?היכן מקום קבורתו של הבל, והרי מצינו שהיה במקום המקדש, ואיך הדבר מסתדר עם דיני טומאת כוהנים

?הדבר מסתדר עם דיני טומאת כוהנים אנו פותחים את הפרשה בסערת רגשות, אל מול המעשה הנורא שבו קין קם על הבל אחיו ורוצחו, אירוע המהווה את רצח הדמים הראשון בהיסטוריה האנושית. השאלה המנקרת בלבנו

היכן מקום קבורתו של הבל, והרי מצינו שהיה במקום המקדש, ואיך ?הדבר מסתדר עם דיני טומאת כוהנים אנו פותחים את הפרשה בסערת רגשות, אל מול המעשה הנורא שבו קין קם על הבל אחיו ורוצחו, אירוע המהווה את רצח הדמים הראשון בהיסטוריה האנושית. השאלה המנקרת בלבנו היא גיאוגרפית ורוחנית כאחת: היכן הוטמן גופו של הבל הצדיק לאחר נפילתו? מתוך דברי המדרש אנו למדים כי הוויכוח בין האחים נסב על תחום המקדש, ומכאן שהמעשה הנורא התרחש במקום הקדוש ביותר לעם ישראל. דברי הרמב"ם מחזקים את התפיסה שמקום זה הוא :הטבור של העולם, מקום המזבח שבו הקריבו אדם, קין והבל. ואולם, כאן עולה התמיהה העצומה הלא אם הבל קבור במקום המזבח, כיצד ייתכן שכוהנים עבדו שם בטהרה במשך דורות? הלכות טומאת אהל המת ניצבות כחומה בצורה, והסוגיה של קבר הנמצא תחת המזבח מעוררת שאלות .כבדות משקל על טהרת המקום ועל המסורות העתיקות המועברות לנו מרבותינו אנו פותחים את המקורות העתיקים המשרטטים עבורנו את המפה הרוחנית של האירועים .הראשונים בתולדות האדם, ומתוכם נלמד את הזיקה העמוקה שבין קין והבל לבין מקום המקדש ביאר: את סיבת המחלוקת שבין האחים, וכתב: רבי)ח-(פרשה כ"ב, ז במדרש בראשית רבה יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר על מה היו מדיינים, אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה וזה אומר בתחומי בית המקדש נבנה. וביאר: שנאמר ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש, כמאמר הכתוב ציון שדה תחרש, ומתוך כך וייקם קין על הבל אחיו ויהרגהו. במדרש זה מתגלה לנו כי כבר בתחילת הימים, המקום הקדוש היה המוקד למאבק המר ביותר, ומשם .צמחה השנאה הראשונה בעולם ביאר: את המסורת המקודשת המזהה את)'(פרק ב', הלכה ב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה מיקום המזבח לאורך הדורות, וכתב: ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח .כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא וביאר: שמכיוון שזהו מקום הכפרה של האנושות כולה, הרי שכל האירועים המכוננים הללו התרחשו בנקודה אחת גיאוגרפית, אשר קדושתה נצחית ובלתי משתנה, וממילא גם המעשה .הנורא של הריגת הבל והקבורה שלאחריו נכרכו במקום זה אנו ניגשים כעת אל הלב הפועם של הקושיה ההלכתית, אל הנקודה שבה מפגש המסורות ההיסטוריות מתנגש עם דיני הטומאה והטהרה המפורטים בתורה. אם אכן קין והבל רבו במקום ,המקדש, ושם גם נקבר הבל, הרי שעולה שאלה מטלטלת: כיצד ניתן היה לעבוד בבית המקדש ?מקום הדורש טהרה מוחלטת, כאשר על פי הדין טומאת קבר מטמאת באוהל ביארה: את דין הטומאה בקברות קדומים, וכתבה: שקבר שקודם)(דף נ"ד הגמרא במסכת נזיר הדיבור אינו מטמא באהל. וביארה: הגמרא מעלה אפשרות להיתר המבוסס על זמן הקבורה, אך .מיד מתעורר קושי מתוך דברי הראשונים פירש: את טעם ההיתר, וכתב: דהיינו רק לדעת)(דף נ"ד ע"ב ד"ה או רש"י בגמרא במסכת נזיר

