האם אשה יכולה לבטל עבודה זרה בכלל, ולמה לא בטלו נשי אנשי שכם?

האם אשה יכולה לבטל עבודה זרה בכלל, ולמה לא בטלו נשי אנשי שכם? בשעות בין הערביים ,כאשר האור הולך ודועך על פני שבילי שכם המאובקים והרוח הקרה נושבת בין עצי האלה העתיקים ,נושא הטבע דממה עמוקה ורוטטת המכסה את כל המחנה ברעד של קודש .באוויר עולים ריחות האדמה הלחים והעשן המיתמר מן המבנים הסמוכים ,וקולות השקט מתמזגים עם פעימות הלב של העומדים בפתח המעמד הגדול .אל תוך…

האם אשה יכולה לבטל עבודה זרה בכלל, ולמה לא בטלו נשי אנשי שכם? בשעות בין הערביים ,כאשר האור הולך ודועך על פני שבילי שכם המאובקים והרוח הקרה נושבת בין עצי האלה העתיקים ,נושא הטבע דממה עמוקה ורוטטת המכסה את כל המחנה ברעד של קודש .באוויר עולים ריחות האדמה הלחים והעשן המיתמר מן המבנים הסמוכים ,וקולות השקט מתמזגים עם פעימות הלב של העומדים בפתח המעמד הגדול .אל תוך התפאורה החיה והמצמררת הזו ,שבה נדמה כי כל עלה נושר לוחש סוד קדומים ,בוקעת ועולה שאלת נצח תמוהה ונוקבת המנסרת בחללו של בית המדרש .הנה בעומדנו בפרשת דרכים היסטורית זו ,טרם כניסתו של יעקב אבינו אל בית אל וטהרת המחנה מכל נכר ,צף ועולה קול קושיא המבקש לפצח את רזי ההלכה והמעשה .היתכן כי נשי אנשי שכם ,אותן נפשות שנמצאו בתוכי המחנה ,לא ביטלו את אותם גלולי אבן ועץ בטרם נפלו ליד ישראל ,והלא מבואר בסוגיית הש"ס שגוי מסוגל לבטל עבודה זרה אפילו בעל כרחו ואפילו של חברו ,ומדוע אפוא נעשה הדבר באופן המעורר תמיהה על מעמדן של הנשים ,המדודות לעניין זה כקטנים שאינם יודעים בטיב עבודה זרה ומשמשיה ,או שמא יש לחקור האם נרשם אי פעם בשערי הפוסקים איסור או הגבלה על אשה המבקשת לנתק את אחיזת הטומאה ולבער את האלילים מן השורש .שאלה רוטטת וסוחפת זו פותחת שער אדיר ופער עמוק להיכל העיון ,להאיר באורה של תורה את סתרי הדעת וההכרה באמונה שלימה ובנפש חפצה. ומתוך היכל הכתובים ופרשת השבוע המאירה נתיבות עולם ,נבוא אל שורש הדברים מתוך הפסוק הקדוש המעמיד את המעמד הגדול של טהרת המחנה בבית אל“ .ויאמר יעקב אל ביתו וכל אשר עמו הסירותם את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלותיכם" (בראשית לה ב) .פסוק זה מהווה את שורש המעשה שעשה יעקב אבינו בהכניסו את בני ביתו והנמצאים עמו אל קדושת המקום ,וממנו מתעוררת השאלה הנוקבת מדוע נצרכו לאמירה זו ומדוע לא ביטלו נשי אנשי שכם את עבודה זרה שלהן קודם לכן. בתרגום אונקלוס (בראשית פרק לה פסוק ב) פירש ואמר לעמא דעמיה אעבדו פולחנא נכרא דבגויכון והדכו והחלפו כסותכון .וביאר שציווה על הסרת גלולי הנכר והטהרה מתוך המחנה. תרגום יונתן בן עוזיאל (שם) ביאר ואמר יעקב לבניה ולכל אנשא דהו עמיה אעבדו ית פולחנא נכרא דבגויכון והדכו והחלפו כסותכון למיקם בצלו של הקדוש ברוך הוא .וביאר כי ההתמסרות לטהרה דורשת ניתוק מוחלט מכל שמץ אלילות בדעת שלימה. רש"י (שם) כתב הסירותם את אלהי הנכר -כשהצלתם אתכם משלל שכם .וביאר כי מתוך השלל שהובא אל המחנה נשתמרו אותם גלולים המחייבים פעולת ביעור וטהרה מדוקדקת קודם העלייה לבית אל. רבי אברהם אבן עזרא (שם) ביאר אלהי הנכר -שהיו בשלל שכם ולקחום עמהם .ומבאר כי נוכחותם של הדברים במחנה חייבה תיקון מידי של הסרה וביטול מוחלט. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (שם) כתב כי יעקב אבינו בהנהגתו הקדושה דרש מבני ביתו לא להסתפק בהתרחקות גרידא אלא לעקור את הטומאה מן השורש מתוך אחריות עליונה.

