מהי העיצה להפוך את לב השונאים לאוהבים?

מהי העיצה להפוך את לב השונאים לאוהבים? הנה ניצבת לפנינו אחת השאלות הנפלאות ,העמוקות והנוגעות ביותר לציפורן נפשו של האדם בכל דור ודור .כיצד ייתכן לפעול בעומק הלבבות ולחולל תמורה מופלאה ,שבה שנאה כבושה, איבה ורוגז יהפכו כהרף עין לאהבה עזה ,לקרבה ולרעות אמת? האם מסוגל האדם ,במחשבתו הפנימית בלבד ובתיקון מבטו שלו ,לשנות את לבו של הזולת ולהבקיע את חומות…

מהי העיצה להפוך את לב השונאים לאוהבים? הנה ניצבת לפנינו אחת השאלות הנפלאות ,העמוקות והנוגעות ביותר לציפורן נפשו של האדם בכל דור ודור .כיצד ייתכן לפעול בעומק הלבבות ולחולל תמורה מופלאה ,שבה שנאה כבושה, איבה ורוגז יהפכו כהרף עין לאהבה עזה ,לקרבה ולרעות אמת? האם מסוגל האדם ,במחשבתו הפנימית בלבד ובתיקון מבטו שלו ,לשנות את לבו של הזולת ולהבקיע את חומות האיבה המפרידות בין בני אדם? הדעת משתאה והלב נסער למראה הסוד הנורא והנשגב שגילתה רבקה אמנו ליעקב אבינו בשעת בריחתו מפני עשיו אחיו .מהו הצינור הטמיר והנסתר המחבר בין לבבות בני האדם ,וכיצד פסוקי הפרשה והעיצה המנוסה של מאורי הדורות מגלים לנו מצפן כביר ,שאינו רק אות וסימן לדעת את רחשי לבו של החבר ,אלא סיבה פועלת ומחוללת היודעת להפוך שונא מובהק לאוהב נאמן? השאלה הזו מזמינה אותנו לפסוע בשערי עולם המידות והמחשבה ,ולחשוף את הצינור הפנימי המהדהד מלב אל לב. ומתוך נהרת הקודש של פסוקי התורה בפרשתנו ,אנו נפגשים בעצתו הנפלאה של צינור האהבה והמחשבה ,המלמדת כיצד לפתוח את הלבבות ולקרב רחוקים.

“וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך :עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד" (בראשית כז מד-מה). הגאון רבי יחיאל מיכל פאמוור בספרו כתר ראש (הלכות והנהגות מהגר"ח מוולאז'ין אות קיט) כתב דבר מנוסה ובחון ,שאם יש לאדם שונאים ,אם יפעל אצלו במחשבתו שהם צדיקים גמורים וידון אותם לכף זכות ,מיד יתהפך לבבם לאוהבים לו .ומבאר בזה כי המחשבה הטהורה שבלב האדם אינה נשארת בתוכו בלבד ,אלא פועלת כוח נסתר ומשפיעה ישרות על לבו של השונא להופכו לאוהב. הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין בספרו פה קדוש (פרשת תולדות) ביאר את דברי רבקה אמנו ליעקב אבינו על פי היסוד של כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם .ומסביר בזה את כפל הלשון עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך ,שאין זו רק דרך לדעת אם חברו כועס עליו ,אלא רבקה אמרה לו :מהיכן תדע שתשוב חמת אחיך? ממך ,כלומר מתוכך עצמך .