מי היה בשבת יותר גבוה מימות החול?

ניצבים אנו נפעמים מול המראה הנשגב הנפרש בפרשתנו, עת גוזרת החוכמה העליונה על משה רבנו ליצוק את שמן המשחה על ראש אהרן ובניו: "ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי". אך הנה, מעבר למעשה המשיחה הטקסי, אנו נחשפים לתעלומה המערערת

?מי היה בשבת יותר גבוה מימות החול

ניצבים אנו נפעמים מול המראה הנשגב הנפרש בפרשתנו, עת גוזרת החוכמה העליונה על משה רבנו ליצוק את שמן המשחה על ראש אהרן ובניו: "ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי". אך הנה, מעבר למעשה המשיחה הטקסי, אנו נחשפים לתעלומה המערערת

.את חוקי הפיזיקה והטבע האנושי

,אנו שואלים בבעתה ובהשתוממות: האם השמן המקודש אינו רק חומר סיכה רוחני אלא כוח בראשיתי המסוגל למתוח את איבריו של האדם? כיצד ייתכן שדוד המלך, מי שהיה "הקטן" שבאחיו, נמוך וזלזל בעיני רואיו, משתנה ברגע אחד של משיחה והופך לענק שקומתו מאמירה עד כדי שמידותיו של שאול – הגבוה מכל העם משכמו ומעלה – הופכות למדתו המדויקת? אנו עומדים נדהמים מול פלא השבת, ומחפשים להבין את סודו של אותו

צדיק, ר' יהושע ארוך הלוי הורביץ, שבכל ערב שבת, עם פשיטת בגדי החול ולבישת בגדי המלכות, הייתה קומתו צומחת פיזית בחצי אמה! אנו יוצאים למסע עמוק אל נבכי הקדושה המורחבת, לברר כיצד הרוח מנצחת את החומר, וכיצד השבת והמשיחה מסוגלות להגביה

.את האדם מעל מגבלות גופו ולהעניק לו קומה חדשה, תרתי משמע

הננו באים אל מקור המים חיים, אל גופי המקראות והמפרשים המאירים את עינינו בביאור הפסוק ומגלים לנו כי המשיחה אינה רק מינוי פורמלי, אלא יציקת חיות חדשה בתוך איבריו

.של האדם

. המקרא מציב בפנינו את ציווי)(שמות ל לא ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי המשיחה כפעולה של "קידוש", שבו החומר המשחתי הופך לכלי הקיבול של הרוח. בבירור המפרשים במקראות גדולות על פסוק זה ועל סוגיית שמן המשחה, אנו מוצאים עומקים

.המבארים כיצד השמן פועל על מציאותו הפיזית של הנמשח

, לומר ששמן המשחה שעשה משה קיים לעתיד לבוא- כתב: לדורותיכם)(שמות ל לא רש"י שכולו נבלע באיבריהם של אהרן ובניו ולא חסר ממנו כלום. רש"י הקדוש רומז לנו כאן על פלא עצום – השמן אינו נשאר כציפוי חיצוני, אלא הוא נספג בתוך הגוף והופך לחלק בלתי והנה המשיחה- פירש: תמשח)(שם נפרד מן הפיזיולוגיה של הכהן. רבי אברהם אבן עזרא היא אות לכבוד ולגדולה, כמו "אל תגעו במשיחי", והוא סימן שהשם בחר בו והבדילו מכל העם. האבן עזרא רואה במשיחה את נקודת המפנה שבו האדם הופך להיות "מובדל", וממילא ביאר: וטעם וקדשת)(שם חלים עליו חוקים אחרים שאינם כבולים למגבלות ההמון. הרמב"ן שיהיו קודש קודשים, כי השמן הזה קודש הוא וכל הנוגע בו יקדש, והנמשח בו- אותם משתנה להיות איש אחר. הרמב"ן פותח לנו פתח להבין את ה"שינוי" – הנמשח אינו נשאר כפי

