האם מותר להשתמש בעזרת נשים כקיצור דרך?

?האם מותר עשיית קפנדריא בעזרת נשים אל מול פתחיו הפתוחים של היכל ה' ניצב האדם בחיפזון יומו, מבקש לקצר את דרכו ולהפוך את קודש הקודשים למעבר נוח ומהיר אל חפציו האישיים. והנה, כאשר נחסמת הדרך הראשית בעזרת הגברים בשל איסור קפנדריא החמור, נושא האדם את עיניו אל עזרת הנשים ותוהה בליבו האם מרחב זה, שבו אין מתקיים מנין קבוע ואין בו קדושת ספר תורה ברוב שעות היום,…

?האם מותר עשיית קפנדריא בעזרת נשים אל מול פתחיו הפתוחים של היכל ה' ניצב האדם בחיפזון יומו, מבקש לקצר את דרכו ולהפוך את קודש הקודשים למעבר נוח ומהיר אל חפציו האישיים. והנה, כאשר נחסמת הדרך הראשית בעזרת הגברים בשל איסור קפנדריא החמור, נושא האדם את עיניו אל עזרת הנשים ותוהה בליבו האם מרחב זה, שבו אין מתקיים מנין קבוע ואין בו קדושת ספר תורה ברוב שעות היום, נחשב כחול גמור המותר במעבר או שמא גם הוא אפוף באותה יראת רוממות האוסרת להופכו לקיצור דרך? השאלה מפלחת את חלל בית הכנסת ומעוררת בירור נוקב על מהותה של עזרת הנשים האם היא רק נספח טכני למבנה הגברים, מעין פרוזדור שנועד לשירות הנשים ותו לא, או שמא היא היכל קדוש בפני עצמו היונק את חיותו מן התפילות והדמעות הנשפכות בין כתליו? אנו עומדים על סף הבירור האם מותר להפוך את מקום התפילה לנתיב הילוך של חולין, וכיצד משפיעה הגדרת הקדושה של המקום על המצפן

.המוסרי של העובר ושב בשעריו ומתוך החרדה האופפת את העומד בפתחו של היכל ה', אנו פונים אל מקורות המים החיים של תורתנו הקדושה, לבקש את שורשי הדין בדבר כבוד המקדש ואיסור הפיכתו למעבר של ,. הציווי האלוקי מעמיד אותנו על חובת המורא)(ויקרא יט, ל "'חולין. "ומקדשי תיראו אני ה המלווה את האדם בבואו ובצאתו מן הקודש, והשאלה היא האם מורא זה פורש את כנפיו גם

.על עזרת הנשים ומונע את הפיכתה לנתיב קיצור דרך

כתב לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שהזהיר על המקדש. מדברי)(ויקרא יט, ל רש"י הכהן הגדול מאחיו נלמד כי המורא אינו פחד מן העצים והאבנים, אלא יראת הרוממות מבעל הבית השוכן בו, ומכאן שהדיון על קפנדריא בעזרת נשים הוא בעצם דיון על כבוד השכינה

.השורה בכל חלקי הבית

פירש ומקדשי תיראו, הטעם שלא יכנס אדם שם)(ויקרא יט, ל רבי אברהם אבן עזרא בטומאה, וכן שלא יעשה שם דבר של קלון. האבן עזרא מעמיד את המורא על הימנעות מדבר קלון, ויש לחקור האם הפיכת מקום תפילת הנשים למעבר מקצר דרך נחשבת כקלון

.וזלזול בכבוד המקום

, ביאר כי המצווה היא לשמור על כבוד המקדש בלבנו ובמעשינו)(ויקרא יט, ל הרמב"ן בבחינת יראת כבוד למלך. והנה במלך בשר ודם, אין אדם מעז לקצר דרכו דרך פלטין של מלך, ואם כן יש ללמוד מכאן לבית הכנסת ולעזרת הנשים שבו, שהן מעין ארמון קטן

.של המלך

פירש הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה'. העמידה בבית)(תהלים קלד, א הרד"ק ,ה' היא המגדירה את קדושתו, והשאלה היא האם עזרת הנשים, שבה עומדות נשים לתפילה

.נכללת בהגדרה זו של בית ה' לעניין איסור קפנדריא

. ביאר כי המורא נועד להשריש בנפש האדם את גדולת השם יתברך)(ויקרא יט, ל הרלב"ג כאשר אדם נמנע מלקצר דרכו דרך בית הכנסת, הוא מבטא במעשהו את ההכרה כי המקום