אם תפעל בלבך שלא יהיה לך שום כעס עליו ותדון אותו לטובה ,תדע שגם הוא יהיה עמך בלב שלם. רבנו פנחס הלוי הורוויץ בספרו פנים יפות (פרשת תולדות) פירש אף הוא את הרעיון העמוק הזה בלשון הכתוב .ומבאר בזה כי השינוי בלב החבר תלוי באופן ישיר ברישום הפנימי הנמצא בלב האדם עצמו ,שכאשר מסתלק הרוגז מן הלב הפנימי ,ממילא מתבטלת האיבה מצידו של הזולת. ומתוך היכלי הגמרא הקדושה וסוגיות התלמוד ,אנו נפגשים בשרשי היסוד הנורא של למידת זכות על הזולת והשפעתה הנסתרת על הלבבות. חכמי התלמוד בגמרא (מסכת שבת דף קכז ע"א) הביאו את הברייתא המופלאה הדנה במעלת הלימוד זכות ,תנו רבנן הדן חבירו לכף זכות דנים אותו לזכות .ומבארים בזה כי המבט הטהור והדן לכף זכות אינו נשאר רק במחשבתו של האדם ,אלא מעורר רחמי שמים ויוצר הד רוחני כביר המהפך את מידת הדין למידת הרחמים. יהושע בן פרחיה במשנה (מסכת אבות פרק א משנה ו) חידש את היסוד העצום בעבודת הלב ,הוי דן את כל האדם לכף זכות .ומבאר בזה כי הציווי לדון לכף זכות נאמר על כל אדם ואפילו על מי שנראה בעינינו כאיש מריבה ,מפני שכאשר האדם מתאמץ לגלות את הטוהר והצדקות שבחברו, הוא מבקיע את מסכי האיבה ופותח פתח לאהבה. חכמי המדרש במדרש משלי (פרק כז) ביארו את הפסוק הנורא כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ,מה המים הללו אם אדם מביט בהן מראין לו פנים כפניו ,כך לב האדם לאדם .ומבארים בזה את הצינור הטמיר והנסתר שהטביע הבורא ביצירת הלבבות ,שכל הרגשה ומחשבה שהאדם מוליד בתוך לבו כלפי הזולת ,משתקפות ומהדהדות מיד בתוך לבו של רעהו. ומתוך היכלם המורם והקדוש של רבותינו הראשונים ,אשר האירו את נתיבות התורה והמוסר, אנו נחשפים אל היסודות הנשגבים המבארים את עומק השפעת המחשבה הטהורה ואת כוחו של הדין לכף זכות להפוך שממה של איבה לגן רווה של אהבה. רבנו יונה (שערי תשובה שער שלישי אות ריח) ביאר שחובת האדם לדון את חברו לכף זכות בכל עת, כדי להסיר מן הלב כל טינה ולהרבות שלום .ומסביר בזה כי הדין לכף זכות אינו רק הנהגה יפה, אלא יסוד מוסרי הפותח את הלבבות ,מעלים את החשד ומעורר רחמים ואחווה.

רבנו משה בן מיימון ברמב"ם (פירוש המשניות מסכת אבות פרק א משנה ו) חידש שהחיוב לדון לכף זכות מטיל על האדם להטות את מחשבתו תמיד לצד הטוב .ומבאר בזה כי הטיית המחשבה לטובה מעצבת את הרגשת הלב הפנימית ,ומביאה לידי כך שתתבטל השנאה ותופיע תחתיה קרבת אלוהים ואהבת הריע. רבנו מנחם המאירי (בית הבחירה מסכת אבות פרק א משנה ו) פירש שהדן את חברו לכף זכות זוכה שגם חברו ישיב לו חיבה ואהבה .