מדוע בית המקדש נקרא דווקא בית הבחירה?

מדוע בית המקדש נקרא דווקא בית הבחירה? דמיינו את עם ישראל עומד בהר סיני ,כל ההרים סביבם בוערים באש אלוהית ,קולות וברקים מפלחים את השמיים ומרעידים את יסודות העולם ,וקולו של הקב"ה כורת ברית עולם עם עמו .שם ,בתוך הרעש וההוד ,התחילה תנועת הבחירה הנצחית – ובחרת בחיים. אך הברית הזו נותרה כהבטחה גדולה שחיפשה את תיקונה ,היא כמהה להופיע במרחב קבוע, במקום פיזי שבו…

מדוע בית המקדש נקרא דווקא בית הבחירה? דמיינו את עם ישראל עומד בהר סיני ,כל ההרים סביבם בוערים באש אלוהית ,קולות וברקים מפלחים את השמיים ומרעידים את יסודות העולם ,וקולו של הקב"ה כורת ברית עולם עם עמו .שם ,בתוך הרעש וההוד ,התחילה תנועת הבחירה הנצחית – ובחרת בחיים. אך הברית הזו נותרה כהבטחה גדולה שחיפשה את תיקונה ,היא כמהה להופיע במרחב קבוע, במקום פיזי שבו שמיים וארץ נפגשים ושכינה שורה ככלה בביתה .וכך ,דורות לאחר מכן, כשנבנה המקום אשר יבחר ה' ,זכה הוא לשם המיוחד המהדהד בכל פינה – בית הבחירה .זהו שם פלאי ,מסתורי ,שנדמה כי הוא טומן בחובו את כל סודות הקיום .מדוע לא נקרא בפשטות בית השכינה ,בית הסליחה או בית הקרבנות? מדוע דוקא בית הבחירה? מה מונח במילה הזו שמגלמת את מהות המקדש כולו? הרי כשהקב"ה בוחר ,אין זה כבחירת אדם המתלבט בין אפשרויות זרות ,אלא בגילוי אורו במקום שחפץ בו מראשית הבריאה .והנה ,האדם מגיע אל הבית הזה עם שבריריות ליבו ,עם חולשותיו ויצריו ,ומגלה שבמקום הזה מתהפכת הבחירה הפנימית שלו עצמו .כאילו הקירות הללו ,האבנים הללו ,ספוגים בכוח של הכרעה .נמצא שהשם בית הבחירה איננו רק תיאור גיאוגרפי ,אלא עדות למפגש אדיר בין בחירת ה' בבניו לבין בחירת האדם באלוקיו ,מפגש שמשנה את פני המציאות ואת מהות הנשמה. נפתח את צוהרנו אל דברי התורה הקדושים ,המאירים את הדרך להבנת בחירתו של הקב"ה במקום מקדשו .בתורה בפרשת ראה נאמר" :כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשיכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים יב ,ה). וכן בפרשת נצבים מצאנו את היסוד העמוק של הבחירה האנושית" :העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל ,יט) .הפסוקים הללו טווים את היסוד להבנתנו :הבחירה היא פעולה אלוקית של קביעת מקום השראת השכינה ,מתוך רצון עליון שהתגלה לבני ישראל ,והיא גם חובת האדם לבחור בטוב בכל רגע ורגע. רש"י (דברים יב ,ה) ביאר :מכל שבטיכם לשום את שמו שם ,מגיד שבית הבחירה יהיה בחלקו של בנימין ,שמשם מתחיל ארץ ישראל ,ובירושלים נבנה המקדש .הבחירה כאן היא

