31. באיזה הר געש נמצא פתח הגיהינום?

31. באיזה הר געש נמצא פתח הגיהינום? השאלה היכן ממוקמים פתחי הגיהינום שחז"ל הציבו במפה הרוחנית של העולם ,מעסיקה את גדולי חוקרי הארץ והמפרשים לאורך הדורות .כאשר אנו קוראים את דברי התלמוד על הפתחים המצויים במדבר ,בים ובירושלים ,צפה ועולה סקרנות עצומה לגבי המיקום המוחשי של אותם שערי תהום .האם ישנו הר געש שפיו פעור כפתח לאותו עולם של דין, או שמא מדובר בהגדרות…

31. באיזה הר געש נמצא פתח הגיהינום? השאלה היכן ממוקמים פתחי הגיהינום שחז"ל הציבו במפה הרוחנית של העולם ,מעסיקה את גדולי חוקרי הארץ והמפרשים לאורך הדורות .כאשר אנו קוראים את דברי התלמוד על הפתחים המצויים במדבר ,בים ובירושלים ,צפה ועולה סקרנות עצומה לגבי המיקום המוחשי של אותם שערי תהום .האם ישנו הר געש שפיו פעור כפתח לאותו עולם של דין, או שמא מדובר בהגדרות שמעבר לגיאוגרפיה הפשוטה? השאלה מוליכה אותנו אל מסע מרתק בין דברי הגמרא המפורשים לבין עדותם המופלאה של ראשונים שביקשו לזהות את המקומות הללו בתוך המציאות המוכרת לנו. הפסוק המרכזי שבו פתחה הארץ את פיה לבליעת עדת קרח מופיע בפרשת קרח" :וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל" (במדבר טז ,לג) .פסוק זה מהווה את היסוד להגדרת הפתח שבמדבר .הבנת הקשר בין בליעת קרח לבין מושג השאול מלמדת אותנו כי האדמה עצמה שימשה כשער ,ובמקום שבו התרחשה המחלוקת, שם נפתח פתח הדין .מפרשי התורה העמיקו בקשר זה: רש"י (במדבר טז ,לג) ביאר" :חיים שאולה – משל למה הדבר דומה? לאדם שנפל לבור ועדיין הוא חי בתוכו" ,ומבאר כי הארץ נפתחה כפי שבור נפתח ,והיא מהווה את השער שדרכו ירדו המורדים אל הדין. ספורנו (במדבר טז ,לג) ביאר" :חיים שאולה – בנשמתם ובגופם בעודם בחיים ,כדי שיהיה זה אות לכל ישראל" ,ומחדש כי הפתיחה של הארץ לא הייתה אירוע טבעי אלא פתיחת פתח מכוון מהקדוש ברוך הוא להורות על חומרת העוון. בגמרא במסכת עירובין (דף יט ע"א) מבואר" :שלשה פתחים יש לגיהינום ,אחד במדבר, ואחד בים ,ואחד בירושלים .במדבר דכתיב 'וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה' .בים דכתיב 'מבטן שאול שיוועתי שמעת קולי' .בירושלים דכתיב 'נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים’”. בתלמוד במסכת עירובין (דף יט ע"א) תנא דבי רבי ישמעאל מחדש'" :אשר אור לו בציון' זו גיהינום' ,ותנור לו בירושלים' זו פתחה של גיהינום" .הסבר הגמרא מורה לנו כי המקומות הללו אינם סתמיים ,אלא נקודות שבהן מידת הדין מוצאת ביטוי גלוי בעולם. רבי אשתאורי הפרחי בספרו כפתור ופרח (פרק ו') כתב" :מסתברא אותו שהוא בים ,הוא באי סצילאה בהר שמו מונטגביל (הוא הר געש הנקרא אתנה הידוע בשם מונג'יבלו) .ובירושלים :הוא בשער שקורין היום שער השבטים מדושן העפר שלפניו מחוץ לעיר ,והוא לקרן מזרחית צפונית להר הבית" .בדברים אלו זיהה המחבר במפורש את ההר הידוע כהר געש פעיל כמקום שבו נמצא פתח הגיהינום שבים ,מתוך ידיעותיו הגיאוגרפיות המופלגות. מכאן אנו לומדים כי המיקומים הגיאוגרפיים שנמסרו לנו על ידי חז"ל וחכמי ישראל אינם רק תיאוריה ,אלא חיבור מוחשי בין הדין האלוהי לבין איתני הטבע .ההבנה שישנם פתחים

חרק תשרפ

בעולם המעידים על הדין ,מעוררת באדם יראת כבוד ומחדדת את הכרתו בכך שהעולם הזה מחובר בעבותות של אש אל הדין העליון.

עיקר העניין: השאלה על פתח הגיהינום שבהר הגעש מלמדת אותנו כי אין מקום בעולם המנותק מהשגחת הדין .כאשר חכמי ישראל זיהו את ההרים המאיימים והפתחים המיוחדים, הם לא ביקשו להפחיד ,אלא להעיר את לב האדם לזכור שכל מציאות הטבע, כולל האש המפעפעת במעמקי האדמה ,היא חלק ממערכת המשפט של בורא עולם .הידיעה הזו משמשת כמצפן המכוון אותנו להתרחק מהעוונות המושכים אל השאול ,ולבנות בחיינו פתחים של אור וקדושה במקום שבו עלולים להיפתח פתחים של דין.