האם היה ליעקב אבינו אפר פרה אדומה? הוכח מפרשת השבוע!

האם היה ליעקב אבינו אפר פרה אדומה? הוכח מפרשת השבוע! השקט העמוק של הלילה הכבד יורד על מחנה יעקב בעוד האדמה לוחשת את סודותיה העתיקים ,וריח האבק והעפר מתערבב ברוח הצוננת הנושבת מן ההרים ונושבת בחובה הד קדום של טומאה וטהרה המרחפים בחללו של עולם .בלב המחנה העומד על תילו לאחר המאבק הגדול, נשמע קולו הצלול והחודר של יעקב אבינו הקורא אל ביתו ואל כל אשר עמו להסיר את…

האם היה ליעקב אבינו אפר פרה אדומה? הוכח מפרשת השבוע! השקט העמוק של הלילה הכבד יורד על מחנה יעקב בעוד האדמה לוחשת את סודותיה העתיקים ,וריח האבק והעפר מתערבב ברוח הצוננת הנושבת מן ההרים ונושבת בחובה הד קדום של טומאה וטהרה המרחפים בחללו של עולם .בלב המחנה העומד על תילו לאחר המאבק הגדול, נשמע קולו הצלול והחודר של יעקב אבינו הקורא אל ביתו ואל כל אשר עמו להסיר את אלוהי הנכר ולהיטהר ,כשההתרגשות הדרמטית מגיעה לשיאה סביב אותה קריאה קדושה .העומד שם בתוך סבך הסוגיה חש היטב את תחושת הדוחק והתמיהה הנוראה המנקבת את הלב :כיצד ייתכן לדרוש היטהרות מטומאת מת מאנשים שנמצאים במדבר ובשדה ,והרי פשט הדברים מורה שאין בידם את אפר הפרה האדומה שהוא היסוד המטהר מטומאת מת ,ואיך אפשר לעמוד לפני המלך בטהרה בלי אותו אפר פלאי המסתתר במעמקי הסוד .השאלה עומדת במלוא עוצמתה ומאיימת למוטט כל הבנה פשוטה של המציאות. ומתוך מרחבי פרשת השבוע שבהם חקוקים נבכי הטהרה והדרישה מאנשים לקדש את מחנם, מתגלה הפסוק הקדוש המעמיד את לב הסוגיה באור יקרות ,וכך נאמר" :ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם" (בראשית לה ב) .פסוק זה פותח פתח רחב ועמוק להתבוננות בתביעה המפעימה של יעקב אבינו אל ביתו

להיטהר ,ומתוך כך מתנוססת השאלה העצומה כיצד יכלו להיטהר מטומאת מת בלא אותו אפר פרה אדומה המטהר את הטמאים. תרגום יונתן בן עוזיאל (בראשית לה ב) פירש "אידכו מסואבות קטוליא דקרבתון בהון" ,ומבאר בזה כי התרגום קורא לאנשי הבית להתאמץ ולהתעורר להיטהר מאותה טומאת מת שקרבו אליה במלחמת שכם ,ומתוך הדברים מתעוררת התמיהה העמוקה כיצד נתכנו טהרות אלו בלי אפר פרה אדומה. רבי יצחק בנימין אשכנזי בספר נחלת בנימין (מצוה י דף יט) כתב "שמעתי בשם מדרש אבל לא ראיתי דמפרש ,דאותן פכים קטנים שמסר יעקב נפשו עליה ,מה דהוי רחוק מן השכל מי שיש לו כמה עדרי צאן ובקר ימסור נפשו בסכנה בשביל שני פכים אשר דמי שווין שני פרוטות ,אלא בהן היה אפר פרת חטאת ,לכך שם נפשו להצילן ,ומאין היה לו באותן פכים אפר חטאת ,ש"מ מאבותינו, הרי לנגד עינך דהיה לאברהם אפר פרה אדומה" ,ומבאר בדבריו כי מסירות נפשו הנוראה של יעקב אבינו על אותם פכים קטנים לא הייתה עבור חפצים מועטים אלא משום שהיו גנוזים בהם אפר פרה אדומה שמכוחו יכלו להיטהר מטומאת מת. החתם סופר (פרשת תולדות) כתב על הפסוק "בא אחיך במרמה" וז"ל "אולי נרמז כי תכלית לקיחת ברכת עשיו ע"י פרה המקנחת צואת בנה ,והיודע רמז שם פרה יבין ,על כן 'במרמה' גימטריא 'בפרה'" ,ומבאר בדבריו כי עניין נטילת הברכות בעקביו של עשו טומן בחובו רז עמוק הקשור לפרה האדומה ,ומשם מתקשר הדבר אל מציאות האפר שהיה בידי יעקב אבינו. ומתוך היכלי התלמוד הקדוש שבהם אצורים מעיינות החכמה והסוד ,נחצבים אורות עליונים המאירים את פשרה של מסירות הנפש המופלאה על אותם כלים נסתרים. בגמרא במסכת חולין (צא ע"א) אמרו חז"ל אמר רבי פפא מכאן שמסר צדיק עצמו על פכים קטנים ,ומבארים בדבריהם את גודל עניינו של יעקב אבינו שמסר את נפשו על חפצים שנראים לכאורה פשוטים וחסרי ערך ממוני ,אך טמונים בהם סודות עליונים של קדושה וטהרה שדרכם יכלו להיטהר מטומאת מת. רש"י (שם צא ע"א) פירש דברים קטנים שאינם חשובים ,ומבאר בדבריו כי למרות שבעיני המסתכל הפשוט מדובר בכלים מועטים שאין בהם ערך ממוני רב ,ידע יעקב אבינו את גודל קדושתם ומסר את נפשו עליהם משום שבהם היה שמור אפר פרה אדומה. תוספות (שם צא ע"א) מפרשים את עומק ההנהגה הזו המלמדת על גודל חשיבותם של חפצי קדושה שדרכם פועלים הצדיקים את פעולות ההצלה והטהרה בעולם. ומתוך אופק דברי הראשונים המעמיקים את חקר הסוגיה ,נפתחים שערים חדשים המאירים את פלאי הטהרה וההצלה. רבינו בחיי בן אשר (בראשית לב כה) ביאר כי אותם פכים קטנים שהותיר יעקב אבינו מעבר לנחל טומנים בחובם סודות עמוקים של קדושה המשמשים להצלה ולטהרה ,ומבאר בדבריו כי מסירות נפשו של הצדיק על חפצים אלו מורה על ערכם הנשגב שאין למדוד אותו בערך גשמי אלא בכוחם הרוחני העצום.

