מצוות שילוח הקן – האם יש עיכוב מלקיימה בימי ספירת העומר או !בשנת השמיטה? הוכח מפרשת השבוע

!בשנת השמיטה? הוכח מפרשת השבוע מבין קפלי הפרשה אנו שומעים את קריאת הארץ לשביתה מוחלטת: "ובשנה (ויקרא "השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור

מצוות שילוח הקן – האם יש עיכוב מלקיימה בימי ספירת העומר או !בשנת השמיטה? הוכח מפרשת השבוע מבין קפלי הפרשה אנו שומעים את קריאת הארץ לשביתה מוחלטת: "ובשנה (ויקרא "השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור . התורה משרטטת כאן גבולות של זמן – שנה שלמה שבה הארץ והאדם נכנסים)כה, ד למצב של שביתה וקדושה. אך כאן מתעוררת שאלה מסעירה המפגישה את עולם הפשט עם עולם הסוד: מה קורה כאשר מצווה אחרת, מצוות שילוח הקן, המוגדרת בגמרא כמצווה שאינה תלויה בזמן, נפגשת עם אותם זמנים מקודשים? הרש"ש ,הקדוש, מחשובי חכמי הקבלה, משרטט מפה רוחנית המורה כי בימי ספירת העומר בחגי תשרי, ובשנת השמיטה כולה, אין לעורר את המצווה הזו מטעמים של תורת הנסתר. מנגד, ניצב הראשל"צ רבנו הגר"ב אבא שאול וזועק את זעקת הפשט – אם המצווה מושבתת לשנה שלמה, הרי היא הופכת למצוות עשה שהזמן גרמא, בניגוד ,מוחלט להגדרת חז"ל. בבירור זה נצלול אל עומק המחלוקת שבין הנגלה לנסתר נבין כיצד קדושת השנה השביעית משפיעה על רחמי האם על בניה, ונראה האם .ניתן לגשר בין סודות הספירה לפשטות ההלכה מתוך דממת השביתה המשתקפת בפרשה, אנו באים להבין את עומק משמעותה של :שנה זו, שאינה רק פסק זמן מעבודה, אלא יצירת מרחב שכולו "שבת לה'". בפסוק נאמר .)(ויקרא כה, ד "'"ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה רבנו שלמה כי המצווה אינה מסתכמת)(ביאר .' לשם ה- ' כתב: שבת לה)(שם רש"י בחיסכון בכוחות האדמה או במנוחה טכנית, אלא היא הקדשת הזמן והמציאות כולה לשמו של הבורא. כביכול, כל המתרחש בארץ בשנה זו הופך להיות חלק .מעבודת השם שיהיה לה פנאי מן העבודה... וזה סוד- כתב: שבת שבתון יהיה לארץ)(שם הרמב"ן , רבנו משה בן נחמן כי יש כאן עניין של "מנוחה" רוחנית לאדמה עצמה)(מחדש .גדול המקבילה למנוחת השבת של האדם. הסוד הטמון במצווה זו קושר את מחזורי הזמן .של הארץ למחזורי הזמן העליונים כתב: מצוות)(הלכות שביעית הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה בזה שהשנה השביעית)(מבאר .השביתה היא חובת הארץ, שתישאר בהפקר לכל אדם .משנה את הסטטוס של הארץ ממקום של בעלות וגבולות למקום של שוויון וחסד מכאן אנו למדים ששנת השמיטה היא זמן שבו הנהגת הטבע משתנה להנהגה של מעל הטבע. הארץ שובתת, הפירות מופקרים, והאדם מתעלה. בתוך האווירה 80 80 המקודשת הזו, שבה הכל הופך ל"שבת לה'", עולה השאלה האם פעולות אקטיביות כמו שילוח הקן, המעוררות רחמים או דינים בעולמות עליונים, מתאימות לצביון .המיוחד של הזמן הזה מתוך משנתם של התנאים במסכת קידושין, אנו למדים את היסוד ההלכתי המוצק המגדיר את אופייה של מצוות שילוח הקן כמצווה נצחית שאינה כפופה למחזורי השעון .