האם עדיף להגיע פיזית לבית המדרש או לחסוך זמן ולשמוע שיעור מרחוק?
!השיעור מרחוק? הוכח מפרשת השבוע
האם עדיף להגיע פיזית לבית המדרש או לחסוך זמן ולשמוע את
!השיעור מרחוק? הוכח מפרשת השבוע
הננו ניצבים בפני שאלה המטלטלת את עולמו של בן התורה בעידן המודרני, המקום שבו הנוחות והטכנולוגיה פוגשות את המסורת העתיקה של "קניית תורה", ושם אנו מוצאים את
.הבירור העמוק על מהות הקשר בין רב לתלמיד
הרי האדם המודרני, המוקף במכשירים המביאים את כל חכמת העולם אל כף ידו, שואל ,את עצמו בתמימות: מדוע עלי לטרוח בדרכים, לבטל זמן יקר על נסיעות וחיפוש חניה כאשר אני יכול בלחיצת כפתור להכניס את מגיד השיעור אל תוך ביתי פנימה? האם התורה הנשמעת דרך גלי האתר אינה אותה תורה? והנה, דווקא מתוך פרשתנו אנו למדים כי ישנו סוד הגנוז במפגש הפנים אל פנים, סוד שאינו עובר בסיבים אופטיים ולא בקווי טלפון. אנו נדרשים להבין האם "חיסכון הזמן" אינו בעצם "חיסכון בנשמה", והאם היגיעה הפיזית להגיע
.אל היכל התורה היא חלק בלתי נפרד מן הקניין הרוחני של הלומד
הננו באים אל דברי הכתובים בפרשתנו, המקום שבו אנו לומדים על האופן שבו הועברה התורה מפי הגבורה אל משה וממנו אל כל ישראל, ושם אנו מוצאים את שורש היסוד של
.ראיית פני המלמד
בפרשתנו נאמר: "ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסווה עד צאתו ויצא ודבר אל
.)(שמות לד, לד "בני ישראל את אשר יצווה
פירש כי משה רבנו לא הניח את המסווה על פניו בעת שדיבר)(שם רבי עובדיה ספורנו
עם כלל ישראל את דברי השם. הוא ביאר כי הטעם לכך הוא כדי לקיים את מה שנאמר "והיו עיניך רואות את מוריך". הוא חידש כי המסירה של דבר השם צריכה להיעשות בפנים גלויות, כדי שהשומעים יוכלו להביט בפניו של המלמד ולקלוט לא רק את המילים אלא גם
.את האור וההשראה הנובעים מן המעמד
הוא ביאר כי מתוך כך נלמד לכל דור ודור, שהלימוד המעולה ביותר הוא זה שנעשה במפגש ישיר. הוא חידש כי התורה אינה רק אוסף של ידיעות העוברות בשמיעה, אלא היא תלויה בהקרנה האישיותית של הרב על התלמיד. הוא ביאר כי כאשר משה מסיר את המסווה, הוא מאפשר לבני ישראל להתחבר אל המקור הנבואי בצורה שלמה, וזהו המודל לכל שיעור
.תורה שבו התלמיד צריך לראות את פני רבו כדי לקנות את התורה בטהרתה
הננו באים אל תלמודם של אמוראים, המקום שבו גדולי עולם מלמדים אותנו כי המאמץ הפיזי והטרחה בדרך אל הקודש הם חלק בלתי נפרד מקניין התורה, ושם אנו מוצאים את
.המעשה המופלא ברב ותלמידו
מספרת כי אבימי הגיע לפני רב חסדא כדי ללמוד מסכת)(דף ז ע"א הגמרא במסכת מנחות מנחות. הגמרא תמהה על כך, שהרי רב חסדא היה תלמידו של אבימי, ואם כן מדוע הלך הרב אל התלמיד? היא מבארת כי אבימי שכח את תלמודו במסכת זו, ובא לפני רב חסדא כדי שיזכיר לו את לימודו. שואלת הגמרא: "ולישלח ליה וליתי איהו!" – מדוע לא שלח אבימי
?שליח שיקרא לרב חסדא לבוא אליו
הגמרא מתרצת: "סבר הכי מסתייעא מילתא טפי", כלומר, אבימי סבר שעדיף שהוא עצמו פירש כי טעמו של אבימי היה משום "יגעתי)(שם יטרח וילך למקומו של רב חסדא. רש"י ומצאתי". הוא ביאר כי כאשר האדם טורח ומתייגע בגופו כדי להגיע אל מקום הלימוד, יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת שהלימוד יתקיים בידו ולא ישתכח ממנו עוד. הוא חידש כי הטרחה
.בדרכים אינה "ביטול זמן", אלא היא המפתח להצלחה הרוחנית
