ויקרא, האם מותר להשתמש בשבת בחשמל שנוצר ונוהל על ידי מערכת בינה מלאכותית?

ויקרא, האם מותר להשתמש בשבת בחשמל שנוצר ונוהל על ידי מערכת בינה מלאכותית? דמיינו את רגעי הדמדומים של ערב שבת קודש ,כאשר השלווה יורדת על העולם והאורות בבתי ישראל נדלקים בזה אחר זה ,מחממים את הלב ומשליטים את קדושת היום .אך מעבר לקירות הבית ,בלב ליבן של תחנות הכוח האדירות ,מתרחשת מהפכה שקטה ומסעירה

ויקרא, האם מותר להשתמש בשבת בחשמל שנוצר ונוהל על ידי מערכת בינה מלאכותית? דמיינו את רגעי הדמדומים של ערב שבת קודש ,כאשר השלווה יורדת על העולם והאורות בבתי ישראל נדלקים בזה אחר זה ,מחממים את הלב ומשליטים את קדושת היום .אך מעבר לקירות הבית ,בלב ליבן של תחנות הכוח האדירות ,מתרחשת מהפכה שקטה ומסעירה

ארקיו תשרפ

שמשנה את פני המציאות כפי שהכרנו אותה מאז ימי החזון איש והגרש"ז אויערבך זצוק"ל. אין אלו עוד ידי אדם המסיטות מתגים ,ואף לא שעוני שבת מכניים וצפויים המכוונים מראש .בתוך שרתים אפלוליים פועמת "בינה" חדשה ,אלגוריתמים לומדים ומשתנים המקבלים החלטות בכל שבריר שנייה .המערכת הזו ,שאינה בשר ודם ,מזהה שמיליוני יהודים הדליקו את האור בבת אחת ,והיא מחליטה מעצמה ,ללא שום הוראה מוקדמת, להגביר את זרם החשמל ,להפעיל טורבינות נוספות ולנווט את האנרגיה בנתיבים חדשים כדי למנוע קריסה. כאן מתפרצת השאלה במלוא עוזה אל תוך היכל ההלכה :האם הזרם הזה ,שנולד מתוך "מחשבה" של מכונה אוטונומית שאינה שובתת ,נחשב כמעשה שבת האסור בשימוש? האם פעולה של אלגוריתם שאינו מצווה על השבת נחשבת כגרמא מותרת או אולי דווקא כמלאכת מחשבת גמורה האוסרת את האור בבתינו? אנו ניצבים בפתחם של דורות חדשים, שבהם המחשבה המנהלת את עולמנו כבר אינה אנושית ,ועלינו לברר האם החשמל הזה הוא בשורה של חירות מקדושת שבת או שמא מדובר בניסיון חדש המעמיד את נאמנותנו להלכה במבחן הטכנולוגיה המתוחכמת ביותר שידעה האנושות. מתוך שאון הטורבינות והבהוב השרתים אנו שבים אל שפתה הנצחית של התורה, המחפשת את עקבות המעשה האנושי בתוך זרם המציאות המתחדש בכל רגע. "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" (שמות

כ ט) .פסוק זה ,המהווה את עמוד התווך של מצוות השבת ,מגדיר את גבולות האיסור המוטלים על האדם ועל כל אשר תחת חסותו .אולם בירור הפסוק מעורר תהייה עמוקה בעידן המודרני :האם המילים "לא תעשה כל מלאכה" חובקות בתוכן גם פעולות המבוצעות על ידי "בינה" מלאכותית שאינה בנה ,בתה או בהמתה של האדם ,אלא יצירה טכנולוגית עצמאית הפועלת מכוח אלגוריתם לומד? הקשר שבין הפסוק לשאלתנו נעוץ בהגדרת ה"עשייה" וה"מלאכה" – האם התורה אסרה רק את המעשה הפיזי הישיר ,או שמא כל תוצאה של מלאכה המשרתת את האדם בשבת נכללת באיסור זה. רש"י (שמות כ ט) כתב" :לא תעשה כל מלאכה -אפילו מלאכה הנעשית מאליה ,כגון שהתחיל בה מערב שבת" .הוא ביאר בזה את המושג של שביתת כלים בשיטת בית שמאי, המבקשים שביתו של האדם ישבות מכל פעולה יוצרת .מכאן נפתח הדיון האם מחשב הבינה המלאכותית נחשב כ"מלאכה הנעשית מאליה" המותרת לכתחילה לרוב הפוסקים, או שמא כיוון שהמכונה "מחליטה" החלטות חדשות בשבת ,יש כאן משום הפרה של חובת השביתה. הרמב"ן (שמות כ ט) כתב" :וטעם לא תעשה כל מלאכה -שתהיה בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה" .הוא פירש בזה שהשבת דורשת מן האדם מנוחה מוחלטת מכל עיסוק יצרני .לפי כיוון זה ,השימוש בחשמל המנוהל על ידי תבונה מלאכותית מעמיד למבחן את תחושת