או ללוח השנה שנינו את הכלל הידוע שכל מצוות עשה שהזמן)(דף לד ע"א בגמרא במסכת קידושין גרמא נשים פטורות, ושאינה מזמן גרמא נשים חייבות. הגמרא מונה רשימה של מצוות שם כי "מזוזה, מעקה, אבדה ושילוח הקן" הן דוגמאות)(ביאר :שאינן תלויות בזמן מובהקות למצוות שחיובן חל בכל עת שנקרית ההזדמנות ליד האדם, ללא קשר ליום .או ללילה, לחול או למועד ," דכתיב "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך- כתב: שילוח הקן)(שם ד"ה ושילוח הקן רש"י רבנו שלמה כי לשון הכתוב "כי יקרא" מלמדת שהמצווה)(מבאר .בכל זמן שאתה מוצאו תלויה במקרה ובמפגש של האדם עם הקן, ולא במועד מסוים בלוח השנה. מכאן שתוקף .המצווה הוא תמידי ובלתי פוסק כתב: כל מצווה שאפשר)(סימן צ"ד הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו לויית חן .לקיימה בלילה כביום ובכל חודשי השנה, הרי היא בכלל מצוות עשה שאין הזמן גרמא בזה שהגדרת המצווה כ"אינה תלויה בזמן" היא הגדרה מהותית, המשפיעה)(מחדש על חיובן של נשים ועל עצם אופייה של המצווה כחובה המתמדת על הגברא בכל .רגע ורגע אולם כאן מתעוררת התמיהה הגדולה: אם חז"ל קבעו מסמרות ששילוח הקן אינו תלוי בזמן, כיצד ייתכן שיבואו דברי הסוד ויגבילו את קיומה לימים מסוימים או לשנים מסוימות? האם ייתכן פער כה עמוק בין הנגלה לנסתר, עד כדי שינוי ההגדרה היסודית ?של המצווה מתוך היכלו של המקובל האלוקי, אנו באים לעיין בדברי הסוד המגלים רובד נסתר .במצוות שילוח הקן, רובד המשנה את מבטנו על זמני קיומה כתב: על פי הסוד)(שער ט"ו פרק ג הרש"ש הקדוש בהגהות השמש על ספר עץ חיים אין שילוח הקן נוהג בימי ספירת העומר, וכן מראש השנה עד שמיני עצרת, וכן בכל רבנו שלום שרעבי כי קיום המצווה אינו פעולה)(מחדש .שנת השמיטה ובכל שנת היובל טכנית בלבד, אלא הוא מעורר רעש בעולמות עליונים כדי לעורר רחמים על השכינה ."הנמצאת בגלות, בבחינת "שלח תשלח את האם רהב תשרפ כתב: כי המצווה הזו מעוררת את)(פרשת כי תצא רבי חיים ויטאל בספרו שער המצוות האם העליונה לרחם על בניה, וכאשר האדם משלח את הציפור, הוא גורם להתעוררות בזה שדווקא משום עוצמת הפעולה הרוחנית הזו, ישנם זמנים)(מבאר .של רחמים גדולים שבהם סדרי ההנהגה העליונה אינם זקוקים להתעוררות זו, או שזמנים אלו מוקדשים .להנהגות אחרות ששילוח הקן עלול לפגום בהן הביא)(סימן תצ"ג הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה בזה שבימי)(מבאר .בהלכות ספירת העומר שיש להיזהר בעניינים שונים על פי הסוד הספירה, שהם ימי דין והתעלות הדרגתית, יש להימנע מפעולות שמעוררות הנהגות .שאינן שייכות לאותה שעה .והנה, הקביעה שהמצווה אינה נוהגת בכל שנת השמיטה היא המפתיעה מכולן הרש"ש שבשנה שבה הארץ כולה שובתת והיא בבחינת "שבת לה'", המציאות)(מחדש כולה נמצאת במדרגה של "אם על בנים" בנחת ובמנוחה, ואין זה הזמן לשלוח את האם ולעורר את צערה כדי להשיג רחמים, שכן הרחמים כבר שרויים בעולם מעצם .קדושת השנה מתוך קדושת בית מדרשו של מו"ר הגר"ב אבא שאול, אנו באים לדון בקושיה העצומה .