.מוקדש כולו לשמיים, ויש לבחון האם הכרה זו נדרשת גם ביחס לעזרת הנשים

כתב ומקדשי תיראו, אזהרה לבית המקדש שלא להקל בו ראש. החזקוני)(ויקרא יט, ל החזקוני מדגיש את איסור קלות הראש, ומכאן הספק בשאלתנו האם עשיית קפנדריא בעזרת נשים

.נחשבת כקלות ראש בקדושת המקום או שמא קדושתה פחותה ואין בה משום זלזול גמור

פירש ומקדשי תיראו, כדי שתתפללו שם בכוונת הלב. הקדושה נועדה)(ויקרא יט, ל הספורנו לאפשר את התפילה, ואם תפילת הנשים נשמעת שם, הרי שהמקום זקוק למורא כדי לשמר

.את כוונת הלב של המתפללות בו

תרגם ומן בית מקדשי)(ויקרא יט, ל תרגם ומקדשי תהוון דחלין. יונתן)(ויקרא יט, ל אונקלוס תהוון דחלין ביראה. שניהם מדגישים את חובת היראה מהמבנה המקודש, ויראה זו אינה

.מחלקת בין חדר לחדר בתוך הבית

חידש כי המורא הוא כלי להשראת השכינה. במקום שאין מורא, אין)(ויקרא יט, ל הכלי יקר שכינה שורה, ומכאן הצורך לברר האם הקפדה על איסור קפנדריא בעזרת נשים היא התנאי

.להשראת השכינה בתפילתן

מתוך היראה העולה מן המקראות, אנו צוללים אל ים התלמוד, המלבן את גדרי המעבר בשערי הקודש ומשרטט את קווי המתאר של איסור קפנדריא, למען נדע איך להלך בהיכל

.ה' מבלי לפגוע בכבודו

שנינו בברייתא אין עושין אותו קפנדריא. הגמרא מביאה)(דף כח ע"א בגמרא במסכת מגילה )(שם את דברי התנאים האוסרים להשתמש בבית הכנסת כדרך קצרה לעבור מצד לצד. רש"י ביאר קפנדריא, לשון אדם הנכנס בפתח זה לצאת בפתח שכנגדו כדי לקצר דרכו. הגמרא לומדת זאת מן המקדש, כשם שאין נכנסים להר הבית במקלו ובמנעלו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא, כך דין בית הכנסת שהוא מקדש מעט. מכאן עולה השאלה היסודית בשאלתנו: האם עזרת הנשים נחשבת כחלק מאותו "מקדש מעט" לעניין זה, או שמא דינה

.כנספח שאין בו חובת מורא כה חמורה

דנה הגמרא בגבולות הקדושה במקדש ובשאלה מהי)(דף טז ע"א בגמרא במסכת שבועות עזרה ומהו חלל שאינו מקודש. הגמרא מלמדת כי קדושת העזרה היא המחייבת במורא מתארת)(פרק ב משנה ה ובאיסור טומאה. ביחס לעזרת נשים שבמקדש, המשנה במסכת מידות את גודלה ושימושה, ומכאן למדו הפוסקים, כפי שהביא רבבות אפרים, כי מאחר ועזרת נשים

.במקדש הייתה לה קדושה מסוימת, יש ללמוד מכאן גם לעזרת נשים שבבתי כנסיות שלנו

נאמר, בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות)(פרק ג הלכה ג בתלמוד ירושלמי במסכת מגילה ראש. הירושלמי אינו מחלק בין חלקי הבית, אלא קובע כלל גורף על המבנה כולו. השאלה היא האם הפיכת עזרת הנשים למעבר נחשבת כ"קלות ראש" האסורה מן הדין, או שמא

.מאחר ואין שם "דברים שבקדושה" ברוב שעות היום, אין המעבר נחשב לביזיון

נאמר, לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו)(דף סב ע"ב בגמרא במסכת ברכות ."ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא. הגמרא מדגישה שהאיסור נובע מ"מורא מקדש המפרשים שם דנים האם המורא תלוי בשימוש המקום למעשה או בעצם הקדשתו, ויסוד

