מדוע לא היה בנישואי יעקב ולאה קידושי טעות?

מדוע לא היה בנישואי יעקב ולאה קידושי טעות? וכאשר אנו מתבוננים בנבכי הלילה הגורלי שבו נטמנה העלילה הגדולה של תחילת בניין שורש האומה ,עומדים אנו מול פלא עצום המזעזע את אמות הסיפים של מושגי הקניין והקידושין .הלא יעקב אבינו עבד שבע שנים תמימות בעבור רחל ביתו הציערה ,ובליל הכלולות מוסר לה את הסימנים ומקדש אותה בכל כובד קדושתו ,וכשמפציע אור בוקר ומתברר כי תחת…

מדוע לא היה בנישואי יעקב ולאה קידושי טעות? וכאשר אנו מתבוננים בנבכי הלילה הגורלי שבו נטמנה העלילה הגדולה של תחילת בניין שורש האומה ,עומדים אנו מול פלא עצום המזעזע את אמות הסיפים של מושגי הקניין והקידושין .הלא יעקב אבינו עבד שבע שנים תמימות בעבור רחל ביתו הציערה ,ובליל הכלולות מוסר לה את הסימנים ומקדש אותה בכל כובד קדושתו ,וכשמפציע אור בוקר ומתברר כי תחת החופה עמדה לאה אחותה הגדולה ,זועק יעקב אל לבן מתוך כאב פנימי עמוק ,מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רימתני .ומתוך דברים נוראים אלו צפה ועולה קושיא עצומה שאין לה מענה פשוט ,שהרי אם יעקב קידש את מי שחשב שהיא רחל ,ומפרש רש"י שלא הייתה אלא לאה מפני שרחל מסרה לה את הסימנים ,נמצא לכאורה שכל מעשה הקידושין היה בטעות גמורה ,וממילא אין כאן שום חלות קידושין ותופסים הם כקידושי טעות שאין בהם ממש ,ואיך הוקם מתוך כך בית בישראל וכיצד עמדו השבטים הקדושים על אדני אמת אלו. וכאשר אנו באים להאזין אל קול התורה הקדושה מתוך פרשת השבוע ,פרשת ויצא ,פוגשים אנו בפסוקים המזעזעים את לב הרואה ומגלים את פשט המעשה בכל עוצמתו .ככתוב בתורתו הקדושה" :ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רימתני"( .בראשית כט כה)

רש"י (בראשית כט כה) פירש ,ויהי בבקר והנה היא לאה ,אבל בלילה לא הייתה לאה ,לפי שמסר