.שהיה, אלא קדושת השמן פועלת בו מטמורפוזה שהופכת אותו ל"איש אחר" במלוא המובן

, שעל ידי המשיחה נחה עליו רוח הקודש ונהפך ללב אחר- חידש: תמשח)(שם החזקוני כדרך שמצינו בשאול ובדוד. הוא קושר ישירות בין השמן לבין השינוי הנפשי והגופני שיהיו מוכנים לקבל האור העליון- ביאר: וקדשת אותם)(שם המתחולל במלכים. הספורנו ,מבלי שום מחיצה של חומריות. לפי הספורנו, המשיחה מזככת את החומר הגס של הגוף חידש: שמן המשחה)(שם ובכך היא מאפשרת לקדושה להתרחב בתוכו באין מפריע. כלי יקר רומז לחכמה העליונה שהיא למעלה מן הטבע, ולכן כל הנמשח בו מתעלה מעל גדרי הטבע וחוקי המשיכה של הארץ. הוא מעניק לנו את המפתח להבנת התארכות הקומה – כאשר האדם מתחבר לחכמה שהיא "למעלה מן הטבע", ממילא גם קומתו הפיזית אינה מחויבת

.עוד לממדיה הראשונים

תרגם: ותדחן יתהון, לשון ריבוי)(שם תרגם: ותירבי יתהון, ותרגום יונתן)(שם תרגום אונקלוס ומשחה, המבטאים את הצמיחה וההתעלות שחלה בנמשחים. מתוך דברי רבותינו עולה כי המשיחה היא כוח אקטיבי המעצב מחדש את גוף האדם, ממיס את כבלי החומריות ומאפשר

.לקומתו לצמוח ולהתאים את עצמה למעלתו הרוחנית החדשה

הננו פולשים אל פרדס התלמוד, שם בין דפי הגמרות והירושלמי נפרשים לפנינו הנסים

הגלויים של שמן המשחה, המלמדים כי החומר שבידי משה רבנו לא ציית לחוקי המידה

.והמשקל האנושיים

מובא ששמן המשחה שעשה משה במדבר)(דף כד ע"ב בתלמוד ירושלמי במסכת שקלים היה בו מעשה ניסים, שהיה בו מעט והספיק למשכן ולכליו ולאהרן ובניו, ולכל הכוהנים ,גדולים ומלכי בית דוד. הירושלמי מעמיד אותנו על פליאה נשגבת: כמות קטנה של שמן שנים עשר לוג בלבד, לא רק שלא נתכלתה במשך מאות שנים, אלא שבכוחה היה להמשיך ולזרום על ראשי המנהיגים מבלי להיגמר. מפרשי הירושלמי במקום, ובראשם ה"קרבן , ביאר: שהיה השמן מתרבה מצד עצמו בכל פעם שהיו זקוקים לו, וזהו סוד)(שם "העדה הברכה השורה בדבר שנעשה על פי הדיבור העליון. אנו למדים מכאן שהשמן אינו חומר

.מוגבל, אלא צינור של אינסוף היורד אל תוך המציאות

מובא פירוט על סדר המשיחה: "כיצד מושחין את)(דף יב ע"א בגמרא במסכת הוריות המלכים? כמין נזר. ואת הכהנים? כמין כי". הגמרא מתארת את היציקה הפיזית של השמן פירש: "כמו האות יוונית שדומה לאות)(שם ד"ה כמין כי על הראש ובין ריסי העיניים. רש"י , לסמן שהמשיחה היא חיבור בין שמיים וארץ". השמן המונח על מצחו של אדם פועל בוX

(שם ד"ה פעולה סגולית; הוא אינו רק מסמן את המלכות, אלא הוא יוצר את המלך. התוספות

." הוסיפו: "שכל הנמשח בשמן זה נחה עליו רוח ה' והיה נהפך לאיש אחר)מלכי בית דוד

את הגילוי המרעיש על דוד המלך: דוד המלך)'(פרשת אמור אות ד עוד מצינו במדרש תנחומא היה נמוך מאחיו, וכאשר משחו שמואל למלך בשמן המשחה, נתארכה קומתו ונהיה גבוה מאחיו עד שאפילו המדים של שאול שנאמר עליו 'גבוה מכל העם' התאימו למידתו. בעל המדרש אינו מסתפק ברמזים, אלא כותב בפירוש: "הא למדת שאפילו יהא אדם קצר והוא מתמנה מלך נעשה ארוך, כל כך למה שבשעה שהיה נמשח בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו". חז"ל מגלים לנו כאן את הסוד הפיזיולוגי של הקדושה: כאשר הנפש מתרחבת לממדי מלכות, הגוף אינו יכול להישאר בקטנותו. השמן פועל ככוח מתיחה רוחני המגביה את הקומה הפיזית כדי שתהיה כלי קיבול ראוי להנהגת האומה. הגובה אינו רק חיצוני, אלא

