בעקבות האנטישמיות בעולם החלה עלייה של יהודים מחו"ל לא"י, האם עדיף לגור בכפר בעיר קטנה או בעיר גדולה? הוכח מפרשת השבוע!

בעקבות האנטישמיות בעולם החלה עלייה של יהודים מחו"ל לא"י, האם עדיף לגור בכפר בעיר קטנה או בעיר גדולה? הוכח מפרשת השבוע! וכאשר רוחות סערה וזעזוע מנשבות בעולם ומבקשות לעקור את העץ הנטוע על אדמתו ,שעה שחומות הגולה רועדות תחת כובד שנאת חינם ואנטישמיות מתפרצת המגרשת את בני ישראל אל נחלת אבותם ,עומד האדם הנבוך על פרשת דרכים גורלית ומבקש למצוא את מנוחתו בארץ החיים…

בעקבות האנטישמיות בעולם החלה עלייה של יהודים מחו"ל לא"י, האם עדיף לגור בכפר בעיר קטנה או בעיר גדולה? הוכח מפרשת השבוע! וכאשר רוחות סערה וזעזוע מנשבות בעולם ומבקשות לעקור את העץ הנטוע על אדמתו ,שעה שחומות הגולה רועדות תחת כובד שנאת חינם ואנטישמיות מתפרצת המגרשת את בני ישראל אל נחלת אבותם ,עומד האדם הנבוך על פרשת דרכים גורלית ומבקש למצוא את מנוחתו בארץ החיים .האם ישכון אדם באוהלי שלווה של כפר נידח המחבק את האדמה בדממה פסטורלית, או שמא יישא עיניו אל הכרך הסואן וההומה שבו פועמת לב האומה בכל עוז ותעצומות? הנה

עומד העולה החדש בדופק לב מהיר ושואל לאן יטע את פעמיו ,האם אל מרחבי השקט שבהם האוויר צלול והנפש מתעטפת בטבע ,או אל תוך המולת הכרכים שבהם שוקקים החיים ללא הרף והמקום קורא לקריאת שם ה'? בשעה נשגבה זו ,שבה שאלת המקום והמושב מנסרת בכל עוז בבתי המדרש ובלבבות השבים ,מתייצבת פרשת השבוע ומאירה באור יקרות את נתיבותיו של יצחק אבינו העולה לבאר שבע ,ללמדנו את עומק תפיסת המקום וסוד הישיבה בארץ הקודש, בעוד האדמה רוטטת תחת רגלי הגאולה והרוח נושבת בין ארזיה ועצי פריה ,מזמינה את האדם לפסוע אל נבכי הסוגיה המרטיטה הזו בכל עוז ובנפש חפצה. ומתוך נבכי הפסוקים ואורם הזך של מפרשי התורה הראשונים ,אנו מתעטרים באורותיהם של גדולי עולם המאירים את פשר הכתובים במלוא העמק וההיקף ,ופותחים בשורות הפתיחה והפסוקים מפרשת השבוע ולאחריהם כל מפרשי התורה המדברים על הנושא שלנו. פרשת תולדות מתארת את מסעו של יצחק אבינו אל מקום המקדש והשראה ,וכך אומר הפסוק: "ויהי בימים ההם ויעל משם באר שבע" (בראשית כו כג). רש"י (בראשית כו כג) פירש על הפסוק ויעל משם באר שבע ,משום דקשה היה עליו לדור בשדה ובכפר מחמת קדושת המקום והצורך לקרוא בשם ה' ברבים ,ולכן עלה לבאר שבע ששם יש ישוב גדול שבו אפשר לפרסם את האמונה ולהרבות תורה ותפילה. רבי אברהם אבן עזרא (בראשית כו כג) פירש על הפסוק כי יצחק אבינו בחר לעלות מבאר שבע אל מקום מרכזי שבו ישנם בני אדם רבים ,שכן עיקר עבודת השם מתרחבת ומתעלה במקום שיש בו קהל רב וציבור המתאסף לשמוע לקול ה' ,ולא בבדידותו של הכפר שבו הדעת מצומצמת. החזקוני (בראשית כו כג) פירש כי העלייה לבאר שבע מן השדה מורה על המעבר ממקום של הסתר פנים וריחוק אל מקום של ישוב מרוכז שבו אפשר לקיים את המצוות בהידור ולשקוד על תלמוד תורה מתוך חיבור לציבור הרחב. ומתוך היכלא דתלמוד בבלי וירושלמי ,וגנזכי המדרשים המפוארים ,אנו צוללים אל תוך עמקי הים הגדול של חז"ל ,המנסרים את סוגיית מגורי האדם בין כפר ,עיר וכרך ומאירים באש קודש את עומק השפעת המקום על עבודת הבורא. בגמרא במסכת קידושין (דף מט ע"ב) מבואר במסגרת דיני קידושין ופערים במעמד האישי כי על מנת שאני בן כרך ונמצא בן עיר