האם על ידי תפילה אפשר לקבל זיווג שאדם רוצה אף על פי שנגזר אחרת מהשמיים?

האם על ידי תפילה אפשר לקבל זיווג שאדם רוצה אף על פי שנגזר אחרת מהשמיים? מערכות עליונות ותחתונות רועדות סביב שאלת היסוד הנשגבה הזו ,שעה שהאדם עומד בשערי בניין ביתו ומבקש לעצב את גורלו .הנה פוגשים אנו את בת קולו של עולם המכריזה על זיווגו של אדם טרם יצירתו ,ומנגד ניצבת עוצמתה הכבירה של זעקת הלב והדמעות החמות השוברות כל גזירה ומפלסות נתיב חדש ברקיעים .דמותה של…

האם על ידי תפילה אפשר לקבל זיווג שאדם רוצה אף על פי שנגזר אחרת מהשמיים? מערכות עליונות ותחתונות רועדות סביב שאלת היסוד הנשגבה הזו ,שעה שהאדם עומד בשערי בניין ביתו ומבקש לעצב את גורלו .הנה פוגשים אנו את בת קולו של עולם המכריזה על זיווגו של אדם טרם יצירתו ,ומנגד ניצבת עוצמתה הכבירה של זעקת הלב והדמעות החמות השוברות כל גזירה ומפלסות נתיב חדש ברקיעים .דמותה של לאה אמנו ,שעמדה בפני גורל איום ונורא של נפילה בחלקו של עשו הרשע ,מתגלה לפנינו במלוא שפל ברכיה ובבכייה התמה ,עד שקרעה בגדולה את גזר דינה וזכתה להקדים את אחותה ולכונן את יסודות שבטי קודש ישראל .ומתוך כך נשאלת השאלה הגדולה והנוקבת עד כלות הנפש :עד היכן מגעת כוחה של תפילה זכה ,והאם בכוחה לשנות את פני המציאות הגזורה מן השמים? ומתוך עומק השאלה ,אנו פוסעים ביראת כבוד אל מקראי הקודש ואל מפרשי התורה המאירים את סוגיית עיני לאה ואת כוחה העצום של התפילה לשנות את הגזירה“ .ועיני לאה רכות" (בראשית כט ,יז) הכתוב מעמיד את עצם תיאורה של לאה ואת השבר הגדול שנשא הלב פנימה ,כאשר עמדה מול גורל מאפיל ומפחיד. רבנו שלמה יצחקי רש"י (בראשית כט ,יז) ביאר את העניין שעיני לאה היו רכות מרוב בכי על גורלה

המר .ומבאר בזה כי היתה בוכה ומתחננת פן תיפול בחלקו של עשו הרשע ,ובתפילותיה הזכות הצליחה לקרוע את גזר הדין. האלשיך הקדוש (בראשית כט ,יז) כתב כי כל כוחות הטבע וההשתדלות הגדולה לא יכלו לנצח את כוח התפילה .ומבאר בזה שאפילו אם יש כמה סברות שעל פי הטבע לא יהא הזיווג הראוי ,בכוח התפילה והבכיה אפשר לפעול שיצא הדבר לפועל בניגוד לכל תחזית טבעית. ומתוך פשטי המקראות ומפרשי התורה ,אנו פותחים את שערי היכלי התלמוד והמדרשים, לראות כיצד לובנה סוגיה זו בגמרות הבבלי והמדרשים ביחס לכוחה העצום של התפילה לשנות את הגזירה ולזכות בזיווג האמיתי. רבי יוסי בר חלפתא במדרש בראשית רבה (פרשה סח) פירש את גודל פלאי הזיווגים בעולם. ומבאר בזה כי מטרונה אחת שאלה אותו על אומנותו של הקדוש ברוך הוא לאחר שברא את עולמו ,והשיב כי הוא יושב ומזווג זיווגים ,וכשנסתה לעשות כן בעצמה בדרך הטבע והזדווגות שטחית של אלף עבדים ואלף שפחות ,באו כולם חבול ופצוע מחמת שאין זה לפי רצונם האמיתי, ולמדה מכך שקשה זיווג לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף ואינו מסור לטבע לבדו כי אם להשגת שמים ותפילה. חכמי התלמוד במסכת בבא בתרא (דף קכג ע"א) ביארו את סיבת רכות עיניה של לאה .