המעמתת את עולם הסוד עם יסודות ההלכה והגדרותיה הברורות כתב: דברי הרש"ש)(חלק ג, פרק יז, סעיף ז מו"ר הגר"ב אבא שאול בשו"ת אור לציון צריכים עיון גדול, שהרי הגמרא במסכת קידושין קבעה בפירוש שמצוות שילוח הקן שם כי אם נקבל את דברי הסוד לפיהם המצווה מושבתת)(ביאר .אינה תלויה בזמן בימי ספירת העומר, בחגי תשרי, ובעיקר לאורך שנת השמיטה כולה, הרי שנוצרת כאן .מציאות שבה המצווה "נעלמת" לפרקי זמן מוגדרים וארוכים מו"ר הגר"ב אבא שאול יסוד בהגדרת המצוות: אם ישנה מצווה שאסור)(מחדש לקיימה בזמנים מסוימים וקבועים בלוח השנה, הרי שמעתה היא הופכת למצוות בזה שאם התורה או סדרי ההנהגה קבעו לה זמן, הרי)(מבאר .עשה שהזמן גרמא נשים היו צריכות להיות פטורות ממנה, וזהו נגד המפורש בגמרא ובפוסקים שנשים .חייבות בשילוח הקן עוד כתב שם בדרך ליישוב הדברים: שאפשר שאף לפי הסוד אין זה אלא לאחר כאן חילוק דק – ייתכן שבימי הבית, כאשר)(מחדש .החורבן, אבל לפני כן נהג תמיד השכינה הייתה במקומה והרחמים היו זמינים, לא הייתה הגבלה על זמן המצווה גם לפי הסוד. אך בזמן הגלות, כשהמצווה משמשת ככלי לעורר רחמים על השכינה, יש .להיזהר בזמנים שבהם אין זה ראוי לעורר הנהגה זו 82 82 כתב להרחיב בזה: שיש לחלק בין עצם)(חלק יד, סימן לב, עמוד שי בספר ויען שמואל שם שגם אם מצד הדין היבש)(מבאר .החיוב ההלכתי לבין "הזמן הראוי" על פי הסוד המצווה נוהגת תמיד, המקובלים הורו שיש זמנים שבהם הפעולה הרוחנית אינה פועלת את פעולתה הרצויה, ולכן עדיף להימנע ממנה, אך אין בכך כדי לשנות את הגדרת .המצווה כ"אינה תלויה בזמן" לעניין חיוב נשים מתוך ים הפוסקים והמקובלים, אנו מגלים את הדרכים השונות שבהן ניסו חכמי הדורות ליישב את הסתירה שבין הוראת הרש"ש לבין פשטות דברי הגמרא, תוך שהם .מעמיקים במתח המתמיד שבין הנגלה לנסתר כתב: הנה רבו המדברים במצווה זו על)(יו"ד סימן רצ"ג מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף הגאון כי למרות)(מבאר .פי הסוד, ויש שכתבו שאין לעשותה אלא בזמנים מיוחדים ,שדברי הסוד הם אמת וצדק, הרי שבמקום שיש מנהג פשוט או הלכה ברורה בגמרא .אין כוחו של הסוד לבטל את הנגלה, אלא אם כן יש חשש לסכנה או פגם רוחני חמור כתב: כלל גדול)(חלק ג, סימן ס"ז הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת בידינו, שבכל מקום שיש מחלוקת בין הפוסקים לדברי המקובלים, הלכה כדברי שם שאפילו אם הרש"ש כתב שאין לעשותה בשמיטה, מכל מקום)(מחדש .הפוסקים כיוון שהרמב"ם והשו"ע לא הזכירו שום הגבלה של זמן, הרי שהרוצה לקיים את המצווה .בכל עת הרשות בידו, ואין לו לחוש לדברי הסוד במקום מצווה מפורשת בתורה הביא בשם ספר תשובה מאהבה: שהתמיהה)(יו"ד סימן רצ"ג ס"ק א בספר פתחי תשובה על דברי המקובלים היא עצומה, שהרי המצווה היא "כי יקרא", ואיך אפשר לומר לאדם שם שעיקר המצווה היא)(ביאר ?שמצא קן בשמיטה שלא יקיים מצוות עשה דאורייתא הרחמים, ואם האדם מכוון לקיים את מצוות בוראו בפשטות, אין הסוד יכול למנוע .ממנו את זכות המצווה אולם, בספר מנחת קנאות כתב ליישב את הרש"ש באופן מחודש: שבאמת גם לפי )(מבאר .