האם מותר לבנות עזרת נשים מעל חלל עזרת הגברים?

חלל בית הכנסת עומד לפנינו כהיכל המיתמר אל על, אפוף קדושה וספוג בתפילות הדורות העולות כשלהבת מבין כותליו. והנה, כאשר הקהילה גדלה וצמאה למקום נוסף עבור נשות ?החיל, עולה ההצעה המרתקת: מדוע לא נשתמש באותו חלל פנוי שמעל ראשי המתפללים ?מדוע לא נבנה יציע רחב ידיים בתוך אויר עזרת הגברים, ובכך נפתור את מצוקת המקום אולם, ברגע שבו עולה הפטיש להכות ביתדות היציע,…

?האם מותר לבנות עזרת נשים באויר של העזרת גברים

חלל בית הכנסת עומד לפנינו כהיכל המיתמר אל על, אפוף קדושה וספוג בתפילות הדורות העולות כשלהבת מבין כותליו. והנה, כאשר הקהילה גדלה וצמאה למקום נוסף עבור נשות ?החיל, עולה ההצעה המרתקת: מדוע לא נשתמש באותו חלל פנוי שמעל ראשי המתפללים ?מדוע לא נבנה יציע רחב ידיים בתוך אויר עזרת הגברים, ובכך נפתור את מצוקת המקום אולם, ברגע שבו עולה הפטיש להכות ביתדות היציע, נרעדים כותלי ההלכה ומתעוררת השאלה הגדולה האם האויר הריק הממלא את חלל בית הכנסת הוא מרחב חולין שניתן "ללכוד" בתוך רצפה ותקרה, או שמא הוא קדוש בקדושת הגוף של בית הכנסת עד רום רקיע? האם בעצם בניית הרצפה עבור הנשים אנו "חונקים" את נתיב הקדושה העולה מלמטה ומורידים את האויר המקודש למדרגת קדושה קלה יותר? המחשבה על שינוי תווי הפנים של היכל התפילה מעוררת חשש עמוק של מורידין בקודש, אל מול הצד המבקש לומר שקדושה אינה תופסת מקום פיזי וכי תפילת הנשים ברום המבנה רק מוסיפה קומה של רוחניות לבניין הקיים. השאלה ניצבת כעת בין שמים וארץ האם אויר בית הכנסת שייך לגברים לבדם, או שהוא מרחב מקודש היכול להכיל בתוכו את כלל ישראל מבלי שקדושתו

?תפחת כמלוא הנימה

ומהוד קדושת המחשבה על רום חללו של היכל ה' אנו פונים אל מקורות המים החיים של תורתנו הקדושה, לבקש את שורשי הדין בדבר קדושת האויר והחלל הפנוי שבין ארץ . התורה מצווה על בניית משכן פיזי, אך)(שמות כה, ח "לשמים. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

לשון בתוכם מרמזת כי השכינה אינה שורה רק בתוך הכתלים והעמודים, אלא היא ממלאת

.את כל חלל המשכן פנימה, והשאלה היא האם חלל זה קדוש בקדושה שאינה ניתנת לשינוי

כתב ועשו לשמי בית קדושה. מדברי הכהן הגדול מאחיו נלמד כי עצם)(שמות כה, ח רש"י ייחוד המבנה לשם שמים מחיל עליו שם בית קדושה, ופשטות הלשון משמעותה שכל

.המרחב המוקף במחיצות הבית נכלל באותה קדושה, ואין האויר הפנוי נגרע ממנה

פירש ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, וכן)(שמות כה, ט רבי אברהם אבן עזרא תעשו לדורות. האבן עזרא מדגיש את חשיבות התבנית והמידות, ומכאן יש לדון האם שינוי התבנית הפנימית על ידי בניית יציע בתוך האויר נחשב כפגיעה באותה תבנית מקודשת

.שנקבעה לבית הכנסת בתחילה

ביאר כי תכלית המשכן היא להיות מקום להשראת השכינה כפי שהיה)(שמות כה, א הרמב"ן בהר סיני. והנה בהר סיני נאמר וההר עשן כולו, והקדושה אפפה את כל חלל ההר עד לב השמים, ומכאן יש ללמוד שגם במקדש מעט, האויר שמעל ראשי המתפללים אינו חלל ריק

