מה הייתה השיחה בין יעקב אבינו ע"ה למלאך שנאבק עמו?

מה הייתה השיחה בין יעקב אבינו ע"ה למלאך שנאבק עמו? עצם הסוד האפוף בעמידת יעקב אבינו ע"ה מול שרו של עשיו באישון לילה במעבר יבוק ,פותח לפנינו צוהר נורא אל שורשי העולמות והנהגת הגלות .והנה הציב השואל יסוד עצום ותמה ,מה הייתה פנימיות השיחה העמוקה בין יעקב אבינו ע"ה למלאך ,עת שאל יעקב מהו שמו והמלאך השיבו בתימהון "למה זה תשאל לשמי" ולאחר מכן ברכו שם .הלא כל עצמה…

מה הייתה השיחה בין יעקב אבינו ע"ה למלאך שנאבק עמו? עצם הסוד האפוף בעמידת יעקב אבינו ע"ה מול שרו של עשיו באישון לילה במעבר יבוק ,פותח לפנינו צוהר נורא אל שורשי העולמות והנהגת הגלות .והנה הציב השואל יסוד עצום ותמה ,מה הייתה פנימיות השיחה העמוקה בין יעקב אבינו ע"ה למלאך ,עת שאל יעקב מהו שמו והמלאך השיבו בתימהון "למה זה תשאל לשמי" ולאחר מכן ברכו שם .הלא כל עצמה של שאלה זו דורשת ביאור ,שהרי מצינו מבוכה רבת פנים במפרשי התורה והראשונים להבין מהו פשר הסירוב של המלאך לגלות את שמו .האם היה זה מתוך שאין למלאכים שם קבוע אלא לפי שליחותם ,או שמא מתוך שלא רצה ליטול עטרה וכבוד ,או לפי שהמנוצח אינו רוצה לפרסם שמו מחמת הבושה ,או שמא גילה לו במילים אלו ממש את עצם מהות שמו ושליחותו .זעזוע זך של חרדת הקודש ועומק העיון מתפשט באוויר ,עת אנו קרבים לברר את שיחתם של קודש וחול והנהגת ההשגחה העליונה. ומתוך הדרמה הגדולה של האבקות השר עם יעקב באישון לילה עד עלות השחר ,אנו פוסעים בחרדת קודש אל מקראות הקודש בפרשת השבוע ,לראות עין בעין כיצד נטמנו יסודות השיחה הפלאית בתוך פסוקי התורה. “וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם" (בראשית לב ,ל).

הכתוב מעמיד את בקשת יעקב אבינו ע"ה לדעת את מהות המלאך ,ומנגד את תשובת המלאך המכסה והמגלה כאחד ,ואת ברכתו במקום ההוא. רבינו יוסף בכור שור (בראשית לב ,ל) מפרש :כי אני שאלתי שמך כי הנוצח רוצה לפרסם שמו כדי שתהא הגבורה נזכרת על שמו ,אבל הנצוח אינו רוצה לפרסם דקלון הוא לו שאומרים פלוני היה נצוח ,ועוד אין דרך המלאכים להגיד שמם ...ויברך אותו שם ,ועשה שלום עמו והלך לו .הביאור בדבריו הקדושים הוא ,שבדרך העולם המנוצח מתבייש לחשוף את שמו כדי שלא ייזכר קלונו, ובנוסף אין זה מדרך המלאכים לגלות שמם. רבינו משה בן נחמן ,הרמב"ן (בראשית לב ,ל) מפרש :אין לך בידיעת שמי תועלת כי אין הכח והיכולת בלתי לה' לבדו ,אם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך ,אבל עתה אברך אותך כי כן צוותי ...שהודה לו על כל הברכות שם במקום ההוא על כרחו ,כי לא רצה יעקב להמתין לו עד בית אל .