האם מותר לשנות תפילין של רבנו תם לתפילין של רש"י או להפך?

?או להיפך

האם מותר לשנות מתפילין של רבנו תם ולהניחם בתפילין של רש''י

?או להיפך

בלב ליבה של מצוות התפילין, הקשר הנצחי שבין ישראל לאביהם שבשמיים, ניצבת אחת המחלוקות המופלאות והעמוקות ביותר שעברו במסורת הדורות. כאשר אנו קוראים בפרשת פקודי "ויקם משה את המשכן", אנו רואים לנגד עינינו לא רק הקמת מבנה פיזי, אלא יציקת יסודות של קדושה שאין למעלה ממנה. מתוך רגע זה נולד הכלל הכביר "מעלין בקודש ואין

,מורידין", המלווה כל פרט ופרט בכלי המשכן ובכלי המצווה שלנו. והנה, בתוך בתי התפילין במקום שבו המחשבה והלב מתאחדים, התעוררה סערה הלכתית ורוחנית קדומה: כיצד מסודרות הפרשיות המונחות על ראשו של היהודי? האם כסדר כתיבתן בתורה כפי שביאר

?רש"י, או שמא בשינוי סדר המקרב את ה"הוויות" זו לזו כשיטת נכדו רבנו תם

זוהי אינה רק שאלה של סדר טכני, אלא שאלה של זהות וקדושה. האם תפילין של אלו יום מימות משה רבנו הפך לסלע מחלוקת כה-פסולים לאלו? איך ייתכן שדבר הנעשה יום עז, עד שגדולי עולם חקרו האם שינוי מבתי רבנו תם לרש"י נחשב לירידה בקדושה או שמא לעלייה? אנו יוצאים למסע מרתק החוצה מערות קדומות בבר כוכבא, עובר דרך תשובות שניתנו בחלום מן השמיים, ומגיע עד לפסקי ההלכה של מרן הבית יוסף וחכמי הקבלה. ננסה להבין האם בתוך הבתים והרצועות שוכנת קדושה שהיא מעבר להלכה היבשה, וכיצד אדם המבקש לשנות את תפיליו עומד אל מול זלזול בכבודם של גאוני עולם מחד, ומול שאיפה

.לעלייה בקודש מאידך

מתוך המעמד הנשגב של הקמת המשכן, אנו ניצבים אל מול הפסוקים החותמים את מפעל הבנייה הכביר במדבר, ומבקשים לדלות מהם את שורש הדין של "מעלין בקודש" המקבל

.משמעות כה דרמטית במבנה התפילין

ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו

)(שמות מ', י''ח

כתב וביאר את אופן ההקמה שנעשתה על ידי משה רבנו לבדו. הוא)(שמות מ', י''ח רש"י מפרש כי משה העמיד את המשכן בכוח נסי, שכן לא היה כוח בשר ודם שיכול להקימו. הסבר הדבר הוא שמכאן למדו רבותינו את היסוד שאין מורידין בקדושה; משה, שהיה במדרגת הקדושה העליונה ביותר, הוא זה שהקים את המשכן, ולא רצה להוריד את הקדושה על ידי סיוע של אחרים הפחותים ממנו במעלה. המחשבה המזוקקת מכאן היא שהקדושה דורשת

.התעלות מתמדת

כתב וביאר את משמעות הקימה. הוא מפרש כי)(שמות מ', י''ח רבי אברהם אבן עזרא "ויקם משה" נאמר על כל חלקי המשכן שסודרו בסדר מופתי זה אחר זה. הסבר הדבר הוא שהקדושה אינה שורה אלא במקום שיש בו סדר של עלייה. הדבר מתקשר ישירות לסדר

.הפרשיות בתפילין, שגם הוא חייב להיות ב"סדר מופתי" כדי שהשכינה תשרה בבתים

כתב וחידש בטעם כפל הלשון "ויקם". הוא מפרש שהקמה זו הייתה)(שמות מ', י''ח רמב"ן בחינת חנוכה לדורות, וכל מעשה שעשה משה הפך לחוק עולם בקדושת הכלים. הסבר הדבר ,הוא שאם במשכן הקפידו על סדר ההקמה, הרי שבסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין

.כל שינוי נוגע בשורש החוק של קדושת הכלים לדורות

כתב וביאר בדרך המוסר את עניין ההקמה. הוא מפרש שמשה הקים)(שמות מ', י''ח הכלי יקר את המשכן מלמטה למעלה – קודם האדנים ואחר כך הקרשים – כדי ללמדנו שתמיד יש

