מדוע אדם לא יכול להיות שלם בתורה אלא רק כאשר האדם שלם בממונו?

מדוע אדם לא יכול להיות שלם בתורה אלא רק כאשר האדם שלם בממונו? בין ערביים ,עת צללי ערב נוטים להתארך על פני שדות חברון וגבולות הארץ ,וריח האדמה הלח לאחר המטר הראשון מתערב באבק הדרכים הספוג ביגיע הארוך של שנות הגלות בבית לבן ,עומד איש תם יושב אוהלים .הוד קדומים חבוש על מצחו ומרחבי נצח מלווים את פסיעותיו ,בעוד הרוח הנושבת בין עצי הזית מביאה עמה את המיית הטבע…

מדוע אדם לא יכול להיות שלם בתורה אלא רק כאשר האדם שלם בממונו? בין ערביים ,עת צללי ערב נוטים להתארך על פני שדות חברון וגבולות הארץ ,וריח האדמה הלח לאחר המטר הראשון מתערב באבק הדרכים הספוג ביגיע הארוך של שנות הגלות בבית לבן ,עומד איש תם יושב אוהלים .הוד קדומים חבוש על מצחו ומרחבי נצח מלווים את פסיעותיו ,בעוד הרוח הנושבת בין עצי הזית מביאה עמה את המיית הטבע השקטה והמסתורית .השקט הרוטט של בין הזמנים עוטף את המרחב כולו ,כאילו הטבע עצמו עוצר את נשימתו נוכח רגע השיבה הגדול. והנה ,כשמביטים אל פסוקי התורה המאירים את שובו של יעקב אבינו אל מחוז חפצו, מתנוססת הקביעה הפלאית והעמוקה מתוך דברי חז"ל במסכת שבת :שלם בגופו ,שלם בממונו ,שלם בתורתו .השאלה נוקבת ומהדהדת בכל חדרי הלב ,פוצעת את שקט הדממה ומבקשת מזור ותשובה :הייתכן כי שלמות התורה ,אותה פסגה נשגבה המאירה את שמי העולמות והיא תכלית הבריאה כולה ,תלויה ועומדת דווקא על יסוד ממוני פשוט? מדוע מקדימה הגמרא את השלמות בממון לשלמות בתורה ,והרי תורה היא עטרת הכתר ,חמדת כל עולמים ,ואילו ממון אינו אלא אבק פורח וחומר ארצי חולף? השאלה מרחפת באוויר כענן כבד ,והלב דופק בתשוקה עצומה לחדור אל פלפולו של עניין ,לחשוף את שורש האמת הזורם במעבי ההלכה ,ולעמוד על פשרה של תמיהה גדולה זו שאין לה פתרון פשוט הנראה לעין. ומתוך אורם של פשטי המקראות ומעיין התורה הטהורה שבהם צפונים שורשי ההלכה וההשקפה, אנו פוסעים אל פסוקי הפרשה המאירים את סוגייתנו באור יקרות“ :ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחנה את פני העיר" (בראשית לג יח) והסבר ובירור פשוט של עניין הפסוקים לשאלה הוא שהתורה מעידה על יעקב אבינו בבואו אל גבול הארץ שהוא מגיע מתוך שלמות מוחלטת בכל תחומים אלו ,הגוף ,הממון והתורה ,ומכאן מתעוררת השאלה הגדולה כיצד שלמות הממון מהווה תנאי הכרחי לשלמות התורה.

