?מי שיש לו בת בשידוכים ואין לו כסף לחתן אותה האם מותר למכור את הספר תורה שלו כדי לחתן אותה

?את הספר תורה שלו כדי לחתן אותה נכנסים אנו אל חדר קטן, אפוף ריח קלף ועתיקות, שבו השקט כמעט וניתן למישוש. בפינת החדר מונח הוא, כתר המלוכה של הבית היהודי, ספר התורה, עטוף בבד קטיפה שצבעו דהה

מי שיש לו בת בשידוכים ואין לו כסף לחתן אותה האם מותר למכור ?את הספר תורה שלו כדי לחתן אותה נכנסים אנו אל חדר קטן, אפוף ריח קלף ועתיקות, שבו השקט כמעט וניתן למישוש. בפינת החדר מונח הוא, כתר המלוכה של הבית היהודי, ספר התורה, עטוף בבד קטיפה שצבעו דהה במרוצת השנים, אך קדושתו צרובה בתוך לבבות בני הבית כשמש בצהרי היום. ומולו, עומד אב, ליבו רטוט ועיניו צופות אל עתידה של בתו הממתינה לשעתה הגדולה תחת החופה, אך 'ידיו ריקות וממונו אזל. הרגע הזה, שבו נדרש אדם להחליט בין קודש לקודש, בין תורת ה ,השרויה בכתב לבין החיים הפועמים של בתו, הוא רגע שבו נעתקת הנשימה. האם מותר לו לאותו אב, להמיר את הדיו והקלף, את עץ החיים שביד, כדי להעניק לבתו את הבסיס לבית נאמן בישראל? הסוגיה הזו אינה רק פלפול הלכתי יבש, אלא היא תהום של רגש, שבה נפגשים שמיים וארץ, קודש וחול, חובת לימוד התורה וחובת בניין המשפחה. אנו נכנסים אל תוך היכל הסוגיות, שבו כל מילה של פוסק היא אבן דרך, ומבקשים לברר האם ברית הנישואין הממתינה להיווצר, גוברת על הברית הנצחית הכתובה ביריעות הקודש, והאם מותר למכור .את הכתוב כדי לקיים את החיים

גם לנשמה מגיע אוכל 592 592 ,נפתח את דברינו בחיפוש אחר המקור העמוק בתורה, השורש ממנו יונקת מצוות פרו ורבו אשר סביבה סובב כל הדיון המורכב האם ניתן למכור ספר תורה עבור נישואי בת. כאשר אנו ניגשים אל הפסוקים בפרשת נח, אנו רואים כיצד התורה מטביעה בתוך הטבע האנושי את הציווי להמשיך את העולם, את השאיפה ליצור חיים מתוך חיים, ואת האחריות להעמיד דורות. בבואנו לבחון האם מכירת ספר תורה מותרת עבור היתומה, עלינו להבין האם אותה מצווה המוזכרת בפסוק היא המניע הבלעדי, או שמא יש כאן ערך רחב יותר של בניין הבית .)(בראשית ט, ז "היהודי, אשר גם הבת שותפה לו. "ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה כתב: למה נאמרה שנית אחר שברכם כבר, אלא לברכה, שכן בראשונה לא)(בראשית ט, ז רש"י ציווה עליהם אלא ברכה בלבד, אבל כאן חזר וציווה עליהם להיות מצווים בפריה ורביה. רש"י מלמדנו יסוד עצום, כי הפריון אינו רק מאורע טבעי או ברכה סתמית, אלא הוא נכנס בגדר .ציווי מחייב, מצווה המוטלת על האדם להמשכיות הדורות, וזהו הבסיס לכל בניין משפחה ביאר: ואתם פרו ורבו, כלומר, כי כל הברואים בטבעם יפרו)(שם רבי אברהם אבן עזרא וירבו, ואתם בבחירתכם תעשו זאת כמצוות השם. הוא מבאר שבעוד שאר הברואים פועלים מכוח הטבע שהוטבע בהם, האדם פועל מתוך בחירה מודעת להגשים את רצון הבורא, ולכן .