ומסביר בזה כי הרגשת הלב פועלת כראי מושלם ,וכאשר האדם מעלה בלבו מחשבות זכות על חברו ,מהדהד הטוהר הזה בלבו של הזולת ומחולל בו תמורה להפכו לשואף שלום ואוהב. ומתוך היכלם המואר והמקודש של פוסקי הדורות ומאורי ההלכה והמחשבה ,אשר העמיקו חקר בסוד הליכות נפש האדם ובתיקון המידות ,אנו נפגשים בבירורים נוראים המאירים את סגולת הדין לכף זכות ואת הצינור הפנימי המשפיע מלב אל לב. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו אהבת חסד (חלק ב פרק ה) ביאר כי הדן את חברו לכף זכות אינו רק מקיים מצווה חביבה ,אלא פועל באופן ישיר להסרת המחיצות והאיבה שבין אדם לחברו .ומסביר בזה כי כשאדם מסלק מלבו את ההקפדה והכעס ומעמיד את חברו כצדיק וזכאי ,נפתח צינור של רחמים המבטל את השנאה בלבו של הזולת ומשיב שם אהבה ושלום. הגאון רבי יחיאל מיכל פאמוור בספרו כתר ראש (הלכות והנהגות מהגר"ח מוולאז'ין אות קיט) חידש דבר מנוסה ובחון ,שאם יהיה לאדם שונאים חס ושלום ,אם יפעל אצלו שהם צדיקים גמורים וידון אותם לכף זכות ,מיד יתהפך לבבם לאוהבים לו .ומבאר בזה כי המחשבה הפנימית של האדם אינה נשארת חבויה במעמקיו ,אלא היא סיבה מחוללת ופועלת ממש ,המשפיעה על נפש השונא להופכו לאוהב נאמן. רבנו פנחס הלוי הורוויץ בספרו פנים יפות (פרשת תולדות) פירש את כפל הלשון עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך ,שכל השינוי ברחשי לבו של האחר תלוי ועומד במה שמתרחש בתוכך .ומבאר בזה שאם האדם בודק ומצא כי אין בתוכו שום רוגז או איבה כלפי חברו ,הרי זו הוכחה וסיבה גם יחד שגם לבו של חברו שלם עמו לחלוטין. ומתוך מעיינות החכמה והמוסר של גדולי הדורות האחרונים ומאורי דרכנו ,אנו נפגשים בביאורים עמוקים המאירים באור יקרות את הסוד הטמיר של הפיכת הלבבות והשפעת מחשבת הטוב. מו"ר הגר"א וייס (שיחות על התורה) חידש יסוד עמוק בכוחה של ההסתכלות הפנימית לשנות מציאות .ומבאר בזה כי כאשר האדם מעקם את יצרו ומכריח את מחשבתו לראות את מעלותיו של חברו ולדונו לכף זכות ,אין זו רק עבודה פנימית של מוסר ,אלא כוח רוחני כביר המבקיע את חומות האיבה ,מפני שלבו של האדם מורגש אצל זולתו ומעורר אצלו ממילא רגשי אהבה ואחווה. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף (ענף עץ אבות) ביאר את עומק כוחה של עין טובה והרחקת השנאה .ומסביר בזה שכאשר האדם מטהר את לבו מכל טינה ומביט על חברו בעין יפה ובאהבה גמורה ,מתקיים בו המאמר כמים הפנים לפנים ,וההארה הזו שבלבו נפלטת וחודרת ללבו של השני ,עד שכל כעסו וחימתו מתבטלים מאיליהם.

הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר בספרו מכתב מאליהו (חלק א) פירש את הסוד העמוק של נתינת הלב והשפעתה על הזולת .ומבאר בזה כי הלבבות משפיעים זה על זה בצינורות נסתרים ,וכאשר האדם מחליט בדעתו שחברו צדיק וגדול ואין בו דופי ,פועלת המחשבה הזו כסיבה ממשית המשנה את הרגשת חברו ומפכה בתוכו מעיין של חיבה ורעות. ומתוך הדברים הנשגבים והפנימיים הללו ,אנו יורדים אל שולחן המעשה לדלות נפקא מינות מעשיות והלכתיות המאירות את ארחות חייו של האדם בתיקון היחסים שבין אדם לחברו. השלכה מעשית ראשונה מתבטאת בחובת ההשתדלות הפנימית בזמן מריבה ואיבה .מתוך דברי הגר"ח מוואלוז'ין נלמד יסוד מעשי כביר ,שבעת שמתגלע סכסוך או שנאה בין אדם לחברו ,אין לו לאדם להמתין עד שהזולת יבוא לפייסו ,אלא מוטלת עליו חובה מעשית להפוך בדעתו ולדון את חברו לכף זכות ולהעמידו כצדיק גמור ,ובכך להתחיל את תהליך הפיוס מתוכו פנימה. השלכה מעשית נוספת נוגעת לאופן בדיקת טהרת הלב והשלום בין ידידים .מדברי הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין נלמד מצפן מעשי למדידת יחסים ,שאם רצונו של אדם לדעת האם חברו עדיין כועס עליו או שמא חזר לבו להיות שלם עמו ,אינו צריך לחקור ולפשפש במעשי חברו ,אלא יבדוק את לבו שלו .אם ימצא בלבו שלו נקודת כעס או הקפדה ,ידע שכך גם במעמקי לב חברו ,ואם יטהר את לבו מכל רוגז ,הרי זו ראיה וסיבה כאחד שגם לב חברו שלם עמו. השלכה מעשית שלישית עוסקת בדרך הסגולית והמעשית להתרת מחלוקות .בטרם יפנה האדם לדין ודברים ,לוויכוחים או לניסיונות שכנוע חיצוניים עם שונאיו ,הדרך המנוסה והבדוקה להשגת שלום היא עבודה מחשבתית פנימית .מחשבה טהורה הרואה את מעלות הזולת פועלת ככוח ממשי המבקיע את חומות האיבה ומשנה את רחשי לבו של היריב עוד בטרם נאמרה מילה אחת. ונראה להסביר ולדלות מעומק המחשבה ,כי היסוד המופלא העולה מציוויה של רבקה אמנו ומדברי גדולי הדורות ,פותח לפנינו צוהר עמוק להבנת הכוח הנעלם המקשר בין נשמות ישראל. הלב האנושי אינו מצודה סגורה ומבודדת ,אלא צינור פתוח המהדהד ומעביר תדרים כמוסים של מחשבה והרגשה .כאשר האדם משנה את יחסו הפנימי כלפי חברו ומפנה את מחשבתו לראות בו צדיק וזכאי ,הוא אינו מבצע רק פעולה מחשבתית גרידא ,אלא מעורר כוח מציאותי פנימי הפורץ את מסכי האיבה וממיס את חומות הכעס. עוד נראה לבאר מתוך עומק הרעיון ,את הסוד הטמיר של הפסוק כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם .המים הללו ,כשם שאינם משקרים ומבטאים בנאמנות מוחלטת את בבואת פניו של המביט בהם ,כך הלב האנושי מקבל בטבעו הרוחני את הדמות הנחקקת בו מצד הזולת .מבריאת העולם הוטבע בנפש האדם חוש נסתר המרגיש האם חברו דן אותו לטובה או שמא קיימת בלבו טינה .כאשר האדם מנקה את לבו מכל שמץ של כעס ,נפלטת מלבו הקרנה של אהבה וחיבה החודרת ללבו של השונא ומעוררת בו מעיין מתגבר של רעות. כמו כן נראה להוסיף ,כי עומק העיצה של הגר"ח מוואלוז'ין להעמיד את השונא כצדיק גמור, אינה רק דרך מוסרית או הנהגה יפה ,אלא עבודת אמת הזורעת אור במעמקי הנפש .כשאדם מבין כי כל שנאה או איבה אינן אלא כיסוי חיצוני והסתר פנים ,והוא מתאמץ לראות את הנקודה הטהורה