הסוד המצווה נוהגת, אלא שהשכר והתיקון הנעשה בה משתנה לפי הזמנים בזה שבימי השמיטה והספירה, שבהם העולם נמצא במעלה גבוהה, שילוח הקן אינו נצרך כדי לעורר רחמים, ולכן "אין המצווה נוהגת" במובן של תיקון העולמות, אך חובת .הגברא נשארת בעינה מתוך בירורם של גדולי ההוראה בדורנו, אנו באים לבחון את ההשלכות המעשיות של פגישת מצוות שילוח הקן עם קדושת שנת השמיטה, והאם קדושת הארץ בשנה זו .מוסיפה או גורעת מחובת המצווה ובביאור)(סימן תצג הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה רהב תשרפ 83 83 .הלכה, אף שעסק בעיקר בדיני ספירת העומר, התווה את הדרך לשמירת המצוות כסדרן בזה שבכל מקום שיש מצווה עוברת, אין לבטלה מפני דברי הסוד אלא אם כן)(ביאר .הוכרע הדבר בפוסקי הנגלה כתב: הנה מצוות שילוח הקן היא מצוות)(פרשת כי תצא מו"ר הגר"א וייס במנחת אשר עשה מפורשת, ואין לנו כוח לבטל מצווה מן התורה בשל טעמים נסתרים שלא הובאו שם שאף אם הרש"ש כתב שאין המצווה נוהגת בשמיטה, הרי)(מחדש .בש"ס ובפוסקים זהו עניין השייך ליחידי סגולה המפליגים בנתיבות הנסתר, אך לכלל ישראל המצווה .נשארת בחובתה ובחיבובה, ובפרט בשנה שבה אנו מחפשים זכויות וקדושה בארץ " למו"ר הגר"נ קרליץ זצ"ל מובא דיון מעניין לגבי "קן)(הלכות שמיטה בספר חוט שני שם שאף שיש איסור לעלות על אילן בשבת, הרי)(מבאר .שנמצא על אילן בשמיטה .בשמיטה אין איסור עצמי בעלייה על האילן אלא אם כן הוא גורם למלאכה האסורה ,לכן, מצד הלכות שמיטה בנגלה, אין כל מניעה לקיים את המצווה גם על גבי האילנות .ואין השמיטה מהווה "עיכוב" טכני או הלכתי למצווה בזה שהשבתון של)(מחדש ."'עוד הביא מו"ר הגר"א וייס ראיה מפרשתנו: "שבת לה הארץ אינו סותר את מצוות התורה האחרות, אלא אדרבה, הוא מהווה מצע לקיומן מתוך חירות וקדושה. אם התורה הייתה רוצה להחריג את שילוח הקן מהשמיטה, הייתה .צריכה לכתוב זאת במפורש, כפי שמיעטה מלאכות מסוימות ,נמצאנו למדים שלדעת רוב פוסקי הנגלה, גם בשנת השמיטה וגם בימי ספירת העומר המצווה קיימת בתוקפה. אדרבה, יש המדגישים כי בשנה שבה האדם מפקיר את רכושו .ומתדמה לעליונים, קיום מצווה המעוררת רחמים יש בו חשיבות יתרה מתוך המבט אל מעבר למילים, אנו מגלים קשר נשמתי עמוק בין דאגת הציפור לאפרוחיה לבין דאגת הארץ ליושביה בשנת השמיטה, קשר שבו הרחמים הופכים לשפה .המשותפת של הבריאה כולה שילוח הקן הוא ביטוי לרחמים הנמשכים מהמקור העליון אל תוך עולם החי. כאשר האדם משלח את האם, הוא כביכול מעורר קובלנה בעולם: אם הציפור הקטנה הזו מצטערת על בניה, כמה וכמה שיש לעורר רחמים על בניו של מקום הנמצאים בצער הגלות. כאן נחשף עומק הקשר לשנת השמיטה. הפרשה מלמדת אותנו שהשנה השביעית .היא "שבת לה'". בשנה זו, הארץ עצמה פושטת את בגדי העבודה ולובשת בגדי חירות ,הרחמים של השמיטה מתבטאים בכך שהכל הופך להפקר – העני והעשיר, החיה והאדם .כולם שווים ליד שולחנו של מקום המתח שבין הרש"ש לאור לציון אינו רק ויכוח הלכתי, אלא מחלוקת על אופיים של 84 84 הרחמים בזמנים מיוחדים. על פי הסוד, ייתכן שבשנת השמיטה, כשהעולם כולו שרוי .