.זה הוא המפתח להבנת שיטת החכמת אדם אל מול הגר"מ פיינשטיין בשאלתנו

,מתוך אדוות התלמוד המשרטטות את גבולות המורא, אנו עולים אל משכנות הראשונים המציבים את היסודות האיתנים למושג קפנדריא ובוחנים בנרם הטהור האם שביל המעבר

.בעזרת הנשים נחשב כנתיב של חול בתוך נחלת הקודש

פירש קפנדריא, אדם הנכנס בפתח זה לצאת בפתח שכנגדו)(מגילה כח ע"א רבנו שלמה יצחקי כדי לקצר דרכו, והוא לשון 'אדרי' 'קפנ' – כלומר אדרי קמיה, אני חוזר לפניו ומקצר. רש"י ,מלמדנו שהאיסור נעוץ בעצם השימוש במקום כמכשיר טכני לצרכיו האישיים של האדם וביטוי זה של 'קיצור דרך' עומד בסתירה מוחלטת לעמידה לפני המלך, הדורשת כובד ראש

.וביטול הרצון העצמי

, כתב דאפילו בבתי כנסיות שלנו דקדושתן רק מדרבנן)(בפירושו למגילה כח ע"א רבנו הרי"ט איסור קפנדריא חמור הוא משום כבוד השכינה. הר"ן מוסיף וביאר כי הקדושה חלה על המקום מפני שנועד לתפילה ולדברי קדושה, ומכאן יש לדון האם עזרת הנשים, שגם בה נשמעים דברי קדושה ותפילות נשים, יונקת מאותו שורש של קדושת הבית ומשום כך חל

.בה איסור קפנדריא

פסק כל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום)(הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ח רבנו הרמב"ם

שמותר לו להיכנס לשם, ולא יעשנו קפנדריא. הנשר הגדול מדגיש את צורת ההילוך – 'יהלך בנחת' – המעידה על מורא מקדש. מכאן עולה השאלה בשאלתנו: האם אדם העובר בעזרת הנשים לצורך קיצור דרך, אף אם הולך בנחת, עובר על עצם האיסור להשתמש במקום

.קדוש לצרכיו הפרטיים

ביאר דאיסור קפנדריא הוא משום בזיון, שמראה כאילו המקום)(מגילה כח ע"א רבנו הריטב"א 'הזה אינו חשוב בעיניו אלא כחצר של חולין. הריטב"א מעמיד את האיסור על 'תפיסת המקום בלב האדם; אם האדם רואה בעזרת הנשים מקום שאינו קדוש כלל, הוא מזלזל בייעודו

.המקורי, והרי זהו שורש האיסור

חידש כי אפילו אם הבית חרב, קדושתו עומדת עליו)(בחידושיו למגילה שם רבנו הרשב"א ואין עושין אותו קפנדריא. מדבריו נלמד שהאיסור אינו תלוי בנוכחות אנשים או בתפילה המתקיימת באותו רגע, אלא בקדושה העצמית של הבית, ומכאן החיזוק לאוסרים קפנדריא

.בעזרת נשים גם בשעה שהיא ריקה מאדם

אל מפתן האחרונים אנו מגיעים, ובראשם מרן הבית יוסף אשר העמיד את הלכות בית הכנסת על תלן, ומשם נצא לברר את מחלוקת הפוסקים בשאלת זהותה וקדושתה של עזרת

.הנשים בתוך מרחב הקודש

פסק וז"ל: היו לבית הכנסת שני פתחים, לא יכנס)(או"ח סימן קנא סעיף ה מרן בשולחן ערוך בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו. פסיקת מרן רבנו יוסף קארו אינה מבחינה בין חלקי הבית, אלא קובעת איסור גורף על המבנה המקודש, ומכאן נולד הספק

."האם עזרת הנשים נכללת באותה הגדרה של "בית הכנסת

כתב דאסור לסתור כותל בית)(שער השמחה כלל קנב סעיף יב רבנו אברהם דנציג החכמת אדם הכנסת לעשות חלונות דעזרת נשים אין בו קדושת בית הכנסת כלל וכלל. מדבריו עולה לכאורה גישה קוטבית, לפיה עזרת הנשים היא חלל טכני שאין בו קדושה עצמית של בית

