הפרות שראה פרעה בחלומו, היו פרות טהורות או פרות טמאות? הוכח מפרשת השבוע!

הפרות שראה פרעה בחלומו, היו פרות טהורות או פרות טמאות? הוכח מפרשת השבוע! עומדים אנו למרגלות יאור מצרים ,באותו רגע שקט ומסתורי שבו הדממה העמוקה של הלילה מתערבבת בנשימת הבוקר הראשונה ,והנה מתוך מימי היאור הסוערים והעכורים ,מתוך המעמקים האפלים שבהם רוחשת כל טומאת עולם ,עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר. האוויר טעון בלחות כבדה ,ריח הביצות והרפש עולה מן המים…

הפרות שראה פרעה בחלומו, היו פרות טהורות או פרות טמאות? הוכח מפרשת השבוע! עומדים אנו למרגלות יאור מצרים ,באותו רגע שקט ומסתורי שבו הדממה העמוקה של הלילה מתערבבת בנשימת הבוקר הראשונה ,והנה מתוך מימי היאור הסוערים והעכורים ,מתוך המעמקים האפלים שבהם רוחשת כל טומאת עולם ,עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר. האוויר טעון בלחות כבדה ,ריח הביצות והרפש עולה מן המים ,וצללי הענק של השיחין והערבות נמתחים על פני הגדה כשטיח שחור ומאגי .האדם העומד בלב האירוע מרגיש את האדמה תחת רגליו מתחלחלת ,כאילו כדור הארץ כולו עוצר את נשימתו לנוכח המראה המפעים והמאיץ את

הפעימות בחזה .שם ,על שפת היאור ,בתוך אותו מרקם סמיך של הוד קדומים ומסתורין מצרי עתיק ,רוחש סוד נורא המבקש לפרוץ את סכרי ההבנה .הרי מצד אחד עולה תמונת הבריאה של פרות יפות ודשנות הרועות באחו הירוק ,מראה המשדר חיים וברכה טהורה ,אך מן הצד השני הכל טובל באותו מרחב זר ,בממלכתו של אותו רשע שכל כולו אחיזה בסטרא אחרא .השאלה מנסרת באוויר בדממה מוחשית ורוטטת :כיצד ייתכן שפרעה הרשע ,שכולו שקוע בטומאה וזוהמה ,יחזה בחלומו בבהמה טהורה המורה על שפע וקדושה ,או שמא מראית עין זו מטעה היא ,ובמעמקי המים הסמויים מן העין מסתתרת מציאות אחרת לגמרי ,הפוכה בתכלית השינוי ממה שנגלה לעין השמש. בפרשת מקץ אמרינן" :והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו" (בראשית מא ב). מפרשי התורה מבארים את עומק הקשר הנסתר בין אותן הבהמות המגיעות מן היאור לבין שורש האחיזה של מצרים בטומאה. רש"י (בראשית מא ב) פירש כי מן היאר ,לפי שכל עיקר חיותה וגאותה של מצרים הייתה מן היאור, שהיו אומרים המצרים כי היאור הוא אלהיהם ואינו צריך למטר שמים. רבי אברהם אבן עזרא (שם) ביאר כי מן היאור ,בעבור שהיאור משמש כמקור השפע וההשקיה המרכזי של הארץ ,ומשם יוצאות כל שיטות הניחוש והקסם של אותה ממלכה. הרמב"ן (שם) ביאר כי עצם בחירת העלייה מן היאור דווקא מורה על כך שכל תוקפם של המצרים אינו יונק מקדושת שמים אלא מן המים התחתונים ,ממעמקי האדמה והנהר. הרד"ק (שם) ביאר כי היאור הוא היסוד שעליו נשענת כלכלת מצרים ,ולכן החלום פותח משם כדי להורות על שורש השובע והרעב של אותה אומות עולם. הספורנו (שם) ביאר כי העלייה מן היאור מסמלת את השפלת גאוותם של המצרים ,שכן מי היאור שהפכו אצלם לאלוהות נעשו לבסוף הבסיס שממנו צמחו סימני הפורענות. הכלי יקר (בראשית מא ב) מוסיף לבאר כי מצרים היו דבוקים בעבודה זרה של מים ונהרות ,ולכן נרמז בחלום כי כל שפע שלהם בא מן היאור שהוא מקור הטומאה והסטרא אחרא .ומכאן יש לעיין היטב כיצד מתיישב הדבר עם פשטות הכתובים והלכות התורה שהרי פרה היא בהמה טהורה, וכיצד יעלה על דעת שפרעה יראה בחלומו דבר טהור ומקודש ,עד שבאו רבותינו ז"ל ולימדונו את הסוד הגנוז שמאחורי הדברים. ומעתה יש להעמיק ולטבול בים התלמוד ,לראות כיצד סוגיה זו נוקבת ויורדת עד תהום הסתרת הפנים ,כאשר דברי רבותינו ז"ל מאירי עיניים ומגלים את צפונות החלום .בגמרא במסכת חולין (קכז ע"ב) איתא כל מה שיש בים יש ביבשה .ומוסיפה הגמרא במסכת עבודה זרה (דף לט ע"א) אמר אביי הרי חמרא דימא שרי תורא דימא אסור ,וסימנך טמא בים טהור ביבשה ,טהור ביבשה טמא בים. ומבאר רש"י על התורה שם את עומק הדברים ,כי יש חילוק יסודי בין בריות היבשה לבריות