יש כאן משמעות מוסרית ורוחנית גדולה בהרבה מאשר בממלכת החי ביאר: נראה כי חזר ושנה המצווה הזו, להודיע כי המין האנושי ששרד את)(שם הרמב"ן המבול נצטווה להפרות ולהרבות שנית, כמי שנברא מחדש, והרי זו כעין התחלה חדשה של עולם הנדרש להתמלא שוב בבני אדם העובדים את בוראם. ביאורו מחבר אותנו למושג של בניין מחדש, דבר המהדהד בכל נישואין של בת בישראל המקימה בית חדש ומתחילה .עולם קטן משלה פירש: פרו ורבו, כי השם רצה שיתמלא העולם מבני אדם, ושיהיו בני אדם)(שם הרד"ק שיכירו בבוראם ויעבדוהו, ועל כן ציווה עליהם להרבות את המין האנושי, כדי שיהיה מי שיקיים את עבודת השם בעולם. הוא מדגיש כי תכלית הריבוי היא קיום עבודת השם, וזהו .הבסיס לכל הדיון שלנו, האם הקמת בית בישראל היא חלק מהתכלית הזו , ביאר: כי הריבוי בארץ הוא התנאי ההכרחי כדי שיהיה שלום ויישוב בעולם)(שם הרלב"ג שכן בריבוי בני אדם בדרך ישרה, העולם נעשה מתוקן יותר וראוי להשראת השכינה. הוא מדגיש את הפן החברתי והציבורי שיש בהקמת משפחות, שכן כל בית נוסף מוסיף אור .וסדר בעולם כתב: שרצו בארץ ורבו בה, ללמדנו שאין העיקר רק לידה, אלא גידול וחינוך)(שם החזקוני ,הילדים, שיהיו גדלים ומתפתחים ונעשים בני אדם עובדי השם. מכאן אנו למדים שגם הבת .בבניית ביתה, שותפה למשימה הגדולה של יישוב העולם וחינוך הדורות הבאים ביאר: פרו ורבו, כדי שיהיה לכם יתרון על שאר הברואים, שתהיו עוסקים)(שם הספורנו ביישוב העולם מתוך דעת ותבונה, ולא רק בריבוי גרידא. הוא מבאר שעיקר הציווי הוא לא רק העמדת צאצאים, אלא בניית עולם המבוסס על ערכים, מה שמסביר מדוע בניין

חנ תשרפ 593 593 בית בישראל נחשב להישג רוחני כל כך משמעותי, שכן הבית הוא המקום בו מתממשת .התבונה והחינוך תרגם: ואתון פרו ורבו ותסגון בארעא ותסגון בה. המתרגם מדגיש)(שם תרגום אונקלוס את מושג השגשוג והריבוי בארץ, ומלמדנו כי אין זה רק מעשה טכני של הבאת ילדים, אלא .פעולה רחבה של יישוב העולם תרגם: ואתון פרו ורבו ואתמלו ית ארעא וסגו בה. הוא מוסיף את עניין)(שם תרגום יונתן מילוי הארץ, המורה על כך שהאדם נדרש לא רק לריבוי אלא למילוי המציאות בתוכן .רוחני ובקדושה ביאר: ורבו בה, יש לפרש שהציווי הוא דווקא בארץ, שיהיו בניכם עסוקים)(שם הכלי יקר בתורה ובמצוות דווקא בארץ ישראל, שהיא המקום המוכשר ביותר לפריחה הרוחנית של כלל ישראל. כאן אנו רואים את החיבור להמשכיות של האומה כולה, שהיא התכלית של כל .נישואין וכל הקמת משפחה, והדבר מחזק את הצורך לסייע לכל בת בישראל להקים ביתה נצלול אל עומק הים התלמודי, אל המקום שבו גדולי האמוראים מפלסים את הנתיב בין קדושת התורה לבין חיי המעשה, ומעמידים את הדברים על מכונם בדרכם הבהירה והצלולה. בבואנו לבחון את שאלת מכירת ספר התורה, עלינו להקשיב לקולות העולים מבית המדרש, המלמדים אותנו מהם הערכים העומדים בראש סדר העדיפויות היהודי, וכיצד .