EX-A2-VA-489 — מכת ברד האם ירדה מהעננים?
EX-A2-VA-489 — מכת ברד האם ירדה מהעננים? יש מכות שנראות כהמשך של חוקי הטבע בהקצנה ,ויש מכות שהתורה עצמה טורחת לרמוז שהן אינן שייכות כלל למערכת המוכרת של העולם .מכת ברד נמנית עם האחרונות .לא רק בעוצמתה ולא רק בשילוב האש והמים שבה ,אלא בפרט דק ,כמעט שולי במבט ראשון, שמטלטל את כל תמונת המציאות .משה רבינו קובע זמן מדויק לירידת הברד ,ואף מסמן אותו בשריטה על…
EX-A2-VA-489 — מכת ברד האם ירדה מהעננים? יש מכות שנראות כהמשך של חוקי הטבע בהקצנה ,ויש מכות שהתורה עצמה טורחת לרמוז שהן אינן שייכות כלל למערכת המוכרת של העולם .מכת ברד נמנית עם האחרונות .לא רק בעוצמתה ולא רק בשילוב האש והמים שבה ,אלא בפרט דק ,כמעט שולי במבט ראשון, שמטלטל את כל תמונת המציאות .משה רבינו קובע זמן מדויק לירידת הברד ,ואף מסמן אותו בשריטה על הכותל ,עד שברגע שהחמה מגיעה לאותה נקודה ,יורד הברד .התיאור הזה מעורר שאלה פשוטה אך חדה ,שככל שמתעכבים עליה כך היא נעשית עמוקה יותר. אם הברד ירד כדרכו של עולם ,מתוך עננים ,כיצד ייתכן שהחמה מאירה באותו רגע בעוצמה כזו שניתן לקבוע את השעה לפי מהלכה על הקיר .והרי עננים כבדים המולידים ברד חוסמים את אור השמש .ואם כן ,האם יש לומר שמכת ברד לא ירדה דרך מערכת העננים כלל ,אלא באופן אחר לגמרי ,ישיר ,שאינו מוכר לנו ממחזורי הטבע .ואם אכן כך, מה פשר הדבר .האם יש כאן אמירה על טיבה של המכה ,על מהותה ,ועל ההבדל העמוק שבין שפע של ברכה לשפע של דין. השאלה איננה טכנית בלבד ,מאין ירד הברד ,אלא עקרונית .האם מכת ברד נועדה להיראות כגשם קיצוני ,או כהתערבות אלוקית שאין לה מחיצה ,אין לה הסתר ,ואין לה לבוש של טבע. האם הענן ,שבדרך כלל משמש כמסך וכחציצה בין שמים לארץ ,נעדר כאן במכוון ,ומה מלמד היעדר זה על אופי ההתגלות במכה זו דווקא. כאן מתחדדת נקודת העיון .לא עוד שאלה על מזג אוויר ,אלא על יחס בין שמים לארץ,
גם לנשמה מגיע אוכל
בין אור החמה לבין דין הברד ,בין ענן של קירבה וענן של הסתרה .מתוך הפרט הקטן של שריטה בכותל מתגלה שאלה גדולה על צורת ירידת המכה ועל משמעותה הפנימית. בפרשת השבוע נאמר" :הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה" (שמות ט יח) .ובהמשך נאמר" :ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי" (שמות ט כד) .לשון הכתובים מדגישה לא רק את עוצמת הברד ,אלא את חריגותו המוחלטת מכל מה שמוכר במציאות העולם ,ומכאן נפתח פתח לבירור דרך ירידתו. רש"י בפרושו על התורה (שמות ט יח) כתב על לשון "כעת מחר"" :כעת הזאת למחר ,שרט לו שריטה בכותל ,למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד" .מדבריו מתברר שהזמן נקבע על פי מהלך החמה ,ושהאור היה גלוי וברור עד שניתן היה להיעזר בו כסימן מדויק .פרט זה מעורר את השאלה ,כיצד ייתכן שימוש באור החמה בשעה שמדובר בירידת ברד כבד, שבדרך הטבע בא מתוך עננים עבים המסתירים את אור השמש. הרמב"ן בפרושו על התורה (שמות ט יח) עמד על כך שמכת ברד היתה נס מופלא ומורכב, אש ומים משמשים יחד ,והדבר מורה שאין כאן הנהגה טבעית כלל אלא שינוי סדרי בראשית. אף שלא דן בפירוש בעננים ,מדבריו משתמע שהמכה איננה כפופה למערכת הטבע הרגילה, אלא מתנהלת על פי רצון עליון ישיר ,ומכאן יש מקום להבין שגם דרך ירידתה איננה דרך העננים המוכרת. האבן עזרא בפרושו על התורה (שמות ט יח) ביאר שהברד בא בעתו המדויקת כפי שנקבע מראש ,והדגיש את שליטת השעה והזמן במכה זו .