הים ,שכל מה שטהור ביבשה הרי הוא טמא בים ,וכל מה שביבשה טמא הרי הוא טהור בים ,וגזירת הכתוב היא .ותוספות שם מקשים ומבארים את טעם הדבר על פי סוד הבריאה ושרשיה העליונים, כי המים התחתונים הם מקור הדינים והטומאה ,ולכן כל מיני דגים ושרצים הנמצאים שם ויניקתם מן המים דינם כטמאים ,אלא אם כן יש סנפיר וקשקשת. ובתלמוד ירושלמי מסכת שביעית (פרק ט הלכה א) מבואר עוד עניין רחב בעניין שורש הבריות והיניקה מן המים ,שכל מה שיוצא מן המים יש לו דין בפני עצמו ואינו עולה בקנה אחד עם בריות היבשה .ומפרשי הירושלמי פני משה שם ביארו כי כוח ההשפעה של מיאור מצרים הוא כוח המקבל את חיותו מן הסטרא אחרא ,ולכן כל מה שצומח ועולה משם אינו יונק מקדושת ארץ ישראל או מהשפע הטהור ,אלא מיניקה טמאה המקבילה לעולם הקליפות ,ועל כן אותן פרות שעלו מן היאור ,הגם שבשמן הגשמי ובטבע היבשה הרי הן בהמות טהורות המותרות באכילה, מכל מקום מצד שורש עלייתן מן היאור הרי הן יונקות ממקום טמא וחיצון ,וממילא נתגלה בחלום פרעה סוד הפיכת הקודש והטהרה אל תוך סינרה של מטרוניתא טמאה. ומתוך מעמקי הים הגדול של התלמוד אנו עולים אל חצרות הראשונים קודש לקודש עשויה, לראות כיצד גדולי עולם אלו פורסים את יריעת הסוגיה במלוא תפארתה ועומקה. רבינו שלמה יצחקי רש"י (בראשית מא ב) פירש כי מן היאר עולות ,לפי שכל מצרים נשענת על היאור והיו עובדים לו כאלוה ,ולכן החלום מראה להם את שורש חיותם מתוך המים. רבי אברהם אבן עזרא (שם) ביאר כי היאור נקרא בכתוב בשם יאור לשון אורה ומאור ,להורות כי שרשם וטעותם של אנשי מצרים היה לתלות את האורה והשפע במים הגשמיים הללו. ההשלמה לראשונים מציגה את דברי רבינו משה בן נחמן הרמב"ן (שם) שחידש כי אותן פרות שעלו מן היאור מורות על כך שכל כוחה של מלכות מצרים הוא מן המים התחתונים המרוחקים מן הקדושה העליונה ,ולכן נראו בחלום עולות מן המים ממש. רבי דוד קמחי הרד"ק (שם) ביאר כי הראייה מן היאור באה להורות על מדת השובע והרעב שהיא תלויה אך ורק בעליית מימי היאור והשקיית הארץ ,ומשם נמשך כל הציור של פרות השובע והרעב. רבי עובדיה ספורנו (שם) ביאר כי עליית הבהמות מן היאור באה ללמדנו את נפילת גאוותם של המצרים ,שכן אותו יאור שהחזיקו אותו לאלוה ולמקור הברכה ,ממנו ממש צמחו ועלו סימני החורבן והרעב שיכלו את הארץ. ומכאן אנו מעפילים ועולים אל היכלם של האחרונים וגדולי הפוסקים ,המפלסים נתיבות בהלכה ובסוד ורואים בדבריהם את עומק משנתם הצרופה. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ז יו"ד סימן יב) ביאר כי למרות שמן הדין בהמה טהורה אינה מקבלת טומאה אלא בשחיטה כדת ,מכל מקום במקום של אחיזת היסודות

