האם כשקם בבוקר דבר ראשון עדיף ללמוד גמרא או משניות? הוכח !מפרשת השבוע

402 402 משאבים מספיקים, אך התורה וחכמי ישראל מלמדים אותנו סדר אחר לחלוטין. בשעה שהאדם

גם לנשמה מגיע אוכל 402 402 משאבים מספיקים, אך התורה וחכמי ישראל מלמדים אותנו סדר אחר לחלוטין. בשעה שהאדם עומד ומברך על מלוא צרכיו האישיים ומודה על כל מחסורו שמולא, נפתחים עיניו לראות כי השפע שניתן לו אינו נועד רק להסתגרות בדלתו אלא הוא מהווה את הבסיס הנפשי המאפשר לו לשאת את עיניו אל הסובבים אותו. המצפן הפנימי המוסרי הנבנה מתוך הדברים מורה כי אדם ,המכיר בטובו של מקום ומרגיש שנעשו כל צרכיו, אינו רשאי לעמוד מנגד נוכח מצוקת הזולת אלא עליו להרחיב את גבול לבֿו ולתת לאחרים את המיטב והמשובח ביותר מתוך אצילות נפש ומסירות אמיתית. הנהגה זו אינה באה מתוך תוכחה חיצונית או סיסמאות ריקות, כי אם מתוך עומק ההכרה שמי שזכה לשפע מאת הבורא מחויב להפוך בעצמו לצינור של ברכה וחסד לכל .הסובבים אותו ומכאן ניקח עמנו תובנות חיות ומאירות לחיי היום יום, להלך בהן בנתיבות האמת והשלימות .מתוך שמחה ופשיטות הלב נראה לבאר כי בכל בוקר ובוקר, כאשר האדם נועל את נעליו ומברך את אותה ברכה פלאית שעשה לי כל צרכי, ניתנת בידו האפשרות לאסוף אל תוך נשמתו את האמונה הפשוטה כי כל צעדיו וכל מחסורו מנוהלים בהשגחה עליונה מדויקת ורחומה. מתוך אותה שלוות נפש פנימית שבה מרגיש האדם כי נעשו כל צרכיו, הוא מתרומם ונושא את מבטו אל הזולת, לדעת כי השפע שניתן לו אינו קניינו הפרטי לבדו, אלא הוא שליח נאמן להשפיע טוב, חסד ורחמים לכל הסובבים .אותו בעין רחבה ובאהבה איתנה :עיקר העניין:עיקר העניין עומק סוגיית ברכות השחר מגלה את הקשר המופלא שבין מציאותו הפרטית של האדם לבין מחויבותו לכלל הציבור, שכן מתוך ההודאה האישית על מילוי ,כל הצרכים וההכרה בהשגחה הפרטית המלווה את האדם בכל צעד ושעל צומחת ועולה החובה הקדושה שלא להסתפק במועט כאשר מדובר בעסקי .חסד ועזרה לזולת אלא להשפיע להם את הטוב והמשובח ביותר ההודיה הפרטית הפשוטה על השלמת הצרכים האישיים היא היא המעניקה לאדם את הכוח האמיתי לפתוח את ליבו ולרומם את כל הסובבים אותו אל .אורה של תורה ואהבת חסד האם כשקם בבוקר דבר ראשון עדיף ללמוד גמרא או משניות? הוכח !מפרשת השבוע אור שמש שמימי זורח ועולה על היכל בית המדרש, שעה שהלומדים יושבים בחרדת קודש ,ודורשים באהבה את סודותיהם של קדמוני עולם. האדם פוגש ברגעיו הראשונים של הבוקר

יחיו תשרפ 403 403 עת נשמתו חוזרת אליו באמונת רבה, את שאלת היסוד הגדולה מכל: במה ראוי לו לפתוח את היום, האם בעומק סוגיות התלמוד או שמא בקדושת המשניות הטהורות? והלב נסער ורוטט מול התמיהה הזו, המבקשת לדעת מהו המפתח המדויק המחבר את האדם אל אביו שבשמים כבר ברגע פקיחת העיניים. השאלה הזו מציפה את הנפש, פוצעת את הלב בגעגועים ומזמינה את .הלומד להיכנס פנימה אל סוד האור הגנוז במילים הקדושות ובבואנו לשעות אל דבר הכתובים המאירים את מעמקי הסוגיה באור יקרות, נתבונן בפסוק הקדוש המגלה את סוד הלחם והמשנה, ונקשיב לדברי מפרשי התורה והראשונים המבארים את .