האם אצל אברהם אבינו לא היה שייך העניין של גדול המצווה ועושה ?אף במצוות שנצטווה

?אף במצוות שנצטווה השקט העמוק של אלון ממרא נסוך על פני המרחבים, והחום הכבד של צהרי היום עוטף את כל הבריאה בדומייה כבדה. האדמה החמה נושמת את חומה אל תוך האוויר הדומם, וקול לחישת

האם אצל אברהם אבינו לא היה שייך העניין של גדול המצווה ועושה ?אף במצוות שנצטווה השקט העמוק של אלון ממרא נסוך על פני המרחבים, והחום הכבד של צהרי היום עוטף את כל הבריאה בדומייה כבדה. האדמה החמה נושמת את חומה אל תוך האוויר הדומם, וקול לחישת ,העלים הדקים באלונים העתיקים נשמע כהד רחוק לנצח. שם, בפתח האוהל, יושב זקן השבטים שרוע כולו בתוך התבוננות פנימית עמוקה, כשרוח קלה מלטפת את פניו הצרובים ומביאה עמה את ריח האדמה המרווה של המדבר. הלב פועם בעוז, והנשמה הגדולה משתוקקת בכל רמ"ח איבריה ובשס"ה גידיה לדבוק ברצון הבורא יתברך שמו, לעשות כל מה שרק אפשר כדי לרומם את העולם אל מקור קדושתו. אבל רגליו עומדות על סף של שאלה מורמת מעם, תהייה גדולה ונוקבת ,המפצחת את כל גבולות ההיגיון והזריזות הפשוטה. הרי כל התורה כולה כבר מקופלת בלבו פנימה כל מצוות השם זורמות בעורקיו כאש קודש, ומדוע אם כן עומד הוא דומם ונמנע מלקדש את בשרו בברית הקודש עד רגע הדיבור המפורש. האם אפשר להמתין כאשר הצו האלוקי מרחף באופק, האם יד אדם יכולה לעצור בעד כמיהת הנשמה להתחבר אל בוראה קודם שיצאת ההוראה מן השמים, או שמא ישנו כאן סוד נשגב הגנוז במעמקי הרצון העליון המבקש ללמד את כל דורות עולם פרק בהלכות קבלת עול מלכות שמים מתוך אימה ויראה צרופה. התמיהה הזו בוערת כאש .במסתרים, מותירה את האדם עומד לבדו מול הוד מלכותו של מקום, תמה ושואל בלי להרפות ומעתה נבוא לעיין בדברי הכתוב המוארים בפרשת השבוע, ונפתח את המקור המרכזי שדרכו מתבררת השאלה הגדולה, וזה לשונו של הפסוק ללא ניקוד: “ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ,. הפסוק המפורש הזה מציב לפנינו תמיהה עמוקה ונוקבת)(בראשית כה כח "ורבקה אהבת את יעקב שכן התורה תולה את אהבתו העמוקה של יצחק אבינו לעשו בדבר חיצוני לכאורה שהוא הציד בפיו, ומתוך כך עלינו לעלעל בדברי מפרשי התורה הקדושים כדי להבין את פשרו האמיתי של .דבר זה המורה על רום מעלתם של האבות ביאר: ורחיץ יצחק ית עשו כי ציד בפיו, וביאר כי עניין האהבה נבע)(בראשית כה כח אונקלוס .מתוך מעשיו הגלויים שהביאו לפניו מן השדה לכבדו כבן המסור לאביו