יעקב סימנים לרחל וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי ,עמדה ומסרה לה אותו סימנים .וביאור הדברים והרחבתם הוא כי רש"י הקדוש פותח לפנינו את מעמקיו של אותו לילה נורא שבו נרקמה מציאות חיים בלתי נתפסת ,שבה רחל האהובה ,במסירות נפש עצומה ובאצילות רוח שאין למעלה הימנה ,מוותרת על כבודה ועל שמחת כלולותיה כדי שלא לבייש את אחותה לאה לעיני הכל ,ובכך היא מעבירה אליה את הסימנים החסויים ,מתוך מבט אלוקי רחב הרואה מעבר למסך השעה. הריב"א (בראשית כט כה) חידש ,כי מה שהקשה רבינו תם היאך לא היו קידושי טעות ,הביא בשם רבינו אליקים שיעקב באמת התיירא מרמאותו של לבן גם לאחר מסירת הסימנים שמא יביא לו את לאה ,ולפיכך אמר בלבו אם זאת היא רחל יהיו הקידושין לשם רחל ואם יחליף לי את רחל ללאה יהיו לשם לאה ,כדי שלא תהיה בעילתו בעילת זנות .וביאור העניין והרחבתו הוא כי הריב"א חושף לפנינו את עומק מחשבתו של יעקב אבינו אשר הגן על טהרת מעשיו בכל רגע ורגע ,ובאמצעות תנאי פנימי זה מנע מראש כל אפשרות של פגם וטעות ,ומתוך כך אנו מבינים כיצד הבסיס לכל בניין האומה נבנה מתוך חישוב מדויק ויראת שמים טהורה. ובהגיענו אל היכלם של סוגיות הש"ס ומדורי התלמוד המאירים את שבילי ההלכה ,נראה כיצד חז"ל פותחים לפנינו את שערי ההבנה העמוקים בסוגיה זו. במדרש בראשית רבה (פי"ח ט') ביאר ,ר' יונה בשם ר' שמעון אמר ,זונה שהיא עומדת בשוק ובאו עליה שנים ,הראשון פטור והשני חייב משום בעולת בעל ,וכי נתכוון הראשון לקנותה בבעילה? הדא אמרת בעילת בני נח קונה שלא כדת .וביאור הדברים והרחבתו הוא כי חכמי המדרש חושפים לפנינו יסוד נשגב בהבנת דיני בני נח ,לפיהם ישנו כוח מיוחד בבעילה המכוננת קניין אישות גם ללא כונת קידושין מפורשת ,ובכך מתבאר כיצד מציאות הנישואין יכולה להתכונן ממדדים אחרים לחלוטין מאשר דיני ישראל המוקפדים. בתלמוד ירושלמי (מסכת קידושין פרק א הלכה א) חידש ,מילתא דר"א אמרה והוא שנתכון לקנותה, מילתא דשמואל אמרה אפילו לא נתכון לקנותה .וביאור העניין והרחבתו הוא כי סוגיית הירושלמי פותחת לפנינו מחלוקת עמוקה בין תנאים ואמוראים האם מעשה הקידושין או הביאה אצל בני נח דורש כוונה ודעת קניין ,או שמא כוח המעשה לבדו פועל את פעולתו ,ומתוך סוגיה זו נובעת ההבנה כיצד שורשי המעשים מתחברים אל עומק המציאות. ובהגיענו אל שערי עמקותם של הראשונים והאחרונים הדנים בשאלה הנשגבה הזו ,נראה כיצד הם מפלסים את נתיב ההלכה בסוגיית איסור שתי אחיות בחוץ לארץ ומשמעות מעשיו של יעקב אבינו. הדבר מתבאר בדברי הרמב"ן (בפרשת תולדות) שכתב ,כי בחוץ לארץ לא היה להם דין של ישראל כלפי איסור של שתי אחיות ,ולפיכך נפטרה רחל בדרך לכניסתם לארץ ישראל כדי שלא ייכשל חלילה באיסור שתי אחיות .הרמב"ן מגלה לנו שקדושת הארץ ודיני התורה המוחלטים היו מוגבלים באותם ימים לפי מקום הימצאם ,ומכוח זאת לא חלו על האבות איסורי התורה קדם שניתנה תורה וקדם שנכנסו לגבולות הארץ ,ובכך מתיישבת הקושיא הגדולה כיצד נשא יעקב את שתי האחיות.