ומבארים בזה כי העיניים היו רכות מכיוון שהיתה בוכה ומתחננת פן תיפול בגורלו של עשו הרשע ,שכן ידעו לרבקה שני בנים וללבן שתי בנות וסברו שיתחברו הגדולה לגדול והקטנה לקטן ,ובזכות תפילותיה הזכות ובכייתה התמימה נתבטלה הגזירה המרה. רבי הונא במדרש בראשית רבה (פרשה עא) חידש את עומק כוחה של התפילה .ומבאר בזה כי קשה היא התפילה שביטלה את הגזירה ,ולא עוד אלא שאף קדמה לאחותה ,ועל אף שכל בני אדם מפרשי ימים ומהלכי דרכים ואנשי המקום היו סונטים בה על מעשה זה שנראתה לכאורה כמרמה באחותה ,מכל מקום כוח התפילה והישועה שפקדה הקדוש ברוך הוא בבנים הוכח כעומד מעל כל מציאות טבעית ואנושית. ומתוך דברי חז"ל והגמרות ,אנו פוסעים אל דברי גדולי המפרשים והפוסקים אשר העמיקו חקר בדברי התורה ובכוחה העצום של התפילה לשנות את הגזירה. האלשיך הקדוש (בראשית כט ,יז) כתב חיזוק גדול בכוח התפילה לענין זיווגים .ומבאר בזה שהנה הודיעתנו תורתנו הקדושה כמה מעלות טובות לנפש תדרוש את ה' אלהינו ותתחנן אליו יתברך, כי הלא כל כוחות גדולים טבעיים והשתדלות נמרץ אשר היו לשכנגדו ,לא יועילו לנצחו ,שהרי רחל הייתה בדרך טבע העולה ליעקב מבחינת יופי ,טבע ,אהבה והשתדלות עצומה ,ואף על פי כן בכוח התפילה והבכיה של לאה שהתחננה ובכה תבכה ,זכתה לפעול שיצא הדבר לפועל בניגוד לכל תחזית טבעית ,ללמדנו כי אין כאלוקינו לכל אשר יקראוהו באמת. רבנו אליעזר פאאפו בספרו פלא יועץ (ערך בת) ביאר את חובת התפילה על הזיווג .ומבאר בזה כי חיובא רמיא על כל איש לרחם על נפשו ועל נפש בתו ,ולהשתדל בכל עז לבקש לה מנוח אשר ייטב לה ולו בעולם הזה ובעולם הבא ,לשפוך נפשו לפני ה' כפעם בפעם על בניו ובנותיו שיזמינו

להם ה' זיווג נאה ,וצא ולמד מלאה שהיתה חלקו של עשו ,ועל ידי שהרבתה בבכיה עד שנעשו עיני לאה רכות נפלה בגורלו של יעקב וזכתה להעמיד ששה שבטים אשר מהם יצא תפארת ישראל. ומתוך מעמקי דברי המדרשים והמפרשים ,אנו עולים רמה נוספת אל היכל התפילה והבקשה, להתבונן בגודל הכוח הטמון בתחינתו של אדם אל מול גזירת שמים העומדת כחומה בצורה ומבקשת לחרוץ את גורלו. רבי הונא (בראשית רבה פרשה עא) חידש את עומק כוחה של התפילה .