הביאור בדבריו הקדושים הוא ,שאין בידיעת שם המלאך שום תועלת ,לפי שאין לו כוח עצמאי כלל ,אלא הכל תלוי ברצון הבורא יתברך ,והמלאך הודה לו על הברכות על כורחו. רבינו בחיי (בראשית לב ,ל) מפרש :אין לנו שם קבוע כי שמותינו משתנים לפי השליחות ,או יאמר למה זה תשאל לשמי אין דרכנו לגלותו שאין מלאך רוצה לגלות שמו שלא ליטול עטרה וכבוד לאמר נס זה עשה פלוני כאילו תלוי בו הדבר ...ויש שפירשו למה זה תשאל לשמי ואני מנוצח ודרך העולם שהמנצח מגלה שמו כדי שיתכבד אבל המנוצח אינו רוצה לגלות כדי שלא יתבייש. הביאור בדבריו הקדושים הוא ,ששמות המלאכים משתנים לפי גדר שליחותם ,ואין הם חפצים ליטול כבוד ועטרה המגיעים לבורא לבדו. רבינו חזקיה בן מנוח החזקוני (בראשית לב ,ל) מפרש :אינך צריך לשאול שמי ,נוהג בעולם כשהולכי דרכים נפגשים שלא ראו זה את זה מימיהם הם מרגילים בעת פרידתם דברי אהבה ורעות ושואלים זה לזה מה שמך שאם תשלח שליח מאתך שמזכיר שמך אשלים חפצך ...והמלאך השיבו אינו צריך לכך ,דבר אחר אינך צריך לשאל שמי ,המלאכים אינם רוצים לגלות שמן פן ישביעום בני אדם... דבר אחר שמך שאלתי לשנותו על שם המעשה אבל שמי מה יועיל לך למה תשאלני .הביאור בדבריו הקדושים הוא ,שביקש יעקב לנהוג מנהג אהבה ורעות או לשאול לתועלת ,והמלאך השיבו שאין צורך בכך ואין לחוש להשבעות. רבינו עובדיה ספורנו (בראשית לב ,ל) מפרש :הגידה נא שמך ,המורה על צורתך ועל הפעל הנמשך ממנו כדי שאתבונן על מה קמת לשטן ואשוב בתשובה ואתפלל ,למה זה תשאל לשמי ,כי הצורה האישית לנו היא מדרגת השכלתנו אשר לא תבואר בשום דבור כאמרו והוא פלא והפעל שלה הוא כפי הרצון האלהי .הביאור בדבריו הקדושים הוא ,שיעקב ביקש להבין את שורש המקטרג כדי לשוב בתשובה ,והמלאך השיב שמדרגת השכלתו נעלמת ואינה ניתנת להסבר בדיבור. הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין בספרו העמק דבר (בראשית לב ,ל) מפרש :ידוע שמות המלאכים אינו אלא לפי כחם ופעולתם שלזה נוצרו ובאו לעולם ,ואם כן רצה לדעת מה כחו בפרטות ויהי לתועלת כשתהא השעה נצרכת לזה הפרט ,למה זה תשאל לשמי ,מה תהא אתה נצרך אלי הלא אתה מתפלל לפני ה' אשר הוא כח כל הכחות .הביאור בדבריו הקדושים הוא ,שיעקב ביקש לדעת

את כוחו הפרטי של המלאך לתועלת העתיד ,והמלאך השיבו שאין לו צורך בו כי תפילתו היא ישירות לה' יתברך. הגאון רבי יצחק אברבנאל (בראשית לב ,ל) מפרש :למה זה תשאל לשמי ,והנה אמר זה לפי שדרך הלוחמים כשינצחו ויתפשו זה את זה שיהיה המנוצח משתעבד ונכנע למנצח אותו ,וכאשר יתן לו המנצח רשות ללכת לדרכו הנה המנוצח יודיעהו שמו כדי שיוכל המנצח לקראו בכל עת שירצה ויהיה המנוצח חייב לבוא לפניו ...ולזה חשש המלאך שמא יעקב היה שואל שמו לזה התכלית... ולכן בירך אותו שם לומר כי לא יבוא עוד אליו לברכו פעם אחרת .