האם ישנם מלאכים שאין להם כנפיים לעוף והם יכולים לעלות השמיימה רק עם סולמות?

האם ישנם מלאכים שאין להם כנפיים לעוף והם יכולים לעלות השמיימה רק עם סולמות? בחלום הלילה הנורא והקדוש של יעקב אבינו ,בעודו ישן על גבי אבני המקום בהר המוריה, נפרסת לפניו מראה נבואי מבהיל ומרטיט לב ,כפי שמספרת לנו התורה בפרשתנו (בראשית כח ,יב): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו". ומרטיט הוא המחזה ,שהרי המלאכים…

האם ישנם מלאכים שאין להם כנפיים לעוף והם יכולים לעלות השמיימה רק עם סולמות? בחלום הלילה הנורא והקדוש של יעקב אבינו ,בעודו ישן על גבי אבני המקום בהר המוריה, נפרסת לפניו מראה נבואי מבהיל ומרטיט לב ,כפי שמספרת לנו התורה בפרשתנו (בראשית כח ,יב): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו". ומרטיט הוא המחזה ,שהרי המלאכים העליונים ,פזורי הזיו ובעלי הקדושה ,משתמשים בסולם של שלבים גשמיים כדי לעלות מן הארץ הקשה אל מרומי שמיים. והנה ,עמדו על כך קדמונינו בספר הפליאה (המיוחס לתנאים) וכן מו"ר הש"ך על התורה (מתלמידי רבנו האר"י זיע"א) ,והציבו קושיה עצומה הזועקת מן הכתובים :הלא מפורש במעשה מרכבה ובכל דברי חז"ל כי המלאכים הם בעלי כנפיים ,ובשתיים יעופף! ואם כן ,מה צורך היה למלאכי אלוהים בסולם כדי לעלות למעלה? מדוע לא פרשו את כנפיהם הרוחניות ויעופו במרחבי הרקיע מלמטה למעלה בלא להזדקק לשלבי הסולם? מהו הסוד הנורא המסתתר מאחורי אותם מלאכים העולים בסולם ,ומדוע נצטוו או נצרכו לילך דווקא בדרך זו? ומתוך התימהון העצום העולה למקרא חלומו של בחיר האבות ,אנו פוסעים אל מקראי הקודש

בפרשת ויצא ואל מפרשי התורה המאירים את הכתובים“ .ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו .והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך" (בראשית כח ,יג יד)

בספר הדר זקנים (בראשית ו ,ב) מביא מדרש מופלא המבאר את סיבת נחיצות הסולם למלאכים אלו .ומבאר בזה ,שעל הפסוק ויראו בני האלוהים את בנות האדם ,איתא במדרש שבתולה צדקת הייתה שם ,וכשירדו בני האלוהים ואמרו לה שתשמע להם ,אמרה להם שלא תשמע להם אלא אם כן יתנו לה את כנפיהם .וכיוון שנתנו לה את כנפיהם ,מיד פרחה לשמיים ונמלטה מן העבירה, והקדוש ברוך הוא קבעה במזלות שהוא מזל בתולה .ואילו אותם המלאכים שנשארו בארץ נותרו ללא כנפיים ולא יכלו לעלות ,עד שנזדמן להם הסולם שבחלום יעקב אבינו ועלו בו ,וזהו שנאמר והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. רבנו שלמה יצחקי רש"י (בראשית כח ,יב) מפרש את זהות המלאכים והליכתם בסולם .ומבאר בזה ,שאותם מלאכים היו מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוץ לארץ ,ואלו של ארץ ישראל עולים מן הארץ שליוו אותו עד כה ,ואלו של חוץ לארץ יורדים ללוותו הלאה. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (בראשית כח ,יב) מפרש את מראה הסולם והמלאכים .