האם מותר לצמצם את עזרת הגברים כדי להרחיב עזרת נשים צרה?

?גברים כדי להרחיב את העזרת נשים

בית הכנסת שעזרת הנשים צרה האם מותר להוריד שטח מעזרת

?גברים כדי להרחיב את העזרת נשים

קול המולה ושירת קודש בוקעים מחלונות הבית, והנה הלב הומה ומשתוקק לעלות אל הר ,ה' ולהיראות לפני אדון עולם בשערי המקדש המעט אשר נותר לנו בגלותנו המרה. אך הנה בעמדו על מפתן הבית, מוצא עצמו הגבאי אובד עצות אל מול המון חוגג של נשות ישראל הכשרות, הצובאות על פתחי עזרת הנשים הדחוקה והצרה מלהכיל את נשמותיהן הצמאות לדבר ה'. הדמעות זולגות על הלחיים, הצפיפות גוברת עד כדי פיקוח נפש ממש, והלב נקרע – האם נוכל לפרוץ את גבולות הקדושה? האם מותר לנו ליטול מאותו שטח מקודש שבו ,נשמעים קדיש וקדושה מפי הגברים, ובו שוכנת השכינה בין דפי הגמרות ועמודי התפילה ,ולהפכו לחלק מעזרת הנשים? הסערה מתחוללת בין כותלי הלב וההלכה כאחד. מצד אחד זעקת הנשים המבקשות מחסה תחת כנפי השכינה ביום הקדוש, ומנגד – האימה הגדולה מן הדין החרוץ של "מורידין בקודש", החשש שמא בהרחבת גבולי עזרת הנשים אנו פוגמים

ברום מעלתו של היכל ה' המרכזי. האם קדושה אחת היא, או שמא מחיצה של אבנים חוצצת גם בין דרגות הקדושה, וכיצד נכריע בין כבוד הציבור לבין חומרת קדושת המקום אשר בו השרה ה' את שכינתו? השאלה עומדת תלויה ועומדת, מהדהדת בין הכתלים: האם הרחבת

?עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים היא עלייה ברוחניות או שמא ירידה מכאיבה בקדושה

הנה אנו קרבים אל שער הפסוקים, ומגלים כיצד יסודות הקדושה והמשכן נטועים בלב .תורתנו הקדושה, ומאירים את נתיבות השאלה על גבולות הקודש בין עזרת האנשים לנשים . פסוק זה, המהדהד בכל בניין של בית כנסת)(שמות כה, ח ""ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהוא מקדש מעט, מעלה את התהייה הגדולה האם השראת השכינה היא אחת ושווה בכל חלקי המבנה, או שמא קיימת מחיצה של קדושה בין המקום המיועד לתפילת הגברים לזה

.של הנשים

כתב ועשו לשמי בית קדושה. הנה כי כן, הגדרת המקום כבית קדושה)(שמות כה, ח רש"י היא הפועלת את חלות השם, והשאלה היא האם קדושת עזרת הנשים נחשבת כחלק מאותו

.בית קדושה או שמא היא נספחת אליו בלבד

פירש מצוה על כל ישראל לבנות בית לשם ה'. מדבריו)(שמות כה, ח רבי אברהם אבן עזרא עולה כי החובה מוטלת על כלל ישראל, גברים ונשים כאחד, ומכאן אולי יש ללמוד שגם

.המקום המיועד לנשים הוא חלק בלתי נפרד מאותה מצווה וקדושה

ביאר סוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו)(שמות כה, ח הרמב"ן בנסתר. אם קדושת בית הכנסת היא בבחינת גילוי שכינה כבמעמד הר סיני, יש לחקור האם עיקר השכינה היא במקום שבו נאמרים דברי קדושה, כגון קריאת התורה וקדושה הנאמרים

.בעזרת הגברים, או שהיא חופפת על כל המתפללים באשר הם

פירש שרפו כל מועדי אל בארץ, בתי כנסיות ובתי מדרשות שנקראו)(תהלים עד, ח הרד"ק מועדי אל. מדבריו נלמד שקדושת המקום נובעת מהיותו מקום התוועדות לעבודת ה', ואם

.כן גם עזרת נשים שבה מתוועדות הנשים לעבודתו יתברך בכלל זה

ביאר בניתי בית זבול לך, שיהיה המקום מיוחד להשראת שכינתו)(מלכים א ח, יג הרלב"ג לעולם. יחוד המקום הוא הגורם לקדושה, והשאלה היא האם יחוד שטח מעזרת הגברים