הביאור בדבריו הקדושים הוא, שהמלאך חשש שמא יעקב מבקש לשעבדו כעבד לנצחו ,ולכן הבהיר שאין זה יאות למלאכי עליון ובירכו במקום כדי לסיים את שליחותו. ומתוך בירור מקראות הקודש בפירושי הראשונים והמפרשים ,אנו עולים אל היכלם של תנאים ואמוראים בסוגיות הש"ס והמדרשים ,לעיין בגדרי שמות המלאכים ,מהות הברכה והמפגש באישון לילה. חכמינו זכרונם לברכה במסכת יומא (דף פג ע"ב) ביארו :כי רבי מאיר הווה דייק בשמא ,דכד הוה חזי שמא דאינשא הוה מבין מתוכו עניינו ומהותו .הביאור בדבריהם הקדושים הוא ,ששם הדבר אינו רק כינוי בעלמא אלא הוא עצמיות הדבר ומהותו הפנימית ,ועוד התבאר ששרו של עשיו היה בו עירוב טוב ורע ,וזה מה שהיה פליאה בעיני יעקב שביקש לדעת מה שמך ומה עצמותך. חכמינו זכרונם לברכה במסכת יבמות (דף טז ע"ב) ביארו :אמר רב מנשיא בר יפת אמר רב עמרם אמר רב מאי דכתיב וסערת ה' חימה יצאה וסער מתגולל ,זו מטטרו"ן ששמו כשם רבו .הביאור בדבריהם הקדושים הוא ,ששר העולם נקרא בשם פלאי הכרוך בשם רבו ,ומשום איסור קריאה בשם רבו אין להזכיר שמו המפורש ,ולכך השיבו המלאך למה זה תשאל לשמי והוא פלאי. חכמינו זכרונם לברכה בתלמוד ירושלמי במסכת ברכות (פרק ח הלכה ח) ביארו :כבר מילתך אמורה ,והביאוהו התוספות במסכת חולין (דף מט ע"ב ד"ה ואברכה) ובמסכת גיטין (דף סב ע"א) .הביאור בדבריהם הקדושים הוא ,שהמברך נצרך לידע את השם כדי שידע על מי תחול הברכה ,אך ביעקב אבינו ע"ה שכבר נתברך מיצחק אביו מברכיך ברוך ,הייתה הברכה שרויה עליו מצד ההשגחה העליונה מאיליה ,ולא היה זקוק המלאך לידע את שמו ולא היה צורך לשאול בשמו. חכמינו זכרונם לברכה במדרש רבה (פרשת נשא פרשה י) ביארו :בעניין מלאך ה' שנראה אל מנוח ואמר לו למה זה תשאל לשמי והוא פלאי ,לפי שעיקר שליחותו הייתה להפליא נדר נזיר בשמשון, שכן שמות המלאכים נקראים על שם שליחותם באותה שעה .הביאור בדבריהם הקדושים הוא, שאין למלאך שם עצמי קבוע העומד בפני עצמו ,אלא כל שמו מתחדש ומתגלה לפי גדר השליחות שנשתלח בה מן השמים. ומתוך יסודות המדרש והגמרא ,אנו פוסעים אל בירור דברי הראשונים העוברים כחוט השני ליישוב והבנת שאלת יעקב ותשובת המלאך. רבינו יונתן אייבשיץ בספרו אהבת יהונתן (פרשת וישלח) מחדש :כי עד עתה כל מה שהיה יעקב מבקש ,הן הבכורה ,הן הברכה והן צאן לבן ,הוצרך ללכת בשבילן בעקמימות וערמה ,ולכן נקרא

שמו יעקב ,אבל מכאן והלאה יקח הכל בחזקה ,ולכך נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, ויהיה נקרא שמו ישראל .והיה יעקב מסופק אם שליחות זו של המלאך הייתה לדין להתאבק עמו, או שמא עיקר שליחותו הייתה לרחמים לברכו בשינוי השם ,ולכך שאל לו מה שמו ,כי לפי פעולת השליחות כך שמם של מלאכים ובזה יבחין עיקר שליחותו .