VK-A-286-037 | מדוע בגלל שווידום אהרן גרם לוידום השמש?

VK-A-286-037 | מדוע בגלל שווידום אהרן גרם לוידום השמש? רבנו יעקב בן אשר ,בעל הטורים (שם) ,כתב וחשף כי המילה "ויידום" מופיעה פעמיים בלבד בכל המסורה כולה :פעם אחת אצל אהרן בפרשתנו ,ופעם שנייה ביהושע בעת המלחמה הגדולה – "ויידום השמש וירח עמד" (יהושע י ,יג) .בעל הטורים פירש כי רמז יש כאן לדברי חז"ל במסכת סוכה (דף כט) ,האומרים כי המאורות לוקים בשעה שמת אב בית…

VK-A-286-037 | מדוע בגלל שווידום אהרן גרם לוידום השמש? רבנו יעקב בן אשר ,בעל הטורים (שם) ,כתב וחשף כי המילה "ויידום" מופיעה פעמיים בלבד בכל המסורה כולה :פעם אחת אצל אהרן בפרשתנו ,ופעם שנייה ביהושע בעת המלחמה הגדולה – "ויידום השמש וירח עמד" (יהושע י ,יג) .בעל הטורים פירש כי רמז יש כאן לדברי חז"ל במסכת סוכה (דף כט) ,האומרים כי המאורות לוקים בשעה שמת אב בית דין .כיוון שבני אהרן ,נדב ואביהוא ,היו בדרגת אב בית דין ,הרי שדממת אהרן קשורה ישירות לליקוי המאורות ולדממת השמש. רבינו אלעזר מגרמיזא בספרו מושב זקנים (שמיני) פירש והרחיב את הקשר המרתק הזה .הוא כתב כי "וידום אהרן" ו"וידום השמש" מלמדים שכאשר צדיק נפטר מן העולם, כביכול אפילו השמש שותקת מלומר שירה .השתיקה של אהרן אינה רק שתיקה אנושית ,אלא היא שיתוק של חיות הבריאה כולה ,המבכה את אובדן האור הרוחני שהסתלק מן העולם במיתת צדיקים. הנה אנו רואים כיצד המפרשים קושרים בין שתיקתו של היחיד לבין שתיקתו של היקום .השמש ,המאירה לעולם כולו ,שואבת את כוח שירתה מהצדיקים המאירים בתורתם ובקדושתם .כאשר הצדיק נדום ,השמש נדמת עמו ,שכן חסר הכוח המניע את גלגלי המאורות .הדממה של אהרן היא אפוא הצהרה קוסמית :העולם חסר כעת את האור המיוחד של נדב ואביהוא ,והשמש מבטאת זאת בשתיקתה שלה. מתוך דברים אלו עולה תמונה כבירה של אחדות הבריאה .אין הפרדה בין עולם הרוח לעולם החומר; השתיקה של אהרן הכהן במשכן מעוררת שתיקה מקבילה בגרמי השמיים ,ומלמדת אותנו על עוצמת ההשפעה של מעשי האדם וצער האדם על ההנהגה העליונה של הטבע כולו. נפנה כעת אל היכלם של חכמי התלמוד ,כדי להבין את הקשר הפנימי שבין חום השמש לבין חמימות ליבם של גדולי הדור ,וכיצד כיבוי אורו של צדיק משפיע על המאורות כולם.