רבותינו ראו את חשיבות הקמת הבית כחלק בלתי נפרד מלימוד התורה אמרו: אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר אין מוכרין ספר)(דף כז עמוד א בגמרא במסכת מגילה ביאר: כדי להוליד בנים. תוספות)(שם ד"ה לישא אשה תורה אלא ללמוד תורה ולישא אשה. רש"י חידשו: דהא דאמר לישא אשה היינו משום דמצוה על פריה ורביה, וכתבו)(שם ד"ה ולישא אשה :עוד: דאף על גב דאינה מצווה על פריה ורביה מכל מקום לשבתו יצרה הוא דעבידא. הסבר הגמרא מציבה את גדר ההיתר למכירת חפץ הקודש העליון – ספר התורה – לצרכים שאינם רק לימוד תורה, אלא גם בניין הבית היהודי, מתוך תפיסה שהחיים והמשכיות הדורות הם הם המטרה שאליה שואפת התורה עצמה, ושהצורך הטבעי והרוחני לשבת יצרה הוא יסוד .משמעותי בחיים איתא: תנו רבנן יתום ויתומה משיאין את היתומה)(דף סז עמוד א בגמרא במסכת כתובות , ביאר: קודם)(שם ד"ה משיאין את היתומה ואחר כך היתום מפני שבושתה מרובה משל איש. רש"י .מפני שבושתה מרובה, שכל זמן שהיא יושבת בבית אביה ואין לה נדוניא, הבושה גדולה הסבר: חכמינו זיכרונם לברכה מלמדים אותנו סדר עדיפויות מוסרי ורגיש, כאשר הבושה והקושי של הבת עומדים בראש סדר העדיפויות, ובכך הם סוללים את הדרך להבנה שגם אם נראה לכאורה שהמצווה של פריה ורביה שייכת לאיש, הרי שישנו צד מהותי בבניין הבית שאינו נופל ממנו, ואולי אף עולה עליו בדרגת הבושה והזקוק לעזרה, מה שמחייב אותנו .להטות אוזן וכתף למי שזקוק לסיוע כדי לבנות את ביתו הראשונים, אותם ענקי הרוח אשר הטוו את הנתיב ההלכתי לדורות, עמדו על דיוקם של

גם לנשמה מגיע אוכל 594 594 דברים וביקשו לברר כיצד הופכים את קדושת היריעה למציאות חיים. אנו נכנסים אל דבריהם .ביראת כבוד, כדי להבין את המקום שבו הספר הופך לכלי המאפשר את המשכיות הדורות , כתב: אין מוכרין ספר תורה)(הלכות ספר תורה, פרק י, הלכה ב הרמב"ם בספרו משנה תורה ,ואפילו אין להם מה יאכלו, ואפילו אין להם לישא אישה, ואין מוכרין אותו אלא ללמוד תורה ולישא אישה. ביאור הדברים הוא שהרמב"ם מציב את העקרון המנחה, שרק צרכים שהם בגדר קיום הלימוד והמשכיות הדורות נחשבים כערכים עליונים המצדיקים את הפקעת חפץ .הקדושה ממעמדו, שכן אלו הם הדברים המעניקים לספר התורה את תכליתו ביאר: ומותר למכור ספר תורה ללמוד תורה ולישא)(סימן קנ"ג הטור בספרו אורח חיים ,אישה, דהוי כחיי עולם. ביאור הדברים הוא שהטור מבקש להדגיש את החיוניות שבמכירה ,שאינה נתפסת כחלילה הפחתת קדושה, אלא כהעברת הקדושה למסלול של חיים נצחיים .שכן בניית בית נאמן בישראל היא היא יסוד החיים המקיימים את האומה חידש: כי ההיתר ללמוד תורה ולישא אישה הוא גם)(פרק ד, סימן ת"ד המרדכי בספרו גיטין עבור היתומים, וכל צורך שהוא לצורך מצווה שאין האדם יכול להשיגה בדרך אחרת, מתיר את המכירה. ביאור הדברים הוא שהמרדכי פותח פתח רחב יותר להבנת הצרכים המצדיקים את המכירה, ומראה שהספר הוא כלי להשגת המצווה, וכאשר המצווה זועקת למימוש, הספר .הופך להיות האמצעי המקודש ביותר להגשמתה של אותה מצווה האחרונים, אותם מאורות גדולים אשר נדרשו ליישב את הסתירות ולבנות את בניין ההלכה על אדני התורה, נחלקו בשאלה זו, ואנו ניגשים אל דבריהם כדי להבין את עומק ההכרעה .