.אלא הוא מרחב רוחני ספוג קדושה

פירש העומדים בבית ה' בלילות, אלו הלויים שהיו עומדים על)(תהלים קלד, א הרד"ק משמרתם. העמידה בבית ה' היא המגדירה את הקדושה, והשאלה היא האם בניית רצפה

.בתוך האויר יוצרת עמידה חדשה שאינה מורידה מקדושת העמידה המקורית שלמטה

. ביאר כי המשכן נועד להיישיר את דעות בני ישראל אל השם יתברך)(שמות כה, ח הרלב"ג היישור אל השם נעשה דרך התפילה העולה למעלה, ואם כן יש לחקור האם רצפת עזרת הנשים

.מהווה חציצה בדרך העלייה של תפילת הגברים, או שמא האויר נותר בקדושתו הראשונה

כתב ושכנתי בתוכם, בתוך בני ישראל, שהשכינה שורה עליהם על)(שמות כה, ח החזקוני ידי המקדש. המקדש הוא הכלי להשראת השכינה על העם, והשאלה היא האם הרחבת הכלי

.על ידי שימוש באויר עבור הנשים נחשבת כתוספת כלי או כשינוי ייעודו של הכלי הקיים

פירש ושכנתי בתוכם, לקבל תפילתם ועבודתם. הקדושה קשורה קשר)(שמות כה, ח הספורנו

.בל ינתק לקבלת התפילה, ואם האויר נועד להעלאת התפילה, הרי שהוא חלק ממהות המקום

,(שמות כה תרגם ויעבדון קדמי מקדשא ואשרי שכינתי ביניהון. יונתן)(שמות כה, ח אונקלוס תרגם ויעבדון לשמי בית מקדשא. שניהם מדגישים את בניית הבית לשמו, והרי השם חל)ח

.על כל חלל הבית

. חידש כי המשכן הוא דוגמת האדם, והאויר שבו הוא כנגד הרוח)(שמות כה, ח הכלי יקר כשם שרוח האדם ממלאת את כל גופו, כך קדושת בית הכנסת ממלאת את כל חללו, ומכאן

.החשש לכל פגיעה באותו אויר מקודש

מתוך מעמקי המחשבה על רום חללו של היכל ה', אנו צוללים אל ים התלמוד, המלבן את גדרי הקדושה הנעלמת מן העין השורה באוויר העולם, ומברר האם האוויר הוא חלל פנוי או

.שמא הוא כלי קודש גדוש ומלא

נאמר כי אויר עזרה יש לה קדושת עזרה. הגמרא דנה)(דף יז ע"א בגמרא במסכת שבועות בדיני טומאה וטהרה ובשגגות הקורבנות, וממנה עולה יסוד כביר שהקדושה אינה נעצרת ברצפת המקדש אלא מיתמרת ועולה וממלאת את כל החלל שבין הכתלים. מכאן נולד הספק בשאלתנו, האם דין זה שנאמר במקדש עובר בירושה גם למקדש המעט שלנו, והאם בניית

.רצפה בתוך אותו אויר נחשבת כפגיעה בגוף הקדושה

נחלקו האמוראים בדין גגין ועליות לא נתקדשו. רב אמר)(דף פה ע"א בגמרא במסכת פסחים גגין ועליות לא נתקדשו, ואילו רבי יוחנן סובר שיש להם קדושה במצבים מסוימים. הגמרא מבארת שהאויר שמעל חצר המשכן והעזרה קדוש הוא, אך ברגע שמפסיק גג או תקרה, יש לדון האם הקדושה פוקעת או שמא היא ממשיכה לשרות גם למעלה. יסוד זה הוא אבן הפינה

