?מתי הר סיני היה נחשב בתור חלק מארץ ישראל

בלב המדבר הצחיח והשומם, תחת שמיים בוערים וצוקי סלע איתנים, התחוללה הדרמה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, כאשר קולות וברקים עטפו את ההר העשן והשכינה הופיעה במלוא הדרה. והנה, בפתחה של פרשתנו, אנו מוצאים חיבור מפתיע

?מתי הר סיני היה נחשב בתור חלק מארץ ישראל בלב המדבר הצחיח והשומם, תחת שמיים בוערים וצוקי סלע איתנים, התחוללה הדרמה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, כאשר קולות וברקים עטפו את ההר העשן והשכינה הופיעה במלוא הדרה. והנה, בפתחה של פרשתנו, אנו מוצאים חיבור מפתיע ומסעיר המקשר בין פסגתו המקודשת של הר סיני לבין רגבי האדמה המובטחת, בשעה שהתורה כורכת את מצוות השמיטה, מצווה התלויה כולה בארץ, דווקא עם מעמד הר סיני. זעקה גדולה מהדהדת מקירות הלב, וכי מה עניין שמיטה אצל הר סיני, וכיצד הפך ההר הנכרי והמרוחק בלב המדבר לחלק בלתי נפרד ממהותה וקדושתה של ארץ ישראל? האם ייתכן שגבולותיה של הארץ אינם משורטטים רק בקווי מפות, אלא הם נמתחים ומתפשטים לאורו של הגילוי האלוקי, עד שהר סיני עצמו נחשב, ולו לשעה ?או לדורות, כחלק מארצנו הקדושה השאלה עומדת ותובעת בירור, לא רק כחקירה גיאוגרפית, אלא כצורך להבין את השורש הרוחני המאחד את נתינת התורה עם אדמת הקודש, ואת המסתורין האופף את .מעמדו של ההר שבו נכרתה הברית מתוך תחושת רוממות ויראת פנים אנו ניגשים לעיין בגופם של כתובים, אל המקור .הנובע מפרשת השבוע שבה התייחד הר סיני בקדושת השמיטה והארץ וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל .)ב-(ויקרא כה, א 'הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה , כתב מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל)(ויקרא כה, א רבנו שלמה יצחקי, רש"י המצוות נאמרו בסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה בסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. בביאורו זה מניח רש"י את היסוד להבנה כי הקשר בין ההר למצוות הארץ אינו מקרי, אלא בא ללמד על שלמות מסירת התורה .כולה לפרטי פרטיה באותו מעמד נשגב פירש כי הפרשה הזו נאמרה עוד בטרם הוקם)(ויקרא כה, א רבי אברהם אבן עזרא המשכן, ועל כן הדגיש הכתוב את מקום הנתינה בהר סיני, להורות שהארץ והמצוות .התלויות בה ניתנו כיחידה אחת באותו מעמד קדומים רהב תשרפ , ביאר כי מצוות השמיטה היא ברית גמורה)(ויקרא כה, א רבנו משה בן נחמן, הרמב"ן שנכרתה על הארץ, ומכיוון שעיקר הבריתות והתנאים שבין הקדוש ברוך הוא לישראל התחוללו על הר סיני, הובאה מצווה זו כאן כדי לקשור את הארץ בטבעת הקדושה של .מעמד מתן תורה , כתב כי הכתוב ביקש להבהיר שמצוות הארץ)(ויקרא כה, א רבי לוי בן גרשום, הרלב"ג אינן תלויות בזמן הכניסה לארץ בלבד, אלא הן חלק ממהות התורה שניתנה בסיני, ובכך .