4. יתרו עמ׳ 457–465 — מה הייתה המטרה של מעמד הר סיני?
4. יתרו עמ׳ 457–465 — מה הייתה המטרה של מעמד הר סיני? עומדים אנו משתוממים אל מול הזיכרון הכביר של מעמד הר סיני ,אותו אירוע חד-פעמי שחולל את דמותו של העם היהודי לדורות עולם ,ומבקשים לתהות על קנקנו :מהו סוד המעמד? הרי עוד בסנה הבוער נחתם הגורל במילים "תעבדון את האלוהים על ההר הזה", וכל הדרך המופלאה ממצרים ,דרך עשר המכות וקריעת ים סוף ,היתה מכוונת כחץ אל…
4. יתרו עמ׳ 457–465 — מה הייתה המטרה של מעמד הר סיני? עומדים אנו משתוממים אל מול הזיכרון הכביר של מעמד הר סיני ,אותו אירוע חד-פעמי שחולל את דמותו של העם היהודי לדורות עולם ,ומבקשים לתהות על קנקנו :מהו סוד המעמד? הרי עוד בסנה הבוער נחתם הגורל במילים "תעבדון את האלוהים על ההר הזה", וכל הדרך המופלאה ממצרים ,דרך עשר המכות וקריעת ים סוף ,היתה מכוונת כחץ אל עבר אותה התגלות. והנה ,הנפש שואלת מאליה :וכי לא די היה באותות ובמופתים המרעישים שחזו בהם ישראל במצרים ובמדבר כדי לטעת בלבם אמונה איתנה? הרי כבר זכינו לחג הפסח" ,חג האמונה" ,שבו נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – ואם האמונה כבר נצרבה בדם ובאש ,מה הוסיף המעמד המרעיד הזה על מה שכבר היה ידוע ומוכר? מדוע הוצרך הקדוש ברוך הוא לרדת בעב הענן ,להרעיד ארץ ומלואה ולכרות ברית ישירה שלא על ידי שליח? האם מעמד הר סיני הוא רק "גג לבניין" שכבר עומד על תילו ,או שמא טמון בו יסוד עמוק וחדש שבלעדיו כל יציאת מצרים היתה נותרת כגוף ללא נשמה? אנו עומדים נבוכים אל מול המטרה הכפולה והמכופלת של המעמד – האם בא הוא רק לאמת את נבואתו של משה לעולמי עד ולחסום כל פתח לספקות של קורח ועדתו ,או שמא תפקידו היה לעקור מן השורש כל דמיון של צורה
גם לנשמה מגיע אוכל
ודמות ולהשריש בנשמה את הידיעה המוחלטת כי "לא ראיתם כל תמונה"? הערפל המכסה את ההר מזמין אותנו לחקור :מה התחדש תחת ההר שלא נראה על שפת הים? כדי לעמוד על פשרה של מטרה נשגבה זו ,עלינו לפנות אל הפסוקים המפורשים בפרשתנו, המגלים לנו טפח מהתכנית האלוקית ומסיבת ההתגלות בסיני: "ויאמר ה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט ,ט) פסוק זה מציב את האמונה בנבואתו של משה רבינו כציר מרכזי של המעמד .הקדוש ברוך הוא מבקש ליצור עדות חושית ובלתי ניתנת לערעור ,שבה העם אינו רק מקבל דיווח על דברי ה' ,אלא הופך בעצמו לעד שמיעה לשיח שבין הבורא לנביאו .בכך הופכת האמונה ממסורת של ניסים לידיעה מוחלטת של התגלות. אונקלוס (שמות יט ,ט) תרגם" :הא אנא אתגלי לך בעבי עננא בדיל דישמע עמא במללי עמך ואיף בך יהימנון לעלם" .התרגום מדגיש את עניין ההתגלות המיוחדת למשה בתוך הענן ככלי שנועד להשריש את האמונה בלב העם לדורות עולם. רש"י (שמות יט ,ט) בפירושו על התורה כתב" :וגם בך ,גם בנביאים הבאים אחריך" .