ומבאר בזה כי קשה היא התפלה שביטלה את הגזירה ,ולא עוד אלא שקדמה לאחותה ,והיו הכל סונטין בה מפרשי ימים היו סונטין בה מהלכי דרכים היו סונטין בה אף הגתיות מאחורי הקורים היו סונטין בה והיו אומרים לאה זו אין סתרה כגלויה נראה צדיקת ואינה צדיקת אילו היתה צדיקת לא היתה מרמה באחותה. ומבאר בזה הסבר והרחבה נפלאה ,כי כאשר אדם עומד בתפילה זכה ושובר את המזל ואת הגזירה שנכתבה עליו מן השמים ,העולם כולו – על כל רובדיו ,מיושבי קרנות ועד מפרשי ימים ומהלכי דרכים – מסתכל בעין ביקורתית ותמהה על המהפך שנעשה במציאות ,שכן תפילה אמיתית פועלת שינוי כה דרסטי עד שהיא מעמידה את האדם במקום חדש לגמרי ,שבו הגזירה הקודמת מתבטלת מן הכלל ואינה קיימת עוד ,ועל ידי כך זוכה האדם להקדים את הראוי לו ולהפוך את סדר הבריאה בכוח זעקת ליבו הטהור. ומתוך הדברים העמוקים שנתבררו ,עולות ובוקעות נפקא מינות מעשיות ,המאירות את נתיבות חיינו ומעניקות לנו הדרכה ברורה בהתמודדות מול אתגרי השעה וגזירות העומדות ברומו של עולם. כוחה של זעקת הלב מול כל גזירה טבעית או שמימית – מתוך דברי האלשיך הקדוש והפלא יועץ על עניינו של זיווג ,נלמד יסוד מעשי עצום באבחון כוחה של התפילה .כאשר אדם נתקל במציאות שבה הנתונים הטבעיים או החיצוניים מורים לכאורה שאין סיכוי להשיג את מבוקשו, עליו לדעת שאין שום גזירה העומדת בפני כוח התפילה והבכיה הזכה היוצאת מעומק הלב .נפקא מינה זו נוגעת עמוקות לכל צומת דרכים בחיי האדם שבה נדמה כי הדלתות נעולות ,ללמדנו שלא להתייאש ולא להישען על הטבע לבדו ,אלא לשפוך שיח ותחינה לפני השם יתברך. עמידה איתנה מול לעג הסביבה בעת פעולה נגד המזל – מתוך דברי רבי הונא במדרש על תגובת הסביבה והסנטורים כלפי מעשיה של לאה אמנו ,עולה נפקא מינה מעשית לאדם הפועל בדרך של אמונה ותפילה חרף ביקורת הסביבה .ההדרכה המעשית היא כי לעיתים קרובות ,כאשר אדם פועל בדרכים הרוחניות ודורש ישועה הפוכה מן המזל המקובל ,הוא עלול לפגוש הרמת גבה או לעג מצד הסביבה הקרובה והרחוקה .התורה מורה לנו שלא להתפעל מקולות אלו ,אלא לדבוק במטרה ובישועת ה' ,ממש כפי שעשתה לאה שלא נבהלה מסנטוריהם של מפרשי ימים ומהלכי דרכים. חובת ההשתדלות הרוחנית והתפילה על הדור הבא – מתוך דבריו הנפלאים של רבי אליעזר פאאפו בספרו פלא יועץ על חובת האב והאם להתפלל על זיווג בניהם ובנותיהם ,עולה נפקא מינה מעשית גדולה לעניין האחריות ההורית והאישית .ההדרכה היא שאין להסתמך על כך שהדברים יסתדרו מאליהם מכוח הזמן או הטבע ,אלא מוטלת חובה קדושה לשפוך נפש ולבכות בתפילה

ובבקשה לפני ה' יתברך עבור עתידם הרוחני והגשמי של הילדים ,להבטיח שיזכו לזיווג הראוי להם ביראת שמים טהורה. ומתוך בירור הנפקא מינות וההשלכות המעשיות ,נפתחים מעיינות החכמה אל התבוננות רעיונית עמוקה במבנה המפגש שבין גזירות עולם הטבע לבין כוחה הכביר של התפילה ,וסוד יכולתו של האדם לחדש את פני המציאות ממעמקים. ונראה להסביר ,כי עניין הזיווגים המדומה כקריעת ים סוף אינו רק משל בעלמא ,אלא מבאר את עצם שורש הבריאה והנהגת העולם .