הוא מעלה את ערך קדושת האדמה למדרגת קדושת ההר מבאר כי השביתה של הארץ בשמיטה היא בבחינת)(ויקרא כה, א רבי עובדיה ספורנו זיכרון לשביתה הגדולה שהייתה לישראל למרגלות ההר בבואם לקבל את התורה, שהיו .פנויים מכל מלאכה ודבוקים בשכינה , חידש כי קרוב לשמוע כשעלה משה אל)(ויקרא כה, א רבי אפרים לונשיץ, הכלי יקר הר סיני אחר שבעה שבועות שספרו ישראל מ"ט יום מן פסח ועד עצרת, נתקדש אז אותו ההר ונאסר בזריעה וחרישה ביום חמישים שבו נתנה התורה, והוא זמן משיכת היובל לקרוא דרור וחפשי לכל ישראלי חירות על הלוחות, וע"י קול השופר של מתן תורה באותו זמן הגיד הקב"ה למשה ענין השמיטה והיובל, לומר שבמספר שבע ובמספר מ"ט אני נותן קדושה זו לכל ארץ ישראל שיש לה דמיון ויחס עם הר סיני מצד היותה אוירה דמחכים, ואין תורה כתורת ארץ ישראל והר סיני, ע"כ ראוי ליתן גם לארץ ההיא קדושת הר סיני אחר מספר מ"ט שנה, וכן במספר שבע. בדבריו אלו הוא חורז בקשר בל ינתק את קדושת ההר עם קדושת הארץ, עד שהר סיני הופך להיות המקור שממנו .נשאבת קדושת ארץ ישראל כולה , מפרש כי מצוות השמיטה בסיני)(ויקרא כה, א רבי משה אלשיך, האלשיך הקדוש באה להורות שישראל זכו בארץ רק בזכות התורה, ועל כן ההר שבו ניתנה התורה הוא .המשפיע את כוחו וקדושתו על הארץ המובטחת עומדים אנו נפעמים אל מול דברי חכמינו זיכרונם לברכה, אשר גילו לנו את השורשים העמוקים של הקשר בין ההר למצווה, וחשפו את המהות הפנימית של מקום מתן תורה .כנקודת המפגש של קדושת הארץ מובא כי בשעה שניתנה תורה לישראל היה קולו הולך)(קטז, א בגמרא במסכת זבחים .מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי מזרח ומערב אחזתם רעדה, ואמרו שירה בבתיהם וביארו שם רש"י ותוספות כי אותו מעמד לא היה אירוע מקומי בלבד, אלא זעזוע של כל יסודות הבריאה, שבו התעלה הר סיני למדרגה של ארץ ישראל, שכן כל מקום .שהשכינה שורה עליו הופך להיות מרכז העולם ועיקרו פירש רש"י על דברי הגמרא שהקדוש ברוך הוא הניח)(ה, א בגמרא במסכת סוטה כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, שדווקא מתוך ענוותנותו של ההר זכה להשראת שכינה, ובאותה שעה נתעלה ההר וקיבל חשיבות של ארץ הקודש, שאין .'קדושה אלא במקום שנבחר מאת ה חידשו חז"ל בעניין גבולות הארץ)(פרק ו, הלכה א בתלמוד ירושלמי במסכת שביעית והקדושות השונות שחלו בה, ומבואר שם כי קדושת הארץ תלויה בהשראת השכינה ובביאת ישראל אליה, ועל כן בזמן מתן תורה, כאשר כל ישראל חנו נגד ההר כאיש .אחד בלב אחד, פשטה קדושת הארץ גם על אותו המקום והפכה אותו לחלק ממנה , מובא גילוי מרעיד לב על מקורו של ההר: וסיני מהיכן בא)(ס, ט במדרש תהילים אמר ר' יוסי מהר המוריה נתלש, הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל ,עליו את התורה. הרי לנו דברים כהווייתם, שאין הר סיני אלא שלוחה של הר הבית מקום העקידה והמקדש, שנקרע ממקומו בדרך נס כדי להביא את קדושת ארץ ישראל .