גם לנשמה מגיע אוכל 532 532 לפי פשוטו היה צוד ציוד ומאכיל את אביו, ומתוך כך נטה לב- פירש: כי ציד בפיו)(שם רש"י .יצחק אחריו לראות את ההנהגה הראויה לכיבוד אב שהתגלתה במעשיו המסורים שהיה צוד ציוד להאכיל את אביו, ומתוך כיבוד זה מצא חן- כתב: כי ציד בפיו)(שם החזקוני .בעיניו והרגיש את גודל מסירותו לעבודת אביו כמשמעו, שהיה מביא לו מצידו להאכילו ממה- ביאר: כי ציד בפיו)(שם רבי אברהם אבן עזרא .שצד מן השדה, ועל כן מצא חן בעיניו שהיה משמשו בכל כוחו חידש: כי יצחק היה סבור כי עשו ירא שמים הוא ומכבד את אביו בכל לבבו)(שם הרמב"ן במסירות נפש ממש, ולכן אהבו מחמת מעשים אלו שנראו בעיניו כצדקות גדולה המעידה על .פנימיות טהורה ביאר: כי אהבת יצחק לעשו הייתה מצד היותו הבכור ומשמשו בכבוד גדול, וראה)(שם הרד"ק .בו את הכוחות הגדולים הראויים להימשך אחר קדושת האבות כתב: כי יצחק חשב שעל ידי הנהגתו וקרבתו יוכל להשפיע על עשו ולהעלות אותו)(שם הספורנו .מן החומר אל הקודש, ומתוך כך נטה אליו באהבה מיוחדת המבקשת לטהר את הניצוץ הגנוז ביאר: כי יצחק הבין ששורש נשמתו של עשו גבוה הוא מאוד ונאחז במקומות)(שם הכלי יקר העליונים ביותר, אלא שנפל אל תוך הקליפות, ולכן האמין שבידו להחזירו למוטב ולגלות את .אורו הגדול לעולם ומתוך אורה של תורה ומפרשיה, נפסע עתה אל היכלות התלמוד ודברי חז"ל המאירים את :פנימיות הסוגיה, ונראה כיצד התבארו הדברים בבית מדרשם של התנאים והאמוראים אמר רבן שמעון בן גמליאל לא שמשתי את אבא כאחד ממאה)(לא ע"א בגמרא במסכת קידושין פירש כי עשו היה מחליף בגדיו לבגדי מלכות כשהיה משמש)(שם ששמש עשו את אביו, ורש"י את אביו, ונראה להסביר כי עומק אהבת יצחק לעשו לא נבע מראייה שטחית כלל ועיקר, אלא מהכרה במידת כיבוד האב העצומה והנדירה שהייתה טבועה בו, אשר הצביעה על כוחות נפש .אדירים ועל פוטנציאל רוחני טמיר שניתן להעלותו לקדושה מוחלטת ביאר כי גברא דאזיל בתר)(שם מבואר עניין מזל מאדים, ורש"י)(קנו ע"ב בגמרא במסכת שבת אדמא הוא שופך דמים או טבח או מוהל, ונראה ליישב כי יצחק אבינו זיהה ברוח קדשו את תכונת הגבורה והדם שבעשו, וביקש באהבתו לקרבו תחת כנפיו כדי לנתב את כוחו העצום מאפיקים של הרס אל אפיקים של מסירות נפש למען השם יתברך, שכן כוח אדיר זה כשהוא מנותב אל השורש .הנכון, הוא כוח עליון הבונה עולמות מובא גודל מעלת כיבוד אב ואם במסירות גדולה, ומפרשי)(פאה פרק א הלכה א בתלמוד ירושלמי עמדו על מעשיו של עשו שהיה זהיר במצווה זו באופן מופלא, ונראה לבאר כי)(שם הירושלמי יצחק ראה את ההתבטלות העצומה של עשו להאכיל את אביו מצידו, והבין מתוך חכמתו העמוקה שמי שיש בו נקודת אור זוהרת כזו של ביטול רצון, הרי שמסתתר בו ניצוץ קדוש שראוי להשקיע .בו אהבה יתירה כדי להוציא את יקרו מתוך הזולל ולהשיבו אל מקור מחצבתו

פתודלות תשר 533 533 ומתוך היכלות הראשונים נטבול באורה של תורה ונשמע את קולותיהם המפעימים של חכמי ביאר כי אהבת יצחק)(בראשית כה כח הדורות הראשונים אשר צללו לעומקה של סוגיה זו: רבנו בחיי לעשו באה מחמת שהסתכל על הבחינה הפנימית העליונה שבו, שכן בציד שביקש לשמח את אביו היה גלום רצון עמוק לקידום הקדושה, ונראה לבאר כי יצחק בהסתכלותו הזכה ידע לברור .