הרד"ק (בראשית פרק לה פסוק ב) כתב על דברי יעקב אל ביתו להיטהר כי הכוונה היא להסרת כל טומאה וסיג ,ומבאר בדבריו כי אנשי הבית נדרשו לזכך את עצמם מטומאת המת ומכל שמץ של עבודה זרה ואלוהי הנכר ,כדי לעמוד בדרגה ראויה לקראת העלייה לבית אל. ומתוך מרחבי משנתם של האחרונים וגדולי הפוסקים המפלסים נתיב ישר בהלכה ובאגדה, מתנוצצים אורות חדשים המאירים את סוגיית הטהרה והפכים הקטנים. הנצי"ב מוולוז'ין בהעמק דבר (בראשית פרק לה פסוק ב) ביאר כי ההיטהרות הנדרשת כאן אינה רק טהרה גשמית אלא זיכוך עמוק של כל מחנות ישראל להסרת כל זיק של עבודה זרה וטומאה, ומבאר בדבריו כי יעקב אבינו תבע מאנשי ביתו לעלות במדרגה רוחנית עליונה לקראת בניית המזבח בבית אל. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בליקוטים אמר כי מסירות נפשם של הצדיקים על פכים קטנים מורה על עומק ההשגה שבה הם מבינים את ערכם של דברים הנסתרים מעיני כל חי ,ומבאר בדבריו כיצד כל פרט קטן בעבודת השם טומן בחובו כוחות עצומים של טהרה והצלה. ומתוך היכלי התורה של גדולי הדורות האחרונים ובני דורנו ,המאירים את שבילי ההלכה והאגדה ומרווים את צימאוננו ממימי החכמה ,עולים ובוקעים אורות יקרים השופכים נופך של עומק על אותה היטהרות פלאית ועל קריאתו הטהורה של יעקב אבינו. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו מאור ישראל (פרשת וישלח דף רטז) כתב באור תורתו לעורר על עוצמת הטהרה וההתבדלות מכל שמץ של עבודה זרה שאותה תבע יעקב אבינו מאנשי ביתו קודם העלייה לבית אל ,ונראה לבאר ולהוסיף בהמשך למאור דבריו ,כי מיד לאחר שיעקב נאבק עם המלאך בעוברו את הנחל נאמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל ,ועל פי האמור בתהלים מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל ,מתבאר הקשר הנפלא למצוות פרה אדומה שנקראת חוק ,והיא זאת חוקת התורה ,ומאחר שיעקב התאמץ ומסר נפשו להביא את אפר הפרה האדומה באותם פכים קטנים בעת שעבר את הנחל ,הרי שזכות מצווה נשגבה זו המכונה חוק מתייחסת ושייכת מעתה אל עומק השם ישראל שהשתנה באותה העת ממש. מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר (חלק א סימן סד) ביאר את עומק מסירות הנפש של יעקב אבינו על דברים קטנים שממנה אנו למדים שכל פרט בעבודת השם יש לו משמעות נצחית ,ונראה להסביר לאור זאת כי הדחיפות העצומה של יעקב אבינו לאסוף ולשמור את אותם פכים קטנים נבעה מאותה קדושה עליונה ,שידע ברוח קודשו כי ללא אותו אפר של פרה אדומה המצוי בהם, לא יוכלו בני ביתו להיטהר מטומאת מת של אנשי שכם ולהיכנס בטהרה גמורה אל המקום אשר דיבר איתו שם האלוקים ,ומכאן שההקפדה העצומה על אותם כלים נסתרים היא זו שהעמידה את קומת הטהרה של בית ישראל כולו. מו"ר הגרש"ה וואזנר בספרו שבט הלוי (חלק ב סימן קטז) ביאר את גודל קדושתם של פכים קטנים ומסירות נפשם של צדיקים בדורות הראשונים והאחרונים ,ומבאר בדבריו כי ההתמסרות של יעקב אבינו להצלת אותם כלים קטנים מלמדת על השורש העליון שבהם תלויה טהרת המחנה

