מתי אהרון נהיה נמוך? ומדוע?

מתי אהרון נהיה נמוך? ומדוע? על פסגת ההר ,בנקודה שבה השמים נושקים לארץ ,ניצב אהרון הכהן .השמש של יום השנה למיתת אהרון מכה בראשו ,והרוח הנושבת סביב חוקקת בזיכרון את רגעי הפרידה האחרונים .בגדי הכהונה המפוארים ,שעיטרו את גופו רם הקומה במשך ארבעים שנה, מתחילים להשתנות לנגד עיניו של משה ,ובניו של אהרון עומדים משתאים אל מול המחזה הנורא .השאלה המנקרת בלב המעיין…

מתי אהרון נהיה נמוך? ומדוע? על פסגת ההר ,בנקודה שבה השמים נושקים לארץ ,ניצב אהרון הכהן .השמש של יום השנה למיתת אהרון מכה בראשו ,והרוח הנושבת סביב חוקקת בזיכרון את רגעי הפרידה האחרונים .בגדי הכהונה המפוארים ,שעיטרו את גופו רם הקומה במשך ארבעים שנה, מתחילים להשתנות לנגד עיניו של משה ,ובניו של אהרון עומדים משתאים אל מול המחזה הנורא .השאלה המנקרת בלב המעיין בסוגיה אינה נותנת מנוח :איך ייתכן שהבגדים, שנתפרו במידה מדויקת לכהן הגדול שגובהו כעשר אמות ,מונחים עתה על גופו של אלעזר בנו ,כאילו נתפרו עבורו מששת ימי בראשית? האם הבגדים משנים את צורתם? האם הגוף נכנע לאימה שבמוות ,והעצמות גוועות תחת כובד בשורת הפרידה? התפאורה הדרמטית של החלפת הבגדים על ההר ,כשאהרון עומד מול בנו ומשה עומד מול שניהם ,יוצרת רעד באוויר ,והשאלה מרחפת בין דפי המקרא כמסתורין שטרם פוענח – מה באמת קרה לאותו גובה עצום של הכהן הגדול ברגע שבו נגזרה עליו הפרידה מן העולם? בתוך ימי המסע במדבר ,כשעם ישראל עומד לפתוח פרק חדש וקשה של פרידה מהכהן הגדול ,מציבים לנו הפסוקים את תיאור חילופי הבגדים .המילים נכתבו בקפידה ,והן פותחות צוהר להבנת ההתרחשות הפלאית שעל ההר ,שבה השתנתה דמותו של אהרון אל מול עיני בנו. והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן ייאסף ומת שם (במדבר כ ,כו). רש"י בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי הפשטת הבגדים מאהרון והלבשתם על אלעזר נעשתה כדי שיתחנך אלעזר בעבודת כהונה גדולה עוד בחיי אביו ,כשהוא רואה

כיצד עוטים את בגדי הכהונה הגדולה .הוא מבאר כי הפעולה לא הייתה טכנית בלבד ,אלא תהליך שבו העוצמה של הכהונה עברה מאב לבן בהדרגה ובכבוד ,בעוד אהרון הולך לקראת מותו מתוך ידיעה והכנה. רבי אברהם אבן עזרא בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי אהרן עולה אל ההר עם משה ואלעזר ,וההפשטה נעשית שם בגלוי .הוא מבאר כי בגדי הכהונה היו מותאמים לכהן הגדול ,והתמיהה על ההתאמה לאלעזר נובעת מההבנה כי הכהונה אינה רק תפקיד אלא מהות שנמשכת באדם ,ולכן כשהבגדים עברו לאלעזר ,הם כבר היו מותאמים אליו בתהליך של השראה ושינוי. הרמב"ן בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי משה הוריד את הבגדים מאהרון והלביש את אלעזר לעיניו ,כדי שיבין אהרן כי משרתו עברה לבנו .הוא מבאר כי במעמד זה היה רצון שהכהונה תימשך בשלמות ,וההתאמה של הבגדים היא חלק מהנס שנעשה שם ,שבו כבוד הכהונה נשמר ועבר מכהן לכהן בצורה חלקה וקדושה. הספורנו בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי המטרה הייתה להכיר את אלעזר ככהן גדול עוד לפני מות אביו ,כדי שהעם יקבל אותו בסמכות מלאה .