אינה מקודשת ,ומבואר שם כי יש הבדל מהותי בין אדם המורגל ביושבי כרכים לבין יושבי עיירות. רש"י (קידושין מט ע"ב) פירש על הסוגיה שם כי בן עיר ונמצא בן כרך משמע שישיבת כרכים קשה ,שהכרך הוא מקום שווקים והיוקר מצוי בו ,ודוחק עוברים ושבים ,ומשמע מפירש זה שכולם מעדיפים עיר על פני כרך ששם הכל דחוק והיוקר רב. בגמרא במסכת כתובות (דף קי ע"ב) מבואר הלכה למעשה שאין הבעל יכול לכוף את אשתו לילך, לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר ,ושאלה הגמרא בשלמה מכרך לעיר ,דבכרך שכיחי כל מילי, בעיר לא שכיחי כל מילי ,אלא מעיר לכרך מאי טעמיתא אין מוציאים ,ותירצה הגמרא שישיבת כרכים קשה.

רש"י (כתובות קי ע"ב) פירש שם שהכל מתיישבים שם ודוחקים ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר ,אבל בעיר יש גינות ופרדסים סמוכים לבתים והאוויר שלהן יפה ,הרי שיש מעלה עצומה גם בכרך על פני עיר מצד זה שכל מילי שכיחי שם. בגמרא במסכת עירובין (דף כא ע"א) דרש רבא על הפסוק לכה דודי נצא השדה וגו' ,ששלה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות וכו' ,נצא השדה בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקים בתורה מתוך הדוחק. רש"י (עירובין כא ע"א) פירש על כרכים שהם מקום שווקים וישוב גדול ורגלי רוכלים וסוחרים מצוי שם ,ולפיכך גזל ועריות נוהג בהם יותר מאשר בעיירות הקטנות והשקטות. בגמרא במסכת ברכות (דף נד ע"א) תנן שהנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. רש"י (ברכות נד ע"א) פירש שהנכנס לכרך הוא המהלך בדרך וצריך לעבור כרך ושם מצויים מושלים רעים ומחפשים עלילות ברשע על עוברי דרכים ,מה שאין כן במקומות קטנים וישובים שקטים. ומתוך אוצרותיהם הגנוזים של הראשונים ופוסקי הזמנים הקדמונים ,אנו עולים אל הר המור להאיר את נתיבות הסוגיה באור יקרות ,ולברר את עומק שיטותיהם של גאוני הראשונים אשר עמדו על סוד הישיבה בכפר ,בעיר או בכרך. המהרש"א (חידושי אגדות כתובות קי ע"ב) ביאר דלולי פירוש רש"י היה נראה לבאר דליכא שום שבח בבן עיר על פני בן כרך ,וכמו שמבואר בגמרא ,דאיכא דניחא ליה בבן כרך ואיכא דניחא ליה בבן עיר לפי טעמם ודעתם האישית. הפרשת דרכים (דרך הקודש דרוש שביעי) האריך להקשות על שיטת רש"י ,והעלה דבכרך איכא צד אחד למעליותיה דהיינו דשכיחי כל מילי ,ואיכא צד לגריעתה דאין אוירו טוב ,ובעיר הוא בהפך דלא שכיחי כל מילי ואוירה טוב ,והוסיף עוד צד לגריעותה בכרכים דשכיחי בהו גזל ועריות ומושלים רעים המחפשים עלילות ברשע ,וביאר על זה את הפסוק ירושלים הבנויה ,דבירושלים יש בה סגולות הרבה והשלושה דברים שהם בכרכים לגריעתה אדרבא בירושלים הם למעליותיה אע"פ שנקראת כרך. הדעת זקנים מבעלי התוספות (שמות כג י) כתבו על מה ששש שנים תזרע את ארצך ,איתמר במדרש דאפילו אין לו לאדם אלא חורבה אחת בתוך גנו חייב לעבדה בכל יום ,ונראה להר משה דווקא בארץ ישראל כדי להרבות הפרשת תרומות ומעשרות מתוך חלקת אדמה פרטית. ומתוך אוצרותיהם הגנוזים של גדולי האחרונים ופוסקי הדורות ,אנו פוסעים אל מרחבי ההלכה המפעימים ,לבאר את עומק משנתם הרחבה והעמוקה בסוגיית בחירת המקום לעלייה ולמגורים בארץ הקודש ,מתוך יגיעה עצומה ופלפולא דאורייתא המאיר את עיני הלומדים. בחידושי אריה דבי עילאי (כתובות קי ע"ב) האריך ליישב את שיטת רש"י בהבנת מעלת עיר גדולה לעומת כפר ועיר קטנה ,והעלה בדבריו כי רוב בני אדם מעדיפים עיר על פני כרך סואן ,משום שבכרך יש תרתי לרעותה של יוקר המחיה ודוחק עצום בעוברים ושבים ,ומאידך יש בו מעלה עצומה שכל הדברים המצויים והנצרכים לקיום חיי היומיום מצויים שם בשפע וחשוב טפי ,ומתוך