גם לנשמה מגיע אוכל

בגמרא במסכת סוכה (דף כט ע"א) אמרו חכמינו כי בזמן שהחמה לוקה ,הרי זה סימן רע לכל העולם כולו .הגמרא מונה כמה סיבות בגללן המאורות לוקים ,ואחת המרכזיות שבהן היא על אב בית דין שמת ולא נספד כהלכה .בני אהרן ,שהיו בדרגת גדולי הדור ואבות בית דין ,גרמו במותם לרעידה במערכת המאורות .חז"ל מלמדים אותנו כי השמש אינה רק גוף פיזי המפיץ אור ,אלא היא משקפת את המצב הרוחני של האומה .כאשר האור האנושי – הצדיק – כבה ,אין זה מן הראוי שהמאור הפיזי ימשיך להאיר כסדרו, ולכן היא לוקה ונדמת. הגמרא במסכת ברכות (דף סב ע"ב) מביאה את הדרשה על הפסוק "ואתן אדם תחתיך", ואומרת :אל תקרי אדם אלא אדום .דרשה זו טומנת בחובה סוד עמוק על הנהגת המשפט בעולם .חכמינו מלמדים כאן כי ישנה מערכת של החלפה והעברה של דינים. כאשר עם ישראל ,ובייחוד צדיקיו ,מקבלים על עצמם את הדין באהבה ובדממה ,יש בכך כוח להמתיק את הדינים מעל ישראל ולהעבירם אל אומות העולם המיוצגות על ידי אדום .השתיקה של אהרן היא אפוא פעולה של הנהגה עליונה ,המשנה את מאזן הדין בעולמות. בגמרא במסכת גיטין (דף לח ע"ב) נאמר על הנעלבים ואינם עולבים ,השומעים חרפתם ואינם משיבים ,ועליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" .חז"ל קושרים כאן בין השתיקה והאיפוק האנושי לבין עוצמת השמש .מי שמסוגל לדום אל מול הצער והעלבון ,זוכה לכוח רוחני המשתווה לגבורת השמש בשיאה .אהרן הכהן ,שנדם אל מול השמועה הקשה מכל ,הגיע לאותה מדרגה של "צאת השמש בגבורתו" ,ומכאן הקשר ההדוק שבין דממתו לבין דממת השמש במסורה. נמצאנו למדים מתוך דברי הגמרא ,כי השמש והצדיק יונקים מאותו שורש של אור וגבורה .כאשר אהרן שותק ,הוא מפעיל כוח רוחני כביר שמשתק את השמש ומסדר מחדש את הדינים בעולם .הדממה שלו אינה חולשה ,אלא היא ביטוי לגבורה עילאית המשפיעה על המאורות כולם וקובעת את גורל האומות. פנה כעת אל היכלם של גדולי הראשונים ,שם מתבאר הקשר העמוק שבין דממת הצדיק לבין הנהגת הטבע ,ומגלה לנו כיצד שתיקה אחת של עבד ה' יכולה לעצור את גלגלי היקום. רבנו אברהם אבן עזרא (יהושע י ,יב) כתב וביאר בעניין "וידום השמש" ,כי השמש עומדת ומללת שירה לפני בוראה בכל רגע ורגע .כאשר נאמר "וידום" ,הכוונה היא שהשמש פסקה מלומר את שירתה הרגילה .כאן טמון עומק הקשר לפרשתנו :אהרן הכהן ,שכל מהותו הייתה שירה ועבודה בבית ה' ,נדם .לפיכך ,כביכול גם השמש, המקבילה לו במערכת המאורות ,חייבת להפסיק את שירתה .הראשונים מלמדים אותנו כי שירת המאורות תלויה ועומדת בשירתם של צדיקי עולם; כשצדיק משתתק מכאב ומקבלת הדין ,הטבע כולו עוצר את נשימתו ומחריש עמו.