הוא מבאר כי העברת הבגדים היא סימן מובהק לכך שהכהונה היא תפקיד שעובר בירושה ,והתאמת הבגדים מלמדת על כך שהכהונה הגיעה לאלעזר בדרכי שמים ,ולא רק כפעולה אנושית פשוטה. הכלי יקר בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי משה הצטווה להפשיט את אהרן כדי להכין את אלעזר לתפקידו .הוא מבאר כי התאמת הבגדים נעשתה באופן שבו הבגדים נראו כמי שהוכנו מראש עבור אלעזר ,מה שמעיד על ההשגחה העליונה שהנחתה את כל תהליך הפרידה מאהרון וההתחלה של אלעזר. נכנסים אנו אל סודות הגמרא והמדרשים ,המגלים לנו טפח מהוד קומתם של מנהיגי ישראל .לא מדובר בנתונים יבשים של מידות גוף ,אלא בתיאור נשגב של מנהיגות שאין לה אח ורע ,כזו שמשתרעת בין הארץ לשמים ,וכיצד מציאות פיזית זו מתכנסת בדרמטיות ברגע ההסתלקות. בגמרא במסכת שבת (דף צב ע"א) ביאר :כי משה רבנו היה גבוה עשר אמות .הגמרא מבארת שיעור זה כדי להמחיש את עוצמתו של משה ,שאינו כבשר ודם רגיל ,אלא דמות ששיקפה את חיבורו העמוק לריבונו של עולם ,ומתוך כך נגזרה קומתו הרוחנית העצומה אל תוך מציאותו הגשמית. במדרש רבה על ספר ויקרא (פרשה כו פיסקה א) ביאר :כי משה ואהרון היו שווים ושקולים זה לזה .המדרש מלמדנו כי אהרון הכהן ניצב באותה דרגת קדושה ומנהיגות של אחיו משה, ומכאן אנו למדים שגם במדד הפיזי ,אהרון לא נפל ממשה ,ועל כן קומתו הייתה אף היא עשר אמות ,כביטוי להיותו נשיא בעם ישראל ומשרת בקודש. במדרש ילקוט שמעוני (ספר במדבר ,פרק כ ,רמז תשסד) ביאר :כי כאשר אמר משה לאהרון על יום מותו הממשמש ובא ,מיד הרגישו עצמותיו של אהרון וגוועו .המדרש חושף את

הרגע הפלאי שבו הגוף מגיב לבשורה הנוראה ,וכיצד עצמותיו של הכהן הגדול ,שעד רגע זה היו בעלות שיעור קומה עצום ,החלו נגרעות ומצטמצמות לקראת הרגע שבו יופשטו ממנו בגדי הכהונה ויועברו לבנו. בסוגיית בגדי הכהונה ,מבקשים הראשונים להבין כיצד הלבוש ,שנתפר לפי מידותיו של אדם ,יכול לשמש כלי קיבול לכהונה עוברת .הם דנים בנס המתרחש בבגדי הכהונה וכיצד הם מגשרים על הפער שבין הכהן המסתלק לכהן המחליף ,תוך התבוננות עמוקה במשמעותה של ההעברה הנסית הזו. הרמב"ן בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי בגדי הכהונה היו קדושים ,וכל עניינם הוא להלביש את הכהן במעלת הכהונה .הוא חידש כי כאשר הועברו הבגדים מאהרן לאלעזר ,התרחש כאן נס שבו הבגדים כאילו עברו התאמה מאליהם ,שכן הקדושה שבהם היא שהכתיבה את המידה ולא רק המעשה הפיזי של התפירה ,ובכך נשמרה רציפות הכהונה הגדולה. רבנו בחיי בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי בגדי הכהונה היו מכוונים כנגד איבריו של הכהן הגדול ,וכל בגד ייצג כוח רוחני אחר .הוא חידש כי כאשר אהרן ויתר על כהונתו ,כוחו הרוחני עבר לאלעזר ,וממילא גם הבגדים ,שהם כלי הקיבול של אותם כוחות, הצטמצמו או התרחבו בהתאם להשראת השכינה שחלה על אלעזר באותו רגע ,וזהו עומק הנס שראו שם. רבי יעקב בעל הטורים בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי העברת הבגדים הייתה צריכה להיעשות בזהירות רבה כדי שלא יחול חילול בקודש .