כשאבא אומר תביא לאמך לשתות קודם ואילו האם אומרת תביא !לאביך תחלה, למי צריך לשמוע? הוכח מפרשת השבוע

468 468 : המשך- עיקר העניין: המשך- עיקר העניין

גם לנשמה מגיע אוכל 468 468 : המשך- עיקר העניין: המשך- עיקר העניין כאשר האדם פוגש את עצמו או את הזולת במקומות נמוכים או מרוחקים, אל לו ,לטבוע בייאוש או להרים ידיים מן התקווה, שכן תמיד נותר אותו ציד קטן בפיו אותה כמיהה נסתרת לשוב אל השורש. האהבה העמוקה והאיתנה הפועמת בלב האבות היא המעניקה לנו את הכוח לחיות באמונה פשוטה, לראות את .הטוב הגנוז בכל אדם, ולפתוח שערים חדשים של תקווה ואור בלבו של עולם מבט עמוק אל נבכי הנפש מלמד כי האהבה האמיתית אינה נבנית מתוך שלמות מדומה אלא מתוך היכולת לחשוף את ניצוץ הקדושה החבוי גם במקומות ,הנסתרים ביותר. הכרה זו מעניקה לאדם כוחות מחודשים לחיות באמונה זכה .לקרב לבבות באמת, ולגלות את האור הגדול הפועם בכל שעה ושעה מימי חייו כשאבא אומר תביא לאמך לשתות קודם ואילו האם אומרת תביא !לאביך תחלה, למי צריך לשמוע? הוכח מפרשת השבוע השקט המתוח של חדר ההסבה נחתך באחת, כאשר שאלת השאלות מרחפת באוויר, טומנת בחובה התנגשות עמוקה ופלאית בין שני עמודי התווך של הבית. האדמה עומדת דוממת, וריחות הכרמים והשדות המרוחקים מתערבבים בתוך כובד האחריות הרוטטת בין כתפיו של הבן העומד במרכז הבמה. הקירות לוחשים את סוד הכבוד האיתן, שעה שהאב והאם מפנים שניהם את המבט אל הבן האובד עצות בין שני רצונות קדושים ומתנגשים. האב מבקש להעדיף את האם, והאם מורה בכל תוקף להקדים את האב. הדחיפות הדרמטית נוגעת בנימים הרגישים ביותר של נפש האדם, המבקש לדעת היכן עובר קו הגבול בין חובת האב לחובת האם. האור המרצד מבעד לחלון מאיר את הדילמה במלוא עומקה, ושאגה דוממת פועמת בלב: לאן נוטה כף המאזניים ברגע שבו .כל צעד ושעל דורשים בירור מדויק של שורש האמת וההלכה נפנה כעת אל התורה הקדושה, כדי לחשוף את שורש הדברים מתוך פסוקי פרשת השבוע ומפרשי התורה המרכזיים המבארים את מהלך הדברים. בפרשת השבוע נאמר הפסוק המעורר .)(בראשית כה כח "את הלבבות: "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב : ויאהב יצחק את עשיו, לפי שהיה צודו ומאכילו מפיו, ויצחק רשע היה בעיניו)(שם רש"י מבאר .ולא היה הודיעו לו את רשעתו מפני כבודו. ורבקה אהבת את יעקב, לפי שהיה איש תם יושב אוהלים רבנו אברהם אבן עזרא מבאר שם כי אהבתו של יצחק לא הייתה מתוך חולשה חלילה, אלא מתוך מבט עמוק ורחב המבקש לראות את האפשרות לתקן את השדה ואת החיצוניות ולהביא אותם אל הקודש. והרמב"ן מוסיף ומבאר שם כי האבות היו צופים ברוח הקודש את עתידות ,הדורות, ויצחק זיהה בעשיו כוחות עצומים של גבורה שצריכים היו להיות מועתקים אל הקדושה .ולכן נמשך ליבו אחר אותו ציד שהיה בפיו