ומבאר בזה, שהיה המראה להראות למו למעשה שהדברים הנעשים בארץ מנוהלים על ידי המלאכים העולים ויורדים בשליחות המקום ,והסולם מראה את הקשר המתמיד בין התחתונים לעליונים. בספר אגן הסהר (חלק ב אות א) בשם רבי אברהם גניחובסקי מחדש לימוד מוסרי עצום בטעמו של הסולם .ומבאר בזה ,שהקדוש ברוך הוא ביקש ללמד את יעקב אבינו ואת עם ישראל כי תלמיד חכם ,שהוא בבחינת מלאך ויש לו כנפיים לעופף בהן בים התלמוד ,אינו צריך להראות את כנפיו לכל אדם ,אלא מוטל עליו להחביא את כנפיו ולהלך בענווה ובאיטיות כאילו הוא עולה בסולם שלב אחר שלב. ומתוך פירושי הכתובים והמאורות הגדולים ,אנו פוסעים אל תוככי היכל התלמוד ,לעמוד על יסודות הסוגיה בדברי חז"ל. בגמרא במסכת חולין (דף צא ע"ב) מובא הביאור בעניין עליית וירידת המלאכים .ומבארת בזה, "מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו ,עולים ומסתכלים בדיוקנו של מעלה ויורדים ומסתכלים בדיוקנו של מטה" .הנה מבואר כי הילוכם של המלאכים בסולם לא היה אלא מעשה תשוקה והשתאות למול תמונתו של בחיר האבות ,המשקפת את כיסא הכבוד. בגמרא במסכת ברכות (דף סג ע"ב) מובא המאמר הנוקב בגנות הלימוד בבדידות .ומבארת בזה, "חרב על הבדים ונואלו – חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה בד בבד ,ולא עוד אלא שמטפשים" .ממאמר זה למדו רבותינו את גודל הסכנה שבלמידה יחידית ללא דיבוק חברים וללא שימוש חכמים ,עד שהאדם עשוי להגיע לכלל טעות והזיה ,כפי שאכן אירע לאותו מתמיד שסבר כי למלאכים חדשים לא צמחו כנפיים. בגמרא במסכת חגיגה (דף יג ע"ב) מובא גדר בריאת המלאכים .ומבארת בזה" ,בכל יום ויום נבראים מלאכי השרת מנהר דינור ואומרין שירה ובטלין" .ומכאן יש שהבינו כי בריאתם התקופתית של

המלאכים מחדשת את כוחותיהם ,אלא שחידוש זה אינו מחסר מהם את תכונותיהם הרוחניות והכנפיים שבהן חוננו. בגמרא במסכת סנהדרין (דף לח ע"ב) מובאת מדרגת המלאכים ושליחותם .ומבארת בזה ,שכל מינוי ושליחות של מלאך בעולמות התחתונים נעשים בדיוק נמרץ ובגזירה עליונה ,ואין המלאך משנה מתפקידו ומגדרך בריאתו אפילו כמלא הנימה. ומתוך יסודותיהם המאירים של הראשונים ,אנו באים אל שולחנם של גדולי האחרונים ,אשר נדרשו ליישב את התמיהה המרכזית על נחיצות הסולם למלאכים בעלי כנפיים ,והפליאו לחדש ביאורים עמוקים. רבי אפרים שלמה מלונטשיץ בספרו כלי יקר (בראשית כח ,יב) מחדש את היישוב בטעמם של מלאכי ארץ ישראל וחוץ לארץ .ומבאר בזה ,כי למלאכי חוץ לארץ אין כנפיים לעופף בהן בשמי ארץ ישראל הקדושה ,לפי שכוח התעופה של המלאכים מוגבל לפי תחום שליטתם הרוחנית, וכאשר ירדו מלאכי חוץ לארץ ללוות את יעקב ונכנסו לגבולה של ארץ ישראל ,אבדו את יכולת התעופה שלהם והוצרכו להשתמש בסולם כדי לעלות חזרה למקומם. רבי אברהם מנחם רפפורט בספרו מנחה בלולה (בראשית כח ,יב) מחדש את הביאור בדרך חוקי המטרולוגיה והקדושה .ומבאר בזה ,שצורת הסולם נועדה להראות ליעקב אבינו את דרך עלייתן של התפילות והמעשים הטובים מן העולם הזה התחתון אל העולם העליון ,שהן עולות שלב אחר שלב דרך הצינורות והמדרגות הקבועות בבריאה ,והמלאכים הממונים על העלאת התפילות נראו מהלכים בסולם כדי להמחיש את סדר עליית העבודה. רבי יוסף תאומים בספרו ראש יוסף (על המסכתות) מפרש את גדר המלאכים שנבראו ממעשיו של צדיק .