ינימש תשרפ

רבנו משה בן נחמן ,הרמב"ן ,בספרו תורת האדם ,חידש יסוד עמוק בעניין מיתת צדיקים .הוא פירש כי העולם כולו נשען על הצדק והמשפט שיוצא מפי אבות בית הדין .כאשר נדב ואביהוא ,שהיו עמודי המשפט ,נסתלקו מן העולם ,נוצר חלל בבריאה. השמש ,שהיא הכוח המנהיג את עולם החומר" ,לוקה" ונדמת כדי לבטא את החיסרון הזה .הרמב"ן מלמדנו שהטבע אינו עומד בפני עצמו ,אלא הוא משמש כהד וכמראה למתרחש בעולם הרוחני. בספר מושב זקנים (שמיני) מובא בשם רבנו אלעזר מגרמיזא ,כי השתיקה של אהרן – "וידום אהרן" – היא זו שנתנה את הכוח לשתיקה המאוחרת יותר של "וידום השמש" .הוא ביאר כי בכוח קבלת הדין של אהרן ,הוא קנה שליטה על המאורות .הצדיק המכניע את טבעו האנושי ובוחר בשתיקה אל מול הצער ,זוכה שהטבע הפיזי ייכנע לפניו וישתוק גם הוא כשיצטרך לכך .זהו סוד כוחו של הצדיק הגוזר על המציאות ומשנה את סדריה. מתוך דברי הראשונים עולה כי שתיקתו של אהרן לא הייתה רק תגובה פסיבית לצער, אלא הייתה זו הנהגה פעילה .אהרן הכהן בדממתו פעל בתוך שורשי הבריאה ,והשתיקה של השמש במסורה היא העדות הנצחית לכך שתנועה אחת של קדושה בלב האדם משנה את תנועת המאורות ברקיע. נפנה כעת אל היכלם של גדולי האחרונים ,שם אנו מוצאים ביאור מרטיט ומחודש השופך אור בהיר על הקשר שבין שתיקת הצדיק במשכן לבין גורל האומות והנהגת הדין בעולם. רבנו יקותיאל יהודה הלברשטאם ,בעל השפע חיים מצאנז (מכתבי תורה חלק ד' סי' רס"ו), כתב וחידש יסוד עצום המקשר בין שתיקתו של אהרן לבין "וידום השמש" .הוא ביאר כי ידועים דברי חז"ל שבזמן שהחמה לוקה הרי זה סימן רע לאומות העולם ,שכן הם מונים לחמה .כאן טמון סוד ההמתקה :על ידי שאהרן הכהן קיבל עליו את ייסוריו הקשים בדממה מוחלטת של "ויידום" ,הוא פעל בזה המתקה עצומה של מידת הדין מעל כלליות עם ישראל. הוא פירש והסביר כי כאשר הדין נמתק מעל ישראל ,הוא אינו מתבטל לגמרי אלא עובר וחל על אומות העולם .זהו שכתוב "ואתן אדם תחתיך" ,ואמרו חז"ל אל תקרי אדם אלא אדום .השפע חיים חידש כי "ויידום השמש" במסורה הוא התוצאה הישירה של "ויידום אהרן" .השתיקה של אהרן גרמה לכך שמידת הדין והגבורה תעבור ותחול על השמש ,שהיא המזל והכוח של האומות ,ובכך נחלשו האויבים וגברו ישראל. הוא הוסיף וביאר על פי מה ששמע מאביו הרה"ק ,כי בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ,תרגם אונקלוס "די תסדר קדמיהון" .הכוונה הפנימית היא שהצדיק פועל ש"יסודרו" הדינים על אומות העולם במקום על עם ישראל .דממת אהרן הייתה