קריעת ים סוף פירושה בקיעת מסגרות הטבע והפקעת המציאות ממסלולה המוכח והידוע מראש .כאשר מטרונה שאלה את רבי יוסי בר חלפתא על אומנותו של הקדוש ברוך הוא ,ביקשה לראות את ההנהגה מצטמצמת בתוך גבולות האדם והחומר ,אך התשובה שניצבה מולה הייתה כי בניין הזיווג האמיתי נוגע בנקודת הרצון העליון שמעל לטבע .וכאשר אדם או אשה ,ובפרט כדמותה של לאה אמנו ,עומדים בתפילה זכה ושופכים את ליבם עד שקרעו את גזר הדין ,הם אינם משנים פריט שולי במציאות ,כי אם מפעילים את אותו כוח אלוקי ראשוני המבקש לפרוץ את הים ולברוח מן הגזירה אל מרחבי הישועה. ונראה עוד לבאר ,כי עומק מעשיה של לאה אמנו המכוונים כנגד מזלו של עשו ,מלמדים אותנו יסוד נשגב בהבנת המושג גזירה מה היא .הגזירה העליונה מבטאת את נתוני הפתיחה של העולם הנוהג על פי מידת הדין והטבע היבש ,אולם תפילתו של אדם היורדת מעומק הנפש אינה באה לשנות את דעתו של הקדוש ברוך הוא חלילה ,אלא מעלה את האדם עצמו אל מדרגה רוחנית חדשה שבה הוא נעשה ראוי למציאות שונה לגמרי .זהו סוד העניין ששברה התפילה את הגזירה מן היסוד ,כי מי שעומד בתפילה אמיתית הופך להיות ברייה חדשה שאינה כפופה עוד לאותו מזל קודם ,ובכך מתגלה כי אין שום מחיצה בעולם שיכולה לעמוד בפני זעקת הלב הטהור. ומתוך ההתבוננות הרעיונית בכוחה של תפילה לשנות את הגזירה ,נחשפת לפנינו הרחבה מחשבתית עמוקה ,הנוגעת לנימי נפשו של האדם ,לאמונתו ולמסילת ישרים בפנימיות הנהגתו. ונראה להסביר ,כי המאבק של לאה אמנו מול גזירת עשו והשתנות המזל דרך בכייה ותפילה מגלם בתוכו את התמודדות הנפש התמידית של האדם מול תחושת הקיפאון ונעילת שערי ההצלחה בעולם הזה .פעמים רבות מוצא אדם את עצמו בתוך מציאות שבה הכל נראה כנעול וחתום מראש על ידי נתוני פתיחה קשים או גזירות נסתרות ,והוא נוטה להרים ידיים ולהשלים עם גורלו .העבודה הפנימית הנדרשת מן האדם ברגעים כאלה היא לדעת כי אין שום ייאוש בעולם כלל ,ושדמעת לב טהור או זעקת תפילה אמיתית יכולות לפתוח את השערים הנעולים ביותר ולברות מציאות חדשה לגמרי שלא הייתה קיימת קודם לכן במזל. ונראה עוד ליישב ,כי דווקא בתוך מציאות זו של עמידה מול לעג הסביבה ופקפוקי הלב נבחנת עומק דבקותו של האדם בבוראו .תגובת הסביבה וקנטוריהם של יושבי קרנות לעבר לאה מלמדים עד כמה קשה לאדם לחרוג מן המוסכמות ומן הדרך שכולם רגילים בה .אולם בן העלייה האמיתי אינו שוחה עם הזרם כאשר הזרם מוביל לייאוש ,אלא הוא אוחז בקרנות המזבח של התפילה, מתנתק מכל קולות הרקע החיצוניים ,ובוחר לצעוד בנתיב האמת הפנימית שלו עד שהוא זוכה להפוך את הקערה על פיה ולבנות את ביתו מתוך אור הגאולה.