ומבאר בזה ,שהמלאכים שנבראים מכל מצווה ומעשה טוב של האדם אינם נבראים בבת אחת במלוא קומתם וכנפיהם ,אלא בריאתם וגידולם תלויים באיכות וכוונה של עשיית המצווה, וכיוון שהיה יעקב אבינו בדרך ובטרחה ,הנבראים מאותה שעה עדיין לא הושלמו כנפיהם ולכך הוצרכו לסולם. הש"ך על התורה (מחידושי תלמידי רבנו האר"י זיע"א ,בפרשת ויצא) מחדש את היישוב על פי קושיות ספר הפליאה .ומבאר בזה ,כי אותם המלאכים שהיו עולים ויורדים בסולם איבדו את כנפיהם בשעה שירדו לארץ בתקופת דור אנוש ,כאשר העניקו את כנפיהם לנערה הצדקת כדי להינצל מן העבירה ,ולפיכך נותרו תקועים בעולם הגשמי ללא יכולת תעופה ,עד שנזדמן להם סולמו של יעקב אבינו ובאמצעותו יכלו להעפיל ולעלות חזרה אל מקומם במרומים. בספר לבוש האורה (פרשת ויצא) מחדש את הביאור בדרך המשל וההשגחה .ומבאר בזה ,שאין הכתוב מדבר על חיסרון טכני בכנפיהם של המלאכים ,אלא המלאכים המעופפים בכנפיהם מייצגים הנהגה פלאית של למעלה מן הטבע ,ואילו עלייתם וירידתם בסולם מורה על הנהגת ההשגחה ההדרגתית המלבשת את רצון ה' בתוך סדר הטבע שלב שלב ,בדיוק כפי שאדם עולה בסולם שלב אחר שלב. הגאון רבי אברהם גניחובסקי בספר אגן הסהר (חלק ב אות א) מביא מעשה מופלא שהיה בירושלים

בימי הגאון רבי יהושע לייב דיסקין ,במעשה באותו מתמיד מופלג מבית הכנסת החורבה שהיה לומד יחידי בדבקות עצומה והחביא את כתביו בארגז נעול .ומבאר בזה ,כי לאחר פטירתו כשהציצו בכתביו ראו שתרץ את קושיית הסולם על פי דברי הפיוט אקדמות חדתין נבוט לצפרין ,שהקב"ה בורא מלאכים חדשים בכל בוקר ,וכתב אותן מתמיד שעדיין לא צמחו כנפיהם של אותם מלאכים חדשים .אך מו"ר הגר"א דיסקין הראה בזה את אמתת דברי חז"ל שכל הלומד תורה בד בבד בלא שימוש חכמים ובלא דיבוק חברים בא לידי טעות והזיה ,שהרי המלאכים נבראים בצורתם השלמה ואין אצלם מושג של גידול כנפיים הדרגתי כבעלי חיים גשמיים. הגאון רבי אברהם גניחובסקי בספרו אגן הסהר (חלק ב אות א) מחדש את הלקח המוסרי הנפלא בעניין הצנעת המעלות .ומבאר בזה ,שרצה הקדוש ברוך הוא להראות ליעקב אבינו ולזרעו אחריו, שגם תלמיד חכם שהוא בבחינת מלאך ויש בכוחו לעופף עם כנפיו בכל מרחבי ים התלמוד ,אינו צריך להשתמש תמיד בכנפיו ולהראות את גדולתו ברבים ,אלא מוטל עליו להסתיר את כנפיו, לנהוג בצניעות ולפסוע במתינות בסולם העבודה ,בבחינת ואת צנועים חכמה. ומתוך יסודותיהם של גדולי האחרונים ,אנו מעפילים אל היכלי החסידות ומעיינות הפנימיות, אשר העמיקו פנימה לגלות את סוד הסולם והמלאכים בעבודת הנפש. רבי אלימלך מליז'נסק בספרו נועם אלימלך (פרשת ויצא) מחדש את יסוד עבודת הצדיק בבחינת סולם .