בחינת גילוי של הקב"ה בתוך המציאות המקומית ,שבו הוא קובע את משכנו במקום המדויק שנבחר עבורו עוד מששת ימי בראשית. רבי אברהם אבן עזרא (דברים יב ,ה) ביאר :אל המקום אשר יבחר ה' ,להודיע כי לא ברצון אדם יהיה הבית ,אלא בבחירת ה' בלבד .כלומר ,אין זו החלטה אנושית או חברתית ,אלא הכרעה אלוקית מוחלטת שאינה תלויה בשיקול דעת בשר ודם ,אלא בגילוי רצונו יתברך. הרמב"ן (דברים יב ,ה) ביאר :והנה המקום אשר יבחר השם איננו נודע להם בפירוש ,אבל הוא אשר יבחר בו השם על ידי נביא שיורה עליו .נמצא שהבחירה מלווה בגילוי נבואי ,המאפשר לעם ישראל לדעת היכן הקב"ה חפץ ששמו ישכון. הרד"ק (ספר יהושע יח ,א) ביאר :וכל העדה נאספו שילה וישכינו שם את אוהל מועד ,וזה היה מקום הבחירה לפני שנבנתה ירושלים .הבחירה היא תהליך המלווה את ישראל במסעם, כשהמקום נבחר לפי שעת רצון אלוקית המתגלה לעם. הרלב"ג (דברים יב ,ה) ביאר :כי אמר להם שידרשו המקום אשר יבחר ה' לשום את שמו ,כדי שיהיה להם בית אחד שיקבלו בו השפע האלוקי .הבחירה היא הכלי המאחד את העם סביב מוקד רוחני אחד ,המאפשר את השראת השכינה על הכלל כולו. החזקוני (דברים יב ,ה) ביאר :מכל שבטיכם ,שיהא מקום זה משותף לכל השבטים .המקום אינו מוגבל לשבט אחד בלבד ,אלא הוא נקודת המפגש של כלל ישראל בבחירת ה’. הספורנו (דברים יב ,ה) ביאר :לשום את שמו שם ,להיות שם המקום המיוחד לשכינה ולנבואה .הבחירה איננה רק קביעת גבולות ,אלא יצירת מרחב שבו האדם זוכה להתעלות רוחנית ולגילויים אלוקיים שאינם מצויים במקום אחר. תרגום אונקלוס (דברים יב ,ה) תרגם :לאתר די יתרעי יי אלהכון .המילה בחירה מתורגמת כרצון ,מה שמלמדנו שהבחירה האלוקית היא הבעת רצון עמוקה שהקב"ה חפץ בקרבתנו. תרגום יונתן (שם) תרגם :לאתרא דתתבר מצבוי קדם יי אלהכון .הבחירה היא המקום שבו הקב"ה משרה את רצונו ונוחתו לפניו. הכלי יקר (דברים יב ,ה) ביאר :כי רק במקום שנבחר על ידי השם יש סגולה מיוחדת ,שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר .הבחירה מעניקה למקום מעלה עצמית שנובעת מן הרצון האלוקי המחובר אליו. לאחר שסללנו את הדרך בפסוקי התורה ,אנו נכנסים אל בין כותלי בית המדרש של חז"ל, שם מתבררת מהות הבחירה כעניין חי ונושם .הגמרות עוסקות במקום המקדש ובשמו לא כתיאור היסטורי בלבד ,אלא כביטוי לקשר בל ינתק בין הבורא לעולמו ובין האדם למקור חיותו. בגמרא במסכת ברכות (דף ל ע"א) נאמר :היה עומד בחוץ לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל ,היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים ,היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש ,היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים.