הוא ביאר כי בבגדים אלו היה טבוע הציור של עבודת הכהן ,וכאשר הבגדים עברו לאלעזר ,לא היה זה רק מעבר של בד אלא מעבר של סמכות ,והבגדים היו נראים על אלעזר כאילו נתפרו עבורו בדיוק נמרץ, שכן השכינה שהייתה שורה על אהרן עברה עמו במלואה. האחרונים ,בהעמיקם בסוגיית הגמרא במסכת שבת ובהבנת הנס שעל ההר ,מבקשים ליישב את התמיהה ההלכתית :כיצד הותאמו הבגדים למידותיו של אלעזר ,והאם אכן חל שינוי פיזי של ממש בגופו של אהרון הכהן .הם מפלסים נתיב המשלב בין הנס הפיזי לבין ההנהגה הרוחנית ,ומעמיקים בהבנת מושג הגוויעה והשינוי שעברו עצמותיו של הכהן הגדול. בעל נחלת יעקב יהושע בספרו על התורה (פרשת חקת) ביאר :בשם האמרי אמת ,כי על פי הגמרא במסכת שבת (דף צב ע"א) ,משה ואהרון היו שווים בקומתם – עשר אמות כל אחד. הוא חידש כי התמיהה היא גדולה ,שכן אלעזר בנו היה בעל קומה רגילה כאחד הלויים, ואיך ייתכן שבגדי ענק יתאימו למידותיו? ותירץ כי ברגע שנאמר לאהרון על מותו ,עצמותיו גוועו וקומתו נגרעה ,ובכך הבגדים עצמם התקצרו והותאמו למידותיו של אלעזר באופן נסי. המהר"ל מפראג בספרו גור אריה (על רש"י ,במדבר כ ,כו) ביאר :כי אין מדובר רק בשינוי גופני ,אלא בביטול הכוח שאיפשר לאהרון לשאת את בגדי הכהונה הגדולה .הוא חידש כי הבגדים דבקו במעלתו של אהרון ,וכאשר פגה מעלתו לקראת הפטירה ,הבגדים איבדו את

קשרם למידותיו הקודמות ,ובתהליך של התקדשות ,הותאמו למעלתו של אלעזר שהחל באותה שעה לכהן ,כמי שמידותיו היו מכוונות להנהגה החדשה. המשך חכמה בספרו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי השינוי בקומה הוא ביטוי להסרת השכינה .הוא חידש כי קומתו המופלאה של אהרון נבעה מהשראת השכינה המיוחדת שהייתה עליו ,וכאשר עמדו על ההר ומשה הכין את אלעזר להחליפו ,השכינה החלה להעתיק את מקומה מאהרון אל אלעזר ,וממילא הצטמצמה דמותו של אהרון וקומת בנו גדלה בהשפעת הכהונה ששרתה עליו ,עד שהבגדים היו נאים לו כפי שהיו נאים לאביו. בשיא המעמד על ההר ,כשמשה רבנו מלווה את אחיו אהרון אל מקום מנוחתו האחרון, מתגלה גדלותם של רועים נאמנים .אין כאן רק פרידה בין אחים ,אלא העברת שרביט של הנהגה אל מול השכינה .גדולי הדורות מדגישים כי כל תנועה במעמד זה ,כל פעולה של הפשטה והלבשה ,נעשתה ביראת שמים עילאית ובכוונה עמוקה להמשיך את הקדושה לעם ישראל ,גם כאשר הלב קורע מפרידה. האדמו"ר הבית ישראל מגור בספרו בית ישראל (פרשת חקת) ביאר :כי משה רבנו עסק בהלבשת אלעזר מתוך דבקות גמורה ,שכן ידע כי כעת הוא מקים את עמוד השדרה של הכהונה לדורות .הוא חידש כי אהרון היה שותף מלא לפעולה זו ,ומתוך רצון פנימי להעביר את הנהגת הכהונה לבנו ,נתבטל כל גאוות גופו וקומתו ,מה שגרם לאותה גריעה נסית בעצמותיו ,כי העיקר היה שהכהונה תמשיך ללא רבב. האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק (פרשת חקת) ביאר :כי אהרון הכהן היה בבחינת אוהב שלום ורודף שלום ,וכל עניינו היה ביטול העצמיות למען הכלל .הוא חידש כי הגובה של עשר אמות הוא גובה של כוח המנהיגות ,אך ברגע שאהרון הבין כי הגיעה השעה להעביר את השרביט לאלעזר ,ביטל את כוחו העצמי באופן מוחלט ,וזהו עומק המדרש שסיפר כיצד העצמות גוועו ,שכן כוחו של הצדיק האמיתי הוא לדעת מתי לפנות מקום לאחר למען טובת הכלל. מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר (פרשת חקת ,סימן כז) ביאר :כי משה ואהרון פעלו מתוך אמונה ברורה כי שום דבר אינו אובד ,וכל מה שניתן לאהרון עובר בשלמות לאלעזר .