למדבר, למען יוכלו ישראל לקבל את התורה על אדמת קודש ממש לאחר ששמענו את בת קולו של המדרש המבארת כי הר סיני נעקר מהר המוריה, אנו פוסעים בנתיביהם של רבותינו הראשונים, שהעמיקו חקר במעמדו הייחודי של ההר .ובזיקתו המהותית לאדמת הקודש , כתב שמדבר סיני נמצא בתוך גבולות)(מאמר ב, פסקה יד רבנו יהודה הלוי, בספר הכוזרי ארץ ישראל, כי ישנה מסילה צרה מארץ ישראל עד להר סיני, ושייך הכל לגבולות ארץ ישראל. בביאורו זה מלמדנו בעל הכוזרי כי אין המדבר ארץ נוכרייה כפי שנראה לעין בשר, אלא קיימת רצועה פנימית המקשרת את ההר אל הטבור של ארץ ישראל, ובכך .הוא הופך לחלק בלתי נפרד מתחום הקדושה , ביאר כי כל קביעות המועדים)(ספר המצוות, עשה קנג רבנו משה בן מימון, הרמב"ם ,והזמנים תלויה בארץ ישראל, והנה התורה ניתנה בסיני במועד קבוע של חג השבועות ומכאן שהמעמד ההוא נשא עמו את כוחה של ארץ ישראל, שכן רק בה ובכוחה ניתן .לקבוע מועדים ולקדש את הזמנים כתב שהר סיני נתקדש בקדושת ארץ ישראל לפי)(ויקרא כה, א רבנו בחיי בן אשר ,"ששם ירדה שכינה בקביעות לאותה שעה, וכל מקום שהשכינה שורה בו נקרא "קדש כדוגמת אדמת קודש של ארץ ישראל, ועל כן חלו עליו דיני פרישה וקדושה המאפיינים .את המקומות המקודשים ביותר בארץ , ביאר כי מעמד הר סיני היה הכנה חיונית)(בדרשותיו, הדרוש החמישי רבנו נסים, הר"ן לכניסה לארץ, וכדי שהתורה תיקלט בנפשות ישראל היה צורך שהמקום יקבל את הסגולה המיוחדת של "אוירא דארץ ישראל", ועל כן נשתנה טבעו של ההר באותה שעה .והיה למדרגה אחת עם ארץ הבחירה רהב תשרפ לאחר שהארנו את נתיבותיהם של הראשונים, הרינו קרבים אל שולחנם של רבותינו האחרונים והפוסקים, אשר במבטם הבהיר שרטטו את קווי הקדושה הנמתחים בין סיני .לארץ ישראל, וביארו כיצד נתעלה ההר למדרגת אדמת הקודש , כתב שהקדושה הראשונה)(פרשת שמות, עמוד פא רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק הנזכרת בתורה ביחס למקום אמור בקשר להר חורב. בביאורו הוא מגלה כי עוד בטרם נתקדשה הארץ בביאת ישראל, כבר הופיע שורש הקדושה המקומי בהר סיני, ומשם נמשכה הקדושה והתפשטה לכל מרחבי ארץ ישראל, שכן סיני הוא היסוד לכל גילוי .של קדושת מקום בעולם , פירש)(זבחים קטו הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן, בספרו ליקוטי הלכות ,כי בשעת מתן תורה היה להר סיני דין של ארץ ישראל לעניין זה שהשכינה שרויה בו ובאותה שעה נתעלו ישראל למדרגה שבה כל מקום שהם חונים בו מכוח ציווי השם .הופך להיות עבורם כארץ נושבת, וקדושת המקום נאחזת בו כקדושת הארץ ממש , חידש על מעמדו של הר)(ויקרא, עמוד שכד רבי שמואל מסוכטשוב, השם משמואל סיני כממוצע במקום ועל שמיטה כממוצע בזמן. הוא ביאר כי כשם שהשמיטה היא המקשרת בין ימי המעשה לקדושת השבת בתוך ציר הזמן, כך הר סיני עומד כממוצע המקשר בין שממת המדבר לבין קדושת ארץ ישראל בתוך ציר המקום, ובכוחו להפוך .