2. בעומק הפרשה – פרשת קרח

2. בעומק הפרשה – פרשת קרח סוד מחתות הקטורת ותיקון מתנות הכהונה המעבר הדרמטי בפרשתנו מן הבליעה הנוראה של קרח ועדתו באדמה ואש הקטורת המכלה ,אל פרשת מתנות הכהונה – ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם (במדבר יח ,ח) – מעמיד את עולם הלמדנות בפני יסוד משפטי ורעיוני עמוק מנשוא .בעיצומו של הערעור הגדול על כהונת אהרן…

2. בעומק הפרשה – פרשת קרח סוד מחתות הקטורת ותיקון מתנות הכהונה המעבר הדרמטי בפרשתנו מן הבליעה הנוראה של קרח ועדתו באדמה ואש הקטורת המכלה ,אל פרשת מתנות הכהונה – ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם (במדבר יח ,ח) – מעמיד את עולם הלמדנות בפני יסוד משפטי ורעיוני עמוק מנשוא .בעיצומו של הערעור הגדול על כהונת אהרן ,כאשר העם כולו שרוי במבוכה וברעם רוחני ,בוחרת התורה לבסס ולעגן את מעמד הכהונה דווקא דרך מערכת הלכתית מפורטת של עשרים וארבע מתנות כהונה ,ובראשן מצוות חרם ,תרומה וביכורים .אנו צוללים כאן אל עומק הלכתי סוחף ,המגלה שההלכה איננה רק אוסף של דינים אלא היא התשובה המוחלטת והשלום האמיתי המרגיע את סערת המחלוקת .קביעת מתנות הכהונה כ"ברית מלח עולם" דווקא ברגע זה ,נועדה להבהיר שהזכות ההלכתית של אהרן אינה תלויה במעמד זמני או בכבוד אישי ,אלא היא חוק בל יעבור המחובר אל שורש קדושת הארץ והתבואה ,ומראה כיצד עולם החומר כולו מורם ומקודש דרך נתינה קבועה ומדויקת למשרתי ה’. מרן רבי יוסף קארו (בכסף משנה על הרמב"ם הלכות ביכורי שאר מתנות כהונה שבגבולין) כתב שכל המעכב מתנות כהונה ומסרב לתתם לכהן כסדרן ,לא בלבד שהוא מבטל מצוות עשה אלא שהוא פוגם בברכת השדה והתבואה כולה ,שהרי הקדוש ברוך הוא התנה את שובע הארץ בנתינה זו .מרן פותח לנו שער להבנת החיבור שבין הדין ההלכתי של המתנות לבין שורש המחלוקת של קרח .קרח ועדתו ראו בכהונה שררה ונטל על הציבור ,והתיקון לכך הוא חקיקת מתנות הכהונה כחלק בלתי נפרד מגידולי הקרקע .מרן מלמדנו שההלכה מחברת את חיי היום-יום אל המקדש; כאשר יהודי מפריש מתבואתו ומגיש אותה לכהן ,הוא מעיד באופן מעשי על כך שהקדושה איננה שררה ,אלא היא צינור של ברכה המחיה את העולם כולו ,ובכך נשברת כפירתה של עדת קרח. הרמב"ן (במדבר יח ,יט) ביאר ברית מלח עולם היא – כטעם המלח המקיים את הבשר ומציל אותו מן הכלייה והריקבון ,כך ברית הכהונה ומתנותיה הן המקיימות את עם ישראל ומגינות עליהם מן המגפה והחורבן .הרמב"ן מוביל אותנו אל עומק ההבנה של ברית המלח בהקשר המשפטי .הוא מבאר שסמיכות הפרשיות למגפה הגדולה שפרצה בעקבות התלונות ,באה ללמד שהכהונה היא הכוח המגן והמחיה .הדיוק בדבריו מראה שההלכה היא המציאות