ומתוך ההתבוננות הרעיונית במפגש שבין גזירת הלב לבין כוחה העצום של התפילה ,נפרס לפנינו מצפן מוסרי פנימי ומזוקק ,המורה דרך ישרה בתיקון המידות ובאיכות הנהגתו של האדם בעולם שכולו צמתים וניסיונות. ונראה להסביר ,כי המצפן המוסרי העולה מתוך תנועתה של לאה אמנו מלמדנו את גודל האחריות שיש לאדם על נפשו ועל סירוב להשלים עם מציאות מעוותת או מיואשת .בעוד שהעולם מסתכל על הנתונים היבשים ועל המזל המוקדם כמחייבים ,המוסר התורני תובע מן האדם שלא להרים ידיים ,אלא לפנות אל מקור החיים בתפילה זכה ובדמעות טהורות .היכולת של האדם לזעוק אל הבורא משקפת תביעה פנימית עמוקה שלא להיכנע למוסכמות החיצוניות ,אלא לחתור באמת אל היעוד האמיתי והטהור המצפה לו בעולם. ונראה עוד ליישב ,כי התביעה המוסרית הנוקבת העולה מתוך חובת ההשתדלות הרוחנית והתפילה על הזיווגים ,מציבה מראה ישרה מול פני האדם ביחסו אל עצמו ואל קרוביו .המוסר הגדול כאן מלמדנו להבין כי בניין הבית אינו עניין המושאר למקרה או לטבע בלבד ,כי אם אחריות קדושה המוטלת על כתפי האדם ועל ההורים הדואגים לדורותיהם .כאשר אדם רואה עד כמה בכייה ותחינה עמוקה מסוגלות להפוך את הקערה על פיה ולפלס נתיב חדש ברקיעים ,הוא מבין את גודל כוחה של הדעת הטהורה ואת החובה המוטלת עליו להשקיע את מיטב כוחות נפשו בתפילה עבור עתידם הרוחני והגשמי של היקרים לו. ומתוך בירור העומק המחשבתי ופנימיות עבודת הנפש העולה מן הסוגיה ,נפרס לפנינו מצפן מוסרי פנימי ומזוקק ,המורה דרך בתיקון המידות ובאיכות עבודת ה' מתוך אמונת אומן שאין שום ייאוש בעולם כלל. ונראה לבאר ,כי היסוד המוסרי העמוק העולה מן ההתמודדות של לאה אמנו מול גזירת עשו והמציאות הנוקשה ,הוא עניין בניין החוסן הפנימי ויכולת העמידה של האדם מול מציאות מאתגרת שבה נראה כי הכל נעול .כאשר האדם מוצא את עצמו נדרש להלך בתוך שבילים שאינם ספוגים ברוח הטהרה או כאשר נתוני הפתיחה של חייו נראים כעומדים לרועץ ,המבחן המוסרי העליון אינו מתבטא בהשלמה מדומה עם הגורל ,אלא ביכולת להרים את הלב בתפילה זכה ובדמעות טהורות הפורצות את רקיעי השמים .המוסר התורני מלמדנו כי האדם אינו צריך להכניע את ראשו מול נתוני המזל היבשים ,אלא מוטלת עליו האחריות הקדושה ליצוק תוכן פנימי ,יציבות ואמת שאינם מתפעלים משקרו ומגבלותיו של עולם הטבע. ונראה עוד להסביר ,כי המצפן הפנימי הנבנה מכאן מעורר את האדם להתבוננות זכה ביחסו אל האחריות ההורית והאישית ובשחרור התלות במוסכמות הסביבה .התגובה הצוננת של הסביבה והסנטורים כלפי מעשיה של לאה מציבה מראה נוקבת מול עיניו של האדם ,ומלמדת אותו שלא להיבהל מקולות המפקפקים ביכולתו לשנות את גורלו .