?מדוע הקב"ה ברא את חוה לאדם הראשון דווקא בשעה שיישן

הנה אנו ניצבים בראשית היצירה, בטרם נפתחו שערי ההיסטוריה, ברגע המכונן שבו ,הופרד האדם לשניים. הקדוש ברוך הוא, במעשה פלא, מביא תרדמה על אדם הראשון ומתעלומה זו עולה שאלה המנסרת בחלל עולמנו מאז ועד עתה: מהו פשר העלמת העין

מדוע הקב"ה ברא את חוה לאדם הראשון דווקא בשעה שיישן הנה אנו ניצבים בראשית היצירה, בטרם נפתחו שערי ההיסטוריה, ברגע המכונן שבו ,הופרד האדם לשניים. הקדוש ברוך הוא, במעשה פלא, מביא תרדמה על אדם הראשון ומתעלומה זו עולה שאלה המנסרת בחלל עולמנו מאז ועד עתה: מהו פשר העלמת העין

גם לנשמה מגיע אוכל 272 272 הזו? מדוע נדרש האדם להיות שרוי בשינה עמוקה, מנותק מהווייתו, דווקא ברגע שבו נוצרת השלמתו, זו שתהיה לו לעזר כנגדו? אם הנישואין הם איחוד שורשי, מדוע נמנע מהאדם ,להיות שותף מודע ומכיר תודה למעשה בריאתה? אנו מבקשים לפצח את רז התרדמה את השתיקה שבין הבורא לנברא, ולשאול האם מדובר בהגנה על האדם, בהסתרת פנים :מכוונת, או שמא בשיעור נצחי לכל בן אנוש המחפש את זיווגו. השאלה נוקבת ומתעצמת ?האם הזיווג הראשוני, שנעשה בנעלם, מלמדנו שדווקא במה שסמוי מן העין שורה הברכה אנו יוצאים למסע אל סוד הבריאה, אל דברי הראשונים והאחרונים, כדי להבין מדוע דווקא .בחלום, במקום שבו הגבולות בין עולם המעשה לעולם הנשמה מטשטשים, נבנתה האישה בבואנו להעמיק בפרשה מופלאה זו, עלינו להישיר מבט אל הכתובים המתארים את הרגע .שבו נבקע עולמו של האדם, והוא הועבר ממצב של יחיד למצב של זיווג שלם (בראשית ויפל ה' אלוהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה .)ב, כא ביאר: את הטעם לתרדמה, וכתב: שלא יראהו כשהוא לוקח הצלע ממנו ותתגנה)(שם רש"י ,עליו. וביאר: שחז"ל לימדונו כי הראייה של יצירת האישה מתוך גוף האדם, על דם וגידים עלולה הייתה ליצור בו רתיעה, והתרדמה באה להבטיח שהמפגש הראשון יהיה במלוא יופיו .ושלמותו, ללא טראומה ויזואלית רבינו סעדיה גאון מבאר: כי אדם הראשון היה צריך להתרכז בנבואה, וכתב: שהתרדמה ,הייתה הכנה לקבלת הארה רוחנית גבוהה. וביאר: כי בניית האישה אינה רק פעולה טכנית אלא בניין נשמתי שדרש מהאדם להתעלות מעל המציאות הגשמית אל עבר עולם .המחשבה והנבואה ביאר: את צד החסד שבדבר, וכתב: שחס הקדוש ברוך הוא על אדם הראשון)(שם החזקוני ,שלא להכאיב לו, ולפיכך הפיל עליו תרדמה עמוקה. וביאר: שגם בבניין הגדול של העולם .לא רצה הקב"ה שהאדם יחוש צער גופני, ועל כן העלים ממנו את רגע הניתוח האלוהי ביאר: את המניע הפסיכולוגי, וכתב: שלא יפחד ולא יצטער ממה שהוא רואה)(שם הספורנו ,בבשרו. וביאר: כי הפחד הוא רגש אנושי שעלול היה לפגום בתחושת האחדות עם האישה והתרדמה נועדה לאפשר לאדם לקום לתוך מציאות חדשה שבה חוה כבר קיימת כחלק בלתי .