.לדיון המהרש"ם והשואל ומשיב בשאלתנו

, גרסינן, אמר רבי שמואל בר רב יצחק)(פרק ג הלכה א בתלמוד ירושלמי במסכת מגילה בית הכנסת שחלקו אותו, מהו? אתא עובדא קומי רבי אימי ואמר, כשם שקדושת כולו כך ,קדושת חציו. הירושלמי מלמדנו שהקדושה חופפת על כל חלל המבנה כפי שיועד בתחילה ואם חילקו את האוויר על ידי תקרה, יש לבחון האם חלוקה זו פוגמת בקדושת החצי העליון

.שהפך לעזרת נשים

דנה הגמרא בדין רוצח בשגגה הגולה לעיר מקלט, האם)(דף יב ע"א בגמרא במסכת מכות מבארים את גדרי קדושת)(שם והתוספות)(שם האויר של עיר המקלט קולט אותו. רש"י ,האויר והמרחב המוגדר, ומכאן למדו הפוסקים לענייננו שכל מרחב שנתקדש בייחוד מסוים

.קדושתו ממלאת את חללו עד שיופקע ממנה בפירוש

. שנינו בעניין הלשכות שהיו בנויות בקודש ופתוחות לחול)(סוף פרק א בגמרא במסכת תמיד המפרשים שם, ובראשם הראב"ד בפירושו, עוסקים בשאלה האם האויר שמעל הלשכות ,קדוש. יסוד זה הובא כראיה מרכזית בשאלתנו, שכן אם האויר נתקדש בתחילה כשהיה פנוי

.שוב אין כוח בשום בניין מאוחר להפקיע את אותה קדושה מן האויר שמעליו

מתוך ים התלמוד הסוער אנו עולים אל חופי הראשונים, המציבים את משקולות הדין על ,מאזני הקדושה ובוחנים בנרם הטהור האם חלל האוויר הריק הריהו כגוף המבנה המקודש

.והאם מחיצה של רצפה חוצצת בפני רצף הקדושה המיתמר מעלה

כתב דאויר עזרה הרי הוא כעזרה לכל דבר. מדברי הכהן הגדול מאחיו)(שבועות יז ע"א רש"י נלמד יסוד איתן, שהקדושה אינה חלה רק על הרצפה והכתלים אלא היא מהות הממלאת

.את החלל כולו, ומכאן שהבונה בתוך האוויר בונה בתוך גוף הקדושה ממש

פסק הגגין והעליות לא נתקדשו. נשר הגדול)(הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה ז רבנו הרמב"ם מעמיד אותנו על החילוק הדק שבין חלל האוויר הפתוח לבין מקום המופסק בתקרה. מכאן עולה השאלה הגדולה בשאלתנו: האם כשאנו בונים רצפה לעזרת נשים בתוך האוויר, אנו הופכים את החלק העליון ל"עלייה" שאינה מקודשת, ובכך מורידים את הקדושה שהייתה

.באותו אוויר קודם לכן

חידש וכתב אפילו למאן דאמר דגגין ועליות לא נתקדשו, היינו)(תמיד סוף פרק א רבנו הראב"ד אותן שהיו באותה שעה שנתקדשה העזרה, אבל מכאן ואילך כל מה שיעשה באויר העזרה .שום דבר הכל קדוש, דלאו כל כמיניה על ידי בניינו להפקיע קדושת העזרה שנתקדשה זהו עמוד האש המאיר את סוגייתנו, שכן לפי הראב"ד, ברגע שבית הכנסת נתקדש בתחילה כשהיה חללו פתוח, שוב אין כוח בשום רצפה של עזרת נשים להפקיע את הקדושה שכבר

.חלה באוויר הזה עד רום רקיע

ביאר והוסיף כי קדושת האוויר היא קדושה עצמית שאינה)(חלק ב סימן תרצא רבנו הרדב"ז תלויה בבניין. הוא פסק כדברי הראב"ד שכל מה שנבנה בתוך חלל שנתקדש כבר, הריהו קדוש באותה קדושה ראשונה, ומכאן שאין בבניית עזרת הנשים משום הורדה, אלא שימוש

.נוסף בתוך המרחב המקודש

. כתב כל שנעשה לצורך בית הכנסת הרי הוא כבית הכנסת)(מגילה כו ע"א רבנו המאירי המאירי מלמדנו שהמטרה מקדשת את האמצעים, ואם בניית היציע נועדה לאפשר לנשים