.הוא ביטוי ויזואלי להתעלות הנשמתית המתרחשת באותו רגע נשגב

הננו באים אל היכלם של רבותינו הראשונים, המעמיקים בסוד השתנות הגוף והתפשטות

.החומריות אל מול המפגש הנורא עם שמן הקודש והתעלות הנשמה

בבואו לבאר את)(חלק ב' פרק מ"ה רבינו משה בן מימון, הרמב"ם, בספרו מורה נבוכים דרגות הנבואה והמלוכה, כתב: כי המשיחה בשמן הקודש אינה אלא הכנה גופנית להשראת .כוח אלוקי כביר, המשנה את טבע הנמשח ומחזק את כוחותיו הגופניים והנפשיים כאחד הרמב"ם מלמדנו שהשמן פועל כ"מפעיל" של פוטנציאל גנוז; הגוף האנושי, המוגבל בדרך כלל במידותיו, מקבל באמצעות המשיחה כוח של "התגברות" המאפשר לו לחרוג ממסגרתו

.המצומצמת ולהפוך לכלי קיבול ראוי להנהגה אלוקית

, פירש: סוד שמן המשחה הוא המשכת)(שמות ל לא רבינו בחיי בן אשר, בפירושו על התורה

השפע מעולם העליון לעולם התחתון, ולכן הנמשח בו מתעלה מעל חוקי הטבע הגשמי. הוא מבאר כי דוד המלך, בשעה שנמשח, פשטה בו רוח ממרום שמתחה את איבריו. לפי רבינו בחיי, אין מדובר בנס חיצוני בלבד, אלא בתוצאה ישירה של "התרחבות הנפש" המשליכה על הגוף; כאשר הנשמה מאירה בעוצמה של מלכות, היא דוחקת את כתלי הגוף ומרחיבה

.אותם כדי שיכילו את האור הגדול

," על הפסוק "לריח שמניך טובים)(א ג רבינו עובדיה מספורנו, בפירושו לשיר השירים חידש: כי השמנים המקודשים מזככים את החומר הגס של האדם, עד שהוא נעשה קל ורוחני פיזי: הטבע הגשמי הוא המכווץ את האדם אל-יותר. הספורנו מגלה לנו את המנגנון המוסרי האדמה, אך המשיחה בשמן הקודש "ממיסה" את הכבדות הזו, וממילא קומתו של האדם

.מזדקפת ומאמירה מאליה, כצמח השואף אל השמש לאחר שהוסר ממנו הנטל המעיק

בעת משיחת דוד, ביאר: כי הנס)(טז יג רבינו דון יצחק אברבנאל, בפירושו לספר שמואל שקרה לדוד שנתארכה קומתו היה כדי להראות לעין כל כי 'איש אחר' הוא, וכי המלוכה אינה מינוי אנושי אלא יצירה אלוקית חדשה. האברבנאל מדגיש שהשינוי הפיזי במידות הבגדים – כאשר מדי שאול התאימו לו – היה עדות חותכת לכך שהשמן חולל שינוי מהותי במבנה

.אישיותו וגופו, והפך את ה"קטן" ל"גדול" במובן המוחשי ביותר

הננו באים אל היכלם של גדולי האחרונים, שם הסוד המקראי של המשיחה הופך למציאות

.חיה ורוטטת המתרחשת בין כתלי בית המדרש ובמרחבי השבת המקודשת

רבי שמואל הורביץ זצ"ל, בהקדמת ספרו הנשגב "נזיר השם", חשף בפנינו גילוי המרעיד את ,אמות הסיפים של תפיסתנו הגשמית. הוא מעיד על זקנו, הכהן הגדול מאחיו ברוח ובקומה ,רבי יהושע ארוך הלוי הורביץ, אב"ד פרעמיסלע. שמו "ארוך" לא ניתן לו רק ככינוי משפחתי אלא כעדות למציאות פלאית: בכל ערב שבת, ברגע שבו פשט את בגדי החול ולבש את בגדי המלכות של יום המנוחה, הייתה קומתו צומחת ומתארכת בחצי אמה שלמה! כאן אנו ,רואים כיצד קדושת הזמן פועלת את פעולת שמן המשחה; השבת, שהיא מעין עולם הבא ,מפקיעה את הצדיק מממדיו המצומצמים של עולם הזה ומעניקה לו קומה של בן חורין