את הישימון למקום הראוי להשראת שכינה , כתב על הפסוק "וקול התור)(פירוש לשיר השירים א, יב רבינו אליהו מגאון מוילנא, הגר"א נשמע בארצנו", שהמילה "התור" היא אותיות "תורה", ורמז הכתוב שהגיע העת ליתן תורה, ומה שנאמר "בארצנו" הכוונה היא להר סיני, שהוא חשוב וחשב באותה שעה כמו ארץ ישראל. בדבריו אלו מלמדנו הגאון כי המושג "ארצנו" אינו מוגבל לגבולות הגיאוגרפיים הידועים, אלא בכל מקום שבו נשמע קול התורה, אותו המקום מקבל שם .של ארץ ישראל , ביאר כי המילים "כי תבואו אל)(ויקרא כה, ב רבי חיים בן עטר האור החיים הקדוש הארץ" נאמרו בסיני כדי להורות שכבר מהעמידה למרגלות ההר נחשבו ישראל כאילו ,באו אל הארץ, שכן קדושת התורה שקיבלו בסיני היא היא המקנה להם את הארץ .וממילא המקום שבו קיבלו את השטר, דהיינו התורה, כבר נכלל בקדושת הארץ עצמה מתוך דבריהם המאירים של רבותינו האחרונים, אנו פוסעים אל עבר גדולי הדורות האחרונים ומאורי דורנו, אשר הוסיפו נופך וביאור במעמדו המופלא של ההר, וחיברו .בין עומק הסוגיה למציאות קדושתה של ארץ ישראל כפי שהיא מתגלה לעינינו כתב כי הקשר שבין הר סיני לארץ)(חזון עובדיה, שביעית הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף ישראל אינו רק עניין של זכרון היסטורי, אלא יסוד הלכתי המלמד שקדושת הארץ 20 20 נובעת מכוחה של התורה. הוא ביאר כי בשעה שעמדו ישראל בסיני, נתקדש המקום בקדושת הגוף של הארץ, ועל כן מצינו שדיני המצוות התלויות בארץ נאמרו שם בלשון ."כי תבואו", להורות ששורש הביאה לארץ כבר החל בהתקדשות ההר לקבלת התורה חידש כי הר סיני שימש כמעין "מובלעת" של)(מנחת אשר, פרשת בהר מו"ר הגר"א וייס ארץ ישראל בתוך המדבר. בדבריו הסביר כי קדושת הארץ היא קדושה שחלה על ,הקרקע מכוח המצוות, והנה בסיני חלו הגבלות של "אל תיגשו אל ההר" ואיסורי הנאה שהפכו את אדמת ההר לאדמה המופקעת מחולין, ובכך דמתה לאדמת הקודש שאין .לאדם רשות בה אלא כפי ציווי המלך ביאר כי הר סיני נחשב באותה שעה)(חלק ג הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף עין יצחק כחלק מארץ ישראל לעניין מעמדם של ישראל כ"קהל". הוא הסביר כי היכולת של עם ישראל להפוך לאומה בעלת דין קהל תלויה בישיבתם על אדמתם, ובשעה שחנה עם ,ישראל כאיש אחד בלב אחד תחת ההר, הפך אותו המקום למשכנם הקבוע והמקודש .ובכך קיבל דין של ארץ ישראל לעניין השראת השכינה על הכלל מו"ר הגרש"ה וואזנר בשבט הלוי כתב כי מעמד הר סיני היה בבחינת "מעין עולם הבא", ומכיוון שארץ ישראל היא המקום הראוי ביותר לגילוי שכינה בעולם הזה, הרי שבשעת מתן תורה נתעלה המדבר ונעשה כארץ ישראל. הוא הוסיף כי קדושת סיני הייתה קדושת שעה שכללה בתוכה את כל מעלותיה של ארץ ישראל, כדי שתהיה .