?האם התומך תורה שפתיו דובבות בקבר כשהתלמיד חכם לומד
412 412 שותף מלא ללומדי התורה, מקבלת כל טרחה יומיומית משמעות נשגבה של בניין והתחברות
גם לנשמה מגיע אוכל 412 412 שותף מלא ללומדי התורה, מקבלת כל טרחה יומיומית משמעות נשגבה של בניין והתחברות .אל השורש :עיקר העניין:עיקר העניין השותפות הנשגבה בין זבולון ליששכר מגלה לנו את הסוד העמוק של אחדות האומה, שבה החומר והרוח אינם סותרים זה את זה אלא מתמזגים לישות אחת שלמה שבה התומך והלומד שותפים בשווה בכל אות ואות של לימוד התורה. כאשר האדם פותח את ליבו ואת כיסו למען לומדי התורה, הוא מגלה שחייו השגרתיים הופכים בן רגע למשכן של קודש שבו כל נשימה של עשייה חומרית נושאת בתוכה את נצחיות התורה ומאירה את חייו באור חדש של .משמעות ואמונה בנבכי נחלתו של זבולון השוכן לחוף ימים ובעומק אוהלו של יששכר השוקד על תורתו, מתגלה ברית קודש מופלאה המאחדת את עולם המעשה עם עולם הרוח בשותפות נשגבה שאין לה אח ורע. מתוך עיון מעמיק בדברי רבותינו ,הראשונים והאחרונים, ובראשם שאלת החתם סופר ופסיקות גדולי הדורות ,למדנו כי תמיכת התורם בלומדי תורה אינה רק פעולה חיצונית של סיוע חומרי אלא כניסה לעובי הקורה של עמל התורה עד ששניהם זוכים לחלקה בשווה ,ממש. בכך מתעלה כל אדם העוסק בצרכי הפרנסה לדרגה הגבוהה ביותר ורואה בעמלו כלי שרת המחבר אותו ישירות אל היכל בית המדרש ואל האור .האלוקי המאיר את נתיבות האומה ?האם התומך תורה שפתיו דובבות בקבר כשהתלמיד חכם לומד עומדים אנו למרגלות יער האילנות הגבוהים של שותפות הנצח, באותה שעה רבת הוד שבה האור הולך ומידלדל בין עצי היער, והדממה העמוקה של בין השמשות עוטפת את הכל ברעד ,קל של קדושה. הריח המיוחד של האדמה הלחה לאחר המטר הראשון מתערב באוויר הדקיק ושקט מוחלט, שקט של נצח שאינו יודע גבול, משתרע על פני שדות זבולון ויששכר. ושם, בלב ההתרחשות, עומדת השאלה המרטיטה את הלב ומנקבת את רקיעי השחקים: אותו בעל ברית נאמן, אותו תומך שביטל את עצמו והחזיק את ידיו של עובד השם הגדול, מונח כעת במנוחתו עלי אדמות, דומם ואילם. האם כאשר שוקע התלמיד חכם בחדרו באורו של הנר, הוגה באותיות התורה ומתוקף סוגיה חיה וקיימת, האם גם אז, שם עמוק באדמה הדוממת, שפתיו של התומך דובבות בקבר? היתכן שקול לימודו של החי יבקע את עפר טרשים, יחיה את הרגע, ויעיר את מי שנתן את כוחו, ממונו ולחמו בעודו בחיים קיימים, לחיות עמו יחד בהיכלו של משיח, או שמא ?נתנתק החבל עם רגע הפטירה והקשר פקע
יחיו תשרפ 413 413 ובבואנו אל מעיין המקראות המפכה אורה וחיים, נתבונן בפסוקים הקדושים המגלים את סוד .שותפות הנצח בין זבולון ויששכר, ונקשיב לדברי מפרשי התורה והראשונים המאירים את הדברים "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון יששכר חמור גרם רבץ בין (בראשית "המשפתיים וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עבד . הפסוקים הללו פורשים לפנינו את יריעת הברית הנפלאה שבין עולם המעשה לעולם)טו-מט יג .התורה, שותפות עולם שבה האחד זורע את כוחו בחומריות והשני קוצר את פירותיה ברוחניות פירש כי זבולון עוסק בפרקמטיא ויוצא בים באניות לסחורה, וממציא מזון)(בראשית מט יג רש"י .וממון לשבט יששכר כדי שיוכלו הם לשבת באהלה של תורה בלא שום טרדה פירש כי עניינו של זבולון המצוי על חוף הים מורה על מי)(בראשית מט יג רבי אברהם אבן עזרא .