גם לנשמה מגיע אוכל

ה"סדר" הזה; בקבלת הייסורים באהבה הוא העביר את הדין אל המאור של העכו"ם, וזהו סוד "וידום השמש" – שהשמש ,המייצגת את כוחם ,נחלשה ונדמתה. עוד כתב וביאר בזה את דברי הגמרא על "השמחים בייסורים" ,שעליהם נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" .לכאורה יש כאן סתירה ,שכן מצד אחד השמש נדמת ומצד שני היא יוצאת בגבורתה .אך השפע חיים מבאר בטוב טעם :השמש יוצאת בגבורתה דווקא כלפי האומות המונים לה ,עליהם נמשכת מידת הדין והגבורה בזכות אותם צדיקים השמחים בייסורים ושותקים כאהרן. נמצאנו למדים כי השתיקה של אהרן לא הייתה רק עניין אישי של צידוק הדין ,אלא הייתה זו פעולה הנהגתית בקנה מידה עולמי .בדממתו הוא הגן על עם ישראל כולו, כשהוא מתעל את כוח הדין אל המאורות של העכו"ם ומבטיח את ניצחון האור של ישראל על חשיכת הגלות. נפנה כעת אל היכלות המחשבה והחסידות ,שם מתגלה לנו כי הדממה אינה חלל ריק, אלא היא הכוח הפועל ביותר בבריאה ,המאחד את הלב האנושי עם המקור האינסופי ומכניע תחתיו את חוקי הטבע. השפת אמת (שמיני) כתב וביאר כי מדרגת השתיקה של אהרן היא בחינה של ביטול המציאות אל השורש .כאשר אדם מדבר ,הוא נמצא בתוך עולם הפירוד ,עולם שבו יש הסברים ומילים .אך כאשר אהרן "נדם" ,הוא עלה אל עולם האחדות שמעל הזמן והמקום .במקום הזה ,אין הפרש בין חושך לאור ובין חיים למוות ,כי הכל בטל אל רצון הבורא .ממילא ,כשאהרן הגיע למדרגה כזו של ביטול ,גם השמש – שהיא סמל לחוקיות הקבועה של הטבע – חייבת לידום ,שהרי כל חיותה היא מרצונו של הצדיק המאוחד עם הבורא. רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו מחשבות חרוץ פירש וחידש כי כוח הדיבור הוא המניע את גלגלי העולם ,כפי שנברא העולם בעשרה מאמרות .כאשר אהרן ,שהיה "שפתיו ישמרו דעת" ,בחר לנצור את לשונו ולשתוק אל מול הדין ,הוא כביכול עצר את המאמר המקיים את העולם באותו רגע .השתיקה שלו יצרה "וואקום" רוחני שגרם ל"וידום השמש" .זהו סוד גבורתו של האדם – שכוח האיפוק שלו חזק יותר מכוח הדיבור שלו ,ובשתיקתו הוא יכול להעמיד חמה ולבנה. בספרי החסידות הוסבר כי "וידום השמש" הוא ביטוי לכך שהטבע משתחווה לפני האמונה .כאשר אהרן קיבל את היסורים באהבה ,הוא הראה כי האמונה שלו אינה תלויה בטוב הנראה לעין ,אלא היא למעלה מן הטעם והדעת .הנהגה זו ,שהיא למעלה מן הטבע ,מחייבת את הטבע כולו "לידום" ולהכיר בעליונות הנשמה האלוהית .השמש שותקת מפני גדולת נשמתו של אהרן ,שהצליחה למצוא את האור גם בתוך החשיכה הגדולה ביותר.