הרד"ק (שם) ביאר כי הדברים מלמדים על גודל האחריות המוטלת על ראש המחנה לבער כל מכשול רוחני מקרב בני ביתו והנלווים אליהם. הספורנו (שם) ביאר כי ההיטהרות ושינוי השמלות מורים על מהפכה פנימית שבה האדם משיל מעליו את כל סיגים החומר ומכוון את דעתו לעבודת השם יתברך בלב שלם. הכלי יקר (שם) ביאר כי יעקב אבינו ידע שכל עוד נותר איזשהו שמץ של אלילות אפילו ברשות הנשים או המשפחה אי אפשר להגיע אל המדרגה העליונה של גילוי שכינה בבית אל. ומתוך מרחבי הש"ס הבהירים המבררים את הלכות עבודה זרה וגדרי הביטול ,ניגש אל דברי חז"ל בסוגיא. בגמרא במסכת עבודה זרה (דף מג ע"א) אמרו רבנן גוי מבטל עבודה זרה בעל כרחו ואפילו עבודה זרה של חברו ,ומבואר שם בגמרא לעניין מי שיודע בטיב עבודה זרה ומשמשיה שאינו מבטל אם אינו יודע בטיב ,ועל פני סוגיא זו מתעורר הבירור הגדול במעמדן של נשים האם דינן כקטנים שאינם יודעים בטיב עבודה זרה ומשמשיה. רש"י (שם ע"א) ביאר כי המבטל צריך שתהא דעתו צלולה להבין את משמעות מעשה הביטול, ומכאן למדו הפוסקים את עומק ההבחנה בדעת המבטל. תוספות (שם ע"ב) חידשו כי היודע בטיב עבודה זרה הוא זה שיש לו השגה ברורה ויכולת להבין את משמעות האיסור והביטול ,ומשום כך קטן שאין דעתו מיושבת אינו יכול לבטל ,ומכאן עולה השאלה על מעמד הנשים אם נחשבות כקטנים לעניין זה או שמא יש להן דעת מיושבת בפני עצמה. רבי יצחק אלפאסי הרי"ף (מסכת עבודה זרה דף כא ע"ב מדפי הרי"ף) ביאר כי גדר הביטול תלוי בדעת המכיר ויודע טיב עבודה זרה ,ומכאן יש לדון האם נשים בכלל זה או שמא יש להשוותן לקטנים שאין דעתם מיושבת ,כי כל עוד אין לו דעת ברורה להבין את מהות העבודה זרה אינו יכול לעקור אותה. המאירי (בית הבחירה מסכת עבודה זרה דף מג ע"א) חידש כי כל מי שאינו בן דעת גמור ואינו מבין את עניין העבודה זרה ואיסורה אינו יכול לבטל ,ובכלל זה כל שאינו עומד על סוד העניין בדעת שלימה ומיישב את דעתו עליו. הרא"ש (פסקי הרא"ש מסכת עבודה זרה פרק ג סימן לה) כתב לבאר את גדרי הביטול וסמך על הכללים המבוארים בסוגיה מי יודע בטיב עבודה זרה ומי אינו יודע ואינו ראוי לכך ,ומתוך כך נבחנת דעתו של המבטל בכל פרט ופרט. הריטב"א (חידושי הריטב"א מסכת עבודה זרה דף מג ע"א) פירש כי הדעת הנדרשת לביטול היא הכרה ברורה ושלמה ,וכל שאין דעתו שקולה ומיושבת אינו יכול לעקור את האיסור ממקומו ,שכן עקירת עבודה זרה דורשת הבנה וידיעה אמיתית במעשה זה. הש"ך (יו"ד סימן קמ"ו סעיף ח) ביאר כי גדר הביטול תלוי בדעת המבין עניין עבודה זרה ,ומכאן יש לדון האם אשה נחשבת כמי שידעה בטיב עבודה זרה או שמא יש למוצאה בכלל דעת המבינה עניין זה לאשורו מתוך השגתה המדויקת.