רש"י מרחיב את יריעת המעמד מעבר למשה רבינו עצמו; המטרה היתה לתת תוקף לכל מוסד הנבואה בישראל ,כדי שידעו שהקדוש ברוך הוא אכן מדבר עם בני אדם. רבי אברהם אבן עזרא (שמות יט ,ט) ביאר" :והטעם ,כדי שישמעו קולי כשאדבר עמך ,ולא יחשבו כי אתה לבדך שומע ולא אני המדבר" .האבן עזרא חושף כאן נקודה פסיכולוגית עמוקה; המעמד נועד לשלול את המחשבה שהנבואה היא חוויה סובייקטיבית של הנביא, ולהפוך אותה למציאות אובייקטיבית שכל העם שותף לה. הרמב"ן (שמות יט ,ט) האריך לבאר" :כי עד עתה היו מאמינים בך מצד האותות ,ועדיין יש בלבם ספק אולי יש בלאט וכישוף לעשות אותות כאלו ,אבל כשישמעו מפי הגבורה יאמינו בך לעולם אמונה שאין אחריה ספק" .הרמב"ן מחדש כי ניסי מצרים לא הספיקו לאמונה נצחית ,שכן ניסים ניתן לפרש בדרכים שונות ,ורק המעמד הישיר של "פנים בפנים" כורת ברית שאינה ניתנת להפרכה. הרלב"ג (שמות יט ,ט) בפירושו כתב" :להסיר מלבם כל ספק בעניין הנבואה ,ולהודיע להם כי השם יתברך ידבר עם האדם ויחיה" .לשיטתו ,המטרה היתה לפתור את השאלה הפילוסופית על עצם האפשרות של קשר בין האינסוף לבין האדם המוגבל. החזקוני (שמות יט ,ט) הוסיף" :ובך יאמינו לעולם ,שלא יאמרו לאחר זמן לא היו דברים מעולם ,או שמא משה מליבו אמרן" .החזקוני מדגיש את הנצחיות של המעמד כעדות היסטורית שאינה ניתנת לשינוי או להכחשה על ידי דורות מאוחרים. הספורנו (שמות יט ,ט) ביאר בדרך ייחודית" :בעבור ישמע העם בדברי עמך ,כדי שיהיו הם
ורתי תשרפ
עצמם נביאים בשמעם את דברי ,ובזה יאמינו בך וביתר הנביאים" .הספורנו רואה במעמד הר סיני מעין "סמיכה" המונית לנבואה ,שבה כל העם עולה למדרגה נבואית כדי שיוכלו להבין את מעמדו של משה. הכלי יקר (שמות יט ,ט) עמד על עומק הדברים וכתב" :כי האמונה בנביא היא יסוד התורה, שאלמלא האמונה בשליחותו של משה לא היה לתורה קיום" .לדידו ,המטרה היתה לבצר את סמכותה של תורה שבעל פה ותורה שבכתב דרך דמותו של המתווך האלוקי. מתוך הבנת עומק דברי המפרשים על הפסוקים ,נבוא כעת להתבונן בדברי רבותינו בש"ס בבלי ובירושלמי ,אשר פתחו לנו שערים להבנת המהות הפנימית והמטרה הנשגבה של מעמד זה: בגמרא במסכת סנהדרין (דף צט ע"א) מובא :ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים ,חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו ,זהו כי דבר ה' בזה .רש"י שם מבאר שזוהי כפירה בעיקר ,שכן כל כוחה של התורה הוא בהיותה דבר ה' ממש ללא התערבות אנושית .הרי לנו שמטרת המעמד היתה ליצור עדות ברורה שאין בה דופי ,כדי שנדע שכל אות ותג הם מפי הגבורה ,וכי משה אינו אלא "סופר המעתיק מן הספר". בגמרא במסכת שבת (דף פו ע"ב) דנה הגמרא בפרישתו של משה מן האישה ובשיח שלו עם הקדוש ברוך הוא ,ומבואר שם שהמטרה היתה להכין את העם להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" .