הגרי"ז בחידושיו על מסכת יבמות (דף צח ע"א) ביאר ,דעריות דאישות כגון חמותו אשת אח כלתו או איסור שתי אחיות אינן רק באישות ישראל אבל באישות בן נח ליתא לכל עריות דאישות, וביאור שיטתו דחלוקה אישות בן נח בחפצא מאישות דישראל ומי שמקדש באישות בן נח אינו יכול להחיל איסורי עריות רק דין בעולת בעל ותו לא .מרן הגרי"ז צולל אל תוך ההגדרות היסודיות של חפצא דאישות ,ומלמדנו שמהות הקידושין של בן נח שונה בתכלית משל ישראל ,ואינה נושאת בתוכה את מערכת איסורי העריות הקפדנית ,ובכך נפתח לפנינו פתח עצום להבנת מציאות חייהם של האבות בטרם ניתנה תורה לישראל. וכאשר אנו מוסיפים לעלות בסולם העמקה אל דברי המאירים הגדולים ,נפגשים אנו במשנתו הנפלאה של המהרש"א המפלסת נתיב חדש ויסודי בהבנת מערכת הקידושין והאירוסין של יעקב אבינו. המהרש"א (סנהדרין דף יא ע"ב) חידש ,דלישנא דקרא הבה את אשתי ולא את רחל נראה שכבר היה עליה חלות דין אישות ואם תתמה היאך כבר הייתה אשתו? דיש לומר שקידשה בשכר שבע שנות העבודה ואל תתמה היאך נתקדשה לו והלא המקדש במלוה אינה מקודשת? דיש לומר דקידשה בהנאת מחילת מלווה דבזה חלים הקידושין כדאיתא בגמרא במסכת קידושין (דף ו' ע"ב) ויש לומר דקידשה בהנאת מחילת מלוה .וכאשר מעמיקים במבטו של המהרש"א מתגלה כי שורש הקשר והדבקות לא החל רק בליל הכלולות אלא טמון היה בעצם עבודת השנים הארוכות שבהן נטמנה כל מהות מסירות נפשו ,שכן כוחה של יגיעת כפים עצומה זו הפך למעשה קניין רוחני ומעשי כאחד, המחיל חלות אישות אמיתית ועמוקה עוד בטרם נכנסה אל החופה ,ובכך נסללת דרך מופלאה המאירה את פשט הכתובים באור חדש ומרתק המראה כיצד כל רגע של עמל נושא בקרבו פירות נצחיים של בניין הבית. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ה אבן העזר סימן יב) ביאר ,כי מעשה יעקב אבינו בהכנסת לאה במקום רחל אינו בגדר קידושי טעות המפקיעים את החלות ,משום שכל בריתו של יעקב הייתה מכוונת אל עיקר בניין הבית ועל דעת כן מסר את הסימנים ,וכאשר מעמיקים בדבריו מתגלה כי דעת האדם בקידושין אינה מצטמצמת אך ורק לפרט חיצוני מסוים אלא ליסוד המהותי של הקמת השושלת ,ולכן אף אם חל שינוי חיצוני במציאות ,תוקף המעשה נשאר באיתנו מכוח ההסכמה הפנימית והרצון העמוק לכונן את בית ישראל. מו"ר הגר"א וייס בשו"ת מנחת אשר (חלק ב סימן עה) חידש ,כי חלות הקידושין של האבות בחוץ לארץ נשענת על דינים שמעבר למסגרת ההלכתית הרגילה של בני ישראל ,שכן מעשיהם היו בבחינת תיקון עולמות עליונים ,ומתוך מבט זה נפתחת ההכרה שמעשה האבות אינו נבחן רק במשקפיים משפטיים צרים ,אלא כמערכת רוחנית כוללת המקיפה את כל רזי הבריאה ,שבה כל פרט ופרט במעשה הנישואין מכוון להעמדת האומה על תילה מתוך השגחה פרטית עליונה. ומתוך סוגיה עמוקה זו עולים ומתבררים שורשי הלכה למעשה הנוגעים לדיני קידושין וטעות בהם .כאשר אדם עושה מעשה ודעתו נתונה אל העיקר המהותי ,כגון מי שנתן טבעת או כסף מתוך כוונה ברורה להתקשר בקשר של קיימא ,הרי שאף אם התברר לו לאחר מכאן פרט צדדי שונה מכפי ששיער תחילה ,אין בכך כדי להפקיע את עצם המעשה ,שכן כוח הדעת המכוון אל השורש