נפרד ממנו, ללא המעבר המאיים של היצירה ,כאשר אנו מעיינים בים התלמוד, נחשפת בפנינו ההבנה כי סוד התרדמה אינו רק טכני אלא טמון במעמקי הנפש ובדינמיקה שבין המבט לבין הערכת הזולת, המאירה באור מופלא .את סוגיית הזיווג והקמת הבית מבאר: את הטעם לתרדמה של אדם, וכתב: שלא)(דף ל"ט ע"א בגמרא במסכת סנהדרין תתגנה עליו. ההסבר הישיבתי הוא שחז"ל מדגישים כאן יסוד עמוק בנפש האדם; אילו היה אדם רואה את המקור שממנו נלקחה האישה – את הדם, הגידים והבשר – הייתה נפשו נרתעת ממנה בראשית דרכם. התרדמה אפשרה לאדם לפגוש את האישה לא כתוצר של תהליך

תישארב תשרפ 273 273 ביולוגי מורכב, אלא כבנייה מושלמת, דבר המבטיח שהחיבור ביניהם יהיה מתוך משיכה .וערך ולא מתוך זכרון גופני שעלול לעורר דחייה מבאר: את סוד השינה, וכתב: ששינה היא אחד)(דף נ"ז ע"ב בתלמוד במסכת ברכות מששים מן המיתה. ההסבר הישיבתי הוא שבעת השינה, האדם מתנתק מאחיזתו בחומר ומתקרב למדרגה רוחנית גבוהה יותר. מכאן אנו למדים שבריאת האישה בעת תרדמה של אדם מצביעה על כך שהזיווג אינו רק חיבור גשמי של בשר בבשר, אלא פעולה המתרחשת ,במרחב רוחני גבוה, שבו האדם זוכה לבניינה של האישה כשהוא מחובר למקורו הנשמתי .הרחק מהגשמיות המצמצמת מבאר: את עניין החן, וכתב: שחן האישה הוא מתנה)(דף מ"ז ע"א בגמרא במסכת סוטה המוענקת לה מאת הקדוש ברוך הוא בעיני בעלה. ההסבר הישיבתי הוא שגם אם היינו סוברים שניתן היה להעניק חן לחוה מבלי להרדים את אדם, התורה מלמדת אותנו שהחן האמיתי הוא כזה שאינו זקוק להסברים או להכנות מוקדמות, אלא פורץ מתוך ההתגלות הפתאומית. העלמת רגע היצירה אינה רק כדי למנוע גנאי, אלא כדי להפוך את המפגש הראשון למפגש של נס, שבו האישה מתגלה לפניו בכל יופיה וחנה ללא התערבות של מודעות .לדרך היווצרותה לאחר שהעמקנו במקורות הש"ס ובדברי חז"ל המגדירים את משמעות הראייה וההסתרה ביצירת הזיווג, אנו ניגשים אל הוגי הדעות הראשונים, אשר בדרכם המיוחדת פתחו בפנינו .את השער להבנת השמחה והרוגע שנתלוו לבריאת חוה, וכיצד התרדמה הפכה לכלי של חסד ביאר: את פשר הבריאה בתרדמה, וכתב: כי כדי שתביאהו שמחה)(בראשית ב, כא האברבנאל פתאומית ויהיה כמוצא מציאה טובה שתגל נפשו בבואה אליו בהיסח הדעת. וביאר: שהקב"ה רצה להעניק לאדם מתנה שערכה מתעצם על ידי הפתעתה, ואין השמחה גדולה יותר מאשר נודע, מבלי שהאדם עוקב אחר-המפגש עם האישה כאשר היא מופיעה כביכול מתוך הלא .תהליך היווצרותה, מה שהופך את החיבור ביניהם למשיכה טהורה של שמחה פתאומית ביאר: את הצורך בהיסח הדעת, וכתב: כי האדם בערותו)(בראשית ב, כא רבי יצחק אברבנאל היה עלול לחשוב שצמצום כוחו על ידי לקיחת הצלע הוא חיסרון, אך בהרדמתו, האדם מתעורר למציאות של שלמות חדשה שבה הכל מוכן, ובכך נמנע ממנו המחשבה על הכאב או על החיסרון שנגרם לו. וביאר: שזוהי הנהגת הקב"ה עם הבריות, להביא את השלמות אל .