.עבור עזרת הנשים נחשב כהפקעת היחוד הקודם והורדה בדרגתו

כתב לפי שאין כבודו של מלך להיות דרו באוהל של עורות. המושג)(שמות כה, ח החזקוני כבוד המלך הוא המנחה אותנו, ויש לשקול האם כבודו של מלך מתמעט כאשר מקטינים

.את עזרת הגברים המרכזית עבור עזרת הנשים

פירש להשרות שכינתי בישראל באמצעות המקדש. המקדש הוא)(שמות כה, ח הספורנו הכלי והאמצעי, והשאלה היא האם הכלי של עזרת הנשים נחשב כלי קודש באותה רמה של

.עזרת הגברים

,(שמות כה תרגם ויעבדון קדמי מקדשא ואשרי שכינתי ביניהון. יונתן)(שמות כה, ח אונקלוס

תרגם ויעבדון לשמי בית מקדשא. שניהם מדגישים את עשיית המקום לשמו של הקדוש)ח

.ברוך הוא, דבר המחיל עליו את חובת המורא והקדושה

חידש בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל. לפי דבריו הקדושה)(שמות כה, ח הכלי יקר שורה בלב המתפלל, ואם כן הרחבת המקום כדי לאפשר ליותר נשים לשפוך שיח לפני בוראן

.עשויה להיחשב כתוספת קדושה ולא כהורדה

מתוך ערפלי הטוהר של פסוקי המקרא, אנו צוללים אל ים התלמוד, המגדיר במכחול דק וחד את גדרי הקדושה ואת המדרגות השונות במקדש המעט, ומברר האם מחיצת עזרת

.הנשים היא מחיצה המפרידה גם בין דרגות של קדושה

דרש רבי יצחק, מאי דכתיב ואהי להם למקדש מעט)(דף כט ע"א בגמרא במסכת מגילה במדינות אשר באו שם, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. הנה למדנו כי קדושת המקום מקדש)(שם אינה רק תפאורה חיצונית אלא השראת שכינה ממשית בגלות, וכפי שביאר רש"י מעט, שהיה להם במקום מקדש. מכאן נולד הספק הגדול, האם כשם שבמקדש היו דרגות

.קדושה שונות, כך גם בתוך המקדש המעט יש להבחין בין עזרת הגברים לעזרת הנשים

תניא, בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו)(דף כו ע"א בגמרא במסכת מגילה בית הכנסת, בית הכנסת לוקחין בדמיו תיבה וכו', אבל לא להפך, משום דמעלין בקודש ולא מורידין. מדברי הגמרא עולה הכלל הברור המנחה את שאלתנו, שכל שינוי המהווה ירידה ברמת השימוש המקודש נאסר, ויש לעיין האם מעבר משטח תפילת אנשים לשטח תפילת

.נשים נחשב ירידה כזו

גרסינן, אמר רבי שמואל בר רב יצחק, בית)(פרק ג הלכה א בתלמוד ירושלמי במסכת מגילה הכנסת שחלקו אותו, מהו? אתא עובדא קומי רבי אימי ואמר, כשם שקדושת כולו כך קדושת חציו. הירושלמי דן בחלוקת המבנה, ומדבריו מבארים המפרשים כי הקדושה חלה על כל חלל המבנה שיועד לתפילה, דבר שעשוי לחזק את הצד שאין חילוק מהותי בין האזורים

.השונים בתוך המבנה המקודש

אמרו, לא המקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד)(דף כא ע"ב בגמרא במסכת תענית ,את מקומו, שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה עליו אמרה תורה הגם והצאן אל ירעו נסתלקה שכינה אמרו המה יעלו בהר. יסוד זה, המובא בשם רבן שמעון בן גמליאל, מלמדנו שהקדושה תלויה בנוכחות ובמעשים, ומכאן יש שדקדקו כי מקום שבו נעשים מעשים

