האם בגלל שיעקב לבש את בגדי עשיו הרשע זה השפיע עליו? הוכח מפרשת השבוע!

האם בגלל שיעקב לבש את בגדי עשיו הרשע זה השפיע עליו? הוכח מפרשת השבוע! באותם רגעים גורליים שבהם עומד יעקב אבינו עליו השלום בחדרו של יצחק אבינו הזקן ,באפלולית החדר המאירה באור נרות עמום ומלאה בריח שדה אשר בירכו ה' ,עוטף את גופו הטהור בגלימתו של אותו רשע .האוויר כבד ורוטט ,ריח בגדי החמודות של עשיו עולה מן האריגים כעשן סמיך המאיים לחדור מבעד למעטפת הגוף אל תוך…

האם בגלל שיעקב לבש את בגדי עשיו הרשע זה השפיע עליו? הוכח מפרשת השבוע! באותם רגעים גורליים שבהם עומד יעקב אבינו עליו השלום בחדרו של יצחק אבינו הזקן ,באפלולית החדר המאירה באור נרות עמום ומלאה בריח שדה אשר בירכו ה' ,עוטף את גופו הטהור בגלימתו של אותו רשע .האוויר כבד ורוטט ,ריח בגדי החמודות של עשיו עולה מן האריגים כעשן סמיך המאיים לחדור מבעד למעטפת הגוף אל תוך נפתולי הנפש פנימה .השקט באוהל דרוך עד להפקיע, כל צעד וכל מילה נשקלים בפלס של קדושה ובחרדה עצומה ,והשאלה הנוקבת מנסרת בחלל החדר ומרעידה את יסודות ההכרה :האם ייתכן שגלימת הרשע ,אותו לבוש ספוג זימה ומרמה של הבכור, הותירה איזה רשם נסתר או השפעה מרה על נפשו הזכה והטהורה של יעקב איש תם יושב אוהלים, או שמא נותר הצדיק מוגן לחלוטין באור תורתו וצדקתו מבלי שום נגיעה מן האופל החיצוני הזה? ומתוך פרשת השבוע המאירה עיניים ,נחזה אל תוך הפסוקים המגלים את מעשה הלבוש הנורא והשלכותיו: ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות אשר איתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן ואת עור גדיי העזים הלבשה על ידיו ועל חלקות צוארו ויאמר יעקב אל אביו אני עשו בכורי עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואת מצידי למען תברכני נפשך (בראשית כז טו ,יט). הפסוקים הללו פורשים לפנינו את רגע המפנה שבו יעקב אבינו עוטף את גופו בבגדי הבכור הרשע ,ודרכם מתנוצצת השאלה הנוראה האם עטיפה חיצונית זו מותירה חותם או משפיעה על מהות הלובש. רש"י (בראשית כז טו) פירש כי בגדי עשיו היו בגדי חמודות שהיו שמורים אצל עשיו ששמש בהם לפני אביו ,ונראה להסביר שרש"י מדייק את לשון החמודות ללמדנו כי לא מדובר בבגדים סתמיים כי אם בלבוש בעל עצמה וכוח רוחני אפל שעבר מדור לדור ,והדבר מעורר את העומק כיצד יכול היה יעקב להתעטף בכך מבלי להיפגע.