האדם באופן שירגיש רק את הטובה ולא את תהליך ההתגבשות ביאר: את רחמי הבורא, וכתב: שחס הקדוש ברוך הוא על אדם)(בראשית ב, כא החזקוני ,הראשון שלא להכאיב לו, לפיכך הפיל עליו תרדמה. וביאר: שגם בבניין הגדול של העולם לא רצה הקב"ה שהאדם יחוש צער גופני, ועל כן העלים ממנו את רגע הניתוח האלוהי, מתוך .הנהגה של חמלה עליונה שנועדה להבטיח את בריאותו ושלומו של הנברא הראשון ,לאחר שסקרנו את שיטות הראשונים המציעים פתרונות של חסד ושמחה פתאומית אנו פונים אל עולם האחרונים, אשר בחריפותם ובמעמקיהם מנתחים את הדינמיקה שבין .המסתורין של התרדמה לבין הגילוי הנשגב של בריאת האישה

גם לנשמה מגיע אוכל 274 274 ביאר: את טבעה של האישה שנבראה)(פרשת בראשית רבי יהונתן אייבשיץ בתפארת יהונתן בעת תרדמה. וכתב: כי האישה נבראה בעת תרדמת ושינת אדם, כי בעת שינת אדם זוכה שנשמתו עולה למעלה, וזהו תרדמה של נבואה. וביאר: שבאותה שעה הגיעה האישה למדרגת בינה יתירה, כיוון שנשמתו של אדם הייתה אז במקום גבוה רם ונשא, וזהו שדרשו חז"ל ויבן ה' את הצלע – שבינה יתירה ניתנה לה, הכל בזכות אותה התעלות רוחנית שהתרחשה בעת .שהאדם היה שרוי בשינה ביאר: את שאלת הצער והכאב שבדבר. וכתב: כי אין)(פרשת בראשית בספר באר מים חיים לומר שהקב"ה נזקק לתרדמה משום שחשש מכאב פיזי כדרך הרופאים, אלא שרצה הקב"ה ללמדנו יסוד בעבודת השם. וביאר: שהשינה באה להראות לנו שזיווגו של אדם אינו תלוי בהשתדלותו הגלויה אלא בהנהגה נסתרת, ובכך הוא משיב לתמיהה על הטעם הפשוט של .מניעת כאב, ומעלה את הדיון למישור של אמונה בביטחון בבורא : ביאר: עוד את סוד השם 'מר'. וכתב)(פרשת בראשית רבי יהונתן אייבשיץ בתפארת יהונתן כי האישה נבראה בעת תרדמה כי היא שורש המילה מר – טיפה ממות, כדכתיב הן גוים כמר מדלי. וביאר: שדווקא העובדה שנבראה בשינה, שהיא חלק אחד משישים ממיתה, מלמדת אותנו שהקב"ה עשה עמו חסד, כי עניין זה שימש לו לעזר לכפר עליו בעולם הזה, כדי שלא .יצטרך לבוא לידי נזק בעולם הבא, והשינה היא התיקון לנשמת האדם במעשה הבריאה לאחר שהעמקנו בשיטת האחרונים המבחינים בין החיסרון הגופני לבין היתרון הנשמתי שבתרדמה, אנו ניגשים אל הבית המדרש הגדול של גדולי הדורות האחרונים, המיישבים את הדברים בדרכם המיוחדת, תוך חיבור רעיונות העומק להנהגה המעשית בכל שידוך ובכל .בניית בית בישראל ביאר: את)(חלק ט, אבן העזר סימן א הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר יסוד ההשתדלות בשידוכין לאור פרשת אדם הראשון. וכתב: כי השאלה מדוע נבראה חוה בתרדמה מלמדת אותנו שזיווגו של אדם נקבע מן השמיים בדרך של נס גלוי, ואין להביא מכאן ראיה לאדם שבימינו לפטור עצמו מהשתדלות. וביאר: שכשם שאדם הראשון היה זקוק לצלע מגופו כדי להשלים את בניינו, כך גם כיום, הגם שהשידוך הוא משמיים, על האדם לעשות את המוטל עליו, אך מתוך הכרה עמוקה שהתוצאה הסופית אינה תלויה בכוחו .