והשיב לו המלאך למה זה תשאל לשמי ,כי אני שליח לכך ולכך ,ואם כן יש במלאך פנים של זעם ופנים של רצון ,ולכך קרא יעקב את המקום פניאל ,כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ,פנים של זעם ושל רצון. רבינו אברהם סבא בספרו צרור המור (פרשת וישלח) ביאר :כי שאלת יעקב הגידה נא שמך הייתה כדי להחזיק בו ולא להניחו ללכת עד שיגיד לו שמו ,כדי שיהיה בידו כוח להשביעו או לקראו בעת צרה .והשיבו המלאך למה זה תשאל לשמי ,שאין למלאך שום כוח עצמאי ומעמד קבוע ,אלא כל הווייתו וכל שמו תלויים ברצון המפצה אותו לשליחותו ,ועל כן אין שום תועלת בידיעת השם. רבינו יצחק אראמה בספרו עקדת יצחק (פרשת וישלח) מחדש :כי המלאך הבהיר ליעקב שאין הנהגת המלאכים פועלת בדרך של שמות וכינויים כדרך בני אדם ,אלא כוחם נמשך ומאיר לפי המדריגה והשליחות שניתנה להם באותה שעה .ולפיכך השיבו למה זה תשאל לשמי ,כלומר אין לך לחקור בשמי העובר והמשתנה ,אלא להתבונן בברכה ובתוצאה האלקית שנעשתה עמך. ומתוך יסודות הראשונים ,אנו עולים אל היכלם של גדולי האחרונים ,אשר דלו מים חיים וביארו עומקים נפלאים בשיחת יעקב אבינו ע"ה והמלאך. הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בספרו כתב סופר (פרשת וישלח) ביאר :כי הנה התאבקות זו עם המלאך מרמזת על הגלות ,ובגולה ישראל מכניעים עצמם לפני שרים כדי להקל עול הגלות ,אך כל זה לא יועיל אם ה' לא ירצה .והיינו ששאל יעקב הגידה נא שמך בלשון בקשה וכניעה ,והשיבו המלאך למה זה תשאל לשמי ,אין בידי לעשות כלום והכל תלוי ברצון ה' ,ויברך אותו שם ,היינו שבמקום הגלות תהיה ברכת ה' מצויה לו לעולם. הגאון רבי יוסף פאט בספרו פרדס יוסף (פרשת וישלח) מפרש :שהביא בשם ספר הפלאה וספר פרפראות לחכמה ,שעיקר שליחות המלאך הייתה לברך את יעקב בשם ישראל ,והיינו ששמו של המלאך באותה שעה היה בשביל שם ,ואמר לו למה זה תשאל לשמי ,כלומר שמי עתה הוא לשם, בשביל הענקת השם ישראל. הגאון רבי יהושע מקוטנא בספרו ישועות מלכו (פרשת וישלח) מחדש :כי שמו של דבר הוא עצמיותו ,וזה המלאך היה שרו של עשיו שהיה בו עירוב טוב ורע ,וזה מה שהיה פליאה בעיני יעקב ושאל מה אתה בעצמותך טוב או רע .והשיבו המלאך למה זה תשאל לשמי ,שזהו עצמו מבוקשך ועצמותו של עשיו ,העירוב של טוב ורע. הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו המשך חכמה (פרשת וישלח) מפרש :על פי הירושלמי דאמרינן כבר מילתך אמורה ,שהמברך צריך לידע את השם כדי שידע על מי תחול הברכה ,אך ביעקב שברכו יצחק מברכיך ברוך ,מבורך הוא מן ההשגחה ,ואינך צריך לברך ולידע השם ,ולפיכך השיבו המלאך שאין צורך בשאלה זו. הגאון רבי פינחס הלוי הורוויץ בספרו פנים יפות (פרשת ה) מביא :כי המלאך שמו מטטרו"ן שהוא