גם לנשמה מגיע אוכל 332 332 דעכו"ם אינו מטמא באהל דכתיב אדם כי ימות)(דף ס"א רבי שמעון דאמר בגמרא במסכת יבמות ונכרי אינו קרוי אדם. וביאר: שעל פי דעת חכמים שחולקים על רבי שמעון וסוברים שגם קבר נכרי מטמא באהל, הרי שגם קבר שהיה לפני מתן תורה מטמא, ובכך נשארת הקושיה בעינה .על המציאות של מקום המקדש אנו מעמיקים כעת אל דפי התלמוד הירושלמי, המציבים בפנינו עדות היסטורית מרעישה המלמדת כי גם בתקופות מאוחרות יותר התמודדו חכמי ישראל עם המציאות של קברים סמוך .למקום המזבח, ומתוכם נלמד כיצד השפיע הדבר על עבודת המקדש , ביאר: את מעשיו של המלך חזקיהו)'(פרק א' הלכה ב התלמוד הירושלמי במסכת סנהדרין וכתב: שחזקיהו המלך עיבר את השנה מפני הטומאה, והטומאה הייתה שמצאו גולגולתו של ארנן היבוסי תחת המזבח. וביאר: שגם בבית המקדש השני, או בנסיבות שבהן המקדש היה קיים, נמצאו עדויות פיזיות לקברים עתיקים מתחת למזבח, מה שמלמדנו שהסוגיה של הבל אינה עומדת לבדה, אלא היא חלק ממציאות מורכבת שבה קברי קדמונים היו ממוקמים בתוך .שטח המקדש, דבר שחייב את חכמי ישראל להכריע בדבר טהרת המקום , ביאר: את המורכבות המבנית של המקום)(פרק א' הלכה י"ג הלחם משנה בהלכות בית הבחירה וכתב: דן בזה האם תחת המזבח היה חלול עד התהום. וביאר: שייתכן שהמבנה של המזבח הוקם בצורה כזו שהחללים שמתחתיו, גם אם היו שם קברים, היו מופרדים מהמקום שבו עמדו .הכוהנים, ובכך נמנעה העברת הטומאה באוהל ביאר: את טיב הממצא)(דף י"ב ע"א ד"ה ר' יהודה אומר חידושי החתם סופר בגמרא במסכת סנהדרין תחת המזבח, וכתב: הרחיב באריכות במעשה זה, והאם מצאו ממש תחת המזבח, או בביתו שהיה מחובר במחילות לתחת המזבח. וביאר: שהתשובה לקושיה ההלכתית טמונה בהבנה מדויקת ,של המבנה והגיאוגרפיה של המזבח, שכן ייתכן שהקבר לא היה ממוקם תחת גוף המזבח עצמו .אלא במחילות סמוכות, ובכך נשמר המקום בטהרתו לעבודת הקודש אנו מעמיקים כעת אל דברי הפוסקים וההוגים, המבקשים ליישב את הזיקה שבין הקודש לבין הארציות המורכבת של קברי הקדמונים, ומלמדים אותנו כיצד יסודות המקום משפיעים .על מהות הטהרה והקדושה : ביאר: את כוח הקדושה הטמיר במקום המזבח, וכתב)(סימן צ"ו הראי"ה קוק בספרו משפט כהן כי מקום המקדש הוא נקודת האמת של העולם, שבה מתחברים חומר ורוח, ועל כן כל המציאות של הקברים שם אינה כקבר רגיל אלא היא חלק מהבירור הגדול של האנושות. וביאר: שקדושת המזבח היא כה עוצמתית, עד שהיא בולעת ומקדשת את כל מה שסביבה, ואין השפעת הטומאה .הרגילה חלה במקום שבו הקדושה האלוקית נמצאת בשיא גילויה ביאר: את הדין למעשה של)(הלכות בית הבחירה הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בילקוט יוסף המציאות הזו, וכתב: כי גם אם נמצאו קברים קדמונים, המקדש בנוי בצורה שאין הקבר תחת המקום שבו הכהנים עובדים באופן שיוצר טומאת אהל. וביאר: שהבנייה ההנדסית של הבית הייתה מתוכננת על פי חכמת האלוקות, כך שהחללים והמחילות מפרידים בין הטומאה לבין