הוא חידש כי בשינוי קומתו של אהרון טמונה ההוראה לכל מנהיג בישראל ,כי כאשר אדם עוסק בענייני הציבור ובקדושה ,גופו אינו המרכז ,אלא התפקיד והקדושה ,ולכן גם בגדי הכהונה אינם נמדדים לפי הגוף הגשמי אלא לפי מעלת התפקיד שחלה על הלובש אותם. בנתיב הזה ,שבו אנו עוקבים אחר הנהגתם של אהרון ומשה על ההר ,אנו פוגשים את ההשלכות המעשיות לחיים שלנו .הכניעה המוחלטת לרצון השם והיכולת להעביר את הלפיד הלאה ,גם כשזה כרוך בביטול העצמי הגמור ,הן נר לרגלינו בכל תחומי העשייה וההנהגה. נפקא מינה ראשונה היא היכולת לשחרר תפקידים וסמכויות .לעיתים אדם מחזיק בתפקיד שנים רבות ומרגיש שהתפקיד הוא חלק ממהותו ,ממש כמו בגדי הכהונה של אהרון .הלקח המעשי הוא לדעת כי הכהונה ,או כל תפקיד אחר של עשיית טוב ,אינה שייכת

לאדם באופן פרטי ,אלא היא פיקדון שנועד לשרת את הכלל .היכולת להעביר את השרביט בצורה מכובדת ושלמה ,מתוך רצון בהצלחת הממשיך ,היא שיא התיקון והענווה. נפקא מינה שנייה נוגעת לעניין השינוי בתוך הלחצים הגדולים של החיים .אהרון הכהן מלמד אותנו כי גם תחת לחץ עצום ,אפילו תחת הידיעה על סיום התפקיד או הפטירה, ניתן לפעול ביישוב הדעת .כאשר אנו ניצבים בפני משברים או תקופות מעבר קשות ,עלינו לזכור את כוחו של אהרון שביטל את רצונותיו הפרטיים וקומתו האישית למען המשכיות הקדושה ,מה שמעניק לנו את הכוח להשתנות ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה בלי לאבד את הערכים שמובילים אותנו. נפקא מינה שלישית היא ההבנה כי הקדושה מתאימה את עצמה למי שנושא אותה .כשם שבגדי הכהונה התאימו לאלעזר בנס ,כך גם בכל תפקיד רוחני או חינוכי שאנו לוקחים על עצמנו ,עלינו לסמוך על כך שברגע שבו נכנסים למלאכת הקודש בלב טהור ,הקדושה כבר תעניק לנו את הכלים והיכולות הנכונות .הלקח כאן הוא שאין לנו לפחד משינויים או מחוסר התאמה לכאורה לתפקידים חדשים ,שכן המסירה של הקודש מאב לבן ומדור לדור מלווה בהשגחה עליונה המכשירה את הלב ואת הכלי לקבל את השפע. בעומק הסוגיה של שינוי קומתו של אהרון ,טמון יסוד רוחני המבקש להגדיר מחדש את היחס שבין החומר לרוח .משה ואהרון ,שגובהם עשר אמות ,מייצגים מציאות שבה הגוף הגשמי כמעט ומתבטל מפני עוצמת הנשמה השוכנת בתוכו .הנס המתרחש על ההר אינו רק אירוע טכני של התאמת בגדים ,אלא ביטוי לכך שהחומר הוא כלי גמיש בידי הרוח, וכי כאשר אדם מגיע לשלמות רוחנית של ביטול העצמי ,גם גופו נכנע להנהגה העליונה ומאפשר את העברת השפע הלאה. רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן (חלק א ,סימן רה) ביאר :כי כוחו של הצדיק הוא ביכולתו לצמצם את אורו כדי להאיר לאחרים ,שכן האור האינסופי כשלעצמו אינו יכול להיתפס בכלי מוגבל .