.מקודשים יותר, כגון קריאת התורה במניין, קדושתו עילאית יותר

תנו רבנן, במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת)(דף נא ע"ב בגמרא במסכת סוכה נשים ומתקנין שם תיקון גדול. ומפרשת הגמרא שהקיפוה גזוזטרא כדי שישבו נשים מלמעלה ואנשים מלמטה ולא יבואו לידי קלות ראש. הרי לנו שהמושג עזרת נשים יסודו שהיה זה צורך גדול)(דף נא ע"ב ד"ה ומתקנין בבית המקדש עצמו, וכפי שביאר שם התוספות למנוע ערבוב, ואולי מכאן יש ללמוד שגם הרחבת עזרת נשים בבית כנסת היא תיקון גדול

.המשרת את קדושת המחנה כולה

שנינו, כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, ומבארת)(דף כו ע"א בגמרא במסכת ראש השנה הגמרא שהטעם הוא משום שאין קטיגור נעשה סניגור בתוך הפנים. מדברי הגמרא שם למדו הפוסקים שכל מקום שבו נעשות מצוות הציבור נחשב כעין פנים, והרי תקיעת שופר וקריאת התורה נעשות בעזרת הגברים, מה שמקנה לה מעמד של פנים לעומת עזרת הנשים שהיא

.בבחינת חוץ

מעבירים אנו את משוטנו אל חופי הראשונים, המאירים את נתיבי ההלכה ובוחנים בנרם הטהור האם חומות הקדושה של עזרת הגברים אכן רמות ונישאות יותר מאלו של עזרת

.הנשים, והאם שינוי התווך ביניהן נחשב לירידה במעלות הקודש

כתב בונים בית הכנסת ועושים בו עזרת נשים כדי שלא)(הלכות תפילה פרק יא הלכה ב הרמב"ם יתערבו אלו באלו. מדברי הנשר הגדול עולה כי עזרת הנשים היא חלק אינטגרלי מתכנון הבית המקודש למטרת צניעות וקדושת המחנה, אך יש שדקדקו בלשונו שעיקר שם בית

.הכנסת חל על מקום האנשים והעזרה היא תוספת נצרכת

ביאר בני העיר שמכרו רחובה של עיר, דוקא דברים)(מגילה פרק ד סימן א רבנו הרא"ש המקודשים קדושת הגוף אסור להורידן מקדושתן. כאן נזרע הזרע למחלוקת הפוסקים, האם עזרת נשים נחשבת כקדושת הגוף של בית הכנסת ממש, או שמא היא כקדושת דמים או

.תשמיש קדושה בלבד, שהרי אין אומרים בה דברים שבקדושה

כתב קדושת בית הכנסת אינה אלא מדבריהם, שחכמים הטילו עליו)(מגילה דף כו ע"א הרמב"ן קדושה מפני שמתפללים בו. לפי שיטה זו, קדושת המקום יונקת כוחה מהתפילה הנאמרת יוצרת אותה)(ללא מניין בו, ומכאן שהשאלה מתעצמת האם תפילת הנשים בלחש וביחידות

.רמת קדושה שיוצרת תפילת הציבור בעזרת הגברים

פירש כיון שעיקרו לומר בו דבר שבקדושה, הטילו בו חכמים)(מגילה דף ח ע"א בדפי הרי"ף הר"ן קדושה מדבריהם. הר"ן מדגיש שדבר שבקדושה הוא המחולל את הקדושה, ובזה יש פתח

.לומר שבעזרת נשים שאין אומרים דבר שבקדושה, חלה קדושה בדרגה פחותה יותר

חידש כל מקום שייחדוהו לתפילה הרי הוא קדוש, ואפילו)(מגילה דף כו ע"א רבנו הריטב"א אם הוא בית מדרש שקדושתו חמורה מבית הכנסת. הריטב"א מלמדנו שהייחוד והקביעות הם המכריעים, והשאלה היא האם ייחוד שטח מעזרת הגברים עבור נשים נחשב כביטול

.הייחוד העילאי יותר

ביאר בית הכנסת שייחדוהו להתפלל בו בקבע, אין מורידין אותו)(מגילה דף כו ע"א המאירי מקדושתו לשום תשמיש שקדושתו קלה ממנו. המאירי מעמיד אותנו על המשקל של

.קדושה חמורה מול קלה, ומחייב אותנו לברר האם עזרת נשים אכן קלה יותר בדרגתה

כתב בשם רבינו שמחה, שמותר להפוך בית הכנסת לבית)(מגילה סימן תתיב רבנו המרדכי המדרש כי מעלין בקודש, אך להפך אסור. מכאן למדו האחרונים שהמדד הוא תמיד העלייה