שבין קדושת הספר לבין צורך השעה כתב: שאין מוכרים ספר תורה אלא לנישואי יתום שחייב)(אה"ע סימן א סק"א החלקת מחוקק בפריה ורביה ואין סיפק בידו, אבל בשביל יתומה אין מוכרים, דאישה אינה מצווה על פריה ,ורביה. ביאור הדברים הוא שההיתר מוגבל לדעתו רק למקום שיש בו חיוב מצווה מפורש .ולכן לשיטתו אין להפקיע את קדושת הספר עבור צורך שאינו בגדר חיוב גמור ביאר: שנראה דדוקא כדי לחתן יתום שחייב בפריה ורביה)(סימן קנ"ג בספר עולת תמיד מותר למכור ספר תורה, אבל אין למכור ספר תורה כדי להשיא יתומה כיון שאינה חייבת בפריה ורביה. בביאור הדברים עולה שגם הוא מצמצם את ההיתר למסגרת הדין היבש של .החיובים, ורואה את הספר כקדוש מדי מכדי שיוחלף עבור צרכים שאינם נוגעים בחיובים אלו תמה: תמהני שלא זכרו ולא פקדו מדברי לבוש שכתב בהדיא להשיא)(סימן קנ"ג האליה רבה יתומה. בביאור הדברים הוא משיב מלחמה על גישת החלקת מחוקק, ומעלה את האפשרות שההיתר רחב בהרבה, ומבוסס על מסורת פוסקים שראו את דאגת הקהילה לבת ישראל .כערך המצדיק שימוש בכל האמצעים פסק: שאין חילוק בין יתום ליתומה)(סימן ע"ב רבי משה אלשקאר שו"ת מהר"ם אלשקאר לעניין זה. בהסבר הדברים הוא מציע שאי אפשר לחלק את צרכי הכלל, וכי כבוד בת ישראל והצורך לבנות את ביתה עומדים בדרגה גבוהה שאינה פחותה מנישואי הבן, ועל כן אין מקום .להחמיר בזה

חנ תשרפ 595 595 ביאר: שדברי החלקת מחוקק בזה אינם ברורים וכמו שהשיגו)(חלק א סימן ע"ז שבות יעקב עליו האחרונים. בביאור הדברים הוא מחזק את דעת המקילים, וטוען שההכרעה ההלכתית .צריכה לשקף את הרגישות לבושת היתומה, מה שמהווה עילה מספקת להיתר מכירת הספר השיג: וכן השיג עליו בבית שמואל שם באה"ע וכן עיקר. בביאור)(אה"ע סימן א בית שמואל הדברים הוא מעגן את פסיקתו במקורות נוספים ובסברא ישרה, ומעמיד את דבריו כהלכה .פסוקה וברורה שאין לחלוק עליה פסק: דאפילו בשביל יתומות מוכרין ספר תורה, דאף על)(סימן קנ"ג ס"ק כ"ד המשנה ברורה גב דאין האישה מצווה על פריה ורביה מכל מקום לשבת יצרה שייך גם באישה. בביאור הדברים הוא מיישב את הקושיה מן השורש, ומלמדנו שגם ללא חיוב הלכתי טכני של פריה ורביה, עצם הצורך האנושי והרוחני של האישה בבניית בית הוא יסוד מספיק חזק כדי להתיר .מכירת ספר תורה גדולי הדורות האחרונים, אותם מאורות עולם אשר דורנו זכה לאורם, התמודדו עם השאלה .הזו מתוך מבט רחב המשלב את חומרת ההלכה יחד עם הלב הפועם של דאגת אב לביתו אנו ניגשים לשמוע את דבריהם, המעמידים את הדיון על קרקע המציאות העכשווית, תוך .הבנה עמוקה של צרכי הפרט והכלל ביאר: כי)(חלק ח, יורה דעה סימן כב הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר הדאגה לנישואי בת ישראל היא בראש מעייניו של כל פוסק, ולא עוד אלא שהדבר שקול כנגד הצלת נפשות, שכן בבית יהודי נבנה עולם. ביאר כי מי שבא להחמיר בזה, מפסיד את המטרה האמיתית של קדושת הספר, שהיא בעצמה נועדה להביא את האדם לידי מעשה של .