,לעלות בקודש. המחשבה העולה מכאן היא שהתנועה הטבעית של היהודי היא כלפי מעלה

.וזהו הבסיס לחקירה האם שינוי מתפילין של רבנו תם לרש"י נחשב לעלייה או לירידה

כתב וביאר את השלמת המלאכה כאישור סופי. הוא מפרש שמשה)(שמות מ', י''ח ספורנו ראה שהכל נעשה "כאשר ציווה ה'", ולכן הקים אותו בדרגה הגבוהה ביותר האפשרית. הסבר הדבר הוא שהציות המוחלט לציווי הוא שמשרה את הקדושה, ומכאן אנו יוצאים לברר מהו

.ה"ציווי" המדויק בסדר הפרשיות – האם כרש"י או כרבנו תם

,מתוך יסודות הקמת המשכן בידי משה רבנו, אנו פוסעים אל היכלי התלמוד המאירים המקום בו המעשים הכבירים של המדבר הופכים להלכות קצובות המעצבות את פני התפילין

.שאנו מניחים על ראשנו וזרוענו בכל בוקר

כתבו וביאו את הלימוד העולה מהקמת המשכן. הגמרא)(דף צ''ט ע''א בגמרא במסכת מנחות מפרשת כי מכך שמשה רבנו הקים את המשכן לבדו ולא נעזר באחיו הכוהנים, אנו למדים את הכלל הכביר: מעלין בקודש ואין מורידין בקדושה. הסבר הדבר הוא שכל חפץ שהגיע למדרגת קדושה מסוימת, אין ראוי שישמש במדרגה פחותה ממנה. המחשבה המזוקקת

.משלב זה היא שדין זה אינו רק טכני, אלא הוא מהות הקדושה השואפת תמיד אל על

כתבו וביארו את מחלוקת התנאים והאמוראים בסדר)(דף ל''ד ע''ב בגמרא במסכת מנחות )(בפירושו למנחות ולחומש הפרשיות, מחלוקת שהפכה לסלע איתן בין רש"י לנכדו רבנו תם. רש"י 'כתב וביאר כי סדר הפרשיות בבתים הוא כסדר כתיבתן בתורה: 'קדש', 'והיה כי יביאך מימין הקורא, ואחריהן 'שמע' ו'והיה אם שמוע'. הסבר הדבר הוא שהקדושה צריכה לעקוב כתב וחידש כי סדר)(המובא בתוספות שם אחר סדר הגילוי האלוקי בתורה. לעומתו, רבנו תם הפרשיות הוא: 'קדש', 'והיה כי יביאך', 'והיה אם שמוע' ורק אז 'שמע'. הסבר הדבר הוא ששתי

. צריכות להיות סמוכות זו לזו בתוך הבתים)(ההוויות "הפרשיות הפותחות ב"והיה

כתבו וביארו את ההבחנה בין תשמישי מצווה לתשמישי)(דף כ''ו ע''א בגמרא במסכת מגילה קדושה. הגמרא מפרשת כי תפילין הם תשמישי קדושה מובהקים שגופם קדוש, ולכן חל עליהם הכלל של אין מורידין במלוא חומרתו. המחשבה העולה מכאן היא שהשאלה של שינוי הבתים והרצועות אינה רק שאלה של "נוחות", אלא שאלה של פגיעה אפשרית

.בקדושת החפץ

כתבו וביארו את הלימוד על "מעלין בקודש" באופן)(המובאת ברש"י במגילה כ''ו ע''א בתוספתא מרתק. התוספתא מפרשת שבצלאל עשה את המשכן, אך משה הוא שהקימו. הסבר הדבר .הוא שפעולת ההקמה של משה העלתה את עבודתו של בצלאל למדרגה חדשה של קדושה המחשבה המזוקקת משלב זה היא שישנה משמעות אדירה למי ש"מקים" את המצווה ולסדר

.שבו היא נעשית

המחשבה המזוקקת מהיכלי הגמרא היא שסדר הפרשיות אינו פרט טכני, אלא הוא הגוף של המצווה. כפי שנראה בהמשך בדברי הטור, "תפילין של אלו פסולין לאלו", ומכאן נובע