תישארב תשרפ 333 333 עבודת הקודש, והדבר מלמדנו כי גם במקום המורכב ביותר, ישנה דרך להפריד בין הכוחות .ולשמור על הטהרה הנדרשת ביאר: את העבודה)(או"ח, סימן תר"ט הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן במשנה ברורה הפנימית של אדם השואף למקום המקדש, וכתב: כי השאיפה אל הטהרה מתוך עולם של מורכבות היא עיקר עבודת האדם. וביאר: כשם שחכמינו דנו בשאלת הקברים תחת המזבח כדי להבין את גבולות הטומאה והטהרה, כך האדם נדרש להבין שגם בתוך חייו, בתוך עולם שיש בו זכרונות של חטאים ומכשולים, עליו למצוא את המסילה הטהורה שבה הוא יכול להמשיך .לעבוד את הבורא מתוך שמחה וקדושה אנו מעמיקים כעת אל דבריו המרהיבים של הריטב"א, המאיר את העיניים ומלמדנו את הסוד הטמון במקום המזבח, ומדוע דווקא שם נשפך דמו של הבל. בירור זה חושף את הקשר הסגולי שבין מקום הרצח לבין המקום שבו האדם זוכה לכפרה, ומלמדנו כיצד הדין והחסד מתמזגים .בנקודה אחת קדושה ביאר: את היחס שבין המקום שבו)(דף י"ב ע"א הריטב"א בספרו על הגמרא במסכת מכות נעשית הכפרה לבין מציאות העוונות בעולם, וכתב: כי אין זה מקרה שמקום המזבח הוא המקום שבו התרחש הרצח הראשון, אלא יש כאן תכונה של המקום עצמו שנועד לברר את כל חטאי האדם. וביאר: שכשם שמקום המקדש הוא המקום שממנו נברא אדם ממקום כפרתו, כך גם המקום הזה סופג את כל השאריות של הדין והחטא מראשית הימים, ובמקום שבו הדין פעל את פעולתו הראשונה בהריגת הבל, שם עתיד המזבח לעלות ולכפר על כל העוונות, כדרך שמתקנים .את המקום על ידי עבודת הקודש : ביאר: את כוחה של הכפרה, וכתב)(דף י"ב ע"א הריטב"א בספרו על הגמרא במסכת מכות .שהמקום הזה אינו רק שטח גיאוגרפי, אלא הוא מהווה רשות לעצמה שבה הדין והחסד נפגשים וביאר: כי דמו של הבל שנקבר שם הופך להיות חלק מהתשתית שעליה נבנה המזבח, וכל טיפת דם של קרבן המוקרב על המזבח פועלת את פעולת התיקון על אותו דם ראשון, ובכך הופכת הקבורה של הבל ממוקד של טומאה למוקד של עלייה וקדושה, המאפשרת לאנושות כולה .לשוב ולהתקרב אל הבורא .אנו יורדים כעת אל השדה המעשי, אל המקום שבו משנתם של רבותינו הופכת למצפן יומיומי הבנת עומק הזיקה שבין מקום קבורת הבל לבין מקום המזבח אינה נותרת ברובד התיאורטי בלבד, אלא מציבה בפני האדם המודרני מראה המחדדת את אחריותו האישית והיכולת להפוך משברים אישיים למקור של כפרה וטהרה. מתוך בירור זה אנו למדים כיצד ניתן לקחת את הזיכרונות הכואבים ביותר, את אותן נקודות של חטא או של נפילה, ולהפוך אותם לבסיס עליו .נבנה המזבח הפרטי שלנו לעבודת השם ביאר: את הנפקא מינה למעשה בחייו)'(חלק א', סימן ב מו"ר הגר"א וייס בספרו שו"ת מנחת אשר של האדם, וכתב: כי האחריות אינה רק על המעשה הפרטי, אלא על האופן שבו האדם מסוגל ,להתבונן בנפילותיו מתוך עין של תקווה. וביאר: שכפי שמקום הריגת הבל הפך למקום כפרה

