נשמת הפרשה - פרשת מקץ

נשמת הפרשה - פרשת מקץ סוד המהפך – מבור האפילה אל אור המלוכה פרשת מקץ פותחת את שעריו של המפנה הגדול ביותר בתולדות האבות והשבטים ,מסע הנפש המטלטל מן התהום העמוקה ביותר אל גבהים של גדלות ואחריות .היא נפתחת מתוך כלאו האפל והחשוך של יוסף הצדיק ,מקום שבו נדמה כי כל התקוות נגוזו וכי החלומות הגדולים על השליטה והגדולה התפוגגו אל בין כותלי האבן הקרים .שנים ארוכות…

נשמת הפרשה - פרשת מקץ סוד המהפך – מבור האפילה אל אור המלוכה פרשת מקץ פותחת את שעריו של המפנה הגדול ביותר בתולדות האבות והשבטים ,מסע הנפש המטלטל מן התהום העמוקה ביותר אל גבהים של גדלות ואחריות .היא נפתחת מתוך כלאו האפל והחשוך של יוסף הצדיק ,מקום שבו נדמה כי כל התקוות נגוזו וכי החלומות הגדולים על השליטה והגדולה התפוגגו אל בין כותלי האבן הקרים .שנים ארוכות עברו עליו בבור ,נשכח מלב כל אדם, והנה ,ברגע אחד ,כאשר קץ השנים מגיע ,הגלגל מתהפך באחת .יוסף נשלף מן הבור ,מסתפר ומחולץ מן המאסר ,וכך הוא עומד אל מול פרעה מלך מצרים כדי לפתור את חלומותיו .עבור הנשמה הישראלית ,מקץ היא הבשורה המרטיטה שאין חושך שהוא מוחלט מדי ,וכי הישועה האלוקית אינה מגיעה דרך דרכי הטבע הרגילות ,אלא פוקדת את האדם דווקא בשעה שבה נראה כי אפסו כל הסיכויים .האדם העומד לבדו בבור יכול להפוך ברגע אחד למשנה למלך ,כי ההשגחה הפרטית רוקמת את קורי ההיסטוריה בסתר ,ומביאה את האור הגדול ביותר מתוך המקומות האפלים ביותר.

המסע של האחים אל מצרים והמפגש המחודש עם יוסף ,מבלי שיזהו אותו ,הוא מבחן עמוק של תשובה ,של תיקון הלב ,ושל התמודדות עם משקעי העבר .יוסף ,המוכר להם כמשנה למלך מצרים אך הזר להם כשלטון המאיים עליהם ,מנהל עמם מערכת מורכבת של מבחנים ובחינה פנימית ,כדי לראות האם השתנו מן הקצה אל הקצה מאותו יום נורא שבו זרקוהו אל הבור .בני יעקב ,המתרגשים מן הצרות ומן האשמות הגנבה סביב גביע הכסף של בנימין ,נדרשים לעמוד מול האמת של עצמם .הנשמה המהלכת בפרשת מקץ לומדת כי אין תיקון בלי נפילה ,וכי חרטה אמיתית נמדדת ברגע שבו האדם מוכן למסור את נפשו למען אחיו ,כפי שעושה יהודה העומד בגבורה מול השליט המצרי ודורש את שחרורו של הנער .זהו הרגע שבו מתפרקת החומה המפרידה בין השבטים ,והדרך אל האיחוד הגדול נסללת מתוך דמעות של הכרה באמת ובצדק.

בעומק הפרשה ,אנו עומדים מול ימי חנוכה המאירים את ימי מקץ באור יקרות ,שכן פרשה זו נקראת תמיד בשבת שבה אנו מדליקים את נרות החנוכה .ישנו קשר פנימי עמוק בין יוסף הצדיק, השומר על קדושתו ועל אמונתו בתוך טומאת מצרים ופאר מלכותה ,לבין פך השמן הנחבא בטהרתו מול מלכות יוון החשוכה .יוסף הוא נר ה' נשמת אדם ,המאיר את החושך המצרי בחוכמה אלוקית ובטהרה שאינה נכנעת לגירויים חיצוניים .הוא מלמד אותנו שגם כאשר אדם שקוע בגלות,

גם כשהוא נראה כמצרי לכל דבר ועניין בלבושו ובשפתיו ,פנימיות הנשמה נשארת טהורה ,נאמנה לשורשיה ,וממתינה לשעת הכושר כדי להאיר את העולם כולו באור של חסד ואמונה. מקץ היא שיר התקווה של כל נשמה המרגישה עצמה כלואה בתוך מציאות קשה ומוגבלת. היא מזמינה אותנו להרים את הראש מן הבור ,להאמין שהחלומות שחלמנו בצעירותנו אינם לשווא ,ושגם אם הדרך רצופה קשיים ,מבחנים ומשברים ,יש יד מכוונת המנהלת את העולם בטוב ובחמדה .האדם אינו יודע מה ילד יום ,אך הוא יודע שמי שהוציא את יוסף מן הבור אל הארמון, מסוגל להוציא גם את נשמתנו מכל מיצר ולרומם אותנו אל מחוזות של גאולה ,אור ושמחה נצחית.