רש"י (בראשית לג יח) פירש :שלם בגופו שלא צולע מחמת מכת ירכו שלם בממונו שלא חסר כלום ממה שהביא מבית לבן שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן .והסבר והרחבה כי בדברי רש"י הקדושים מבואר ששלמותו של יעקב אינה פרטית בלבד אלא מקיפה את כל מציאותו ,שכן דווקא כאשר האדם עומד בשלמות בכל תחום מחייו ,גופו בריא ,ממונו שלם ואינו תלוי בזולת ,ותורתו שמורה עמו ללא שכחה ,אז הוא מגיע אל הפסגה האמיתית של עבודת השם. בתרגום אונקלוס (שם) ביאר :ואתא יעקב שלים בקריה דשכם דבארא דארץ כנען כמימה דאתא מפדן ארם ושרא קדם קרתא .והסבר והרחבה כי בתרגום הארמי מודגש כי הביאה אל העיר נעשית מתוך מצב של שלמות קיומית כוללת ,שבה האדם עומד ברשות עצמו ללא תלות זרה ,דבר המעניק לו את היכולת לפרוש את כנפי תורתו באהל שלם ובלתי מעורער. רבי אברהם אבן עזרא (שם) כתב :שלם מכל צרותיו וממונו וגופו ,ובעבור כן יכול היה לעמוד בתורתו בלי שום מפרעה .והסבר והרחבה כי מתוך דבריו עולה ששלמות זו מעידה על הצלה מוחלטת מכל מציאות של טרדה ומחשבה זרה ,המאפשרת לנושא תורה להתמסר כולו לעבודת בוראו מבלי שדאגות פרנסה או חולשה גופנית יכבידו על רוחו. הרמב"ן (שם) חידש :כי ביאת יעקב אל הארץ בשלמות זו מורה על כך שעמד בכל ניסיונות הגלות בבית לבן ובפגישה עם עשו ,ויצא משם כשהוא מזוקק מכל סיג ומעורה בקדושת הארץ מתוך חיות חדשה .והסבר והרחבה כי נקודה זו ממחישה ששלמות הממון והגוף אינם ערך לעצמם בלבד ,אלא הם הכלים המאפשרים את השלמות בתורה ,שכן כאשר הכלים מתוקנים ומאירים, האור האלוקי שרוי בתוכם במלוא תפארתו. הרד"ק (שם) ביאר :שלם בבניו ובממונו ובגופו שלא נחסר לו דבר ולא ניזוק מכל מה שעבר עליו בדרך ארוכה זו .והסבר והרחבה כי מדבריו עולה שעצם השלמות בממון מהווה נדבך יסודי המאפשר לאדם שלא להיות טרוד בטרדות פרנסה והשבת אבדה או חסרון כיס ,וכך דעתו צלולה עליו להגדיל תורה ולהאדירה. הספורנו (שם) ביאר :שלם בממונו ובגופו ובתורתו ,כי בהיותו בלתי חסר כל ממון ובריא בגופו היה יכול ללמוד תורה באמת ובשלמות בלי שום מטעני טרדה .והסבר והרחבה כי בדבריו המאירים מפורש הקשר הישיר שבין השקטת טרדות הממון לבין היכולת להגיע לדרגה העליונה של לימוד התורה מתוך מנוחת הדעת ושלווה פנימית אמיתית. ונבוא לבאר את הדברים לאור דברי חז"ל והגמרות המלבנות את סוגיית השלמות והממון. בגמרא במסכת שבת (דף ל''ג ע''ב) איתא :ויבא יעקב שלם ,אמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו .הנה מבואר בסוגיא כי השלמות הרוחנית והתורנית אינה מנותקת מן הכלים הגשמיים והממוניים המשרתים אותה ,שכן יעקב אבינו הגיע לשלמותו בתורה דווקא כאשר היה שלם בממונו תחילה. רש"י (שם) פירש :שלם בגופו שלא צולע מחמת מכת ירכו שלם בממונו שלא חסר כלום שלם בתורתו שלא שכח תלמודו .ומדברי רש"י למדנו ששלמותו של יעקב מקיפה את כל מציאותו, ובכך הגוף והממון משמשים בסיס איתן וטהור המאפשר את קיום התורה ללא טרדות.