רבי יחזקאל לנדאו בשו"ת נודע ביהודה (חלק יו"ד סימן נט) חידש כי כל שאינו בר דעת מוחלט אינו יכול לבטל ,אולם נשים אף על פי שישנן במצוות וישנן בדעת ,יש לחקור האם נחשבות כקטנים לעניין זה או שמא יש להן כוח ביטול גמור מצד מעמדן המיוחד. מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (יו"ד סימן קמ"ו סעיף ח) פסק את דין ביטול עבודה זרה על פי גדרי הגמרא ,ומתוך דבריו מבואר שכל שיש לו דעת מבין יכול לבטל ,וצריך עיון גדול אם אשה בכלל זה מחמת שאין דעתן קלה אלא יש להן דעת שלמה בהבנת הדברים. מרן החזון איש כי עניין הביטול תלוי במידת השגת הדעת והאם יש לו כוח להבחין בין טהרה לטומאה ,ומתוך כך נדרש לדון במעמדן של נשים אם נחשבות כבעלות דעת גמורה לעניין זה או שמא יש לראותן כמי שאינן במעמד זה להפקיע את האיסור ,וביאר והרחיב בזה כי עומק הדעת אינו מדוד רק בידיעה חיצונית אלא בהכרת עומק העניין בלב שלם. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף (יביע אומר חלק ה יו"ד סימן יא) ביאר כי הדברים תלויים בהבנת גדרי הביטול המבוארים בפוסקים ,וציין כי יש לבחון האם אשה יש לה כוח ביטול כאיש או שמא יש חילוק בדיני דעת והשגה ,וביאר והרחיב בזה כי מתוך דבריו עולה הנטייה לראות את דעת הנשים כשלמה לכל עניין שוויון בהגדרות ההלכתיות. מו"ר הגרש"ה וואזנר בשבט הלוי (חלק ח סימן קכ) חידש כי גדר הידיעה בטיב עבודה זרה אינו מצריך השגה שכלית עמוקה ביותר אלא כל שיש לו דעת בני אדם להבין את אפסותם של הגלולים הרי הוא בכלל זה ,וביאר והרחיב בזה כי לפי זה גם נשים שישנן בדעת ובבינה יכולות להיחשב כיודעות בטיב ולבטל את האלילים מן השורש. מו"ר הגר"א וייס במנחת אשר (חלק ב סימן נד) פירש כי אין שום מניעה הלכתית עקרונית ממעמד האשה בביטול עבודה זרה ,וממילא נשי אנשי שכם אם היו רוצות או מצוות לכך היו יכולות לבטל את גלוליהן קודם בואם ליד ישראל ,וביאר והרחיב בזה כי פשטות הסוגיות אינה מחלקת בין איש לאשה לעניין עצם כוח הביטול אלא רק בין מי שיש לו דעת למי שחסר דעת כקטן. מתוך עומק הסוגיה וההכרעות העולות מן הפוסקים ,עולים נפקא מינות עצומות למעשה בכל מרחבי המציאות וההלכה. ונראה לבאר כי נפקא מינה אחת נוגעת לכל עניין שבו נדרש אדם לעקור דבר איסור או לפעול פעולת תיקון וביטול ברשות