נמצא עומד בחוץ לארץ כאלו עומד בבית קדשי הקדשים .ומביאה שם פסוק :והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת והבית אשר בחרתי לשמי .מבואר כאן כי הגדרת המקדש כבית הבחירה היא המכוונת את הלב של כל יהודי ,באשר הוא שם ,אל עבר נקודת האמת והשראת השכינה ,וזהו תמצית השם המגדיר את יחסו של האדם אל המקום. בגמרא במסכת זבחים (דף נד ע"ב) מובא :תנא שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה ,אחד שהעיד להם על המזבח ,ואחד שהעיד להם על מקום המזבח ,ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית .מקום המזבח מכוון ביותר ,ואין מזבח נבנה אלא במקומו .דברי הגמרא מלמדים כי הבחירה האלוקית במקום המזבח היא נקודה מדויקת וקבועה שאינה נתונה לשינוי ,וזאת משום שהיא יסוד קיומו של העולם כולו. בגמרא במסכת זבחים (דף קיט ע"א) מובא :אמר רבי אלעזר שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית ,ואוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים ,קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה ,שנאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .מנוחה זו שילה ,נחלה זו ירושלים .הגמרא כאן מבארת כי הבחירה האלוקית אינה אירוע חד פעמי אלא תהליך שבו הקדושה הולכת ומתגלה בדרגות ,עד שהיא מגיעה אל מנוחתה ונחלתה הנצחית בירושלים ובבית המקדש. בגמרא במסכת יומא (דף כא ע"ב) מובא :עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ...ולא נצחה רוח את עמוד העשן ,ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים .הנסים הללו הם עדות חיה ומתמדת לבחירה האלוקית במקום ,שכן המקום שנבחר להיות משכן לשכינה אינו כפוף לחוקי הטבע הרגילים ,אלא שורה בו הנהגה מופתית המעידה על בחירת ה' בו. בגמרא במסכת מכות (דף י ע"א) דרש ר' חנינא בן גמליאל :מפני מה נקרא שמו בית הבחירה? מפני שהוא בית שמכפר על עוונותיהם של ישראל .כאן אנו פוגשים את מהות הבחירה מנקודת מבט אנושית ,כבית שכל תכליתו ומהותו היא הטיהור והכפרה ,ובזה הבחירה האלוקית במקום פוגשת את הצורך האנושי בניקיון מהחטא. בגמרא במסכת תענית (דף כז עמוד ב) מובא :מאן דהוה מסיים בציפרא אמר הכי יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ויתן חלקנו בתורתך ...מאי בית המקדש? בית הבחירה דכתיב והמקום אשר יבחר ה' .הגמרא כאן משתמשת בשם בית הבחירה כמילה נרדפת לבית המקדש ,ומדגישה כי עצם השם בחירה הוא זה שמעורר את תפילת ישראל לבניין הבית ,כי בו גנוז רצון ה' האמיתי. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א) כתב :מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש ונקרא בית זה בית הבחירה .בדבריו מחדש הרמב"ם כי השם בית הבחירה אינו רק תואר פיוטי ,אלא הגדרה הלכתית מחייבת .הבחירה היא המעניקה לבית את קדושתו ,והיא המגדירה את הבית כמרכז שאליו נוהרים ישראל למפגש עם בוראם ,באופן שאין שום מבנה אחר משתווה לו במעמדו ובנחיצותו.

הרמב"ן (דברים פרק יב פסוק ה) ביאר :והנה המקום אשר יבחר השם איננו נודע להם בפירוש אבל הוא אשר יבחר בו השם על ידי נביא שיורה עליו .בדבריו מדגיש הרמב"ן כי בחירת המקום אינה תלויה בהכרעה אנושית ,ואינה ניתנת לחישוב על פי יופי המקום או נוחותו, אלא היא תלויה בהתגלות אלוקית טהורה .הבחירה היא פעולה של ה' המורה לעם ישראל היכן הוא חפץ לפגוש אותם ,ולכן המקדש נקרא בית הבחירה ,שכן הוא כולו גילוי של רצון עליון בלתי אמצעי. האבן עזרא (דברים פרק יב פסוק ה) ביאר :אל המקום אשר יבחר להודיע כי לא ברצון אדם יהיה הבית אלא בבחירת ה' בלבד .בדבריו מבאר הוא שבית הבחירה מבטא את השלילה הגמורה של היוזמה האנושית בבניית הבית .גם אם האדם היה חפץ לבנות מקדש מפואר, ללא הבחירה האלוקית אין למבנה תוקף של מקדש .השם בית הבחירה מורה על כך שהבית נוצר מכוח העליון ,ולא מכוח רצונו של בשר ודם. רבנו בחיי (דברים פרק יב פסוק ה) ביאר :כי לא יתגלה המקום אלא אחר שיבחר ה' בישראל ואחר כך יבחר בארץ ואחר כך בעיר ואחר כך בבית .בדבריו מציג הוא את בית הבחירה כשיא של שרשרת בחירות אלוקיות .אין זו בחירה מנותקת ,אלא רצף של אהבה :הקב"ה בחר בעם, בחר בארץ ,בחר בעיר הקודש ,ורק בסוף בחר בבית .הבחירה בבית היא השלמת הבחירה בעם ישראל ,והוכחה לכך שהקשר בין ה' לישראל הוא נצחי ומהותי. המאירי (הקדמה לספרו בית הבחירה) ביאר :ולהיות רוב חיבורי זה כולל דברים נבררים באין תערובת קושיא ותירוץ ומשא ומתן קראתי על זה הצד שם החיבור הזה בית הבחירה .בדבריו מרחיב הוא את המושג בית הבחירה ומחילו על עולם העיון והבירור .כפי שהמקדש הוא המקום שבו נבחרת האמת האלוקית מתוך העולם ,כך גם בלימוד התורה האדם נדרש לברור את האמת מתוך הספקות והערבוב ,ובית הבחירה הוא סמל לזיקוק הדעת והרצון להגיע אל נקודת האמת הצרופה. בדרכנו המאירה ,אנו נכנסים אל בית המדרש של האחרונים ,אשר הרימו את המסך מעל המושג בית הבחירה וחשפו את העומק הנפשי והרוחני הגנוז בשם זה ,מתוך הבנה שהבית אינו רק בנין אבנים ,אלא מקום המפגש של רצון הבורא עם בחירת האדם. רבי צבי פנחס ליפשיץ בספרו קרבן פסח (ביאור על ההגדה של פסח ,וילנה תר"ל ,עמוד )34ביאר: כיון שהאדם ניתן לו כוח הבחירה – אם נכשל חלילה היה בא לבית המקדש ,מקריב קרבן ומתכפר .נמצא שזהו בית הבחירה – מקום שמחזק את כוח הבחירה של האדם שלא יוכנע ליצר הרע .הבית אינו רק מקום משכן השכינה ,אלא מוקד של חיזוק פנימי ,המאפשר לאדם השבור למצוא בו את הכוח לשוב ולהכריע לטובה. רבי יוסף חיים מבגדד בספרו אורח חיים (ביאור על ההגדה של פסח) ביאר :הבית שיבוא מן השמים נקרא בית הבחירה – שהוא לשון בחר־יה .משמעותו תלויה במעשי ישראל – אם ישובו בתשובה שלימה ,מיד יוריד הקב"ה את בית הבחירה מן השמים .הוא מחדש שהבחירה כאן היא ביטוי לקשר החי והדינמי בין מעשינו לבין התגלות הבית העליון ,כשאנו בבחירתנו בטוב מעוררים את הבחירה האלוקית להוריד את המקדש אלינו.

רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו פני דוד (פרשת חוקת) ביאר :מהותו של בית הבחירה היא בכך שבו נבחנת הבחירה של האדם באלקיו .כי שם עומדות כל המצוות הגדולות – הקרבנות, התפילות ,עבודת הכהנים – והן נועדו לברר אם האדם באמת בוחר באהבת ה' ובדבקות בו. הבחירה המדוברת כאן היא בחינה פנימית ,האם העבודה נעשית מתוך מודעות ובחירה באהבת ה' ,או שמא היא הרגל גרידא. רבי צבי אלימלך מדינוב בספרו בני יששכר (מאמרי חודש תשרי ,מאמר ד ,דרוש יד) ביאר :בית הבחירה הוא המקום שבו מתגלית במיוחד הבחירה מאהבה .כי שם בכוח התשובה מאהבה יכול האדם להפוך אפילו זדונותיו לזכויות .הבחירה כאן אינה רק בין טוב לרע ,אלא עלייה לדרגת בחירה גבוהה יותר ,שבה האדם בוחר בבורא מתוך אהבה בוערת ההופכת את החושך לאור. רבי משה סופר בספרו חתם סופר (דרשות ,חלק ב ,עמוד שנג) ביאר :ייחודו של בית הבחירה איננו רק בכך שהקב"ה בחר במקום ,אלא בכך שהתורה עצמה מתגלה בו בכוח עצום .פקודי ה' ישרים משמחי לב – עצם לימוד התורה הוא כפרה .ולכן נקרא המקום בית הבחירה ,מפני שכאן מתבררת הבחירה הגדולה של ישראל בתורה .כאן הוא מגלה כי הבחירה אינה רק בעבודת הקרבנות ,אלא בבחירה בלימוד התורה ככלי המזכך ומכפר. רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן (יורה דעה ,סימן רסג ,סעיפים ב–ד) ביאר :הבחירה בבית המקדש היא בחירה נצחית .אין כאן עניין זמני ,לא בחירה שיכולה להשתנות ,אלא בחירה מוחלטת שלא תזוז לעולם .זהו עומק השם בית הבחירה – מקום שהבחירה האלוקית בו היא נצחית ,ואי אפשר שתתבטל לעולם. גדולי הדורות האחרונים אשר דבריהם מאירים את עינינו כספירים ,הוסיפו רובד חי ופועם לשם בית הבחירה ,בהבנתם כי הבית אינו רק זיכרון עבר ,אלא יסוד חי המהדהד בכל פעולה ופעולה של יהודי בכל דור ודור. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו שם עולם (חלק התשובה ,פרק ב) ביאר :בית הבחירה בו יראה האדם בחוש כי אין בחירתו בטוב נאבדה .בדברים אלו מעורר הוא את ליבו של האדם השבור ,המביט על כישלונותיו וחושב כי איבד את עולמו ,ומלמד אותו כי עצם המושג של בית הבחירה בא להעיד כי הקדוש ברוך הוא ממתין לכל שב ושב ,ובחירתו בטוב עדיין קיימת ואינה נאבדת לעולם ,וזהו מקור החיזוק הגדול לכל מי שחפץ לחזור בתשובה. הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בספרו שו"ת מנחת יצחק (חלק י ,סימן מד) ביאר :הזהיר כי השם בית הבחירה מטיל עלינו אחריות :אם ה' בחר במקום ,עלינו לבחור בו תמיד אפילו בחורבנו ,לזכור אותו ,לכוון אליו בתפילה ולצפות בכל יום לגאולתו .כאן הוא תובע מהאדם את האחריות הנלווית לשם הזה ,שהרי אם הקדוש ברוך הוא בחר במקום הזה בבחירה נצחית ,גם לנו מוטלת החובה לבחור בו בלבנו ובמחשבתנו בכל יום ובכל שעה ,ובכך להראות שאנו מבינים את גודל הערך של בחירת ה'. מו"ר הגאון רבי משה שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (חלק ד ,סימן קפב) ביאר :שם בית הבחירה הוא ביטוי מתמיד :בכל דור מתבררת הבחירה מחדש ,כאשר יהודי מתפלל ומקדש