ינימש תשרפ

מתוך דברי המחשבה אנו למדים שדממת אהרן הייתה ה"שירה" העוצמתית ביותר שנוגנה אי פעם במשכן .שירה של מסירות נפש וביטול הגמור ,שגרמה לכל צבא השמים להחריש ולהקשיב לקול הדממה הדקה העולה מן הארץ .השתיקה של השמש היא הקימה וההידור של היקום כולו בפני עוצמת הרוח של האדם המאמין. מתוך הצלילה אל עומקי הסוד והמחשבה ,אנו דולים כעת את הפנינים המעשיות, אותן השלכות הלכתיות ורעיוניות המתרגמות את דממת המאורות לשפת המעשה של כל אחד מאיתנו. נפקא מינה ראשונה נוגעת לכוחה של קבלת הייסורים באהבה .למדנו כי שתיקתו של אהרן לא הייתה רק עניין אישי ,אלא היא פעלה הנהגה עולמית של המתקת הדינים. הנפקא מינה למעשה היא שגם בשעות קושי של היחיד ,כאשר הוא מתאמץ ושותק את כאבו מתוך אמונה ,הוא אינו פועל רק עבור עצמו .הוא בבחינת "אב בית דין" הפועל למען הכלל ,ובכוח שתיקתו הוא יכול להמתיק דינים מעל עם ישראל כולו ולתעל אותם אל צרינו .כל איפוק קטן של אדם מול צערו משפיע על מאזן הכוחות בין ישראל לאומות. נפקא מינה נוספת עולה בעניין הקשר שבין האדם לטבע .מדברי בעל הטורים והשפע חיים מתברר כי הטבע אינו מערכת אטומה ,אלא הוא מגיב ישירות למעשי הצדיקים. התובנה המעשית היא החובה להבין שכל תנועה רוחנית שלנו מהדהדת בבריאה .כאשר אדם מתגבר על טבעו ושותק בשעה שהוא נעלב או מצטער ,הוא זוכה לכוח של "צאת השמש בגבורתו" .אין זה רק משל ,אלא מציאות רוחנית שבה האדם הופך למנהיג של הטבע ,ובכוחו "להעמיד חמה" עבור ישועת הכלל. עוד נפקא מינה מתגלה בהבנת תפקיד ה"סידור" של הדינים .כפי שביאר השפע חיים על פי התרגום "די תסדר קדמיהון" ,עלינו לדעת כי הדינים הקיימים בעולם יכולים להיות מתועלים לאפיקים שונים .המעשה המעשי הוא להפוך את הקושי לתפילה ולהכנעה ,ובכך לגרום לכך שהדין יחול על "אדום" ולא על ישראל .השתיקה של אהרן מלמדת אותנו את האומנות של ניהול הדינים בעולם – לא על ידי מאבק חיצוני ,אלא על ידי זיכוך פנימי המשנה את יעד הדין. תובנה חשובה נוספת היא בעניין הערכת גדולי הדור .אם השמש נדמת בשל מיתת אבות בית דין ,הרי שיש כאן הדרכה מעשית עבורנו כיצד להתייחס להסתלקות של צדיקים .עלינו להבין כי עם לכתם ,העולם חסר מאור ממשי ,והנהגת הטבע משתנה. הנפקא מינה היא החובה להספיד כהלכה ולהרגיש את החיסרון ,כדי שלא נהיה מאלו שהמאורות לוקים עליהם בשל חוסר הערכה לתורה ולנושאיה. לבסוף ,נפקא מינה לעניין "השמחים בייסורים" .חז"ל לימדו אותנו שהשתיקה והשמחה בייסורים גורמים ל"צאת השמש בגבורתו" על אומות העולם .המצפן המעשי מורה לנו

גם לנשמה מגיע אוכל

כי ברגעים של קושי ,היכולת לשמור על חיוך של אמונה ועל שתיקה של קבלה, היא הנשק העוצמתי ביותר שיש לנו מול אויבינו .הדממה של היחיד היא הגבורה של האומה כולה. נפנה כעת אל עומק המחשבה ,שם נבקש להבין כיצד דממה דקה של לב אנושי הופכת למנוע רב עוצמה המכתיב את מסלולם של גרמי השמיים ,וכיצד השתיקה של אהרן היא למעשה פסגת הפעולה בבריאה. עומק הרעיון טמון בהבנה שהעולם כולו נברא בדיבור – "בעשרה מאמרות נברא העולם" .המאמרות הללו הם הכוחות המניעים את גלגלי הטבע ,את תנועת השמש ואת סדרי בראשית .אולם ,ישנה דרגה גבוהה יותר מן הדיבור ,והיא דרגת המחשבה והרצון המוחלט ,המכונה בפי חכמי הנסתר "שתיקה" .כאשר אהרן הכהן "נדם" ,הוא חיבר את נשמתו אל המקור שממנו נובעים המאמרות .בשתיקה הזו הוא נגע בשורש ההוויה ,במקום שבו הכל אחד .ממילא ,כאשר האדם מתחבר לשורש השתיקה העליונה, הדיבורים המניעים את הטבע – ובתוכם שירת השמש – חייבים לידום ולהתבטל אל מול עוצמת האחדות הזו. זאת ועוד ,עלינו להבין את המושג "וידום השמש" לא רק כעצירה פיזית ,אלא כביטוי של כניעה .השמש מייצגת את ה"יש" הגאוותני ,את המערכת שפועלת מכוח חוקים קבועים ובלתי משתנים .אהרן ,בדממתו אל מול ייסורים שאין להם הסבר אנושי ,שבר את חוקי ה"היגיון" של העולם הזה .הוא הראה שישנה אמת גבוהה יותר מהבנת האדם ומהסדר של הטבע .השבירה הזו של ה"אני" האנושי גרמה לשבירה של ה"אני" הקוסמי; כשאהרן ביטל את רצונו ונדם ,השמש איבדה את ה"צידוק" להמשיך במסלולה העצמאי ונדמתה גם היא. עומק הקשר שבין דממת הלב לסיבוב הגלגלים מלמד אותנו על האחריות הכבירה של האדם .אנו נוטים לחשוב שהשמש זורחת ושוקעת בלי קשר אלינו ,אך המסורה מגלה לנו סוד נורא :השמש מחכה לראות מה מתחולל בלב האדם .אם האדם מגיע למדרגת "ויידום" ,הוא מעניק לשמש משמעות חדשה .השמש שותקת כדי לתת מקום לשתיקה של הצדיק ,שכן דממת האמונה של אהרן היא שירה נעלה יותר מכל שירת המאורות .היקום כולו עוצר את נשימתו כדי לשמוע את קול הדממה הדקה של מי שמקבל עליו דין שמיים באהבה. בסופו של דבר" ,וידום אהרן" ו"וידום השמש" הם שני צדדים של אותה מטבע .אהרן השתיק את קול הטבע האנושי שבו ,הצועק ומבקש הסבר ,ובכך הוא קנה את הזכות להשתיק את קול הטבע העולמי .זוהי ההוכחה שהרוח היא המנהיגה את החומר ,וכי השתיקה המזוקקת של המאמין היא הכוח היציב והחזק ביותר המקיים את העולם ומובילו אל תיקונו. נרד כעת אל עומקי הנשמה ,שם מתגלה לנו כיצד השתיקה של אהרן אינה רק