.קומה של מלך

מביא את העדות הזו ומקשר אותה לסוד עמוק של השתנות)(במדבר כ כו "בעל ה"פרדס יוסף הגוף. הוא מבאר כי בגדי השבת אינם רק כסות חיצונית, אלא הם "בגדי מלכות" הפועלים על הגוף את אותה הפעולה שפעל שמן המשחה על דוד המלך. כאשר האדם מתלבש בקדושת השבת, הנשמה היתרה שבו תובעת לעצמה מקום רחב יותר, והגוף, בביטולו המוחלט אל

.האור, נמתח וגדל כדי להכיל את ההארה השמימית

, חידש כי בשבת קודש זוכה כל)(אות רס"א "רבי צדוק הכהן מלובלין, בספרו "צדקת הצדיק יהודי לדרגה של מלך, וכמו שמלך נתארכה קומתו בשעת משיחתו, כך בשבת, שהיא זמן המלכות, הקומה הרוחנית של האדם גדלה. הוא מבאר שזהו סוד "עמידה בקומה זקופה" של שבת, שאינה רק עניין של גאון רוחני אלא השתקפות של מציאות שבה האדם אינו כפוף עוד

.תחת עול המלאכה והחומר, וממילא קומתו מזדקפת מאליה

רבי שמשון רפאל הירש, בפירושו על התורה, ביאר כי המילה "קומה" קשורה למושג ה"קיום". ככל שהאדם מחובר יותר למקור קיומו הנצחי, כך ה"קומה" שלו הופכת ליציבה ורחבה יותר. הצדיק מפרעמיסלע, בזכוכית המגדלת של קדושתו, הראה לדורו כי השבת אינה רק יום של מנוחה מהעבודה, אלא יום של שינוי המציאות האנושית – יום שבו האדם

."ארוך" יותר, קרוב יותר לשמים, ומשוחרר מכבלי האדמה המושכים אותו מטה

הננו באים אל היכלם של מאורי הדורות האחרונים, אשר בדקו ברוח קודשם את הזיקה

.שבין לבושי האדם לבין שיעור קומתו, וגילו כי הבגד אינו רק כסות אלא הרחבת גבולות הנפש

כתב כי כבוד השבת בבגדים)'(הלכות שבת חלק ו מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה יפים אינו רק עניין של נימוס, אלא הוא חלק בלתי נפרד מעונג השבת המשפיע על כל הויית האדם. הראשל"צ מבאר כי כאשר אדם מחליף את בגדי החול בבגדי שבת, הוא פושט מעליו את דאגות הפרנסה המכופפות את קומתו, וממילא נפשו מתרחבת. הוא רומז כי השמחה וההידור בבגדים פועלים "סגולה" של זקיפות קומה, שהיא מעין הברכה של "ואולך

."אתכם קוממיות

חידש בעניין בגדי הכהונה ובגדי השבת, כי)(פרשת תצוה מו"ר הגר"א וייס במנחת אשר הבגד יוצר את האדם. הוא מבאר שכשם שהכהן לובש בגדי קודש "לכבוד ולתפארת" והופך על ידיהם לשליח דרחמנא, כך היהודי בשבת הלובש בגדי מלכות, משתנה במדרגתו. הגר"א וייס מדגיש כי השינוי בקומה שהוזכר אצל רבי יהושע ארוך הלוי הורביץ, אינו רק נס חיצוני "למעלה מן הטבע, אלא הוא ביטוי מוחשי לעובדה שהבגד המקודש נותן לאדם "קומה חדשה

.של קרבת אלוקים

פסק כי יש)(סימן רס"ב סק"ה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן במשנה ברורה להשתדל שיהיו לו בגדים מיוחדים לשבת, ואפילו אם הוא בדרך. הוא מבאר שהבגד גורם לאדם לזכור את קדושת השבת. מכאן אנו למדים שהבגד פועל על התודעה, וכאשר התודעה שרויה במלכות, הגוף כולו נדרך ומתעלה. המשנה ברורה מדגיש כי "כבוד השבת עדיף מכבוד יום טוב", וזאת משום שהשבת היא מקור הברכה וההתעלות לכל השבוע, ובה האדם מגיע