את הברק מתוך חושך ההסתרה חידש כי יצחק ראה בעשו את הכוחות הראויים להנהגה ולמלוכה, וביקש)(בראשית כה כח רלב"ג לחבר את כוחות החומר הגדולים אל עבודת הבורא, ונראה להסביר כי תפיסה זו מלמדת אותנו .שלא להתייאש משום כוח שבעולם אלא לנסות לזככו ולהעלותו אל שורשו העליון כתב כי עשו היה משמש את אביו במאכלים טעימים כמשפט)(בראשית כה כח רבנו יוסף בכור שור הבכורה, ועל ידי כך קנה את לב אביו באהבה גדולה, ונראה ליישב כי יצחק בדק ומצא כי מתחת .למעטפת החיצונית ישנה הנהגה של כיבוד אב המזכה את האדם בהשראת שכינה ומעמקי ההיכלות של האחרונים גדולי העיון והפסיקה נובעים מעיינות חכמה חדשים, המאירים ,באור יקרות את מסתר נפשו של יצחק אבינו ואת עומק מבטו המפעים אל תוך עולמו של עשו :ומתוך יגיעת התורה נמשך לב המעיין אל מרחבי הבירור וההעמקה ביאר כי אהבת יצחק לעשו לא באה)(בראשית כה כח הגאון רבי חיים בן עטר האור החיים הקדוש מתוך הסתכלות חיצונית אלא מכך שיצחק ראה כי בעשו ישנו שורש נשמה גבוה ביותר שנפל אל המקומות הנמוכים, ועל ידי האהבה והקירוב ביקש לברר את הניצוץ הטמון שם ולהעלותו מתוך החושך אל הקודש, ונראה להסביר כי זוהי מידתם של אבות העולם שאינם מרימים ידיים משום .נשמה ומשום מקום בעולם אלא חותרים תמיד לגלות את האור הגנוז במעמקים כתב כי יצחק אבינו ידע שכל כוחות העולם)(בראשית כה כח הגאון רבי מאיר לייבוש המלבי"ם הזה והחומר נבראו לכבודו יתברך, ועשו היה בעל כוחות אדירים בתחום החומרי והמעשי, ולכן ,סבר יצחק כי יש בכוחו של עשו לרתום את כל עוצמת החומר והגבורה לעבודת הבורא יתברך ונראה ליישב כי ההסתכלות הזו פותחת לפנינו שער עצום להבין שאין לך כוח בעולם שאין לו .שורש עליון שניתן לזקקו ולשכללו למען שמים חידש כי עניין האהבה נבע מהשורש)(בראשית כה כח האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר הפנימי של הברכה שהייתה מוטלת בעשו מצד הבכורה, ויצחק ברוח קדשו ראה את האפשרות לחבר את כל העולמות אל שורש האמונה, ונראה לבאר כי דרך זו מלמדת את האדם שלא להסתכל על המציאות כפי שהיא נראית ברגעים של נפילה אלא לחפש תמיד את הנקודה הפנימית המחברת .את הברייה אל בוראה ומפסגת ההרים של גדולי הדורות האחרונים ומאורי הדור אשר האוזן קשבת ללקחם, מתרומם קול ענה של תורה המברר את סוד אהבתו של יצחק לעשו מתוך מבט פנימי ומאיר עיניים המבקש :לחדור אל מעבר למעטפת החיצונית ביאר כי יצחק אבינו ברוח קדשו העצומה)(פרשת תולדות הגאון רבי משה פיינשטיין, דרשות משה ידע שכל כוחות הבריאה, אף אלו הנראים שקועים בחומר ובשדה, יש להם שורש עליון שניתן

