בעומק הפרשה - כי תבא

בעומק הפרשה - כי תבא עטרת התודה וסוד הברית ,מסע של התקדשות בנבכי הארץ והנפש השאלה המרכזית העולה בפרשת כי תבא היא היחס שבין המעשה לבין התודעה :מדוע נדרש האדם ,דווקא ברגע של שיא ההצלחה החומרית -הבאת הביכורים -לומר וידוי היסטורי ומשפטי על תולדות העם? הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג' פרק ל"ט) ביאר שמטרת מצוות הביכורים היא להסיר מהאדם את מידת הגאווה והשכחה…

בעומק הפרשה - כי תבא עטרת התודה וסוד הברית ,מסע של התקדשות בנבכי הארץ והנפש השאלה המרכזית העולה בפרשת כי תבא היא היחס שבין המעשה לבין התודעה :מדוע נדרש האדם ,דווקא ברגע של שיא ההצלחה החומרית -הבאת הביכורים -לומר וידוי היסטורי ומשפטי על תולדות העם? הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג' פרק ל"ט) ביאר שמטרת מצוות הביכורים היא להסיר מהאדם את מידת הגאווה והשכחה ,ולחנך אותו לזכור שכל שפע אינו אלא חסד אלוקי, וכשם שאנו זוכרים את העבר הקשה במצרים ,כך עלינו לזכור שגם ההווה הטוב הוא מהשם יתברך .הרמב"ם מחדש שכל עבודת האדם היא לנתק את התלות הנפשית בתוצרים ולקשור אותה ביוצר. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו יביע אומר (חלק י' או"ח סימן ל"ה) ביאר את חשיבות ההודיה בפה ,שכן הדיבור מעצב את המחשבה ,וההלכה המחייבת את המביא ביכורים לומר את הפרשה מדגישה שההודיה חייבת להיות מודעת וגלויה ,שהרי בלא הכרה בפה ,הלב עלול להחמיץ את עיקר הנקודה ,שהיא השעבוד לבורא יתברך. מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר (דברים ,פרשת כי תבא) חידש שהביכורים הם ביטוי לאהבה ,שהרי הראשית היא תמיד היקרה ביותר ,וכאשר אדם מביא את הכלים הראשונים אל הכהן ,הוא אינו מביא רק פירות אלא הוא מביא את הנפש שלו לתוך הפרי ,וזו הדרך היחידה להפוך את האדמה המוחשית למציאות של קדושה. מו"ר הגרש"ה וואזנר בספרו שבט הלוי (חלק ט' סימן רל"ד) ביאר את עניין הברכות והקללות שבפרשה ,וחידש שהקללות אינן גזירת גורל אלא אזהרה על הניתוק ,שכן התורה היא המגנה על האדם ,וכשאדם מתרחק מן המקור -ממילא הוא נחשף לכוחות הטבע הפועלים ללא השגחה גלויה ,והתיקון לכל זה הוא הדיבוק בתורה והדבקות בה' שעל ידם נפתחים שערי השפע. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה (או"ח סימן תרכ"ט) ביאר את סדר הקריאה בביכורים ,וחידש שצריך הקורא לכוון את ליבו היטב ,שכן אין המצווה יוצאת בלא כוונה פנימית ,וכל מי שקורא את פרשת הביכורים צריך לחוש כאילו הוא עצמו יצא ממצרים והגיע אל הארץ ,כי זהו שורש התיקון של האדם. הרמב"ן (דברים כ"ו ,ה') ביאר את הנוסח ארמי עובד אבי -שמטרת הוידוי היא לעורר בלבנו

את השפל שהיינו בו ,ומתוך כך להעריך את השפע שקיבלנו ,וכי המחשבה על העבר היא הדרך היחידה לשמור על ענווה בתוך עושר ,שכן מי שיודע מאין בא -לעולם לא ישכח מי נתן לו את הכל. בשלב זה אנו נוגעים בנקודה המרכזית :האדם אינו רק צרכן של פירות ,אלא הוא שליח שנועד לקדש את החומר ,והווידוי בביכורים הוא הדרך שבה הוא מצהיר שהארץ אינה רק מקום מחיה אלא מרחב של דבקות ,וכל הצלחה היא רק שלב נוסף בהתקרבות אל בורא עולם .השפע בפרשתנו אינו מטרה אלא אמצעי להרבות טוב בעולם ,והשימוש בראשית לטובת המקדש הוא התיקון השלם לנפש האדם ,המשתחררת מתאוות הבעלות וזוכה לחירות אמיתית של בן חורין העובד את בוראו. העמקה זו בביכורים אינה מסתיימת בהבאת הפרי ,אלא נוגעת בשורש הקשר שבין האדם לאלוקיו המלווה אותו בכל עת .מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (או"ח סימן תרכ"ט) ביאר שחובת השמחה בביכורים נובעת מכך שהיא הזמן שבו האדם חש את הקרבה המקסימלית שבין עמלו לבין השראת השכינה ,וכל מי שאינו שמח בשעה זו ,הרי הוא מחסיר מן השלימות של תיקון העולם. המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' (פרק מ"ז) חידש שהביכורים הם המעבר מן הטבע אל הקודש ,שכן הפרי צומח מכוח הטבע ,אך ברגע שהאדם מביאו למקדש ,הוא עובר תהליך של התקדשות המעלה אותו מדרגת הוויה של חומר לדרגת הוויה של דעת ויראה. מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר (דברים ,פרשת כי תבא) ביאר שההכרה בטובה היא המפתח לכל התורה כולה ,שכן אדם שאינו מכיר בטובתו של מקום אינו יכול לבוא בברית עם התורה ,והיא הנותנת לו את הכוח לשמור על כל מצוותיה גם בעתות של הסתר פנים .הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו חפץ חיים על התורה ביאר שסוד הצלחת עם ישראל בגלות ובגאולה תלוי בכך שכל אחד ואחד יראה את עצמו כמי שנמצא בתוך הברית של ערבות מואב ,שכן ברית זו אינה מוגבלת בזמן אלא היא חקוקה בנפשו של כל יהודי ויהודי .האור החיים הקדוש (דברים כ"ח ,ב') ביאר שהברכות המפורטות בפרשה הן התגלמות האור האלוקי השורה על האדם כאשר הוא מבטל את רצונו מפני רצון התורה ,ואין ברכה גדולה יותר מזו שבה האדם מרגיש שה' שוכן בתוך כל מעשה ידיו .בסיום הדברים ,מתברר שהפרשה כולה היא מסע של התקדשות ,מן הפרי הפשוט דרך הוידוי והודיה ועד לברית הנצחית ,והיא מלמדת אותנו שכל חיינו הם מרחב שבו אנו נקראים להביא את הראשית, להקדיש את הטוב ולחיות מתוך ידיעה עמוקה שכל מה שיש לנו אינו אלא הזמנה להכניס את האור האלוקי אל תוך עולם של חומר וזמן. אנו עומדים אל מול תמונה מרהיבה של תיקון האדם והעולם ,הנשענת על שלושה עמודי תווך :הודיה ,זיכרון וברית .התחלנו במצוות הביכורים ,המלמדת אותנו כי כל הצלחה חומרית אינה קניין פרטי אלא פיקדון אלוקי ,והעמקנו להבין כיצד הדיבור בפה והכרת הטובה הם הכלים המזככים את נפש האדם ממידת הגאווה .משם צללנו אל סוד הברית בערבות מואב, וגילינו כי השכר והברכה אינם גמול חיצוני ,אלא התוצאה הטבעית של דבקות האדם במקור