.לשיא גובהו הרוחני והגשמי

" ביאר כי בגדי השבת הם כנגד "בגדי חמודות)(סימן רס"ב הגאון רבי יצחק יוסף בילקוט יוסף ,שהיו לצדיקים הקדמונים. הוא מציין כי בגד נקי ומפואר בשבת גורם לאדם להרגיש כבן מלך ותחושה זו של מלכות היא המביאה לידי אותה התפשטות של קומת האדם, כפי שמצינו

.אצל דוד המלך שנתארכה קומתו בשעת משיחתו למלך

הננו באים אל שדה המעשה, לראות כיצד אותם גבהי מרומים של התארכות הקומה וסוד שמן המשחה משתלשלים ויורדים אל הנהגותינו ביום יום ואל פסקי ההלכה המעצבים

.את דמותנו

נפקא מינה ראשונה עולה לנו בהלכות בגדי שבת וגודלם. למדנו כי בגדי השבת אינם רק כסות לכיסוי הגוף, אלא הם כלים להרחבת הנשמה. מכאן פסק הפוסק הגדול הכהן הגדול

שיש להיזהר שבגדי השבת יהיו)(סימן רס"ב מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן במשנה ברורה נאים ומכובדים יותר מבגדי החול. ומתוך מעשה ר' יהושע ארוך הלוי הורביץ אנו למדים עומק חדש: על האדם לקנות בגדי שבת שאינם "לוחצים" עליו, אלא מאפשרים לו את אותה התפשטות ורווחה. אם השבת מגביהה את האדם, הרי שגם מלבושיו צריכים להכיל את אותה

.קומה חדשה, ולא להיות ככבלים המצמצמים את האור השורה עליו

נפקא מינה נוספת נמצאת בדין "מורא מקדש" ו"מורא מלכות". מצאנו כי המשיחה והקדושה משנות את המציאות הפיזית של האדם. מכאן עולה חובת הזהירות בכבודם של .תלמידי חכמים וצדיקים, שכן קדושתם אינה רק במוחם אלא היא פושטת בכל איבריהם הגובה של דוד המלך לאחר המשיחה מלמדנו שחובת הכבוד למלך או לנשיא נובעת מכך שהוא באמת "איש אחר", ומידותיו הגופניות והרוחניות חורגות מן המקובל. אדם המזלזל במשיח השם, אינו פוגע רק באדם פרטי, אלא במציאות שמימית שהתלבשה בבשר ודם

.ורוממה אותו מעל לטבע

עוד נפקא מינה למעשה היא בעניין הברכה והשפע בדברים מועטים. כשם ששמן המשחה שבידי משה רבנו היה בו מעט והחזיק מרובה, כך למדנו הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף כי בשבת קודש שורה ברכה מיוחדת במזון ובנכסים. אדם המקבל על עצמו את "קומת השבת" ואינו דואג דאגת חול, זוכה שגם המעט שבידו יתברך ויתרחב. הנס של שמן המשחה אינו זיכרון היסטורי בלבד, אלא הוא הבטחה לכל דור שמי שמתקדש ומתעלה מעל גדרי החומר, החומר

.עצמו נכנע לפניו ומתרבה מעבר למידותיו הטבעיות

הננו מעפילים אל פסגת הרעיון, שם אנו מגלים כי המושג קומה אינו רק נתון סטטי של

.סרגל ומדידה, אלא הוא מדד חי ופועם למידת דבקותו של הנברא בבוראו

העומק הרעיוני הטמון בהתארכות קומתם של דוד המלך ושל הצדיק מפרעמיסלע מגלה ,לנו יסוד מטלטל: חוקי הכבידה אינם רק פיזיקליים, הם בעיקר רוחניים. חטא אדם הראשון כפי שמלמדים אותנו ספרי המחשבה, הביא לעולם את המושג "מיעוט הקומה"; האדם נתכווץ ונכפף אל האדמה ממנה לוקח. אך הנה בא שמן המשחה, ובאה שבת קודש, ומחזירים לאדם .את ה"קומה הזקופה" המקורית שלו. אנו למדים שגובהו של אדם הוא השתקפות של חירותו דוד המלך, ברגע שנמשח, השתחרר מכבלי ה"קטן" שבו, והחירות הזו תבעה ביטוי גופני של התפשטות. הקדושה אינה מצמצמת את האדם, אלא היא המרחב היחיד שבו הוא יכול באמת