ומבאר בזה ,שהמלאכים הנזכרים בפסוק הם רמז לצדיקי הדור ולעובדי ה' ,שעל אף שיש להם נשמה גבוהה ורוחנית המסוגלת לעופף במרומים כבעלי כנפיים ,מכל מקום עבודתם בעולם הזה חייבת להיות בבחינת סולם – הדרגתית ,כבושה וצעד אחר צעד ,לפי שאם יבקש האדם לעוף בבת אחת למדרגות שאינן לפי ערכו ,יוכל ליפול ולהתמוטט ,וזהו סוד עלייתם וירידתם בסולם. רבי שרגא פייבל זאב וולף בספרו אור פני משה (פרשת ויצא) מחדש את העניין של תיקון העולמות התחתונים .ומבאר בזה ,שהמלאכים אינם זקוקים לסולם בשביל עצמם ,שהרי יש להם כנפיים לעופף בהן ,אלא שכל ירידתם ועלייתם בסולם הייתה כדי לחבר את הארץ אל השמיים ולעלות עמם את המעשים הגשמיים של יעקב אבינו ושל בני ישראל ,כדי להפוך את העשייה הארצית למרכבה לשכינה. הרב מנחם מנדל מקוצק (הובא בספר אמת ואמונה פרשת ויצא) מפרש את הלקח הנוקב המסתתר מאחורי תנועת המלאכים .ומבאר בזה ,כי בעבודת ה' אין מצב של עמידה במקום .אפילו מלאכים, שאין להם יצר הרע ויש להם כנפיים ,אם אינם עולים בסולם הרי הם בירידה ,ללמד את האדם כי כל עוד הוא חי עלי אדמות ,חייב הוא להיות בתנועה מתמדת של עשייה והתעלות ,ולא להסתמך על מעלותיו הקודמות. ומתוך יסודותיהם של גדולי החסידות ועומק סודותיהם ,נפתחים לפנינו שערי הלכה ומעשה, והדברים עולים ומתבררים בנפקא מינות מעשיות המורות דרך בנתיבות חייו של עובד ה’. הדרגתיות בעבודת ה' לעומת קפיצת מדרגות – מתוך היסוד כי הילוכם של המלאכים הוצרך להיות בסולם שלב אחר שלב ,מתבררת הוראה מעשית נוקבת בעבודת ה' ,שאין לאדם לנסות לקפוץ בבת אחת למדרגות רוחניות גבוהות שאינן לפי ערכו הנוכחי ,אלא עליו לבנות את בית עבודתו בשלבים מדודים ,כדי שהתעלותו תהיה יציבה ולא תביא לידי נפילה.

חובת העשייה וההתקדמות המתמדת – מתוך הנהגת המלאכים בסולם עולה נפקא מינא מעשית בהלכות דעות והנהגת הלב ,שאין לאדם להסתפק לעולם במצבו הרוחני הנוכחי או לסמוך על מעלותיו מעברו ,אלא עליו להיות תמיד בתנועה של עלייה והתחדשות בתורה ומצוות ,שהרי מי אינו עולה – ממילא נמצא בירידה. הצנעת מעלות ומידת הענווה – מתוך הנהגת ההסתרה הנלמדת מאי-שימוש בכנפיים ,עולה יסוד מעשי בהנהגת תלמיד חכם ועובד ה' ,שגם כאשר זכה להקיף חלקים נרחבים בתורה או להגיע להישגים רוחניים עליונים ,אל לו להתפאר בהם או להציגם לראווה בפני בני אדם ,אלא ינהג בצניעות ובפשטות ויסתיר מדרגתו. חיבור המעשים הגשמיים אל הקודש – מתוך הליכת המלאכים מן הארץ אל השמיים מתבארת חובה מעשית בכל עסקיו של האדם בעולם הזה ,שגם בעת עוסקו באכילה ,שתייה ומשא ומתן, עליו לכוון את מעשיו לשם שמיים ,ובכך להעלות את החול אל הקודש ולהפוך את העולם הגשמי למשכן לשכינה. ומתוך בירור הנפקא מינות וההשלכות המעשיות ,נפתחים מעיינות החכמה אל התבוננות פנימית ,עמוקה ומקיפה בעבודת ה' ובבניין נפש האדם. ונראה להסביר ,כי המראה הנורא של הסולם המחובר לארץ וראשו מגיע השמיימה כותב את סיפור תפקידו של האדם בעולם הזה .האדם נברא מן העפר ,גופו גשמי ומשוכנע בארציותו ,אך נשמתו היא חלק אלוה ממעל שראשו מגיע השמיימה .המלאכים – עם כל שגב קדושתם וכנפיהם הרוחניות – נדרשו לרדת ולעלות בסולם דווקא במקום שבו ישן יעקב אבינו .דרך זו מגלה לנו יסוד עמוק :הקדוש ברוך הוא אינו מבקש מלאכים המרחפים במרומים ומנותקים מן העולם הגשמי, אלא הוא מתאווה לדירה בתחתונים .