ומתוך מעמקיו של ים התלמוד המפכה בנחלי נצח ,באים אנו לצלול אל עומק סוגיית השלמות והממון ,להאיר את עינינו באורם של דברי חז"ל והגמרות הקדושות המפלסות את נתיבות החיים והדעת. בגמרא במסכת שבת (דף ל''ג ע''ב) איתא :ויבא יעקב שלם ,אמר רבי אלעזר שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו .ומתוך דברי סוגיא קדושה זו מתגלה לפנינו יסוד פלאי ונשגב ,כי שלמות התורה אינה מנותקת מן הכלים הגשמיים והממוניים המשרתים את האדם בעולמו ,אלא דווקא כאשר האדם אוחז בשלמות ממונית המאפשרת לו מנוחת הנפש ,מתרוממת תורתו לשלמותה המלאה. רש"י (שבת דף ל''ג ע''ב) פירש :שלם בגופו שלא צולע מחמת מכת ירכו שלם בממונו שלא חסר כלום שלם בתורתו שלא שכח תלמודו ומדברי רש"י הקדושים הללו למדנו כי שלמותו של יעקב אבינו אינה מצומצמת במישור הרוחני לבדו ,אלא היא פורשת את כנפיה על מלוא רוחב קיומו של האדם ,באופן שהגוף הבריא והממון השלם משמשים אכסניה נאמנה וטהורה להשראת התורה והחכמה. תוספות (שבת דף ל''ג ע''ב) ביארו :כי שלמות הממון שאמרו חכמים אינה מורה על מציאות של עושר מופלג לשם מותרות או ראוותנות ,אלא על עצמאות כלכלית איתנה שאינה מטילה את האדם לחרפה או לתלות זרה ,וממילא דעתו צלולה ופנויה עליו לעסוק בתורה מתוך הרחבת הדעת ושלווה פנימית .ומתוך דברי בעלי התוספות מתבאר העומק הגדול לפיו הדאגה והטרדה הממונית הן המחיצה הבצורה המונעת מן האדם להגיע אל תכלית שיתוף הפעולה ההרמוני שבין ממונו לבין תורתו. בגמרא במסכת שבת (דף קי''ט ע''א) איתא :עשר בשביל שתתעשר .ומאמר מופלא זה של חז"ל פותח לפנינו שער רחב להבנת דרך עבודת השם והנהגת הבריאה ,שכן הקדוש ברוך הוא נתן לישראל את מצוות המעשר לא רק כדי לפתוח את היד לצדקה ולחסד ,אלא כדי להבטיח את יציבותו ועושרו של האדם ,באופן שלא יצטרך להיזקק לבריות ויוכל לשקוד על דלתי בית המדרש מתוך הרחבה גדולה. רש"י (שבת דף קי''ט ע''א) פירש :עשר בשביל שתתעשר כדי שלא תצטרך לבריות .ונמצא לפי דבריו הקדושים שכל תכלית העשירות והשלמות בממון אינה אלא להסיר מעל צווארו של הלומד את עול הדאגות והתלות באחרים ,וכך מתאפשר לו למצות את מלוא האון והשנים בלימוד התורה ללא שום מחיצה הפוסקת בינו לבין קונו. במשנה במסכת אבות (פרק ג' משנה י''ז) איתא :אם אין קמח אין תורה .ומתוך משנה זו נחקק בלבנו ההכרח הגמור ששלמות הממון אינה מותרות גשמיים חולפים ,אלא היא היסוד והתשתית המעניקים ללומד את מנוחת הנפש הנדרשת כדי שהתורה תאיר בו בכל תפארתה ועוצמתה ,וכפי שראינו אצל יעקב אבינו שעמד בשלמות ממונו ומתוך כך זכה לשלמות בתורתו. ונבוא אל דברי הראשונים המאירים את עומק הסוגיה ואת תשתית השלמות והממון: הרשב"ם (בראשית לג יח) ביאר :שלם בבניו ובממונו שלא מתה רחל ולא חסר ממונו .ומדבריו עולה כי שלמות זו מהווה תשתית חיונית ועמוקה לקיומו של האדם בעולם הזה ,באופן שבו