המוסר התורני תובע מאתנו לעקור מלבבנו כל שמץ של פניות וייאוש ,להשקיע את מיטב כוחות הנפש בתפילה עבור עתידם של היקרים לנו ,ולהקנות אהבת חינם אמיתית מתוך זיכוך המידות והידבקות בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. ונראה ליישב עוד ,כי מן היסוד של שבירת המזל והליכה בדרכי האמת מול קולות הרקע

עולה מסר מוסרי כביר ביחס ליוזמה וללקיחת אחריות בעבודת הנפש .האדם אינו רשאי לשקוע בתרעומת או בשבירה פנימית כאשר הוא נתקל באטימות המציאות ,אלא עליו להתעורר באומץ פנימי ,לקחת את היוזמה ,לפתוח את לבו בתחנונים ולהאיר באור קודש גם את המרחבים החשוכים ביותר ,מתוך ידיעה ברורה כי זעקת הלב הטהורה סופה להבקיע כל חומה ולפלס נתיב של ישועה. ומכאן ניקח עמנו תובנות אצילות ומאירות לחיי היום יום :התבוננות עמוקה בכוחה של תפילה זכה לשבור את גזר הדין ,לדעת כי בכל עת שבה נדרש האדם להתמודד עם מציאות קשה וחתומה שבה נדמה כי הכל אבוד על פי נתוני הטבע ,אין עליו להתייאש אלא מוטלת עליו החובה הקדושה לכונן בתוך תוכי לבו את זעקת הדמעה והתחינה אל השם יתברך ,הפורצת כל חומה ומסוגלת לשנות את גורלו. זהירות יתרה שלא להישען על נתוני המזל היבשים לבדם ,וללמוד מתוך תפילתה העצומה של לאה אמנו וזעקתה שלא תיפול בחלקו של עשו ,להתרחק מן הייאוש ומהשלמה עם מציאות מעוותת ,ולפתח כלפי כל עתיד וכל משפחה אמונה טהורה ותפילה חמה שאינה תלויה בדבר. עוררות פנימית ללקיחת אחריות של בתפילה ובהורות ,שלא לשקוע בשבירה רוחנית כאשר האדם פוגש קשיים ,אלא לבעור באש קודש ,להרבות בתחנונים עבור היקרים לו ,ולהאיר באור האמת גם את המרחבים החשוכים והמנוכרים ביותר מתוך אמונת אומן שאין שום ייאוש בעולם כלל.

עיקר העניין: עיקר העניין הוא ששאלה עצומה ונוקבת עומדת ביחס לכוחה של תפילה לשנות את הגזירה ולזכות בזיווג האמיתי על אף שנגזר אחרת מן השמים .בעוד שהמטרונה למדה מרבי יוסי בר חלפתא שזיווג קשה לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף ואינו מסור לטבע לבדו ,מבאר האלשיך הקדוש שכל כוחות הטבע וההשתדלות לא יכלו לנצח את תפילתה ובכייתה של לאה אמנו שנעשו עיניה רכות עד שקרעה את גזר הדין והקדימה את אחותה ,ומוסיף הפלא יועץ כי חיובא רמיא על כל אדם לשפוך נפשו בתפילה עבור בניו ובנותיו .מתוך כל זאת עולה יסוד נשגב בעבודת השם ,שחוסנו האמיתי של האדם אינו כפוף למזל או לנתוני הפתיחה החיצוניים ,כי אם לכוחה הכביר של זעקת הלב הטהורה המבקיעה רקיעים ובוראת מציאות חדשה של ישועה ואמת בכל עת ובכל מקום.