.להתפלל בתוך היכל ה', הרי שכל המבנה החדש יונק את קדושתו מהייעוד המקורי של הבית

ביאר דאויר שמעל מקום קדוש קדוש הוא, אלא אם כן)(פסחים פה ע"א רבנו הריטב"א ,הפסיקוהו בבניין בשעת ההקדש. הריטב"א מדגיש את חשיבות רגע ההקדשה הראשוני ומכאן יש לחקור בשאלתנו האם בשעת הקדשת בית הכנסת היה האוויר פנוי, שאז קדושתו

.חלה עליו לדורות

אל שולחן מלכים אנו קרבים, אל ים האחרונים והפוסקים אשר בדורות האחרונים העמיקו חקרו במצפוני סוגיית האוויר המקודש, ופרשו את יריעת ההלכה למעשה אל מול כותלי בית

.הכנסת המבקש להוסיף קומה של תפילה בתוך חללו

נשאל בדבר הקהל המבקשים)(שו"ת מהרש"ם חלק א סימן לה רבנו שלמה מרדכי שבדרון להוציא עזרת נשים על גבי עמודים לתוך אוויר בית המדרש. הוא פסק והתיר זאת בביאור רחב, תוך שהוא נשען על יסוד כביר: כיוון שבית הכנסת נתקדש בתחילה כשהאוויר היה פנוי, הרי שקדושת האוויר חלה עד רום רקיע. לפיכך, בניית רצפה מאוחרת אינה יכולה להפקיע את הקדושה שכבר חלה שם, וממילא אין כאן הורדה מקדושה כלל, שהרי האוויר

.נותר בקדושתו הראשונה ורק נוסף בו שימוש מבורך לנשים

. התיר אף הוא בנייה מעין זו בפשיטות)(שו"ת דברי חיים חלק א סימן ד רבנו חיים הלברשטאם הוא ביאר כי בניית יציע בתוך חלל קיים אינה נחשבת לשינוי מהותי בייעוד המקום, אלא

.לניצול נכון של המרחב המקודש עבור כלל המתפללים

העיר על קדושת)כג-(שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ב סימן כב רבנו יוסף שאול נתנזון האוויר הנלמדת ממסכת שבועות, וחיזק את הצד להתיר. הוא ביאר כי אין כאן סתירה לדין גגין ועליות לא נתקדשו, שכן שם מדובר על מקום שהיה גג מלכתחילה, אך כאן שהאוויר

.כבר נתקדש בטהרתו, אין הבניין המאוחר גורע מכוחו

חידש וכתב כי אין להחמיר בבניית)(שו"ת בית שלמה חלק א סימן כח רבנו שלמה זלמן אולמן

שהתיר להניח)(סימן קנד עזרת נשים באוויר עזרת הגברים. הוא הביא ראיה מדברי המהרש"ל ספרי קודש בארון הקודש אף שקדושתם קלה מקדושת ספר התורה, משום שאין זה מבטל את הקדושה הראשונה. כך גם כאן, תפילת הנשים באוויר אינה מבטלת את הקדושה החמורה

.של האוויר השייך לעזרת הגברים

הביא ראיה מכרעת מדברי הראב"ד)(שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן ח רבנו יצחק יעקב וייס בתמיד, וביאר כי לאו כל כמיניה של אדם להפקיע קדושת אוויר על ידי בניינו. הוא פסק כי ,בניית עזרת נשים למעלה אינה הורדה כלל, שכן למטה ממשיכים האנשים להתפלל כמקדם

.והאוויר שמעליהם שומר על זיקתו לקדושה התחתונה

כתב כי במה)(שו"ת בית יצחק יורה דעה חלק ב קונטרס אחרון סימן א רבנו יצחק יהודה שמלקיש שעשו למעלה עזרת נשים אין בו משום הורדה, וסיכם ביושר: אם למטה יתפללו אנשים ולמעלה לא היו מתפללים כלל, מה אכפת לן אם עתה יתפללו שם נשים? הרי אין כאן גריעה