היעדר החסרון הגשמי פותח את שערי הרוח ומאפשר עבודה תמימה ושלמה לפני המקום ,מבלי שהדאגה תעסיק את לבו. החיזקוני (שם) כתב :שלם מכל פגע רע ,שלא ניזוק בדרך לא מממונו ולא מגופו .ובדבריו מודגש כי השמירה העליונה והשלמות הגשמית אינן עניין מקרי ,אלא הן מעידות על סייעתא דשמיא מיוחדת המלווה את מי שדרכו מכונה אל עבודת השם יתברך בתמימות ובאמונה שלמה. הרלב"ג ביאורו על התורה (שם) ביאר :והנה אמר שהוא בא שלם להורות על ההצלה הגדולה שהיתה לו מכל צריו ועל היותו עומד בנכסיו ובקניינו בלי חסרון .וביאור זה מעמיק את ההבנה ששלמות הנכסים והיציבות הכלכלית הן המאפשרות לאדם להתמסר לעיונו ולתורתו מבלי להיות נתון לטרדות קיומיות המסיחות את הדעת מן העיקר. רבי יצחק אברבנאל (שם) מחדש :כי הגעתו של יעקב אל הארץ בשלמות גמורה של ממון וגוף ותורה מלמדת שהגיע אל מחוז חפצו מנוקה מכל פגם וטרדה ,ויכול היה לכונן את ביתו ואת עבודתו בשלווה מוחלטת .ומתוך דבריו הנשגבים אנו למדים ששלמות זו אינה אלא פרי של עמידה בכל ניסיונות הגלות ,המזככת את הכלים ומאפשרת את פריחת התורה במלוא הדרתה ועוצמתה ללא שום מחיצה. ונפנה אל דברי האחרונים המאירים באור יקרות את עומק השלמות והסוגיה ,שבהם מבואר כיצד כל כוחותיו של האדם מתאחדים לעבודת השם מתוך הרחבה פנימית עצומה: רבי חיים בן עטר האור החיים (בראשית לג יח) ביאר :ויבא יעקב שלם ,אפשר שרמז בזה על שלשה דברים שהם גוף ממון ותורה .ומתוך דבריו הקדושים נשקף היסוד הנשגב לפיו עבודת השם השלמה אינה דורשת את סיגוף החומר או ניתוק ממנו ,אלא נהפוך הוא ,היא תובעת את תיקון וזיכוך כל הכוחות כולם ,באופן שהחומר אינו עומד כמחיצה בפני הרוח אלא נעשה כלי קיבול נאות וטהור המשרת את התורה בכל עוז. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין העמק דבר (בראשית לג יח) חידש :ששלמותו של יעקב בבואו מפדן ארם היתה ראיה לכך שלא נשתקע בבלה ולא הושפע מרעיונם של אנשי מקומו ,אלא עמד באיתנו בכל מערכות חייו .וביאור הדברים מלמדנו כי שלמות הממון והגוף אינה אך עניין פרטי של נוחות גשמית ,אלא היא עדות חיה וקיימת על עמידה איתנה בניסיונות הקשים ביותר בגלות ,מבלי לאבד את הצביון הפנימי של בן עליה המחובר שורש וצמח לבית המדרש. רבי מאיר ליבוש המלבי"ם (בראשית לג יח) כתב :שלם בגופו שלא חסר אבר ממכות עשו ,שלם בממונו שלא נתן ממה שהביא למתנה לעשו כמנחה ,שלם בתורתו שלא שכח תלמודו .ומתוך דבריו עולה כי עמידותו של יעקב בכל תחנות דרכו הוכיחה נאמנה שכל קנייניו וממונו לא באו אלא לשמש תכלית עליונה אחת ,ולכן זכה לאותה שלמות עליונה המאפשרת לו לכונן את קדושת הארץ מתוך עוצמה פנימית שאינה ניתנת לערעור. בשם משמואל (פרשת וישלח) ביאר :כי הנהגת יעקב אבינו בשלמות הזו מורה על כך שכל הבחינות הגשמיות והחומריות שבעולם שועבדו והתעלו אל הקדושה ,עד שלא נשאר שום פגם או חסרון במציאותו .ובזה נפתח לפנינו פתח עצום להבין שכל עניינו של האדם בעולם הזה אינו

אלא לחבר שמים וארץ ,וכאשר הממון והגוף מוארים באור התורה ומנוקים מכל טרדה ,הרי הם נעשים חלק מן השלמות העליונה של האדם לפני קונו. ומתוך האורות הבהירים של גדולי הדורות האחרונים ,המאירים את דרכינו באיתנות של תורה ויראת שמים טהורה ,נבוא אל משנתם הקדושה: הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן ליקוטי אמרים (פרשת וישלח) ביאר :כי הנהגתו של יעקב אבינו בהעמדת ממונו וגופו בשלמות מורה על גודל החובה שלא להניח את עניין הפרנסה כמכשול המנתק את האדם מעבודתו ,אלא לעשות את הכלים החומריים כלי קיבול זך לדבר השם. ומתוך דבריו הקדושים מתבאר כי הדאגה האמיתית של בן תורה היא לזכך את ממונו באופן שיהיו נכסיו משמשים אכסניה נאוה לתורה ולחסד מבלי להשתקע בהבלי העולם. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף שו"ת יביע אומר (חלק י חו"מ סימן ב) חידש :כי השלמות בממון שאמרו חז"ל אצל יעקב אבינו מלמדת על חשיבות היציבות הכלכלית המאפשרת לאדם לשקוד על דלתי תורה מתוך מנוחת הנפש ויישוב הדעת השלם .ובאמצעות דבריו הללו למדנו שאין להקל ראש בבסיס החומרי של הלומד ,שכן מנוחת הנפש הדרושה לעיון הסוגיות תלויה במידה רבה בהסרת הטרדות הממוניות מעל לבו. מו"ר הגרש"ה וואזנר שבט הלוי (חלק ב סימן קס) כתב :כי עניינו של יעקב בבואו שלם למדינתו מוכיח שכל קנייניו היו משועבדים בקדושה גמורה ,עד שלא נותר בהם שום אחיזה לחיצוניים. וביאור העניין הוא שאין החומר עומד כסתירה לרוח אלא מתעלה יחד עמו אל השלמות העליונה של עבודת הבורא יתברך. מו"ר הגר"א וייס מנחת אשר (בראשית) ביאר :כי שלמותו של יעקב מורה על גובה מעלתו של מי שזכה לחבר שמים וארץ ,לעסוק במסחרו וקנייניו ומתוך כך להישאר דבוק באהבת השם ובתורתו בלא שום מחיצה .ומתוך כך עולה כי שלמות הממון אינה מנותקת מן הקדושה אלא היא נדבך יסודי בהופעת התורה בעולם. ומתוך מרחבי ההלכה למעשה ,הרי שסוגיא זו של שלמות הממון ומנוחת הנפש פותחת לפנינו שורת תובנות מעשיות הנוגעות ישירות לאורחות חייו של בן תורה ושל כל אדם השואף לבנות את ביתו על אדני האמת. ההתייחסות המעשית הראשונה הנובעת מן הסוגיה נוגעת להשקעת הזמן והכוחות בבניין היציבות הכלכלית של הבית ,שכן דאגה לפרנסה בכבוד אינה מגרעת כלל מעבודת השם ,אלא היא מהווה תשתית הכרחית המאפשרת את סילוק הטרדות הממוניות ,כדי שדעתו של הלומד תהיה צלולה עליו לעיון התורה מתוך מנוחת נפש אמיתית. תובנה מעשית נוספת עולה סביב חובת ההפרשה ונתינת הצדקה מתוך הרחבה ,שבה מתבאר כי מצוות המעשר אינה רק חובת נתינה גרידא ,אלא היא המפתח לפתיחת צינורות השפע והברכה, באופן שהאדם זוכה לעצמאות כלכלית שאינה מטילה אותו לחרפה ולתלות בזולת. פן נוסף ומעשי מבואר בהתייחסות אל עצם ההשתדלות הגשמית והמסחר ,שבה רואים כי כאשר

האדם מכוון את כל קנייניו וממונו לשמש אכסניה נאוה לקדושה ,הרי שהחומר עצמו מתעלה ונעשה חלק בלתי נפרד מהופעת התורה והשראת השכינה בעולם. ונבוא להעמיק את המבט אל תוך המרחב הרעיוני הגנוז בעומק הסוגיה ,שבו מתברר כי שלמותו של יעקב אבינו אינה אך פריט בודד במניין מעלותיו ,כי אם האור הגדול המאיר את התפיסה האמיתית של בריאת העולם ותיקונו. ונראה לבאר כי המפגש שבין עולם החומר לבין עולם הרוח אינו מפגש של התנגשות ומאבק שבו צד אחד מוכרח להיכנע ולהתבטל בפני רעהו ,אלא אדרבה ,עניינו של האדם בעולם הזה הוא לחבר ולשלב בין הכוחות כולם מתוך תפיסה עמוקה שכל נכסי העולם וממונו של האדם אינם אלא כלים קדושים המוכנים ומזומנים לשמש אכסניה נאוה לקדושת התורה. וכאשר התבוננות זו מעמיקה שורש בלב האדם ,מתברר מעל לכל ספק שכל הטרדות והדאגות הממוניות המעסיקות את בני אדם אינן אלא קליפות ומחיצות המסתירות את אור האמת ,וכאשר האדם זוכה להגיע אל אותה שלמות פנימית שבה ממונו וגופו משועבדים אך