למה אנחנו מחפשים רחוק את מה שכבר נמצא קרוב אלינו?

למה אנחנו מחפשים רחוק את מה שכבר נמצא קרוב אלינו? זו אינה שאלה שנשארת בבית המדרש. היא מופיעה בתוך שיחות בבית, בהחלטות בעבודה, ביחסים הקרובים ובמקומות שבהם האדם יודע מה נכון אך מתקשה להפוך את הידיעה לדרך חיים.

הנפש מתרגלת במהירות למה שקיבלה וממשיכה אל היעד הבא. האם אפשר ללמוד לראות את הבריאות, הבית והאנשים היקרים לפני שהאובדן ילמד אותנו?

נקודת המבט של התורה

אנחנו נוטים להאמין שהדבר שישנה את חיינו נמצא רחוק, ביעד הבא או בהישג הבא. הפסוק מחזיר את המבט אל הקרוב, אל מה שכבר נמצא בפה, בלב ובמעשה האפשרי.

כשהשאלה חוזרת אל החיים

התורה אינה מבקשת מן האדם להתעלם מן המורכבות או להעמיד פנים שיש פתרון מהיר לכל התלבטות. היא מזמינה אותו לבדוק מאיזה מקום הוא פועל, מה הוא מספר לעצמו, ומהי הבחירה הקטנה שבאמת נמצאת בידיו כעת.

כאשר השאלה מקבלת ניסוח מדויק, היא מפסיקה להיות ענן כללי שמכביד על החיים. אפשר להתחיל להבחין בין עובדה לפרשנות, בין אחריות לאשמה, בין תקווה לדחייה ובין מה שאיננו בשליטתנו לבין הצעד שכן מחכה לנו.