המתח העצום: אם אדם משנה תפילין משיטה אחת לשנייה, האם הוא מעלה אותם למדרגתם

?האמיתית או שמא הוא מוריד אותם מקדושתם ומחלל את כבודם של גאוני עולם

מתוך בירור יסודות הסוגיה בין כותלי בית המדרש של התנאים והאמוראים, אנו קרבים אל היכלם של רבותינו הראשונים. כאן אנו מבקשים לדלות את העדויות ההיסטוריות והרוחניות המפעימות, המגלות כי מחלוקת זו אינה רק פלפול הלכתי, אלא היא טבועה עמוק בתוך

.אדמת הקודש ובתוך מסורת הדורות

כתב וביאר כי המנהג הפשוט בעולם הוא כשיטת רש"י. הוא מביא)(מסכת מנחות המרדכי עדות מרעישה כי מצאו בקברו של יחזקאל הנביא תפילין עתיקים שסדר הפרשיות שבהם היה כסדר רש"י. הסבר הדבר הוא שישנה מסורת פיזית המגיעה עד לימי הנביאים התומכת ,בשיטה זו. המחשבה המזוקקת מכאן היא שההלכה המקובלת אינה מבוססת רק על סברה

.אלא על עדות חיה מן העבר

כתבו וחידשו את שיטת רבנו תם, המבוססת)(מסכת מנחות ל''ד ע''ב ד"ה והקורא מאידך, התוספות ,על דברי הגאונים. הם מביאים כי רב האי גאון וכן בתשובות הגאונים מבואר כדעת רבנו תם שסדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "והיה אם שמוע" ו"שמע". הסבר הדבר הוא ,שסמיכות ה"הוויות" היא העיקר. המחשבה העולה מכאן היא שהמחלוקת היא קדומה ביותר ואף במערות בר כוכבא נמצאו תפילין כשיטת רבנו תם מתקופת התנאים. העובדה שנמצאו שני הסוגים מעידה כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ושתי השיטות היו קיימות זו לצד זו עוד

.בטרם ירד הלילה על גלותנו

כתב וביאר את פסיקתו כשיטת רש"י. הוא)(הלכות תפילין רבנו משה בן מימון, הרמב"ם מפרש את סדר הפרשיות כסדר כתיבתן בתורה ללא שום שינוי. הסבר הדבר הוא שהרמב"ם

(בהשגותיו ראה בפשטות הכתוב ובסדר התורה את הקו המנחה לקדושה. לעומתו, הראב"ד " כתב וביאר שיטה שלישית בסדר הנחת הפרשיות, כפי שדן באריכות בעל ה"כסף משנה)שם בשיטות הגאונים השונות. המחשבה המזוקקת משלב זה היא שסדר הפרשיות בתוך הבתים

.הוא מעין "קוד גנטי" של המצווה, וכל שינוי בו משנה את פניה

כתב וסיכם את המבוכה הגדולה שנפלה בין הגאונים. הוא מפרש)(אורח חיים סימן ל"ד הטור כי מאחר ש"תפילין של אלו פסולין לאלו", הרי שירא שמים יצא ידי שניהם ויניח שני זוגות תפילין. הסבר הדבר הוא שבעולם של ספק דאורייתא בחפץ כה קדוש, הדרך היחידה להבטיח את העלייה בקודש היא החיבוק של שתי השיטות יחדיו. המחשבה העולה מדבריו היא שאין

.כאן "בל תוסיף", אלא הידור מצווה עליון המבקש לקלוע לרצונו האמיתי של הבורא

,מתוך בירור דברי הראשונים המציבים בפנינו עדות חיה על קדמוניותן של שתי השיטות אנו קרבים אל שולחנם של גדולי האחרונים, המלבנים את הסתירה המרתקת שבין המנהג

.הפשוט לבין דרישת האמת המוחלטת

, כתב ופסק כי אף שהעיקר כשיטת רש"י)(או"ח סימן ל"ד מרן רבנו יוסף קארו בשולחן ערוך

הרי שירא שמים יצא ידי שניהם. הוא מביא את דברי המהרי"ל המזהיר מפני "יוהרא", ומבאר כי רק מי שמוחזק ומפורסם בחסידות ראוי לו להניח תפילין של רבנו תם בפרהסיה. הסבר הדבר הוא שההלכה מבקשת לשמר את אחדות המחנה, אך מאידך אינה מוותרת על השאיפה לשלמות. המחשבה המזוקקת מכאן היא שהנחת זוג שני היא בחינת "מעלין בקודש" פנימי