התוספות שם (דיבור המתחיל "כדי שיקבלו") מסבירים שהמעמד היה נצרך כדי ליצור שינוי מהותי בנפשם של ישראל ,שיהיו ראויים לקבל את התורה לא רק כחכמה אלא כברית דמים וקדושה המרוממת אותם מעל שאר העמים. בתלמוד ירושלמי במסכת ברכות (פרק א הלכה ה) מובא כי במעמד הר סיני זכו ישראל לראות את כבוד ה' ,ושם נמסרו להם עשרת הדברות .מפרשי הירושלמי ,ובראשם בעל קרבן העדה ,מסבירים כי המטרה היתה להשריש בלבם את ייחוד השם ואת שלילת הגשמות .כיוון שראו את הקולות והלפידים ללא שום תמונה ,נחקק בלבם לעד כי הבורא אינו גוף ואין לו דמות הגוף ,ובכך נחסמה הדרך לעבודה זרה. בגמרא במסכת עבודה זרה (דף כד ע"ב) מובא עניין ההתגלות בסיני כרגע שבו "פסקה זוהמתן" של ישראל .המהרש"א שם בחידושי אגדות מבאר שהמטרה המרכזית של המעמד היתה זיכוך החומר .לא די היה ביציאה פיזית ממצרים ,אלא היה צורך במעמד רוחני מטלטל שיזכך את הגוף והנפש ויכין אותם להיות מרכבה לשכינה ,דבר שלא היה יכול להיעשות אלא במפגש ישיר עם אש דת. בגמרא במסכת יבמות (דף מו ע"א) מובא" :כדי שיכנסו לברית" .הגמרא לומדת שכשם שאבותינו נכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים בסיני ,כך כל גר לדורות .מכאן שמטרת המעמד היתה יצירת ה"גירות" הלאומית – הפיכת קבוצת עבדים לעם ה' ,ברית המחייבת את כל הדורות כולם מכוח אותו מעמד משפטי-רוחני כביר.
גם לנשמה מגיע אוכל
מתוך יסודות הש"ס ,נבוא לעיין בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים המלבנים את מטרת המעמד ומשמעותו לדורות: רבנו משה בן מימון בספרו מורה נבוכים (חלק ב פרק לג) כתב :כי המעמד ההוא לא היה הכוונה בו לבד שישמעו את הדבורים ההם ,אבל המטרה היתה לראות המראה הנורא ההוא, כדי שתתחזק אצלם האמונה בנבואה לעולם .הרמב"ם מעמיק בהבנה שהחוויה החושית של ראיית המראות והקולות היתה נחוצה כדי להפוך את האמונה בנבואה לידיעה ודאית שאין אחריה פקפוק ,שכן עדות הראייה והשמיעה ההמונית היא המחסום האחרון בפני טענות של שקר או דמיון בנבואת משה. רבנו יהודה הלוי בספרו הכוזרי (מאמר ראשון אות פז) כתב :רצה האלוהים שתהיה להם ראיה על המצווה הזאת ושידעו כי המצווה היא מאת הבורא ...שלא יהיה בלבם ספק כי התורה מאת הבורא יתברך .ריה"ל מציב את מעמד הר סיני כהוכחה ההיסטורית היחידה מסוגה לקשר שבין האל לעמו; לשיטתו ,המטרה היתה ליצור עובדה שאינה ניתנת להכחשה על ידי מיליוני עדים ,ובכך לבדל את תורת ישראל מדתות אחרות הנשענות על חלום או חזון של יחיד. רבנו משה בן נחמן בספרו המצוות (מצוות לא תעשה ב) כתב :שלא נשכח מעמד הר סיני מכל הימים ...כי בראותנו כל הכבוד ההוא בלבנו לא נסור ממנו לעולם ,ותהיה לנו אמונה חזקה מאד .הרמב"ן רואה במעמד מטרה של "שימור הזיכרון"; המעמד נועד להיות כה עוצמתי ומרעיש עד שיחקק בנשמה הקולקטיבית של האומה ולא יישכח ממנה לעולמי עולמים, ובכך יבטיח את הרציפות של שמירת המצוות. רבנו נסים בן ראובן בספרו דרשות הר"ן (דרוש חמישי) כתב :כי המטרה היתה להסיר מלבם עניין הגשמות לגמרי ,כי כאשר שמעו הקול מתוך האש ולא ראו כל תמונה ,הבינו כי הבורא יתברך אינו גשם .