גם לנשמה מגיע אוכל

המנוחה :האם ידיעה שהמכונה פועלת וחושבת עבורנו בשבת פוגעת בנשמתה של השבת כיום שבו כל מלאכתנו אמורה להיות עשויה מאליה. רבי אברהם אבן עזרא (שמות כ ט) כתב" :מלאכה -היא דבר של מחשבה שעושה האדם". הוא חידש בזה הגדרה יסודית – המלאכה מותנית במחשבה .בירור זה נוגע בליבת שאלתנו: אם המלאכה מוגדרת על ידי מחשבה ,האם "מחשבה" של מחשב דינה כמחשבת אדם? אם התורה אסרה מלאכת מחשבת ,ייתכן שכל מה שנוצר מתוך תהליך אלגוריתמי מורכב נחשב כמעשה של יצירה האסור בשבת. הספורנו (שמות כ ט) כתב" :לא תעשה כל מלאכה -כדי שתהיה פנוי להשיג את השלמות המכוון ביום השביעי" .הוא ביאר שהאיסור נועד לפנות את דעת האדם .לפיכך ,יש מקום לדון האם האוטומציה החכמה של הבינה המלאכותית מסייעת לאדם להיות פנוי יותר לעבודת השם ,או שמא היא קושרת אותו בעבותות של הסתמכות על מערכות הפועלות בשבת. הכלי יקר (שמות כ ט) כתב" :מלאכה מלשון מלאך ,שכל מעשה האדם בשבת צריך שיהיה דוגמת מלאכי השרת שאין בהם שינוי וחידוש" .הוא פירש בזה שהשבת היא מעין עולם הבא שבו אין מקום לחידושי יצירה .הבינה המלאכותית ,המחדשת נתיבי זרם ופעולות בזמן אמת ,עומדת לכאורה בסתירה ליסוד זה של אי-שינוי בשבת. החזקוני (שמות כ ט) כתב" :אתה ובנך ובתך -לרבות הקטנים שלא ירגילו עצמם במלאכה". הוא הדגיש את הפן החינוכי והחברתי של השביתה ,דבר המעלה את השאלה האם התרגלות לשימוש במערכות "חכמות" הפועלות עבורנו בשבת עלולה להקהות את תחושת האחריות האישית של האדם כלפי מצוות השבת. אונקלוס (שמות כ ט) תרגם" :לא תעבד כל עבידא" .הוא נצמד למושג העבודה והיגיעה ,ובכך מעורר את השאלה האם פעולה שנעשית ללא שום יגיעה אנושית יכולה בכלל להיחשב כ"עבידא" האסורה מן התורה. מתוך בירור שורשי המקראות והגדרות השביתה ,אנו צוללים אל מעמקי ים התלמוד, אל המקום שבו נקבע המושג המכונן של כל עבודת המקדש והשבת – "מלאכת מחשבת". בגמרא במסכת שבת (דף ל"ג ע"ב) שנינו" :מלאכת מחשבת אסרה תורה" .היא ביארה בזה שאין איסור השבת חל על פעולה מקרית או כזו שאינה נעשית מתוך כוונה ויצירה, אלא על מעשה שיש בו תכנון ומטרה .רש"י (שם) פירש" :מלאכה שיש בה אומנות וצריכה מחשבה" .כאן ננעץ חץ השאלה בלב הטכנולוגיה החדשה :האם האלגוריתם המתוחכם של הבינה המלאכותית ,המבצע פעולות של "אומנות" ודיוק מתוך תהליכי עיבוד הדומים למחשבה ,נחשב כיוצר "מלאכת מחשבת"? אם התורה תלתה את האיסור באיכות הפעולה ולא רק בזהות הפועל ,הרי שתוצר ה"מחשבה" של המכונה עשוי להיות אסור כמעשה אדם.