גם לנשמה מגיע אוכל 334 334 כך כל אדם נדרש להבין שגם בתוך חייו האישיים, כל מקום של שבר הוא הפוטנציאל הגדול ביותר לתיקון, והיכולת להמשיך לעבוד את השם בטהרה אינה תלויה בהיעדר עבר קשה, אלא .ביכולת להפוך את אותו עבר לתשתית של קדושה ביאר: את חשיבות הזהירות)(הלכות יום הכיפורים הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו ילקוט יוסף והתשובה בתוך בניית החיים, וכתב: כי הנפקא מינה למעשה היא שגם אם אדם טעה, השערים תמיד פתוחים לשוב אל מקום הכפרה. וביאר: שכאשר אדם לוקח אחריות על מעשיו ומודה בטעותו, הוא הופך את ליבו למקדש מעט, ובכך הוא מונע מהעבר השלילי להטיל טומאה על .עתידו, כפי שלמדנו מהיכולת של המקדש להכיל את כל העבר ולעלות מעליו : ביאר)(חלק א', שער התבונה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו שמירת הלשון את העבודה המעשית בתיקון ההשפעה, וכתב: כי עיקר עבודת האדם היא להפסיק את שרשרת ,ההשפעות השליליות בתוכו. וביאר: שהמסקנה למעשה היא שכאשר אדם מזהה נטייה לחטוא עליו לעצור מיד, ולא רק בשביל עצמו, אלא כדי לא להיות אבן נגף לאחרים, וזו היא הדרך המעשית ביותר להינצל מדין מחמיר, ולהפוך את העבר שלו למקור של אור וקדושה המנחה .אותו ואת סביבתו לעשיית הטוב אנו נושאים כעת עיניים אל המרחבים הנשגבים של האחריות ההדדית, אל הסוד שבו המקום האישי הופך למבצר של קדושה, שבו הנאמנות להוראת הבורא היא המגנה על הקשר מפני תהליכי פירוד וטומאה. נתבונן כיצד המסורת על קבורת הבל במקום המזבח, המלמדת אותנו על האופן שבו העבר וההווה שזורים זה בזה, מנחה אותנו לבנות את הבית הפרטי שלנו כמשכן להשראת שכינה, מתוך דאגה עמוקה לא רק לטהרת הרגע, אלא לטהרת השורשים של .הקשר שלנו ביאר: את היסוד להקמת)(אורח חיים, הלכות בית הכנסת מרן רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך מקום קדוש, וכתב: כי השראת שכינה במקום תלויה במידת הזהירות מכל דבר המטמא את הרוח, וכי כל קשר בין בני אדם חייב להיות מיוסד על טהרת הכוונה. וביאר: כשם שסדר המקדש נבנה תוך הכרה בכל חלקי המציאות, גם אלו שקדמו לזמן העבודה, כך בבית, בני הזוג עומדים מול האתגר של החיים, ובבחירה שלהם להוביל זה את זו אל עבר הטוב והקדושה, הם מזמינים את השכינה לשרות במעשיהם, והופכים את הבית ממקום של דין וזיכרונות כואבים למקום .של חסד ורחמים, שבו העבר אינו מפריד אלא מעמיק את החיבור ביאר: את כוחה)'(חלק ג', פרק י הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו אהבת חסד של האחדות והשמירה על הדרך הנכונה, וכתב: כי העלייה על המכשולים והימנעות מגרימת חטא לאחר הם הדרך לתיקון המקום והזמן. וביאר: כל רגע של התגברות, כל רגע שבו אדם בוחר ,להאיר פנים ולחזק את בן זוגו או את סביבתו דווקא בעת משבר, בונה קומה בבניין השכינה ומוכיח כי הנשמה התעלתה מעל הרצון העצמי והאנוכי, ובכך היא מטהרת את המרחב שבו היא .נמצאת והופכת אותו למקום שראוי לשכינה הסוד הגדול מתגלה כאן, עלינו לדעת כי השכינה היא האמצעי והיא התכלית של כל קשר