הוא מבאר כי גריעת קומתו של אהרון היא המחשה של פעולת הצמצום ,שבה הצדיק הגדול מוריד את דרגתו ומצמצם את אישיותו העצומה כדי לאפשר ליורשו ,לאלעזר ,לקבל את הכהונה במלוא עוצמתה מבלי שהאור של אהרון יאפיל עליו. הרב יוסף דב סולובייצ'יק בספרו איש ההלכה (עמוד עב) ביאר :כי עולם ההלכה אינו מקדש את הטבע כפי שהוא ,אלא מבקש לכונן עולם שבו הרצון האלוהי הוא המעצב את המציאות. הוא מבאר כי בגדי הכהונה אינם בגדים של אדם פרטי ,אלא בגדים של כהונה ,ולכן אין להם קיום עצמאי אלא רק כביטוי למעלת הכהן; משה רבינו ,בהלבישו את אלעזר ,לא הלביש אדם אלא הלביש את הכהונה עצמה ,והבגדים ,בהיותם כלי הכהונה ,התאימו את עצמם למעמד החדש ללא כל צורך במדידות אנושיות. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו עין יצחק (חלק ב ,פרשת חקת) ביאר :כי הידיעה על יום הפטירה היא רגע שבו אדם נדרש לעשות חשבון נפש אחרון .הוא מבאר כי הנס של אהרון מלמד אותנו שגם ברגע האחרון של החיים ,אדם יכול להתעלות ולעשות פעולות

שמשפיעות על הדורות הבאים ,וכי עצמותיו של אהרון שגוועו מבטאות את העובדה שהצדיק באמת אינו חי עבור עצמו אלא עבור בניית הדור הבא ,עד כדי כך שכל איבריו מתכווננים למטרה זו. במעמקי הנפש ,אנו חווים לעיתים תחושת גדילה או צמצום בהתאם לשליחותנו בעולם. החיבור לנפשו של אהרון ברגעי הפרידה מעורר בנו את השאלה :היכן נמצא מרכז הכובד שלנו? כאשר אנו מחוברים לשליחות המבקשת להאיר לאחרים ,הנפש שלנו עוברת תהליך של טרנספורמציה .המחשבה על אהרון המצטמצם כדי לפנות מקום לבנו אינה סיפור על אובדן ,אלא על העצמה של הנפש שמצאה את ייעודה הסופי בהעברת הלפיד לדור הבא, ובכך היא מגיעה לשיא התיקון והשלווה הפנימית. רבי יוסף יצחק מליובאוויטש בספרו מאמרי אדמו"ר הריי"צ (חלק יא ,עמוד קיב) ביאר :כי הנפש היא בעלת יכולת התפשטות והתכווצות בהתאם לעבודת ה' .הוא מבאר כי כאשר אדם פועל בביטול עצמי למען הקדושה ,הוא אינו מאבד דבר ,אלא להפך – הוא זוכה להתאחד עם המקור של כל הכוחות .המחשבה הזו מנחמת אותנו ברגעי ויתור ,שכן היא מבהירה כי כשאנו מורידים את הציפיות מעצמנו לטובת הכלל ,אנו בעצם מגלים בתוך הנפש כוחות חדשים שנועדו להמשיך הלאה. רבי שמשון רפאל הירש בפירושו על התורה (במדבר כ ,כו) ביאר :כי התגלמות האישיות אינה נמדדת במידות החיצוניות ,אלא בנכונות לשרת את רצון השם .הוא מבאר כי בנפשו של אהרון שררה מנוחה שלמה ,שכן ידע כי בניינו הפרטי הוא חלק ממבנה גדול יותר – עם ישראל .החיבור לנפש בא לידי ביטוי בהבנה שאין אנו איים בודדים ,אלא חלק משרשרת של נשמות ,וכאשר אנו רואים את ההמשכיות שלנו בילדינו או בתלמידינו ,הנפש מוצאת את המנוחה והסיפוק האמיתי שלה. בספר דברי דוד (על פרשת חקת) ביאר :כי השינוי בקומתו של אהרון הוא ביטוי לכך שהנפש הטהורה יכולה לעצב את הגוף .הוא מבאר כי המחשבה המטהרת כאן היא שכאשר השאיפה היא קדושה ,הנפש מצליחה להשפיע על החומריות של הגוף ,ולכן גם במצבים שבהם אנו מרגישים קטנים או חסרי אונים ,כוח הרצון המכוון למטרה של אמת יכול להוביל אותנו למחוזות שבהם הקדושה מתלבשת עלינו בצורה מושלמת ,ללא קשר לנתונים חיצוניים. המצפן הפנימי של האדם נועד לכוון אותו אל עבר פעולות שמשקפות את עומק ערכיו, גם כאשר אלו דורשות ממנו הקרבה אישית .