מהו המקור הפנימי לכוחו של משה להתערב שוב ושוב מול עוול, גם בלי תפקיד רשמי ואף כשהדבר כרוך במחיר וסיכון אישי?
הגוף בונה רצף: ראייה שאינה חיצונית → נשיאה בעול והזדהות → בירור אם יש מי אחר שיפעל → אחריות כאשר "אין איש" → פעולה שקולה. מעשה בנות יתרו מראה שהדפוס אינו רק נאמנות לאחיו אלא אי-יכולת להשלים עם עוול. המורה נבוכים מובא כציר של ראשית "רוח ה'" המניעה למעשה טוב גדול. שכבת החיים: מנהיגות מתחילה לפני תפקיד רשמי, ברגע שבו אדם מפסיק להיות צופה; אך רגישות מוסרית אינה היתר לפזיזות, אלימות או סיכון בלתי שקול.
השאלה והתשובה המלאה מופיעות במקור המצוין בסדרת „גם לנשמה מגיע אוכל”. עמוד זה מאפשר למצוא את הסוגיה לפי שאלת החיים וההקשר שלה.