שנותן את כוחו ויגיעו להחזקת לומדי תורה, ובכך הוא שותף מלא בכל מעשיהם כאילו למד בעצמו ביאר כי זבולון ויששכר היו שותפים גמורים בנחלתם)(בראשית מט יג רבי משה בן נחמן הרמב"ן ובעבודתם, שזבולון היה מספק את כל צרכיו הגשמיים של יששכר כדי שזכות התורה תעמוד .לשניהם בשווה כתב כי שבט זבולון זכה לעושר ולברכה בים כדי שעל ידי)(בראשית מט יג רבי דוד קמחי הרד"ק .ממון זה יוכל להחזיק את תומכי תורה ויששכר העוסקים בתורה, וייעשה שותף קיין בכל תלמודם ביאר כי השותפות הזו מלמדת על ההכרח הגמור שיש)(בראשית מט יג רבי לוי בן גרשום הרלב"ג .לתורה במחזיקים בה, שכן בלעדי לחמו של זבולון לא יכול היה יששכר לעמוד בהתמדת לימודו פירש כי ההנהגה המשותפת של שני השבטים מורה שאין תורה)(שם רבי חזקיה בן מנוח החזקוני .בלא כוח חומרי המניח את הדעת ומאפשר לעמלי תורה לשקוד על דלתו בלא דאגה ביאר כי יששכר בחר במנוחת התורה מתוך ידיעה שזבולון דואג לכל)(שם רבי עובדיה ספורנו .מחסורו הגשמי באמונה ובהתנדבות מלאה בתרגומו הקדוש פירש כי זבולון יושב על פרצות הים ומוציא סחורות כדי לפרנס)(שם אונקלוס .את לומדי התורה היושבים בסתר המדרגה ביאר עמוקות כי השותפות הזו היא סוד קיומו של עולם, שכן החומר והרוח)(שם הכלי יקר .מתאחדים יחד לבניין מלכות שמים על הארץ ובבואנו אל שערי התלמוד, היכל הבבלי והירושלמי שבהם יצקו חכמינו זכרונם לברכה את יסודות ההלכה והאגדה מתוך אש קודש פנימית, נשמע את דבר קדשם המאיר את סוגיית שותפות .תומכי תורה עם הלומדים בה איתא זבולון לחוף ימים ישכון, אמר רבי יוחנן זבולון הבטיח)(צט ע"ב בגמרא במסכת סנהדרין ליששכר שיהא עוסק בפרקמטיא וממציא לו מזונות כדי שיוכל לשקוד על תורתו, ומבאר רש"י . שעל ידי כך נטלו שניהם שכר שלם בשווה כאילו למדו והחזיקו יחד בכל התורה כולה)(שם
גם לנשמה מגיע אוכל 414 414 איתא כל המוחזק בתורה ונותן ממון מכיסו כדי להחזיק לומדי)(יז ע"ב בגמרא במסכת ברכות כי)(שם תורה, זוכה להקדים ולשבת בישיבה של מעלה יחד עם גדולי עולם, ומפרש המהרש"א .זכות ההחזקה מעניקה לו חלק בלתי נפרד מן הלימוד עצמו כאילו הגה בו בלבד איתא רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמרו)(פרק ג הלכה ט בתלמוד ירושלמי מסכת מעשרות כל המצרף את ממונו להחזיק מחזיקי תורה ולומדיה, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים את התורה כי כוחו של הממון המושקע בתורה)(שם כולה ושותף הוא בכל אות ואות שבה, ומפרש הפני משה .הופך לחלק מן הרוחניות של הלומד ובבואנו אל היכלם של הראשונים קדמוני עולם, אשר בנו את נתיבות ההלכה והעבירו את מסורת הדורות באמונה צרופה, נקשיב לדבר קדשם המאיר את סוגיית מעמדו של תומך תורה .ושפתותיו הדובבות בקבר פירש כי השותפות המופלאה שבין זבולון ויששכר)(בבלי סנהדרין צט ע"ב רבי שלמה יצחקי רש"י מעידה שכל מעשיו וממונו של התומך הם המאפשרים את קול התורה, ולכן כל הוגה בתורה מזכה .את שותפו כאילו היה עומד עמו יחד ועוסק בשקידת התורה כי גדול מעלת המצפה)(הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ב רבי משה בן מימון הרמב"ם במשנה תורה להחזיק לומדי תורה עד שנעשה הוא עצמו כמי שעשה את הצדקה והתורה כולה, שכן בלעדי .כוחו לא יכול היה התלמיד חכם לפתוח את ספרו ביאר כי תרומתו של המחזיק היא יסוד קיומו של שבט)(במדבר ז יא רבי משה בן נחמן הרמב"ן לוי ולומדי התורה, ובשל כך כל זכות הנולדת מן הלימוד נרשמת לזכותו המלאה בעולם הנשמות .