.אלא הוספת תפילה במקום שהיה פנוי

אל שולחן גדולי הדור האחרונים אנו פונים, לראות כיצד התגבשה ההלכה למעשה אל מול אתגרי הבנייה המודרניים, וכיצד הכרעתם מאירה את חלל בית הכנסת באור של

.היתר וקדושה

פסק והתיר בביאור רחב)(שו"ת יביע אומר חלק ז או"ח סימן כא הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף ,לבנות עזרת נשים באוויר של בית הכנסת. הוא סמך ידיו על דברי המהרש"ם והדברי חיים וביאר כי מאחר שהאוויר כבר נתקדש בקדושת בית הכנסת מעיקרא, אין הבנייה החדשה נחשבת להורדה. הוא הוסיף וחידש כי אדרבה, יש בזה משום מצווה רבה לאפשר ליותר

.נשים לשמוע דברי אלוהים חיים, ואין לחשוש כלל לביטול הקדושה הקודמת של האוויר

" ביאר כי מהות קדושת בית הכנסת היא על ה"חלל)(מנחת אשר חלק ב סימן כד מו"ר הגר"א וייס המוקף מחיצות. לשיטתו, כיוון שהחלל כולו הוקדש לתפילה, הרי שכל שימוש של תפילה בתוכו – בין אם למטה ובין אם למעלה – יונק מאותו מקור קדושה. הוא הדגיש כי אין כאן ,"הפקעת" קדושה מהגברים, שכן הגברים ממשיכים להשתמש בחלקם התחתון כבתחילה

.והשימוש העליון רק מוסיף קומה של תפילה למבנה

הביא את דברי אביו וחיזקם, וביאר כי גם לשיטת)(עין יצחק חלק ג הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף המחמירים בהורדה מקדושה בשטח הרצפה, כאן באוויר המצב קל הרבה יותר. הוא הסביר כי האוויר שמעל ראשי האנשים אינו משמש אותם למעשה בשום מצווה פיזית, ולכן ייעודו

.לנשים אינו גורע מאומה מעבודת ה' של האנשים למטה

נשאל אף הוא בנדון ונטה להתיר, אך)(שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן יח מו"ר הגרש"ה וואזנר הזהיר כי יש להקפיד שהבנייה לא תפגע במראה המכובד של בית הכנסת ובתחושת המרחב של המתפללים למטה, כדי שלא לפגוע ב"מורא מקדש" המוטל על הציבור. הוא ביאר כי

.הקדושה נשמרת כל עוד המבנה נותר בייעודו המקודש

כתב כי בניית גזוזטרא לנשים בתוך)(שו"ת אגרות משה או"ח חלק ב סימן מה רבנו משה פיינשטיין חלל בית הכנסת היא הדרך המובחרת ביותר, שכן כך הן נחשבות כנמצאות בתוך גוף בית הכנסת ממש לעניין שמיעת קדיש וקדושה, ואין בכך משום הורדה מאחר שהמקום למעלה

.מעולם לא שימש את הגברים בפועל

מתוך בירור דברי רבותינו האחרונים והפוסקים, עולות לפנינו נפקא מינות בהירות

:המאירות את ההבדל היסודי בין נטילת שטח מהרצפה לבין שימוש בחלל האוויר, ואלו הן

הפקעת שימוש קיים אל מול ניצול חלל פנוי. נפקא מינא ראשונה ויסודית היא שבעוד שבשאלה הקודמת דנו בנטילת שטח מהרצפה שעליו עמדו גברים והתפללו – דבר שיש בו חשש כבד של הורדה מקדושה – הרי שכאן באוויר, מעולם לא עמדו גברים והתפללו בגובה המבנה. לכן, כפי שביאר המהרש"ם והבית יצחק, אין כאן "הורדה" משימוש קודם, אלא