והזכה של חברו ,הוא מביא לידי גילוי את הפנימיות הטובה הנמצאת בתוך כל נפש מישראל, וממילא מתבטלת האיבה ונחשפת האהבה השרשית. ונראה עוד להתבונן ולחבר את מעיינות הסוגיה אל מעמקי נפש האדם ,מסילות האמונה ורוממות ההנהגה .נפש האדם בטבעה נוטה להגיב כנגד מי שפוגע בה או מפגין כלפיה איבה ,ומתוך כך נבנות חומות של זעף והתגוננות המעמיקות את הפירוד והריחוק .אולם העבודה הפנימית של תיקון הנפש תובעת מן האדם לחולל מהפך עמוק בתוך מעמקיו ,להתעלם מן התגובה הטבעית הראשונית ,ולראות בתוך השונא את נשמתו הטהורה ואת צדקותו המכוסה .כשהנפש מצליחה להתעלות מעל חרדותיה ועלבונה ולדונו לכף זכות ,היא משתחררת מכבלי השנאה וזוכה לחירות פנימית מזככת. ונראה עוד ליישב כי יסוד זה מעמיד מצפן אמוני כביר ביחס לכל תהפוכות היחסים שבין אדם לחברו .האמונה הטהורה מלמדת כי לבבות בני האדם מסורים ביד היוצר ,ואין אדם יכול להזיק או לשנוא את חברו אלא אם כן הוכרז על כך מן השמיים לעורר את הלב לתקן את מדותיו .כאשר האדם מבין שהמפתח לשינוי לבב השונא אינו טמון בטקטיקות חיצוניות או במלחמות גלויות, אלא בהחזרת לבו שלו אל הטוהר ואל האמונה שהכל מוכוון בהשגחה עליונה ,הוא זוכה לראות עין בעין כיצד הבורא יתברך מהפך את לב השונא לאוהב ,כמים הפנים לפנים. מתוך כך נראים הדברים ,כי דרך ההנהגה הנצרכת מכל אדם ,מנהיג ומחנך בישראל ,היא להנחיל לדור את המעלה הנשגבת של הקרנת עין טובה ואהבת ישראל ללא תנאי .מנהיג אמיתי אינו נגרר אחר מדנים ומחלקות ,אלא משקיע את כל כוחותיו בטהרת המחשבה ובדרישת טובתם של ישראל ,מתוך ידיעה נחושה שאהבה פנימית עמוקה ,הבוקעת מתוך הלב ומלמדת זכות על כל אדם ,היא הכוח היחיד המסוגל לאחד את השורות ,לקרב רחוקים ולהכניס שלום ואחווה בעולם. ונראה עוד ליישב מתוך עומק המוסר ובירור המצפן הפנימי ,כי הסוגיה המופלאה הזו מניפה אלעל עמוד אש מוסרי הזוהר בטהרתו ומאיר את דרכי הנפש בתיקון המידות .בלב מאבק יצרים ויחסי איבה ,עומדת תורתנו הקדושה ומציבה מופת של סדר מוסרי ,משמעת עצמית ואיפוק עמוק .המצפן המוסרי הפנימי הנגלה מבין הדפים תובע מן האדם שלא לתרץ את השנאה או את הטינה שבליבו בהתנהגותו של הזולת ,אלא לקחת אחריות מלאה על רחשי ליבו שלו ולשמור בכל עת על טהרת המחשבה והעין הטובה. ומתוך כך נראים הדברים ,כי עולה מכאן זקוקין דנורא של רוממות מוסרית המבחינה בין נקמנות זולה ותגובה יצרית לבין עדינות הנפש של חכמי התורה .האדם הלא מתוקן מתייחס אל הפגיעה מתוך תודעה של תביעה מיידית והחזרת רעה תחת רעה ,ללא יכולת למחול וללא נכונות לראות את הטוב שבחברו .מעשהו הבוסרי והנמהר מגלה כשל מוסרי עמוק הרואה בזולת אוייב שיש להכניעו .לעומת זאת ,חכמי המוסר והגדולים מלמדים אותנו כי התעלות מוסרית אמיתית פירושה היכולת לנצור את הכעס ,להמתין בסבלנות ,לדון לכף זכות ולראות את צדקותו הפנימית של הזולת ,דווקא מתוך איפוק ,מחילה וציפייה זכה לשלום. ומכאן ניקח עמנו תובנות נשגבות ומאירות לחיי היום יום :תובנה נפלאה המאירה את נתיב