חרק תשרפ

הקבועה והיציבה ביותר ביקום – כמו שהמלח לעולם אינו משתנה ואינו נרקב ,כך דיני מתנות הכהונה הם נצחיים ובלתי ניתנים לערעור .הרמב"ן מלמדנו שדווקא מתוך הסערה של בליעת האדמה ,הציבה התורה את "ברית המלח" כדי להעניק לאומה קרקע יציבה של חוק ומשפט אלוקי שלא יתמוטט לעולם. רבנו אברהם אבן עזרא (במדבר יז ,יא) חידש קח את המחתה ותן אש מעל המזבח ושים קטורת – שהקטורת שהרגה את מאתיים וחמישים איש היא עצמה המכפרת ועוצרת את המגפה ,להראות שהמוות והחיים אינם בקטורת אלא בחטא וברצון העליון .האבן עזרא פותח בפנינו צוהר לדרמה הרפואית והרוחנית של הפרשה .חטא קרח הראה עיוות בתפיסת הקטורת ,כאילו היא כלי שרת להשגת גדולה עצמית ,ועל כן היא הפכה לאש מכלָ ה .אבן עזרא מחדש שההלכה של עצירת המגפה על ידי אהרן והקטורת באה ללמד שהקטורת עצמה היא סם חיים כאשר היא נעשית בביטול מוחלט ובמקום המצווה .העומק כאן נוגע לשורש ההנהגה :הכניסה אל הקודש יכולה להיות סכנה או ברכה ,והכל תלוי בציות המוחלט להלכה ולא למחשבות הלב הפרטיות. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן (בספרו שמירת הלשון) ביאר שכל המערער על הכהונה או המונע את מתנותיה ,הרי הוא נוגע בשורש האיסור של 'ולא יהיה כקרח וכעדתו', ויסוד דין זה נוהג בכל דור ודור בכל אדם שמנסה להשיג גבול רעהו או לדבר סרה במנהיגי האמת .הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן מחבר אותנו בחמימות ובתביעה נפשית אל משמעותה של ההלכה לדורות .הוא מלמד שהתורה קבעה את דיני מתנות הכהונה כדי להרגיל את האדם להשלים עם חלוקת התפקידים האלוקית בעולם .הדיוק בדבריו מוכיח ששמירת הסדר ההלכתי ומניעת הקנאה ברכושו או בתפקידו של הזולת ,הן התרופות היחידות למחלת המחלוקת המאיימת להחריב את השלום הפנימי בתוך בתי ישראל. מו"ר הגר"א וייס (במנחת אשר על התורה) ביאר שעשרים וארבע מתנות הכהונה אינן שכר עבודה של הכהן ,אלא הן חלק מדין 'שולחן גבוה' ,שזכה אהרן להיות משלוחא דרחמנא, ומשולחנו של מקום הם זוכים לאכול .מו"ר הגר"א וייס מביא אותנו אל שיא העומק הלמדני של מהות המתנות .הוא חוקר בדרכו הבהירה והסוחפת את גדר הנתינה ומבאר שאין כאן חלילה תשלומי ממון אנושיים ,אלא הלכה נשגבת המגלה שהכהן שייך כולו לה' יתברך. כאשר ישראל נותנים לכהן ,הם נותנים לה' יתברך ,והוא זה שמאכיל את משרתיו .מו"ר הגר"א וייס מלמד שההלכה הזו פותרת לחלוטין את טענת קרח; הכהן אינו מתנשא מעל העם ,אלא הוא עבד ה' המייצג את כולנו ,ומתנות הכהונה הן הכלי ההלכתי שמחבר את כל הציבור אל שולחנו של מלך מלכי המלכים. עומקה של פרשת מתנות הכהונה לאחר סערת קרח הוא גילוי כוחה המרפא והמייצב של ההלכה ,המלמדת שתיקון הפירוד והקנאה נעשה דרך ברית מלח נצחית של נתינה, המקדשת את עולם החומר ומחברת את כל גווני האומה אל שולחן גבוה מתוך ענווה והשלמה עם רצון הבורא.

גם לנשמה מגיע אוכל