.יציקת תוכן מקודש לתוך חלל שהיה פנוי משימוש מעשי, ובכך המצב קל הרבה יותר להיתר

דין גגין ועליות אל מול אוויר שנתקדש. נפקא מינא נוספת היא ההבנה שאוויר בית הכנסת

(מחוץ לחללו קדוש בקדושת הבית עד רום רקיע. בעוד שעלייה הבנויה מעל בית הכנסת עשויה להיחשב כקדושה פחותה, הרי שגזוזטרא או יציע הבנויים בתוך חלל האוויר)המקורי נחשבים כחלק בלתי נפרד מגוף בית הכנסת. המשמעות היא שהנשים היושבות שם נחשבות כנמצאות בתוך היכל התפילה ממש לעניין שמיעת קדיש, קדושה וברכו, ואין המחיצה או

.הרצפה נחשבות כחציצה המנתקת אותן מן הקודש

ביטול קדושה חמורה בשימוש קל. נפקא מינא שלישית עולה מדברי הבית שלמה, והיא , אין השימוש בה)(מבחינת חובת המניין שגם אם נגדיר את תפילת הנשים כקדושה קלה יותר מפקיע את הקדושה החמורה של האוויר. כפי שארון הקודש נותר בקדושתו גם אם מניחים ,בו חומשים, כך אוויר עזרת הגברים נותר בקדושתו המקורית גם כשנבנה בו יציע לנשים

.שכן קדושת האנשים למטה ממשיכה להקרין ולחול על כל החלל שמעליהם

צמצום האור והמרחב למטה. נפקא מינא מעשית העולה מדברי שבט הלוי היא שיש לבחון את השפעת הבנייה על המתפללים למטה. אם בניית היציע גורמת להחשכת עזרת הגברים או לתחושת דוחק המפריעה למורא מקדש ולישוב הדעת בתפילה, הרי שיש בזה פגיעה בקדושה הקיימת. לכן, ההיתר לבנות באוויר מותנה בכך שהבנייה תהיה בשיקול דעת

.אדריכלי והלכתי שישמור על כבוד הבית והמתפללים בו

מתוך הדיון המשפטי באדריכלות של קודש, אנו מעפילים אל פסגות המחשבה, לברר את מהותו של ה"חלל" ביהדות. השאלה האם ניתן לבנות עזרת נשים באוויר בית הכנסת נוגעת

.בשורש הקשר שבין החומר לרוח, ובין המקום הפיזי למרחב האלוקי

האמונה מלמדתנו כי הקדושה אינה דבר התופס נפח או משקל, אלא היא "אור" הממלא את המציאות. כאשר אנו דנים בקדושת האוויר, אנו למעשה חוקרים את מושג הריק. בתפיסה אנושית רגילה, אוויר הוא מקום פנוי, "לא כלום". אך בתפיסת התורה, האוויר של בית הכנסת

הוא מרחב רוחני גדוש ומלא. הריקנות הפיזית היא המאפשרת את השראת השכינה, שכן

.במקום שבו האדם "מפנה מקום" מענייני העולם הזה, שם יכול גילוי השכינה לחול

,כאן טמון רעיון עמוק: בניית עזרת הנשים באוויר אינה "חסימה" של האוויר המקודש אלא היא יציקת תוכן חדש לתוך המרחב הרוחני הקיים. כפי שביאר המהרש"ם, הקדושה כבר נמצאת שם, מיתמרת ועולה עד רום רקיע. הרצפה שבונים הגברים עבור הנשים אינה מנתקת את הקדושה מלמטה, אלא היא הופכת את האוויר המופשט למקום של עשייה

.בפועל. זוהי ההבנה שהרוחניות אינה בורחת מפני החומר, אלא היא חלה בתוכו ועליו

הדינמיות המחשבתית שביקשת מתבטאת כאן בהבנה שהקדושה היא "רצף". תפילת הגברים למטה ותפילת הנשים למעלה אינן שתי תפילות נפרדות בשני חדרים שונים, אלא הן שתי קומות של בניין רוחני אחד הממלא את כל חלל המבנה. האוויר המקודש מקשר ,ומחבר בין כל חלקי עם ישראל, והיכולת להכיל בתוך "מרחב אחד" את כלל המתפללים גם אם הם במפלסים שונים, היא הביטוי הנעלה ביותר לאחדות השכינה השורה בתוך בתי

