מדוע משה רבינו לא מחל לקרח ועדתו, הרי משה היה עניו מכל אדם על פני האדמה?
היחידה מבחינה בין מחילה על עלבון אישי לבין ויתור על כבוד התורה והסמכות הציבורית שהופקדו בידי מנהיג. ענווה איננה רפיסות; במקום שבו ויתור פוגע במוסד, בציבור או בגדרי ההלכה, המנהיג אינו בהכרח בעלים על הכבוד כדי למחול.
השאלה והתשובה המלאה מופיעות במקור המצוין בסדרת „גם לנשמה מגיע אוכל”. עמוד זה מאפשר למצוא את הסוגיה לפי שאלת החיים וההקשר שלה.