מתוך דבריו עולה שהדגש איננו על תהליך טבעי של התעבות ועננות ,אלא על קביעת זמן אלוקית מדויקת ,מה שמחזק את ההבנה שהמכה איננה תוצאה של מערכת מזג אוויר רגילה. הספורנו בפרושו על התורה (שמות ט יח) כתב שמטרת המכה היא להראות שאין זו תופעה טבעית אלא הנהגה אלוקית מכוונת ,כדי שיכירו המצרים כי יש שליטה מוחלטת מן השמים. ומתוך דבריו עולה שמכת ברד איננה עטופה בלבוש של טבע ,אלא נגלית כדין גלוי ,ללא מחיצות המסתירות את מקורו. האור החיים הקדוש בפרושו על התורה (שמות ט כד) עמד על צירוף האש והברד ,והטעים שזהו נס שאין הדעת תופסתו ,ששני הפכים משמשים יחד בשליחות אחת .מדבריו ניכר שהמכה איננה שייכת כלל למערכות הטבע הרגילות ,וממילא יש מקום גדול לומר שגם דרך ירידתה שונה מכל ירידת גשם וברד מוכרת. הנצי"ב מוולוז'ין בהעמק דבר על התורה (שמות ט יח) ביאר שהדיוק בזמן וההתרחשות הפלאית נועדו להעמיד את המכה כהתגלות אלוקית ברורה ,שאינה נסתרת מאחורי תהליכים טבעיים .ומתוך כך משתמע שהיעדר עננים איננו חיסרון ,אלא חלק מן המסר ,שהמכה באה ישירות מן השמים בלא הסתר. בספר באר יוסף לרבי יוסף סלנט זצ"ל (שמות ט יח) חידש בפירוש שמכת ברד היתה בלא
אראו תשרפ
עננים כלל ,והוכיח זאת מן העובדה שהחמה האירה על השריטה בכותל שעשה משה בבית פרעה .אילו היו עננים כבדים ,לא היתה החמה נראית באופן שיאפשר סימון מדויק כזה, ומכאן שמכת ברד זו ירדה שלא דרך העננים. בספר תפארת תורה להגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל הביא בשם רבי אהוד ריבלין ביאור עמוק ,שעננים בעת הגשם הם מחיצה לשפע ברכה ,מפני שהתקרבות השפע האלוקי דורשת מסך שהעולם יוכל לסבול אותה .אך במכת ברד ,שאין ענינה ברכה אלא דין ופורענות ,אין צורך במחיצה זו ,ולכן ירד הברד בלי ענן ,ישירות מן השמים. מן הפסוקים ומפרשי התורה מתברר שמכת ברד איננה רק מכה בעוצמה חריגה ,אלא מכה בצורה חריגה ,ירידה של דין גלוי ,מדויק ,ובלתי מוסתר ,עד שאפילו אור החמה משמש סימן לשעת בואה. במדרש רבה בפרשת וארא נאמר על מכת ברד שזו מכה שאין דוגמתה בכל סדרי הטבע, שכן אש ומים משמשים בה יחד בשליחות אחת ,והדבר בא ללמד שאין זו הנהגה עטופה בלבוש של עולם ,אלא גילוי דין גלוי לעין כל .חז״ל מדגישים שאין כאן תהליך של גשם המתגלגל מתוך עננים ,אלא פעולה אלוקית ישירה שמטרתה לשבור את תפיסת הטבע המצרית מן היסוד. במדרש תנחומא בפרשת השבוע נאמר שכל מכה באה במידה כנגד מידה ,ומכת ברד באה כנגד המצרים שהיו משעבדים את ישראל בשדות ,תחת השמים ,ומכים אותם בקור ובחום. לפיכך באה עליהם מכה מן השמים עצמה ,באופן שאינו עובר דרך מערכות מוכרות ,אלא פוגע ישירות במקום שבו חטאו .מתוך דברי המדרש ניכר שאין הדגש על תופעת מזג אוויר רגילה ,אלא על הנהגת דין שאינה זקוקה לאמצעים טבעיים. בגמרא במסכת סנהדרין נאמר שעתיד הקב"ה להוציא חמה מנרתיקה ,וצדיקים מתרפאים בה ורשעים נידונין בה .