והקליפות יש מקום לטומאה רוחנית המלבישה את עצמה בתוך לבושים של היתר וטהרה כדי להטעות את בני האדם. הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל א) חידש בהנהגת האדם כי כל יניקתו של האדם תלויה במקור מחייתו ,וכשם שמצרים ינקו את חיותם מן היאור המטונף בדעות כוזבות ,כך כל הרוצה לילך בדרכי הטהרה צריך להתרחק מכל מיני שורשים נפסדים המושכים את הלב אל מקומות טמאים. מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק ב סימן קס) פירש כי יש להבחין בין טבע הדברים הגשמיים לבין המשמעות הרוחנית העולה מהם בחלום ,ועל כן הגם שפרה היא מהבהמות הטהורות שבתורה ,עצם המראה של עלייה מן היאור מלמד כי הסטרא אחרא מסוגלת ללבוש צורה של קדושה כדי להחטיא את העולם. מו"ר הגר"א וייס בשו"ת מנחת אשר (חלק א סימן יב) ביאר כי השפע הבא מן המים התחתונים טומן בחובו סכנה עצומה של בלבול הדעת ,עד שהרואה חזון כזה צריך להתבונן היטב האם הנהגתו מיוסדת על קדושת שמים או על יניקה מן המים החיצונים שאין בהם ברכה קיימת. ומתוך היכלם של האחרונים אנו באים בשערי ענקי הדורות ובני דורנו ,הנושאים את לפיד ההוראה בטהרה ובפאר ,ומבקשים את עומק פשרו של החלום האגי. הראשל"צ רבנו הגר"י יוסף בספרו ילקוט יוסף (שבת כרך א עמוד רמד) ביאר כי גזירת הכתוב היא שכל מה שיוצא ממקורות הטומאה והמים התחתונים יניקתו מן החיצונים ,ואף על פי שמן הדין הבהמה מותרת באכילה בטבע היבשה ,הרי שבחזון לילה הכל הולך אחר השורש והמקור שממנו היא צומחת ועולה. מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (או"ח סימן ש"א) פסק כי יש להבחן היטב בין טומאת הגוף לטומאת הרוח ,וכאשר אדם חוזה במראות נסתרים עליו לדעת כי הסטרא אחרא מתלבשת בלבושי היתר כדי להטעות את האדם ,וזהו סוד הפרות שעלו מן היאור. מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן ע"ה) חידש כי שורש האחיזה של מצרים היה במקום שבו הטהרה והטומאה מתערבבות זו בזו ,ולכן נראו בחלום פרות שהן מצד עצמן טהורות, אך עלייתן מן היאור מובילה אותן אל תהום הטומאה והכיליון. ומכאן אנו יורדים מן ההרים הגבוהים אל שפלת המעשה ,לתרגם את הסוגיה העמוקה הזו אל מציאות החיים וההלכה הפסוקה .כי הנה אנו רואים בחיי היומיום כי פעמים רבות האדם נפגש בדברים שהם כשרים ומותרים מצד עצמם ,אולם מקורם או אופן התנהלותם מגיע ממקומות אפלים וטמאים ,ועליו להיזהר שלא ליפול ברשת זו. מרן בשולחן ערוך (או"ח סימן תרכ"ה) מבאר לעניין הלכות מעשה יוֹם טוֹב ושאר הנהגות ,כי יש לבדוק היטב לא רק את עצם הדבר אלא גם את השורש שממנו הוא נובע ,שכן כל הנהגה או שפע הבאים ממקור שאינו טהור סופם להביא לידי מכשול וירידה רוחנית .וכמו שאמרו פוסקי ההלכה