.כנסת, ואם כן לפי שיטתו היה מקום להתיר בה עשיית קפנדריא לכתחילה

מביא הבנה מחודשת)(חלק ג סימן צט אולם, רבנו אפרים גרינבלט בשו"ת רבבות אפרים בשיטת החכמת אדם ומעמיד מולו את דברי הכהן הגדול מאחיו. הוא מבאר כי אין הכוונה שאין בעזרת נשים קדושה כלל, אלא שכלפי עזרת הגברים קדושתה פחותה. הוא מוסיף ומקשה מדברי הר"ן, שהרי אם כל קדושת בית הכנסת בזמן הזה היא מדרבנן, מדוע לא תחול

?קדושה זו גם על עזרת נשים שבה שומעות נשים דברי קדושה ומתפללות בה

,יתרה מכך, רבבות אפרים מציין כי בעזרת נשים בבית המקדש הייתה קדושה גמורה וממנה יש ללמוד בניין אב לכל עזרת נשים שבבתי הכנסיות שלנו. הוא מעורר את המחשבה כי עצם העובדה שמתפללים שם, גם אם ביחידות או בנשים בלבד, יוצרת חלות של קדושה

.המונעת את הפיכת המקום למעבר של חולין

אל מפתן הכרעות הדור האחרון אנו נכנסים, מקום שבו פטיש ההלכה חוצב בלהבות אש

את הדרך המעשית בין כותלי הקודש, ומברר האם המורא נסוג מפני הצורך או שמא הוא

.עומד כחומה בצורה גם בשערי עזרת הנשים

הורה וקבע דאסור לעשות קפנדריא)(אגרות משה או"ח חלק ב סימן מה רבנו משה פיינשטיין מעזרת נשים. הפוסק הגדול מעמיד אותנו על יסוד עמוק בביאור שיטת החכמת אדם; הוא – מבאר כי גם אם נאמר שכלפי עזרת הגברים אין לעזרת הנשים קדושת בית כנסת גמורה לעניין שאין מוציאים בה ספר תורה או שאין קדושתה חמורה כל כך – מכל מקום מצד עצמה ודאי יש בה קדושה. הוא למד זאת בגזירה שווה מעזרת הנשים שהיתה בבית המקדש, שאף שהיתה פחותה מקדושת עזרת ישראל, מכל מקום קדושה היתה בה לכל דבריה. מכאן פסק

.רבנו משה כי המשתמש בה כקיצור דרך פוגע במורא המקום ומחלל את ייעודו המקודש

לעומתו, רבנו אליעזר יהודה וולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר )חלק יג סימן כא) נקט בדרך המשלבת את צורכי הרבים עם גדרי הקדושה. הוא דן במקרה של בית החולים שערי צדק בירושלים, שם המעבר דרך עזרת הנשים נדרש לצורך טכני ורפואי. הציץ אליעזר צירף כמה סניפים להיתר, וכתב כי יש מקום שפיר לומר דבעזרת נשים מותר לעשות קפנדריא, כיוון שקדושתה פחותה ואין בזה משום גנאי גדול כל כך כמו בעזרת הגברים. הוא ביאר כי במקום

.צורך גדול או כשהדבר נעשה לתועלת המוסד, ניתן להקל ולא לראות בכך ביזיון לקודש

העיר כי יש לחלק בין עזרת נשים)(חלק ב סימן לב רבנו יצחק יעקב וייס בשו"ת מנחת יצחק שהיא חדר נפרד לגמרי לבין כזו שהיא חלק בלתי נפרד מחלל בית הכנסת. לשיטתו, אם עזרת הנשים פתוחה אל תוך ההיכל, קדושתה יונקת ישירות מקדושת בית הכנסת ואז ודאי

.חל בה איסור קפנדריא לכל הדעות

" ביאר כי המושג קפנדריא תלוי ב"שימוש חול)(חלק ב סימן כד מו"ר הגר"א וייס במנחת אשר במקום קדוש. כיוון שעזרת הנשים מיועדת לתפילה, הפיכתה למסדרון הילוך סותרת את מהותה. עם זאת, הוא ציין כי במקומות שבהם מלכתחילה נבנתה עזרת הנשים באופן כזה , יש מקום להקל יותר מאשר)(כגון בבתי חולים או מרכזים קהילתיים שהיא משמשת גם כמעבר