.בדרגת הרוחניות, ויש לבחון האם טובת הנשים המרובות נחשבת לעלייה כזו

אל שולחן מלכים אנו קרבים, אל ים האחרונים והפוסקים אשר העמיקו חקרו במצפוני

הסוגיה, ופרשו את יריעת ההלכה למעשה אל מול כותלי בית הכנסת המבקש להתרחב ולגדול. כאן, בין בתרי התשובות, אנו מוצאים את ההתנגשות החזיתית בין קדושת המקום

.לקדושת המעשים הנעשים בו

פסק בשולחן ערוך בתי כנסיות ובתי מדרשות אין)(או"ח סימן קנא סעיף א מרן רבי יוסף קארו נוהגים בהם קלות ראש, וביאר בבית יוסף שקדושתם נובעת מהיותם מקדש מעט. הפסיקה היסודית כאן מעמידה אותנו על חובת המורא, אך בשאלה של שינוי ייעוד השטח, רמז מרן

.כי הכל תלוי בשימוש המקודש שנקבע למקום מלכתחילה

ביאר כי קדושת בית)(משנה ברורה סימן קנא ס"ק א הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן הכנסת היא חמורה ביותר ונובעת מהשכינה השורה בו, ומתוך כך נקט בביאור הלכה שאין לשנות דבר מקדושה חמורה לקלה. בשאלתנו, דבריו מהווים תמרור אזהרה מפני הפיכת

.מקום שנועד לתפילת עשרה למקום שבו מתפללות נשים בלחש

חידש וכתב דעזרת נשים אין בו קדושת בית הכנסת כלל)(כלל פו סעיף טו בעל החכמת אדם וכלל. פסיקה חריפה זו של רבנו אברהם דנציג מבוססת על ההבנה שבית הכנסת הוגדר ככזה רק עבור מקום האנשים שבו נאמרים דברים שבקדושה, ולפי דבריו, לקיחת שטח מעזרת

.גברים לנשים היא הורדה גמורה מקדושה לחול גמור

פסק דלעשות ממקום שמתפללין שם)(שו"ת האלף לך שלמה או"ח סימן עו רבנו שלמה קלוגר אנשים עזרת נשים הוי הורדה מקדושה דודאי הוי שינוי גמור. הוא מנמק זאת בכך שבתפילת אנשים פורסים על שמע ואומרים קדושה וברכו, מה שאין כן בנשים, ומכאן ששטח האנשים

.ניצב בדרגה רוחנית גבוהה בהרבה

כתב דלעשות מבית הכנסת)(שו"ת דברי חיים או"ח חלק ב סימן יד רבנו חיים הלברשטאם דאנשים בית הכנסת דנשים הוי הורדה מקדושה חמורה. הוא מוסיף שאין דומה כבוד בית הכנסת של אנשים לכבוד של נשים, וכי המצוות הקבועות בעזרת אנשים כתקיעת שופר

.וקריאת התורה מעניקות למקום קדושה כעין פנים

ביאר שגם עזרת נשים אינה נחשבת)(שו"ת אבני נזר או"ח סימן לג ס"ק ה רבנו אברהם בורנשטיין בית כנסת ממש ואין בה קדושה כקדושת בית הכנסת של האנשים. הוא מדגיש שעיקר הקדושה חל במקום שבו מתקיים המניין ותפילת הציבור, ולכן לקיחת שטח משם היא

.הפקעה של קדושה קיימת

פסק כדעת המהר"ם מלובלין)(שו"ת מהרש"ם חלק א סימן י ס"ק יא רבנו שלמה מרדכי שבדרון שעיקר הקדושה הוא בבית הכנסת של אנשים, ולכן שינוי השטח לעזרת נשים נחשב ירידה

.במעלה ואין להתיר זאת אלא בצורך גדול ביותר ובאופנים מסוימים של תנאי

דן במקרה שבו עזרת הנשים דחוקה עד)(שו"ת בית שלמה או"ח סימן כא רבנו שלמה זלמן אולמן כדי סכנה, ופסק שאף על פי כן אסור לסתור כותל בית הכנסת כדי להרחיבה משום הורדה

.מקדושה, אלא אם כן נעשה הדבר באופן שלא יפגע בעיקר חלל בית הכנסת

חידש וכתב כי עזרת נשים)(ערוך השולחן או"ח סימן קנא סעיף ה רבנו יחיאל מיכל אפשטיין

יש עליה קדושת בית הכנסת כיון שהנשים מתפללות שם. הוא חולק על הגישה השוללת קדושה לחלוטין מעזרת הנשים, אך גם הוא מודה שיש מדרגות בקדושה ויש להיזהר מהורדה