התורה ניתנת במקום הראוי לה ביותר , ביאר כי המושג "ארץ ישראל" אינו רק)(שבועות רבי יצחק הוטנר, בספרו פחד יצחק ,הגדרה גיאוגרפית אלא הגדרה של "מקום התורה". לפיכך, ברגע שבו ניתנה התורה בסיני הפך המקום באופן מהותי ל"ארצנו", כפי שרמז הגר"א, שכן התורה והארץ הן שתי פנים .של מטבע אחת, ובמקום שיש תורה – שם היא ארץ ישראל מתוך בירור עומק מעמדו של ההר והקשר הבלתי ניתק בינו לבין אדמת הקודש, אנו באים לתרגם את היסודות הנשגבים הללו לשפת המעשה ולנפקא מינות העולות מהן .למציאות חיינו ראשית, אנו למדים מכאן על מהותה של קדושת המקום. אם הר סיני, שהיה מדבר שממה, הפך באותה שעה לארץ ישראל ממש, הרי שקדושת הארץ אינה רק גזירת גורל גיאוגרפית, אלא היא פועל יוצא של מעשינו ועמלנו בתורה. נפקא מינה גדולה יש בדבר לכל יהודי באשר הוא, המבין כי בכוחו להמשיך מקדושת ארץ ישראל גם למקומו שלו על ידי לימוד התורה, שכן המקום שבו עוסקים בתורה מקבל שמץ מקדושת סיני .שהיא קדושת הארץ שנית, הדברים משליכים על הבנתנו את מצוות השמיטה והיובל. כאשר אנו שובתים רהב תשרפ ממלאכת הארץ, אין זו רק מנוחה חקלאית או כלכלית, אלא חזרה למעמד הר סיני. כשם ,שבהר סיני נאסר ההר בחרישה וזריעה והיו הכל שווים בו, כך בשמיטה ובמיוחד ביובל שבו קוראים דרור, אנו מחזירים את הארץ למצבה הראשוני כפי שהייתה במעמד מתן .תורה – מקום שאין בו בעלות לאדם אלא רק להקדוש ברוך הוא זאת ועוד, העובדה שהר סיני נתלש מהר המוריה מלמדת אותנו על חשיבות השורשים והמקור. נפקא מינה מכאן לעניין כוחו של המקום בקיום המצוות. אדם המקיים מצווה ומרגיש כביכול הוא נמצא על אדמת הקודש, קיומו נעשה נעלה ומרומם יותר. הבנת היחס שבין סיני לירושלים מעניקה לנו מבט חדש על התפילה והלימוד, שאינם רק .פעולות אישיות, אלא חיבור למקור העליון שמשם נחצבה תורתנו ומשם הופצה קדושתנו נפקא מינה נוספת עולה בעניין היחס שבין הכלל לפרט. בסיני חנו ישראל כאיש אחד בלב אחד, ובאותה שעה זכו שהמקום יחשב כארץ ישראל. מכאן אנו למדים כי האחדות היא תנאי הכרחי להחלת קדושת הארץ עלינו. בכל דור ודור, ככל שמתגברת האחדות בין חלקי העם, כך מתחזקת אחיזתנו הרוחנית בארץ ישראל ובקדושתה, והמדבר האישי .והלאומי הופך לגן ה' של תורה ואמונה מעמקו של הרעיון הגנוז בחיבור שבין הר סיני לארץ ישראל חושף לפנינו תמונה רחבה ומרהיבה של מהות הקדושה בעולם. אנו נוהגים לחשוב על קדושה כעל דבר קבוע, יצוק בסלע, המשויך למקומות מסוימים מרגע בריאתם, אולם הסוגיה שלפנינו מגלה סוד אחר לגמרי: הקדושה היא כוח דינמי, נודד ומתפשט, הנקבע על פי הופעת השכינה ודיבורו של השם. כאשר הקדוש ברוך הוא בחר לרדת על הר סיני, הוא לא רק העניק לו חשיבות זמנית, אלא הפך את מהותו הפנימית לאדמת קודש, עד שגבולותיה .