הוא ביאר כי מכאן עולה תשובה ברורה לשאלתנו: מי שבוחר להישאר בביתו ולשמוע את השיעור בטלפון כדי לחסוך זמן, מפסיד את מעלת היגיעה והטרחה. הוא חידש כי דווקא ההליכה לבית המדרש, על כל הקשיים הכרוכים בה, היא זו שגורמת לתורה להיחקק בנפשו של הלומד. הוא ביאר כי מלבד זאת, עצם הנוכחות בשיעור מוסיפה בכבוד התורה ובקידוש השם, שכן "ברב עם הדרת מלך", וכל משתתף נוסף מחזק את ליבם של שאר הלומדים ואת
.מגיד השיעור עצמו
מביאה את דברי רב משרשיא האומר לבניו: כי יתבייתו)(דף יב ע"א הגמרא במסכת הוריות קמיה רבייכו חזו לפומיה, כלומר, כאשר אתם יושבים ללמוד לפני רבכם, התבוננו בפיו, שכן
."נאמר בישעיהו "והיו עיניך רואות את מוריך
ביאר את הטעם העמוק להנהגה זו. הוא חידש כי פעמים רבות ניתן)(שם המהרש"א לפרש את דברי החכם בכמה אופנים ופנים, ואם התלמיד אינו רואה את רבו, הוא עלול
לטעות בהבנת הדברים. הוא ביאר כי מתוך הסברת פניו של הרב, קריצת עיניו ועיקום שפתיו בזמן הדיבור, יכול התלמיד לעמוד על כוונתו המדויקת. הוא חידש בדרך צחות כי המילה "מוריך" מרמזת שפני הרב הם שמורים ומורים לתלמיד את הדרך הנכונה
.בהבנת הסוגיה
הוא ביאר כי מכאן עולה חיסרון משמעותי בשמיעה דרך הטלפון. הוא חידש כי הלומד מרחוק, השומע רק את הקול, מפסיד את כל אותן רמיזות והבעות פנים המהוות חלק בלתי נפרד מן המסירה. הוא ביאר כי לעיתים ניואנס קטן בפניו של המגיד שיעור יכול להפוך קושיה לתירוץ או להבהיר כי הדברים נאמרו בדרך של פלפול בלבד, וכל זה נעלם כאשר ,הקשר הוא קולי בלבד. הוא חידש כי הראייה היא זו שיוצרת את הבהירות המוחלטת בלימוד
.ומונעת שיבושים בהבנת דברי הרב
ביאר כי על ידי ראיית פני הרב מקבל)(ח"א דרוש יב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש התלמיד ברכה של שפע וטוב. הוא חידש כי כשם שהרואה פני רשע פוגם בנפשו, כך הרואה פני צדיק משיב לנפשו אור וברכה, שכן על פניו של חכם השוקד על תלמודו שורה אור השכינה. הוא ביאר כי השפע הזה אינו עובר בדיבור בלבד, אלא הוא הארה העוברת מעין
.לעין ומפנים אל פנים
הביא בשם התבואות שור כי הסיבה שראיית פני)(מערכת ח אות לז בספר טהרת המים צדיקים מחדדת את שכלו של האדם, כפי שמצינו בגמרא בעירובין, היא מתוקף השכינה ,שהייתה עליו בעת לימודו. הוא חידש כי פניו של המלמד מאירים כאור החמה בשעת תורתו והתלמיד המביט בהם נדבק באותו אור וממילא שכלו מזדכך והבנתו מתעלה. הוא ביאר כי השפעה זו קיימת רק במפגש חי, שכן בדיוקן או בתמונה מדובר בעצם דומם שאין השכינה
.שורה עליו כפי שהיא שורה על האדם החי בעת לימודו
ביאר כי אפילו ציור דמותו של הרב במחשבה יש)(מעיין שני נהר לג רבנו חסד לאברהם אזולאי בו כדי להשלים את שכלו של התלמיד, כפי שמצינו בזוהר הקדוש על רבי אבא שהייתה צורת רבי שמעון מצוירת לפניו. הוא חידש כי הראייה הפיזית היא המקור לאותו ציור דוקטורינלי בשכל, והיא המעלה הגדולה ביותר להשגת השגות נפלאות. כמו כן, בספר ראשית חכמה פירש כי ההסתכלות בפני הרב היא תיקון לעיניים, שכן היא מקנה)(שער הקדושה פרק ח אות יז
.לנפש התלמיד את הארת הנשמה הטהורה של רבו
ביאר כי עיקר הנפש של האדם)(עמוד קצה רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו דובר צדק מתבטאת דווקא בפניו, וזו הסיבה שפרצופיהם של בני האדם אינם זהים זה לזה, כשם שאין דעותיהם שוות. הוא חידש כי כאשר התלמיד מביט בפני רבו, הוא מתקשר אל שורש נפשו של הרב, ומכוח התקשרות זו עוברת התורה לא רק כידע יבש, אלא כחלק ממהות הנפש של המלמד. הוא ביאר כי המעלה שבראיית פני הצדיק היא היכולת לינוק מן הפנימיות