פשר הדבר בעומק ובהרחבה . הפסוק המרטיט הזה פותח פתח אל)(בראשית מט כ ""מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך סוד קנייני התורה והעבודה המוטלים על האדם עם פקחו את עיניו בבוקר, ומלמדנו כיצד הלחם .הרוחני של האדם מורכב מהארה מיוחדת המזככה את החומר ביאר כי אשר עומד בפתח גיהנום, וכל)(שמות רבה סוף פרשה מ, וכן נרשם במדבר קדימות ערך אשר רש .מי דהוא יודע משנה מצילו, וזהו מאשר שמנה לחמו, שמנה אותיות משנה פירש כי עניינו של שבט אשר המסומל בשמן ובמעדנים)(בראשית מט כ רבי אברהם אבן עזרא מורה על ההשפעה הרוחנית העליונה היורדת לעולם באמצעות לימוד התורה שבעל פה, המזינה .את הנפש ברגעיה הראשונים של היקיצה קודם כל מלאכה ביאר כי זכות לימוד המשנה בתחילת היום פועלת)(בראשית מט כ רבי משה בן נחמן הרמב"ן בחינה של קדושה עליונה, שכן המשנה היא המסגלת את הלב לקבלת אור השכינה מתוך טהרה .ויראת שמים אמיתית כתב כי השמן והלחם הרוחני מסמלים את הברכה המיוחדת)(בראשית מט כ רבי דוד קמחי הרד"ק השורה על האדם כאשר הוא פותח את יומו בלימוד המשנה המזכך את החומר ומטהר את .המחשבה מכל הבלי הזמן ביאר כי בחירת לימוד המשנה בתחילת היום מעניקה)(בראשית מט כ רבי לוי בן גרשום הרלב"ג לאדם את היסוד היציב והאיתן שעליו נבנים כל שאר קנייני התורה שילמד בהמשך יומו, מתוך .חיבור עמוק לשורש האמונה פירש כי סדר הלימוד בבוקר צריך להיות מכוון אל פשט)(שם רבי חזקיה בן מנוח החזקוני הלכה ברורה מתוך המשנה, כדי שיהיו דרכיו ישרות ונכונות לפני הכלל והפרט עוד בטרם יפנה .לענייני עולם הזה ביאר כי המשנה נקראת לחמו של האדם מפני שהיא המזון הבסיסי)(שם רבי עובדיה ספורנו .והנצרך ביותר לנפש המחפשת את דרך האמת והיראה מיד עם פקיחת העיניים בבקר בתרגומו הקדוש פירש כי שמן הלחם מסמל את שפע התורה והברכה העומדים)(שם אונקלוס .לרשותו של האדם הלומד את תורת פיו בבקר בבקר

גם לנשמה מגיע אוכל 404 404 רבי יצחק אבוהב בחיבורו מנורת המאור ביאר כי מעלת לימוד המשנה בשחרית היא המצילה .את האדם מכל מכשול ומאירה את נתיבותיו באור תורה צלול ביאר עמוקות כי המשנה היא המעבר ההכרחי מן ההעלם אל הגילוי, ודרכה)(שם הכלי יקר מנוסקים כל דיני התורה באופן שכל אדם יכול לטעום ממנה טעם של אורה וקדושה הנותנים .כוח לכל היום כולו ובבואנו אל שערי התלמוד, היכל הבבלי והירושלמי שבהם יצקו חכמינו זכרונם לברכה את יסודות ההלכה והאגדה מתוך להבת אש קודש, נשמע את דבר קדשם המאיר את סוגיית לימוד .המשנה והתלמוד איתא תנו רבנן חכמים היו יושבים בלשכת הגזית ומורים הלכה)(כח ע"ב בגמרא במסכת ברכות כי עיקר תורתם ושיחתם הייתה מבוססת על משניות סדורות וברורות)(שם לישראל, ומבאר רש"י .שמהן יוצאת ההוראה לכל קהילות ישראל איתא לעולם יהא אדם שונה פרק אחד וקורא קריאת שמע)(יט ע"א בגמרא במסכת עבודה זרה כי שינון המשנה בתחילת יומו של אדם הוא העושה לו)(שם ואחר כך יוצא לדרך, ומבאר רש"י .