האם לפרעה הייתה בכלל בחירה חופשית?

זה מול זה, משה מול פרעה. פרשת השבוע ("בא") מאפשרת לנו שוב לראות את השקפת העולם היהודית, ראש בראש מול זאת המצרית. משה ממשיך לדרוש מפרעה שישחרר את העם מעבדות לחירות, ומקריאת הפסוקים רואים בפירוש את הבדלי התפיסה ביניהם. "לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה", אומר פרעה. כלומר, הוא מסכים שהגברים בעם ישראל ייצאו ממצרים, רק לכמה ימים, כדי "לעבוד את ה'"…

זה מול זה, משה מול פרעה. פרשת השבוע ("בא") מאפשרת לנו שוב לראות את השקפת העולם היהודית, ראש בראש מול זאת המצרית. משה ממשיך לדרוש מפרעה שישחרר את העם מעבדות לחירות, ומקריאת הפסוקים רואים בפירוש את הבדלי התפיסה ביניהם. "לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה", אומר פרעה. כלומר, הוא מסכים שהגברים בעם ישראל ייצאו ממצרים, רק לכמה ימים, כדי "לעבוד את ה'" ולחזור. משה רבנו מתייצב נגדו בפסוק חשוב, ואומר כך: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְהוָה לָנוּ". יש פה ביטוי לחלק מהתפיסה המהפכנית שמשה רבנו מנסה ללמד את פרעה, ואת בני ישראל, וגם אותנו הקוראים: התורה היא של כולנו, יש חלק ומקום לכל חלקי העם, הפרשנים לאורך הדורות מדגישים בעיקר את הבאת הילדים אל המעמד הזה, ורואים בפסוק הזה תזכורת לכך שהחינוך ביהדות מתחיל כבר מגיל אפס. ובמקביל, הלב של פרעה והמתחולל בו, הוא אחד הנושאים המרכזיים בפרשה. התורה לא מפסיקה לעסוק בלב שלו, שרגע אחד רוצה לשחרר את עם ישראל, ורגע אחר כך מתחרט. דורות של פרשנים עוסקים בשאלה הזו: האם לפרעה הייתה בכלל בחירה חופשית? ואם כן, למה נאמר במהלך הדברים שה' הכביד את לבו? אחת התשובות, שמצאו חן בעיניי, מסבירה שהבחירה החופשית הולכת ונעלמת ככל שאנחנו בוחרים ברוע. בהתחלה כל אדם חופשי לבחור, אבל אם הוא מתמיד בבחירות רעות היכולת לבחור אחרת פשוט מצטמצמת עם הזמן. הוא כבר הולך והופך למושחת, אין לו רגישות ועדינות, והמצפון והיצר כבר לא נאבקים כמו פעם. ככל שפרעה המשיך בדרך האכזריות והרשע הרחמנות ממילא הלכה ונעלמה ממנו. לנו יש בחירה, אבל ככל שאנחנו מתמידים לבחור בדרך שלילית מסוימת, הדרך החיובית מתרחקת בכל פעם מחדש.