ברחמים גלויים מצד השביתה וההפקר, אין צורך ב"התעוררות" הכואבת של שילוח האם הארץ כבר נמצאת במצב של "אם על בנים" במנוחה. מאידך, על פי הפשט, דווקא בשנה כזו שבה האדם מחפש את קרבת אלוקים, כל מעשה של מצווה וכל תנועה של רחמים . מחזקת את הברית שבין הארץ ליושביה)(ובכללם בעלי החיים על הבריות .הקשר בין ספירת העומר לשילוח הקן נוגע בבנייה ההדרגתית של קומה רוחנית בימי הספירה אנו עולים ממדרגה למדרגה לקראת מתן תורה. שילוח הקן בשלב זה מזכיר לנו שהתורה אינה רק חוכמה, אלא היא רחמים ותיקון העולם. הגם שיש המזהירים שלא לעורר דינים בזמן הזה, הרי שהמצווה עצמה היא השער לרחמים גדולים, והיא מזככת את נפש האדם להיות כלי ראוי לקבלת התורה, המלאה כולה .בחסד וברחמים מתוך המבט אל פנימיות הנפש, אנו מגלים כי הוויכוח בין הנגלה לנסתר סביב מצוות .שילוח הקן אינו רק בירור של "מתי", אלא קריאה עמוקה לבירור ה"איך" שבלב האדם כאשר אדם ניצב מול קן ציפור בימי השמיטה או בספירת העומר, הוא נפגש עם שאלת .המוכנות הנפשית לרחמים החיבור אל הנפש בנקודה זו מלמדנו על האיזון הדק שבין רגש למצווה. מצוות שילוח הקן דורשת מהאדם לפעול באקט שעל פניו נראה כצער לציפור – שילוח האם – אך מטרתו הפנימית היא לעורר רחמים עליונים. האמונה הנדרשת כאן היא ההבנה ,שלפעמים דווקא מתוך הצער והפרידה נולדת הישועה הגדולה. בימי ספירת העומר כשאנו עסוקים בתיקון המידות ובהכנת הלב, המצווה הזו מזככת בנו את מידת הרחמים ומלמדת אותנו שלא להישאר אדישים לצער הזולת, גם אם הוא נראה לנו קטן וחסר .חשיבות כציפור דרור בשנת השמיטה, האמונה מתרחבת אל המרחב כולו. האדם המקיים שילוח הקן בשנה .שבה הארץ שובתת, מצהיר כי רחמיו של הקדוש ברוך הוא פרוסים על כל מעשיו אם הוא נמנע מקיום המצווה על פי הסוד, הרי זה מתוך יראת הרוממות והבנה שזמן זה מקודש ורצוף ברחמים שאינם זקוקים להתעוררותנו. ואם הוא מקיים אותה על פי .הפשט, הרי זה מתוך תשוקה להיות שותף פעיל בהנהגת החסד של העולם הלב המעוצב דרך סוגיה זו לומד להקשיב למקצב של הזמן. הוא לומד שיש זמנים של עשייה ויש זמנים של שתיקה, יש רגעים שבהם עלינו לעורר את הרחמים ויש רגעים שבהם עלינו פשוט להתבונן בהם כשהם זורמים מאליהם. השילוב בין הידיעה ההלכתית המבטיחה שהמצווה תמיד כאן, לבין הרגישות הרוחנית שתוהה על הזמן הראוי, יוצר .אדם מאמין שחי את דברו של ה' בכל נימי נפשו רהב תשרפ 85 85 מתוך ההעמקה ביחסי הגומלין שבין המצווה לזמן, אנו מגלים מצפן מוסרי המכוון את האדם לראות את העולם כולו כמרקם עדין של חיים שיש להתייחס אליו בחרדת ,קודש ובחמלה. המוסר הנלמד משילוח הקן בשילוב עם קדושת השמיטה והספירה ."הוא מוסר של "עמידה מול הבריאה היסוד המוסרי של שילוח הקן, כפי שביאר הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן .בספרו ספר המצוות הקצר, הוא למנוע מהאדם את האכזריות של נטילת האם על בניה מוסר זה מקבל משנה תוקף בשנת השמיטה, שהיא עצמה שנת חמלה וחסד. כאשר "המצפן המוסרי של האדם מכויל לפי התורה, הוא מבין שאין ניגוד בין "שביתת הארץ לבין "רחמי הציפור". אדרבה, השמיטה מרחיבה את המוסר האנושי מהדאגה לנכסים .