פועל את פעולתו ומחיל את החלות הנדרשת .ועוד מתברר מתוך הדברים כי כוחו של תנאי פנימי או מחשבה מוקדמת המכוונת לכל אפשרות מסוגלת לבנות מחיצה איתנה בפני כל חשש של טעות או פגם ,באופן המלמדנו עד כמה גדולה חשיבותה של מחשבה צלולה וישרה בבניין עולמו הרוחני של האדם .לצד זאת ,עולה הנהגה יקרה לחיים ,שכל מעשה גדול של בניין ויצירה בעולם צריך שיעשה מתוך מבט רחב הרואה את המטרה השלמה ,ולא להיבהל משינויים שבאים מן הצד ,אלא לדעת לנתב את האמת מתוך פשטות וענווה. וכאשר מרחיבים את המבט אל הממדים הרעיוניים העמוקים הצומחים מתוך פרשת הכלולות הנסתרת הזו ,מתגלה לפנינו תמונת עולם שבה נסתרות דרכי השם מתוך עומק ההסתרה והחושך לכאורה .הלילה שבו התחלפה רחל בלאה אינו מהווה רק תקרית היסטורית או מכשול משפטי גרידא, כי אם פתח אל הסוד הגדול של בניין האומה המתרחש דווקא מתוך מקומות נסתרים מעין כל, שבהם האדם פועל באמונה פשוטה מבלי לראות את מלוא התמונה הברורה .הבחירה של רחל למסור את הסימנים ,והתמסרותו של יעקב לעבודת השנים הארוכות ,מלמדות כי כל מהלכי ההיסטוריה הישראלית בנויים על רבדים נסתרים שבהם יד השם מנווטת את הצעדים למקום שאליו האדם בעצמו לא היה יודע לכוון מדעתו .מתוך כך מובן כי בניין הבית היהודי אינו מונח רק על גבי הסכמים גלויים וחיצוניים ,אלא על גבי שורש עמוק של השגחה פרטית המאגדת בתוכה את הברכה ,את האמת ואת הענווה ,ויוצרת מתוך ההיפוך לכאורה את השלמות הגדולה ביותר של הקמת שבטי י-ה. בנבכי נפשו של האדם פועמת לעיתים קרובות אותה תחושה של חשיכה ושל תפנית בלתי צפויה ,שעה שתוכניותיו הברורות מתהפכות עליו כהרף עין ונדמה לו כי כל עמלו ירד לטמיון. אלא שמשנתם של אבות עולם מלמדת את האדם פנימה שלא לפחד מן הרגעים שבהם המציאות מתגלה בשונה מכל מה שציפה לו ,שכן דווקא מתוך אותם רגעי משבר וסתירה פנימית נפתחים שערי האמונה וההתחדשות .האדם נדרש להתבונן אל תוך נבכי ליבו ולהבין כי כל תפנית וכל ניסיון אינם אלא חלק ממהלך אלוקי עמוק המכוון את צעדיו אל המקום הנכון ביותר עבורו ,ומשום כך כאשר האדם בוחר להאמין באמונה שלמה שאין מקרה בעולם וכי כל פרט ופרט מנוהל ברחמים עצומים ,נרגעת סערת הנפש והוא זוכה לראות את האור הגדול המפציע מתוך העלטה ,מתוך ענווה פנימית המקבלת באהבה את דרכי השם ומתוך דבקות איתנה המאירה את כל הליכותיו בחיים. מתוך עומק מאורעות אותם ימים נבנה נדבך יסודי במצפן הפנימי של האדם ,המלמד כיצד לנהל את אורחותיו מתוך אחריות עמוקה לזולת ומבט נקי מנגיעות אישיות .מעשה המסירות של רחל אמנו שוויתרה על כבודה ובלעה את עלבונה כדי למנוע את כלימת אחותה ,מציב לנגד עינינו מורה דרך מוסרי שאינו נשען על סיסמאות חיצוניות אלא על לב פתוח ורגיש לכאבו של האחר. האדם נושא בתוכו את ההכרה כי גדלות אמיתית אינה נמדדת בניצחונות פורמליים אלא ביכולת להחזיק באמת פנימית תוך שמירה קפדנית על כבודו של הזולת ,מתוך הבנה שכל צעד שאדם עושה בעולם משפיע על מרקם החיים וזורע חיים או חורבן בסביבתו ,ועל כן נדרש האדם לכוון את מעשיו ביושר ובנקיון כפיים. ומכאן ניקח עמנו תובנות חיים מאירות לכל יום ויום מתוך עולמם של אבות עולם ,ללמוד כיצד לאחוז באמת הפנימית גם כאשר המציאות סביבנו מתהפכת ומשנה את פניה ברגע אחד .האדם

נדרש לפסוע בנתיבי יומו מתוך אמונה פשוטה שכל צעד וצעד מנוהל בהשגחה עליונה מדויקת, ומתוך ראיית הטוב וחסד עם הזולת כפי שהשכילה רחל אמנו למסור את נפשה למען אחותה.

עיקר העניין: כל מהלכו של יעקב אבינו בבית לבן ופרשת הכלולות הנסתרת אינם רק זכרון רחוק מעולמם של אבות ,כי אם יסוד נצחי המפעם בכל לב יהודי המבקש לבנות את ביתו ואת חייו מתוך קדושה וטהרה .הלילה שבו נתחלפה רחל בלאה מגלה לנו כי דווקא מתוך מקומות של הסתרה עמוקה וחושך מוחלט שבהם האדם אינו רואה את פני הדברים לאשורם ,צומחת הישועה הגדולה ביותר ומתגלה בניין האומה השלם .ומכאן נפעם הלב בהבנה עמוקה שאין שום מקרה בעולם וכל משבר או הפתעה בחיים אינם אלא קריאה אל העמקת הדבקות והאמונה בבורא כל העולמים. החיים האמיתיים מתגלים לא במה שהעין החיצונית רואה ברגע הראשון של המבחן ,כי אם בטהרת הלב ובעומק הכוונה הבוחרים להאמין בטוב הנסתר בכל מעשה ומעשה ,ומתוך כך לזכות לבנות עולם של אמת ,אהבה ואמונה שלמה.