.בבית כנסת קבוע שבו המעבר הוא דרך עראי וזלזול

מתוך סבך השיטות והכרעות גדולי הדור, עולות לפנינו נפקא מינות בהירות המשרטטות

:את קו הגבול הדק שבין הילוך של מצווה לבין קיצור דרך של חול, ואלו הן

מהות המחיצה והקשר להיכל. נפקא מינא ראשונה ויסודית היא במבנה האדריכלי של

(כפי שדנו בסוגיית עזרת הנשים. במידה ועזרת הנשים היא יציע הפתוח לחלל בית הכנסת ., הרי שקדושתה יונקת ישירות מקדושת ההיכל ואיסור קפנדריא בה חמור יותר)קדושת האוויר לעומת זאת, אם היא חדר נפרד לחלוטין עם כניסה חיצונית, כדברי החכמת אדם, יש מקום

.לסניף היתר בשעת הדחק, שכן זיקתה לקדושת בית הכנסת פחותה

הבחנה בין צורך היחיד לצורך הרבים. נפקא מינא נוספת עולה מדברי הציץ אליעזר בנדון בית החולים שערי צדק. כאשר המעבר בעזרת הנשים נדרש עבור צורך ציבורי, רפואי או , יש להקל יותר מאשר באדם פרטי המבקש)(כגון הגעה לאולם שמחות או למשרדי המוסד קהילתי

לקצר את דרכו לביתו. בזה נחלקו הפוסקים האם "צורך הרבים" מפקיע את גנאי הקפנדריא

.במקום שקדושתו קלה יותר

השימוש המעשי בשעת המעבר. נפקא מינא שלישית היא האם המעבר נעשה בשעה שמתקיימת תפילת נשים במקום. לכל הדעות, הפיכת עזרת הנשים למסדרון הילוך בזמן שנשים שופכות שיח לפני בוראן היא פגיעה חמורה במורא המקום ובישוב הדעת של המתפללות. לעומת זאת, בשעות שבהן המקום ריק, נשענים המקלים על כך שאין כאן

.ביזיון גלוי בפני המתפללים

הגדרת "מקום קדוש" לעניין קפנדריא. נפקא מינא רביעית עולה מדיוקו של הגר"מ

(עבור מניין וקריאת "פיינשטיין: האם איסור קפנדריא תלוי בכך שהמקום נחשב "בית כנסת ,, או בכך שהוא "מקום מקודש". אם נגדיר את עזרת הנשים כמקום מקודש מצד עצמו)התורה

.הרי שגם ללא מניין חל בו איסור המורא, בדיוק כפי שהיה בעזרת נשים שבבית המקדש

מתוך נפתולי ההלכה והגדרותיה, אנו מעפילים אל פסגות המחשבה, לברר את המושג "קפנדריא" לא רק כאיסור טכני של קיצור דרך, אלא כביטוי עמוק ליחס שבין האדם לבין המרחב המקודש בחייו. השאלה האם מותר לקצר את הדרך דרך עזרת הנשים נוגעת בשורש

.השאלה האם המקום הוא רק "אמצעי" להשגת יעד, או שמא הוא "תכלית" בפני עצמה

בעולם החול, המהירות היא חזות הכל. האדם המודרני מבקש תמיד את הנתיב הקצר ."ביותר, את הקיצור והחיסכון בזמן. אך בבואו אל הקודש, התורה מצווה עליו "יהלך בנחת איסור קפנדריא הוא קריאה לאדם לעצור את מרוץ החיים בפתח בית ה'. כאשר אדם מבקש לעבור דרך עזרת הנשים כדי להגיע ליעדו מהר יותר, הוא בעצם אומר שהמרחב הזה הוא "שקוף" בעיניו; הוא אינו רואה בו מקום של שכינה אלא רק מכשול גיאומטרי שיש לעקוף

.או לנצל

הדינמיות המחשבתית שביקשת מתבטאת כאן בהבנה שעזרת הנשים, דווקא בשל היותה לעיתים פנויה מאדם, היא המבחן האמיתי למורא המקדש של האדם. קל לחוש מורא בעזרת הגברים בשעת התפילה כשהקהל גודש את הספסלים, אך המבחן המוסרי והאמוני הוא ,בחדר הצדדי, במקום שבו רק הנשים שופכות את ליבן. שם, בתוך השקט של עזרת הנשים