וגבורתו אלא בהשגחה עליונה המכוונת את הלבבות ביאר: את סוד התרדמה כשיעור)(חלק א, סימן מ מו"ר הגר"א וייס בספרו שו"ת מנחת אשר באמונה ובביטחון. וכתב: כי התרדמה מסמלת את הביטול המוחלט של רצון האדם בפני רצון ,הבורא. וביאר: שכשם שאדם הראשון הניח את גופו בידי הקב"ה מבלי לדעת מה יילד יום כך כל מי שמבקש לבנות את ביתו נדרש להגיע לעמדה של תרדמה – לא במובן של חוסר מעש, אלא במובן של השלמה עם הנהגת הבורא, מתוך אמונה שהמציאות שנבנית עבורו .היא המדויקת ביותר לנשמתו ביאר: את)(חלק ב, פרק כד הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו אהבת חסד

תישארב תשרפ 275 275 ,חשיבות הצנעת הלכת בבניית הבית. וכתב: כי הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין ומשום כך לקיחת הצלע נעשתה דווקא בתרדמה. וביאר: שהדרך הנכונה לבנות בית בישראל היא להישמר מן ההחצנה המיותרת, שכן סוד הקשר האמיתי שבין איש לאשתו מוגן מן העין הרעה כאשר הוא נבנה בדרך של צניעות, בדומה לאותה תרדמה שהסתירה את מעשה .הבריאה מעיני אדם הראשון עצמו, כדי להבטיח את קדושת הבית לאחר שצללנו אל מעמקי הסוגיה וביררנו את דברי הפוסקים, אנו ניגשים לזקק את התובנות הללו אל תוך המציאות היומיומית, שכן סוד בריאת חוה בתרדמת אדם אינו רק .סיפור העבר, אלא יסוד חי וקיים לבניית כל בית בישראל נפקא מינה למעשה היא בהבנת גדר ההשתדלות בשידוכין. לעיתים אדם חש חרדה עצומה סביב תהליך מציאת הזיווג, כאילו הכל מונח על כתפיו. כפי שביאר הראשל"צ רבנו , אף שהשידוך משמיים, אין לפטור את עצמנו)(יביע אומר חלק ט, אבן העזר סימן א עובדיה יוסף מהשתדלות, אך עלינו לאמץ את הלך הרוח של אדם הראשון בתרדמתו: לדעת שיש רגע .שבו אנו מניחים את העט, את החיפושים ואת הדאגות, ומפקידים את גורלנו בידי שמיים הנפקא מינה היא שגם בזמן ההשתדלות הפעילה, על האדם לזכור כי המציאות נבנית עבורו .מלמעלה, ושלוות הנפש הזו היא המאפשרת לראות את הזיווג כמתנה ולא כנטל בנוגע)(מנחת אשר חלק א, סימן מ נפקא מינה נוספת עולה ממה שביאר מו"ר הגר"א וייס לביטול הרצון האישי. כאשר נוצרות מורכבויות בבניית הבית, נטיית האדם היא לנסות לשלוט בכל פרט ובכל תנועה של הזולת כדי להגיע לתוצאה הרצויה. הלקח המעשי הוא שקדושת הבית דורשת מאיתנו יכולת להרפות, לעצום עיניים ללחצים חיצוניים, ולהאמין שהקב"ה הוא הבונה. היכולת להגיע לדרגת תרדמה – של שחרור דאגות אנושיות לטובת ביטחון מוחלט – היא הערובה לכך שהבית שייבנה יהיה בית של אמת, שנבנה בהשגחה .פרטית ולא בכוח הזרוע האנושית נפקא מינה שלישית נוגעת לצניעות שבקשר הזוגי, כפי שביאר הכהן הגדול מאחיו רבי . בעידן שבו הכל נחשף לעיני כל, הלקח מהתרדמה)(אהבת חסד חלק ב, פרק כד ישראל מאיר הכהן הוא הברכה השורה בדבר הסמוי מן העין. הנפקא מינה היא שעלינו להגן על הבית שלנו מפני חדירה חיצונית, לשמור על ייחודיות הקשר ולהימנע מלהחצין את רזי הנישואין. כפי שאדם הראשון לא ראה את רגע בניית האישה, כך גם הורים וזוגות צריכים להבין שסוד הקדושה בבית נשמר כשהוא נעשה מתוך צניעות והסתרה מן העין, מה שמבטיח שהברכה תישאר .