הר"ן מדגיש את הפן התיאולוגי-מחשבתי; המעמד היה שיעור ראשון ומוחלט בשלילת הגוף ,שבו הוכח לעם בדרך השלילה שכל מה שהם רואים אינו הבורא עצמו ,אלא רק את כבודו המדבר אליהם. רבנו יוסף אלבו בספרו ספר העיקרים (מאמר שלישי פרק יח) כתב :המטרה היתה לאמת נבואת השליח אצל המקבלים אימות חזק ,שלא תפול בו ספק לעולם .בעל העיקרים מחדד כי ללא מעמד הר סיני ,היתה כל התורה כולה תלויה על בלימה של אמונה באדם אחד; המעמד בא להפוך את התורה למציאות אלוקית שאינה תלויה עוד באישיותו של הנביא ,אלא בהתגלות הישירה של הבורא לנשמות ישראל. מתוך דברי הראשונים המניחים את יסודות האמונה ,נבוא לעיין בדברי רבותינו האחרונים אשר העמיקו בבירור מטרותיו המגוונות של מעמד זה ,הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הנשמתי: הגאון רבנו יהודה ליווא המהר"ל בספרו תפארת ישראל (פרק כז) כתב :כי המעמד הזה היה השלמת הבריאה ,כי העולם בלי תורה הוא תוהו ובוהו ,ובסיני הפך העולם למציאות של סדר
ורתי תשרפ
וחיבור אל המקור .המהר"ל מבאר שמטרת המעמד לא היתה רק לתת הוראות לאדם ,אלא לשנות את סטטוס הבריאה כולה .בסיני נוצר החיבור בין העליונים לתחתונים ,וזוהי המטרה המהותית – להשכין שכינה בעולם הזה הגשמי. הגאון רבנו חיים בן עטר בספרו אור החיים הקדוש (שמות יט ,ט) ביאר :בעבור ישמע העם, כי רצה השם להסיר את טענת האומות שיאמרו כי משה בדה את הדברים מלבו ,ועל ידי ששמעו כולם כאחד הוסרה טענה זו לעד .האור החיים מדגיש את הפן ההסברתי והנצחי; המטרה היתה ליצור "פרוטוקול" אלוקי גלוי שאיש לא יוכל לערער עליו ,ובכך להבטיח את חוסנה של האומה אל מול מבקשי נפשה הרוחנית בכל הדורות. הגאון רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו משך חכמה (שמות יט ,ט) כתב :כי עיקר המעמד היה להשריש האמונה בנבואה ,שהיא היסוד לכל התורה שבעל פה .המשך חכמה מחדש כי ללא המעמד הנורא ,לא היה תוקף למסורת הדורות; רק הידיעה שמשה הוא שליח נאמן מפי הגבורה מאפשרת לנו לסמוך על כל פרט ופרט שנמסר ממנו לחכמי הדורות ,וזו היתה המטרה – לבצר את שלשלת הקבלה. הגאון רבנו ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו מחנה ישראל (פרק כח) כתב :שמטרת המעמד היתה להודיע לישראל את גודל חביבותם לפני המקום ,שנגלה אליהם עין בעין .החפץ חיים רואה כאן מטרה רגשית ונשמתית – בניית הקשר שבין הבן לאביו .המעמד נועד ליצור זיכרון של אהבה ומחויבות ,שיוכל להחזיק את היהודי גם בגלויות הקשות ביותר ,מתוך ידיעה ש"דיבר ה' עמכם". האדמו"ר הזקן הגאון רבנו שניאור זלמן מלאדי בספרו תניא (ליקוטי אמרים פרק לו) כתב: שתכלית המעמד והתורה היא להיות לו יתברך דירה בתחתונים .אדמו"ר הזקן מעמיק בכך שהמטרה היתה ה"דירה" – האפשרות לקדש את החומר .