."להימתח" למלוא שיעורו

זאת ועוד, הרעיון של התארכות הקומה בשבת מלמדנו על סוד הציפייה והכיסופים. השבת ."היא זמן שבו האדם פושט את הווייתו הצרורה בצרור החומר ולובש צורה של "אדם עליון אם הצדיק גבה בחצי אמה, הרי זה משום שנשמתו היתרה לא יכלה עוד להידחק בתוך המדים הצרים של ימות החול. השבת היא הוכחה שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו פוטנציאל של גובה סמוי, של קומה אינסופית הממתינה לרגע שבו נסיר מעלינו את הטרדות המכופפות ,אותנו. המשיחה והשבת הן "שעת רצון" שבהן השמיים נושקים לארץ, וברגע הנשיקה הזה

,האדם נמשך מעלה, מתארך וצומח, מזכיר לנו ששורשנו אינו בעפר אלא בכיסא הכבוד

.ומשם נגזרת קומתנו האמיתית

הננו מעפילים אל היכל המחשבה, שבו אנו מגלים כי סוד התארכות הקומה אינו נחלתם הבלעדית של מלכי בית דוד או יחידי סגולה, אלא הוא מפתח רוחני המופקד בידו של כל

.יהודי ויהודי

המחשבה היהודית מלמדת אותנו יסוד מרעיד: הגוף האנושי הוא כלי גמיש המגיב לתוכן ,הממלא אותו. כאשר אדם שקוע בתלאות החול, בדאגות הפרנסה ובמצרים של עולם הזה הוא עובר תהליך של "כיווץ" נפשי המקרין על כל הווייתו. הוא הופך להיות נמוך, כפוף, וצר ."אופק. אך הנה בא הנס של שמן המשחה וקדושת השבת ומגלים לנו את "סוד ההתפשטות המחשבה העמוקה כאן היא שכל יהודי הוא בבחינת "מלך" ביום השבת, וכשם שדוד המלך נתארכה קומתו בשעת משיחתו, כך בכל ערב שבת נפתחת בפנינו האפשרות להשיל מעלינו

.את הקיטון והצמצום

יתרה מכך, אנו לומדים כי ה"גובה" האמיתי של האדם אינו נמדד בסנטימטרים של בשר ודם, אלא במידת היכולת שלו להגביה את מבטו מעל האדמה. הצדיק מפרעמיסלע, שגבה בחצי אמה בכל שבת, הראה לנו בחוש כי כאשר הנפש מתחברת למקור חיותה העליון, היא "מושכת" איתה את הגוף מעלה. זוהי הזמנה לכל אדם: אל תשלים עם הקטנות שלך. גם אם בימי החול אתה מרגיש נמוך וזלזל כאותו דוד בבית ישי, ברגע שאתה מתקדש, ברגע שאתה מושח את רעיונותיך בשמן של תורה ומצוות, אתה זוכה ל"קומה חדשה". המדים של אתמול – המגבלות שחשבת שהן חלק ממך – כבר לא יתאימו לך, כי הפכת להיות איש אחר, אדם

.שראשו מגיע השמימה ורגליו ניצבות על הארץ מתוך מלכות ורוממות

הננו באים אל שער המוסר, לבחון ביראת רוממות את האחריות המוטלת על כתפי האדם שזכה לטעום מטעם המלוכה וההתעלות, וללמוד כיצד לשמור על קומתו הזקופה בתוך

.שאון החיים

המוסר הנלמד מסיפור התארכות הקומה של דוד המלך ושל הצדיק מפרעמיסלע מעמיד אותנו על חובת ה"זקיפות" המוסרית. אנו למדים כי הנמיכות אינה גזירת גורל, אלא לעיתים היא תוצאה של כפיפות הקומה בפני החומר והיצר. המוסר התורני תובע מהאדם: אל תהיה "קצר" ברוחך! אם שמן המשחה והשבת מסוגלים למתוח את איברי הגוף, על אחת כמה וכמה שהם צריכים למתוח את גבולות המוסר והמידות של האדם. אדם שזכה ללבוש בגדי שבת ולהרגיש גבוה בחצי אמה, אינו יכול לחזור במוצאי שבת אל הקטנוניות, אל צרות העין ואל רדיפת ההבל. הגובה שניתן לו במתנה הוא פיקדון המחייב אותו להתנהג כבן מלך בכל