חז״ל משתמשים בדימוי של חמה גלויה ללא כיסוי כדי לבטא מצב שבו אין מחיצה ואין הסתר ,אלא דין וברכה נגלים באותה מציאות עצמה לפי מדרגת המקבל. יסוד זה מאיר את מכת ברד ,שבה החמה נוכחת כסימן זמן ,והברד יורד בדין ,בלא מחיצת ענן הממתקת את ההתגלות. במדרש תהלים נאמר שהענן משמש פעמים רבות כמסך רחמים ,ככיסוי וכהמתקה של הופעת השפע .כאשר הענן נוכח ,ההתגלות האלוקית עוברת דרך לבוש המאפשר לעולם לסבול אותה .וכאשר הענן נעדר ,ההופעה היא ישירה ,חדה ובלתי מרוככת .מתוך יסוד זה מתברר שמכת ברד ,שבה לא נזכר ענן כלל ,באה כהופעת דין שאינה מתכסה ואינה מתמתקת. בזוהר הקדוש בפרשת וארא מבואר שמכת ברד כללה התגלות של אש ודין עליון היורד לעולם התחתון ,והדבר נעשה בלא מסכים רגילים ,כדי לשבור את אחיזת מצרים בכוחות הטבע .הזוהר מדגיש שהמכות נועדו להוציא את מצרים מתפיסת עולם של מזלות ומערכות, ולהראות שהשמים עצמם אינם מחיצה בפני רצון השם. מן דברי חז״ל מתברר קו אחד ברור .מכת ברד איננה תופעה מטאורולוגית חריגה בלבד,
גם לנשמה מגיע אוכל
אלא הנהגה שבה הוסרו המסכים הרגילים של הטבע ,ובראשם הענן ,המשמש בדרך כלל כמחיצה וכמתווך .הברד יורד בדין גלוי ,החמה משמשת סימן זמן ,והעולם עומד מול התגלות שאינה נסתרת מאחורי לבושי הברכה. המהר״ל מפראג בגור אריה על התורה (שמות ט יח) ביאר שמכת ברד נועדה לשבור את תפיסת מצרים שהטבע עומד לעצמו ,ולפיכך נבנתה המכה באופן שאינו נכנס תחת מערכת סיבות ומסובבים כלל .צירוף האש והמים ,והדיוק בזמן על פי החמה ,מלמדים שאין כאן תהליך טבעי אלא הנהגה ישירה ,וכאשר ההנהגה ישירה אין צורך בלבוש של ענן ,שהוא חלק מסדר העולם הרגיל .הענן שייך למערכת הטבע ,והברד הזה בא מחוץ לה. המלבי״ם בפירושו על התורה (שמות ט יח–כד) הדגיש שמכת ברד נבדלת מכל מכות הגשם בכך שהתורה מייחסת אותה במפורש לאמירה אלוקית קודמת ולזמן קבוע מראש ,ולא להתהוות הדרגתית .לדבריו ,עצם זה שהמכה נקבעת לפי שעה מדויקת מורה שאין היא תוצאה של התקבצות אדים ועננים ,אלא ירידה פתאומית מכח גזירה .ומתוך כך משתמע שהענן ,שהוא שלב הכרחי בהתהוות טבעית ,אינו שייך כאן כלל. רבי לוי יצחק מברדיטשוב בקדושת לוי על פרשת וארא ביאר שמטרת המכות היתה לגלות שלפעמים הדין יורד באותה דרך שבה יורדת ברכה ,אלא בלי המיתוק .הענן ,שהוא כלי המיתוק וההסתר ,משמש בברכה כדי שהעולם יוכל לקבלה .אך כאשר המטרה היא שבירה והכנעה ,הדין יורד גלוי ,בלא כיסוי ,כדי שייראה בבירור מקורו .לפיכך מכת ברד ,שעניינה דין קשה ,אינה זקוקה לענן כלל. רבי שמואל מסוכטשוב בעל שם משמואל (וארא שנת תרע״א) ביאר שהענן מסמל תמיד גבול בין שמים לארץ ,בין אור עליון לעולם תחתון .במכת ברד רצה הקב״ה לבטל לרגע את תחושת הגבול הזו אצל מצרים ,ולהראות שהשמים עצמם פתוחים לדין .ירידת הברד בלא ענן היא ביטול המחיצה ,וכאשר המחיצה בטלה ,ההתגלות חדה ומטלטלת פי כמה. רבי צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק על פרשת וארא כתב שמכת ברד היא מכה של בירור, שבה מתברר שהטבע אינו אלא לבוש .כאשר יש צורך בבירור חריף ,הלבוש מוסר .