.עבור מי שכבר זיכך את מידותיו

כתב וביאר את דברי)(סימן ל"ד הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן במשנה ברורה מרן, והביא את דברי הגאון מוילנא, רבנו הגר"א. הוא מפרש כי הגר"א לא הניח תפילין של רבנו

(כמו תם, שכן אמר בפיקחותו שאם נבוא לצאת ידי חובת כל המחמירים והשיטות השונות , יהיה עלינו להניח שישים וארבעה זוגות של תפילין. הסבר הדבר הוא)ה"שימושא רבא" והראב"ד שלשיטת הגר"א, בירור ההלכה צריך להסתיים בהכרעה ברורה ולא בריבוי כלים. המחשבה העולה מכאן היא המתח שבין "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" לבין הצורך בהנהגה אחידה

.בעולם המעשה

ואולם, הפליאה העצומה נותרה בעינה: כיצד רבנו תם, נכדו של רש"י, שינה יום אחד את תפיליו? הרי מסתבר שבהגיעו למצוות הניח תפילין כסדר זקנו. התשובה לכך טמונה בבירור העמוק כי רבנו תם לא "חידש" שיטה, אלא הכריע כשיטה קדומה שהייתה קיימת בזמן הגאונים ואף בימי בית שני. המחשבה המזוקקת משלב זה היא שרבנו תם ראה בשינוי הסדר חזרה אל האמת המקורית, ובכך קיים בנפשו את הדין של "מעלין בקודש" – העלאת

.ֹהמצווה ממדרגת המנהג הרווח אל מדרגת הדיוק ההלכתי כפי שתפסו

.רבי יעקב ממרויש בספרו שו"ת מן השמים כתב וחשף תשובה מבהילה שקיבל בחלומו הוא שאל כמי הלכה במחלוקת זו, וענוהו: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים... הקב"ה אומר .")(כשיטת רש"י וכל פמליה של מעלה אומרים הוויות כסדרן)(כשיטת רבנו תם הוויות באמצע הסבר הדבר הוא שהמחלוקת אינה רק עלי אדמות אלא היא נטועה בתוך המבנה הרוחני של העולמות העליונים. המחשבה העולה מכאן היא שהשינוי בין התפילין הוא למעשה תנועה

.)(העולם המכוסה – רבנו תם " ל"עלמא דאתכסיא)(העולם הגלוי – רש"י "בין "עלמא דאתגליא

מתוך דברי רבותינו המפלסים את הנתיב בין הנגלה לנסתר, אנו מעפילים אל היכל הרזים. כאן, בין כתבי האר"י והבן איש חי, מתגלה לנו כי בתי התפילין אינם רק עור מעובד, אלא כסאות לאורות עליונים, וכל שינוי בסדרם פועל פעולות רוחניות כבירות

.בעולמות עליונים

כתב וביאר את דעת)'(פרשת וירא אות ח רבינו יוסף חיים, ה"בן איש חי", בספרו עוד יוסף חי רבנו האר"י. הוא מפרש כי שתי הסברות של רש"י ורבנו תם אמת הן, ושתיהן נחוצות לתיקון הנפש. עם זאת, הוא מחדש כי קדושת התפילין של רבנו תם גבוהה יותר במעלתה הרוחנית ,משל תפילין דרש"י. הסבר הדבר הוא שבעוד שתפילין של רש"י שייכים לעולם הבינה תפילין של רבנו תם מושכים אורות ממדרגה פנימית וגבוהה יותר. המחשבה המזוקקת מכאן

,היא שלפי שיטת הקבלה, שינוי של רצועות ובתים מרש"י לרבנו תם נחשב לעלייה בקודש

.אך שינוי מרבנו תם לרש"י עשוי להיחשב לירידה, ועל כן יש להימנע ממנו

רבינו יצחק לוריא, האר"י הקדוש, כתב וחידש כי משה רבנו הניח שני זוגות תפילין, ולא משום ספק אלא משום ששניהם אמת. הוא מפרש כי רבנו תם לא חידש דבר, אלא גילה את הקדושה הכמוסה שהייתה נחלת יחידי סגולה עוד מימי משה. הסבר הדבר הוא שקדושת רבנו תם היא בחינת "מוחא סתימאה", אור גנוז שאינו מתגלה לכל אחד. המחשבה העולה שינוי בין הבתים נובעת מהחשש לערבב בין דרגות קדושה-מכאן היא שההקפדה על אי