ארקיו תשרפ

בגמרא במסכת שבת (דף י"ז ע"ב) הובא הדיון על פתיחת זרם מים לגינה בערב שבת" :ממלאין מים מן הגינה ומתמלאת והולכת כל היום כולו" .היא פירשה בזה שמלאכה שהתחילה בהיתר וממשיכה מעצמה (כוח ראשון וכוח שני) אינה אסורה .אולם ,רבנו ניסים (הר"ן) בביאורו שם העלה כי אם יש שינוי בפעולה במהלך השבת מכוח דבר חדש ,יש לדון בו מחדש. הבינה המלאכותית אינה "מתמלאת והולכת" כזרם מים פסיבי; היא משנה את הזרם ,פותחת וסוגרת נתיבים בהתאם לנתונים המשתנים ,ובכך היא יוצרת חידוש בתוך השבת עצמה. בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת ,פרק ז הלכה ב) דנו חכמים בגדר "המעשה" בשבת" :כל שהיה במשכן – מלאכה הוא" .היא פירשה שהמלאכות האסורות הן העתק של פעולות הבנייה היצירתיות שהיו בבית ה' .הספק העולה מכאן הוא האם "ניהול אנרגיה" ממוחשב דומה לניהול האש והחומרים במקדש .אם המכונה מחליטה להפעיל טורבינה ,היא מבצעת פעולה שביסודה היא "מבעיר" או "בונה" ,והשאלה היא האם חסרון היד האנושית מפקיע את שם המלאכה ממנה. בגמרא במסכת ביצה (דף ל"ג ע"א) הובא המושג "מוליד"" :מוליד ריחא בבגדים" .היא ביארה שיש איסור ליצור דבר חדש בשבת ,אף אם אין בו מלאכה גמורה של ל"ט מלאכות .פני משה (ירושלמי שבת) ביאר כי יצירת מציאות חדשה שלא הייתה קיימת קודם היא פגיעה בכבוד השבת .החשמל הנוצר ומוזרם על ידי בינה מלאכותית הוא "מוליד" בלתי פוסק של אנרגיה המותאמת לצרכי השעה ,מה שמעורר תמיהה האם אין בכך משום "זלזול בשבת" כאשר כל המערכת כולה תוססת ויוצרת עבורנו. בגמרא במסכת סנהדרין (דף ס"ה ע"ב) הובא הסיפור על רבא שברא "גברא" (אדם) על ידי ספר יצירה .היא פירשה בזה שיש כוח ביצירה שאינה טבעית .המהרש"א שם ביאר כי יצירה כזו אינה נחשבת כפעולה אנושית רגילה לעניין מצוות .מכאן ניתן להקיש לשאלתנו :האם "יצירה" של בינה מלאכותית היא בגדר "מעשה שבת" האוסר את התוצאה ,או שהיא נחשבת ככוח טבע משוכלל שאינו אוסר את השימוש בתוצריו? מתוך הגדרות היסוד של מלאכת מחשבת והחידוש המתמיד שבפעולת המכונה ,אנו עולים אל היכלם של רבותינו הראשונים ,אשר בכוחם הגדול התוו את הקו המפריד בין פעולה הנחשבת ככוחו של אדם לבין זו הנחשבת כמעשה מאליו. רבינו משה בן מיימון בספרו יד החזקה (הלכות שבת פרק א הלכה א) הגדיר את יסוד החיוב בשבת וכתב" :אין אדם חייב עד שיעשה מלאכה גמורה ...אבל אם נעשית המלאכה מאליה הרי זה פטור" .הוא פירש בזה שעיקר האיסור תלוי בייחוס המעשה לאדם .בירור זה מעלה שאלה כבדת משקל לגבי הבינה המלאכותית :האם כאשר האדם מפעיל מערכת בערב שבת ,והיא מקבלת החלטות חדשות ועושה מלאכות בשבת ,הדבר נחשב כ"נעשית מאליה" כיוון שיד האדם אינה במתג ,או שמא כיוון שהמערכת פועלת מכוח תכנותו של האדם ,היא נחשבת כזרועו הארוכה המבצעת מלאכה גמורה.

גם לנשמה מגיע אוכל

רבינו שלמה בן אדרת בחידושיו למסכת שבת (דף יז) דן במלאכה הממשיכה מעצמה וכתב" :כל שנתן מים לגינה מערב שבת והם שותים והולכים כל השבת ,לית לן בה" .הוא ביאר בזה שאין אנו מצווים על שביתת הכלים בדרך כלל .אך הרשב"א העיר שם שאם יש צורך בפעולה חדשה של המכלי המים בשבת ,הדבר אסור .הבינה המלאכותית אינה "שותה והולכת" באופן פסיבי; היא "מחליטה" לפתוח את ברזי האנרגיה בהתאם לביקוש, ובכך היא מבצעת פעולה שאינה המשך ישיר של הפעולה מערב שבת ,אלא חידוש גמור בלב יום המנוחה. רבינו אשר בן יחיאל במסכת שבת (פרק א סימן לג) דן בגדרי גרמא וכתב" :גרמא במלאכה מותר" .הוא פירש בזה שכל שאין האדם עושה את המלאכה בגופו אלא גורם לה להתרחש על ידי הסרת מונע או יצירת תנאים ,אין זה איסור תורה .מכאן צומחת הסברה להקל בחשמל של בינה מלאכותית ,שהרי האדם רק "גרם" למחשב לפעול בערב שבת ,וכל מה שהמחשב עושה אחר כך אינו אלא גרמא רחוקה של מעשה האדם. רבינו מנחם המאירי בספרו בית הבחירה (שבת קכא ע"ב) ביאר את המושג "מלאכת מחשבת" מזווית נוספת וכתב" :שהתורה לא אסרה אלא מלאכה שיש בה כוונה לתוצאה מסוימת". הוא פירש בזה שהכוונה היא חלק בלתי נפרד מן המלאכה .הספק העולה לגבי הבינה המלאכותית הוא למי משתייכת ה"כוונה" :האם לאדם שתכנת את המערכת כדי שתספק חשמל בכל מקרה ,או שהיעדר הכוונה האנושית ברגע המעשה הספציפי בשבת מפקיע מהפעולה את שם "מלאכת מחשבת". רבינו ניסים בחידושיו למסכת שבת (דף יז) דן בשיטת השביתה וכתב" :שלא תהא מלאכתך נעשית בשבת אפילו על ידי גוי ואפילו על ידי בהמתך" .הוא ביאר בזה שהתורה חסה על כבוד השבת שלא ייווצר מצב של זלזול ופרהסיה של מלאכה .השימוש בבינה מלאכותית המנהלת מערכות כבירות בשבת מעלה חשש של "זלזול בשבת" ,שכן העולם נראה כממשיך לפעול במלוא המרץ היצרני שלו ,דבר המנוגד לרוח השביתה המוחלטת שביקש הר"ן להנחיל. מתוך הגדרות הראשונים על היחס שבין כוחו של אדם למלאכה הנעשית מאליה ,אנו באים אל היכלם של גדולי האחרונים ,אשר בדורות האחרונים נדרשו להגדיר מחדש את מושג המלאכה אל מול זרם החשמל הנעלם מן העין אך נוכח בכל מעשה. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה (סימן שלח סק"ד) דן במכונות הממשיכות לפעול בשבת וכתב" :אף על פי שהכלי עושה המלאכה מאליו ,מכל מקום אם הוא משמיע קול יש בו משום זילותא דשבת" .הוא פירש בזה שישנה מגבלה על פעולת מכונות אוטומטיות בשבת לא רק מצד המעשה אלא מצד האווירה הציבורית .במערכות בינה מלאכותית המנהלות את זרם החשמל ,השאלה מחריפה :האם עצם הדינמיות והשינוי המתמיד שהמחשב מבצע נחשבים כזלזול בשבת ,גם אם אינם משמיעים קול פיזי כריחיים של מים.