רבי אברהם אבן עזרא (שם) ביאר כי בגדים אלו היו שמורים לזמן הברכות ,ונראה להוסיף כי עובדת היותם בגדיו של רשע מובהק מלמדת שהם נושאים עליהם את רוח מעשיו ולכן נדרש יעקב לעמוד בנסיון עצום זה של התעטפות בחיצוניות זרה כדי לפעול את התיקון העליון. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (שם) כתב כי רבקה ראתה ברוח הקודש שצריך שיונחו הברכות על בגדי הבכור ,ונראה לבאר כי אף על פי שהבגדים היו נגועים ברשעו של עשיו ,שורשם העליון היה שייך לבכורה האמיתית ,ולכן היה צריך ליטול את הציפוי החיצוני הזה כדי לגלות את האור הגנוז. הספורנו (שם) חידש כי בגדים אלו היו בגדי כהונה גדולה של הבכורות ,ונראה להרחיב כי למרות שעשיו השתמש בהם לרעה ,עצם היותם לבוש של קדושה במקורם אפשר ליעקב ללובשם בשעת מעשה מבלי לספוג את זוהמת הרשע ,אלא להפוך את הקערה על פיה. הכלי יקר (שם) ביאר כי יעקב הוכרח ללבוש בגדים אלו משום שכל עוד האור גנוז בסטרא אחרא היה צורך להוציאו משם על ידי תחבולות קדושה ,ונראה להסביר שזהו היסוד המלמד כיצד הלבוש החיצוני אינו מטביע את חותמו השלילי על מי שכולו אש קודש אלא נכנע לפניו. ומעמקי הים הגדול של תלמוד בבלי וירושלמי ,המאירים את נסתרות הבריאה ומבררים את כוחו של הלבוש המעצב את נפש האדם ,נובעים מקורות קדושים המלמדים על עומק השפעתם של בגדים: תוספות בשבת (קיג ע"א) כתבו כי בגדים חשובים משמשים ככבוד האדם וכמלבוש של מעלה, ונראה להסביר שזהו יסוד עמוק המלמד כיצד הלבוש משפיע ויוצר מציאות חדשה אצל האדם המתעטף בו ,ומשום כך עומדת השאלה הגדולה האם בגדיו של עשיו הותירו רושם על יעקב. קרבן העדה בתלמוד ירושלמי פאה (פרק א הלכה א) ביאר כי בגדיו של אדם משקפים את פנימיותו ופועלים עליו כוח מחייב ,ונראה להוסיף כי מכאן מובן עומק החשש שמא יושפע האדם מן הלבוש החיצוני ,אלא שיעקב אבינו עמד בניסיון הנורא הזה בכוח קדושתו היתרה מבלי שהלבוש יכופף את מהותו. ומפסגת דברי הראשונים ענקי הרוח אשר יסדו את ארחות עבודת ה' באור תורתם הטהורה, מתנוצצים אורות עזים המבררים את מסתורי הלבוש והשפעתו על נפש הצדיק: רבינו בחיי (בראשית כז טו) כתב כי בגדי עשיו היו בגדי חמודות שהיו מיוחדים לנמרוד ומשם עברו אל עשיו ,ונראה לבאר כי מכאן קשה לכאורה כיצד יכול היה יעקב אבינו ללבוש בגדים שהיו טבולים באופל של רשעים מנוולים מבלי לספוג כל רושם שלילי ,אלא שקדושתו העצומה של יעקב הייתה חזקה פי כמה וכמה מכל כוח חיצוני ,עד שהפך את החושך לאור גדול ונטל את הברכות מתוך הקליפה. הרד"ק (בראשית כז טו) פירש כי רבקה לקחה את הבגדים היקרים מפני שהם היו ראויים לברכת הבכורה שהייתה שמורה במקורם למי שראוי לכך ,ונראה להוסיף כי על אף שהבגדים עברו דרך ידיו של עשיו הרשע ,השורש העליון שלהם נותר בקדושה הראשונה של אדם הראשון ,ולכן לא שלטה בהם שום השפעה מטמאת כאשר לבשם מי שהיה כולו מרכבה לשכינה.