והשראת השכינה ,ומשם שואבים כל רועי ישראל את הכוח להעמיד את הדת על תילה מתוך שמירה קפדנית על כל פרט קטן כגדול. ומתוך היורדים אל מעמקי ההלכה והמעשה ,מתבררים שבילי החיים שבהם פוסע האדם בכל יום ויום ,כשהוא לוקח את האור הגדול של אפר הפרה והפכים הקטנים אל תוך מציאות חייו המעשית. ההלכה מלמדת אותנו כי כאשר האדם נדרש לטהרה ולתיקון מעשיו ,עליו להתבונן בכך שכל פרט קטן לכאורה בעבודת השם אינו בבחינת טפל אלא שורש החיים ממש ,וכפי שמצינו במסירות נפשו של יעקב אבינו על אותם פכים קטנים ,כך רואים אנו בכל הנהגה יומיומית שחפצי מצווה ודקדוק במצוות קלות כחמורות הם המבטיחים את עמידתו האיתנה של האדם מול כל רוחות הסערה של העולם. עוד למדים אנו מתוך עומק הסוגיה כי בעת שהאדם עומד לפני פרשת דרכים שבה נדרשת ממנו התחזקות מיוחדת והיטהרות מכל סיג ופסולת ,עליו לדעת שאין להסתמך רק על כוחות חיצוניים כי אם למצוא את אותם פכים גנוזים של אמונה טהורה ומסירות נפש אבות שעוברים ממציאות אחת לחברתה ,ובכך הוא זוכה לפתוח שער חדש של ישועה וטהרה המאיר את דרכו אפילו בשעות החשוכות ביותר. כמו כן עולה למעשה כי ההתמודדות עם משברים וטומאות החיים מחייבת את האדם לא להתרפות אלא לדעת שכל מאבק פנימי דורש אחיזה איתנה בשורש הקדושה והטהרה ,מתוך אמונה פשוטה וברורה שכל מעשה קטן של מסירות נפש למען הדרכים המסורות לנו מאבותינו פועל ישועות נסתרות ומטהר את המחנה כולו מכל טומאה ופגם. ומתוך עומק המחשבה ומרחבי הסוגיה המאירים את נבכי הנפש ,מתרומם הרעיון הגדול והנשגב המבאר את מהותם הפנימית של אותם פכים קטנים ואת סוד אפר הפרה האדומה המלווה את צעדיו של יעקב אבינו. ההתבוננות במעשיו של יעקב אבינו מלמדת אותנו כי כל מהלכי הבריאה וההנהגה העליונה אינם נמדדים במשקלם החומרי או ברוממותם הגלויה לעין כל ,אלא באותן נקודות פנימיות שבהן האדם מוסר את נפשו על קדושתו של דבר נסתר .פך קטן ,לכאורה כלי שאין בו שום חשיבות נראית לעין ,הופך להיות המעוז המרכזי שדרכו עוברת טהרת המחנה כולו ,משום שהוא נושא בתוכו את השורש העמוק של טהרה שאינה כפופה לחוקי הטבע והשכל האנושי אלא ליסוד האמונה הטהורה המועברת מאבות לילדיהם מתוך מסירות נפש שאין גבול לה. ובתוך כך מנוסח הבירור הרעיוני העמוק המלמד כי מצוות פרה אדומה הנקראת חוק מבטאת את יכולתו של האדם להתרומם מעל למציאות הגשמית המוגבלת ,ולהבין שכל קיומו של עם ישראל תלוי באותם אוצרות נסתרים שאינם ניתנים למדידה בשום אמת מידה חומרית .כאשר יעקב אבינו מסר את נפשו על אותם פכים קטנים בעברם את הנחל ,הוא לא ביקש להציל רכוש חומרי אלא הטביע בתוך נבכי ההיסטוריה את היסוד הנצחי שלפיו נקודת הטהרה הפנימית של נשמת ישראל לעולם אינה מתבטלת ,והיא העומדת לדורות להגן על המחנה כולו מפני כל רוחות הסערה ומפני כל כוחות החוץ המבקשים לגעת בנקודת הקודש פנימה.