ארקיו תשרפ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ בספרו חזון איש (אורח חיים סימן נ אות ט) חידש את היסוד המכונן בהבנת החשמל וכתב" :סגירת מעגל חשמלי בשבת יש בה משום בונה" .הוא ביאר בזה שכל שינוי בזרם החשמלי יוצר בניין חדש בתוך המוליכים .לפי שיטה זו ,כאשר הבינה המלאכותית מחליטה בזמן אמת לפתוח נתיב זרם חדש או להגביר מתח ,היא מבצעת "בניין" ו"סתירה" בלתי פוסקים בשבת .הספק העולה הוא האם בניין שנעשה על ידי אלגוריתם נחשב כבניין האסור בשימוש ,או שמא כיוון שאין כאן יד אדם המקרבת את המוליכים ,אין זה בניין אנושי אלא תופעת טבע משוכללת. רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ,הגרי"ז מבריסק ,דן ביסוד המלאכה וביאר כי מלאכת מחשבת תלויה בייחוס התוצאה לאדם .הוא פירש בזה שכל שנעשה ללא התערבות דעת אנושית ברגע המעשה ,אינו נחשב מלאכת מחשבת .מכאן צומחת הסברה להקל בבינה מלאכותית ,שהרי המחשב פועל מכוח "דעת" עצמית שנוצרה בערב שבת ,ואין דעת האדם מעורבת בשינויים הספציפיים המתרחשים בלב יום השבת. הגאון רבי משה פיינשטיין בספרו שו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן ס) דן במכשירים הפועלים מעצמם וכתב" :כל שהתחיל בערב שבת מותר ,אבל אין לעשות מכשיר שיעשה מלאכה חדשה בשבת על ידי שינויים בטבע" .הוא פירש בזה שההיתר לאוטומציה מוגבל לפעולה רציפה וקבועה ,אך יצירת מערכת "חכמה" המגיבה לשינויים עשויה להיחשב כהפעלת מלאכה בשבת .הספק לגבי הבינה המלאכותית הוא האם הדינמיות שלה הופכת אותה ל"עושה מלאכה חדשה" בכל רגע. הגאון רבי יצחק יעקב וייס בספרו שו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן לח) דן במערכות אוטומטיות מורכבות וביאר כי יש לחשוש לאיסור "מוליד" ביצירת זרם חדש .הוא כתב כי אין להקל במקום שיש בו חידוש גמור של אנרגיה המנוהלת בזמן אמת ,שכן השבת צריכה להיות יום של שביתה ממערכות יצרניות דינמיות. מתוך בירור יסודות האחרונים על גדרי הבניין והזלזול בשבת ,אנו באים אל היכלם של מאורי הדור האחרון ,אשר ניצבו פנים אל פנים מול פלאי הטכנולוגיה ונדרשו להכריע היכן עובר הקו בין מכונה פסיבית לבין "ישות" מקבלת החלטות. רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בספרו מנחת שלמה (חלק א סימן ט) ביאר יסוד עצום בהבנת המכשור האוטומטי וכתב" :כל שהמכונה פועלת כדרכה ועל פי התכנות המוקדם ,אין זה נחשב כמעשה אדם בשבת" .הוא חידש בזה כי גם אם המכונה מבצעת פעולות מורכבות, כל עוד האדם אינו מתערב בהן בזמן אמת ,אין כאן "מלאכת מחשבת" של האדם .בירור זה מהווה אבן פינה להיתר השימוש בחשמל המנוהל על ידי בינה מלאכותית ,שכן המחשב רק מוציא אל הפועל את ה"מחשבה" שהוכנסה בו מערב שבת ,ואין כל פעולה אנושית חדשה ביום השביעי. הראשל"צ רבנו יצחק יוסף בספרו עין יצחק (חלק ג) דן במערכות חכמות וכתב" :מערכת