ינימש תשרפ

תגובה למאורע היסטורי ,אלא היא הנהגה נצחית המלמדת אותנו על עוצמתה של הנפש האנושית אל מול כוחות היקום. בחיבור לאדם ולנפש ,אנו לומדים כי לכל אחד מאיתנו יש "שמש" פרטית – אותה מערכת של ציפיות ,תוכניות והבנה שכלית של הדרך שבה העולם אמור להתנהל .כאשר אדם פוגש בקושי או בייסורים המנפצים את סדרי עולמו ,התגובה הטבעית היא זעקה של חוסר אונים .אולם" ,ויידום אהרן" מלמד אותנו שישנה מדרגה של גבורה נפשית שבה האדם בוחר להשתיק את ה"שמש" שלו .במקום לנסות להאיר את החשיכה בהסברים שכליים דחוקים ,הוא נותן לדממה מקום .השתיקה הזו היא הנהגה של אמון מוחלט; היא ההבנה שהבורא מנהיג את העולם גם כשאיננו רואים את האור. במישור האמוני ,הקשר ל"וידום השמש" מגלה לנו סוד כביר על הנהגת ההשגחה. האמונה אינה רק ידיעה אינטלקטואלית ,היא כוח פועל .כשאדם מאמין מקבל עליו את הדין בדממה ,הוא הופך להיות שותף למעשה בראשית .הוא לא רק "סובל" את המציאות ,הוא מנהיג אותה .השתיקה שלו פועלת "סידור דינים" בעולמות עליונים, כפי שביאר השפע חיים .האמונה נותנת לאדם את הכוח להיות זה שקובע היכן יחול הדין והיכן יבקע האור ,ובכך הוא מתעלה ממדרגה של נפעל למדרגה של פועל ומנהיג. ההנהגה העולה מכאן היא הנהגה של אחריות קוסמית .עלינו להבין כי ה"אני" וה"אנחנו" שזורים זה בזה בחוטים בלתי נראים .שתיקה אחת של יחיד בחדרי חדרים, קבלת ייסורים של יהודי פשוט באמונה תמימה ,יכולה להיות זו שתעצור את "שמשם" של שונאי ישראל ותביא ישועה לכלל .הנפש שלנו אינה מבודדת; היא חלק ממערך המאורות הגדול .כשאנו מזככים את תגובותינו הנפשיות ,אנו משפיעים על הנהגת השמיים כולה. הבנת הקשר הזה מעניקה לאדם משמעות עמוקה גם ברגעי השפל .המחשבה שדממת הלב שלי קשורה לדממת השמש ביהושע ,נוסכת בנו כוח לדעת ששום דממה אינה הולכת לאיבוד .כל רגע של איפוק ,כל רגע של "ויידום" מתוך דבקות ,הוא רגע שבו האדם עומד בגבורתו ומשנה את סדרי הטבע לטובה. נפנה כעת אל היכל המוסר ,שם נבקש לצקת את דממת אהרן ודממת השמש לתוך מצפן פנימי של עבודת המידות ,המדריך את האדם כיצד להפוך את כוח השתיקה למנוע של גבורה וחסד. המצפן המוסרי העולה מן הדברים מלמד אותנו כי הגבורה האמיתית אינה נמדדת ביכולת להשמיע קול ,אלא ביכולת לנצור אותו .כאשר אנו פוגשים בעוול ,בצער או בייסורים ,המצפן המוסרי מורה לנו לבחון את המניע של תגובתנו .השתיקה של אהרן – "ויידום אהרן" – היא המודל המוסרי לשליטה עצמית מוחלטת .היא מלמדת אותנו שדווקא ברגע שבו הנפש סוערת ביותר ,ישנה דרך של גבורה שקטה המכניעה את הטבע האנושי המתפרץ .המצפן הזה מזכיר לנו כי כוח האיפוק הוא הכוח המנהיג את