בתוך כותלי הבית לאחר שתרגמנו את הדברים למציאות חיינו, אנו מבקשים כעת להעמיק אל תוך סוד התרדמה, ולברר את משמעותו העמוקה של המושג שינה בתוך מכלול הבנייה הזוגית והרוחנית של האדם, מתוך התבוננות מחודשת בכך שהקב"ה בנה את האישה דוקא כאשר .אדם היה שרוי בתרדמת נבואה .ונראה לבאר: כי התרדמה המדוברת אינה נסיגה מן החיים, אלא התעלות אל מעבר להם

גם לנשמה מגיע אוכל 276 276 כאשר אדם ישן, נפשו משתחררת מכבלי הגוף והיא עולה למקומות גבוהים, למקום שבו השורשים של כל הנשמות משתלבים זה בזה. הקב"ה הועיד את התרדמה לאדם כדי שיוכל להיות שותף לבריאת האישה לא מתוך גוף נפרד, אלא מתוך אחדות שורשית שנגלית רק במדרגת נשמה. הדיבור על בינה יתירה שניתנה לאישה דווקא בשעה שאדם היה שרוי בתרדמה זו, מלמדנו שהזיווג האמיתי אינו מפגש של שני גופים שונים, אלא התחברות של .שתי נשמות שהיו מאוחדות במקורן העליון ונראה להסביר: כי העובדה שחז"ל ראו בתרדמת אדם את תרדמת הנבואה, חושפת בפנינו כי הבניין הזוגי הוא מעשה נבואי. נביא הוא מי שמסוגל לראות את המציאות מבעד למסך החומר, ובניית הבית היא הניסיון של האדם להנכיח את השכינה בתוך חיי היום יום. האדם שהיה שרוי בתרדמה זכה לראות את האישה לא כצלע נלקחת, אלא כבינה יתירה שהוענקה לו. זהו יסוד נפשי מרעיש: כל זוג הניגש להקים בית צריך לדעת שהוא ניגש לבצע פעולה נבואית, שבה הוא מחבר מחדש את החלקים שהיו פעם אחד, וזה יכול להתרחש רק כאשר .הם מתעלים מעל הצרכים הגופניים והחשבונות האנושיים הקטנים ונראה ליישב: כי ההשוואה שבין השינה שהיא אחד משישים במיתה לבין יצירת האישה מתוך צלע אדם, נועדה ללמדנו את כוח הוויתור. כדי לבנות משהו חדש באמת, אדם צריך להיות מוכן למסור חלק מעצמו, וזה תמיד כרוך בתחושה של אובדן, של מיתה קטנה. אך התרדמה היא זו שמאפשרת לאובדן הזה להפוך לבנייה. האדם אינו מרגיש את החיסרון, כי הוא שקוע בשלמות גדולה יותר. זהו סוד הזוגיות: השלמות אינה מגיעה כשהאדם שומר על כל מה שהיה לו, אלא כשהוא מוכן להירדם אל מול רצונותיו האישיים כדי לאפשר ליצירה .חדשה וגדולה יותר לצמוח מתוכו, יצירה שהיא כולה בינה יתירה ואור אלוקי לאחר שהעמקנו במשמעות התרדמה כמרחב של התעלות נבואית, אנו צוללים אל המרחב המחשבתי שבו הנפש פוגשת את הנסתר, ובודקים את השפעתו המופלאה של השקט וההסתרה על הברכה השרויה בתוך הזיווג, מתוך התבוננות בדרכו של הקדוש ברוך הוא .בבריאת חוה .