חומת מגן ומצילו מכל פגע רע ומכל תקלה בדרכים איתא רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי אפילו)(פרק א הלכה א בתלמוד ירושלמי מסכת פאה )(שם לא למד אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות תלמוד תורה, ומפרש הפני משה כי אף שעיקר התלמוד דורש עמל רב, הרי שקביעות עתים במשנה ובתורה שבעל פה היא היסוד .המעמיד את האדם בקדושה ובטהרה עוד בטרם יפנה לעסקיו ובבואנו אל היכלם של הראשונים קדמוני עולם, אשר בנו את נתיבות ההלכה והעבירו את מסורת הדורות באמונה צרופה, נקשיב לדבר קדשם המאיר את סוגיית לימוד המשנה והתלמוד .בסדר היום של האדם פירש כי עיקר עמלו של אדם צריך להיות מיוסד על)(בבלי ברכות לה ע"א רבי שלמה יצחקי רש"י הבנת המשניות קודם שייכנס לעומק פלפולו של תלמוד, כדי שתהא הלכה סדורה בפיו וידע את .דרך המשפט ברורה ונכונה ביאר כי קבוע היה בידם)(חלק א הלכות קריאת שמע סימן א רבי יצחק בן משה מווינה האור זרוע מן הראשונים להקדים לימוד משנה בכל בוקר לכל עסקיהם, למען תתבסס יראת שמים בליבם .קודם שיתעסקו בצרכי העולם הזה כתב כי טוב לימוד המשניות בשחרית משום שהן)(אורח חיים סימן א רבי יעקב בן אשר הטור סדורות וקלות להיכנס בלב, וממילא הן מכינות את הנפש לקבלת עול תורה מתוך שמחה .וטהרה שלמה פסק כי חייב)(הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יא רבי משה בן מימון הרמב"ם במשנה תורה ,אדם לחלק את זמן למודו לשלושה חלקים, שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה

יחיו תשרפ 405 405 והוא התלמוד המלמדו להבין אחרית דבר מראשיתו, אך את יומו ראוי לפתוח בידיעת המשנה .הברורה לכל ובבואנו אל שערי האחרונים וגדולי הפוסקים אשר העמידו הלכה על תילה מתוך עמל תורה .עצום וטהרת לב, נקשיב לדבר קדשם המאיר את שבילי ההלכה המעשית ביאר כי דכשאדם)(סימן א סעיף קטן ט הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן במשנה ברורה ,קם בבוקר ילמד שיעור משניות קודם לכל דבר, כי משנה אותיות נשמה, ועל ידי זוכה לנשמה .כי משנה אותיות נשמה כתב כי יקדים אדם ללמוד מעט משניות או)(כלל א סעיף א הגאון רבי אברהם דנציג בחיי אדם .דינים בבקר קודם כל משא ומתן, כדי שתהא תורתו קבע ועסקיו ארעי פסק כי מיד כשיוקם האדם)(סימן עב סעיף א הגאון רבי שלמה גאנצפריד בקיצור שולחן ערוך .ממטתו יזדרז לעבודת הבורא ויקדים ללמוד מעט תורה או משניות קודם שיפנה לעסקיו הגשמיים ביאר כי על אף שעיקר)(או"ח סימן א סעיף יב הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בערוך השולחן הלימוד הוא התלמוד המביא לידי מעשה, מכל מקום תקנו הקדמונים לשנן משניות בשחרית מפני .שהיא סדורה בפי כל ומאירה את הנפש ובעלתנו אל היכלם של גדולי הדורות האחרונים ופוסקי דורנו, אשר נשאו על שכמם את משא הדור והרוו את צימאונם של ישראל באור תורה חי וקיים, נשמע את פסק קדשם המאיר את עינינו .בנתיבות העיון וההלכה ביאר כי מה)(חלק ט חלק או"ח סימן א הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר שמקפידים ללמוד משנה בתחילת היום הוא מפני שהמשנה היא תורה שבעל פה המאירה את נשמתו של אדם ומחברת אותו בקשר של קיימא אל מקור החיים עוד בטרם יטבול בטרדות .