וירא, כיצד הותר לאברהם אבינו ליטול את המאכלת ולבקש לשחוט את בנו יצחק, הלא הקדוש ברוך הוא מעולם לא ציווהו על כך במפורש, וכלל נקוט בידינו שספק נפשות להקל?
הגוף מעמיד מתח בין "העלהו" לבין הבנת אברהם כשחיטה, ובין מסירות מוחלטת לבין הכלל שספק נפשות להקל. שכבת הגילוי החשובה אינה ללמד "להחמיר כשיש ספק סכנה", אלא להפך: לשמר את הסוגיה כבירור ייחודי של העקידה והוראת שעה, ובחיפוש מודרני להדגיש שבמצבי סיכון ממשיים אין להסיק מן העקידה היתר לחרוג מכללי בטיחות או פיקוח נפש.
השאלה והתשובה המלאה מופיעות במקור המצוין בסדרת „גם לנשמה מגיע אוכל”. עמוד זה מאפשר למצוא את הסוגיה לפי שאלת החיים וההקשר שלה.