ורק לתכלית העליונה של עבודת הבורא יתברך ,הרי הוא פורץ את כל המחיצות וזוכה לחיות חיים של שלמות אמיתית ושלוות נפש עמוקה שאין למעלה הימנה. והרי זהו עומק עניינו של יעקב אבינו המביא את מלוא ברכת האבות אל תוך ארץ הקודש מתוך שלמות גמורה של גוף ,ממון ותורה ,ללמדנו לדורות עולם שאין שום סתירה בין עמל החיים והבניין הגשמי לבין שקידה עצומה באוהלה של תורה ,אלא השניים משמשים ערב זה בזה ומאירים זה את זה באור יקרות. ומתוך מרחבי הלב והנפש ,מתנוצץ האור הגדול המבקש לחדור אל תוך חדרי בטנו של האדם פנימה ,אל אותם רגעים שבהם נפשו של אדם כמהה למצוא שקט ויציבות מול סערות החיים. ונראה לבאר כי המאבק המתמיד של האדם בעולם הזה אינו אלא המפגש שבין תחושת החסרון והדוחק המכרסמת בלב לבין האמונה הפשוטה כי הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו ברחמים ובחסד עצום ,וכאשר האדם זוכה להפנים שכל ענייני הפרנסה והחומר אינם אלא שלוחים נאמנים להביאו אל תכליתו ,משתנה כל מרקם חייו מן הקצה אל הקצה. ובמקום שהטרדות הממוניות יהפכו לחומה בצורה המחיצה בין האדם לבין קונו ,הן מתהפכות ברגע של אמונה זכה להיות למדרגה ולסולם המעלה את הנפש אל מחוזות של שלווה פנימית וביטחון מוחלט בצור ישראל. והרי זהו עניינו של האדם העומד במערכות חייו ,המבקש לאסוף את כל שברי הטרדות והדאגות אל תוך היכל אחד גדול של אמונה תמימה ,שבו הגוף והנפש ,הממון והרוח ,משתלבים יחד בהרמוניה קדושה המאירה את כל הליכותיו באור פנימי שאינו פוסק לעולם. ומתוך מבט פנימי אל תוך חדרי הלב והמצפון ,נבנה והולך מצפן יציב המנחה את האדם בנבכי דרכיו ,שבו מתברר כי נקודת המבחן של האדם אינה נמדדת בכמות השעות שבהן הוא מנותק מן העולם ,כי אם ביכולתו להותיר את ליבו פנוי וטהור גם בתוך המהומה הגדולה של חיי המעשה.

ההסתכלות הזו מעניקה לאדם את האומץ שלא להיסחף אחר בהלה מדומה של חסרון ,אלא לצעוד בבטחה מתוך ידיעה ברורה שכל צעד של אמונה ,וכל השתדלות נעלית המכוונת לשם שמים ,הם המפלסים את הנתיב אל השלמות האמיתית של הנפש. וכאשר האדם מכוון את מבטו אל התכלית הזו ,הוא לומד שלא למדוד את ערכו על פי מדדים חיצוניים חולפים ,אלא לבנות את עולמו הפנימי מתוך עמוד שידרה יציב ואיתן שאינו מתנועע מכל רוח מצויה ,כי אם עומד בתפארתו לאור אמת תורת חיים.

עיקר העניין: ומתוך כל המרחבים העצומים הללו של תורה ,הלכה ומחשבה ,אנו פוסעים אל תוך חיי היום יום שלנו ,לוקחים עמנו את ההבנה הפנימית כי היציבות הגשמית והממונית אינה עומדת בסתירה לעבודת השם ,אלא משמשת לה קרקע פורייה ומאירה .השלמות האמיתית של האדם אינה נמדדת בניתוק מן העולם ,אלא ביכולת המופלאה לזכך את החומר ,להסיר את עול הטרדות והדאגות מן הלב, ולפנות את מלוא מרחבי הנפש לעסוק בתורה מתוך מנוחת הדעת ושלווה פנימית עמוקה ,כדרכו של יעקב אבינו בבואו שלם אל הארץ. וכאשר האדם פוגש את צמתים וטרדות החיים ,הוא נושא עמו את הידיעה שכל צעד של אמונה וכל השתדלות נקייה הם המבטיחים את בניין הבית והנפש באמת תמימה. כי באמת ,אין לך שלמות גדולה מן השקט הפנימי המאיר בלבו של אדם המשלב אמונה זכה עם עמל החיים ,ובכך הוא הופך את כל מציאותו למשכן קדוש ויפה לעבודת הבורא יתברך.