עבודת ה' האמיתית אינה בריחה מן העולם והתעלמות מן הגשמיות ,אלא אדרבה – אחיזת היסודות בארץ ,בתוך הניסיונות ,המעשים והעשייה היום-יומית, ומשם העפלה הדרגתית ,שלב אחר שלב ,עד לרקיע העליון. ונראה עוד ליישב ,כי הסוד של הסתרת הכנפיים והשימוש בשלבי הסולם פותח פתח אל עומק תורת הצניעות ועבודת הפנימיות .הכנפיים מייצגות את הגילוי ,את הפריסה החוצה ,את הפגיעה בעין הרואה .כאשר המלאכים כובשים את כנפיהם וצועדים בסולם כאחד האדם ,הם מלמדים את דרך האמת של תלמיד חכם ועובד ה' :העבודה הפנימית והאמיתית היא זו הנעשית בסתר ,בצנעא, ללא רעש וצלצולים .היכולת לעופף היא מתנת שמיים ,אך החכמה היא לדעת לצעוד ברגליים על הארץ ,מתוך ענווה שפלה ,מבלי לנפנף במעלות וברוחניות בפני בני אדם .ככל שהאדם ממעיט להראות את כנפיו לאחרים וממקד את עבודתו בעלייה שקטה בסולם ,כך תורתו ועבודתו הופכות למזוקקות יותר ,קיימות יותר ,ומקבלות את חותם האמת של המקור העליון. ומתוך ההתבוננות הרעיונית בעומק נפשו של עובד ה' ,נחשפת לפנינו סימטריה פנימית מופלאה והקבלה מרהיבה בין חלקי התורה ,השוזרת את סולם יעקב והמלאכים העולים בו עם סוד המשכן, עבודת הכהן הגדול והגאולה העתידה. ונראה להקביל את שלושת חלקי הסולם – הארץ ,שלבי הסולם ,והשמיים – לשלושת חלקי

המקדש והמשכן :החצר ,הקודש ,וקודש הקדשים .הארץ ,מקום מושבו של האדם בעולם הגשמי, מקבילה לחצר המשכן שבה עומד מזבח הנחושת והעשייה החומרית .שלבי הסולם ,שבהם עולים ויורדים דרגות דרגות ,מקבילים להיכל הקודש שבו מונחים המנורה ,השולחן ומזבח הזהב, המייצגים את עבודת הלב והתורה .והשמיים ,שבהם ניצב ה' ,מקבילים לקודש הקדשים שבו שורה השכינה על ארון העדות .כשם שהכהן הגדול לא היה נכנס אל קודש הקדשים בבת אחת אלא עבר דרך החצר והקודש בסדר עבודה מדויק ושלב אחר שלב ,כך הילוך המלאכים בסולם מורה על הסדר והמדרגות שבהם נעשית העבודה הרוחנית. ומכאן עולה סימטריה נפלאה בין מראה הסולם בחלום יעקב לבין מעמד הר סיני ומתן תורה. בסולם נאמר "מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה" ,ובמעמד הר סיני נאמר "וההר בוער באש עד לב השמיים" וכתיב "ומן השמיים השמיעך את קולו" .בשניהם מתגלה אותו סוד מופלא של חיבור עליונים ותחתונים :התורה הקדושה היא היא הסולם שניתן לנו מן השמיים ,ושלביה הם תרי"ג מצוות .כאשר עם ישראל עוסק בתורה ומקיים את מצוותיה ,הוא פוסע בשלבי הסולם הזה ומעלה את כל הבריאה כולה מן הארץ אל השמיים ,עד שמתקיים הייחוד השלם. ומתוך בירור העומק המחשבתי ופנימיות עבודת הנפש העולה מן הסוגיה ,נפרס לפנינו מצפן מוסרי פנימי ומזוקק ,המורה דרך בתיקון המידות ובאיכות עבודת ה' בלא הטפה ובלא סיסמאות. ונראה לבאר ,כי היסוד המוסרי העמוק העולה מסוגיית הסולם והמלאכים הוא תביעת ההדרגתיות והענווה השקטה בבניין האישיות .טבעו של האדם לשאוף למרומים ,להשתוקק לפריסת כנפיים ולרחף בבת אחת אל מדרגות רוחניות עליונות .