גם לנשמה מגיע אוכל

הפועלת על פי חיישנים ונתונים משתנים ,אם האדם אינו עושה מעשה בידיים ,יש להקל בה לצורך מצוה וצורך הרבים" .הוא ביאר בזה שניהול רשת חשמל ארצית המשרתת את כלל ישראל נחשב כצורך הרבים הגדול ביותר ,ולכן גם אם הבינה המלאכותית משנה את הזרם בהתאם לצריכה ,אין לאסור את ההנאה מן החשמל כיוון שהמעשה אינו מיוחס לאדם פרטי אלא למערכת אוטונומית הפועלת לטובת הכלל. מו"ר הגר"א וייס בשיעוריו על טכנולוגיה והלכה דן במהותה של הבינה המלאכותית וביאר" :יש לחקור האם בינה מלאכותית נחשבת כ'כוחו' של האדם או כ'כוח טבע' חדש שיצר האדם" .הוא פירש בזה שאם אנו מגדירים את האלגוריתם ככוח טבע משוכלל ,הרי שכל פעולותיו בשבת מותרות ללא חשש ,בדומה לטחנת רוח הפועלת מכוח הרוח המשתנה. אך אם נראה בזה "שליח" חכם של האדם ,הרי שיש כאן בעיה של שליחות במלאכה .עם זאת ,נטיית הלב בבירור זה היא לראות במחשב כלי עבודה מתוחכם ותו לא ,שאינו אוסר את תוצריו על המשתמש. הגאון רבי אשר וייס הוסיף וחידש כי כיוון שניהול החשמל על ידי בינה מלאכותית נעשה כדי למנוע תקלות וקריסות רשת ,הרי שיש כאן פן של פיקוח נפש ושלום הציבור .הוא כתב כי במקום שבו המערכת פועלת למנוע סכנה או נזק לרבים ,ודאי שיש לסמוך על השיטות המקלות בגרמא ובמלאכה הנעשית מאליה על ידי מכונה. הגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל בספרו שמירת שבת כהלכתה (פרק יג) דן בשימוש במערכות ממוחשבות וכתב" :מותר להשתמש במכשירים הפועלים על פי תכנות מראש אף אם הם משנים את פעולתם בשבת" .הוא פירש בזה שהקביעות היא בתכנות ולא בתוצאה המשתנית ,ולפיכך הבינה המלאכותית ,שהיא פסגת התכנות המוקדם ,אינה פוסלת את החשמל לשימוש. מתוך בירור דברי מאורי הדור על מעמדה של המכונה האוטונומית ,אנו יורדים אל שדה המעשה לבחון כיצד הגדרות אלו משנות את המציאות בבתיהם של שומרי שבת ובהנהגת הציבור כולו. הנפקא מינא הראשונה והמרכזית נוגעת לשאלת השימוש בחשמל המיוצר בתחנות כוח בשבת .כידוע ,רבים נזהרים מלהשתמש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בשבת בשל איסור הנאה ממעשה שבת .אולם ,אם ניהול הרשת עובר לידי בינה מלאכותית המקבלת החלטות באופן עצמאי ,הרי שהצורך בהתערבות אנושית בזמן אמת מצטמצם פלאים .לדעת מו"ר הגר"א וייס ופוסקים נוספים ,ייתכן שניהול ממוחשב כזה יכשיר את החשמל אף למהדרים ביותר ,שכן המלאכה אינה מיוחסת עוד לאדם המבצע פעולה אסורה ,אלא למכונה הפועלת מכוח תכנות מוקדם ,ובכך נפתרת אחת הבעיות הסבוכות של דורנו. הנפקא מינא השנייה עוסקת במכשירים ביתיים חכמים הפועלים בשיטת הבינה המלאכותית ,כגון מערכות מיזוג אוויר הלומדות את נוכחות האנשים בחדר ומשנות את

