אדם שיש לו אשה מרשעת האם מותר לנדור ולא לשלם כדי שתמות?

אדם שיש לו אשה מרשעת האם מותר לנדור ולא לשלם כדי שתמות? רוח סתווית לוחשת בין בדי האילנות עת צללי בין השמשות מתארכים על פני האדמה הלחה והספוגה בדממת הלילה הקרבה ובאה .המרחב כולו לובש הוד קדומים כשהוא עוטף את לב האדם

אדם שיש לו אשה מרשעת האם מותר לנדור ולא לשלם כדי שתמות? רוח סתווית לוחשת בין בדי האילנות עת צללי בין השמשות מתארכים על פני האדמה הלחה והספוגה בדממת הלילה הקרבה ובאה .המרחב כולו לובש הוד קדומים כשהוא עוטף את לב האדם

בחרדת קודש עמוקה מול פלאי ההשגחה ומשפטי עליון .במעמד הנורא הזה ,שבו הדיבור האנושי רוטט במרחבי הבריאה ויוצר מציאות שאין לה תמורה ,צפה ועולה שאלה נוקבת וקשה כקריעתו של ים סוף .הלא כאשר אדם נתון בצרה צרורה של חיים לצד אשה הממררת את חייו ,ורואה את דברי חז"ל כי בעון נדרים אשתו של אדם מתה ,מתגנבת ללבו מחשבה נועזת ומטלטלת :העיצוב ההלכתי הזה ,האם מותר לו לאדם לאחוז בו ככלי ,לנדור נדרים ביודעין שאין בדעתו לקיימם, והכל כדי להביא למיתתה ולהיפלט מן הצרה המכבידה על עולמו? נפש האדם המשתוממת מול תהום זו רוטטת ומתחבטת ,שעה שגדולי הדורות והפוסקים נדרשים לשאלה המזעזעת הזו, ומעמידים את האדם מול מראה נוקבת המבררת את גבולות ההלכה והאמונה ,ללא שום מענה פשוט וללא שום רמז לפתרון מוקדם. ומתוך פשטי התורה הקדושה המולכים חיים לכל נדבכי ההלכה והמחשבה ,נבוא לשעות אל מקור הדברים בפרשת השבוע פרשת וישלח ,שבה מתגלה שורש העניין הנוגע למיתת האשה כתוצאה ממוצא שפתיו של הבעל ,ככתוב בתורה" :ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם" (בראשית לה יט). רש"י (בראשית לה יט) פירש על הפסוק הזה ועל מעשה מיתתה של רחל אמנו בדרך ,ומבאר כי דבריו המוקדמים של יעקב אבינו בפרשת ויצא עם אשר תמצא את אלוהיו לא יחיה פעלו את פעולתם בשמים ,שכן על ידי אמירה זו נגזרה מיתה על הגונב אף מבלי שהתכוון אליה במפורש, ומכאן רואים אנו עד כמה כוחו של הדיבור והמוצא שפתים יוצר מציאות בלתי הפיכה הפוגעת אפילו ביקר לו מכל. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (בראשית לה יט) ביאר כי קבורת רחל בדרך אפרתה ולא בבית לחם עצמה או במערת המכפלה באה ללמדנו על הנהגת שמים נסתרת שבה גזירות עליונות מתקיימות בעולם בשל אמירות ונדרים שנאמרו בתוקף ,ומדייק בדבריו כי האדם צריך לירא מאוד מכל מילה היוצאת מפיו פן תעשה רושם למעלה ותחול על הקרובים לו ביותר. ולאחר שורש עמוק זה בפרשת וישלח ,נבוא אל עיקר הציווי בפרשת השבוע העוסקת בזהירות מוצא השפתים ,ככתוב בתורה" :מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלוהיך נדבה אשר דיברת בפיך" (דברים כג כד). רש"י (דברים כג כד) פירש מוצא שפתיך תשמור זו אזהרה מן התורה שלא יעבור אדם על דברו, ומבאר כי השמירה על מוצא השפתים היא המעמידה את קומתו הרוחנית של האדם לבל ימעד בלשונו ,ומדקדק בדבריו כי התורה קושרת את קיום הנדר אל האמונה הפנימית של האדם ,כך שכל דיבור היוצא מן הפה נושא עמו משקל אלוקי כבד שאין להקל בו ראש. רבי אברהם אבן עזרא (דברים כג כד) כתב מוצא שפתיך תשמור ועשית כנדר אשר נדרת ,כי הנדר הוא קשר קדוש המחבר את האדם אל עליון ,ואין להקל ראש בשום דיבור היוצא מן הפה ,ומדייק בדבריו כי שמירת הדיבור אינה עניין חיצוני בלבד ,כי אם מבחן אמוני עמוק העומד לפתחו של האדם בכל עת ומלמד על נקיות דעתו ושלמות לבבו. רבנו משה בן נחמן הרמב"ן (דברים כג כד) חידש כי התורה הזהירה על שמירת הנדרים משום