המעמד ,שבו ההר רעד והאש ירדה, היה הרגע שבו הקדושה חדרה לתוך המציאות הפיזית ,וזו המטרה התמידית של כל יהודי מאז ועד עתה. הגאון רבנו יצחק הוטנר בעל הפחד יצחק בספרו פחד יצחק (שבועות ,מאמר ג) כתב :כי עניינו של מעמד הר סיני לא היה רק נתינת התורה אלא בניית הכלל ,שכל יחיד ויחיד הפך להיות חלק מקומה שלמה של כנסת ישראל .הוא מבאר כי המטרה היתה ליצור מציאות שבה התורה אינה שייכת ליחידים אלא היא המורשה של הכלל כולו ,ועל ידי המעמד ההמוני נוצרה הערבות ההדדית שהיא היסוד לקיום המצוות כעם אחד. הגאון רבנו יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בספרו שיעורים לזכר אבא מרי (חלק א) ביאר: שמטרת המעמד היתה לכונן את מעמד הנביא כמורה הלכה לדורות ,ועל ידי ששמעו את ה' מדבר עם משה ,נחתמה הסמכות ההלכתית שאין לשנותה .הוא מעמיק בכך שהמעמד בסיני הפך את משה רבינו מרבי פרטי לרבן של כל ישראל ,ובכך נתנה תוקף לכל פסיקת הלכה המשתלשלת ממנו עד סוף כל הדורות.
גם לנשמה מגיע אוכל
מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף בספרו שו"ת יחווה דעת (חלק ג ,סימן טו) עמד על כך :שמטרת ההתגלות היתה להחדיר בלב העם את יראת השם וקדושת המצוות ,כדי שלא יבואו לידי זלזול בשום פרט מפרטי התורה .הוא מסביר כי המראות הנוראים והקולות נועדו ליצור רושם בל ימחה בנפש ,שיהווה חומה בצורה בפני היצר הרע ,ובכך הבטיח המעמד את נאמנות העם לחוקי התורה גם בזמנים של הסתר פנים. הגאון רבנו מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש בספרו ליקוטי שיחות (חלק ו,
יתרו) כתב :שהמטרה היתה לחבר את העליונים והתחתונים באופן כזה שהגשמיות עצמה תהפוך לכלי לאלוקות .הוא מבאר שביציאת מצרים היתה הארה מלמעלה ,אך בסיני נוצר שינוי בחפץ הגשמי של העולם – שגם אבני ההר והגוף האנושי יוכלו להכיל קדושה ,וזוהי המטרה העליונה שלשמה נברא העולם. הגאון רבנו שלום משאש בספרו שמש ומגן (חלק ד) ציין :כי מעמד הר סיני נועד להשריש את האמונה הטהורה שאין עוד מלבדו ,ולהוציא מלבם של ישראל כל טעות של שיתוף או גשמות .הוא מבאר כי דווקא המפגש עם האש והענן ,שאין בהם ממשות של צורה, זיכך את המחשבה הישראלית והעמיד אותה על תילה כאמונה המופשטת והזכה ביותר הקיימת בעולם. הגאון רבנו אליהו אליעזר דסלר בספרו מכתב מאליהו (חלק ג) ביאר :כי מטרת המעמד היתה להביא את ישראל למדרגת "נעשה ונשמע" שאין בה פנייה עצמית .הוא מסביר כי ההתגלות היתה כה עוצמתית עד שהיא בטלה את היש המזויף של האדם ,ואיפשרה לו להתחבר אל האמת המוחלטת מתוך ביטול גמור ,וזו המטרה של כל עבודת ה' – להגיע לאותו ביטול של סיני. מתוך בירור המטרות המגוונות שהציבו רבותינו למעמד הר סיני ,אנו מוצאים כי לחקירה זו ישנן השלכות הלכתיות ומעשיות הניצבות בתשתיתה של עבודת ה' ובניינה של האומה: נפקא מינא יסודית קיימת בשאלת נאמנותו של נביא .