פתודלות תשר 469 469 הספורנו מבאר שם כי אהבת יצחק לעשו הייתה מתוך תקווה להחזירו למוטב על ידי האכילה והקירוב, ואילו רבקה ידעה ברוח קודשה כי עיקר השורש והירושה עומדים להיבנה דווקא דרך יעקב יושב האוהלים. הכלי יקר מבאר שם כי יצחק חשב שעל ידי שיראה לו פנים אהבה ויאכילנו מן המעדנים יצליח לרכך את לבו ולקרבו אל אביו שבשמים, ומשום כך התגלתה כאן הנהגה .מיוחדת של קירוב דרך השדה והחומר : שבה מתבאר יסוד המורא והכבוד אל ההורים)(ויקרא יט ג ומכאן אנו עוברים אל פרשת קדושים .איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלוהיכם רש"י מבאר שם: איש אמו ואביו תיראו, הקדים אם לאב והשווה כבוד אם לכבוד אב, יכול אין הבן חייב במורא אם עד שיהיה מורא אביו עליו, תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו, השווה כבוד .אם לכבוד אב רבנו אברהם אבן עזרא מבאר שם כי הכתוב השווה את שניהם יחד כדי ללמדנו את חומרת הכבוד, אך כאשר הרצונות מתנגשים יש לבחון את עומק הדין שבין מורא לכבוד. והרמב"ן מבאר שם כי השוואת האם והאב באה ללמדנו ששניהם שותפים ביצירת האדם ובגידולו, ולכן מעמדם .שקול כנגד כבוד שמים הספורנו מבאר שם כי היראה והכבוד הם הבסיס לכל קבלת עול מלכות שמים, שהרי מתוך כיבוד אב ואם מגיע האדם לכבד את קונו. והכלי יקר מבאר שם שהקדמת האם בפרשת קדושים באה ללמדנו את גודל חובת ההכרה בטובה למי שמגדלת את הילדים ביומיום במסירות נפש .גדולה, לצד חובת כבוד האב המחייבת את כולם ובעומדנו לברר את שורש הסוגיה מתוך ים התלמוד, נשקיף אל דברי חז"ל הקדושים המאירים .את נבכי ההלכה באור יוקד ומלא עומק מובא: שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר אבא אומר השקיני)(דף לא ע"א בגמרא במסכת קידושין ,מים, ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך .שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך רש"י מבאר שם: שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, ולכן כבוד האב קודם כיון ששניהם משועבדים .לכבודו של האב והאם עצמה מחויבת בו תוספות מבארים שם: דאפילו הכי לא קיל כבוד האם אלא משום דכבוד האב עדיף טפחיים .משום דאף האם חייבת בכבודו, ומשום הכי כשיש התנגשות בין רצונותיהם יד האב על העליונה .וכן בעומדנו על שער התלמוד הירושלמי, נפתח את דבריו המאירים של השער הקדוש מבארין חז"ל את עומק כוחו של רצון ההורים, ושם איתא)(פרק א הלכה א בתלמוד ירושלמי פאה על מעשה דרבי ישמעאל שהייתה אמו רוחצת רגליו ושותה את אותם המים, וביקש למנוע זאת ממנה ולא שביק לה, ובאה אמו וקבלה עליו לפני החכמים, ואמרו רבותינו לרבי ישמעאל הואיל .והוא רצונה הוא כבודה, ומכאן למדו הפוסקים שרצונו של אדם הוא כבודו המוחלט הפני משה מבאר שם על הירושלמי כי כבוד הורים אינו נמדד רק במעשים יבשים אלא בהבנת