הענן הוא לבוש של הנהגה מתמדת ,אך במכת ברד הוסר הלבוש ,והדין הופיע כמו שהוא ,ללא תיווך וללא הסתר. בדברי האחרונים הללו מתחדד יסוד אחד .הענן איננו פרט טכני במזג האוויר ,אלא מושג רוחני של הסתר ,מיתוק ותיווך .מכת ברד ,שעניינה גילוי דין מוחלט ושבירת תפיסת הטבע, אינה יורדת דרך לבוש זה כלל .לכן החמה נוכחת ,הזמן מדויק ,והברד יורד ישירות מן השמים ,כהתגלות שאינה נסתרת. כאשר התורה מתארת מכת ברד שאינה יורדת דרך עננים ,מתבררת נפקא מינה להבנת הנהגת הנסים בכללותה .לא כל נס נועד להיטמע בטבע ,ולא כל התגלות צריכה לבוא בלבוש המוכר לאדם .יש מצבים שבהם ההנהגה האלוקית פועלת דרך מערכות העולם ,דרך ענן, דרך מחיצה ,דרך הסתר .ויש מצבים שבהם המטרה עצמה מחייבת הסרת המחיצה ,כדי
אראו תשרפ
שהמסר ייקלט בחדות ולא יתפרש כעוד חריגה טבעית .מכת ברד מלמדת שיש ניסים שנועדו לשבור תפיסה ולא רק להעניש. ומכאן נפקא מינה נוספת בהבנת ההבדל בין שפע של ברכה לשפע של דין .ברכה מרובה איננה יכולה לרדת לעולם בלא מחיצה ,שכן קירבה גדולה מדי שוברת את הכלים .לפיכך הענן משמש ככיסוי וכהמתקה .אבל דין איננו מבקש קירבה אלא בירור .כאשר הדין בא לברר ,אין הוא זקוק לענן ,ואף אין הוא יכול להתכסות בו ,כי כל כיסוי יקהה את עוצמת המסר .הברד יורד גלוי כדי שיידעו שאין כאן תהליך טבעי אלא יד מכוונת. מתוך כך נפתח רובד רעיוני עמוק .הענן איננו רק תופעה פיזית אלא סמל של הנהגה מתמשכת ,של עולם המסוגל להכיל אור בהדרגה .הסרת הענן משמעה רגע של אמת חדה, שבו האדם ניצב מול המציאות בלי פילטרים .מכת ברד היא רגע כזה .רגע שבו השמים פתוחים ,הזמן מדויק ,והדין אינו נסתר מאחורי תהליכים. ברובד המחשבתי מתברר שהשאלה אם הברד ירד מן העננים או בלעדיהם איננה שאלה מטאורולוגית ,אלא שאלה על צורת ההתגלות .כאשר העולם זקוק ללימוד ,ההנהגה מתלבשת. כאשר העולם זקוק לשבירה ,ההנהגה מתגלה .מצרים ,שראתה את הטבע ככוח עצמאי, נזקקה למכה שאין לה שום אחיזה בטבע המוכר ,כדי להיסדק מבפנים. וברובד המוסרי מתחדדת תובנה חדה .יש זמנים שבהם האדם חי תחת עננים ,תחת הסברים, תחת תירוצים ,תחת מערכות שממסכות את האמת .ויש רגעים שבהם העננים מסתלקים, והאמת נוחתת עליו בבת אחת ,חדה וכואבת .מכת ברד מלמדת שהעולם איננו תמיד מקום מרוכך .לפעמים הדין יורד גלוי כדי לעצור אדם מלהמשיך ולהסתתר. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום :יש מצבים שבהם הקב"ה מדבר אל האדם דרך תהליכים איטיים ומכוסים ,ויש מצבים שבהם הוא מסיר את הכיסויים .כאשר האמת אינה נקלטת דרך עננים של הרגל ,היא עלולה להופיע כברד .הברכה דורשת כלי והכנה, אך הדין דורש הקשבה מיידית .אדם החי תמיד תחת הסתר עלול להיות מופתע כאשר ההסתר מסתלק.
עיקר העניין: מכת ברד איננה רק מכה בעוצמה חריגה ,אלא התגלות חריגה .ברד שיורד בלא ענן הוא דין שאינו מתכסה ,אמת שאינה מתווכת ,וזמן שנקבע לפי החמה הגלויה לעין כל .בכך מלמדת התורה שלא כל הנהגה אלוקית מבקשת להיטמע בטבע ,ולעתים דווקא הסרת המחיצה היא המסר .בין ענן לברד נמתח קו ברור בין קירבה לברכה ובין בירור לדין ,וקו זה ממשיך ללוות את הנהגת העולם ואת הנהגת האדם עד היום.