גם לנשמה מגיע אוכל

העולם; מי ששולט ברוחו ,שולט גם ב"שמש" שלו – באותם כוחות עוצמתיים של כעס או ייאוש העלולים לשרוף את סביבתו. זאת ועוד ,המצפן המוסרי מכוון אותנו אל מידת האחריות החברתית והכללית. למדנו כי שתיקתו של היחיד משפיעה על סידור הדינים בעולם כולו .מכאן נובעת חובה מוסרית כבירה :על האדם לדעת כי תגובתו האישית לצער אינה עניינו הפרטי בלבד .כאשר אדם בוחר לקבל את הדין באהבה ולשתוק ,הוא פועל בזה חסד עם כלל ישראל .המצפן המוסרי תובע מאיתנו לראות את הקשר שבין ה"אני" ל"אנחנו"; היכולת שלי לדום אל מול קושי פרטי היא למעשה תרומה לביטחון ולשלום של האומה כולה, בהעברת הדין אל שונאינו. בניית המצפן הפנימי דורשת מאיתנו גם את מידת הענווה" .וידום השמש" מלמד שהטבע כולו מרכין ראש בפני האמונה הצרופה .המוסר התורני מחנך אותנו להבין כי השכל האנושי הוא מוגבל ,וכי ישנם רגעים שבהם השתיקה היא התגובה המוסרית היחידה האפשרית – לא שתיקה של כניעה חלושה ,אלא שתיקה של הכרה בגדולת הבורא .המצפן הזה מזהיר אותנו מפני הניסיון "להסביר" כל דבר ,ומורה לנו כי לעיתים השתיקה המכובדת והמאמינה היא זו שבונה את קומתנו המוסרית והרוחנית יותר מכל נאום או הסבר. לבסוף ,המצפן מכוון אותנו אל השאיפה להיות מאותם "אוהביו" שעליהם נאמר "כצאת השמש בגבורתו" .הגבורה המוסרית היא להפוך את הכאב לאור ,ואת השתיקה לכוח מגן. בכל פעם שאנו מצליחים לנצח את הטבע המתפרץ שלנו ולשתוק מתוך אמונה ,אנו מכוילים מחדש אל עבר האור הגדול של אהרן הכהן ,ומצטרפים אל מערכת המאורות המנהיגה את העולם בחסד ובדין מסודר. מתוך הלהבות המלחכות של מזבח המשכן ומתוך דממת המאורות ברקיע ,אנו מזקקים כעת את אבני הדרך המעשיות ,ההופכות את הסודות העמוקים למצפן יום- יומי של הנהגה ועבודה. תובנה ראשונה היא ההבנה כי אין תנועה בנפש שאינה מהדהדת ביקום .למדנו כי שתיקה אחת של אהרן "העמידה" את השמש .התובנה לחיינו היא שכל התגברות אישית, כל רגע של איפוק וכל קבלת הדין באמונה ,אינם נשארים בחלל הפרטי שלנו .המעשים שלנו מניעים גלגלים קוסמיים ,ועלינו לחיות מתוך תחושת אחריות ורוממות ,בידיעה שדממת הלב שלנו משפיעה על מאזן הכוחות בעולם כולו. תובנה שנייה עוסקת בכוחה של השתיקה ככלי להגנה .כפי שביאר השפע חיים, השתיקה מול הייסורים פועלת "סידור דינים" .בחיי היום-יום ,כאשר אנו נתקלים בקושי או בעוול ,עלינו לזכור שהתגובה הרוחנית שלנו – השתיקה המאמינה – היא נשק עוצמתי .במקום לבזבז אנרגיה על זעקה ומלחמה חיצונית ,עלינו להשקיע בזיכוך פנימי ,ובכך לגרום לדינים להסתדר ולהתבטל מעלינו ומעל סביבתנו.