שר העולם ושמו כשם רבו ,ועל כן אמר למה זה תשאל לשמי והוא פלאי ,משום שאסור לאדם לקרות בשמו של רבו אם הוא שם פלאי ,וכיון ששמו כשם רבו אין לו להזכיר שמו. מרן החתם סופר בספרו חתם סופר (תורת משה ,פרשת וישלח) ביאר :בשני אופנים נפלאים ,שאכן תשובת המלאך למה זה תשאל לשמי היא היא עצם שמו ושליחותו .באופן אחד ביאר ,שיעקב רצה לידע אם המלאך נשלח להתיש כח עצמו או להוסיף כח ליעקב ,והשיבו שמי הוא למה זה תשאל לשמי ,פירוש אין לך צורך בי כי כחי חלוש נגדך .ובאופן שני ביאר ,לפי שיעקב נענש על ששלח מלאכים לעשיו ונתחבר עמו ,נשלח המלאך להוכיחו ,ואמר לו זהו שמי ,למה זה תשאל לשמי ותשלח מלאכים לעשיו ,ולא היה לך לשאול לשלום שמי שהוא שרו של עשיו. הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בספרו אהבת שלום (פרשת וישלח) מפרש :כי שמו של המלאך היה ממש כפי שליחותו ,וכמו שבמנוח נקרא פלאי על שם הנזירות ,כך כאן נשתלח המלאך אודות הברכות להודות לו עליהן ,ועל כן אמר לו למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם ,שתיבת שם בצירי, היינו ששמי הוא ויברך אותו ,כי בשביל זה נשתלחתי להודות על הברכות. ומתוך עומק דברי גדולי האחרונים ,אנו פוסעים בזהירות רבה ובדחיפות העיון אל בירור דברי גדולי הדורות המאוחרים ,המאירים את העניין בעיניים צופיות ומזוקקות. הנה התבאר מדברי רבותינו כי שאלת יעקב אבינו ע"ה והסתרת שמו של המלאך אינן שיחה קלה של מה בכך ,אלא סוגיה יסודית המקיפה את מהות תפקידו של האדם בעולמו ואת יחסו אל כוחות הבריאה. ונראה להסביר ולבאר ,כי בשעת המאבק הלילי ביקש יעקב אבינו ע"ה לעמוד על נבכי כוחו של השטן ועל גבולות שרטוט השפעתו .תשובתו הפלאית של המלאך "למה זה תשאל לשמי" אינה התחמקות ,אלא העמדת יסוד נוקב :כוחות הרע והקטרוג אינם בעלי מהות קבועה ועצמאית. שמם ומהותם משתנים כפי שליחותם ומקבלים את כוחם אך ורק לפי מעשיהם של בני האדם. ונראה עוד להוסיף ,כי בעומק השגה זו טמונה הדרך לבטל את עול הגלות ואת פגעי הזמן. כאשר האדם מבין כי אין לכוחות הנגד שום מציאות עצמית ,והם אינם אלא שליחים המופעלים מן השמים כדי לעורר ולקרב את האדם אל אביו שבשמים ,מתבטלת חרדתו מן השם ומן הכוח החיצוני ,והוא מקשר את כל יהבו ותפילתו אל הבורא יתברך שאין עוד מלבדו. ומתוך העומק הנורא העולה מפי רבותינו המפרשים ,אנו פוסעים אל בירור שיטות התירוצים והביאורים להבנת פשר שיחה פלאית זו שבין יעקב אבינו ע"ה למלאך ,להעלות פנינים יקרות מתוך מצולות העיון. ונראה לפתוח ולבאר בתירוץ הראשון ,כפי שביארו רבינו יוסף בכור שור ורבינו בחיי ,כי בדרך העולם והנהגת האנושות ,המנצח בלחימה רצונו לפרסם את שמו ברבים כדי שישתבח בגבורתו ותגדל תפארתו ,אך המנוצח בורח מן הפרסום כדי שלא ייוודע קלונו ברבים .והנה ,כיון ששרו של עשיו נוצח במאבק הלילי על ידי יעקב אבינו ע"ה ,לא רצה לגלות את שמו מחמת הבושה והקלון.