הרבים או ברשות היחיד ,שכן אם נשים ישנן בדעת גמורה ואינן נידונות כקטנים ,הרי שכל פעולת ביטול שיעשו בשעת הדחק או בשעת הצורך תופסת ומפקיעה את האיסור לחלוטין מן העולם מבלי להזדקק דווקא לכוחו של האיש. ונראה עוד לבאר כי נפקא מינה נוספת עולה בעניין שותפות נשים במעמדות של תיקון וטיהור המחנה ,שבהם נדרשת השתתפות פעילה של כל בני הבית בהשראת השכינה ,שעל ידי שדעתן מכוונת ויודעות הן את עומק הדבר ,נמצאות הן שותפות אמיתיות במהלך הרוחני המבקש לנתק את אחיזת החיצונים ולטהר את הכתלים מכל סיג של עבודה זרה. ונראה עוד לבאר כי נפקא מינה נוספת נוגעת לדיני שליחות בביטול איסורים ,האם אשה יכולה

להתמנות כשלוחו של אחר לבטל עבודה זרה ,ומכיוון שדעתה צלולה ומיושבת ומעמדה כמבוגרת לכל דבר הלכה ,הרי ששליחותה שליחות גמורה והיא יכולה לבטל עבור אחרים כפי שעושה האיש בכל תוקף ועוז. ומתוך נבכי ההשגה ומעמקיה ,מתנוסס ומופיע הרעיון הגדול העומד ביסודו של מעמד טהרת המחנה בבית אל ,שבו מבקש יעקב אבינו להקים את בית ה' מתוך שלמות מוחלטת שאין עמה שום פגם וחיסרון .כי הנה עקירת עבודה זרה אינה רק פעולה טכנית של לסלק את האבן או את העץ מן הרשות ,אלא היא תהליך פנימי עמוק של זיכוך הלב וטהרת הנפש ,שבו האדם מבין ומשיג את אפסותם של כל גלולי השקר ומתמסר בכל ישותו לאורו של הקדוש ברוך הוא .וזהו בדיוק עומק הדיון בשאלה האם נשים ישנן בדעת זו לדעת את טיב עבודה זרה ,שהרי כל עניינו של הביטול תלוי בהכרת האמת ובסילוק השקר מן המחשבה ,וכאשר נשות קודש עומדות במעמד זה ומבינות את עומק האמונה ,נמצאות הן כשותפות מלאות במהלך האלוקי המבקש לטהר את המחנה כולו מכל שמץ של זרות ,למען יוכלו לעלות בית אל ולהקים שם מזבח לאלוקים העונה להם בצרת נפשם. הנה כי כן ,מסע העיון המופלא בפרשת טהרת המחנה בבית אל פותח לפנינו צוהר נורא הוד אל עומק משמעותה של אמונה צרופה ושלמה שאינה מקבלת שום פשרה עם אלילי השקר .דרך סוגיות הש"ס העמוקות ומשנתם של ראשונים ואחרונים ראינו כיצד כוח הביטול יונק ממעמקי הדעת המבינה את אפסות החומר ,וכיצד נשות ישראל השותפות במהלך הקדוש הזה נושאות בכנפיהן את היכולת לנתק את אחיזת הטומאה מן השורש .מתוך שבילי שכם המאובקים ועד להיכלו של בית אל ,ממשיכה קריאתו הנצחית של יעקב אבינו להבהב בלבבות ולהאיר את נתיבות החיים בטהרה עמוקה ,באהבה קדושה ובאמונה שלמה לפני אדון כל המעשים. ומתוך המרחב המחשבתי העמוק ,מתחבר העניין אל נפשו של האדם פנימה ,אל נבכי האמונה הטהורה וההנהגה היומיומית שבה נדרש כל אחד ואחד מאיתנו לזכך את מחנה חייו מכל שמץ של זרות .