שם שמים הרי זה מגלה בחוש שהקב"ה ממשיך לבחור בישראל ובמקומם .הוא מוסיף ומחדד כי הבחירה אינה נחלת העבר בלבד ,אלא היא מתחדשת בכל עת ובכל רגע שבו יהודי עושה את רצון בוראו ,ובכך הוא הופך לשותף פעיל בבחירה האלוקית במקום ובמקדש. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים ,עמוד נב) ביאר :בית הבחירה הוא הוכחה מתמדת לבחירת ה' בעם ישראל .הוא מדגיש כי עצם הכינוי הזה הוא הוכחה חותכת לקשר הבלתי ניתן לניתוק שבין הבורא לעמו ,שכן בבחירתו במקום המקדש ,גילה הקדוש ברוך הוא לעולם כולו כי הוא בחר בנו מכל העמים והשרה שכינתו בתוכנו ,דבר המטיל על כל יהודי את החובה לזכור את הבחירה הזו ולהוקירה. ההבנה כי המקדש הוא בית הבחירה ,איננה משאירה אותנו בעולמות העיון בלבד ,אלא תובעת מאיתנו השלכות מעשיות לחיים ,שכן הידיעה שהקדוש ברוך הוא בחר במקום, ובחירתו היא נצחית ,משנה את הדרך שבה אנו ניגשים לעבודת ה' היומיומית. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים ,עמוד נב) ביאר :כי כיוון התפילה לבית הבחירה אינו תלוי בבניין הפיזי ,אלא הוא חובה אמונית ופנימית .מכאן נלמד כי כל יהודי העומד לתפילה ,בכל מקום בו הוא נמצא ,יוצר חיבור חי לבית הבחירה ,ובכך מגלה שהבחירה האלוקית במקום היא נצחית ואינה תלויה במציאות החולפת .התפילה הופכת להיות מעשה של בחירה מודעת בקדושה ,שבו האדם מכריע להתחבר למקום שנבחר על ידי בורא עולם. הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן (יורה דעה סימן רסג ,סעיפים ב-ד) ביאר: כי בחירת המקום היא נצחית ואינה משתנה לעולם .מכאן עלינו להסיק נפקא מינה מעשית: אסור להקל ראש בכל הקשור למקום המקדש גם בזמן החורבן ,שכן הבחירה האלוקית שורה שם לעולם .היחס שלנו למקום אינו כיחס לאתר היסטורי ,אלא כאל מקום שבו שכינה מצויה מכוח הבחירה העליונה ,מה שדורש מאיתנו יראת כבוד מיוחדת לכל הזיכרונות של המקדש. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו שם עולם (חלק התשובה ,פרק ב) ביאר :כי הבית הוא מקום שמחזק את כוח הבחירה של האדם גם לאחר הכישלון .הנפקא מינה לחיים היא עצומה :אדם הנופל בחטא אינו רשאי להתייאש ,שכן מהות הבית היא מתן האפשרות לתקן. עלינו להטמיע בתודעתנו שגם בלא בניין ,עצם האמונה בכוח הבחירה שאנו שואבים מרעיון המקדש מאפשרת לנו לשוב בתשובה ולהתחיל מחדש ,כי הבחירה בטוב תמיד נותרת בידינו. הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בספרו מנחת יצחק (חלק י ,סימן מד) ביאר :כי השם בית הבחירה מטיל עלינו אחריות אישית לשמור על הגחלת .נלמד מכך כי כל מעשה של אדם בביתו או במקום עבודתו ,שבו הוא בוחר ביושר ובהנהגה טובה ,הוא בבחינת בניין מקדש מעט. כל בחירה בטוב בחיי השגרה היא הדהוד של הבחירה האלוקית במקדש ,והאדם הופך את סביבתו למקום המזכיר את הבחירה העליונה. הגאון רבי משה שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (חלק ד ,סימן קפב) ביאר :כי הבחירה בבית מתבררת בכל דור ודור מחדש .מכאן נלמד לנפקא מינה בחינוך :חובה עלינו ללמד את בנינו