שהאדם עלול לחשוב כי דברים נאמרים בעלמא ,ולכן בא הכתוב להורות כי כל מוצא שפתים מחייב את מציאותו לפני הבורא ,ואין שום דרך לעקוף את חובת הקיום המוטלת עליו ,ומבאר כי עומק הדיבור מחייב את האדם לעמוד מאחורי כל מילה ומילה באמת צרופה ובלא שום פניות זרות. ומתוך סלעי ההלכה ומעמקי סוגיות הש"ס המאירות את עיני לומדיה באור חדש ,נבוא לשעות אל דברי חז"ל והגמרות הקדושות המפלסות נתיב ברור בסוגיה זו. חז"ל במסכת ראש השנה (דף ו ע"א) ביארו וז"ל :על הפסוק כי תדור נדר לה' אלוהיך לא תאחר לשלמו וגו' והיה בך חטא ,ודרשינן בך חטא ולא באשתך חטא ,ומכאן לכאורה שאין אשתו של אדם מתה באיחור נדרים של הבעל .ומבארת הסוגיה את עומק הדין וההבחנה המדויקת שבין חטאו האישי של הבעל לבין מעורבותה של האשת איש בהנהגת שמים. חז"ל במסכת שבת (דף לב ע"ב) חידשו וז"ל :תניא רבי נתן אומר בעון נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך .ומתוך דברי קודש אלו מתעוררת התמיהה הגדולה כיצד מתיישבות הסוגיות זו אצל זו ,והאם מציאות זו פותחת פתח כלשהו לשימוש מכוון בדין שמים כנגד אשה ממררת. חז"ל במסכת ברכות (דף ח ע"א) ביארו וז"ל :במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא ,מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' ,מוצא דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה .ומדייקים חז"ל מתוך דברים קדושים אלו את המציאות האנושית המורכבת של אדם הנתון במערכת נישואין קשה ,ומתוך כך מבקשים לברר את גבולות ההלכה והאחריות המוסרית. ומתוך אהלי הראשונים קודשי עליון ,המבקשים לפלס את נתיבות האמת בעומק סוגיות הש"ס, נבוא לשעות אל משנתם המפעימה: רבינו מנחם המאירי בבית הבחירה (שבת לב ע"ב) ביאר וז"ל :בעון נדרים אשתו של אדם מתה ,ואין הכוונה כלל שיוכל אדם לעשות כן במזיד כדי להיפטר מאשתו הרעה ,שכן הבוחר בדרך זו מראה כי קל בעיניו כבוד שמים ,ומידת הדין הפוגעת בבית טובלת בעוון חמור של ניצול לרעה של הדין האלוקי .ומבאר בדבריו העמוקים כי הנהגת שמים אינה מנוהלת לפי רצונו הפרטי והמעוקם של האדם ,וכל ניסיון להשתמש בכך מביא עליו חרון אף. הר"ן בחידושי הר"ן (נדרים כב ע"א) ביאר וז"ל :כי חומרת הנדרים ופגיעתם בבית נובעת מעצם שורש ההפרה של הדיבור הקדוש ,שבה האדם מעמיד את עצמו במקום שבו הדין מתוח ,ואין בכוחו של אדם לבקש את מיתת אשתו על ידי מכשול מכוון ,שהרי העושה כן נענש בעוון עצמו ואינו משיג את חפצו .ומבאר בדבריו כי כל מחשבה לעקוף את דיני התורה ולבקש תוצאות דרך מכשולים נדחית מכל וכל לפני שמי שחוקר כליות ולב. רבינו חננאל במסכת שבת (דף לב ע"ב) ביאר וז"ל :אזהרה חמורה היא לבל יקל האדם ראש בנדריו ובמוצא שפתיו ,מתוך ידיעה ברורה כי הנהגת העולם מדקדקת עם האדם כחוט השערה, וכל מעשה הנובע ממחשבה זרה של פגיעה בזולת אפילו תחת מעטה של דין שמימי ,סופו לשוב אל ראשו של העושה .ומבאר בדבריו כי תורת אמת אינה נותנת מקום לתחבולות אנושיות ,אלא תובעת יושר פנימי ונקיות לב מוחלטת.