כך נדרש האדם לשקול את דרכיו בכובד ראש ולבחור את המקום הראוי לו לפי השגתו וצרכיו המדויקים בשעה שהוא עולה לארץ ישראל. הנצי"ב מוולוז'ין בהעמק דבר (בראשית כו כג) פתח יריעה רחבה ועצומה לבאר את משמעות הפסוק ויעל משם באר שבע ,וביאר כי קשה היה על יצחק אבינו לדור בשדה ובכפר לבדו ,מחמת שביקש בכל דעתו ומאודו לקרוא בשם ה' ברבים ולהשפיע מן האורה הגדולה על כל הסובבים אותו ,ועבודה כזו מסוגלת ומתעלה פי כמה וכמה בכרך ובישוב גדול המלא וסואן בבני אדם, ולכן עבר יצחק לבאר שבע ששם ישנה במה ראויה ורחבה להרבות פורה ,תורה וקדושה לעיני כל ישראל. מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן קמג) העמיק לבאר את השלכותיו של דין זה לדורותינו ,וחידש כי אדם העולה מן הגולה ומבקש לקבוע את משכנו בארץ ישראל צריך להתבונן היטב האם כוחותיו ורוחו נתונים להשפעה ציבורית הרחבה בכרכים ובעיירות גדולות שבהם מציאות התורה מוארת ברבים ,או שמא עיקר עבודתו היא בשקט ובשלוה של ישוב קטן או כפר שבו יוכל לעבוד את השלב הרוחני הפרטי שלו בנחת וביישוב הדעת ,וכל אדם לפי מדרגתו ולפי תנאי השעה והזמן. ומתוך היכלם של גדולי הדורות האחרונים ובני דורנו ,אנו מתעטרים באורותיהם של פוסקי הדור אשר העמיקו להאיר את נתיבות ההלכה מתוך עומק לבם ופלפולא דאורייתא ,ופרסו את משנתם הרחבה על אודות בחירת מקום המגורים בארץ הקודש בדורות אלו. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק י חו"מ סימן יא) האריך לבאר את שאלת מגוריהם של העולים בארץ ישראל ,וחידש כי בזמנינו אנו ,שבהם נקל להגיע ממקום למקום ויש תחבורה זמינה בין כל חלקי הארץ ,בטל חלק גדול מן החיסרון של מגורים בכפרים או בעיירות קטנות שאינם סמוכים לכרכים הגדולים ,שכן האדם יכול לגור במקום שקט ונעים המאפשר לו ללמוד תורה בשלווה ,ובה בעת להגיע בקלות לכל מקום תורה וחסד הנצרך לו ,ובלבד שיקבע את דירתו בסביבה שבה יוכל לחנך את בניו בדרכי התורה והיראה הטהורה ללא פשרות. מו"ר הגר"א וייס בשו"ת מנחת אשר (חלק ב סימן קכ) פתח יריעה רחבה לבאר את גדרי הישיבה בכפר או בעיר בעת הזאת ,וחידש כי אדם השב מן הגולה לארץ הקודש צריך לשקול את צעדיו במשקל אמת ,שכן אף על פי שיש מעלה עצומה לגור במקום תורה מרכזי שבו קוראים בשם ה' ברבים כפי שמצינו בהעמק דבר אצל יצחק אבינו ,מכל מקום אם נפשו חפצה בשקט פסטורלי כדי לעסק בתורה מתוך הדוחק והרגעת הנפש ,רשאי הוא לבחור בכפר או בעיר קטנה ,ובלבד שלא יתרחק מן הקהילה ומן המקום שבו תורת השם מוארת בכל עוז. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בילקוט יוסף (הלכות ארץ ישראל) מלקט ומבאר את יסודות ההלכה למעשה לעולים החדשים ,ומחדש כי מן הראוי לכל אדם העולה לארץ ישראל לדאוג לכך שתהיה לו לפחות חלקת אדמה קטנה או אפשרות לקיים את המצוות התלויות בארץ מתוך חיבור ישיר לאדמת הקודש ,כפי שפסקו בעלי התוספות בדעת זקנים ,וכאשר הוא בוחר את מקום מגוריו בין כפר ,עיר או כרך ,עליו לתת את דעתו בראש ובראשונה על השגת מקום תורה ומרכז הרוחני המעצים את נפשו.