ונראה לבאר: כי השקט אינו היעדר של קול, אלא נוכחות של עומק שאינו זקוק למילים כאשר הקב"ה מפיל תרדמה על אדם, הוא מלמד אותנו שקיימים רגעים בחיים שבהם המלל וההסבר רק מרחיקים את השלמות. בניית האישה בעת הסתרת הפנים של אדם מלמדת כי הברכה האמיתית אינה נזקקת לאישור חיצוני או להבנה מפורטת של התהליך. המחשבה שמאחורי ההסתרה היא שהזיווג שייך למרחב שבו הקב"ה פועל לבדו, ואדם הראשון נדרש רק לפקוח את עיניו אל המציאות החדשה והמושלמת, ללא צורך בהתערבות המחשבה .האנושית המנתחת ונראה להסביר: כי ההיבט המחשבתי של ההסתרה הוא המקום שבו האדם נדרש לאמון מוחלט. אדם המבקש לבנות בית צריך להבין שהברכה שורה בדבר הסמוי מן העין דווקא משום שהיא נוגעת בנקודה שבה הטבע פוגש את האלוקות. כפי שביאר רבי אפרים לונצ'יץ בספרו עוללות אפרים, הזיווג הוא הדבר הסמוי מן העין, ומשכך הוא זקוק להגנה מפני המבט

תישארב תשרפ 277 277 החיצוני שעלול לפגוע בייחודיותו. ככל שהאדם לומד לשמור את רזי הקשר הזוגי בתוך ליבו ובתוך דל"ת אמותיו, כך הוא מאפשר לברכה האלוקית להעמיק ולשכון בתוך בניין ביתו, שכן .ההסתרה משמשת ככלי קיבול לאור שאין להגדירו בכלים גשמיים ונראה ליישב: כי האמונה אינה ניזונה רק ממה שאנו רואים במו עינינו, אלא מהידיעה שהתרחשה כאן פעולה מופלאה גם אם לא ראינו את כל פרטיה. הנהגה של אמת דורשת מהאדם להיות דרוך להכיר בטובה גם כשאינו מבין את הדרך שבה היא באה. כאשר אדם הראשון קם משנתו ופוגש בחוה, הוא אינו שואל על תהליך הבריאה, אלא מקבל את הזיווג ,כמתנה גמורה. זהו היסוד המחשבתי הגדול: הזיווג הוא עובדה שנוצרה במחשבת הבורא ואנו, כבני אדם, נדרשים לחיות בתוך המציאות הזו מתוך הודיה והכרה שהברכה נמצאת .דווקא באותו מקום שבו הפסקנו להשתדל ולהתערב, ואפשרנו לקב"ה להשלים את החסר ,לאחר שעמדנו על הממד המחשבתי שבו השקט וההסתרה משמשים ככלי קיבול לברכה אנו ניגשים לברר את המצפן המוסרי הנדרש מן האדם כדי לשמור על קדושת הקשר מול הרוחות המנשבות בחוץ. המוסר בזוגיות אינו נמדד רק בנאמנות ההדדית, אלא במידת היכולת של בני הזוג להגן על סוד הבית מפני חשיפה ופגיעה, מתוך הבנה שקדושתם היא .נכס פרטי המיועד להישאר סמוי מן העין ונראה לבאר: כי המצפן המוסרי נבנה מתוך ההכרה שכל אדם זכאי למרחב אינטימי שבו הוא אינו חשוף לביקורת או להשוואה. כפי שראינו בבריאת חוה, התרדמה יצרה מעטפת מגן שאיפשרה לאדם לקבל את בת זוגו ללא שיפוטיות מוקדמת. המוסר דורש מאיתנו להפעיל את אותו מצפן כלפי בני זוגנו, ולהימנע מלהוציא את ענייני הבית החוצה. כאשר אנו בוחרים להסתיר את רגעי המורכבות והבנייה בבית מן העין הציבורית, אנו בונים חומה של כבוד .והערכה, המונעת מהפרעות חיצוניות לערער את היסודות שנבנו בנסתר ונראה להסביר: כי הפיתוי להחצין את הזוגיות, להשוותה לאחרים או לחפש אישורים חיצוניים לטיב הקשר, הוא האויב הגדול של הברכה השרויה בנסתר. המצפן המוסרי מחייב אותנו לזכור שהקשר הזוגי הוא זיווג שנוצר בהשגחה עליונה, וכל ניסיון להפוך אותו למופע חיצוני פוגע בשורש הקדושה שלו. הבנתו של הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן על הברכה השרויה רק בדבר הסמוי מן העין, מהווה עבורנו מצפן ברור: ככל שנשמור על ייחודיות הקשר ועל פרטיותנו, כך יגדל החן והאמון ההדדי, והקשר יהיה חסין מפני משברים .