גם לנשמה מגיע אוכל 470 470 נפשם וברצונם העמוק, וכל מקום שבו ההורה תובע את רצונו מתגלה הלכה למעשה שאין לך .כבוד גדול מזה ומכאן אנו צועקים אל דבריהם המפוארים של הראשונים הקדושים, עמודי העולם אשר אור .תורתם זורח ומאיר את נתיבותינו בעומק הסוגיה הבוערת הזו :)(הלכות ממרים פרק ו הלכה ג רבנו משה בן מימון הרמב"ם כתב בספרו היד החזקה במשנה תורה ,אב שהורה לבן לבטל מצווה בין מצוות עשה בין מצוות לא תעשה ואפילו מצווה קלה אל ישמע לו ואם אמר לו האב השקיני מים ויש בידו מצווה להשתדל בה אם יכול לעשותה על ידי אחרים יעשה ואם לאו אל ישמע לאביו מפני שהוא חייב במצווה. ובאור עמוק זה מורה לנו הרמב"ם שגבולות כיבוד אב ואם אינם פרוצים לחלוטין, אלא עומדים תמיד תחת צילו של רבון העולמים, וכאשר .האב תובע כבוד המנגש עם סדר הדין היסודי, נשקלת השעה במאזני בית המדרש : שכל עניין)(דף לא עמוד א רבנו מנחם המאירי ביאר בחיבורו בית הבחירה על מסכת קידושין כיבוד אב ואם אינו רק חובה פורמלית או הנהגה חיצונית בלבד, אלא עניינו הוא תיקון המידות ויראת שמים טהורה וזכה עד למאוד, ועל כן כאשר מתנגשים רצונות ההורים זה כנגד זה, יש לשקול את כובד הרשויות ולדעת כי כבוד האב קודם מדין שעבוד שניהם אליו, אך כל זאת כל עוד אין בדבר סתירה חלילה לעבודת הבורא יתברך, כי בשעה שהשם יתברך תובע את כבודו אין .מקום לשום שיקול אנושי אחר : שחובת כבוד אב ואם היא)(הלכות כיבוד אב ואם סימן א רבנו אהרן מלוניל חידש באורחות חיים מן החמורות שבתורה ובכל תוקף המצוות, וכשם שהתורה השוותה אותם בכבודם לעניין מורא וכיבוד, כך כאשר האב תובע את כבודו והאם מוחלת או להפך, יש לעיין היטב בשורש הדבר כדי לא לפגוע בכבודו של אף אחד מהם, ובכך הוא פותח לפנינו פתח רחב להבנת עומק ההרמוניה .הנדרשת בתוך בית ישראל פנימה : שמה שהדין הוא שהבן שומע לאביו כששניהם)(יורה דעה סימן רמ רבנו יעקב בן אשר ביאר בטור מבקשים מים, הוא מפני שהאשה מצווה גם היא על כבוד בעלה, ונמצא ששניהם תובעים עניין אחד שבו האב עומד בראש המערכת המשפחתית, ומכוח שעבוד זה נגזרת ההלכה למעשה כי יד .האב על העליונה ברגע שהרצונות מתנגשים זה בזה ובבואנו אל שערי האחרונים וגדולי הפוסקים אשר דלו מים מהמעין של שולחן ערוך, נשקיף .אל עומק ההלכה המתחדשת בבית מדרשם של עמודי ההוראה : שחובת)(חלק עשירי יו"ד סימן מ הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף כתב בספרו שו"ת יביע אומר כיבוד אב ואם מוטלת על הבן בכל תוקפה, וכאשר יש התנגשות בין רצון האב לרצון האם, יש לילך אחר הכלל המבואר בפוסקים שכל שהאם משועבדת לכבוד בעלה, ממילא כבוד האב קודם ועומד בראש, ואין הבן רשאי להקל בכך כלל אלא ינהג בכבוד הראוי לכל אחד ואחד על פי משקל .ההלכה הצרופה : שכל הדין של העדפת כבוד)(חלק ב סימן קטז מו"ר הגרש"ה וואזנר ביאר בספרו שו"ת שבט הלוי האב על פני כבוד האם אינו מפני פחיתות מעמדה של האם חלילה, אלא מפני מבנה הסמכות