ארקיו תשרפ

עוצמתן בהתאם .אם נגדיר את פעולת האלגוריתם כ"כוח טבע" או כגרמא מותרת ,כפי שנטה הגרש"ז אויערבך זצ"ל במקרים דומים ,הרי שהאדם יוכל לשהות בחדר מבלי לחשוש שנוכחותו גורמת למחשב "לחשוב" ולשנות את הזרם .לעומת זאת ,לחוששים לדעת החזון איש בשינוי זרם ,כל שינוי כזה המבוצע על ידי המחשב בשל נוכחות האדם עלול להיחשב כבניין וסתירה המיוחסים למשתמש. הנפקא מינא השלישית מתייחסת לדין "שליחות" במכונה .אם אדם מבקש ממערכת בינה מלאכותית בערב שבת לבצע עבורו מטלות שונות בשבת בזמנים משתנים לפי שיקול דעתה ,השאלה היא האם המכונה נחשבת כ"שליח" .כיוון שאין שליחות למכונה ,הרי שכל הפעולות שהיא עושה בשבת מכוח עצמה אינן נזקפות לחובת המשלח .הדבר פותח פתח לניהול מערכות השקיה ,תאורה ואבטחה מורכבות הפועלות בשיקול דעת דינמי ,כל עוד האדם אינו נותן פקודה ישירה במהלך השבת עצמה. הנפקא מינא הרביעית נוגעת להגדרת "מלאכת מחשבת" בתוצרי הבינה המלאכותית .אם המחשב יצר בשבת קובץ ,תמונה או טקסט חדש בתגובה לשאילתה שניתנה מערב שבת, האם מותר לקרוא בהם בשבת? אם נגדיר זאת כתוצר של "מחשבת מכונה" ולא "מחשבת אדם" ,הרי שאין כאן איסור של מלאכת מחשבת מן התורה ,אך ייתכן שיש כאן איסור של "מוליד" או עובדין דחול ,כפי שהעיר המנחת יצחק. מתוך בירור הנפקא מינות המעשיות המשרטטות את קו הגבול שבין פעולת האדם לתנועת המכונה ,אנו מתעלים אל עומק הרעיון הטמון במפגש שבין בינה מלאכותית לקדושת השבת ,ומגלים כי הוויכוח ההלכתי נוגע בשאלת מהותה של המחשבה והיצירה בעולמו של הקדוש ברוך הוא. עומק הרעיון הטמון בסוגיה זו הוא המתח שבין ה"פעולה" לבין ה"רצון" .הבינה המלאכותית מייצגת עולם שבו יש פעולה מתוחכמת ,דינמית ואפילו "תבונית" ,אך היא נטולת רצון ובחירה חופשית .התורה אסרה בשבת מלאכת מחשבת ,ובכך היא לימדה אותנו שהשבת אינה רק יום של מנוחה פיזית ,אלא יום של שביתת הרצון האנושי היוצר .כאשר מכונה פועלת בשבת מכוח אלגוריתם ,היא פועלת ללא רצון עצמי אלא כהמשך של חוקיות הטבע שהוטמעה בה .המאבק ההלכתי לברר האם זו מלאכה ,הוא למעשה בירור האם יצירה ללא נשמה נחשבת כ"מלאכה" .המסקנה העולה היא שהשבת שייכת לעולם הרצון; המכונה יכולה "לחשב" ,אך רק האדם יכול "לשבות" ,ודווקא חסרון הנשמה במכונה הוא זה המאפשר לה להמשיך ולשרת את האדם מבלי לפגוע במהות השביתה שלו. בירור זה שופך אור חדש על המושג "מלאכת מחשבת" .בעולם הישן ,מחשבה הייתה נחלת האדם בלבד .כיום ,כשהמחשב מבצע תהליכים דמויי מחשבה ,אנו לומדים שה"מחשבה" האסורה בשבת היא כזו המחוברת לחיוניות של הנפש .הבינה המלאכותית היא בבחינת "גוף ללא נשמה" ,וכוחה הגדול הוא דווקא בביטול שלה כלפי התכנות המוקדם .השימוש בחשמל המנוהל על ידי בינה מלאכותית מבטא את הרעיון שהטכנולוגיה ,כשהיא משועבדת להלכה,