ומתוך אורם של האחרונים קודשי עליון ,המבקשים להאיר את נבכי הסוגיה באור יקרות ,נבוא לשעות אל משנתם הבהירה: החיד"א בפתח עינים (ראש השנה ו ע"א) ביאר וז"ל :שמעתי מהרב עיר וקדיש כמהר"ר גדליא חיון ז"ל שחז"ל אמרו שבעוון נדרים אשתו מתה ,ומי שיש לו אשה רעה נודר ואינו מקיים כדי שתמות אשתו ,הוא טיפש דמיתת אשתו הוא לעונש ,ולא לעשות לו נחת רוח .ומבאר בדבריו העמוקים כי השימוש בדיני שמים לצרכים אישיים מעוקמים הוא עיוות מוחלט של הנהגת השם ,שכן העונש בא על האדם עצמו ואינו מהווה כלי בידי האדם לפעול כרצונו. הדברי חיים מצאנז בספריו הקדושים ביאר וז"ל :על מעשה הגאון רבי שלום מקאמינקא שהעצה האמיתית להסרת הקפידא והצרות אינה דרך בקשת מיתה חלילה ,אלא דרך שלום בית ואהבה, וכאשר האדם משנה את דרכיו לטובה הרי הוא מבטל מעצמו את כל גזירות הדין .ומעמיק להסביר כי גדלותו של הצדיק היא בהצלת הבית דווקא מתוך בנייה וקירוב ולא מתוך ציפייה לפורענות. הפלא יועץ (ערך נדרים) כתב וז"ל :היזהר מאוד שלא לעבור על נדריך ולא לסמוך על שום חשבונות של היתר ,כי מי שנודר ואינו מקיים מכניס עצמו ואת ביתו לסכנה נוראה ,ואין אדם יכול לכוון את שעות הדין לטובתו בדרך עקלקלה .ומבאר בדבריו כי דרכי התורה הם דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום ,ואין מקום לתחבולות זרות המבקשות לעקוף את ציוויי השם יתברך. ומתוך הדברים והמעשה שהובאו לפנינו במשנתם של גדולי הדור ,נבוא לשעות אל המעשה המופלא עם מו"ר הגר''י זילברשטיין ומרן ראש הישיבה הגראי''ל שטיינמן. הנה שמענו מעשה ,שהיתה אשה אחת שבאה אל מו"ר הגר''י זילברשטיין וספרה לו שבעלה נודר הרבה נדרי צדקה ,אך תמיד אינו מקיימם .מאחר ושמעה שבעוון נדרים אשתו של אדם מתה ,מה שמעמיד אותה בסכנה ,היא מבקשת שהרב ידאג לכך שלא יבואו להתרים את בעלה ,כדי שלא ידור נדרים ולא יקיים אותם. מו"ר הגר''י זילברשטיין הלך אל מרן ראש הישיבה הגראי''ל שטיינמן לשאול אותו על הדבר. ומרן ראש הישיבה אמר לו :וכי אתה חושב שבגלל שאדם עושה עבירות אשתו תשלם את המחיר ותמות בדמי ימיה? כל אחד עם החשבון שלו וימות בגלל עוונותיו. אלא שכוונת הגמרא שלפעמים מגיע לאשה למות על פי חשבונה ,אלא שאם יש לבעלה זכויות הקדוש ברוך הוא מתחשב בבעלה ופוטר אותה מן המיתה .ואם אדם לקוי במידה זו שנודר נדרים ואינו משלם ,אין לו את הזכות הזו לדאוג לאשתו. לכן ,אמר מרן הגראי''ל ,אמור לאותה אשה שאם עליה לא נגזר למות לפי החשבון המגיע לה, לא יועילו שום נדרי בעלה לגרום לה נזק .אלא שאם היא תרצה לתפוס על בעלה טרמפ ולסמוך על זכויותיו כדי שהיא לא תמות ,בזה יגרמו הנדרים שלו שלא יועילו לו זכויותיו. ומתוך עומק הדרכים הללו העולים מן המקורות שהובאו ,מתבררות להן נפקא מינות למעשה המאירות את מציאות החיים וההלכה באור צלול מתוך הנתונים שבידינו. אדם הסבור כי יוכל לעשות שימוש בנדרים שאינם מקוימים ככלי עזר להיפטר מאשה הממררת

