למה אנחנו אומרים שלום עליכם למלאכים בליל שבת בזמננו שאין הם מלווים אותנו?

למה אנחנו אומרים שלום עליכם למלאכים בליל שבת בזמננו שאין הם מלווים אותנו? שעות הכושר הקדושות של ליל שבת ,שעה שבה האור העליון יורד ועוטף את פני הבריאה, ומתוך מנוחת הנפש של קבלת השבת שבים בני ישראל לבתיהם מבית הכנסת מלווים בניחוח של קדושה עליונה ,מעמידות אותנו בפני פלא נשגב ואיתן .הנה קבעו ישראל קדושים לשורר ברוב עם את הפיוט המפעים של שלום עליכם למלאכי השרת…

למה אנחנו אומרים שלום עליכם למלאכים בליל שבת בזמננו שאין הם מלווים אותנו? שעות הכושר הקדושות של ליל שבת ,שעה שבה האור העליון יורד ועוטף את פני הבריאה, ומתוך מנוחת הנפש של קבלת השבת שבים בני ישראל לבתיהם מבית הכנסת מלווים בניחוח של קדושה עליונה ,מעמידות אותנו בפני פלא נשגב ואיתן .הנה קבעו ישראל קדושים לשורר ברוב עם את הפיוט המפעים של שלום עליכם למלאכי השרת ,אלא שהלב נמלא תמהון ופליאה נוקבת למקרא דברי הפוסקים והנהגות הקדמונים ,שהרי לכאורה בזמננו אין המלאכים מלווים את האדם מבית הכנסת לביתו כמקדם ,ואם כן מאי טעמא ומכוח איזה יסוד ממשיכים אנו לקרוא בשלום אל המלאכים הנעלמים ,שעה שהשביל נראה לכאורה ריק מנוכחותם הנגלית .התמיהה הזו פותחת שער עמוק לבירור יסודי בגדרי השליחות המלאכית ,במבנה המציאות הרוחנית של הימים הטהורים הללו ,ובסוד המנהג הקדוש שאינו פוסק פומיה ממנהג ישראל סבא. ומתוך מבט אל פרשת השבוע ,מצינו רמז עמוק ועניין נשגב לעניין לוויית המלאכים מתוך הפסוק העוסק במפגש מחנות המלאכים עם יעקב אבינו בדרכו ,וכך נאמר בפרשה ללא ניקוד: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלוהים זה ויקרא את שם המקום ההוא מחניים (בראשית פרק לב פסוק ג) .פסוק זה פותח פתח רחב להבין את נוכחותם של מחנות המלאכים המקיפים את האדם, ומעורר את הבירור סביב שאלת הלווייתם והופעתם לפני האדם. רש"י (בראשית לב ג) ביאר מחנה אלוהים זה ,וכתב כי ראה שני מחנות של מלאכי השרת מחנה של ארץ ישראל ומחנה של חוץ לארץ המקבלים פניו ,ומבאר בזה כי נוכחותם של שליחי עליון מלווים את האדם ההולך בדרכי ה' ומעניקים לו שמירה עליונה ומיוחדת בכל נתיבותיו. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (בראשית לב ג) חידש כי ראיית המחנות מורה על כך שהקב"ה מוסר את עבדיו הנאמנים לשמור דרכיו על ידי מלאכים המלווים אותם בכל מעשיהם ,ומבאר כי יש כאן גילוי נפלא של השגחה עליונה המקיפה את האדם ופורסת עליו כנפי שמירה קדושות בשעות של דרך ומסע. רבי חיים בן עטר האור החיים הקדוש (בראשית לב ג) ביאר כי הופעת המלאכים באה ללמד על ההשגחה הפרטית העוטפת את האדם בכל עת ובכל שעה ,ומתוך כך מבאר את שורש העניין שבו זוכים ישראל להתעלות ולהרגיש את הקדושה העליונה העוטפת אותם בימים ובזמנים המיוחדים, המורים על כך שאין האדם לבדו במערכה אלא מחנות של מעלה צופים ומלווים את צעדיו. הגמרא במסכת שבת (קי"ט ע"ב) תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשהגיע לביתו ונר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ,ומבאר כי יש כאן גילוי עליון המלווה את האדם בצעדיו הראשונים אל תוך קדושת השבת. רש"י (שבת קי"ט ע"ב) ביאר שני מלאכי השרת ,וכתב כי המלאכים הללו משמשים כשומריו ומלוויו של אדם בשעה שהוא שב לביתו בקדושת השבת ,ומתוך כך מתעורר הדיון העמוק האם מציאות מופלאה זו נוהגת בכל דור ודור או שמא היא שייכת למעלות הרוחניות של אותם ימים.