.המשתקפת בתווי הפנים
, הובא בשם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי)(ענייני לימוד תורה אות ח בספר סגולות רבותינו המבאר את הכתוב "חכמת אדם תאיר פניו". הוא חידש כי)(דרוש שמיני שהביא את דברי הר"ן כפי השפע הנשפע לרב מלמעלה, כך הוא ניכר ומאיר על פניו בשעת הלימוד. הוא ביאר כי כאשר התלמיד מקביל את פני רבו ורואה אותו בחוש, השפע הזה עובר אליו בצורה חזקה
.ומשמעותית הרבה יותר מאשר בשמיעה מרחוק
.הוא ביאר כי מכאן עולה ההבנה העמוקה להבדל בין שמיעה בטלפון לבין נוכחות פיזית הוא חידש כי השמיעה היא כלי חיצוני, בעוד הראייה מחברת את הנשמות. הוא ביאר כי האור המאיר בפני הרב בשעת השיעור הוא צינור של שפע רוחני, ומי שבוחר להישאר בביתו, גם אם הוא שומע את המילים, הרי הוא חוסם את עצמו מלקבל את אותו האור הנשפע מתוך
.פניו של מורה ההוראה
תלמידיו של הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין שאלוהו פעם שאלה המהדהדת בדורנו ביתר אינה משפיעה על הלב באותה)(טייפרקורדר שאת: מדוע שיחה הנשמעת ממכשיר הקלטה עוצמה שבה משפיעה שיחה הנשמעת בחיות מפי החכם עצמו? הוא השיב להם תשובה
."קצרה ומזעזעת: בשיחה מוקלטת חסר ה"צלם אלוקים
הוא ביאר כי אף שהלימוד נעשה דרך כלי השכל, המסירה האמיתית של רב לתלמידו אינה עוברת רק במידע אלא בנשמה. הוא חידש כי כאשר אדם עומד לפני רבו, הוא נפגש עם צלם האלוקים שבו, עם החיות והאש המפעפעת בדבריו. הוא ביאר כי המכשירים, ככל שיהיו משוכללים, יכולים להעביר תנודות של קול, אך אין בכוחם להעביר את ה"צלם", את אותה
.קדושה עילאית השורה על פניו של חכם בשעה שהוא מוסר את תורת השם
הוא ביאר כי מכאן עולה התשובה לשאלתנו לגבי השמיעה בטלפון. הוא חידש כי מי ששומע את השיעור מרחוק, מקבל רק את ה"גוף" של הדברים, את המילים היבשות, אך הוא .חסר את ה"נשמה" – את אותה השפעה רוחנית בלתי נראית שעוברת רק במפגש בין נשמות הוא ביאר כי בטלפון חסר הצלם אלוקים המאיר, ולכן ההשפעה של הדברים על נפש השומע
.תהיה פחותה לאין ערוך ממי שזוכה להסתופף בצילו של הרב ולחזות בזיו פניו
הננו באים אל דברי הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן, המקום שבו היחיד מתחבר אל הכלל לכבודו של מלך מלכי המלכים, ושם אנו מוצאים כי מעבר להבנה האישית, ישנו
.ערך נעלה לעצם ההתקהלות סביב דברי התורה
פירש כי אף על פי שגם הלומד ביחידות)(סימן קנה סעיף א, ד"ה ויקבע הוא בביאור הלכה מקיים מצוות עשה של תלמוד תורה, מכל מקום לכתחילה מצווה להדר בכל כוחו ללמוד ,בחבורה. הוא ביאר כי על ידי הלימוד המשותף בבית המדרש יש כבוד שמים גדול יותר והוא הסתמך על דברי חז"ל בכמה מקומות שקבעו כי "ברב עם הדרת מלך". הוא חידש כי ריבוי הלומדים במקום אחד יוצר מעמד של קידוש השם, דבר שאינו קיים כאשר כל אדם
.מסתגר בביתו ושומע את השיעור בטלפון
הוא ביאר כי הנוכחות הפיזית בשיעור אינה רק צורך של הלומד לעצמו, אלא היא חלק מחובתו כלפי כבוד התורה. הוא חידש כי כאשר בית המדרש מלא בלומדים, הדבר מוסיף חשיבות ומשקל לשיעור, מחזק את ידי המגיד שיעור ומשרה אווירה של רצינות וקדושה על כל המשתתפים. הוא ביאר כי מי שבוחר להישאר בבית "כדי לחסוך זמן", מחסיר מן ההידור
.של "ברב עם" ופוגע בחוזקו של השיעור כקהילה לומדת