כאילו דיבר בדברי תורה בעצמו כתב כי שמחת זבולון בצאתו לים ובהבאת מזון ליששכר היא)(דברים לג יח רבי עובדיה ספורנו המעניקה לו את חלקו בכל קנייני הנצח של התורה, באופן שגם לאחר פטירתו נותר קול התורה .מהדהד בזכותו ובבואנו אל שערי האחרונים וגדולי הפוסקים אשר העמידו הלכה על תילה מתוך עמל תורה עצום וטהרת לב, נקשיב לדבר קדשם המאיר את שבילי ההלכה המעשית בסוגיית שפתותיו של .התומך דובבות בקבר ביאר כי החיבור שבין)(פרשת ויחי הגאון רבי אברהם אלימלך שפירא מפיאסצנה באש קודש התומך ללומד הוא כל כך עמוק ומהותי, עד שכל מילה של חידוש תורה שמוציא התלמיד מפיו מאירה באותו רגע ממש את נשמתו של התומך השרוי בעולם העליון, כאילו עומד הוא שם .ומדבר בעצמו )(סוף ספר תורת הבית בהערה ע"מ ק"ה הגאון רבי ישראל מאיר הכהן הגדול מאחיו בספרו חפץ חיים כתב כי על התומך תורה אפשר לקרוא באמת את המקרא אגורה באהליך עולמים, שכן על ידי
יחיו תשרפ 415 415 כספו וממונו הוא ממשיך לחיות בהיכלו של מלך מלכי המלכים וקול תורתו של הלומד פועל .עבורו ישועות וזכויות נצחיות גם לאחר פטירתו פסק כי השותף בממון ללומד תורה זוכה לכך)(חלק ב הגאון רבי חיים קניבסקי בדרך שיחה שזכות התורה מגינה עליו ומעמדו הרוחני בעולם האמת ניזון מכל שעה ושעה שהתלמיד שוקד .על תלמודו, באופן ששפתותיו דובבות ממש מתוך דברי התורה הנאמרים בכוחו ביאר כי כל זכות הלימוד של הלומד)(חלק ב סימן פ הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך במנחת שלמה מיוחסת בשלמות למי שהחזיקו, ולכן אין לך דבר המחיש יותר את תחיית המתים הרוחנית של .התומך מאשר קול התורה הבוקע מבית המדרש בזכות מעשיו ובעלתנו אל היכלם של גדולי הדורות האחרונים ופוסקי דורנו, אשר נשאו על שכמם את משא הדור והרוו את צימאונם של ישראל באור תורה חי וקיים, נשמע את פסק קדשם המאיר את עינינו .בנתיבות העיון וההלכה ביאר כי התומך)(חלק י חלק או"ח סימן ס הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו יביע אומר תורה במסירות נפש נעשה לחלק בלתי נפרד מן הלומד, ולכן כל עמל תורתו של הלומד פועל את פעולתו העצומה גם בעולמו של התומך, ומזכה אותו בשכר נצחי כאילו הגה בתורה בעצמו .בכל רגע ורגע חידש כי ההחזקה)(חלק ה סימן קצט מו"ר הגרש"ה וואזנר בספרו שאלות ותשובות שבט הלוי הכלכלית איננה פעולה חיצוני גרידא, כי אם יצירת צינור חיים המזיק את הנשמה, וממילא גם לאחר פטירתו של התומך, כל אימת שהתלמיד פותח את ספרו הרי זה כאילו שפתיו של התומך .דובבות בקבר מתוך עוצמת השותפות שביניהם פסק למעשה כי זכות השותפות)(הלכות תלמוד תורה הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו ילקוט יוסף בתורה עומדת לתומך לעד, וזכות התורה של הלומד מגינה עליו ומעלה את נשמתו מעלה מעלה .בהיכלות עליונים, שכן הכל תלוי באותו ממונו המאפשר את קיום התורה בעולם ביאר עמוקות כי כוחה של שותפות זבולון)(שמות סימן יב הגאון רבי אשר וייס בספרו מנחת אשר ויששכר אינו פוקע עם פטירתו של האדם, אלא אדרבה, דווקא בעולם העליון מתגלה כיצד כל .זכויות התורה של הלומד רשומות בטאבו הרוחני על שמו של מי שהחזיק בידו והעמידו על רגליו ובבואנו לגשר בין עומק העיונים וההלכות אל מציאות החיים הפועמת בשטח, נבקש לדעת מהן .הנפקא מינות העולות למעשה מן הסוגיה הנתונה נראה לבאר כי הנפקא מינה הראשונה מתגלה באדם המבקש להפריש מממונו להחזקת תורה לעילוי נשמת הוריו או יקיריו שהסתלקו לבית עולמם, שכן מן הדברים עולה בברור כי שותפות זו ,איננה רק צדקה בעלמא, כי אם בניית צינור חיים הממשיך להזרים זכויות נצחיות אל תוך עולמם באופן שכל הגה והגה של תורה הבוקע מפי הלומד פועל את פעולתו בעולם העליון ומעלות את .נשמתם מחיל אל חיל