כי הנה הבחירה של יעקב אבינו לדרוש מביתו ומכל הנלווים עליו את סילוק גלולי הנכר אינה עניין היסטורי גרידא המונח בספרי הימים ,כי אם צו חיים נצחי לכל בן אדם הפוסע בעולם הזה ומבקש לכונן את ביתו כמשכן לשכינה .האדם נדרש בכל יום לעמוד על המשמר, לבחון את נבכי ליבו ,לזהות את אותם אלים זרים המבקשים להשתחל בסתר אל רשות היחיד של המחשבה והמעשה ,ולעקור אותם מן השורש בדעת צלולה ובנפש חפצה .ההתמודדות הזו עם עקירת הטומאה מקרבה מחייבת את האדם להסיר מעליו את כל מעטפות החומר המכבידות על נשמתו ,ולהתחדש בבגדי טהרה רוחניים המכוונים את כל כולו לעבודת הבורא יתברך באמת ובאמונה תמימה. ומתוך פנימיות הדברים מתבסס המצפן המוסרי של האדם ,זה המכוון את צעדיו בשבילי החיים מבלי להזדקק לתוכחות חיצוניות או לסיסמאות ריקות מתוכן .המוסר האמיתי העולה מפרשת טהרת המחנה אינו ציווי נוקשה המונחת מלמעלה כי אם קול פנימי זך המבקש את הטוב והשלם מתוך בחירה חופשית ומודעות עמוקה .האדם המדקדק בטהרת ביתו ומחשבתו מפתח בקרבו עין טובה ורגישות רוחנית המאפשרת לו להבחין בין עיקר לטפל ,בין אמת צרופה לבין הבלים

חולפים .המצפן הפנימי הזה מורה לו את הדרך הנכונה ללכת בה ,מתוך ענווה פנימית ויראת שמים טהורה ,המובילה אותו לאחוז במידות טובות ובדרכי שלום מתוך התבטלות מוחלטת לפני קונו. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום ,לדעת כי כל פסיעה של האדם בנתיבותיו מציבה בפניו את הבחירה התמידית לזכך את חדרי ליבו ולסלק מעליו כל אחיזה של הבל וזרות.

עיקר העניין: מסע העיון הגדול בפרשת טהרת המחנה מציב לנגד עינינו את המבט העמוק על איתנות האמונה וטהרת הלב .ראינו כיצד דברי יעקב אבינו אל ביתו מהווים יסוד נצחי לכל מי שמבקש לנקות את רשותו ואת מחשבתו מכל שמץ של אלילות ושקר .מתוך אורן של סוגיות הש"ס ,דברי הראשונים והאחרונים ,וגדולי הדורות ,התברר כי כוח הביטול יונק מדעת צלולה ומאמת מוחלטת המאירה את הנפש .נשי ישראל השותפות במהלך הקדוש הזה מלמדות אותנו כי השראת השכינה בבית תלויה בהתמסרות מוחלטת ובסילוק כל זרות מן השורש. טהרת המחנה אינה פעולה חיצונית כי אם תנועה פנימית עמוקה המזככת את האדם ומחברת אותו אל שורש קיומו באמונה תמימה ובאהבה קדושה .כאשר האדם משיל מעליו את כל מעטפות החומר הוא זוכה לגלות את אור השכינה המפעם בלבו ומאיר את נתיבותיו בכל רגע ורגע.