.מקדושה חמורה לקלה

ביאר כי המחיצה אינה מפקיעה את)(שו"ת אגרות משה או"ח חלק ג סימן כה רבנו משה פיינשטיין קדושת בית הכנסת מעזרת הנשים, והיא נחשבת כחלק מהיכל התפילה, אך עדיין יש לבחון

.את רמת השימוש המקודש בכל אזור ואזור לפני שמשנים את גבולותיו

אל שולחן גדולי הדורות האחרונים ובני דורנו אנו באים, אל המצבות החיות של תורת ,זמננו המשיבים דבר ה' זו הלכה למעשה, במקום שבו דוחק המציאות פוגש את דקדוק הדין

.ובמקום שבו קול תפילת הנשים מבקש מקום ומרחב תחת כנפי השכינה

כתב וביאר דלעניין)(שו"ת יביע אומר חלק י או"ח סימן טו הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף קדושה יש להחמיר בעזרת נשים כמו בבית כנסת עצמה. אמנם הוסיף וחידש כי במקום שבו הדבר נעשה באופן זמני, כגון בימים נוראים שבאות נשים רבות, מותר להזיז את המחיצות ולהגדיל את עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים, וסמך דבריו על המנהג הרווח בבתי

.מדרשות רבים שבהם המחיצה אינה קבועה והכל נעשה לפי צורך השעה והמתפללים

ביאר כי מעיקר הדין יש לחוש לדעת)(שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן כה מו"ר הגרש"ה וואזנר הפוסקים הסוברים שקדושת עזרת גברים חמורה יותר משום קדושת המניין ודברים שבקדושה. אך במקום שבו יש צורך גדול ודוחק רב לעזרת הנשים, יש לדון האם בניית מחיצה חדשה נחשבת הורדה או שמא זהו צורך בית הכנסת עצמו כדי שיוכלו כולם להתפלל

.ביישוב הדעת

חידש דבתי כנסיות ובית מדרש שלנו שנועדו)(מנחת אשר חלק ב סימן כד מו"ר הגר"א וייס מלכתחילה לשימוש גמיש, הרי דלב בית דין מתנה עליהם שיוכלו לשנות את גבולות העזרות לפי צורך הקהילה. לשיטתו, אין כאן הורדה מקדושה אלא התאמה של כלי הקודש לצרכי

.'השעה של ציבור יראי ה

כתב והקשה על דברי החכמת)(שו"ת דבר יהושע חלק ב סימן ח רבנו יהושע מנחם אהרנברג אדם, וביאר דלא ייתכן לומר שאין בעזרת נשים קדושה כלל, שהרי גם שם מגדלים תפילה לפני בורא עולם. הוא הוסיף והביא מפי קודשו של רבנו ישכר דב מבעלזא שקדושת עזרת נשים גדולה עד מאד, שכן תפילתן היא עיקר קידוש המקום שלהן ללא עירוב של לימוד

.תורה כפי שיש אצל הגברים

פסק דאף שיש קדושה)(שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן כב רבנו אליעזר יהודה וולדינברג בעזרת נשים, מכל מקום אין להשוותה לקדושת עזרת הגברים שבה קוראים בתורה. הוא הדגיש כי בשעת בנייה קבועה יש להימנע מלהוריד משטח עזרת הגברים, אך במקרה של דוחק עצום וחשש סכנה, יש להקל על ידי התנאה מראש או שימוש במחיצות

.שאינן קבועות בקרקע

כתב וביאר דדין איסור דיבור בעזרת נשים)(שו"ת באר משה חלק ז סימן קו רבנו משה שטרן

חמור הוא בדיוק כבעזרת גברים, שכן חובת מורא מקדש חלה על כל המבנה המקודש לשם ה'. מכאן למדו רבים שגם אם יש מדרגות לעניין שינוי המבנה, לעניין קדושת ההנהגה בתוך