גם לנשמה מגיע אוכל 416 416 נראה להוסיף כי נפקא מינה נוספת נוגעת לאדם העוסק בעסקיו ובפרנסתו ומרגיש לפעמים רחוק מבית המדרש ומעולם התורה, שכן הידיעה המוחלטת שעל ידי תמיכתו הכלכלית שפתותיו דובבות בקבר ומתוך כך הוא שותף שווה בכל חידוש וסוגיה מעניקה לו נחמה עצומה וידיעה .שחלקו שמור וחתום בהיכלו של מלך מלכי המלכים נראה עוד לבאר כי נפקא מינה ניכרת קיימת גם בנוגע לאחריות המוטלת על התומך לברור ולבחור תלמיד חכם הגון וישר שקול תורתו טהור ואמיתי, שכן כיוון שגורל נשמתו ומעמדו הרוחני ,בעולם האמת תלויים ועומדים באותו קול תורה, עליו לוודא שתורתו של הלומד אכן מאירה וזכה .כדי שיוכל לעמוד בגאון לפני כסא הכבוד ולומר ידי, ידי אלו שפכו את התורה הזאת ,ובעלתנו אל מרחבי ההרחבה הרעיונית, נבקש לחשוף את עומק השורש המונח ביסוד עניין זה .ולגלות את הטעם הנפלא מדוע כוחה של השותפות אינו פוקע עם עבור ימי האדם על האדמה נראה לבאר כי עניינה של תורה אינו מוגבל בגבולות הזמן והחומר, שכן התורה היא נצחית ורוחנית, וכל מי שנושא בה בעול ומחזיק בה בממונו נעשה חלק מן הנצח הזה. כאשר האדם מוסר את ממונו עבור החזקת תורה, הוא אינו עושה פעולה חומרית גרידא, אלא הוא טובע את חותמו בממדו של עולם הבריאה שאין בו מיתה ואין בו הפסק. הלימוד של התלמיד חכם הוא המנוע המזרים חיים בתוך צינור השותפות, וכאשר התומך מסתלק לבית עולמו, אין גופו הדומם מפסיק את קול התורה, אלא אדרבה, הנשמה שהותירה אחיה את פירות עמלה בזה העולם ממשיכה לקצור את ברכת החיים מתוך אותו צינור קדוש. השותפות הזו מגלה שאין מוות אמיתי למי .שהתחבר אל התורה, כי חיותה של התורה היא חיותם של המחזיקים בה בכל עורק ובכל נימה נראה להוסיף כי האדם המבקש להיות שותף בתורה מגלה בזה את האמת העמוקה שהנפש של האדם אינה מסתיימת בגבולות בשרו, וכי האדם יכול להאריך את ימיו ושנותיו בעולם הזה ובעולם הבא על ידי שהוא שותל את ממונו בקרקע הפורה של בית המדרש, ששם הזרע הופך לעץ חיים .הנושא פירות נצח לדורות עולם ובבואנו אל שערי ההרחבה המחשבתית, נבקש לחבר את הדברים אל נבכי הנפש פנימה, אל אותם רגעים עדינים שבהם האדם פוגש את בדידותו ואת הכמיהה העמוקה שלו להותיר אחריו .חותם של נצח בעולם נראה לבאר כי אחת החרדות הגדולות ביותר המפעימות את לב האדם היא הפחד מן השכחה וההתנתקות מנהמת החיים לאחר פטירתו. העמל הגדול של האדם בזה העולם, כל יגיעתו וטרחותיו, עלולים להיראות כפורחים באוויר כאבק פורח אם אינם אחוזים בשורש העליון. כאשר אדם זוכה לתמוך בלומדי תורה, הוא מעניק לנפשו את הרגע המפויס והשקט ביותר, שכן הוא יודע שגם כאשר גופו ייטמן בעפר והדממה תרד על מעונו, קול תורה חי וקיים ימשיך להדהד בעולם מתוך כוחו שלו. החיבור הזה משיב לנפש את שלוותה, ומלמד אותה שאין מוות אמיתי למי שחלט את גורלו עם לומדי תורה, אלא הוא נשאר חי וקיים בדבריהם, שפתותיו דובבות ורוחו מלווה את .כל הליכותיהם בטהרה ובשמחה