גם לנשמה מגיע אוכל 534 534 לרוממו ולהכניסו תחת כנפי השכינה, ומתוך כך נטה באהבתו אל עשו כדי לחשוף את האור .הגנוז במעמקים כתב כי עניינו)(פרשת תולדות הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן, חפץ חיים על התורה של עשו מבטא את המאבק התמידי שיש לאדם עם כוחות החומר, ויצחק ברוב צדקתו ביקש ללמד זכות ולמצוא את נקודת הטוב והכיבוד הנסתרת המאירה בתוך כל פינה, מתוך אמונה זכה .כי אפשר לזכך את החומר לעבודת הבורא ולענ"ד נראה לחדש כי אהבת האב לבנו אינה תלויה רק במעשים גלויים אלא בהכרה עמוקה של סגולת הנשמה והכוחות הגדולים הטמונים באדם, ויצחק ראה בעשו את הפוטנציאל האדיר .שיכול היה לשרת את הקדושה בגבורה ובכוח עז אם רק היה מנותב למקומו הראוי ומתוך עומק ההסתכלות על מעמקיה של תורה ומבטם הנשגב של רבותינו, נחצוב את הלהבות ונפנה לתרגם את הסוגיה העצומה הזאת אל חיי המעשה וההלכה, כדי ללמוד אורחות חיים איתנים מתוך עומק אהבתו של יצחק אבינו: הנפקא מינה הראשונה למעשה נוגעת לחובת ההסתכלות על כל אדם מישראל, ואפילו על מי שנראה לכאורה כי דרכו רחוקה מן התורה והמצוות. למדנו מכאן ,שאין להסתפק בחיצוניות בלבד, אלא מוטלת עלינו החובה לחפש ולמצוא את נקודת הטוב הגנוזה את אותו הציד בפיו, את מעשה המצווה או את הרצון הטוב הנסתר, ומתוך כך לקרבו באהבה ולא .בייאוש, כדרכם של אבות העולם המבקשים להאיר את כל הבריאה כולה הנפקא מינה השנייה עולה ביחס שבין הורים לילדים או מחנכים לתלמידים המתמודדים בדרכי החיים. כאשר ההורה או המחנך רואה בן או תלמיד הנוטה לדרכים שאינן רצויות, אסור לו להרים ידיים או לחתום את גורלו לכף חובה. עליו ללמוד מדקדוקו של יצחק אבינו לחפש את הכוחות החיוביים והעצומים האדירים שבאותו אדם, ולנתב אותם בעדינות ובמסירות אל אפיקים .קדושים, מתוך אמונה שכל כוח יכול לשמש את קודש הקודשים אם רק יזכוך את שורשו הנפקא מינה השלישית נוגעת להנהגת האדם עם כוחות החומר והעולם הזה. עניינו של עשו מלמד אותנו שכוחות החומר, הגבורה והעוצמה המעשית אינם פסולים מצד עצמם, אלא הם ענפים אדירים המבקשים תיקון. בהלכה ובהנהגת החיים אנו רואים את החובה שלא לברוח מן העולם אלא לקחת את כוחות החומר, את הממון, את העסקים ואת חיי המעשה, ולחבר אותם אל .עבודת השם יתברך מתוך טהרה וקדושה ומתוך מעמקיה של סוגיה נוקבת זו, נתעלה אל מרחבי ההרחבה הרעיונית המבררת את עומק הרעיון הגנוז בלב הפרשה, ונראה כיצד מבטו של יצחק אבינו אל עשו פותח פתח רחב להבנת מהות הבחירה והתיקון בעולמו של הקדוש ברוך הוא, ונראה לבאר כי שורש האהבה הזו אינו מקרי כלל ועיקר אלא נובע מתפיסת עולם עמוקה הרואה את האחדות השורשית שבין קודש .לחול כאשר הם חוזרים למקורם כי הנה ידוע שכל הבריאה כולה בנויה ממדרגות עליונות ותחתונות, וישנם כוחות אדירים וסוערים הנראים במבט חיצוני כזרים ואף כמנוגדים לקדושה, אולם במבט פנימי וזך, כזה של אבות העולם, מתגלה כי אין שום מציאות בעולם שהיא מנותקת לחלוטין משרשה העליון. יצחק