ומתוך היכלא דהלכתא ,אנו פוסעים אל מרחבי נפקא מינות למעשה ,שבו מתורגמת הסוגיה העמוקה של בחירת מקום המגורים למציאות חייהם של העולים החדשים המבקשים לקבוע את מושבם בארץ הקודש מתוך שיקול דעת אמיץ ומדויק. נראה לבאר כי אחת הנפקא מינות המרכזיות העולות מתוך סוגיה זו נוגעת ישירות לאותם עולים החדשים הבוחרים את מקום מגוריהם בעקבות גלי האנטישמיות ,שעה שעליהם להכריע האם להעדיף את השלווה והאוויר הצלול של כפר ועיר קטנה או את השפע הרוחני של כרך גדול ,כאשר למדנו מן הפוסקים כי בזמנינו שבהם דרכי ההגעה קלים ונוחים ,יכול האדם לשכון בכפר או בעיר קטנה המעניקה לו אוויר נקי ושקט נפשי ,ובלבד שידאג להיות סמוך למקום תורה וקהילה תומכת המונעת את תחושת הבידוד הרוחני. עוד יש ללמוד נפקא מינות עצומה לעניין קיום המצוות התלויות בארץ וחיבור ממשי לאדמת הקודש ,שכן אדם הבוחר להתיישב בכפר או בעיר קטנה זוכה ביתרון עצום להחזיק בחלקת אדמה או חורבה קטנה ולקיים בה את עבודת האדמה ומצוות הארץ מתוך חיבה יתרה למצוות התלויות בארץ ,כפי שביארו בעלי התוספות בדעת זקנים ,ובכך להרבות תרומות ומעשרות כהלכתן בהתאם לקדושת הארץ וסגולתה. ומתוך שערי ההלכה והמעשה ,אנו פוסעים אל מרחבי ההרחבה הרעיונית ,שבה נפתח היכל פנימי המבקש להתבונן בשורשם העמוק של הדברים ובמהותו הנשגבה של מעשה האבות המעצב את דרכה של האומה לדורות עולם. נראה לבאר כי מסעו של יצחק אבינו אל באר שבע מתוך השדה והכפר אינו עוד מעבר גיאוגרפי גרידא ,אלא הוא מבטא את המאבק התמידי ואת ההכרעה העמוקה שבין עבודת השם בבדידות ובסתריה לבין קריאת שם ה' ברבים מתוך מרחבי הציבור והכרך .האבות הקדושים לא בחרו את מושבם באקראי ,אלא כל צעד וצעד שלהם נשא בקרבו שורש עליון המורה דרך לבניהם אחריהם, ללמדנו כי הישיבה בארץ ישראל דורשת מן האדם לברר לעומק את תפקידו המיוחד ,האם עליו לפעול בתוך המולה סואנת כדי להאיר את העולם באור תורה או שמא לבכר את השקט הפסטורלי המאפשר התבוננות פנימית צלולה. עוד יש להעמיק ולבאר את פשר הבחירה שבין הכפר והעיר לאור המבט הפנימי של ההיסטוריה הישראלית ,שכן כאשר עם ישראל שב אל גבולות ארצו מתוך סערות הזמן ,עולה השאלה האם החוזק הרוחני נשען על פיזור מבורך במרחבים השקטים של הכפר או על ריכוז כוחות איתן בלב היישובים הגדולים .הסוגיה מלמדת אותנו כי אין דרך אחת בלעדית הנכונה לכל אדם ולכל שעה ,אלא כל שבט וכל נפש נדרשים למצוא את האיזון העדין שבין שמירת הלב מפני פגעי החוץ והתרבות הסואנת לבין החובה הגדולה לקרוא בשם ה' ברבים ולהרים את קרן התורה במרכז העשייה והחיים. ומתוך מרחבי ההרחבה הרעיונית ,אנו מעפילים אל שערי ההרחבה המחשבתית ,שבה מתחברים הדברים אל נימי הנפש פנימה ,אל האמונה הטהורה ואל הנהגתו של האדם בכל רגע ורגע מימי חייו. נראה לבאר כי הבחירה בין מגורים בכפר של שלווה לבין עיר סואנת משקפת את המאבק