.שונות, שכל אחת מהן פועלת במישור אחר של ההנהגה האלוקית

האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא בספרו שולחן הטהור כתב והזהיר דברים חריפים ביותר. הוא מפרש כי מי שאינו מניח תפילין של רבנו תם חסר לו בעיקר קדושת ישראל, ואף השתמש בביטוי "קרקפתה דלא מנח תפילין" על מי שאינו חושש לשיטה זו. הסבר הדבר הוא שלדעתו הקדושה של רבנו תם היא כה מהותית, עד שכל זלזול בה, כולל שינוי הבתים שלהם לחולין או לקדושה אחרת, נחשב לפגימה חמורה בנפש. המחשבה המזוקקת משלב

.זה היא האחריות הכבדה הרובצת על מי שמבקש "להוריד" את התפילין הללו ממדרגתם

.רבינו אביעד שר שלום בספרו אמונת חכמים כתב וביאר את השתלשלות המחלוקת הוא מפרש כי משה רבנו מסר את סדר רבנו תם ליחידי סגולה כסוד כמוס, ובמשך הדורות נשתכח מהו החיוב ומהו ההידור. הסבר הדבר הוא ששני הזוגות יונקים מאותו שורש של אמת, אלא שאחד גלוי ואחד נסתר. המחשבה העולה מדבריו היא שמאחר ששניהם מקורם במשה רבנו, יש לנהוג בהם כבוד שווה ולא לשנות מזה לזה כדי שלא ליצור זלזול בשיטה

.האמיתית השנייה

,מתוך בירור דברי רבותינו המקובלים על האורות הכמוסים המאירים בתוך בתי התפילין אנו יורדים אל עולם המעשה וההנהגה ההלכתית המדוקדקת. כאן אנו מבקשים לדלות את הנפקא מינות המעשיות העולות מתוך דברי גדולי האחרונים, המורים לנו כיצד לשמר את

.כבודם של גאוני עולם ואת קדושת החפץ מתוך זהירות מופלגת

.)(ח"ה סימן ב' אלפים רפ"ו נפקא מינה ראשונה ויסודית עולה מדברי רבי דוד בן זמרא, הרדב"ז הרדב"ז כתב וביאר את האיסור לשנות תפילין של רבנו תם לעשותם של רש"י. הוא מפרש כי מעבר לדין "מעלין בקודש", קיים כאן חשש חמור של זלזול בכבודם של בעלי סברא זו. הסבר הדבר הוא שברגע שאדם לוקח תפילין שהיו כשרים לשיטה אחת ופוסל אותם כדי להפכם לשיטה אחרת, הוא מביע בפעולתו זלזול בכל גאוני עולם שסברו שזוהי האמת ;המוחלטת. המחשבה המזוקקת מכאן היא שההלכה מבקשת להגן על כבוד התורה וחכמיה הרדב"ז אף מעיד כי לאחר שהורה להיתר, ענוהו מן השמים בחלומו שלא הורה יפה, וחזר

.בו וגזר איסור גמור בדבר

. הוא כתב וביאר)'(מהדורה תניינא סימן ח נפקא מינה שנייה מתגלה בדברי רבי עקיבא איגר את הספק ההלכתי המלווה אותנו בגלותנו: מאחר שאנו מסופקים כמי ההלכה באמת, הרי

שאם נשנה תפילין המסודרים כרבנו תם ונהפכם לרש"י, ייתכן שאנו עושים מעשה של "הורדה" מקדושה לחולין. הסבר הדבר הוא שלפי שיטת רבנו תם, תפילין של רש"י הם "כקמיע בעלמא" ואינם תפילין כלל. המחשבה העולה מכאן היא שהספק הקיים במציאות מחייב אותנו לנהוג בזהירות כפולה, ולא לשנות את המצב הקיים כדי שלא להסתכן בביטול

.קדושת החפץ

המביא את דברי ה"ברכי)(סימן ל"ד "נפקא מינה שלישית עולה מדברי בעל ה"שערי תשובה יוסף". הוא כתב וביאר כי כשם שאסור לשנות מרש"י לרבנו תם, כך אסור לשנות מרבנו תם לרש"י. הסבר הדבר הוא כפול: ראשית, כדי שלא לנהוג בהם מנהג חולין בעת הפירוק .והשינוי, ושנית, כדי לחוש לדעת האר"י שעל פי סוד שתי השיטות הן אמת גמורה במקורן המחשבה המזוקקת משלב זה היא שבעולם התפילין, כל "בית" וכל "רצועה" הופכים לחלק