.כנסיות ובתי מדרשות

אל היכל הנפש אנו נכנסים, להתבונן כיצד האוויר המקודש הממלא את חלל בית הכנסת משתקף בתוך פנימיותו של האדם ובמרחבי אמונתו. הסוגיה של בניית עזרת נשים בתוך ה"ריק" של בית הכנסת אינה רק שאלה הנדסית או הלכתית, אלא היא בירור עמוק בנפש

.על היכולת למצוא קדושה גם במקומות שנראים לכאורה פנויים וחסרי תוכן

באמונה, האוויר מייצג את המרחב הרוחני שבין האדם לבוראו. לעיתים אדם מרגיש בחייו "חלל ריק", תחושה של חוסר או מרחק מהקודש. התובנה העולה מדברי הפוסקים, שהאוויר של בית הכנסת קדוש הוא עד רום רקיע, מלמדת אותנו שאין באמת חלל פנוי מהשכינה. גם כשאנו לא רואים כלי פיזי או מצווה מוחשית, הקדושה נוכחת וממלאת את המציאות. הנהגת האמונה כאן היא היכולת לזהות את ה"אוויר המקודש" שבחיינו, ולהבין שכל רגע של שקט

.'או המתנה הוא למעשה הזדמנות ליצירת קומה חדשה של עבודת ה

,הדינמיות שביקשת באה לידי ביטוי ביכולת "לבנות בתוך האוויר". אדם המבקש להתעלות אל לו לחכות לתנאים פיזיים מושלמים או לקרקע יציבה תחת רגליו; לעיתים עליו לבנות את עולמו הרוחני דווקא בתוך החלל, מתוך אמונה שהקדושה הקודמת של אבותיו ושל מסורת הדורות מחזיקה אותו ונושאת אותו אל על. בניית עזרת הנשים בגובה היא משל

.יום, מבלי להתנתק מהשורשים שעל הקרקע-לנפש המבקשת להתרומם מעל שגרת היום

הנהגת האמונה העולה מכאן היא השילוב בין שמיים וארץ. כפי שתפילת הגברים למטה 'ותפילת הנשים למעלה חולקות את אותו אוויר מקודש, כך גם בחיי האדם – עבודת ה .המעשית והארצית צריכה להיות מחוברת תמיד לשאיפה הרוחנית המיתמרת מעלה המחיצה והרצפה אינן חוצצות, אלא הן אלו המאפשרות לכל אחד למצוא את מקומו המדויק

בתוך המרחב האינסופי של הקדושה, מתוך ידיעה ש"מלא כל הארץ כבודו" וחלל הבית כולו

.הוא היכל אחד של אהבה ויראה

מתוך בירור קדושת האוויר המיתמר מעלה, אנו מעמיקים אל המצפן המוסרי הפנימי המנחה את האדם בהליכותיו בתוך היכל ה', ומבררים כיצד המבנה הפיזי מעצב את עולמו

.המוסרי של העומד לפני המלך

היסוד המוסרי הראשון העולה מתוך דברי המהרש"ם והראב"ד הוא ההכרה בעין טובה וברוח נדיבה. כאשר אנו דנים באוויר כמרחב מקודש שניתן לחלוק בו, המוסר מלמדנו כי הקדושה אינה רכוש פרטי המצומצם לד' אמות של אדם אחד. היכולת להכיל קומה נוספת של תפילה בתוך חלל עזרת הגברים היא ביטוי למוסר של "מקום לכולם". אדם המבין שקדושת האוויר שמעל ראשו אינה נפגמת כאשר נשים עולות להתפלל בו, קונה בנפשו מידת העין הטובה ושמחה בריבוי כבוד שמיים. המוסר כאן הוא ההבנה שהרוחניות אינה