תוספות (שבת קי"ט ע"ב ד"ה שני מלאכי השרת) ביארו את עניין לוויית המלאכים וטיבם של המחנות הללו המלווים את האדם ,ומבארים כי הופעתם קשורה קשר הדוק למציאות השבת ולשולחן הערוך ולכבוד היום ,ומתוך דבריהם מתבארת השפעת קדושת השבת על מעטפת ההשגחה המקיפה את בני ישראל בכל אתר ואתר. רבי דוד אבודרהם (סדר תפילת ערבית של שבת) כתב כי נהגו ישראל לומר שלום עליכם מלאכי השרת כנגד אותם שני מלאכים המלווים את האדם מבית הכנסת לביתו ,ומבאר בזה את עניין קבלת פניהם של שליחי מעלה המביאים עמם ברכה ושלום לתוך מעונו של האדם ביום השבת, המורה על החיבור העמוק בין שולחן השבת של מטה להיכלות של מעלה. רבי יעקב מולין המהרי"ל (הלכות שבת סימן י') ביאר כי נוהגים לומר שלום עליכם כשבאים לביתם מבית הכנסת בליל שבת מחמת המלאכים המלווים את האדם ,ומבאר כי מנהג קדוש זה שורשו במסורת ראשונים המורים על גודל ההשגחה והקדושה המתפשטת בבית יהודי בשעות הלילה המיוחדות הללו ,ומתוך כך למדנו על החובה והזכות הגדולה לקבל פני שכינה ומלאכי קודש בבואנו אל המנוחה. בעל ספר כל בו (סימן ל"ד) חידש כי אמירת שלום עליכם נובעת מן המציאות הרוחנית העליונה השורה בבית עם כניסת השבת ,ומבאר כי אף שהליווי מתגלה במדריגות עליונות ,מנהג ישראל קדושים להקפיד על אמירה זו מתוך הכרה עמוקה בקשר שבין איש ישראל לבין מחנות המלאכים הסובבים אותו ומעטרים את דרכיו באור קדוש וטהור. מרן החתם סופר בספר מנהגי החתם סופר (סימן פ"ה ס"ק ו') כתב כי לא אמר שלום עליכם בליל שבת ,ומבאר כי הטעם לכך הוא משום שכיוון שאין המלאכים מלווים כמקדם לא נהג לאומרו, ומתוך דבריו למדנו על דקדוקי ההלכה והנהגת יחידי סגולה לצד מנהג העולם המבוסס על טעמים נשגבים. בשו"ת דברי יציב (או"ח סימן קכ"ג) ביאר את קושיית מנהג העולם באמירת שלום עליכם בזמננו, ומבאר כי יתכן ששבת זו זוכים להארת פנים מיוחדת ולמלאכים אחרים שגבוהים במדריגתם מאלו דימות החול ,ומכוח זה שפיר אומרים להם שלום עליכם אף שאין הלוויה הרגילה כקדם ,ומתוך כך מעמיק בביאור שיטת המנהג. מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק א' סימן ר"ה) חידש לבאר כי הגם שבזמננו אין המלאכים מלווים אותנו כבזמנים הראשונים ,מכל מקום בשעת התפלה ובקדושת השבת אף אנו זוכים להתעלות ולהשראה עליונה ,ובזה מתיישב מנהגנו הקדוש לומר שלום עליכם בליל שבת כשחוזרין מבית הכנסת מתוך קדושת היום. רבי יוסף חיים זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (סימן י"א) ביאר את עניין אמירת שלום עליכם ,ודן בהרחבה האם אומרים התכבדו מכובדים אף בזמננו ,ומבאר את הנהגת הדורות באמירת פיוט זה מתוך מסורת אבות המורה על קדושת השבת וההשגחה המלווה את בני ישראל. מתוך הסוגיה העמוקה ודיוני הפוסקים בסוגיית אמירת שלום עליכם בזמננו ,עולות נפקא מינות למעשה ההלכה וההנהגה בכל בית יהודי .נפקא מינה אחת נוגעת להנהגת היחיד מול מנהג הציבור,