אם מטרת המעמד היתה אימות נבואת משה לדורות ,הרי שכל נביא שיבוא לאחר מכן ויבקש לבטל אפילו קוצו של יוד מדברי משה ,נדחה מכל וכל ללא צורך באות ומופת .המעמד יצר "חזקת אמיתות" לתורת משה שאינה ניתנת לערעור על ידי חוויות רוחניות מאוחרות יותר ,וזוהי הנחיה למעשה בכל עת שבו עולים רעיונות חדשים המבקשים לשנות את מסורת ההלכה הצרופה. נפקא מינא נוספת נוגעת לדין "שמיעה כראייה" בתלמוד תורה .הידיעה שמטרת המעמד היתה להפוך את כל ישראל לעדים שמיעתיים ישירים ,מחייבת את הלומד להתייחס לכל דבר תורה כאילו הוא שומע אותו כעת מפי הגבורה .הדבר משליך על הדין של "אימתה ויראה" הנדרשים בעת לימוד התורה וכתיבת סת"ם ,כפי שנפסק להלכה שצריך לנהוג בקדושה ובכובד ראש המדמים את מעמד נתינתה המקורי. עוד נפקא מינא למעשה קיימת בהלכות עבודה זרה ושלילת הגשמות .כיוון שאחת
ורתי תשרפ
המטרות היתה להודיע שאין לקדוש ברוך הוא דמות הגוף ,הדבר מוליד איסור גמור על עשיית פסל ותמונה אפילו לשם נוי במקומות מסוימים ,וכן מחייב זהירות מופלגת בלשון בני אדם שלא לייחס לבורא תארים גשמיים שעלולים להטעות את ההמון .המעמד בסיני הוא המצפן המחשבתי המעצב את התפילה והכוונה הטהורה ללא שום ציור דמיוני. מתוך הבנת הנפקא מינות ההלכתיות ,נפתח צוהר אל עומק ההרחבה הרעיונית המאירה את מעמד הר סיני כנקודת המפגש הנצחית בין האינסוף למציאות המוגבלת .הרעיון המרכזי העולה כאן הוא שמעמד הר סיני לא נועד רק למסור מידע או חוקים ,אלא ליצור "מציאות של ברית" .יציאת מצרים היתה חסד אלוקי שבו הקדוש ברוך הוא פעל לבדו ,אך בסיני נוצרה שותפות .המטרה היתה להפוך את עם ישראל מצופים בניסים למשתתפים פעילים בתיקון עולם .כאשר העם אומר "נעשה ונשמע" ,הוא מקבל על עצמו את האחריות להיות הכלי שדרכו מתגלה הרצון האלוקי במציאות. מעמד זה מלמדנו רעיון כביר על מהות האמת :אמת אינה דבר שנלחש באוזנו של יחיד, אלא היא חייבת להיות גלויה לכל .בסיני ,הקדוש ברוך הוא הוריד את התורה אל "כיכר העיר" של האומה ,כדי להבהיר שהתורה היא הרכוש המשותף של כל יהודי ויהודי ,מהמנהיג ועד אחרון העם .המטרה היתה ליצור דמוקרטיה רוחנית שבה הידע נגיש לכל ,והאחריות מוטלת על הכתפיים של כולם כאחד .בכך הפך מעמד הר סיני לאנטי-תזה לכל דתות המסתורין שהיו נהוגות בעת העתיקה ,והציב את השקיפות והעדות המשותפת כיסוד הדת. עוד רעיון נשגב הגלום במעמד הוא הפיכת הדיבור למציאות .בבריאת העולם נאמר "בעשרה מאמרות נברא העולם" ,ובסיני נאמרו עשרת הדברות .המטרה היתה להראות שהעולם שנברא בדיבור ,צריך להתקיים על פי הדיבור המוסרי והאלוקי .סיני הוא הרגע שבו ה"פיזיקה" של העולם נפגשת עם ה"אתיקה" שלו .ההר שרעד והאש שנדלקה העידו כי חוקי המוסר של התורה הם חזקים ויציבים בדיוק כמו חוקי הטבע ,ואולי אף יותר מהם .זהו האירוע שבו התברר כי הקדוש ברוך הוא אינו רק "בורא עולם" אלא גם "נותן תורה" ,ומכאן שהתכלית של הקיום היא ההליכה בדרכי השם. מתוך ההרחבה הרעיונית ,אנו נכנסים אל כבשנו של עולם המחשבה הישראלי ,המבקש להבין את מעמד הר סיני לא רק כאירוע היסטורי אלא כמבנה נפשי וקיומי .