הפנימי המתמיד המתרחש בנפשו של כל אדם בין הרצון להסתתר בצל שדמות קטנה ושקטה המגינה על הנפש מפני פגעי העולם ,לבין השאיפה הגדולה לצאת אל המרחבים ולהאיר את האור האלוקי במקום שבו הלבבות זקוקים לישועה ולתורה .האדם נוטה לעיתים לבקש את הנוחות ואת השקט הנפשי המוגן ,אך האמת המחשבתית המאירה מתוך הסוגיה היא שנפש האדם נדרשת לעיתים להיחלץ ממקום המפלט הפרטי שלה כדי לשאת את שם השם ברבים ,בדיוק כפי שעשה יצחק אבינו שעלה מן השדה והכפר אל מרחב באר שבע כדי לפתוח שערים חדשים של אמונה וקרבת אלוקים. עוד יש להעמיק בחיבור שבין האדם לבין נפשו ,כי ההתמודדות עם שאלת המקום מציבה מראה נוקבת מול פניו של כל עולה וכל יהודי המבקש לבנות את ביתו בארץ החיים ,ומלמדת אותו שאיזון אמיתי בין פנימיות הנפש לחיצוניות המעשה מושג רק כאשר האדם יודע לשמור על טהרת ליבו גם בלב ההמולה ,או לחלופין לצקת תוכן עמוק ומשמעות קדושה אל תוך השקט הפסטורלי של הכפר .ההתבוננות במעשיהם של אבות קוראת לאדם לעצור את מרוץ החיים, לכוון את צעדיו אל מקור האמת ,ולבחור את משכנו מתוך חיבור אמיתי לשורש הנשמה ולרצון השם המלווה אותו בכל נתיבותיו. ומתוך מרחבי ההרחבה המחשבתית ,אנו פוסעים אל שערי ההרחבה המוסרית ,שבה נבנה המצפן הפנימי של האדם המבקש ללכת בדרכי יושר ואמת מתוך התבוננות זכה וטהורה. נראה לבאר כי המצפן המוסרי העולה מתוך סוגיה זו מורה לאדם שלא לבחור את נתיבותיו מתוך נוחות רגעית או בריחה מן המערכה ,אלא מתוך אחריות עמוקה כלפי הכלל וכלפי שליחותו המיוחדת בעולם .כאשר יהודי פוסע אל מרחבי הארץ ושוקל את מקום מגוריו ,נדרש הוא ליושר פנימי שלא לנצל את שעת החירום רק כדי לספק את צרכיו הפרטיים ,אלא לשקול במאזניים מדוייקים כיצד יוכל לתרום מרוחו ,מתורתו וממעשיו לחיזוקה של החברה ושל הישוב בארץ הקודש. עוד יש להוסיף כי מתוך עיסוקם של חכמים ופוסקים בשאלת המגורים בכפר ,בעיר או בכרך, אנו לומדים שיעור עצום באחריות מוסרית כלפי החלש וכלפי שמירת ערכי הרוח מפני פגעי השעה .אין האדם רשאי לנהל את חייו מתוך הפקרות מוחלטת או התעלמות מן הסביבה ,אלא עליו לדעת שכל החלטה על מקום מגוריו טומנת בחובה השפעה ישירה על חינוך בניו ועל קשריו עם הקהילה והכלל .המצפן האמיתי מורה לנו לשלב תמיד בין נאמנות לערכי הקודש ולעבודת השם לבין הליכה בנתיבות השלום והיושר ,שלא לתת לדברים היקרים ביותר להישמט מידינו בעבור נוחות מדומה או פשרות חולפות. ומכאן ניקח עמנו תובנות אמיצות ומאירות לחיי היום-יום ,המלוות את האדם בכל צעד ושעל בנתיבותיו .נלמד מכאן שאין להניח לזמני עייפות או לחולשת הרגע לנהל את נכסי הנצח שלנו ,וכי כל צעד של נתינה או הנהגה בדרכי החיים חייב להיות נשקל במאזניים מדוייקים של אמת תורה. עוד נשכיל לדעת שחפץ החיים האמיתי דורש מאיתנו לעמוד על המשמר מול פיתויי השעה ולשמור מכל משמר על קנייני הרוח והקדושה המופקדים בידינו מכוח ברית עולם.