כיצד יתכן שפרעה ממשיך להתעקש ומסרב לראות את הקשר הישיר בין המכות, לבין כוח אלוקי נעלה, המנהיג את העולם ובכללו את הטבע?

סיפור עקשנותו של פרעה, שמביאה על האומה המצרית כליה, מוכר לכולם: בני ישראל מבקשים לצאת ממצרים ופרעה מסרב. עקב כך, הקב"ה מביא על מצרים עשר מכות איומות ועדיין פרעה ממשיך לסרב ולמנוע את יציאתם. נשאלת השאלה, כיצד יתכן שפרעה ממשיך להתעקש ומסרב לראות את הקשר הישיר בין המכות, לבין כוח אלוקי נעלה, המנהיג את העולם ובכללו את הטבע? הסיבה נעוצה בעובדה, שפרעה נבחר לייצג…

פרשת וארא

סיפור עקשנותו של פרעה, שמביאה על האומה המצרית כליה, מוכר לכולם: בני ישראל מבקשים לצאת ממצרים ופרעה מסרב. עקב כך, הקב"ה מביא על מצרים עשר מכות איומות ועדיין פרעה ממשיך לסרב ולמנוע את יציאתם. נשאלת השאלה, כיצד יתכן שפרעה ממשיך להתעקש ומסרב לראות את הקשר הישיר בין המכות, לבין כוח אלוקי נעלה, המנהיג את העולם ובכללו את הטבע? הסיבה נעוצה בעובדה, שפרעה נבחר לייצג את תופעת הכחשת קיומו של הקב"ה בעולם. עובדה זו בולטת במיוחד במפגש הראשון בין משה לפרעה, בה תובע משה את הדרישה המפורסמת "שלח את עמי". תגובתו האינסטינקטיבית של פרעה חד משמעית ומורה על הכחשתו של בורא נעלה: "מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל? לא ידעתי את ה'!". לעשר המכות שניתכו על מצריים מלבד העונש על רשעותם של המצרים, היה תפקיד נוסף, הן מגיעות בהדרגה, כשמטרתן הסופית, להביא את פרעה וכל מה שהוא מייצג, להכרה והודאה במציאותו של הקב"ה. ננסה לחשוב: המכה הראשונה הופכת את הנילוס לנהר של דם. מדוע? משום שפרעה הכריז במצרים כי הוא זה שיצר את הנהר הגדול, או במילותיו שלו: "לי יאורי, ואני עשיתיני". פרעה מוכן להתאמץ מאד, בכדי לשמר את תדמיתו כדמות על-אנושית, זו גם הסיבה, שהקב"ה אומר למשה: "לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המיימה...". משה הופך את הנילוס לנהר של דם, אבל המעשה הזה אינו מרשים את פרעה כלל. הוא קורא לכל הקוסמים והמכשפים שלו והם מצליחים לבצע בעצמם את אותו 'טריק'. עם התקדמותן של המכות, פרעה מובל לאורך מסלול של הכרה הולכת וגדלה בקב"ה ובשליטתו המוחלטת על היקום כולו. כאשר משה מביא על מצרים את מכת הכינים, פרעה קורא מייד לכל הקוסמים והמכשפים שלו ומבקש מהם לבצע את אותו הקסם. במקרה הזה הם אינם מצליחים. "ויאמרו החרטומים אל פרעה: "אצבע אלוקים היא".

מדוע דווקא במכה הזו הם נכשלו במשימתם? מדוע לא הצליחו החרטומים ליצור כמויות של כינים קטנטנות? הגמרא בסנהדרין ס"ז אומרת, שכישוף מסוגל אמנם להזיז ולקבץ למקום אחד אנרגיה שכבר קיימת, אך אינו מסוגל כלל ליצור בעצמו את אבני היסוד של החיים! לפיכך, מכשפיו של פרעה בקסמיהם, לא יכלו להשפיע על יצורים כל כך זעירים כדוגמת הכינים. כאשר מכשפיו של פרעה אומרים "אצבע אלוקים היא", הם מתייחסים להקב"ה בכינוי 'אלוקים', כינוי המייצג את כוחו של הקב"ה שמתגלה בעולם הטבע. (הגימטרייה של המילה אלוקים היא 86, בדיוק כמו הגימטרייה של המילה "הטבע"). אמירה זו מובילה אותם צעד אחד קדימה בהכרה בהימצאותו של בורא כל יכול, אך היא עדיין לא מספקת ויותר מכך, היא לא מועילה למצבם של בני ישראל. פרעה עדיין מסרב בתוקף לשחרר את בני ישראל ממצרים.

שיאה של הפרשה, מגיע עם מכת הברד, שמשמידה את כל המשאבים והרכוש במצרים. כל עץ מנופץ לחתיכות וכל אדם או בהמה שלא תפסו מחסה נהרגים מיד. פרעה ניצב מובס מול ארצו ההרוסה וכעת הוא מכריז: "אני טעיתי והקב"ה צדק". הפעם, בשונה משאר הפעמים, פרעה מתייחס לקב"ה בשמו המפורש, שם ההוויה, המייצג את ההיבט הבלתי נתפס של הקב"ה, שאינו נשען על החושים, מה שמצביע על ההכרה שלו במציאות האלוקים. לקח לו הרבה זמן ולא מעט סבל, אך פרעה מגיע בסופו של דבר להכרה בקיומו של הקב"ה, למרות, שעדיין באורח פלא, הוא מסרב לשחרר את בני ישראל מארצו. ראו כמה גדול האגו האנושי וכמה כוח יש לרציונליזציה ולשכנוע עצמי. במובנים רבים התהליך שעובר על פרעה, עובר למעשה גם על כל אחד מאתנו. כאשר אנו ילדים, נדמה לנו שאנחנו מרכז העולם. לאחר שאנו עוברים חוויות וניסיונות שונים, אנו הופכים יותר ויותר מודעים לדברים שמתרחשים מחוצה לנו ומעבר לשליטתנו. החיים הם רצף של תובנות מסוג זה, רק שלפעמים אנחנו מתבלבלים, שוכחים וחוזרים אחורה. מדוע? משום שעם כל התקדמות טכנולוגית אנו חשים מחדש, שיכולתו של האדם היא בלתי מוגבלת. אך היכן יראת הכבוד שלנו מול כל מה שהקב"ה? המפרשים אומרים, שעשר המכות לא הובאו על המצרים רק בגלל פרעה, הן הובאו גם למען עם ישראל. דרך ההתבוננות במכות, בני ישראל למדו שיעור חשוב על הקב"ה ויכולותיו, מה שהיה נחוץ מאד, כשלב הכנה למעמד הר סיני וקבלת התורה. בדומה, גם עלינו בדורנו מוטל ללמוד שיעור חשוב זה. בסופו של דבר, פרעה יגיע להכרה בקיומו ובשלטונו של הקב"ה ויניח לבני ישראל לצאת ממצרים. השאלה היחידה היא, האם ההסכמה הסופית שלו תגיע בהתאמה לרצון הקב"ה, או בניגוד גמור לרצונו. הגמרא אומרת, ש"חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". החיים שלנו מלאים במסרים רבים מהקב"ה, שמנסים ללמד אותנו את דרכיו ולקרב אותנו אליו. לקב"ה יש תוכנית שלימה עבור העולם כולו כשהברירה נמצאת בידינו: אנו יכולים להצטרף ברצון לתוכנית האלוקית, או לבחור להתנתק ממנה. הברירה מובנת לחלוטין, רק צריך לפקוח את העיניים ולהביט בה.