.עוגה המצטמצמת ככל שחולקים בה, אלא היא אור המתרבה ככל שיותר נשמות נהנות מזיוו

,יסוד מוסרי נוסף הוא כבוד המרחב הרוחני של הזולת. כפי שהזהיר מו"ר הגרש"ה וואזנר .הבנייה באוויר צריכה להיעשות ברגישות שלא לפגוע בישוב הדעת של המתפללים למטה המצפן המוסרי מורה לנו כי גם עשיית מצווה גדולה כהרחבת עזרת נשים צריכה להיעשות בדרך ארץ, תוך התחשבות באור ובאוויר של האחר. המוסר כאן הוא האיזון העדין בין השאיפה להתפשטות הקדושה לבין המחויבות שלא לפגוע בקיים. זוהי התחשבות ב"מרחב

.המחיה" הרוחני של כל יחיד בתוך הציבור

לבסוף, המצפן המוסרי מכוון אותנו אל חובת המורא והיראה בכל מפלס. העובדה שקדושת האוויר מיתמרת עד רום רקיע מחייבת את האדם בהתנהגות מוסרית ומכובדת בכל חלקי המבנה. המוסר הפנימי דורש מאיתנו להבין כי המחיצה המפרידה בין המפלסים אינה מעלימה את העובדה שכולנו ניצבים תחת אותה קורת גג מקודשת. הכבוד שאנו רוחשים לאוויר שמעלינו ולתפילות העולות בו הוא עדות למוסר של עמידה לפני ה', שאינה תלויה

.בגובה או במיקום, אלא בטוהר הלב ובייחוד המחשבה

מתוך בירור קדושתו המיתמרת של אויר בית הכנסת, אנו אוספים אל חיקנו תובנות

:מאירות המלוות את הליכותינו ביום יום, בין כותלי המקדש המעט ובנתיבי החיים

הראשונה שבהן היא ההכרה כי אין מקום פנוי מן הקדושה. למדנו כי גם האויר הריק .לכאורה שמעל ראשינו אינו חלל חול, אלא הוא מרחב ספוג קדושה המגיע עד רום רקיע תובנה זו מלמדת אותנו חובת זהירות ומורא בכל רחבי היכל התפילה, שכן השכינה אינה

.שורה רק על הקרקע המוצקה אלא ממלאת את כל חלל הבית

תובנה נוספת היא כוחה של ההמשכיות והקדושה הראשונה. כפי שביאר הראב"ד, ברגע שמקום נתקדש בטהרתו כשהוא פתוח לרווחה, שוב אין בכוחו של שום בניין מאוחר להפקיע

ממנו את זיוו. כך גם בנפש האדם – רגעים של התעלות וקדושה ראשונית חוקקים בנו חותם

.שאינו נמחה, גם כשמגיעים ימים של בנייה ודוחק המכסים על האור הראשוני כמו כן, למדנו את ערך השיתוף והרחבת גבולי הקודש. היכולת להוסיף קומה של תפילה בתוך האויר הקיים מלמדת אותנו יצירתיות רוחנית מהי – למצוא בתוך הקיים מרחבים

.חדשים לעבודת ה', מבלי לגרוע מחלקו של איש, אלא להוסיף ברכה ותפילה על גבי תפילה

עיקר העניין:

בסיכומו של בירור, עולה פסק הלכה מאיר פנים המשלב בין חומרת הקדושה לבין צורכי הדור. רוב בניין ומניין של פוסקי הדורות, ובראשם המהרש"ם והדברי חיים, הכריעו כי מותר לבנות עזרת נשים בתוך חלל האויר של עזרת הגברים, ואין בזה משום הורדה מקדושה כלל. היסוד הכביר הוא שקדושת בית הכנסת חלה על כל חללו המקורי עד לב השמים, וכל בנייה של יציע או גזוזטרא בתוכו אינה אלא ,ניצול מבורך של האויר המקודש לטובת תפילת הנשים. בכך אנו מוצאים כי האויר ,שנראה לכאורה כריק, הוא למעשה הגשר המחבר בין מפלסי התפילה השונים והופך את בית הכנסת כולו להיכל אחד ומאוחד שבו קולות התפילה מלמטה

.ומלמעלה מתמזגים לשירה אחת עולה ובוקעת רקיעים לפני כיסא הכבוד