ינימש תשרפ

תובנה שלישית היא המודל של "צאת השמש בגבורתו" .הגבורה האמיתית אינה כוח פיזי אלא שליטה עצמית .התובנה למעשה היא לשאוף להיות מאותם הנעלבים ואינם עולבים .היכולת לנצור את הלשון בשעת מריבה או צער היא זו שמעניקה לאדם את ה"גבורה של השמש" ,כוח רוחני המקנה לו שליטה על המציאות ועל הנהגת הטבע לטובה. תובנה רביעית היא היחס לטבע .למדנו שהטבע "נדם" בפני הצדיק .עלינו להרגיל את עצמנו לראות את הבריאה לא כמערכת מכנית קרה ,אלא כמראה המגיבה למצבנו הרוחני .תובנה זו נוסכת בנו ביטחון שאם נזכך את מעשינו ונדבק בבורא ,המציאות כולה תתיישר לפי צרכינו ותסייע לנו בעבודתנו. תובנה חמישית היא האחריות הלאומית .כל אחד מאיתנו הוא בבחינת "אב בית דין" קטן עבור עמו .השתיקה והאמונה שלנו ברגעי משבר הן חלק מהחוסן הלאומי של עם ישראל .כשאנו מקבלים על עצמנו את עול מלכות שמיים בדממה ,אנו מחלישים את כוחם של אלו ה"מונים לחמה" ומבטיחים את זריחת השמש של גאולת ישראל.

עיקר העניין: הקשר המופלא שבין "ויידום אהרן" ל"ויידום השמש" מגלה לנו את סוד עוצמתו של האדם המאמין .עיקר העניין הוא שהדממה אינה חולשה ,אלא היא פסגת הגבורה והפעולה בבריאה .כאשר אהרן הכהן נדם אל מול אסונו הפרטי ,הוא לא רק צידק עליו את הדין ,אלא פתח שער להנהגה שמעל הטבע .השתיקה שלו היא שהעניקה ליהושע את הכוח להעמיד חמה ולבנה ,והיא זו שפועלת בכל דור ודור להמתיק את הדינים מעל ישראל ולהעבירם אל אומות העולם .למדנו שהשמש שותקת מפני ששתיקת האמונה של הצדיק היא השירה הנעלה ביותר ,שירה המבטלת את חוקי החומר ומכניעה אותם תחת הרוח .בסופו של יום ,המשימה שלנו היא לזכך את ליבנו למדרגת "ויידום" ,כדי שנוכל להיות שותפים לסידור הדינים בעולם ולהביא לכך שאורם של ישראל יזרח כצאת השמש בגבורתו.