מה רצה משה רבינו להוכיח כאשר קבע שקרח ועדתו ימותו במיתה משונה, והרי היו יכולים לחזור בתשובה ברגע אחד?
היחידה בוחנת את המתח בין שערי תשובה הפתוחים עד הרגע האחרון לבין המבחן הציבורי שקבע משה. היא מדגישה תשובה כמהפך אישיותי אמיתי ולא פעולה אינטרסנטית טכנית, ומפתחת את היחס בין תיקון הפרט לצורך הציבורי בבירור האמת.
השאלה והתשובה המלאה מופיעות במקור המצוין בסדרת „גם לנשמה מגיע אוכל”. עמוד זה מאפשר למצוא את הסוגיה לפי שאלת החיים וההקשר שלה.