תישארב תשרפ 335 335 קדוש, והיא המגנה עלינו מכל טומאה. וביאר: כאשר בני הזוג מבינים שההשפעה שלהם על העבר והעתיד של הבית היא כלי בידם להגברת הקדושה, הם יוצרים מרחב שבו הקב"ה יכול ,לשכון, וכאשר הבעל מבין שהאישה היא הכלי הכי חזק שיש לו כדי להתקרב לבורא עולם דווקא דרך השותפות והזהירות ההדדית בכל פרט, שם נוצר חיבור שלא ניתן לשבור אותו .לעולם, והוא הופך לחסין מכל טומאה אנו מעמיקים אל המרחב המחשבתי שבו הנפש פוגשת את הנסתר, בוחנים את העבודה הפנימית הנדרשת מן האדם כדי להפוך את הדין המחמיר שפגש את הבל במותו, לפתח של רחמים וקרבה לבורא. הבנה זו מושתתת על הידיעה שכל מציאות של קושי או קבורה של .חלומות ושאיפות, אינה אלא קריאה לבירור מחודש של הרצון העצמי מול רצון הבורא ביאר: את המחשבה המזוקקת)'(שער הביטחון, פרק ד רבנו בחיי אבן פקודה בספרו חובות הלבבות שצריך אדם לאמץ, וכתב: כי הקושי והדין המופיעים במציאות אינם פרי מקרה, אלא כלי שרת שנועד לקלף את השכבות החיצוניות של האני. וביאר: שכשם שהבל נדרש להתמודד עם גורלו המר, כך גם האדם בעבודתו הכללית צריך להבין שכל התנגדות פנימית או אובדן הם הזמנה לביטול הרצון. השקט הנפשי שנוצר מתוך הבנה זו הוא שקט של עוצמה, שבו האדם מבין שהעולם הוא מעבדה לעיצוב הנשמה, וכל צער שנובע מן הדין הוא ניסוי שנועד לזקק את מידותיו ולהפכו לכלי קיבול לברכת שמיים, עד שהאדם רואה כיצד דווקא בתוך הקבורה .צומח הישועה (חלק א', שער התבונה, פרק הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו שמירת הלשון ביאר: את הכוח שבביטול הרצון העצמי, וכתב: כי זהו המפתח להפיכת הדין למסילה של)'ה חסד. וביאר: האדם מטבעו רוצה שהכול יתנהל לפי תוכניותיו, אך המציאות היא המקום שבו התוכניות הללו מתנפצות כדי לפנות מקום לתוכנית האלוקית. כשאדם מניח בצד את העקשנות ,ומקבל את הנהגת הדין המלווה את חייו כרצון ה', הוא מבצע פעולה אדירה של ביטול הרצון ופעולה זו היא שפותחת את שערי השמיים להשפעת שפע, שהרי הרצון של האדם נבלע ברצונו .של הבורא, וממילא גם הדין מתהפך לרחמים גמורים היכולת לקרוא נכון את המציאות, כי העבודה המחשבתית הזו אינה דורשת התעלמות מהקשיים, אלא קריאה נכונה שלהם. וביאר: במקום לראות בדין נטל מעיק או אובדן, האדם מתחיל לראות בו מראה שמציבה בפניו את חולשותיו בצורה המדויקת ביותר. הברכה שורה דווקא בנקודת המפגש הזו, שבה האדם מודה בטעותו או מוותר על דעתו, כי זהו המקום שבו הוא משתחרר מהאחיזה של עצמו, והשלום הפנימי שנוצר הוא בסיס לכל שפע הברכות .שיבואו בעקבותיו אנו ניגשים כעת לברר את המצפן המוסרי הנדרש מן האדם כדי לשמור על קדושת הבחירה גם בעיצומם של רגעי מבחן, כאשר המציאות מציבה בפנינו שאלות שאין עליהן תשובה קלה. השמירה על הטהרה והמוסר בזמנים של ספק אינה נמדדת רק בידע, אלא בעוצמת הנאמנות של האדם לאמת הפנימית שלו ולהוראת התורה, גם כאשר סביבנו המציאות נראית .כמחייבת התפשרות