."נבחנת היכולת של האדם לכבד את "מקומו של הזולת" ואת "מקומו של עולם

הקיצור בדרך הפיזית עלול להוביל לקיצור בדרך הרוחנית. מי שמתרגל להפוך מקום תפילה למסדרון, עלול להתרגל להפוך גם את הקשרים האנושיים שלו ואת עבודת ה' שלו לאמצעים טכניים בלבד. המחשבה המזוקקת מלמדת אותנו כי כל פסיעה בתוך עזרת הנשים צריכה להיות פסיעה של כבוד, הכרה בכך שהמקום הזה אינו שייך לנו אלא מוקדש כולו

.לשיח שבין הנשמה לבוראה

מתוך היכלי המחשבה אנו יורדים אל נתיבי הנפש, להתבונן כיצד איסור קפנדריא בעזרת .הנשים משתקף במרחבי האמונה הפנימיים של האדם ובהנהגת חיו אל מול קודש וחול השאלה האם להפוך את מקום התפילה למעבר טכני היא בראש ובראשונה שאלה על היכולת

של האדם לשהות בתוך רגע של קדושה מבלי לנסות "לקצר" אותו או להפוך אותו לאמצעי

.למטרה אחרת

באמונה, המושג קפנדריא מייצג את הנטייה האנושית לחפש קיצורי דרך רוחניים. לעיתים אדם מבקש להגיע אל הפסגה מבלי לעבור בדרך המלך, או לנצל את מרחבי הקודש בחייו רק כשזה נוח ומשתלם לו לצרכיו האישיים. הנהגת האמונה העולה מן האיסור בעזרת הנשים "מלמדת אותנו כי כל חלקי הקודש – גם אלו שנראים לנו צדדיים, שקטים או פחות "מרכזיים כעזרת הנשים בשעות הבוקר – דורשים מאיתנו עמידה של כבוד ומורא. האמונה אינה

.מחלקת בין "קודש חמור" ל"קודש קל" כשמדובר ביחס הבסיסי של יראת הרוממות

הדינמיות שביקשת באה לידי ביטוי ביכולת של האדם לראות בעזרת הנשים "מקום" ולא "מעבר". בעולם המודרני, המעבר הוא העיקר – אנו תמיד בדרך למקום הבא. הנהגת האמונה דורשת מאיתנו להפוך כל מעבר למקום של נוכחות. כאשר אדם נמנע מלקצר דרכו דרך עזרת הנשים, הוא מחנך את נפשו לכבד את המרחב הרוחני של הזולת, גם כשהזולת אינו נוכח שם פיזית באותו רגע. זוהי יראת חטא דקה, המבינה שהקדושה ספוגה בכתלים ואינה

.תלויה רק בנוכחות המניין

הנהגת האמונה כאן היא היכולת להתייחס אל ה"טפל" כאל "עיקר". עבור הגבר, עזרת הנשים עשויה להיתפס כטפלה להיכל המרכזי, אך המבחן האמוני הוא דווקא שם – בחדר שבו אינך מחויב במצוות התפילה בציבור, האם שם תדע לשמור על מורא מקדש? השמירה על איסור קפנדריא בעזרת הנשים היא עדות לכך שהאדם עובד את ה' באמת, ולא רק מתוך

.הרגל חברתי או ציות לחוקי ההיכל המרכזי

,מתוך בירור המורא השוכן באוויר עזרת הנשים, אנו מעמיקים אל המצפן המוסרי הפנימי המורה לאדם את נתיב הישר בהיכלי הקודש ומלמדו כיצד הילוך הגוף משקף את טוהר

.המידות ויראת הרוממות

היסוד המוסרי הראשון העולה מאיסור קפנדריא הוא מידת ההתבטלות אל מול נעלה ממך. כאשר אדם נמנע מלקצר את דרכו דרך עזרת הנשים, הוא מצהיר במעשהו כי צרכיו האישיים, נוחותו ומהירות הילוכו, בטלים ומבוטלים אל מול קדושת המקום. המוסר כאן הוא ההבנה שהעולם אינו מסדרון לצרכינו הפרטיים, אלא היכל שבו לכל פינה יש משמעות ,וייעוד משלה. אדם הקונה בנפשו את המצפן הזה, לומד לכבד גבולות ומרחבים שאינם שלו