.המקום אין לחלק כלל וכלל

בניינו של עולם ההלכה ניצב כעת לנגד עינינו, כאשר מן המקורות הכבירים עולות נפקא

:מינות מעשיות המתרגמות את הדיון המופשט אל כותלי בית הכנסת השוקק חיים, ואלו הן

שינוי מבנה קבוע אל מול מחיצה ניידת. נפקא מינא ראשונה היא האם אנו באים לסתור כותלים ולבנות מחיצות אבן חדשות המשנות את גבולות העזרות לעולמים. לדעת הדברי חיים והאלף לך שלמה, בדבר קבוע יש איסור גמור של הורדה מקדושה, שכן אנו מפקיעים שטח שנועד לקדושת המניין. אולם, כפי שביאר הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף, במחיצות הניתנות להזזה לפי צורך השעה, כגון בבתי מדרשות שבהם מרחיבים את עזרת הנשים

.בימים נוראים, הדבר מותר לכתחילה ואין בו משום הורדה בקדושה כלל

זהירות בדיבור בעזרת הנשים. נפקא מינא נוספת הנוגעת לשאלתך היא חומרת הדיבור ,בשעת התפילה וקריאת התורה. אף שיש המדרגים את קדושת המבנה לעניין שינוי ייעודו .הרי שלעניין מורא מקדש ואיסור שיחה בטילה, פסק הבאר משה שאין כל הבדל בין העזרות קדושת המבנה כולו מחייבת שתיקה ויראה, ומי שמקלה ראש בדיבור בעזרת הנשים פוגעת

.בעצם קדושת המקדש המעט שבו היא עומדת

צירוף למניין ודברים שבקדושה. האם נשים העומדות בשטח שהיה שייך לעזרת הגברים ?והורחב עבורן נחשבות כעומדות בתוך חלל בית הכנסת לעניין שמיעת קדיש וקדושה לשיטת האגרות משה, כיוון שהשטח כולו מקודש ורק המחיצה מפרידה, הרי הן כנמצאות בתוך ההיכל ממש, מה שמחזק את הצד שיש להן קשר ישיר לקדושה העילאית הנעשית

.בעזרת הגברים

סכנה ודוחק הציבור. במקרה של דוחק עצום המביא לידי התעלפויות או סכנה, כפי שהובא בבית שלמה, הנפקא מינא היא שפיקוח נפש וצורך הרבים עשויים לדחות את חומרת ההורדה מקדושה. במצבי דחק כאלו, הנטייה היא למצוא פתרונות הלכתיים כגון התנאה מראש או שימוש בשטח כעזרת נשים רק לזמנים מסוימים, כדי למנוע את הפגיעה בנפש

.ובכבוד המתפללות

מתוך הררי ההלכה והדיון המורכב במחיצות של לבנים ואבנים, אנו עולים כעת אל פסגת הרעיון, לברר את עומק המהות של מקדש המעט השוכן בתוכנו. הבירור הרעיוני העולה מן הסוגיה מלמדנו כי קדושת בית הכנסת אינה רק מצב סטטי של קירות ותקרה, אלא היא

.אנרגיה חיה של השראת שכינה הנוצרת מתוך המפגש בין האדם לבוראו

עומק הסוגיה נעוץ בשאלה מהו המקור האמיתי לקדושה. אם אנו אומרים כדברי השדי חמד והגרי"ד סולובייצ'יק שהקדושה היא בעצם המקום מחמת ספר התורה והשכינה השורה .בו, הרי שכל המבנה הוא היכל אחד של מלך, וממילא המחיצה היא רק כלי ארגוני לצניעות אך אם נלך בנתיבם של הרמב"ן והר"ן, שהקדושה נוצרת מכוח המעשים והתפילות, הרי

שנוצר כאן מדרג רוחני מרתק. במקום שבו נאמרים דברי קדושה, קדיש וברכו, הקדושה

.מתעבה ומתעצמת, כעין ענן הכבוד השוכן על המשכן

כאן טמון רעיון עמוק על מהות הציבור. כאשר אנו דנים באיסור להוריד מקדושת עזרת הגברים עבור עזרת הנשים, אין כאן חלילה אמירה של פחיתות ערך הנשים, אלא הגדרה של עוצמת המצווה הציבורית. התורה מלמדת אותנו שקדושה נמדדת לפי רמת האחריות והמחויבות במצוות. הגברים, המחויבים במניין ובקריאת התורה, יוצרים סביבם שדה של