שכן אף שיש מגדולי עולם שבחרו שלא לומר פיוט זה מחמת שאין המלאכים מלווים כמקדם, מכל מקום מנהג העולם עומד בתוקפו לסמוך על כך שבקדושת השבת ובשולחן הערוך נפתחים שערי אורה עליונים המזכים את בני הבית בנוכחות קדושה המצדיקה את שירת השלום. נפקא מינה נוספת מתגלה בהכנת הבית לקראת שבת ,שבה ניכר כי הדלקת הנרות ועריכת השולחן אינם רק עניין טכני של לכבוד שבת ,כי אם פעולה רוחנית המושכת השראת שכינה ומלאכי עליון לתוך מעונו של האדם ,ובכך ממלאת את החלל באור המאפשר את אמירת הפיוט בלב שלם. עוד עולה למעשה כי מי שרגיל להקפיד על מנהגי אבותיו ואומר שלום עליכם בנעימה ובשמחה, הרי הוא נסמך על גדולי הפוסקים שביארו כי מלאכי שבת עילאיים הם וגבוהים במדריגתם, וממילא יפה עושים ישראל שלא ביטלו מנהג קדוש זה ששורשו במעמקי נשמת האומה. מבט פנימי אל עומק משמעותם של הדברים פותח צוהר אל סוד הקשר המופלא שבין עולמנו הגשמי לבין היכלות העליון ,שעה שיום השבת פורש את כנפיו על פני המחנה .האמירה של שלום עליכם אינה רק ביטוי טכני של קבלת פנים חסרת שורש ,כי אם גילוי עמוק של הכרת הטוב והתחברות אל השפע האלוקי היורד ומציף את הבית היהודי ביום קודש זה. כאשר בני הבית שבים מבית הכנסת ומקבילים את פני המלאכים בשירה וברגש ,הם מעידים בכך כי קדושת השבת פועלת מציאות חדשה לגמרי ,שבה האדם מרגיש שביתו אינו עוד דירת ארעי חומרית ,אלא מעין היכל קודש המאיר באור השכינה .ההמשכה הזו של שלום עליכם מלמדת אותנו כי מנהג ישראל אינו מבוסס אך ורק על מציאות גלויה לעין כל ,אלא על תפיסה עמוקה המאמינה כי האמונה והכיסופים הקדושים פועלים בעולמות העליונים ומושכים שפע וברכה ,וכי כל יהודי המדליק נר ועורך שולחן לשבת פותח שערים נסתרים המזכים אותו להיות חלק ממחנה השכינה ומפמליית של מעלה. בקומה נוספת של עומק ובירור רעיוני ,מתבאר כי עצם הקריאה לשלום אל המלאכים מבטאת את יכולתו של האדם להשפיע ולהקרין הוד קדושה על סביבתו הקרובה והרחוקה כאחד .כאשר האדם פוסע בנתיבי החיים ובמיוחד בשעות המיוחדות של כניסת השבת ,אינו רק מקבל שפע וברכה מלמעלה ,אלא בכוח אמונתו ובטהרת ליבו הוא נעשה שותף פעיל במהלך ההשפעה העליונה, עד שפיוט שלום עליכם הפך לסמל מובהק של הרמוניה עליונה בין עולם המעשה לעולמות הרוחניים .ההכרה הזו מעניקה משמעות מחודשת לכל מנהג ישראל ,ומלמדת אותנו כי גם כאשר לכאורה נשתנו העיתים ונסתרו ההשגות הגדולות מעיני בשר ,עדיין כוחם של ישראל במסירות נפשם ובקיום המצוות מקיים את היסודות הקדושים הללו באור חדש ומופלא שאינו פוסק לעולם. במבט פנימי המאיר באור החסידות והמחשבה ,מתבאר כי אמירת שלום עליכם אינה רק פנייה אל יצורים רוחניים חיצוניים ,כי אם עבודה פנימית עמוקה בנפשו של האדם פנימה .המלאכים הבאים אל ביתו של יהודי בערב שבת מסמלים את הכוחות העליונים ואת ניצוצות הקדושה הנסתרים המבקשים להתלבש ולהתעטף בתוך עולמו הגשמי של האדם .כאשר האדם מקדם את פניהם בשלום ,הוא קורא דרור ומרווח לכוחות הטהורים הללו לבוא ולשכון בתוך חדרי ליבו ,ובכך הוא ממזג את האור האלוקי האינסופי עם מציאות חייו היומיומית.