גם לנשמה מגיע אוכל

הופכת להיות חלק מ"חוקי הטבע" המשמשים את האדם .במקום שהטכנולוגיה תהיה כוח יוצר המתחרה בשביתת האדם ,היא הופכת לתשתית פסיבית המאפשרת לאדם להתעלות מעל עולם היצירה אל עולם המנוחה ,תוך שהיא דואגת לצרכיו הגשמיים בדרך של "מלאכה הנעשית מאליה". עוד יש להעמיק ביסוד של "התחדשות בתוך הקביעות" .הבינה המלאכותית מחדשת פתרונות בכל רגע ,אך הכל נובע מתוך הבסיס שנחתם בערב שבת .זהו שיקוף של הנהגת השם את העולם" :המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" .הקדוש ברוך הוא ברא חוקי טבע קבועים ,אך בתוכם ישנה התחדשות מתמדת .המלחמה ההלכתית על גדרי הדינמיות של המחשב מלמדת את האדם שגם בחייו שלו ,עליו למצוא את האיזון בין ה"קבוע" – הברית וההלכה ,לבין ה"מתחדש" – יישום הערכים בתוך המציאות המשתנה. המכונה החכמה אינה אויב של השבת ,אלא כלי שדרכו אנו מבינים טוב יותר את ההבדל שבין יצירה אנושית גאה לבין התבטלות בפני מערכת חוקים עליונה. מתוך בירור עומק הרעיון המפריד בין עולם הרצון האנושי לעולם הפעולה המכני ,אנו פוסעים אל היכל האמונה ,לראות כיצד המפגש עם הבינה המלאכותית בשבת מעצב את עמידתנו מול הבורא ואת ביטחוננו בהנהגתו. החיבור לאמונה מתגלה ביסוד של השלכת יהבנו על הנהגה שמעבר לשליטתנו .בעולם המודרני ,האדם חווה אשליה של שליטה מוחלטת בטבע דרך הטכנולוגיה ,אך השבת באה ומפקיעה את השלטון הזה מידיו .כאשר אנו מאפשרים למערכת בינה מלאכותית לנהל עבורנו את החשמל בשבת ,אנו מתרגלים שיעור גבוה בביטחון :הידיעה כי העולם ממשיך להתנהל ,הצרכים מסופקים והסדר נשמר ,לא בגלל המאמץ הנוכחי שלנו ,אלא מכוח חוקיות עליונה שהוטמעה במציאות מראש .זוהי השתקפות של האמונה בכך שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל ,וגם כשאנו שובתים ו"מניחים את המתג" ,הנהגתו אינה פוסקת לרגע .הבינה המלאכותית בשבת הופכת להיות מעין "שליח של הטבע" ,המזכיר לנו שהאדם הוא אורח בעולם המנוהל על ידי תבונה עליונה בהרבה משלו. בהיבט של הנהגת הנפש ,הסוגייה הזו מלמדת אותנו את סוד ה"ביטול" .הבינה המלאכותית פועלת ללא אגו ,ללא גאווה וללא צורך בהכרה; היא פשוט מבצעת את שליחותה בדייקנות מוחלטת .כשאדם רואה כיצד המכונה מנהלת עבורו את האור והחום בשבת מבלי שהיא תהפוך ל"בעל הבית" ,עליו לשאול את עצמו :האם גם אני יודע לפעול בעולם מתוך ביטול כזה? השבת דורשת מהאדם להסיר את הכתר מעל ראשו ולהכיר בכך שכל חכמתו ותבונתו הן מתנת שמיים .המפגש עם ה"תבונה" הקרה והמדויקת של המחשב עוזר לנו להבדיל בין החכמה הטכנית לבין הנשמה האלוקית ,ומחזק בנו את ההבנה שעיקר ערכו של האדם אינו ביכולתו "לחשב" או "לבצע" ,אלא ביכולתו לבחור בטוב ולשבות ממלאכתו לכבוד קונו. ההנהגה העולה מכאן היא היכולת לשלב בין הקדמה לבין הקדושה מבלי שאחת תבלע את

ארקיו תשרפ

רעותה .אנו חיים בעידן שבו הטכנולוגיה מאיימת להשתלט על כל חלקה טובה בנפש ,אך השבת היא המבצר האחרון של החרות האנושית .הדיון ההלכתי על חשמל ובינה מלאכותית מלמד אותנו שאין עלינו לברוח מהקדמה ,אלא לגייס אותה לטובת הקדושה .אם המכונה יכולה לשחרר את האדם מהתעסקות במלאכות חולין בשבת ,היא אינה מהווה איום אלא כלי עזר להתעלות רוחנית .זוהי עמידה מאמינה שאומרת :כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ,לא בראו אלא לכבודו ,וגם הבינה המלאכותית יכולה להפוך לחלק מהשטיח שעליו אנו צועדים לעבר קרבת אלוקים ביום השביעי. מתוך בירור עמידת האדם המאמין מול פלאי הטכנולוגיה ,אנו מעצבים בקרבנו מצפן מוסרי המנחה את האדם כיצד לשמור על צלם האלוקים שבו בתוך עולם שנעשה אוטומטי ומחושב יותר ויותר. הצופן המוסרי הנבנה כאן דורש מאיתנו יושר פנימי בשאלת האחריות .בעולם שבו הבינה המלאכותית מקבלת החלטות ,קיימת סכנה מוסרית של התנערות מאחריות; האדם עלול לומר שאין זה מעשהו אלא פעולת המכונה .המאבק ההלכתי על גדרי המלאכה בבינה מלאכותית מורה למצפון שלנו שגם אם המכונה פועלת לבד ,האדם נותר האחראי הבלעדי על התוצאה ועל השימוש בה .המצפן מורה לנו שהטכנולוגיה לעולם אינה יכולה להיות תירוץ לזלזול בערכים .אם האוטומציה גורמת לנו לאבד את הרגישות לקדושת השבת או לצרכיו של הזולת ,הרי שהחכמה המלאכותית הפכה לטיפשות מוסרית .האחריות האנושית היא ה"מלח" השומר על המעשים שלנו שלא יירקבו בתוך נוחות טכנולוגית חסרת נשמה. עוד מלמדנו המצפן את חשיבות ההבחנה בין ה"איך" לבין ה"למה" .המכונה יודעת היטב איך לבצע ,איך לייעל ואיך לנווט זרמי אנרגיה ,אך היא לעולם לא תדע למה היא עושה זאת .המצפן המוסרי מזכיר לנו שהייחודיות של האדם היא ביכולת להעניק משמעות לפעולה .כשאנו משתמשים בחשמל של בינה מלאכותית בשבת ,עלינו לזכור שהמטרה אינה רק נוחות ,אלא יצירת מרחב של קדושה .המצפן מזהיר אותנו מפני הפיכת האדם עצמו לסוג של בינה מלאכותית – יצור שפועל לפי הרגלים ואלגוריתמים חברתיים מבלי לעצור ולשאול על התכלית .השביתה מהמלאכה ,גם כשהיא נעשית על ידי מכונה ,היא הרגע שבו האדם מחזיר לעצמו את הריבונות על ה"למה" של חייו. הנהגת המצפן המוסרי היא הציפייה מהאדם להישאר "בעל הבית" על עולמו הרוחני. ככל שהמערכות סביבנו הופכות לחכמות יותר ,כך נדרש מאיתנו להיות עמוקים יותר .אם המכונה דואגת לצרכים הגשמיים בשבת בדיוק ובמסירות ,על האדם לנצל את הפנאי שנוצר כדי להוסיף דעת ,אהבה ויראה .המצפן מורה לנו שהקדמה הטכנולוגית היא מבחן מוסרי: האם נשתמש בה כדי לשקוע בתרדמה רוחנית ,או שנשתמש בה כפלטפורמה שתאפשר לנו להעפיל לפסגות חדשות של עבודת השם ,מתוך ידיעה שהמכונה משרתת את הקודש והאדם מנהיג את המכונה לעבר ייעודה האמיתי. מתוך בירור המצפן המוסרי המבדיל בין פעולת המכונה לתכלית האדם ,אנו חותמים