כי החיים אינם גזירה משמים ,אלא רצף של בחירות .כאשר אנו מחנכים לבחירה מודעת בתורה ובמצוות ,אנו מחנכים אותם להמשיך את מהות בית הבחירה בנשמתם ,ולהבין שהם בעצמם הופכים למקום של בחירה. עלינו להעמיק ולהבין כי הבחירה האלוקית במקדש אינה פעולה שרירותית של בחירה בין חלופות ,אלא היא מהות היצירה וההתגלות של האמת בעולם .הבית נקרא בית הבחירה מפני שהוא המקום שבו האמת האלוקית מופיעה בבהירות כה גדולה ,עד שאין היא משאירה מקום לטעות או לבלבול. המהר"ל מפראג בספרו גבורות השם (פרק כ) ביאר :כי הבחירה היא היסוד המכונן של המציאות ,שכן הקדוש ברוך הוא בבחירתו במקום מסוים ,הוא למעשה מקדש את המציאות כולה ומעניק לה את תכליתה .כאשר הקדוש ברוך הוא בחר בציון ,הוא אינו רק בוחר מקום גיאוגרפי ,אלא הוא מציב נקודת אמת שסביבה מתיישרת כל המציאות כולה ,וזוהי מהות הבחירה כפעולה מעצבת ויוצרת המעניקה חיים לכל סביבתה. השפת אמת בספרו על פרשת ראה (שנת תרל"א) ביאר :כי בית הבחירה הוא הנקודה הפנימית ביותר של הנשמה הישראלית ,ושם היא פוגשת את רצון הבורא .לפי דבריו ,השם בית הבחירה מורה על כך שהאדם באותו מקום יכול לברר את הבחירה שלו מהחיצוניות אל הפנימיות, שהרי בתוך הבית הזה השכינה מאירה כל כך ,עד שהאדם מוכרח לבחור בטוב ,כי שם אין שקר יכול להתקיים. הנתיבות שלום בספרו מאמרי קודש (דרושי בית הבחירה) ביאר :כי בית הבחירה הוא מקום הבירור של האמת ,המקום שבו כל אחד מישראל בא להתברר ולזכך את בחירתו .כפי שבורר האדם דגן מן הפסולת ,כך בא האדם לבית הבחירה ומברר בתוכו את רצון ה' אל מול יצריו ,ובבית זה השכינה מסייעת בידו להגיע אל נקודת הבחירה האמיתית שבו ,שהיא נקודת הנשמה. העומק העולה מכל אלו הוא כי המושג בחירה בבית המקדש הוא המקום שבו נעלם הניגוד בין רצון ה' לרצון האדם .במקום הזה ,האדם בוחר במה שה' בחר ,ובכך הוא משיג את שלמותו .הבית הזה הוא המצפן שבאמצעותו האדם יודע לזהות את דרכו בעולם ,שכן הוא מקבל בו את הכוח לברור את הטוב מן הרע ,את האמת מן השקר ,ואת הנצחי מן החולף .זוהי התגלות של בחירה מאהבה ,שבה האדם מגלה כי אין לו רצון אחר מלבד רצון בוראו ,וזהו סוד הכוח של בית הבחירה להעניק לאדם חירות פנימית אמיתית ,חירות שאינה משועבדת לטבע או למקרה ,אלא דבקה ברצון האלוקי המוחלט. כאשר האדם ניצב בתוככי נפשו ,במקום שבו נערמים הלבטים והשאלות ,הוא מגלה כי בית הבחירה איננו רק אתר היסטורי הממתין לבניינו ,אלא הוא תכונת נפש המוטבעת בקרבו של כל יהודי .התבוננות זו מעבירה את כובד המשקל מן החיפוש אחר המקום החיצוני אל עבר העבודה הפנימית ,שכן האדם לומד לזהות את בית הבחירה כנקודת המפגש של נשמתו עם רצון הבורא .האמונה שבית המקדש נקרא בית הבחירה מעניקה לאדם כוח אדיר להבין