במחשבת ישראל, מעמד הר סיני הוא הרגע שבו הופרד ה"מה" מן ה"איך" .האנושות לפני סיני ידעה שיש כוח עליון ,אך היא ניסתה לתפוס אותו דרך החומר ,דרך דמויות ופסלים .מטרת המעמד היתה לחולל מהפכה תודעתית :לעבור מעולם של "ראיית התמונה" לעולם של "שמיעת הציווי". כאשר התורה מדגישה "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים" ,היא מבקשת לנתק את הקשר שבין הקדושה לבין המרחב החזותי המוגבל .המחשבה היהודית מושתתת על כך שהאמת אינה נתפסת בעין אלא באוזן ובלב ,וזו המטרה העמוקה ביותר – להרגיל את האדם לחיות על פי עקרונות מופשטים ונצחיים ולא על פי דחפים רגעיים ומוחשיים. בנוסף ,המחשבה הישראלית רואה בסיני את לידתה של ה"בחירה" .יציאת מצרים היתה
גם לנשמה מגיע אוכל
הכרחית ,אך מעמד הר סיני הציב את האדם מול הבורא בדו-שיח .המטרה היתה ליצור מציאות שבה האדם הוא "בן חורין" דווקא דרך קבלת עול .זוהי הפרדוכס היהודי המופלא: ככל שהאדם מחויב יותר לערכים אלוקיים מוחלטים ,כך הוא משוחרר יותר מהשיעבוד ליצריו ולמוסכמות חברתיות חולפות .המעמד בסיני נועד להעניק לאדם את המצפן הפנימי שמאפשר לו לע"איתן כהר מול רוחות הזמן ,מתוך ידיעה שהמקור שלו הוא אינסופי. נקודה נוספת למחשבה היא עניין "תורה מן השמים" .המטרה של המעמד היתה להחדיר בתודעה שהמוסר אינו "חוכמה אנושית" שניתן להתווכח עליה או לשנותה לפי נוחות הדור. בסיני התברר כי יש "טוב" מוחלט ו"רע" מוחלט שמקורם מעל לאדם .המחשבה הזו היא שנתנה לעם ישראל את כוח ההישרדות שלו; כשיש לאדם נקודת אחיזה שהיא מעל למציאות המשתנה ,הוא הופך לנצחי כמו המקור שממנו הוא שואב .מעמד הר סיני הוא אפוא השורש של כל התנגדות לעוול ולשקר ,שכן הוא הציב אמת אובייקטיבית בלב ההיסטוריה האנושית. מתוך בירור יסודות המחשבה ,אנו באים אל ההרחבה המוסרית ,המבקשת לתרגם את רעמי הסיני לשפת המעשה והמידות של האדם הפרטי והחברה כולה .המטרה המוסרית של מעמד הר סיני היתה להפוך את היראה לדרך חיים – לא יראה משתקת מפני עונש ,אלא יראת רוממות המולידה ענווה .המפגש של העם עם ההר הבוער והענן הכבד נועד להזכיר לאדם את קטנותו אל מול האינסוף ,ובכך לעקור מליבו את הגאווה ,שהיא השורש לכל המידות הרעות והעוולות המוסריות .אדם הזוכר את מעמד הר סיני ,אינו יכול להתנשא על חברו ,שכן שניהם עמדו באותו שפל ובאותה תחתית ההר ,ושניהם קיבלו את אותם ציווים מוסריים מחייבים. יתרה מכך ,המוסר של סיני הוא מוסר של "אחריות כוללת" .המעמד שנעשה בפני כל ישראל ,נשים וטף ,זקנים וצעירים ,לימדנו שהמוסר אינו נחלתם של יחידי סגולה או של פילוסופים מורמים מעם ,אלא חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד .המטרה המוסרית היתה ליצור "ערבות" – המושג המוסרי המהפכני לפיו כל יהודי אחראי על רעהו .