תורת החסידות מלמדת כי כל יהודי המחזיר את פניו אל ביתו ומקבל את השבת מתוך שמחה ויישוב הדעת ,מעורר בקרבו את בחינת המלאך הקדוש ,שכן הנשמה היתרה ניצבת בתוכו ומאירה את כל ישותו באור יקרות ,עד שהשלום שהוא אומר למלאכים הוא בעצם שלום והרמוניה פנימית המחברת את כל העולמות לאחדות אחת שלמה ומופלאה. מתוך הסוגיה המופלאה וההליכה בנתיבות המנהג וההלכה מתגבש ונבנה המצפן המוסרי וההנהגה הראויה לכל איש ישראל המבקש לנהל את צעדיו באמת ובישוב הדעת. ההנהגה הציבורית והאישית העולה מתוך הדברים אינה מסתפקת רק בהליכה טכנית אחר הנגלה לעין ,כי אם בתביעה עמוקה שלא לאבד את הרגישות הרוחנית ואת האמון במסורת קודש גם כאשר פני הדור נראים שונים והשגות הנסתר נעלמות מעיני בשר .האחריות המוטלת על הציבור ועל הפרט היא לאחוז בעוז במסורת אבות ובמנהגי ישראל הקדושים מתוך הבנה כי כל מנהג שנתקבל בכלל ישראל טמון בו אור עליון המאיר את נתיבותיו של האדם ,ומלמד אותו שלא ללכת אך ורק אחר החושים החיצוניים ,אלא לפתוח את הלב והדעת אל מציאות החיים השלמה שבה שמים וארץ מתחברים יחד לאהבה ולאמונה קדושה. מכאן אנו לוקחים תובנות מאירות לחיים יום יום ,לדעת כי כוחה של אמונה פשוטה ומסירות נפש למסורת אבות מסוגלים לבנות פך של שמן טהור בתוך כל לב ולמשוך שפע וברכה על מעונו של האדם .כי כאשר האדם פוסע בנתיבי חייו בישוב הדעת ומתוך התחברות אל קדושת השבת וההשגחה ,הוא זוכה להרגיש שאין רגע שבו הוא עזוב לנפשו ,אלא מחנות של מעלה סובבים ומאירים את צעדיו באהבה ובאמונה נצחית המלווים אותו בכל אתר ואתר אל האור הגדול.

עיקר העניין: מסע העיון הנפלא בסוגיית אמירת שלום עליכם בליל שבת מעמיד לנגד עינינו את היסוד העמוק לפיו חיי האדם אינם מנוהלים באקראי החומרי לבדו ,כי אם מתוך חיבור מתמיד אל היכלות הקודש וההשגחה העליונה .ראינו כיצד דברי הגמרא ,הראשונים והאחרונים פותחים לנו שערים להבין שכל מנהג ישראל קדושים שטוף באור נשגב ,המאיר את נתיבותיו של האדם ומלמד אותו להביט אל מעבר למסך הטבע הגלוי.