הרלב"ג (בראשית כז טו) ביאר כי יעקב הוכרח ללבוש בגדים אלו לפי שרבקה יבדה ברוח קודשה שאי אפשר להוציא את הברכות מן הכוח אל הפועל אלא על ידי לבוש זה ,ונראה להסביר כי אין הלבוש פועל את פעולתו אלא על מי שמתמסר אליו בדעת וברצון ,אבל יעקב אבינו שעמד שם כולו מבוטל לאלוקותו יתברך ,השתמש בבגדים ככלי טכני בלבד מבלי שהלבוש יגע בנפשו פנימה או ישפיע על טהרתו כל מאומה. וממרחבי דברי האחרונים נושאי אבוקת האור של תורת הנגלה והנסתר ,אשר העמיקו בכל קוצו של יוד ובכל מילה מתורת רבותינו ,מתגלים יסודות נפלאים המבררים את הנהגתו של יעקב אבינו: רבי משה סופר בתורת משה (פרשת תולדות) כתב לפי מה שכתוב בספרים שיש בלבוש צדיקים קדושה ללבוש אותם ,אם כן הדברים אמורים בדרך ההיפך גם כן ,וע ידי שהיה ליעקב עכשיו בגדי עשיו היה כיוון להוציא לשון דמשתמע לתרי אפי ,ונראה להסביר כי גדולי האחרונים לימדונו שהלבוש הזר אינו משאיר את האדם אדיש ,אלא פועל את פעולתו ומחייב את האדם לעמוד בקומה מוקפת שמירה עליונה כדי שלא להימשך אחריו כלל ,ומתוך כך מובן באיזו גבורת נפש עמד יעקב אבינו בשעה שהתעטף באותם בגדים. ולענ"ד נראה להעמיק ולומר כי עומק לבישת בגדי עשיו טומן בחובו את יכולתו של הצדיק לרדת אל מעמקי הקליפות כדי לברר משם את הניצוצות הקדושים ,ועוד נראה להוסיף כי בכך מובן מדוע נדרש יעקב לעטות את אותם בגדים ,שכן רק מתוך עמידה בתוך מרחב הלבוש האפל יכלו הברכות לרדת אל שורשן האמיתי ולהתגלות במלוא תפארתן הקדושה. ומעמקי הדורות האחרונים מנהיגי עדה קדושים ,אנו מתעוררים אל הברקותיו הנפלאות של רבנו הגדול ,המאירות באור יקרות את סוד כוחו של הלבוש ואת השפעתו המכרעת על מציאות האדם: האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא (בפרשת קורח על הפסוק וישמע הכנעני מלך ערד) חידש על מה שכתב רש"י שזה עמלק ושינו לדבר בלשון כנעני כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים ,וראו ישראל שהם לבושים כלבושי עמלקים ולשון כנעני אמרו שאם יתפלל סתם אמר ותן תתן את העם הזה בידי ,והקשה למה לא שינו את לבושם גם כן ככנענים ואז בודאי יסברו ישראל שהם כנענים ,ותירץ כי אם היו משנים את מלבושיהם כמלבושי כנענים ויתפללו רק על הכנענים אז היו באמת מתהוים להיות כנענים כי הכל הולך אחר הלבוש וכפי שהאדם מתלבש כן הוא ואז כשהיו ישראל מתפללים על הכנענים שימסרו בידם אז היו כנענים נמסרים בידם ,ונראה לבאר מתוך עומק הדברים כי הלבוש אינו מעטפת חיצונית שטחית כי אם כוח יוצר מציאות עוצמתי מאין כמוהו ,עד שהמתלבש בלבוש מסוים נשאב ומתהווה כפי אותה מהות פנימית האצורה בו ,ומתוך כך מובן באיזו שמירה עליונה ודביקות נפשית עצומה עמד יעקב אבינו בשעה שלבש את בגדי עשיו כדי שלא לתת לאותה חיצוניות לגעת בטהרת נפשו פנימה. וממעמקי ההלכה והמעשה אנו יורדים אל שדה המציאות היומיומית ,לבחון את השלכותיה של הסוגיה על חיינו אנו ,שכן עומק עניינו של הלבוש אינו מצומצם רק לסיפורי התורה הקדושה אלא פוגש את האדם בכל רגע ורגע שבו הוא בוחר את מעטפתו החיצונית ואת סביבתו .מתוך הדברים מתברר כי אדם צריך להיזהר ביותר במה שהוא לובש ובחברה שהוא מתחבר אליה ,שכן