.רגע ורגע

זאת ועוד, יש כאן שיעור מוסרי נוקב בחובת ההתאמה בין הפנים לחוץ. דוד המלך נתארכה קומתו כדי שיתאימו לו מדי שאול, ללמדנו שהנהגה דורשת "מידות" רחבות. אדם השואף לגדולה מבלי לזכך את גופו ואת מידותיו, הרי הוא כננס הלובש בגדי ענק – הבגדים

משתרכים אחריו והוא נראה מגוחך. המוסר היהודי דורש מאיתנו שה"גובה" שלנו יהיה אמיתי, כפי שלימדנו הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בחפץ חיים, שהזהירות .בלשון ובמחשבה היא המזככת את החומר ומאפשרת לאדם לעמוד בקומה זקופה מול בוראו עלינו להיזהר מאותו כיווץ מוסרי הנובע מרדיפה אחרי כבוד מדומה, ולזכור שהגובה האמיתי מגיע מביטול הגאווה המנמיכה, ומהתחברות לשמן המשחה של התורה המרוממת את האדם

.מעל לשפלות המציאות הננו באים אל שער החותם, לאסוף את רסיסי האור מן המשיחה והשבת ולהפכם ללפיד

.בוער המאיר את נתיבות חיינו ומרומם את קומתנו מעל אפרוריות החול מכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום: למדנו כי האדם אינו יצירה סטטית וכבולה לממדיה הראשונים. בכל פעם שאנו ניגשים למצווה, ובפרט בבואנו אל היכל השבת, אנו פושטים את קטנות המוחין ולובשים קומה של מלכות. עלינו לזכור כי ה"גובה" שלנו תלוי במידת הקידוש שאנו יוצקים לתוך חיינו. אדם המרגיש נמוך וזלזל מול קשיי החיים, עליו למשוח את מחשבתו בשמן התורה וללבוש בגדי חמודות של מצוות, ואז יראה בחוש כיצד ,המציאות כולה "נמתחת" ומתאימה את עצמה למעלתו החדשה. השבת אינה רק יום מנוחה היא המעבדה שבה אנו בודקים בכל שבוע מחדש כמה צמחנו, כמה התארכנו בחצי אמה

.של קדושה, וכמה אנו מסוגלים לעמוד בקומה זקופה מול אתגרי העולם

עיקר העניין:

בסיכומו של דבר, נחשף בפנינו סוד הזיקה שבין הקדושה לבין הממד הפיזי של האדם. מצאנו כי שמן המשחה, שנעשה בנס והספיק לדורות, חולל מהפך גופני בנמשחים בו, כפי שהעיד המדרש על דוד המלך שנתארכה קומתו כדי להתאים למדי שאול. כוח זה של "התפשטות החומר" אל מול האור האלוקי אינו נחלת העבר בלבד, אלא הוא מתחדש בכל שבת ושבת, כפי שראינו בעדות המופלאה על רבי יהושע ארוך הלוי הורביץ שגבהו השתנה עם לבישת בגדי השבת. בירור זה, הנתמך בדברי הראשונים והאחרונים מהרמב"ם ועד ה"פרדס יוסף", מלמדנו שהשבת והמשיחה הן נקודות המפגש שבהן הנשמה היתרה דוחקת את כתלי הגוף ומרחיבה

.את קומת האדם לממדים של "איש אחר", בן חורין המחובר למקורו העליון

עמדנו על סוד שמן המשחה ופעולתו הפלאית על קומת האדם, החל מציווי התורה לאהרן ובניו ועד להתארכות גופו של דוד המלך במשיחתו. ביררנו בשיטת ויצמן את דברי חז"ל בירושלמי ובבבלי על הנס התמידי שבשמן, והעמקנו בדברי הראשונים על זיכוך החומר המאפשר צמיחה פיזית. הבאנו את הגילוי המרעיש על האב"ד מפרעמיסלע שגבה בחצי אמה בכל שבת, וחתמנו בתובנות מוסריות ומחשבתיות על חובת האדם לשמור על זקיפות קומתו הרוחנית ולחיות בכל רגע

.כבן מלך שקומתו מאמירה השמימה