נשמת הפרשה - פרשת מטות

נשמת הפרשה - פרשת מטות מנחה של רוגע :הכוח הכמוס של הדיבור בעידן הסערה פרשת מטות פותחת בצוהר מופלא אל עולמו הפנימי של האדם ,אל כוחו של הדיבור המסוגל לקדש ולאסור ,ומעמידה את נשמת האדם מול האחריות הכבירה של מוצא שפתיו במילים המרעידות את הלב איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה .אין כאן רק ציווי משפטי או קובץ הלכתי יבש…

נשמת הפרשה - פרשת מטות מנחה של רוגע :הכוח הכמוס של הדיבור בעידן הסערה פרשת מטות פותחת בצוהר מופלא אל עולמו הפנימי של האדם ,אל כוחו של הדיבור המסוגל לקדש ולאסור ,ומעמידה את נשמת האדם מול האחריות הכבירה של מוצא שפתיו במילים המרעידות את הלב איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה .אין כאן רק ציווי משפטי או קובץ הלכתי יבש המסדיר את דיני ההתחייבויות ,אלא שרטוט עמוק ומדויק של מהות הקיום האנושי ,המזכיר לנו כי הדיבור הוא הכלי שבו נברא העולם והוא גם הכלי שבו האדם בורא את עולמו שלו בכל יום ובכל רגע. בעידן הנוכחי שבו מילים נזרקות לחלל האוויר בקלות בלתי נסבלת ,כשהמדיה והרשתות מוצפות במיליוני מילים נטולות כיסוי והתחייבות ,באה פרשת נדרים ומחזירה לאדם את הכבוד האבוד של השפה ,ומלמדת אותו כי לכל הגה היוצא מפיו יש משקל ,יש תהודה, ויש השלכה קיומית בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת .התורה פונה בראש ובראשונה אל ראשי המטות ,אל המנהיגים ואל מי שעומדים בראש הקהל ,משום שהם המייצגים את כוח ההשפעה הציבורי של המילה ,והם הראשונים שצריכים להבין כי מנהיגות אמיתית נמדדת ביכולת לשמור על ניקיון השפתיים ועל נאמנות מוחלטת להבטחות .כאשר האדם גוזר על עצמו איסור או מקבל על עצמו קבלה רוחנית ,הוא משתמש בכוח אלוקי פלאי המאפשר לחפץ גשמי להפוך לקדוש ואסור רק מכוח האמירה ,ובכך הוא נדמה ליוצרו ומגלה את צלם האלוקים שבו המסוגל לחולל מציאות חדשה בדיבור בלבד.

הזרימה של הפרשה אל עבר המלחמה הגדולה במדיין חושפת רובד עמוק נוסף של התמודדות הנפש עם תרבות השקר וההפקרות ,שכן מדיאן מייצגת את השבירה של כל הגבולות ואת הניסיון למוטט את חומות האיפוק והקדושה של עם ישראל .משה רבינו מצווה לנקום את נקמת ה' מאת המדיינים לפני שהוא נאסף אל עמיו ,ומלחמה זו אינה מלחמה טריטוריאלית רגילה על שטחי אדמה ,אלא מאבק רוחני ותרבותי נגד השפעתה המרעילה של השטחיות והתאווה שביקשה לנתק את ישראל ממקור חייהם .הלוחמים היוצאים אל המערכה נבחרים בקפידה ,אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל ,כדי להראות שכל חלקי האומה שותפים בנשיאת העול ובשמירה על גבולות הקדושה ,והם נושאים עמם אל שדה הקרב את כלי הקודש ואת חצוצרות התרועה המכוונות את הלב אל השמיים .הניצחון על מדיאן והחזרה אל המחנה עם השלל הרב מציבים בפני העם אתגר חינוכי מורכב של

טהרת הכלים והחפצים שבאו במגע עם הטומאה ,ומלמדים אותנו כי גם לאחר הניצחון הגדול וההישגים החומריים ,אין האדם יכול לשקוע בתוך השלל אלא עליו להעביר את הכול דרך כור ההיתוך של האש והמים כדי לזכך את הרכוש ולהפוך אותו לראוי לשם שמיים .חוקת הניקוי וההגעלה שנמסרת על ידי אלעזר הכהן כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים ,הופכת למשל מדהים על דרכה של הנשמה העוברת את תלאות החיים וזקוקה לזיכוך פנימי מתמיד כדי להסיר מעליה את סיגי העולם הזה ואת השפעות הסביבה. הדרמה הקיומית מגיעה לשיאה כאשר בני גד ובני ראובן פונים אל משה ומבקשים להישאר מעבר לירדן המזרחי בשל המקנה הרב אשר היה להם ,בקשה המעוררת פחד גדול מפני חזרה על חטא המרגלים ושבירת האחדות הלאומית ברגע הגורלי של הכניסה לארץ .תגובתו החריפה של משה רבינו השואל בכאב האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה, מציבה מראה נוקבת מול האנוכיות האנושית והנטייה להסתפק בנוחות האישית ובהישגים החומריים ברגע שבו האחרים עדיין נלחמים על קיומם ועל עתידם .כאן מתגלה כוחו של המשא ומתן המנהיגותי והיכולת להגיע לברית עמוקה המבוססת על ערבות הדדית ,כאשר ראשי השבטים מציעים לעבור חלוצים לפני בני ישראל עד אשר ינחלו את הארץ ,ומבטיחים שלא ישובו אל בתיהם עד שכל אחיהם ימצאו מנוחה .משה מקבל את דבריהם ומעגן את ההסכם בתנאי כפול ומחייב ,ובכך נסגר המעגל הגדול של הפרשה שפתחה בכוח הנדר וההתחייבות ומסיימת במימוש מעשי של הבטחה המשפיעה על גורל האומה כולה ומלמדת שאין שלמות לאדם אלא אם כן הוא קושר את גורלו בגורל הציבור ומקיים את מוצא שפתיו בנאמנות עילאית.