את חייו טועה באשליה גמורה ,שכן המקורות מלמדים כי אין בכוחו של אדם להביא למיתת זולתו דרך מעשה עבירה מכוון ,והבוחר בדרך זו מוצא את עצמו נושא בעונש על עוון נדרים בעוד אשתו קיימת ועומדת. זכויותיו של בעל יכולות לשמש כמגן רוחני בעת הצורך ,אך כאשר אדם נופל בפגם של נדירת נדרים ואי קיומם ,הוא מאבד את אותה זכות מגינה ,כך שאם אשתו רצתה להישען על זכויותיו בעת פקודה ,מחדלו גורם לכך שזכויותיו אינן עומדות לה עוד להצלתה. הדרך האמיתית להתמודדות עם מציאות משפחתית מורכבת אינה עוברת דרך תקוות לפורענות או ניסיונות עקיפים ,אלא דרך שינוי פנימי אמיתי ,בניית שלום בית ,קירוב לבבות ואחריות אמיתית לתיקון דרכיו של האדם בעצמו מול קונו ומול ביתו. ומתוך מרחבי ההרחבה המחשבתית הנובעים ממעמקי הסוגיה וההנהגה ,נבוא לגעת בנבכי הנפש פנימה ולהאיר את אמונתו של האדם מול פני השגחה עליונה .נפשו של האדם כמהה תמיד למצוא מרחב של מנוחה ולהסיר את מכאוביו ,אך התורה וההלכה מורות לו כי אין קיצורי דרך ואין תחבולות שבהן יוכל האדם לכופף את מערכת המשפט השמימית לצרכיו האישיים .האדם נדרש להתבונן באמת הפנימית שלו ,להבין שכל חשבון שמים מדויק עד למאוד ,וכי הניסיון להישען על פגמים ועבירות כדי להביא לפורענות הוא אשליה עמוקה המעידה על ריחוק מן האמת .החיבור אל האמונה הפשוטה מלמד את האדם כי דרך החיים האמיתית אינה עוברת דרך ציפייה למפלה או משאלות לב עקלקלות ,כי אם מתוך נקיות כפיים ,אחריות אישית מלאה ,ובניית שלום ואהבה אמיתיים בתוך ביתו מתוך יושר לבב ויראת שמים טהורה. ומתוך מעמקי ההעמקה בבניין הנפש ובדרכי ההנהגה המדויקות ,נבוא ללמוד את השפעתם הפנימית של הדברים על הליכותיו של האדם בבית ובחברה .האדם הלומד להכיר כי כל מעשה וכל מוצא שפתים עומדים במאזני צדק עליונים ,מבין שאין מקום לתחבולות אנושיות או לניסיונות לעקוף את דרכי ההשגחה דרך מעשי עבירה .ההנהגה הראויה והמתוקנת תובעת מן האדם להביט אל תוך מציאות חייו באומץ לב ,לדעת כי התיקון האמיתי אינו בא מתוך פילוסופיות זרות או ציפייה קודרת לפורענות ,כי אם מתוך התמודדות ישירה עם אתגרי היום יום ,מתוך בניין של שלום אמת ומתוך שמירה קפדנית על נקיות הכפיים והדיבור .האדם המאמין צועד בדרך הישר מתוך ענווה ומתוך הכרה כי ההשגחה מנהלת את עולמה בחסד ומשפט ,והחובה המוטלת עליו היא לטהר את מעשיו ולכונן את ביתו באהבה איתנה ובנאמנות טהורה.

עיקר העניין: בסוף כל המהלך המפעים והעמוק שעברנו בסוגיה זו ,מתברר ונוצץ באור יקרות כי הנהגת העולם אינה נתונה למניפולציות אנושיות או לניסיונות לעקוף את דרכי השם באמצעות מעשי עבירה ונדרים שאינם מקוימים .האדם הלומד להכיר את ערכו של מוצא שפתיו מבין כי אין בכוחו של הבעל להפוך את עצמו לכלי משחית עבור אשתו דרך מכשולים הלכתיים ,שכן כל אדם עומד למשפט פרטי בפני קונו לפי חשבונותיו שלו .המקורות המפעימים וההכרעות הברורות

עיקר העניין -המשך: של גדולי הדור מלמדים אותנו שוב ושוב כי כל ניסיון להישען על פגמים כדי לפעול רעות נדחה מפני האמת האלוקית ,והדרך היחידה האמיתית לבנות את הבית ולהסיר את המכאובים אינה עוברת דרך תקוות לפורענות ,כי אם מתוך תיקון המעשים ,בניין שלום בית איתן ,ואהבה טהורה המאירה את הלבבות בנאמנות ובאור חיים.