פתודלות תשר 535 535 אבינו ברום קדשו לא ביקש להעלים עין מן הקושי או מן החומר הסוער, אלא להפך, הוא ביקש לחדור אל תוך תוכו של הציד, אל תוך אותה עוצמה גשמית המבקשת להתבטא, ולגלות שם את .נקודת האמת הגדולה שיכולה להיטות אחר כבוד שמים ונראה להסביר עוד כי זהו עומק הרעיון של בירור הניצוצות בכל דור ודור, שכן האדם עומד לעיתים קרובות מול כוחות נפש חזקים בתוך נפשו פנימה או מול מציאות סוערת סביבו, והנטייה הטבעית עלולה להיות בריחה או דחייה מוחלטת, אולם דרכו של יצחק מלמדת אותנו את סוד ,התיקון העמוק יותר, והוא היכולת למצוא את האור הגנוז אפילו במקומות החשוכים ביותר ולמשוך אותו אל תוך אפיקים של קדושה וטהרה, מתוך אמונה שלמה שכל כוח שבעולם נברא .אך ורק לכבודו יתברך ומעמקי ההרחבה הרעיונית נפסע אל פנימיות הנפש פנימה, אל אותו חדר נסתר שבו נפשו של אדם מהלכת בין אורות לצללים, שכן הסוגיה המופלאה הזו של אהבת יצחק לעשו אינה נשארת בגדר עניין היסטורי רחוק, אלא היא מראה ומאירה לכל נפש ונפש המחפשת את דרכה בעבודת .השם יתברך, ומבקשת לדעת כיצד לחיות באמונה שלמה ובפשטות זכה האדם בתוך תוכה של נפשו פוגש לעיתים קרובות חלקים סוערים, רצונות עזים, וכוחות נפש גולמיים הנראים לו זרים ואולי אף מאיימים על עבודת הרוח שלו, והנטייה האנושית הפשוטה היא להדחיק, להילחם בכוח, או לייאש את עצמו מתוך מחשבה שחלקים אלו לעולם לא יתוקנו; אולם מתוך מבטו העמוק של יצחק אנו למדים את התיקון הגדול של הנפש, והוא להביט אל אותם כוחות סוערים בעין טובה, להכיר בשורשם העליון, וללמוד כיצד לרתום את האש הגדולה, את הלהט .ואת העוצמה אל עבר עבודת הבורא, מתוך אהבה עצומה וחיבוק פנימי המטה את הכל אל הטוב החיבור לאמונה ולהנהגה היומיומית מתגלה כאן במלוא הדרו, שכן כאשר האדם מתבונן על עצמו ועל הסובבים אותו מתוך אמונה פשוטה שאין שום ייאוש בעולם כלל וכלל, ושכל נברא נושא בקרבו ניצוץ קדוש הממתין שיגלו אותו, הרי שחייו משתנים מן הקצה אל הקצה; הוא ,חדל מלהיות שופט קשוח המודד את המציאות במשקולות קרות, ונעשה לאוהב ישראל אמיתי המבקש בכל רגע ורגע לגלות את האור הגנוז, לרומם את השפלות, ולשזור את כל חוטי החומר .והרוח יחד במסכת חיים אחת המוקדשת כולה לכבוד שמים ומתוך פנימיות הנפש נטפס אל המצפן המוסרי הפנימי, הנבנה ונחרט בלב מתוך עיון מעמיק בסוגיית אהבתו של יצחק אבינו, ובל נשכח כי המוסר האמיתי של תורת חיים אינו בא מתוך תוכחות קשות או סיסמאות חיצוניות המבקשות לכפות את המציאות, אלא הוא צומח מתוך ענווה .עמוקה ומבט זך המכיר בערכו של כל נברא ובכוחו הגדול של האור האלוקי הפועם בכל פינה המצפן הפנימי הזה מורה לאדם שלא לשפט את זולתו לחומרה מתוך מבט שטחי ומהיר, אלא לפתח בקרבו מידה של אחריות נפשית ורוחנית לראות את הטוב, לשאת ולתת באהבה עם כל אדם, ולדעת כי תיקון העולם האמיתי אינו נעשה בדרך של דחייה והתרחקות אלא בדרך של בניין והתקרבות, מתוך אמונה תמימה שכל נפש ישראלית מבקשת באמת את קרבת אלוקים, וכל כוח .שבעולם יכול לשוב אל שורשו הקדוש כאשר מוצאים את המפתח הראוי לפתוח בו את שערי הלב