ונראה עוד להסביר בתירוץ השני ,כפי שנשגב לבאר הרמב"ן ,הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין בספרו העמק דבר ,ומרן החתם סופר ,כי תשובת המלאך הייתה הוראה יסודית באמונה ובהנהגת ההשגחה .המלאך הבהיר ליעקב אבינו ע"ה כי אין בידיעת שמו הפרטי של המלאך שום תועלת, לפי שאין למלאכים שום כוח עצמאי ומעמד כשל לעצמם ,ואין בכוחם להושיע בעת צרה או להעניק שפע בלא גזירת הבורא יתברך ,אלא כל עיקר המבט והתפילה צריכים להיות מופנים אך ורק אל ה' יתברך שהוא כוח כל הכוחות. ונראה להוסיף ולחדד בתירוץ השלישי ,כפי שמצינו בדברי רבינו בחיי ורבינו חזקיה בן מנוח החזקוני ,כי למלאכים אין שם עצמי קבוע כלל ,לפי שכל שמותיהם משתנים באופן מתמיד בהתאם לגדר השליחות הספציפית שניתנה להם באותה שעה מן השמים .ולכן ,כיון שאין השם קבוע ועומד ,שאלתו של יעקב אבינו ע"ה על שמו העצמי אינה שייכת במציאות המלאכים. ומתוך בהירות היסודות הראשונים ,אנו מוסיפים ולופתים את פתיל העיון ,להעמיק בנתיבות התירוצים הנוספים שנאמרו בסוגיה חמורה זו. ונראה לבאר בתירוץ הרביעי ,כפי שביאר הגאון רבי יצחק אברבנאל ,כי דרך המנצחים בשדה המערכה לקבל את כניעת המנוצח וליטול את שמו ,כדי שיהיה המנוצח משועבד אליו ויבוא לפניו כעבד בכל עת שייקרא לו .המלאך חשש שמא יעקב אבינו ע"ה שואל לשמו כדי לשעבדו ולראותו כסור למשמעתו ,ועל כן השיבו מפורשות כי אין זה יאות במלאכי עליון להשתעבד לבני אדם ,ועל כן סירב לגלות שמו ובמקום זאת בירכו לסיים שליחותו. ונראה להוסיף בתירוץ החמישי ,כפי שביאר רבינו עובדיה ספורנו ,שביקש יעקב אבינו ע"ה לדעת את שמו של המלאך כדי לעמוד על צורתו הרוחנית ועצם השכלתו ,ובכך להבין מה היה הקטרוג העליון שגרם לו לקום כנגדו ,כדי שיוכל לשוב בתשובה שלמה .והשיבו המלאך כי מהות השכלתו והשגת צורתו נעלמות מעין כל חי ולא תבואר בשום דיבור ,כי אם לפי הרצון האלוקי המפעילו. ונראה עוד לתרץ בתירוץ השישי ,כפי שביארו מרן החתם סופר והרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בספרו אהבת שלום ,כי תשובת המלאך "למה זה תשאל לשמי" אינה סירוב כלל ,אלא היא היא גילוי שמו המדויק באותה שעה .לפי שהמלאך נשלח להוכיח את יעקב על ששלח מלאכים אל עשיו ואמר לו כי זה שמו בשליחות זו – להורות לו שלא היה לו לשאול לשלום שרו של עשיו .ולדברי האהבת שלום ,שמו של המלאך היה "ויברך אותו" ,לפי שנשתלח להודות ולברך על הברכות. ומתוך התרחבות העיון בעומק הדברים ,אנו פוסעים להשלים את יתר נתיבות התירוצים שהאירו לנו מאורות הדורות בביאור דברי המלאך. ונראה לבאר בתירוץ השביעי ,כפי שהעלה הגאון רבי יונתן אייבשיץ בספרו אהבת יהונתן ,כי יעקב אבינו ע"ה הסתפק האם המלאך נשלח אליו במידת הדין להתאבק עמו ,או במידת הרחמים לברכו ולהחליף את שמו לישראל .לשם כך שאל לשמו כדי לדעת את אופי שליחותו ,והשיבו המלאך "למה זה תשאל לשמי" – לפי שיש בי שליחות כפולה ,המורכבת גם ממידת הדין וגם ממידת הרחמים ,ועל כן נקרא המקום פניאל ,כי ראה בו פנים של זעם ופנים של רצון כאחד.