החיצוניות אינה משחק בעלמא אלא כוח פועל ויוצר המשפיע על נבכי הנפש ומעצב את דמותו הרוחנית של האדם מבלי שיבחין בכך .ונראה להוסיף כי מזה יוצאת נפקא מינה עצומה לכל אדם השואף לעבודת ה' טהורה ,שעליו לשום לב האם מלבושיו והנהגותיו החיצוניות מושכים אותו כלפי קדושה וטהרה או שמא חלילה הם פועלים עליו כוח הפוך ,ומכאן החובה הקדושה להתעטף תמיד בכלים הראויים למשכן שכינה. ומתוך עומק ההסתכלות בסוגיה זו אנו ממריאים אל המרחב הרעיוני הרחב ,המלמדנו על מערכת היחסים שבין פנימיותו של האדם לבין מעטפתו החיצונית בעולם הזה .העולם שבו אנו חיים אינו מחולק במחיצות אטומות בין רוח לחומר ,אלא החומר והלבוש וההנהגות החיצוניות הם הכלים שדרכם מתגלה או מתכסה האור האלוקי .כאשר יעקב אבינו עוטף את עצמו בבגדי עשיו ,אין זו רק תחבולה ארעית המנותקת מן המציאות ,אלא מפגש דרמטי בין שני עולמות הפוכים בתכלית .הרעיון העמוק העולה מכך הוא שהקדושה העליונה מסוגלת לרדת אל תוך תוקף החושך והקליפה כדי לחלץ משם את הניצוצות הגנוזים ,אך עבודה זו דורשת תעצומות נפש אדירות וכוח פנימי שאינו ניתן לשבירה .ונראה לבאר כי כל לבוש וכל פעולה שאדם עושה אינם ריקים מתוכן ,אלא הם בבחינת כלים המושכים עליהם את השפעתם ,וכאשר הצדיק פועל מתוך שליחות עליונה ומכוח קדושתו הגדולה ,בכוחו להפוך את החושך לאור מבלי שהחושך יגע בטהרתו הפנימית כל מאומה. ומתוך האופק הרעיוני אנו יורדים אל עומק נפשו של האדם פנימה ,אל אותם רגעים שבהם האדם פוגש את עצמו במבוכי החיים ובמאבק התמידי שבין אור לצל .האמונה הטהורה אינה תלויה רק במרומי הרוח ,אלא היא דורשת מן האדם להאיר גם את הפינות החשוכות ביותר של המציאות, ולדעת שכל נשמה ונשמה נושאת בתוכה ניצוץ אלוקי שאינו נכבה לעולם .וכאשר האדם מתבונן בהנהגתו ובדרכו ,הוא מבין שהנפש זקוקה לשמירה עליונה ולעוגן של אמונה איתנה ,כדי שלא לטבוע בתוך שטחיות החומר והחיצוניות המאיימת לבלוע כל חלקה טובה .ונראה להרחיב כי החיבור האמיתי בין אמונה לנפש מתגלה כאשר האדם משעבד את כל כוחותיו ואת כל מעטפתו החיצונית לעבודת הבורא יתברך ,ומתוך כך הוא זוכה להפוך את החושך לאור ואת המכשולים הגדולים למדרגות עולות בדרך אל השלמות. ומתוך המבט המוסרי המנסר בנפש אנו עומדים מול המצפן הפנימי שכל אדם נדרש לו במסע חייו ,מצפן שאינו נמדד בדיבורים חיצוניים כי אם ביושר הלב ובנקיות הדעת שבה האדם בוחר את דרכו .כאשר האדם מביט על יעקב אבינו עליו השלום העומד באותו חדר ומכסה את עצמו בבגדי הרשע למען מטרה עליונה ,הוא לומד שאין ללכת אחרי המראות החיצוניים המטעים את העין ,אלא לחפש תמיד את האמת הפנימית הטהורה שאינה משתחווה לשום מציאות זרה .ונראה להוסיף כי המצפן האמיתי של האדם נבנה מתוך עמידה איתנה מול ניסיונות החיים ,כאשר הוא יודע לשמור על טהרתו ועל פשטות ליבו מבלי להיסחף אחר הזרמים העכורים שסביבו ,ומתוך כך הוא זוכה להלך לפני ה' באמת ובשלמות. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום ,אל תוך נבכי המעשה שבהם האדם פוסע בכל שעה ורגע .הסוגיה הנשגבה של לבישת בגדי עשיו על ידי יעקב אבינו עליו השלום מאירה באור נגוהות