.ממבנה רוחני שלם, שאין לפגוע באחדותו

נפקא מינה רביעית עולה מתוך דברי מו"ר הגרב"צ מוצפי, המזקק את המחלוקת שבין הפוסקים לחכמי הקבלה. הוא מפרש כי לדעת הפוסקים תפילין של רש"י הם העיקר והם ,במעלה גבוהה יותר, ולכן מותר להפוך מרבנו תם לרש"י ולא להיפך. אך לדעת המקובלים .תפילין של רבנו תם קדושות ורמות מעלה יותר, ולכן מותר להפוך רק מרש"י לרבנו תם המסקנה המוסרית וההלכתית העולה מכך היא שיש לשבת ב"שב ואל תעשה" ולא לשנות

.כלל בין הסוגים, כדי שלא להיכנס לסבך של ספקות בדרגות הקדושה

מתוך בירור הנפקא מינות המעשיות העולות מתוך זהירותם של גדולי האחרונים, אנו מעפילים אל היכל הרעיון. כאן אנו מבקשים להתבונן ביסוד הכביר של "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", כוח המאחד את שני זוגות התפילין למבנה רוחני אחד, ובוחנים כיצד המאבק

.ההלכתי משקף את השאיפה האנושית לאחד בין הגילוי לשורש

הרעיון המרכזי העולה מתוך דברי בעל "שו"ת מן השמים" ורבי ראובן מרגליות, חושף בפנינו כי המחלוקת בין רש"י לרבנו תם אינה טעות בהעברת המסורת, אלא השתקפות של שכבתית. המחשבה היא שבעוד שרש"י מייצג את "סדר כתיבתן" – את-מציאות רוחנית דו הדרך שבה התורה מתגלה אלינו כסדרן בעולם הזה – הרי שרבנו תם מייצג את סמיכות ה"הוויות", את השורש שבו כל שמותיו של הקב"ה מחוברים באחדות אחת בלתי ניתנת להפרדה. הסבר הדבר הוא שביום יום אנו זקוקים לשני האורות הללו: האור המדרג את המציאות והאור המאחד אותה. המחשבה המזוקקת מכאן היא שהנחת שני זוגות התפילין

.היא הניסיון של היהודי להשכין שלום בין הנהגת השמיים להנהגת הארץ בתוך מוחו ולבו

זאת ועוד, עלינו להתבונן ברעיון העמוק של "ויקם משה את המשכן" כמודל ליצירת קדושה. משה רבנו הקים את המשכן לבדו, אך בצלאל הוא שבנה אותו. המחשבה היא . כך גם בתפילין: הבתים)(משה " ו"הקמה)(בצלאל "שהקדושה נוצרת משילוב של "עשייה והרצועות הם מעשה בצלאל, אך הסדר הפנימי של הפרשיות הוא "הקמת" המצווה. הסבר הדבר הוא ששינוי הבתים והרצועות נוגע בעצם המבנה שבנה בצלאל; כאשר אדם מפרק בית

של רבנו תם כדי לעשותו רש"י, הוא מחריב בניין רוחני שהוקם על פי סדר מסוים. המחשבה העולה מכאן היא שהכבוד שאנו רוחשים לכל אחת מהשיטות הוא הכבוד שאנו רוחשים לכל

.הדרכים שבהן הקב"ה מתגלה בעולמו

"המחשבה המזוקקת משלב זה היא שחכמת התורה מלמדת אותנו שאין "נכון" ו"לא נכון מוחלטים במקום שבו "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". הרעיון הוא שגם אם להלכה אנו פוסקים כרש"י, הרי שקדושת רבנו תם נותרת במקומה כקדושה עליונה וכמוסה. המחשבה העולה מדברי רבותינו היא שעיקר ה"מעלין בקודש" בתפילין הוא ההכרה שכל פרט בבתים וברצועות נושא עמו מטען של דורות וסודות. לכן, האיסור לשנות ביניהם אינו רק חסם הלכתי, אלא הזמנה לנהוג בחפצי המצווה בחרדת קודש, מתוך הבנה שהם אינם רק