המקרה של אהרון הכהן מעמיד בפנינו מראה מוסרית חדה :האם אנחנו מסוגלים לראות את הצורך של הכלל ולהעמיד אותו מעל לצרכינו האישיים? ההתבוננות המוסרית כאן אינה עוסקת בגובה הפיזי ,אלא בגובה הרוחני ,במקום שבו האדם מוותר על תחושת הערך העצמי הרגילה שלו לטובת מילוי שליחותו .המוסר הפנימי מלמד אותנו כי אדם שמכוון את עצמו לרצון שמים ,הופך בעצמו לכלי שדרכו פועלת ההשגחה ,וזהו המצפן המדויק ביותר שאדם יכול להחזיק בנפשו. החפץ חיים ,הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן ,בספרו שמירת הלשון (שער

התבונה ,פרק ד) ביאר :כי אדם שרגיל לבטל את רצונו מפני רצון חברו ,זוכה להנהגה שבה השמים פועלים עבורו .הוא מבאר כי בבסיס העבודה המוסרית עומדת היכולת להכיר בכך שהזולת ,ובמיוחד ממשיך הדרך ,זקוק לעזרתנו ולהתפנות שלנו ,וכי דווקא בוויתור הזה על המקום האישי אנו בונים את הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר. מו"ר הגרש"ה וואזנר בספרו שו"ת שבט הלוי (חלק ו ,סימן קנח) ביאר :כי המוסר האמיתי של מנהיג הוא לדעת מתי לפנות מקום למחליפו .הוא מבאר כי השמירה על הקדושה והסדר היא החובה המוסרית העליונה ,ולכן המצפן הפנימי של המנהיג צריך להפנות אותו אל עבר ההכנה הנכונה של הדור הבא ,מתוך ידיעה שהמטרה היא קיום התורה והמצוות ,ולא העצמת כבודו של האיש המנהיג עצמו. הרב אליהו דסלר בספרו מכתב מאליהו (חלק ג ,עמוד קכא) ביאר :כי הוויתור על האני הוא המפתח לתיקון המידות .הוא מבאר כי כל עוד אדם מרגיש שהוא המרכז ,הוא חסום בפני השפעות עליונות ,אך ברגע שהוא מבין שתפקידו הוא רק צינור ,הוא נעשה מסוגל לכל שינוי ולכל הנהגה אלוהית .המצפן המוסרי שלנו הוא היכולת להבחין מתי ה'אני' שלנו מפריע למילוי התפקיד ,ולהיפטר ממנו באותה דרך שבה אהרון ויתר על קומתו ועל בגדיו כדי להמשיך את עבודת הכהונה לאלעזר. מתוך הסוגיה שלפנינו ,שבה עסקנו בשאלת גובהו של אהרון ומדוע נהיה נמוך ברגע פטירתו ,אנו שואבים תובנות יקרות לחיים .אהרון הכהן מלמד אותנו כי ברגעי האמת של האדם ,כאשר מגיעה השעה להיפרד מן העולם או מן התפקיד שמילא שנים כה רבות ,עיקר העבודה הוא ביטול העצמי למען המשכיות הקדושה והדור הבא .השינוי הפיזי המופלא שחל באהרון ,בו קומתו הצטמצמה כדי להתאים לבגדי בנו אלעזר ,הוא סמל מוחשי לעוצמתו של הצדיק היודע לוותר על גדלותו האישית כדי להבטיח את רציפות הכהונה והשראת השכינה בישראל.

עיקר העניין: הלב היהודי הפועם ,המתבונן במעמד הפרידה של אהרון על ההר ,לומד כי האמת אינה נמצאת בחיצוניות ,בקומתו הרמה או בתהילתו של האדם ,אלא בנכונותו להיות כלי קיבול לברכה שתמשיך אחריו .כאשר אדם פועל בביטול גמור לרצון שמים ,כל עצמותיו וחומריותו מתכווננים למטרה העליונה ,עד שגם המציאות הטבעית נכנעת ועוברת שינוי נסי לטובת הכלל .מתוך דברי בעל נחלת יעקב יהושע בשם האמרי אמת ,המבאר את הנס המופלא בבגדי אהרון שהתאימו לאלעזר לאחר שקומתו נגרעה בבשורה על יום מותו ,אנו למדים כי השפעתה של האמת על הגוף והנפש היא עמוקה ומרחיקת לכת ,וכי המנהיג האמיתי הוא זה שברגע האחרון ,בלב שלם ובנפש חפצה ,מאפשר לאורו להמשיך ולהאיר דרך הדורות הבאים ,תוך שהוא מניח את הכלים המפוארים בידי ממשיכי דרכו ביראת שמים ובאמונה תמימה.