.ולהבין שישנם מקומות שבהם הדרך הארוכה היא הדרך המכובדת והראויה ביותר

יסוד מוסרי נוסף הוא כבוד התפילה של הזולת, גם בהיעדרו. המחשבה המזוקקת בסוגייתנו מלמדת כי אף שבעזרת הנשים אין מתקיים מניין גברים, הרי שדמעותיהן ותפילותיהן של ,נשים מקדשות את הכתלים. המצפן המוסרי מורה לנו כי זלזול במקום שנועד לתפילת נשים .על ידי הפיכתו למעבר סתמי, הוא פגיעה עמוקה בערך התפילה של מחצית מעם ישראל המוסר דורש מאיתנו לראות בעין טובה וביראת כבוד את המקום המוקדש לאחר, ולהבין שקדושה אינה נמדדת רק לפי הצרכים המיידיים של הגבר העומד בפתח, אלא לפי הייעוד

.הנצחי של המבנה

לבסוף, המצפן המוסרי מכוון אותנו אל חובת האמת והצניעות הפנימית. אדם העושה קפנדריא בעזרת נשים משום ש"איש לא רואה" או משום ש"זה רק חדר צדדי", מעיד על חסרון ביראת שמיים פנימית. המוסר הפנימי דורש מאיתנו עקביות; אם בית הכנסת הוא מקום מורא, הרי שכל אגפיו וחדריו הם בכלל זה. הימנעות מקפנדריא במקום שקט וצדדי ,היא הביטוי הנעלה ביותר ליושר מוסרי, שבו האדם מכבד את הקודש משום שהוא קודש

.ולא משום שיש מי שיבקר את מעשיו מתוך שבילי המחשבה המעמיקים בעזרת הנשים, אנו אוספים אל תרמיל החיים תובנות

:מאירות המנחות את צעדינו בנתיבי הקודש והחול כאחד הראשונה שבהן היא חובת השהות והנחת. למדנו כי הניסיון לקצר את הדרך הפיזית דרך מקום קדוש הוא זלזול במהותו של המקום. תובנה זו מלמדת אותנו בחיי היום יום את ערכה של הדרך הארוכה שהיא קצרה – היכולת להשקיע את הזמן הראוי בכל דבר שבקדושה

.ובכל קשר אנושי, מבלי לחפש קיצורי דרך טכניים המרוקנים את המעשה מתוכנו הפנימי תובנה נוספת היא כבוד המרחב של הזולת. כפי שראינו בשיטת הגר"מ פיינשטיין, עזרת הנשים היא היכל מקודש בזכות עצמו, המוקדש לתפילת נשים. המוסר העולה מכאן הוא החובה לכבד את עולמו הרוחני של האחר, גם כשהוא נראה לנו "צדדי" או שונה מסדר היום המרכזי שלנו. הכרה בזכותו של כל אדם למרחב תפילה מכובד ומוגן היא יסוד באהבת

.ישראל ובמורא מקדש כמו כן, למדנו את ערכה של היראה הפנימית. השמירה על איסור קפנדריא דווקא בעזרת הנשים, מקום שלעיתים הוא שקט ונסתר מעין רואים, היא המבחן האמיתי לנאמנותו של האדם לקודש. תובנה זו מלווה אותנו בכל מעשינו שבצנעה, להבין שהשכינה נוכחת בכל

.חלל וחלל, ואין מקום פנוי ממנה הדורש פחות כבוד או פחות מורא

עיקר העניין:

בסיכומו של בירור הלכתי ומחשבתי מרתק, עולה תמונה בהירה של יראת רוממות הפרוסה על כל אגפי הבית. אף שיש מן הפוסקים כבעל הציץ אליעזר שנטו להקל בעזרת נשים במקום צורך גדול או במוסדות ציבוריים כבתי חולים, הרי שהכרעתם של גדולי עולם כהגר"מ פיינשטיין והרבבות אפרים היא שאסור לעשות קפנדריא בעזרת נשים לכתחילה. היסוד הכביר המונח לפתחנו הוא שקדושת עזרת הנשים יונקת משורש המקדש הקדום, וכל פסיעה של קיצור דרך בין כתליה פוגעת במורא המלכות השורה בבית ה'. עזרת הנשים אינה מסדרון מעבר, אלא היכל של דמעות ותפילה, מרחב מקודש הדורש מהעובר בו הילוך של נחת וכובד ראש. בזה אנו מוצאים כי השמירה על כבוד המקום, גם בפינותיו השקטות, היא הדרך האמיתית שבה האדם מעיד על עצמו כי הוא ניצב לפני מלך מלכי המלכים, וכל חלל הבית

.כולו קדוש הוא וראוי למורא וליראת שמיים טהורה