.אובייקטים, אלא כלים חיים של דבקות המקשרים אותנו אל פמליה של מעלה

מתוך עומק הרעיון המאחד את שני קוטבי האמת של רש"י ורבנו תם, אנו פוסעים אל היכל המחשבה. כאן אנו מבקשים להתבונן בנפש היהודי הניצב אל מול שני זוגות תפילין, ותוהים כיצד המעטפת החיצונית של הבתים והרצועות הופכת למראה המשקפת את המאבק הפנימי

.שבין הגלוי לנסתר בנשמתו

השינוי בין התפילין היא שהחומר אינו רק כלי-המחשבה העמוקה העולה מתוך סוגיית אי קיבול לרוח, אלא הוא מקבל את צורתו וקדושתו מכוח המחשבה שהושקעה בו. המחשבה היא שכאשר אדם מייחד בתים ורצועות לשיטת רבנו תם, הוא יוצר "כלי" המותאם לאורות של ;ה"הוויות" הסמוכות. הסבר הדבר הוא שעל פי מחשבת ישראל, אין מקרה בעולם הקדושה כל תפר בגיד וכל ריבוע בעור הם חלק ממבנה הרמוני. המחשבה המזוקקת משלב זה היא שפירוק הבתים כדי לשנותם לשיטה אחרת הוא כעין "ניתוח" בנפש המצווה. זהו המקור למחשבתו של הרדב"ז, שחש כי השינוי פוגע ב"זהות" הרוחנית של החפץ, ובכך הוא מחלל

.את הכוונה המקורית של עושהו ושל גאוני העולם שסמכו ידיהם על שיטה זו

זאת ועוד, עלינו להתבונן במחשבה של "מעלין בקודש" כביטוי לענווה אנושית מול האמת האלוקית. המחשבה היא שהאדם, בשר ודם, אינו יכול לקבוע בוודאות מוחלטת איזו שיטה היא "קדושה יותר", שכן בשמיים "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". הסבר הדבר הוא ,שהישיבה ב"שב ואל תעשה" – כפי שהורה מו"ר הגרב"צ מוצפי – אינה מבטאת חוסר הכרעה אלא מחשבה עמוקה של יראת רוממות. המחשבה המזוקקת משלב זה היא שההימנעות ממדית, וכל-משינוי התפילין מלמדת את האדם כי ישנם תחומים שבהם האמת היא רב .ניסיון לצמצם אותה לשיטה אחת על ידי "הורדת" השנייה נחשב לפגיעה בשלמות הקודש המחשבה העולה מכאן היא שהכבוד שאנו נותנים לבתי התפילין הוא הכבוד שאנו נותנים

.ליכולת של הקב"ה לשכון בתוך מחלוקות אנושיות

המחשבה המזוקקת מסוגיה זו היא שהתפילין הם ה"מצח" וה"זרוע" של האומה. המחשבה היא שכאשר אדם נמנע מלשנות מתפילין של רבנו תם לרש"י, הוא מחבר את מחשבתו אל שרשרת דורות שמתחילה במערות בר כוכבא ועוברת דרך חלומותיהם של רבותינו

,הראשונים. המחשבה העולה מכאן היא שקדושת התפילין אינה רק בפרשיות שבפנים אלא גם ב"כבוד התורה" המוקרן מהבתים. המחשבה המזוקקת היא שמי ששומר על צורת התפילין כפי שהוקדשו בתחילה, מקיים בנפשו את "ויקם משה את המשכן" – הוא מעמיד את המצווה על תילה בשיא תפארתה, מבלי לגרוע מכבודה ומבלי להוריד מערכה מול אמת

.אחרת, ובכך הוא הופך את חייו למשכן של שלום ואמת

מתוך היכל המחשבה המאחד את תנועת החומר עם נצחיות הרוח, אנו מעפילים אל המצפן המוסרי. כאן אנו מבקשים לזקק מתוך הדינים של "מעלין בקודש" ואיסור שינוי בתי התפילין הוראה פנימית, המורה לנו כיצד להתייחס לכל דעה בתורה ולא רק לחפץ

.דומם, כאל שותף לדרך של כבוד וחיבור

המצפן המוסרי המזדקף מתוך סוגיה זו מלמדנו את ערך "כבוד האמת של הזולת". בעולם שבו אנו נוטים לעיתים לבטל דעות שאינן כפי פסיקתנו, המצפן מורה לנו כי גם אם להלכה אנו פוסקים כרש"י, הרי ששיטת רבנו תם נותרת "קודש קודשים". המוסר העולה מכאן הוא שהאיסור לשנות את הבתים נובע מהחרדה לזלזול ב"בעלי הסברא". המצפן מחנך אותנו כי האמת אינה כלי שרת בידנו שאפשר "לעצב מחדש" לפי נוחותנו, אלא היא מהות עצמית