ומעומק הדברים הללו שוקעת ההתבוננות אל תוך נבכי נפשו של האדם פנימה ,אל אותו חדר נסתר שבו מתחולל בכל יום ויום המאבק על טהרת הלב .האדם עומד לעיתים קרובות מול רוחות סוערות ומול טומאות המציאות המאיימות לטשטש את צלם אלוקים שבו ,והוא תוהה מאין יבוא עזרו ,כיצד אפשר לטהר את פגמי החומר ולשוב אל תמימות הראשוניות .וכאן מתגלה האור הגדול המאיר לכל נפש שבורה ועייפה :הטהרה אינה תלויה אך ורק בכוחות ענקיים וגלויים לעין ,אלא באותם פכים קטנים של רצון טהור ,של נקודת אמת קטנה שנותרה בו באדם ,אותם פכים חבויים שאדם מוסר עליהם את נפשו מתוך דמעות ותפילה .כאשר האדם מבין שכל נקודה טובה ,כל רגע של התחזקות קטנה והצמדות לשורש האמונה ,הם הם אפר הטהרה המזכך את נפשו ,הוא מקבל כוחות עצומים להתמודד עם כל משבר ועם כל חושך המבקש להטיל צל על נשמתו .ההנהגה היומיומית הנולדת מתוך תפיסה זו מורה לאדם שלא לזלזל בשום פך קטן שבחייו ,בשום מעשה טוב נסתר שאינו נראה לעיני כל חי ,כי דווקא שם ,במקום שבו נגמר השכל החיצוני ומתחילה המסירות הפנימית ,שוכן סוד הישועה והטהרה המעלה את האדם ממעמקים אל אור פני המלך החיים. ומכאן ניקח עמנו תובנות אצורות לחיי היום יום ,ללמוד וללמד שאין לך דבר קטן בעבודת הבורא שאין בו משקל נצחי ושורש טהרה עמוק .כאשר האדם פוסע באורחותיו ויודע שכל פך קטן של מסירות נפש ,כל רגע של התגברות נסתרת וכל שמירה על קדושת המחנה והבית מהווה את אפר הטהרה המזכך את המציאות ,הרי שכל חייו מתרוממים ונעשים למשכן לשכינה.

עיקר העניין: ומתוך כל מעמקי הפרשה ,הסוגיה ומפרשי הדורות ,מתברר הכלל הגדול שלפיו קריאתו של יעקב אבינו אל ביתו להסיר את אלוהי הנכר ולהיטהר מטומאת המת מגלה את הסוד הנצחי של הפכים הקטנים שבהם גנוז אפר הטהרה .יעקב אבינו במסירות נפשו לא רק הציל חפצים מועטים אלא הטביע בנפש האומה את הכוח להתמודד עם כל חושך וטומאה מתוך אחיזה איתנה בשורש הקדושה והאמונה הפשוטה .הטהרה האמיתית אינה זקוקה תמיד לרעש ולפרסום גלוי, אלא היא יונקת מאותם רגעים פנימיים שבהם האדם מוסר את ליבו אל אביו שבשמים .מתוך אורה של טהרה זו נזכה תמיד לדבק בדרכי האבות ,לטהר את המחנה מכל סיג ופגם ,ולראות בישועת עולמים באור פני מלך חיים. כי אפר הטהרה אינו רק זיכרון היסטורי כי אם כוח חיים פועם ששומר על נשמת האדם מכל משבר ,ומלמדנו שכל נקודה טובה של מסירות נפש בונה עולמות חדשים ומאירה את דרכנו עד לגאולת עולמים.