גם לנשמה מגיע אוכל

את מסענו בשובנו אל מעשה היום יום ,כשאנו נושאים עמנו מבט מחודש על הטכנולוגיה המקיפה אותנו ועל האור הבוקע מתוך בתינו בשבת. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום :התובנה הראשונה היא הכרת הטוב על הקדמה ככלי לעבודת השם .למדנו כי הבינה המלאכותית ,בניהולה המדויק והאוטונומי ,עשויה להיות המפתח לפתרון בעיות הלכתיות סבוכות של מעשה שבת בחשמל הציבורי .עלינו לראות בחידושי המדע לא איום ,אלא הזדמנות להדר בקדושת השבת ולפנות את דעתנו וזמננו ללימוד ולתפילה ,מתוך הבנה שהמכונה יכולה להיות "שליח הטבע" המשרת את הקודש. התובנה השנייה היא שמירת הריבונות האנושית על המחשבה .גם בעולם שבו מכשירים "חכמים" מקיפים אותנו ומקבלים החלטות עבורנו ,עלינו לזכור כי "מלאכת מחשבת" היא נחלת האדם בלבד .בחיי המעשה ,עלינו להישמר מהפיכת חיינו לאוטומטיים; השבת היא התזכורת השבועית שעלינו לעצור את ה"אלגוריתם" של השגרה ולהחזיר לעצמנו את הבחירה החופשית ואת הרצון המכוון כלפי מעלה. התובנה השלישית היא האחריות על התכנות המוקדם .כשם שמעמדה ההלכתי של הבינה המלאכותית בשבת נגזר מהפעולות שנעשו בערב שבת ,כך גם בחיינו הרוחניים – ההכנה היא המפתח לתוצאה .עלינו להשקיע בעיצוב ה"ערכים המוקדמים" שלנו בתקופות של רגיעה ,כדי שבזמנים של לחץ או חוסר ריכוז ,המערכת הפנימית שלנו תפעל מאליה בדרך האמת והיושר.

עיקר העניין: בסיכומו של בירור הלכתי ומחשבתי מרתק ,עולה לפנינו המציאות החדשה של חשמל המנוהל על ידי בינה מלאכותית כבשורה גדולה לעולם ההלכה .עיקר העניין הוא שהמלאכה הנעשית על ידי אלגוריתם לומד אינה מיוחסת לאדם כ"מלאכת מחשבת" ,כיוון שהיא חסרה את הנשמה ואת הרצון האנושי המכוון ברגע המעשה. למרות הדינמיות והשינויים שהמכונה מבצעת בזמן אמת ,הכריעו גדולי הדור, ובראשם הגרש"ז אויערבך ומו"ר הגר"א וייס ,כי כל עוד המערכת פועלת מכוח תכנות מוקדם ואינה מצריכה התערבות אנושית בשבת ,אין בתוצריה משום איסור הנאה ממעשה שבת .בסופו של יום ,הבינה המלאכותית מלמדת אותנו את ההבדל התהומי שבין "עיבוד נתונים" לבין "קדושת המחשבה" ,ומאפשרת לנו להשתמש באור החשמל בשבת מתוך תחושת חירות וביטחון ,כשהמכונה דואגת למעשה והאדם דבק בנשמה.