של ארץ ישראל נמתחו באותה שעה והגיעו עד ללב המדבר ההרחבה הרעיונית הזו מלמדת אותנו שהארץ אינה רק שטח גיאוגרפי עם גבולות טבעיים, אלא היא "מרחב של גילוי". כל מקום שבו הקשר בין אלוקים לאדם מגיע לשיאו, הופך להיות חלק מאותה ארץ מובטחת. הר סיני הפך לארץ ישראל משום ששם נכרתה הברית, שם ניתנה השמיטה, ושם הוכרז כי הארץ שייכת לבורא עולם ואין לאדם בה אלא מה שהוענק לו על מנת לעשות רצון קונו. היחס בין המדבר לארץ ,משתנה ברגע שהתורה נכנסת לתמונה; התורה היא הכוח ההופך את השממה לישוב .ואת הניכור לקדושה עוד מתבאר לנו כי הר סיני הוא בבחינת "נקודת ההתחלה" של הופעת השכינה בתוך עולם החומר. אם הר המוריה הוא הלב, הרי שהר סיני הוא הכוח המניע המפיץ את הדם החי של התורה אל כל הגוף. בכך שהר סיני נחשב כחלק מארץ ישראל, התורה מלמדת אותנו שאין הפרדה בין עולם הרוח לעולם המעשה. הקדושה הגבוהה ביותר של "קולות וברקים" חייבת להתחבר אל המציאות של "כי תבואו אל הארץ". התורה 22 22 לא ניתנה בשמיים, אלא על הר, על אדמה, כדי להורות שכל רגב אדמה בארץ ישראל .נושא בתוכו את המטען הרוחני האדיר של מעמד הר סיני מתוך בירור הרעיונות המרוממים, אנו צוללים אל מעמקי הנפש פנימה, אל המקום שבו הר סיני וארץ ישראל נפגשים בתוך ליבו של כל אדם ואדם. ההבנה כי הר סיני נחשב באותה שעה כחלק מארץ ישראל, פותחת פתח להבנה מחשבתית עמוקה על ,מושג הבית והשייכות הרוחנית של היהודי. לעיתים אדם מרגיש כי הוא נמצא במדבר במקום של יובש וצמאון, רחוק ממרכז הקדושה ומאדמת הקודש הפרטית שלו. באה פרשת סיני ומלמדת אותנו: גם המדבר יכול להפוך לארץ ישראל. ברגע שהאדם משכין את התורה בקרבו, ברגע שהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמיים מתוך ענווה כשל .אותו הר נמוך, הוא מקדש את המקום שבו הוא נמצא ומעניק לו מעמד של ארץ הקודש המחשבה הזו תובעת מאיתנו שינוי במבט על המציאות. אם הר סיני נתלש מהר המוריה, הרי שבכל מקום שבו יהודי עומד ועוסק בתורה, הוא למעשה עומד על "קרקע תלושה" מירושלים. הנפש שלנו נושאת עמה את ארץ ישראל לכל מקום. אמונה זו נוסכת באדם כוח לעמוד מול קשיי החיים והגלות, בידיעה שגבולות הארץ אינם כובלים ,את הרוח, אלא הרוח היא זו שמעצבת את הגבולות. כאשר אדם חי בתודעה של סיני הוא לא מרגיש זר בשום מקום בעולם, שהרי תורתו ואמונתו הופכות כל מדבר שממה .לגן רווה של השראת שכינה ,זאת ועוד, החיבור בין השמיטה – שהיא שחרור הבעלות על האדמה – לבין הר סיני מלמדנו שיעור מאלף בחירות הנפש. חירות אמיתית אינה נקנית על ידי צבירת רכוש ."או שליטה בקרקע, אלא דווקא על ידי היכולת להרפות, להבין ש"לה' הארץ ומלואה בנקודה שבה האדם משחרר את אחיזתו החומרית, שם הוא פוגש את קדושת סיני. זוהי הנהגה של ביטחון מוחלט בבורא, המאפשרת לאדם לחיות בעולם הזה, על אדמתו הגשמית, אך להרגיש כאילו הוא עומד למרגלות ההר, פנוי מכל טרדה ומאוחד עם .