שגם בתוך הסערות הגדולות ביותר של החיים ,תמיד יש לו את היכולת לעצור ,לבחור בטוב, ולבנות מחדש את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא ,שהרי המקום הזה נועד במיוחד כדי להוכיח שהבחירה היא מהות החיים עצמם. רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק (אות קנד) ביאר :שהלב הוא בית המקדש של האדם ,ושם שורה השכינה כשהאדם בוחר בטוב .העומק הטמון בכך הוא שהבחירה אינה רק פעולה חיצונית של האדם ,אלא היא הביטוי לנשמתו המבקשת להתחבר אל המקור, ובכל פעם שהאדם בוחר בטוב ,הוא בעצם מקדיש את לבו להיות בית להשראת השכינה, וזוהי העבודה הפנימית של כל אחד מאיתנו ,להפוך את הלב לבית הבחירה שבו השם יתברך מוצא לו מנוחה. רבי אליהו דסלר בספרו מכתב מאליהו (חלק א ,קונטרס הבחירה) ביאר :שנקודת הבחירה היא המקום שבו האדם מכריע בין האמת לשקר ,וזהו מקום המקדש של האדם שבו הוא נבחן בכל רגע .הוא מלמדנו שבית הבחירה הוא סמל לכך שהאדם תמיד נמצא בנקודה שבה הוא יכול להכריע לטובת הקדושה ,ואף אם נדמה לו שהוא רחוק ,הרי שבכוח הבחירה הוא חוזר אל הנקודה המרכזית שבה הוא מחובר להשם יתברך ,וזוהי הנחמה הגדולה המאפשרת לאדם להתמיד בדרכו. רבי יהודה אריה ליב אלתר בספרו שפת אמת (פרשת ראה ,שנת תרל"א) ביאר :שבית הבחירה הוא המקום שבו האדם מגלה את הנקודה הפנימית שבו ,שהיא בחינת המקדש הפנימי שאינו חרב לעולם .האמונה בבית הבחירה נותנת לאדם כוח לעמוד מול כל קושי ,מתוך הידיעה שבתוכו פנימה קיים מקום של טהרה שאליו הוא יכול לשוב בכל עת ,ובו הוא מוצא את הכוח להמשיך ולבחור בדרך ה' ,גם כאשר המציאות החיצונית מעיקה וקשה. חיבור זה של האדם אל בית הבחירה מנחיל לנו הבנה עמוקה בהנהגת החיים :איננו נדרשים להיות מושלמים ,אלא נדרשים להיות בבחירה .אדם המאמין בבית הבחירה אינו חושש מכישלונות ,אלא רואה בהם הזדמנות נוספת לברר את בחירתו ולהוכיח כי ליבו נותר קשור לאביו שבשמים .זוהי הנהגה של ביטחון ושלווה ,שבה האדם יודע כי כל צעד שהוא עושה בכיוון הנכון ,הוא בבחינת בניין המקדש הפרטי שלו ,והקב"ה חפץ במאמץ זה ורואה בו את השראת שכינתו בעולם. מבט אל עומק מוסריותו של האדם מלמד כי השם בית הבחירה אינו תיאור חיצוני בלבד, אלא הוא מצפן פנימי המכוון את האדם בכל רגע ורגע בחייו .ההבנה שקיים מקום בעולם שנבחר מתוך רצון אלוקי מוחלט ,תובעת מהאדם להבין שגם חייו הפרטיים אינם רצף של מקריות ,אלא מסכת של הכרעות בעלות משקל נצחי .המוסר הנלמד מכאן הוא שהאדם הוא בעל רצון ,וכל בחירה שלו בטוב היא לבנה בבניין המקדש הפרטי שלו. הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק א) ביאר :כי עיקר עבודת האדם בעולמו הוא בבחירה בין הטוב לרע ,והרי זה כל יסוד המוסר .כאשר האדם מפנים כי בית המקדש הוא בית הבחירה ,הוא מבין שחייו הם שדה מערכה מתמיד של הכרעות .המקום הזה מלמד אותו