כי האדם צריך למשש את מעשיו ולבחון היטב האם דרכו סלולה בקדושת שמים או שמא הוא יונק מן המים החיצונים המביאים לידי קרירות רוחנית ורעב פנימי .וכאשר האדם ניצב מול אתגרי הפרנסה וההצלחה בעולם הזה ,עליו לזכור את תמונת הפרות שעלו מן היאור ,ולדעת כי כל שפע הגשמי שאין עמו יראת שמים טהורה עלול להפוך ברגע אחד משובע גדול לרעב עצום ,ולכן כל צעד ושעל חייב להיות מנווט על פי שולחן ערוך ודעת תורה אמיתית. ומתוך שפלת המעשה אנו ממריאים אל מרחבי ההרחבה הרעיונית ,לבאר את עומק הרעיון הנשגב העולה מן הסוגיה המופלאה הזו. כי הנה מבואר בספרים הקדושים כי כל הבריאה כולה בנויה על גזירת עליון שבה הקדושה והטומאה מתנועעות זו מול זו בבחינת זה לעומת זה עשה האלהים ,ועל כן אפילו הדברים הטהורים ביותר עלולים לקבל את חיותם מן המקום החיצון כאשר האדם פונה מדרכו יתברך ,ואין לך דבר שאין לו שורש עמוק בעולמות העליונים ,שכן גם השפע הגשמי ביותר הנובע ממקורות זרים סופו לחשוף את ערוותו ולגלות את רעבונו הגדול לעיני כל חי. ומתוך כך מתבאר כי עניין היאור במצרים אינו רק סיפור היסטורי גשמי גרידא ,אלא הוא סמל נורא לכל אותם כוחות המבקשים לנתק את השפע השמימי ממקורו הקדוש ולהשקיע אותו בתוך טומאת החומר ,עד שהאדם חושב בטעות שהוא חי מן הברכה האמיתית ואינו יודע כלל כי הוא טובל במעמקים של קליפות ודינים קשים ,והרי זהו עומק סוד הפרות שעלו מן היאור המלמד אותנו כי כל קיומה של מלכות הרשעה מבוסס תמיד על האפשרות להלביש את זוהמת הטומאה בלבושים נאים של שובע ודשנות ,כדי להטעות את לב הרואים לחשוב כי יש חיים אלוהיים מחוץ לקדושת הבורא יתברך שמו. ומתוך ההרחבה הרעיונית אנו צועדים פנימה אל תוך ההיכל הפנימי של הנפש ,לחבר את אור הסוגיה אל מעמקי לבו של האדם ,אל אמונתו ואל הנהגתו היומיומית. כי הנה כל אדם מישראל נושא בתוכו יאור פרטי ,אותו מקום נסתר של זרימה ושפע שבו האדם נוטה לשקוע ולטבוע בתוך הבלי החומר והבל התהו ,ופעמים רבות האדם פוגש בנפשו כוחות נעלים וכישרונות עצומים שהם בחינת פרות טהורות ויפות מראה ,אלא שעל ידי שאיבת החיות ממקורות זרים ובארות נשברים ,הופך הוא את הטהור לטמא ואת הברכה לקללה. ועל כן עומד האדם מול מראות חייו ונדרש לבחינה עצמית נוקבת ,האם שפע עמלו ויגיעתו יונקים מקדושת שמים ומהליכה לאור באור ה' ,או שמא חיותו באה לו ממעמקי המים העכורים של גאוה ודמיונות שווא ,ודווקא מתוך ההכרה הזו מתעוררת הנפש לתשובה עמוקה ולרצון אמת להיזון ולהידבק אך ורק במקורות קדושים המאירים את הלב באור הטהרה והאמונה הפשוטה, בבחינת כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. ומתוך מעמקי הנפש אנו מתנשאים אל המצפן הפנימי הנבנה מתוך הדברים ,בלי שום הטפה ובלי סיסמאות ריקות ,אלא מתוך מבט צלול ועמוק המורה לאדם את דרכו הישרה. כי כאשר האדם מתבונן בפרות שעלו מן היאור ורואה כיצד הטהור והטמא מתערבבים זה בזה,

הוא מבין שאין המצפן האנושי יכול להישען על מראית עין בלבד ,שכן כל הופעה חיצוני של שפע ודשנות עלולה להטעות את הלב ,ועל כן המצפן הפנימי האמיתי דורש מן האדם לברר תמיד מהו השורש העמוק של מעשיו ,האם הם נובעים ממים טהורים של תורה ויראת שמים טהורה או שמא מן המים החיצונים המביאים לבסוף לידי רעב רוחני עמוק. ומכוח הבנה זו נבנה באדם אותו מצפן עדין ויציב ,שאינו נסחף אחר זרמי העולם וגאותו ,אלא שוקל כל צעד ושעל במאזני האמת של תורת חיים ,לדעת להבחין בין אור לחושך ובין טהור לטמא ,ולכוון את לבבו לקראת אותה השתוקקות עליונה שאינה פוסקת לעולם. ומכאן ניקח עמנו תובנות לחיי היום יום ,ללכת בהן ולאסוף אל מעמקי הלב את האור הגנוז שעולה מן הסוגיה ,לדעת כי כל שפע הגשמי וכל מראה עיניים בעולם הזה טומנים בחובם מערכה שלמה של בחירה בין שורש הקדושה לשורש הטומאה ,וכי על האדם תמיד לבחון את המקור שממנו הוא שואב את חיותו ואת לחמו ,שלא לטעות אחר מראית עין מטעה ולהתחבר אך ורק למעיינות הנצח של תורת חיים.

עיקר העניין: החלום שראה פרעה על שבע הפרות העולות מן היאור אינו רק חיזיון רחוק של שובע ורעב ,אלא הוא מראה נורא המגלה כיצד כל כוחות הטומאה והחומר בעולם מבקשים לינוק את חיותם אפילו מן הדברים הטהורים ביותר ,ולבושם של מעשים חיצוניים נאים עלול להטעות את האדם עד שיחשוב כי הוא חי מן הברכה בעודו שוקע במעמקי הקליפות ,ועל כן תפקידו של האדם בכל רגע ורגע הוא לחשוף את השורש האמיתי של מעשיו ,לברר את מקור מחייתו הרוחנית ,ולהיצמד בכל נפשו אל קודש עליון ואל תורת אמת המאירה את נתיבותיו באור הטהרה והחיים האמיתיים.