.קדושה חמורה יותר מבחינה הלכתית

אולם, הרעיון המשלים הוא שדווקא מתוך ההכרה במדרגות הקדושה, אנו לומדים על חשיבותו של כל חלק במבנה. עזרת הנשים היא המקום שבו התפילה נותרת בטהרתה כשיח של הלב, ללא המסגרת המחייבת של המניין. כפי שהביא הדבר יהושע בשם המהרי"ד מבעלזא, ייתכן שדווקא הריכוז המוחלט בתפילה הופך את עזרת הנשים למוקד של קדושה מזוקקת. המאבק על השטח בבית הכנסת הוא למעשה ביטוי לרצון של כל חלקי עם ישראל להסתופף בצלו של המלך, וכל הרחבה של גבולי הקדושה, גם אם היא מעוררת שאלות של

.הורדה בדרגה, היא עדות לצמאון האדיר לדבר ה' שאינו יודע שובע

אל היכל הנפש אנו נכנסים, לראות כיצד המחיצות והכתלים של בית הכנסת משתקפים בתוך פנימיותו של האדם ובמבנה אמונתו. הסוגיה של הרחבת עזרת הנשים על חשבון עזרת הגברים אינה רק שאלה של מטרים ושימוש בקרקע, אלא היא בירור עמוק בנפש על מושג

.הגבול והתפשטות הקדושה

האמונה מלמדת אותנו שכל מקום שבו יהודי עומד לפני קונו הוא מקום קדוש, אך ההלכה דורשת מאיתנו יצירת סדר ומדרג. בנפש האדם, זהו המתח שבין הרצון לפרוץ גבולות ולהתפשט לכל עבר, לבין הצורך לצמצם ולייחד מקום שבו השכינה שורה בעוצמה יתרה. כאשר אדם עומד בעזרת הגברים, הוא נושא על כתפיו את עול הציבור, את המחויבות למניין ולסדר התפילה הקבוע. זוהי קדושה של חובה ושל מסגרת. לעומת זאת, עזרת הנשים מייצגת בנפש את התפילה הנובעת מן הלב פנימה, את הקשר הישיר והאישי שאינו תלוי

.בדבר שבקדושה הנאמר בקול

ההתלבטות האם להוריד מקדושת עזרת הגברים עבור עזרת הנשים משקפת את הנהגת האדם בחייו: לעיתים עליו לוותר על "דרגות גבוהות" של רוחניות אישית כדי לאפשר לאחרים מקום לצמוח. הוויתור על שטח בעזרת הגברים למען הנשים הצובאות על הפתח הוא תנועה נפשית של חסד בתוך הקודש. זוהי הבנה שהקדושה אינה רכוש פרטי של מגזר מסוים, אלא

.היא שכינה המבקשת לשכון בתוך כל אחד ואחד מישראל

הנהגת האמונה העולה מכאן היא היכולת לראות את הקדושה גם במקום שבו היא נראית "פחותה" כביכול. אדם המבין שקדושת עזרת הנשים יקרה היא בעיני ה', יתנהג במורא :ובכבוד גם כשהוא עובר בסמוך לה. הדינמיות המחשבתית שביקשת באה לידי ביטוי כאן הקדושה אינה קפואה. היא מתרחבת ומתכווצת לפי צרכי הנשמות. כפי שביאר רבנו עובדיה

יוסף על המחיצות הניידות, האמונה היא חיה ונושמת, ויודעת לעשות מקום לכל מי שחפץ

.להתקרב אל ה', מבלי לאבד את יסודות הקדושה העתיקים שעליהם נשען הבית

,מתוך נפתולי ההלכה והמחשבה שבארנו, עולה וניצב לנגד עינינו מצפן מוסרי פנימי המורה לנו את הדרך בהנהגת האדם בתוך היכל ה' ומחוצה לו. המוסר העולה מן הסוגיה אינו הטפה חיצונית, אלא זיקוק של יחס האדם אל הקודש ואל הזולת, בבחינת דרך ארץ

.שקדמה לתורה

היסוד המוסרי הראשון הוא עדינות הנפש והכבוד לכל חלקי הקהל. כאשר אנו דנים במדרגי קדושה, המצפן המוסרי מזהיר אותנו שלא להפוך את ההגדרה ההלכתית של קדושה חמורה לכלי של התנשאות או זלזול. הפוסקים שהחמירו בקדושת עזרת הגברים לא עשו זאת כדי למעט בערך הנשים, אלא כדי לשמר את עוצמת המחויבות למצוות הציבור. המוסר הפנימי דורש מאיתנו לראות בכל אישה הצובאת על פתח עזרת הנשים נשמה המבקשת קרבת אלוהים, ולנהוג במקום תפילתה באותה חרדת קודש ובאותו מורא שאנו נוהגים בהיכל המרכזי. מי שמדבר בעזרת הנשים או מקל בה ראש, פוגם במוסר הבסיסי של עומד לפני