בסיני למדנו שחטאו של היחיד פוגם בקדושת הכלל ,ומצווה של היחיד מרוממת את כל האומה .זהו יסוד מוסרי התובע מאתנו לצאת מהבועה האישית ולדאוג לתיקונו הרוחני והמוסרי של הזולת מתוך אהבה ואחווה. עוד נלמד מהמעמד על ערך הדיבור והאמת .אם מטרת המעמד היתה אימות דברי משה וביצור האמונה ש"דיבר ה' עם האדם" ,הרי שהמוסר הנגזר מכך הוא קדושת הדיבור האנושי. אדם שנברא בצלם אלוקים המדבר ,חייב לשמור על פיו משקר ומרמייה .מעמד הר סיני הוא המופת לדיבור שיש בו ממשות ,דיבור שבורא עולמות .המוסר הישראלי תובע מאתנו שדברינו יהיו כדברי סיני – ברורים ,אמיתיים ומחייבים .המטרה היתה ליצור חברה של אנשי אמת ,שבה המילה היא ברית וההבטחה היא קדושה ,כחיקוי למעמד הנורא שבו נכרתה הברית בין הבורא לעמו בדיבור בלבד. מתוך כלל המקורות והבירורים שעלינו בהם ,נבוא כעת לצקת את אש הסיני אל תוך כלי המעשה של חיי היום יום ,ולחתום את תמצית הדברים בנקודת ה"עיקר":
ורתי תשרפ
בתובנות לחיי היום יום ,עלינו להפנים כי מעמד הר סיני אינו זיכרון עמום מן העבר, אלא קריאה מתמדת לאדם המאמין .המטרה של "ובך יאמינו לעולם" מחייבת אותנו לבחון את מקורות היניקה שלנו – האם אנו מבססים את עולמנו על אופנות חולפות והשערות אנושיות ,או שאנו דבקים באותה אמת אובייקטיבית שנמסרה בסיני? בכל פעם שיהודי פותח ספר גמרא או מקיים מצווה ,עליו לחוש את אותו "קול גדול ולא יסף" ,ולהבין שהמעשה הפעוט שלו הוא המשכו הישיר של המעמד הכביר ההוא .עלינו ללמוד ממשה רבינו את עניין האחריות – המנהיג שכל מטרת המעמד היתה לאמת את שליחותו ,מלמד אותנו שכל כוח שניתן לאדם נועד רק כדי להיות צינור להשפעת דבר השם בעולם .כמו כן ,חובתנו לזכור את שלילת הגשמות בחיינו – לא להשתעבד ל"פסלים" מודרניים של חומר וחיצוניות ,אלא לחפש תמיד את התוכן הפנימי ,את ה"קול" המסתתר בתוך המציאות.
עיקר העניין: בירידתנו מן ההר ,נמצאנו למדים כי מטרת מעמד הר סיני היתה משולשת ומאוחדת :חקיקת אמונה נצחית ,כריתת ברית לאומית ,וזיכוך התודעה האנושית. המעמד נועד בראש ובראשונה להסיר כל ספק מלב ישראל לגבי נבואת משה, ובכך להעמיד את התורה על תל של ודאות שאינה תלויה בנס גרידא אלא בעדות חושית המונית .שנית ,המעמד שימש כרגע המכונן של עם ישראל כחטיבה אחת, שנכנסה בברית דמים עם קונה שמים וארץ ,ברית המחייבת כל נשמה מישראל לדורותיה .ולבסוף ,ההתגלות בתוך הענן והאש ,ללא תמונה וצורה ,נועדה לעקור מן הנפש את נטיית הגשמיות ולהשריש בה את ההכרה כי האלוהות היא מעל לכל דמיון ותפיסה אנושית .מעמד הר סיני הוא ה"גג" המשלים את בניין האמונה שהחל במצרים; הוא הרגע שבו הפכה האמונה לידיעה ,והמצווה הפכה לטבע .מכוחו של מעמד זה אנו שואבים את העוצמה לעמוד מול כל קורח ועדתו שבכל דור ,מתוך ידיעה ברורה כי תורה זו לא תהא מוחלפת ,וכי הקול שנשמע בסיני ממשיך להדהד בנשמתנו לעד.