ונראה עוד להסביר בתירוץ השמיני ,כפי שביאר הגאון רבי יוסף פאט בספרו פרדס יוסף בשם ספר הפלאה ,כי שמו של המלאך באותה שעה נקרא על שם עצם משימתו להעניק ליעקב את השם ישראל .וזהו שרמז לו "למה זה תשאל לשמי" – כלומר ,שמי ברגע זה הוא "לשם" ,עבור הענקת השם החדש. ונראה לתרץ בתירוץ התשיעי ,כפי שמצינו בדברי הגאון רבי פינחס הלוי הורוויץ בספרו פנים יפות ,כי המלאך שנאבק עמו היה שר העולם מטטרו"ן ,ששמו נקרא כשם רבו .ומאחר וקיימא לן בהלכה שאסור לאדם לקרות בשמו של רבו אם הוא שם פלאי ,סירב המלאך להזכיר את שמו המפורש ואמר "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי”. ומתוך המערכה הרחבה של התירוצים והביאורים שנפרשו לפנינו ,אנו עולים להתבונן בתובנות הזוהרות ובנפקא מינות המעשיות וההשקפתיות העולות מתוך סוגיה עמוקה זו ,להאיר בהן את נתיבות הנהגתנו. עולה מתוך הדברים יסוד כביר באמונה ובהשגחה ,כי אין לכל כוחות הנגד ,השטנים והמלאכים שום כוח ומהות עצמאית כלל ,אלא הכל יורד ומופעל מן השמים לפי מעשיו של האדם ,ואין לאדם לפנות אלא אל הבורא יתברך שהוא כוח כל הכוחות. מתבארת נפקא חינכית ומוסרית בעניין גילוי השם והפרסום ,כי המנצח האמיתי בעבודת ה' אינו מחפש את הפרסום והרעש ,ואילו כוחות היצר והקלון בורחים מבירור האמת ומכיסוי קלונם ,ועל האדם לפעול את פועלו בהצנע לכת לשם שמים. נחשף עומק הנהגת הגלות והישועה ,כי אף בזמנים שבהם שולט העירוב של טוב ורע וישנם פנים של זעם ודין ,טמונה בפנים הברכה העליונה והמעבר משם יעקב לשם ישראל ,שבו מתהפכים כל המקטרגים להודות ולהתברך על הברכות. מתבררת חובת החרדה מכבוד שמים והתרחקות משימוש בשמות הקודש והמלאכים ,כפי שנהגו המלאכים עצמם ביראת קודש מלהשתמש בשמם שלא לצורך השליחות ,ללמדנו חובת זהירות בעניינים הנעלמים.

עיקר העניין: בשדה הקרב של הלילה הנורא במעבר יבוק ,בין שאגת המלאך לעוז רוחו של יעקב אבינו ע"ה ,מתגלה סוד נשגב שאין למעלה הימנו ,ששאלת השם אינה סתם חקירה סקרנית ,אלא בירור עמוק של שורש הגלות והגאולה ,והמלאך המבקש להסתיר את שמו מלמדנו שאין לעולם הזה כוח עצמאי ואין שום שליט מלבד הבורא יתברך ,שכאשר האדם משחרר את האחיזה בכוחות החיצוניים ומכוון את כל כולו לאביו שבשמים ,מתהפך החושך לאור גדול ,שמו של יעקב מתעלה לדרגת ישראל ,והמאבק הופך למקור של ברכה נצחית המאירה את דרכו של עם ישראל בכל דור ודור.

עיקר העניין -המשך: וכשם שעמד יעקב אבינו ע"ה באישון לילה מול שרו של עשיו ויצא משם כשר של מעלה עם כוח ישראל הספון בעומק נשמתו ,כך זוכה כל אדם מישראל לגלות מתוך כל משבר וחושך את נקודת האור הגנוזה ,ולפגוש את מלכו פנים אל פנים באהבה ובאמונה שלמה.