.המלך, שכן המלך נמצא בכל מרחבי היכלו

יסוד מוסרי נוסף הוא האחריות ההדדית. הדיון על צמצום שטח הגברים למען הנשים מלמדנו שיעור במסירות נפש קהילתית. לעיתים המוסר דורש מהקבוצה המחויבת יותר לוותר על נוחותה ועל המרחב הפיזי שלה כדי לאפשר לאחרים שער להיכנס בו. זוהי עבודת המידות של ביטול האני למען הכלל. המחיצה בבית הכנסת אינה צריכה להיות חומה של ניכור, אלא גבול של צניעות המאפשר לשני הצדדים להתעלות, וכל צד צריך לדאוג לרווחתו

.הרוחנית והפיזית של הצד השני מתוך ראייה של גוף אחד

לבסוף, המצפן המוסרי מכוון אותנו אל היושר והאמת. השמירה על גבולות הקדושה מבלי לפרוץ אותם ללא צורך הלכתי מבוסס, מלמדת אותנו משמעת עצמית וקבלת מרות של מסורת הדורות. המוסר כאן הוא ההבנה שלא הכל נזיל ושלא כל רצון אישי דוחה קדושה קבועה, אך מאידך, הדינמיות שהציגו הפוסקים במצבי דחק מלמדת שחמלה ורגישות

.למצוקת הזולת הן חלק בלתי נפרד מן הקודש עצמו

מתוך עמקי הסוגיה והמחיצות המפרידות בין קודש לקודש, אנו שואבים מלוא חופניים תובנות המלוות את פסיעותינו בכל יום ויום, בשערי בית הכנסת ובנתיבי החיים: הראשונה שבהן היא חובת המורא והכבוד לכל פינה שיועדה לתפילה. למדנו כי גם אם ישנן מדרגות הלכתיות לעניין שינוי מבנה, הרי שקדושת ההנהגה – השתיקה, היראה והימנעות משיחה בטילה – חלה בעוצמה שווה בעזרת הגברים ובעזרת הנשים כאחת. מי שמקל ראש בדיבור

.בעזרת הנשים, פוגם ביסוד של מקדש מעט השוכן בתוכנו

תובנה נוספת היא ערך הוויתור למען הזולת בתוך עבודת ה'. לעיתים, העלייה האמיתית בקודש אינה בהחזקה קנאית בשטח הפיזי של הגברים, אלא ביכולת לצמצם את הנוחות האישית כדי לאפשר לעוד נשמות מישראל למצוא מקום בטוח ורגוע לתפילה. הדינמיות

.שראינו בפוסקים מלמדת אותנו שקדושה אינה קיפאון, אלא רגישות חיה לצורכי הציבור

כמו כן, למדנו את חשיבותן של המחיצות בחיינו – לא כחומות של פירוד, אלא כגבולות של קדושה המאפשרים לכל אחד ואחת למצות את תפקידם הייחודי. השמירה על הגבולות

.הללו היא המאפשרת את השראת השכינה במחנה כולו

עיקר העניין:

בסיומו של בירור, עולה תמונה מופלאה של היכל ה' כגוף חי ונושם. אף שגזרו פוסקים כי הורדה מקדושת עזרת הגברים לעזרת הנשים יש בה משום ירידה במדרגת המצוות הציבוריות, הרי שבעת דחק ומצוקה, כשנשמות ישראל צמאות למקום תחת כנפי השכינה, הופך הוויתור עצמו למצווה רמה. המחיצה הניצבת בין העזרות אינה חוצצת בפני התפילה, וקדושת המבנה כולו מאוחדת בחובת המורא והכבוד. בסופו של יום, בין אם מדובר בקירות אבן ובין אם במחיצות ניידות, העיקר הוא הלב הנשבר והנדכה העומד לפני המלך, כי במקום שבו יהודי ויהודייה שופכים שיח, שם שוכנת השכינה, ושם מתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בבחינת

.מקדש מעט המאיר את חשכת הגלות באור של אחדות וקדושה