גם לנשמה מגיע אוכל 336 336 : ביאר: את המוסר שבקשרים ובהתנהלות החיים, וכתב)'(פרק ב הרמב"ן בספרו אגרת הקודש כי קדושת הבחירה היא נכס שאינו תלוי בנסיבות חיצוניות, אלא הוא מיוסד על הכרה פנימית שקדושת הנשמה היא המטרה. וביאר: המוסר דורש מאיתנו להפעיל מצפן כדי לא לתת למשברים לחדור אל ליבת הקשר, והאדם אינו מחפש ניצחונות אישיים, אלא מחפש את דרך .התורה להשבת השלום, מתוך הבנה שכל רגע של התגברות הוא בניין של מקדש מעט בתוך חייו ביאר: את)(או"ח, סימן תר"ט הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה חשיבות השמירה על רוח הבית והאדם, וכתב: כי הפיתוי להחצין את המשברים או לחפש צדק חיצוני הוא האויב הגדול של קדושת הבחירה. וביאר: המצפן המוסרי מחייב אותנו לזכור שהמשברים הם כלי לבירור הנשמות, וכל ניסיון להפוך את הקונפליקט למאבק של כבוד פוגע בשורש הקדושה, שכן הברכה שורה רק בדבר שנותר שמור בתוך גבולות הקדושה ואינו נחשף .לרוחות חיצוניות וכאן עלינו לזכור כי היכולת לבנות מצפן פנימי, בניית המצפן הפנימי דורשת אימון מתמיד של הלב במידת הסבלנות והאמונה. וביאר: המוסר דורש מאיתנו לדעת מתי לשתוק ומתי להאיר פנים, מתוך הבנה שהשלמות מגיעה כאשר האדם סומך על הנהגת ה' גם כשהמציאות אינה תואמת את ציפיותיו, והיכולת לזהות את רגעי החסד בתוך הקושי היא המצפן שמבטיח את .עמידתו האיתנה של האדם מול מבחני החיים בסיומו של מסע רוחני ובירור יסודי זה, אנו ניצבים מול התמונה המלאה של סוד קבורת הבל במקום המקדש, כפי שהוא משתקף במסורות חז"ל ובדברי הפוסקים. הבנו כי העובדה שמקום הקרבן של הבל ומקום קבורתו נכרכו יחד עם מקום המזבח, אינה פרט היסטורי גרידא, אלא יסוד עמוק המלמד על מהות המקום כטבורו של עולם וכמרכז של כפרה. ביררנו כי החשש ,מן הטומאה אינו סתירה לקדושת המקום, אלא הזמנה להעמיק בהבנת סדר הבנייה האלוקי שבו כל קושי, וכל זיכרון של אבל, נבלעים בתוך האור הגדול של השראת השכינה, עד שהדין .מתהפך לחסד :עיקר העניין:עיקר העניין עיקר העניין שביקשנו לברר הוא שהמקום שבו נשפך דמו של הבל הוא המקום המיועד לתיקון ולכפרה, וההתמודדות עם שאלות של טומאה בתוך הקודש מלמדת אותנו שאין מציאות שאינה ניתנת לטהרה. עיקר העניין הוא שהמבנה של בית המקדש, המשלב עבר והווה, קבורה וקרבן, מלמד אותנו שכל חייו של האדם הם תהליך מתמיד של הפיכת הקושי לנדבך של קדושה. עיקר העניין הוא שדווקא במקום שבו נדמה שישנה טומאה או עבר קשה, שם נטמן הפוטנציאל הגדול ביותר .לצמיחה, והיכולת שלנו לראות זאת היא המפתח לחיים של עבודת השם בטהרה עיקר העניין הוא שהמצפן המוסרי שלנו, המנחה אותנו בתוך הסבך של ההלכה והחיים, הוא השומר עלינו מלהיטמע בתוך הדין, ומאפשר לנו להיוותר קשורים אל .המקור, גם כשאנו צועדים במקומות שבהם הדין והחסד נפגשים

תישארב תשרפ 337 337 : המשך- עיקר העניין: המשך- עיקר העניין הסוד הגדול הוא שהעבר אינו אבן ריחיים על צווארנו, אלא אבן פינה לבניין הנשמה, וכי בכל מקום של קבורה, אם נזכה להביט בו בעיניים של אמונה, נגלה .את זרעי הישועה בסופו של תהליך, אנו למדים שקבורתו של הבל במקום המזבח היא קריאה לכל אחד מאיתנו לקחת את השברים שבחייו, את אותן נקודות של אובדן או דין, ולהניח ,אותם כקורבן על מזבח הלב, ובכך להפוך את האבל למקור של חיים חדשים .הנכתבים באותיות של אהבה ויראת שמיים