האישיים אל הדאגה לכל חי בימי ספירת העומר, המצפן המוסרי שלנו מתמקד בתיקון שבין אדם לחברו. הדיון האם לקיים את המצווה בזמן זה מלמדנו שיעור בעדינות: לפעמים, המעשה המוסרי ,הנכון ביותר הוא דווקא ההתאפקות. אם על פי הסוד המצווה עלולה לעורר דינים המוסר מחייב אותנו לבחון את השלכות מעשינו מעבר לנראה לעין. מצד שני, עצם הרצון לקיים מצווה נדירה זו מעיד על לב ער וקשוב, המחפש את הטוב והרחמים בכל .רגע נתון הנהגת העולם הנלמדת כאן היא שהאדם אינו אדון הבריאה במובן של ניצול, אלא הוא "שומר הבריאה". בין אם הוא משלח את הציפור ובין אם הוא נמנע מכך מטעמי סוד, המניע המוסרי הוא אחד: היראה והכבוד לכל יצור חי כחלק מהרמוניה אלוקית כוללת. המצפן הפנימי הזה בונה בנו אישיות שאינה פועלת מתוך אינסטינקט, אלא .מתוך מחשבה עמוקה על מקומו של האדם מול הבורא ומול יצוריו מתוך הבירור המרתק שעשינו, אנו יוצאים עם תובנות המלוות אותנו אל חיי המעשה :ומאירות את עולמנו הרוחני אנו למדים כי התורה והמצוות הן אורגניזם חי ופועם, שבו הנגלה והנסתר משלימים זה את זה. גם כאשר נוצר מתח לכאורה בין הגדרת המצווה כ"אינה תלויה בזמן" לבין הוראות המקובלים, הדבר מלמדנו על מורכבותה של הנשמה היהודית, החיה בעת .ובעונה אחת בעולם של חוקים ברורים ובעולם של רגשות וסודות טמירים עוד אנו דולים את הידיעה כי לכל זמן יש את ה"צבע" הרוחני שלו. שנת השמיטה אינה סתם שנה, אלא היא זמן של רחמים גלויים המקרינים על כל מעשינו. היכולת להקשיב למקצב השנה – מתי לעורר רחמים ומתי לשבות בהם – היא מדרגה גבוהה .בעבודת השם, ההופכת אותנו לאנשים רגישים יותר לעצמנו, לסביבתנו ולבריאה כולה 86 86 תובנה נוספת היא ערכה של העקביות. דברי מו"ר הגר"ב אבא שאול מזכירים לנו את חשיבות השמירה על הגדרות ההלכה הצרופה כמצפן יציב, שאינו משתנה גם מול רוחות .עזות של סוד, ובכך אנו מוצאים את האיזון הנכון בין שמים לארץ :עיקר העניין:עיקר העניין השאלה האם מצוות שילוח הקן מעוכבת בימי ספירת העומר או בשנת השמיטה מעמידה למבחן את היחס בין פשט ההלכה לסודות הקבלה. מתוך דברי הגמרא ,במסכת קידושין עולה בבירור כי שילוח הקן היא מצוות עשה שאין הזמן גרמא ומשמעות הדבר שהיא נוהגת בכל עת ובכל שעה ללא הגבלה. אולם, הרש"ש ,הקדוש גילה בנתיבות הנסתר כי ישנם זמנים, ובהם ימי הספירה ושנת השמיטה שבהם אין לקיים מצווה זו כיוון שהיא מעוררת הנהגות של רחמים ודין שאינן מתאימות לאותה שעה. מו"ר הגר"ב אבא שאול הקשה על כך קושיה עצומה, שכן ,אם המצווה מושבתת לזמנים קבועים, הרי שהיא הופכת למצוות עשה שהזמן גרמא דבר הסותר את יסודות הגמרא ופוטר נשים מהמצווה. למעשה, רוב פוסקי הנגלה ובראשם הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף ומו"ר הגר"א וייס, נקטו שאין לבטל מצווה מפורשת מן התורה בשל טעמי סוד שלא הובאו בפוסקים. לפיכך, גם בשנת השמיטה, המוגדרת בפרשתנו כ"שבת לה'", קדושת הזמן אינה מעכבת את קיום המצווה, ואדרבה, ייתכן שדווקא בשנה של הפקר וחסד, פעולת הרחמים שבשילוח .הקן משתלבת בהרמוניה עם שביתת הארץ ותורמת לזיכוך האדם והעולם