העולם הזה חידש כי עיקר מעלת לימוד המשנה)(חלק ב סימן קסג מו"ר הגרש"ה וואזנר בספרו שו"ת שבט הלוי ,שחרית טמונה בכך שהיא מיישבת את דעתו של האדם ונותנת לו את הכוח לעמוד בניסיונות היום .כיוון שהמשנה מכוונת אל ההלכה הפסוקה בלא טרחה מרובה כתב כי ראוי לכל אדם)(חלק א אגרת יט החזון איש רבי אברהם ישעיהו קרליץ בקובץ אגרות לקבוע עתים קבועות למשניות בכל יום, ובפרט בשעות הבוקר, משום שעל ידי כך נעשית תורתו .קבע ודברי תורה נחקקים בלבו בטהרה פסק למעשה כי טוב לימוד המשניות)(סימן א סעיף יז הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו ילקוט יוסף בשחרית קודם כל עיסוק, ועל ידי כך זוכה האדם לרוח טהרה ולסייעתא דשמיא מיוחדת לכל .היום כולו ובבואנו לגשר בין עומק העיונים וההלכות אל מציאות החיים הפועמת בשטח, נבקש לדעת מהן .הנפקא מינות העולות למעשה מן הסוגיה הנתונה

גם לנשמה מגיע אוכל 406 406 ,נראה לבאר כי הנפקא מינה הראשונה מתגלה באדם הממהר לצאת לעסקיו עם הנץ החמה והוא מתלבט האם להמתין כדי ללמוד פרק משניות שלם או שמא להסתפק בפסוקי קריאת שמע וברכות השחר ולרוץ לדרכו, שכן מן הדברים עולה בברור כי אמירת משנה אחת או שני סדרים קצרים עוד בטרם יציאתו היא המעמידה את נשמתו כחומה מגן ומצילה אותו מכל תקלה ופגע .רע בדרך נראה להוסיף כי נפקא מינה נוספת נוגעת לאדם היושב ללמוד בבקר ומתקשה בהבנת הסוגיה העמוקה בגמרא, שכן על ידי שנקדים ללמוד תחילה משניות ברורות וסדורות נפתחים שערי הלב והדעת, ומתיישבת הנשמה בגופו באופן המאפשר לו לאחר מכן לצלול אל ים התלמוד בישוב .הדעת ובסייעתא דשמיא גדולה נראה עוד לבאר כי נפקא מינה ניכרת קיימת גם בנוגע לסדר הלימוד הקבוע של בני הישיבות והאברכים, אשר לפעמים ממהרים להיכנס לכולל או לבית המדרש ועוסקים מיד בפלפול הסוגיה הנלמדת, והדברים באים ללמדנו כי ראוי ונכון לכל אדם לייחד לעצמו מעט זמן בראשית יומו לשינון משניות ברורות, שכן בהן טמון המזון הבסיסי המזיק את הנפש ומאיר את כל סדר יומו .באור של קדושה ובעלתנו אל מרחבי ההרחבה הרעיונית, נבקש לחשוף את עומק השורש המונח ביסוד עניין זה, ולגלות את הטעם הנפלא מדוע דווקא לימוד המשנה הוא המזון הרוחני הראוי לפתוח בו את .יומו של אדם נראה לבאר כי עניינה של המשנה הוא החיבור החי והפנימי שבין שמיים וארץ, שכן התורה שבעל פה היא אותה השפה שבה נברא העולם ושבה מתלבש האור האלוקי בתוך המציאות המעשית והיומיומית. בשעה שהאדם פוקח את עיניו בבוקר, נשמתו יורדת מן השמים אל תוך סבך החומר והטרדות של העולם הזה, והיא זקוקה לעוגן של אמת שייצב אותה ויחזיר אותה אל מקורה. לימוד המשנה, ששמה הוא אותיות נשמה, מהווה את הצינור הישיר שדרכו מתלבשת הנשמה מחדש בכליו של האדם, מתוך טהרה, פשיטות ויישוב הדעת. בניגוד לפלפול העמוק של התלמוד הדורש יגיעה עצומה והפעלה שכלית כבירה, המשנה מדברת בלשון נקייה, סדורה .