אולם התורה מלמדת כי אפילו מלאכי מעלה, שחוננו בכנפיים רוחניות ,נדרשו לרדת אל הארץ ולצעוד בסולם שלב אחר שלב .המוסר העמוק הנבנה מכאן מורה כי הקדושה האמיתית והבניין הקיים אינם נבנים בקפיצות פתאומיות ובמעשי ראווה ,אלא בעבודה סבלנית ,מדודה ועקבית ,שבה כל שלב מעוגן היטב בשלב שלפניו. ונראה עוד להסביר ,כי המצפן הפנימי הנבנה מכאן מזהיר מפני הציור החיצוני של המעלות. השימוש בסולם חלף פריסת הכנפיים מגלה כי העבודה הפנימית והזכה ביותר היא זו המתרחשת בצנעה ,הרחק מעין הרואה .כאשר האדם כובש את כוחותיו וממקד את עבודתו בעלייה שקטה, הוא בונה בקרבו אישיות יציבה שאינה תלויה במחיאות הכפיים של הסביבה ,אלא מחוברת כולה לאמת העליונה. ונראה ליישב עוד ,כי ממעשהו של אותו מתמיד שלמד בבדידות ונפל בשיבוש רעיוני ,עולה אזהרה מוסרית נוקבת מפני ההסתגרות והגאווה הסמויה .הלימוד בבדידות בלא דיבוק חברים ובלא שימוש חכמים עלול להביא את האדם לידי דמיונות שווא וסברות כרס .הפיקחות הישרה והאמת התורנית נבנות דווקא מתוך ענווה ,הסכמה להתבטל בפני דברי חז"ל ,ומשא ומתן פתוח עם לומדי התורה. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום :התקדמות הדרגתיות ושקולה – לבנות כל קבלה טובה וכל ענין בעבודת ה' שלב אחר שלב במתינות ,כדי להבטיח בניין רוחני יציב וקיים שאינו מתרופף. הצנעת מדרגות ויכולות – לנהוג בצניעות מופלגת ,להסתיר את המעלות וההישגים מן העין ,ולפעול

מתוך ענווה פנימית בלא צורך במחיאות כפיים .דיבוק חברים ושימוש חכמים – להתרחק מלימוד מבודד ומנותק ,ולהקפיד על משא ומתן תורני עם חברים ורבותינו כדי לכוון תמיד לאמיתה של תורה .חיבור החומריות אל הקודש – לכוון כל מעשה גשמי וכל עיסוק ארצי לשם שמיים ,ובכך להפוך את שלבי העולם הזה למרכבה המעלה את הנפש אל המרומים.

עיקר העניין: עיקר העניין הוא שחלומו הנורא של יעקב אבינו בצאתו מבאר שבע פותח צוהר אל סוד הנהגת הבריאה ועבודת האדם .הקושיה העצומה שהדהדה בחלל הלילה, מדוע הוצרכו מלאכי מעלה לסולם מוצב ארצה בשעה שחוננו בכנפיים לעופף בהן במרומים ,קיבלה נופך מופלא ורב פנים מפי רבותינו .מבין דברי המדרשים והראשונים ירדנו אל סודם של מלאכים שאיבדו את כנפיהם ,אל דרכי ההשגחה האלוהית המלובשת בסדר הטבע ,ואל הצינורות המעלים את תפילותיהם של ישראל .מתוך היכלי האחרונים והחסידות התבהרה המסילה :הסולם הוא מופת להנהגה הדרגתית ,שבה אפילו שוכני מרומים צועדים עקב בצד אגודל ,והוא סמל לנשמת האדם הנטועה באדמה אך מעפילה עד לכיסא הכבוד .והפנינה היקרה מכולן, אותה הציב רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל ,מאירה כי תלמיד חכם שהוא כעין מלאך, חובתו לכבוש את כנפיו ,להצניע את רוממותו ולצעוד בענווה תמה על פני האדמה. כשם ששלבי הסולם מחברים את עפר הארץ אל שרפי המעלה ,כך צעידתו השקטה של האדם במתינות ובענווה הופכת את חייו לשיר של קודש .רק המתרחק מברק הכנפיים המפואר ומסכים לצעוד שלב אחר שלב בסבלנות ובאמת ,זוכה לראות כיצד כל עשייה קטנה הופכת לסולם זהב המגיע עד לב השמיים.