שלא להותיר דבר ליד המקרה ,אלא לשקול כל צעד ,כל מילה וכל מחשבה ,כמי שעומד לפני ולפנים .הבחירה היא המעלה המייחדת את האדם ,ובמקום שבו מתבררת הבחירה האלוקית, מתבררת גם חובתו של האדם לבחור בעבודת ה' מתוך הכרה ורצון.

רבי שמחה זיסל זיו בספרו חכמה ומוסר (חלק א ,מאמר ב) ביאר :כי הבית שנבחר על ידי השם הוא הסמל המוחלט לעבודת הבחירה .אם השם בחר במקום ,הרי שכל אדם חייב לבחור בדרכו שלו .המסקנה המוסרית היא שאין אדם פטור מהכרעה ,ואין האדם רשאי לומר שהנסיבות כפו עליו את דרכו ,אלא הוא בעל הבית על בחירותיו .כל רגע בחיים הוא שעת כושר שבה האדם יכול לבחור להידבק בבורא ,ובכך הוא מקיים את רעיון הבחירה שנתן השם למקדשו.

רבי שלמה וולבה בספרו עלי שור (חלק א ,עמוד רלט) ביאר :כי כל יהודי נדרש לבנות בקרבו את בית הבחירה .הבנייה הזו נעשית על ידי קבלת החלטות מודעות ,על ידי סירוב להיסחף אחר הזרם ,ועל ידי התייצבות איתנה כנגד היצר .הבית הזה נבנה מתוך הנחישות לבחור בטוב ,גם כשהדבר דורש מאמץ וגם כשהסביבה אינה מאירה פנים .הבחירה אינה תלויה במצב החיצוני ,אלא בהחלטה הפנימית של האדם לקדש את עצמו.

מתוך אלו אנו למדים מצפן פנימי :לא לחכות לשינוי חיצוני כדי לבחור ,אלא להקדים בחירה פנימית לכל מציאות .האדם הופך לבית בחירה כאשר הוא מפסיק להיות מובל על ידי מאורעות החיים ,ומתחיל להוביל את חייו מתוך עקרונות ברורים של אמת ויראת שמים. זהו מוסר התובע מהאדם להיות בעל רצון ,להיות זה שבוחר בעצמו ,מתוך הכרה כי בכל בחירה קטנה הוא נוגע בשכינה השורה במקום שנבחר.

התובנות שאנו אוספים מן הסוגיה העמוקה הזו אינן נשארות בין דפי הספר ,אלא מלוות אותנו כצידה לדרך בכל רגע ורגע:

כיוון הלב בתפילה :כפי שלמדנו מהגמרא ,העמידה לתפילה היא העמדה מול בית הבחירה. כל יהודי בביתו ,בחדרו ,כשהוא פותח את פיו בתפילה ,הופך את מקומו לבית המקדש. התובנה היא שהתפילה אינה רק טקסט ,אלא תנועת נפש של בחירה מתמדת בבורא עולם, חיבור חי שאינו תלוי במקום פיזי.

החיים כבניין :כל בחירה שלנו בטוב ,כל מעשה של יושרה ,כל רגע של התגברות על היצר ,הוא אבן נוספת בבניין המקדש הפרטי שלנו .הבחירה היא הלב של עבודת ה' ,והיא זו שהופכת אותנו לבית שבו ה' שוכן .כשאנו בוחרים נכון ,אנו מגלים שבית הבחירה חי וקיים בתוכנו.

הציפייה כהכרעה :הציפייה לבניין בית הבחירה אינה רק תפילה לעתיד ,אלא כוח המעצב את ההווה .מי שבוחר לצפות ,בוחר בקדושה .הציפייה היא הוכחה שגם בגלות ,אנו ממשיכים לבחור בבחירתו של הקב"ה ,ובכך אנו שומרים על הגחלת בוערת.