וברורה המאפשרת לכל נפש להתחבר אל דבר הקיטרוג והאמונה בלא שום מחיצות נראה להוסיף כי האדם המקדים משנה לחמו ולעסקיו מגלה בזה את האמונה הפשוטה שכל כוחו ועשייתו במשך היום אינם נובעים מכוחו ומרצונו הפרטי, כי אם מהשפע העליון המאיר עליו מתוך דברי חכמים. המשנה היא הבסיס והיסוד שעליו בניין כל קנייני התורה, והיא המזון הרוחני .הזך ביותר המעמיד את האדם כבן מלך המהלך בבטחה בנתיבות החיים ובבואנו אל שערי ההרחבה המחשבתית, נבקש לחבר את הדברים אל נבכי הנפש פנימה, אל .אותם רגעים עדינים שבהם האדם פוגש את עצמו ואת בוראו בראשיתו של יום נראה לבאר כי השעות הראשונות של הבוקר הן העת שבה האדם עומד חשוף מול מציאות ,חייו, בטרם לבש את מסכות היום ובטרם שקע בטרדות הפרנסה והעשייה. בשעה רגישה זו

יחיו תשרפ 407 407 הנפש כמהה למצוא את האחיזה היציבה שתלווה אותה לאורך כל היום כולו. כאשר האדם פותח את יומו בלימוד משנה ברורה וסדורה, הוא מעניק לנשמתו את האפשרות להיתלות באילן הגדול של מסורת האבות. הלימוד הזה אינו רק רכישת ידיעה שכלית, כי אם פגישה פנימית שקטה שבה האדם משתול אצל מקור המים החיים, ומצהיר בעצם פקיחת עיניו כי התורה הקדושה היא ראשית הכל, היא החיים והיא אורך ימיו. מתוך כך, כל מבטו על היום הממשמש ובא משתנה מעיקרו, והוא אינו רואה עוד את עבודתו כעול זר, אלא כהמשך ישיר לעבודת הבורא המאירה .את כל מעשיו בצלם אלקים ובבואנו אל שערי ההרחבה המוסרית, נבקש לחדור לעבר המצפן הפנימי הנבנה מעצמו בתוך .’נפשו של האדם, מתוך התבוננות פשוטה וישרה באורחות החיים ובעבודת ה נראה לבאר כי האדם הלומד משנה בראשית יומו קובע לעצמו מבט פנימי המכוון את צעדיו בכל ענייני העולם הזה ביושר ובאמת. היכולת לפתוח את היום בהתמסרות לדברי חכמים מבטלת את תחושת האדנות והחיפזון המבקשת להשתלט על האדם מרגע פקיחת עיניו, ומלמדת אותו כיצד לנהל את ענייניו מתוך ענווה ומתוך הקשבת לב למה שראוי ונכון לפני בוראו. הלימוד הקבוע הזה נעשה למצפן חי שאינו דורש סיסמאות או תוכחות חיצוניות, אלא פועל את פעולתו בעומק ,הלב, ומכוון את מעשיו של האדם לכך שכל הליכותיו במשך היום יהיו מלוות ביישוב הדעת .’בהגינות ובאהבת הבריות, מתוך מודעות עמוקה לכך שתחילת יומו קודש לה :עיקר העניין:עיקר העניין הנה כי כן, עולה ונתברר כי פתיחת היום בלימוד משנה ברורה אינה רק עוד מצווה בסדר היום, כי אם שורש החיים והיסוד שמעמיד את האדם כולו בקדושה ובטהרה. כאשר האדם מקדים ומייחד את רגעי השחר הראשונים ,לשינון דברי תורה שבעל פה, הוא מחבר את נפשו אל צינור השפע העליון ויוצא אל מלחמות היום הזה כשהוא עטוף באור מקיף ושמירה עליונה. מתוך ,כך, מתברר שכל טרדות העולם ומשאו ומתנו מקבלים צורה אחרת לגמרי זכה ומאיר, שכן כל הנהגתו נשענת על אותה פגישה פנימית ושקטה עם דבר .ה' בראשית הבקר האדם אינו צריך עוד לרוץ אל העולם בחיפזון, כי אם לפסוע בנתיבותיו מתוך ישוב הדעת ואמונה ברורה. כאשר נשמת האדם פוגשת את המשנה עם פקיחת .העיניים, כל היום כולו נעשה היכל קטן של עבודת השם