.שיש לכבד את מקומה ואת ההיסטוריה הרוחנית שהיא נושאת עמה

זאת ועוד, המצפן המוסרי מאיר את האחריות על "שלמות הכלים". כפי שהורה הרדב"ז

("אני הופך לאחר חלומו המפעים, המצפן מורה לנו כי פעולה שנראית לנו כשיפור הלכתי עלולה להיות פגיעה בנשמת החפץ ובכבודם של גאוני)"תפילין שאני לא מניח לתפילין שאני מניח עולם. המוסר התורני מלמדנו כי לעיתים ה"עשייה" הגדולה ביותר היא דווקא ההימנעות ממעשה המערער את יסודות הקדושה הקיימים. המצפן מורה לנו להיות ערניים לא רק ל"מה מותר", אלא ל"מה ראוי", ובכך אנו שומרים על שלמותו של המשכן הפנימי שלנו מפני

.גאווה אינטלקטואלית

.המחשבה המזוקקת משלב זה היא שכל תפילין שאנו אוחזים הם עדות לקשר של דורות המצפן המוסרי מורה לנו כי היחס לבתי התפילין – הסירוב להורידם מקדושתם המקורית – משקף את היחס שלנו למסורת כולה. הקי"ז שעות של הדין והספקות שראינו בשלבים המוקדמים מתמתקות כאן דרך המצפן המוסרי, המלמד אותנו כי כאשר האדם פועל מתוך הכרת הטוב לכל רבותינו, הוא הופך את כל מחלוקותיו ל"מחלוקת לשם שמים", ובכך הוא

.מקיים בנפשו את הציווי הכביר לעלות תמיד בקודש מתוך שלום ואמת

מתוך המעמד המרטיט שבו ניצב משה רבנו לבדו אל מול קרשי המשכן והקימם בכוח נסי, למדנו את סוד היציבות והשלמות של הקדושה. התובנה המלווה אותנו בסיום המסע היא שדין "מעלין בקודש" אינו רק כלל הלכתי יבש, אלא הוא נשמת החיים של חפצי המצווה שלנו. אנו למדים כי בתי התפילין והרצועות אינם רק עור מעובד, אלא הם כסאות לאמתות נצחיות – אמת של רש"י ואמת של רבנו תם – המאירות יחדיו בפמליה של מעלה. אנו נוצרים בלבנו את עדותו של הרדב"ז על חלומו הנורא ואת זהירותו של רבי עקיבא איגר, המלמדים

אותנו כי השמירה על כבודם של גאוני עולם ועל קדושתם המקורית של התפילין היא היא העלייה האמיתית בקודש. בסופו של יום, כאשר היהודי מניח את התפילין, הוא אינו רק ,מקיים מצווה פרטית, אלא הוא מקים במוחו ובזרועו חלק מאותו משכן כביר שהקים משה

.משכן של אחדות, כבוד ואמת

עיקר העניין:

השאלה האם מותר לשנות מתפילין של רבנו תם לרש"י או להיפך פותחת פתח לבירור עמוק ביסודות הקדושה והמסורת. למדנו כי המחלוקת על סדר הפרשיות ,היא קדומה ביותר, ושרשיה נעוצים עוד בימי הגאונים ואף בתקופות קדומות יותר כפי שמעידים הממצאים ממערות בר כוכבא. להלכה, אף שעיקר פסיקתנו היא כשיטת רש"י, הרי שירא שמים יוצא ידי שניהם כדברי מרן בשולחן ערוך. בעניין שינוי הבתים והרצועות, ניצבים אנו מול הכרעת הרדב"ז האוסר לשנות מרבנו תם לרש"י מחמת זלזול בכבוד רבותינו, ומול דברי רבנו יוסף חיים בשם האר"י המדגיש את המעלה העליונה של תפילין דרבנו תם על פי הסוד. הסיכום המזוקק העולה מדברי גדולי הדורות, וביניהם מו"ר הגרב"צ מוצפי, הוא שיש להימנע משינוי כלל בין הסוגים – לא מרש"י לרבנו תם ולא להיפך – כדי לשמור על קדושת החפץ ולהימנע מספקות של הורדה בקדושה או זלזול בשיטות שהן "אלו ואלו דברי

."אלוקים חיים