הוא ביאר כי מתוך כך מובן שהשמיעה מרחוק היא בבחינת "בדיעבד", שכן היא מחמיצה את המטרה של הגדלת כבוד התורה בפרהסיה. הוא חידש כי הלימוד בחבורה ובבית המדרש הוא המבצר של מסורת ישראל, ושם שורה השכינה ביתר שאת, כפי שאמרו חז"ל שכל עשרה
.שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם
פסק כי ברית כרותה היא שכל הלומד בבית הכנסת)(יו"ד סימן רמו סעיף כב מרן בשולחן ערוך לא במהרה הוא משכח את תלמודו. הוא ביאר כי קדושת המקום והאווירה המיוחדת שבו מסייעים לאדם שהדברים ייחקקו בליבו. הוא חידש כי אין זה רק עניין טבעי של ריכוז, אלא
.הבטחה רוחנית שהתורה תתקיים בידו של מי שטורח להגיע אל היכל הקודש
הוסיף וביאר בשם הפרישה כי כל שכן שמי שלומד)(סק"ח רבי דוד הלוי סגל בספרו ט"ז בבית המדרש, המיועד במיוחד לעמל התורה, שלא במהרה ישכח את תלמודו. הוא חידש כי הבית הפרטי של האדם מלא בטרדות ובענייני חולין העלולים להסיח את דעתו ולגרום
.לשכחה, בעוד שבית המדרש מנתק את האדם מן העולם הזה ומחברו אל הנצח
הוא ביאר כי מכאן עולה חיסרון עצום למי ששומע את השיעור בביתו דרך הטלפון. הוא .חידש כי גם אם האדם מקשיב בריכוז, הוא חסר את הסגולה המיוחדת של המקום המקדש הוא ביאר כי בבית, בין כותלי החולין, אין את אותה "ברית כרותה" המגנה מפני השכחה. הוא ,חידש כי הטורח להגיע לבית המדרש הוא המגן הטוב ביותר על השקעת הזמן של האדם
.שכן רק שם מובטח לו שפירות עמלו יישארו עמו לאורך ימים
פסק כי ברית כרותה שכל הקובע)(בילקוט יוסף הלכות תלמוד תורה הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף תלמודו בבית הכנסת או בבית המדרש לא במהרה שוכח. הוא ביאר כי המקום עצמו משפיע ,על איכות הלימוד ועל עמידותו בזיכרון של האדם. הוא חידש כי בנוסף לקביעת המקום ישנה חשיבות עצומה להוצאת הדברים בפה, שכן כל המשמיע קולו בשעת תלמודו, תלמודו
.מתקיים בידו, אך הקורא בלחש וכל שכן המהרהר בלבד במהרה שוכח
הוא ביאר כי אף על פי שהמעיין בהרהור בדברי תורה בעומק העיון נחשב גם כן כעמל התורה ומקיים בזה מצוות והגית בו יומם ולילה, מכל מקום אין הדבר משתווה ללימוד בבית המדרש. הוא חידש כי האדם הלומד בביתו דרך הטלפון, פעמים רבות נמנע מלהוציא את הדברים בשפתיו בקול עוז כפי שהיה עושה בבית המדרש בתוך חבורה לומדת, וממילא הוא
.מחליש את קניין התורה בנפשו
הוא ביאר כי הלימוד בבית המדרש יוצר מעטפת של רצינות שמונעת מן האדם את הקלות
שקיימת בבית. הוא חידש כי בבית המדרש האדם נמצא במצב של עמל ויגיעה תחת עיניו של רבו וחבריו, דבר המכריח אותו להשקיע את כל כוחותיו בזיכרון ובהבנה. הוא ביאר כי מי "שבוחר בדרך הקלה של שמיעה מרחוק, מאבד את אותה סייעתא דשמיא של "ברית כרותה
.הקיימת רק למי שמכתת רגליו אל מקום התורה
עיקר העניין:
בסיכומו של הבירור העמוק על מעלת ההגעה לבית המדרש אל מול השמיעה מרחוק, העלינו כי למרות החיסכון בזמן, ההפסד הרוחני והלימודי הוא רב. ביארנו על פי דברי הספורנו בפרשתנו כי ראיית פני המלמד היא יסוד הכרחי להבנה נכונה ולקבלת שפע וברכה מנשמת הרב, כפי שהעידו רב משרשיא וגדולי המחשבה. ראינו בשם הכהן הגדול מאחיו ומרן השולחן ערוך כי הטרחה להגיע לבית המדרש משרה שכינה, מגדילה כבוד שמים ומהווה סגולה בדוקה לזיכרון התורה. המסקנה העולה היא שאין תחליף למפגש חי ופיזי עם צלם האלוקים שבאדם, שכן התורה נקנית ביגיעה ובעמל השייכים רק בהיכל ה', ולא דרך קווי תקשורת יבשים המחסירים
.את חיות הנשמה