המגיעים מהסביבה החיצונית .ונראה ליישב: כי בניית המצפן הפנימי דורשת אימון מתמיד של הלב במידת הענווה המוסר בבית דורש מאיתנו לדעת מתי להפסיק לנתח ומתי להתחיל לאהוב. אדם הראשון למד מהתרדמה שהשלמות מגיעה כאשר הוא נותן לקב"ה להשלים את בניית ביתו. המצפן המוסרי הוא אפוא היכולת לזהות את רגעי החסד בבית ולהוקיר אותם בחשאי, מתוך הבנה שהערך האמיתי של הקשר הזוגי אינו נמצא במה שנראה כלפי חוץ, אלא בחיבור הנשמתי .שנוצר בתרדמת השלווה והאמון, הרחק מעיני העוברים ושבים בסיומו של מסע רוחני ובירור יסודי זה, אנו ניצבים מול התמונה המלאה של מעשה

גם לנשמה מגיע אוכל 278 278 הבריאה המופלא בתרדמה. הבנו כי התרדמה שגזר הבורא על אדם הראשון אינה פעולה טכנית גרידא, אלא יסוד נשמתי עמוק המלמד על אופיו של כל זיווג בישראל. ביררנו כיצד ,ההסתרה מן העין נועדה למנוע גנאי ולהבטיח שראשית המפגש תהיה כולה שמחה ושלמות כיצד השינה היא ביטוי להתעלות נבואית המאפשרת לאדם להתחבר למקור נשמתו ולבינה היתירה שבאישה, וכיצד היא מלמדת אותנו את סוד הברכה השרויה רק בדבר הסמוי מן העין. התובנה שזיקקנו היא שהזיווג אינו תוצר של השתדלות אנושית בלעדית, אלא השלמה אלוקית המתרחשת במרחב של אמון, שבו האדם נדרש להרפות את אחיזתו, לוותר על השליטה ולסמוך על הנהגתו של הבורא, המזמן לו את עזרתו בעת הנכונה ובדרך הנכונה .ביותר לנשמתו :עיקר העניין:עיקר העניין עיקר העניין שביקשנו לברר הוא שהתרדמה היא הכלי שבאמצעותו מאפשר הבורא לאדם לזכות בזיווגו ללא חציצות נפשיות של פחד או רתיעה. המסקנה המזוקקת היא שהזיווג נבנה במקום גבוה שבו הנשמות מאוחדות, ושכל ניסיון אנושי לנתח או לחשוף את תהליכי הבריאה האינטימיים הללו עלול לפגום בברכה. עיקר העניין הוא שהשינה אינה ביטול העשייה, אלא מעבר ממצב של עשייה גופנית למצב של השגחה רוחנית, שבו האדם מבין שגם כשהוא נח, הבורא פועל לבנות לו את ביתו. עיקר העניין הוא שההסתרה והצניעות אינן מגבלה, אלא תנאי הכרחי להשראת שכינה בבית, שכן מה ששמור ומוגן מן העין החיצונית נושא בחובו עוצמה של קדושה שאין לה גבול. עיקר העניין הוא שאנו נדרשים לאמץ מצפן פנימי של ביטחון, המכיר בכך שכל זוגיות היא פעולה נבואית, הדורשת מאיתנו להניח את .החשבונות בצד ולאפשר לנס האלוקי להתגלות בלב החיים הסוד הגדול הוא שהברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין, הרחק מכל רעש חיצוני ,ומכל שיפוטיות אנושית. הזיווג הנכון נבנה ברגעים של תרדמת השלווה והאמון .שבהם האדם מניח להשגחה העליונה להשלים את בניין חייו ?