פתודלות תשר 471 471 המשפחתית שהטילה התורה על ראש הבית, ומשום כך בכל עניין של בקשה מקבילה שבה .ההורים תובעים את צרכיהם האישיים, ידו של האב על העליונה מכוח שעבוד האשה לבעלה : שביסוד הדין יש לחלק היטב)(חלק א סימן קיט מו"ר הגר"א וייס ביאר בספרו שו"ת מנחת אשר בין ציווי הנוגע לעצם גופו של האב לבין ציווים הנוגעים לענייני הבית הכלליים, אך למעשה כאשר שניהם מבקשים דבר השווה לכל נפש כגון שתיית מים, נתגלה הדין העתיק שאין כאן סתירה במהות אלא הכרעה ברורה של סדר עדיפות ההלכתי המחייב את הבן להקדים את רצון .האב תחילה כי הנהגת)(רשות והנהגה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן כתב בספרו מחנה ישראל הבית ושלום הבית עומדים ברומו של עולם, וכאשר הבן עומד במבחן שבו ההורים מבקשים .דבר השווה לכל נפש, עליו לשקול את צעדיו בדעת תורה מתוך שמירה על כבוד שניהם בשווה כי עיקר ההלכה)(הלכות כיבוד אב ואם סעיף יד הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף כתב בספרו ילקוט יוסף נפסקה להלכה ולמעשה כששניהם מבקשים מים, האב קודם משום שהאם חייבת בכבודו של .האב, ואין הבן רשאי להטות מן הדרך הזו אלא יקיים את דבר האב תחילה מתוך ענווה ויראת כבוד ,ומתוך עומק הדברים נעלה אל הפסגה הרעיונית המאירה את מהותו הפנימית של בית ישראל .שבו כבוד אב ואם אינו רק רשימת צווים חיצונית אלא מערכת עדינה של הרמוניה ואהבה אלוהית כאשר הבן עומד בין שני העמודים הגדולים של הבית, האב והאם, הוא פוגש את ההתגלם המזוכך ביותר של כיבוד הורים המדמה לכבוד שמים. רצונם של ההורים אינו משקף רק בקשה גשמית חולפת, אלא את שורש חיותו של האדם המבקש לחבר בין שמים וארץ. הבית שבו האב והאם מתהלכים זה לצד זו בברית של אהבה ושלום הוא המקדש מעט שבו שכינה שרויה, וכאשר הבן מקשיב לקול ההלכה ומכריע בין הרצונות מתוך ענווה ויראה, הוא בונה את קומת האדם השלמה. תורת חיים זו מלמדת אותנו שכל פסיעה ופסיעה בנתיבי כיבוד הורים מרחיבה את גבולות הקדושה בלבבות, ומרוממת את האדם מתוך מציאות חומרית פשוטה אל עבר פסגות .גבוהות של דבקות בבורא יתברך, עד שכל הבית נעשה כיסא כבוד למלכותו יתברך בעומק הנפש פנימה, המפגש עם רצונותיהם של האב והאם מציב את האדם מול מראָה נקייה המזמינה אותו לברר את גבולות הביטול העצמי שלו. אין זו רק שאלה של הלכה יבשה המורה לאן להטות את הכף, אלא נביעה עמוקה אל תוך חדרי הלב המבקשים לדעת כיצד לחוש את הזולת מבלי לאבד את האמת הפנימית. האדם הנפגש עם תביעת האב ועם בקשת האם לומד להרחיב את כלי הקיבול של נפשו, להכיל סתירות לכאורה, ולמצוא את שביל המלך שבו היראה והאהבה משתלבות יחד לבניין האמונה. מתוך הציות המדוייק לדברי רבותינו מתעדנת הנפש ומשתחררת מן האגוצנטריות המבקשת רק את טובת עצמה, ומגלה את היופי העצום הטמון בהענקת מנוחה ונחת להורים שהם שותפים ביצירת נשמתו בעולם, ומתוך כך מתקשרת הנפש באמונת חכמים .ובאמונה טהורה בבורא כל העולמים המצפן הפנימי הנבנה מתוך הסוגיה הזו אינו נשען על סיסמאות חיצוניות אלא על תנועה עמוקה של יושר פנימי וזהירות כבוד אנושית. האדם המדייק את צעדיו אינו מחפש לעגל פינות או למצוא