המקור האלוקי המצפן המוסרי הנבנה מתוך סוגיית הר סיני וקדושת הארץ מורה לנו על אחריותנו האישית כלפי הסביבה והמרחב בו אנו פועלים. המוסר העולה מכאן הוא מוסר של "קדושת הארעי": אם הר סיני זכה למעמד של ארץ ישראל רק לשעה קלה של מתן תורה, הרי שכל רגע וכל מקום בחיינו נושאים פוטנציאל של התעלות אינסופית. אין לנו רשות לזלזל בשום שטח ובשום זמן, בטענה שהם "חולין" או "מדבר", שכן ראינו שביד האדם להפוך את הישימון למקום של קדושה עליונה. זוהי קריאה למוסר של כבוד לכל אשר נברא, מתוך הבנה שהשכינה יכולה לשרות בכל מקום שנכין עבורה .את הלב והמעשה יתרה מכך, הקשר בין השמיטה להר סיני מציב בפנינו תמרור אזהרה מוסרי כנגד רהב תשרפ 23 23 .הגאווה והרכושנות. המוסר המנחה אותנו הוא שאין בעלות אמת לאדם עלי אדמות כשאנו מבינים שהארץ כולה יונקת את קדושתה מהר סיני – הר שהתייחד דווקא בענווה ובשפלותו – אנו נדרשים לאמץ הנהגה של ענווה בממוננו ובנכסינו. היכולת להפקיר את האדמה בשמיטה היא הביטוי המוסרי המזוקק ביותר לידיעה שהאדם הוא רק אורח בעולמו של הקדוש ברוך הוא, וכי תכלית כל קנייניו היא להביאו לידי התקרבות לתורה .ולנותן התורה בסופו של דבר, הלקח המוסרי העמוק ביותר הוא הערבות ההדדית והשוויון. בסיני היו כולם שווים, ובשמיטה הארץ הופכת להפקר וכולם – עשיר ועני – אוכלים יחד מן המוכן. המצפן הפנימי הנבנה כאן מלמד שקדושה וארץ ישראל אינן נקנות אלא במקום שיש בו צדק חברתי, ויתור על האנוכיות ופתיחת הלב אל הזולת. רק כשאנו מסירים את המחיצות המפרידות בינינו לבין רעינו, אנו זוכים שהמקום בו אנו עומדים יתקדש .בקדושת סיני וייחשב לנו כחלק מארץ הקודש ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום, שהרי בכל רגע בו אדם בוחר להכפיף את רצונו לפני רצון בוראו, הוא יוצר לעצמו הר סיני פרטי בלב המדבר האישי שלו. עלינו לזכור כי קדושה אינה מורשת רחוקה שנותרה בין צוקי המדבר, אלא היא כוח חי .שביכולתנו להחיל על כל מרחבי חיינו, בעבודה, בבית וביחסים שבין אדם לחברו כאשר אנו חיים בתודעה ש"לה' הארץ ומלואה", אנו משתחררים מכבלי הרכושנות וזוכים לחירות אמיתית, חירות של לוחות הברית, ההופכת כל רגב אדמה של חולין .למצע פורח של השראת שכינה ואמונה :עיקר העניין:עיקר העניין הוא הגילוי המרעיד כי הר סיני אינו מקום גיאוגרפי בלבד, אלא הוא מצב של קשר בלתי אמצעי בין הארץ לשמיים, רגע מזוקק שבו חרגה הקדושה מגבולותיה הטבעיים ופשטה אל הישימון כדי להפוך אותו לחלק מארץ החיים. השמיטה ,שנאמרה בסיני באה ללמדנו לדורות כי אדמת הקודש אינה נקנית בחרב ובחנית אלא בכוחה של תורה ובזכותה של ענווה, עד שההר השפל בלב המדבר הופך להיות הטבור של ארץ ישראל. בחיבור המופלא הזה נרמז סוד קיומנו, שכל מקום ,שבו שוכנת התורה הופך לבית, וכל שממה יכולה להפוך לגן עדן של גילוי שכינה כאשר הלב נפתח לקבל את דבר ה' בקדושה ובטהרה, ומתוך כך אנו זוכים שקול .התורה נשמע בארצנו, והר סיני שבתוכנו מתאחד עם ירושלים שבמרומים 24 24