חסד ואמונה, ועל כן פסק כי יש להקל ולסמוך על הפוסקים המתירים חידש: כי גם בקהילה שיש לה ספר)(חלק ה, סימן קנ מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי תורה יחיד, אם השעה דחוקה והצורך הוא חיוני לבניין בית בישראל, הרי שההלכה נותנת כוח ביד הציבור או היחיד להשתמש בדמיו, ובלבד שייעשה הדבר מתוך דעת תורה ולא מתוך קלות ראש. ביאר כי היחס לספר התורה הוא יחס של קדושה חיה, שאינה נתונה בקיפאון אלא משמשת מנוף לחיים של תורה ויראה, ועל כן כאשר המצווה של הקמת בית היא הדרך .שבה התורה באה לידי מימוש, אין כאן ביזוי אלא העלאה של הקדושה ביאר: כי הדיון בשאלת מכירת ספר)(דברים, סימן כז מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר תורה אינו מתמצה רק בהגדרה הטכנית של פריה ורביה, אלא ביכולת של האדם לראות את הנולד ולבנות את הדור הבא. ביאר כי אם נסתכל על כל בת כעל עמוד התווך של בית ישראל, הרי שההיתר הוא מוחלט, שכן מה תועלת בתורה הכתובה אם אין לה מי שיקיימנה בחיים. הדגיש כי העמדת בית נאמן היא הבסיס לקיומו של הספר עצמו, שכן הספר נועד .ללמד אותנו איך לחיות, ואדם החי בדרך התורה הוא התגשמותו של הספר אנו יורדים כעת אל קרקע המציאות, אל הרגע שבו הלב נדרש להכריע והחלטה נחרצת צריכה להתקבל בתוך ביתו של האדם. המעבר מהעיון התורני אל שולחן ההלכה מחייב

גם לנשמה מגיע אוכל 596 596 אותנו להבין כיצד התובנות הללו, שבהן עסקנו בחיבוטי הדיון, הופכות לכלי עבודה של ממש. השאלה העומדת לפתחנו היא לא רק מתי מותר, אלא כיצד נכון לגשת אל המהלך הזה ,ביראת שמיים ובשיקול דעת, שכן הנפקא מינה המעשית נוגעת לא רק לכיסו של האדם .אלא לנשמתו ולבית שהוא עתיד להקים ביאר: כי אדם שאין בידו כל אמצעים)(חלק א סימן קסא רבי יעקב עמדין בשו"ת שאילת יעבץ אחרים, והוא נמצא במצב של דוחק קיומי שמונע את נישואי בתו, הרי שזהו המצב שבו התירה התורה למכור ספר תורה. ביאור הדברים הוא שההיתר אינו גורף לכל מי שרוצה להרוויח ממון, אלא דווקא למי שכלו כל הקיצין, ואין לו דרך אחרת לקיים את המצווה .החיונית הזו, שהיא תנאי בסיסי לבניית הבית, ומכאן שהמכירה היא מוצא אחרון ודחוף חידש: כי בבואנו)(תפילה פרק יט הפוסק רבי שלמה זלמן אוירבך בספר הליכות שלמה להכריע במצב של תעדוף, כאשר עומדות לפנינו כמה מצוות, יש לתת את הדעת לכך שהצער והבושה המלווים את הבת הם גורמים מכריעים. ביאור הדברים הוא שההלכה אינה מנותקת מהרגש האנושי, וכי הכבוד המגיע לבת ישראל וההגנה עליה מפני בושה, הם שיקולים הלכתיים לכל דבר ועניין, אשר עשויים להכריע את הכף לטובת מכירת הספר, שכן .גם קדושת הספר נדחית מפני כבוד הבריות כתב: כי על הקהילה מוטלת החובה לסייע לאב בכל)(יורה דעה סימן רנא בערוך השולחן האמצעים, ורק אם הקהילה אינה מסוגלת או אם אין בנמצא מקורות אחרים, אז רשאי האדם להגיע לצעד המכריע של מכירת ספרו הפרטי. ביאור הדברים הוא שהמכירה היא ביטוי למסירות נפש של האב, המעידה על גודל האחריות שלו כלפי בתו, ולא משהו שיש למהר אליו, אלא דרך של ייאוש המוביל לישועה, מתוך הבנה שהקהילה היא הערבה לכל .בית בישראל, אך בעת צרה – האחריות האישית של האב היא המכריעה אנו מתרוממים כעת מן ההכרעה ההלכתית אל עבר האופק הרעיוני, ומבקשים להבין את המהות העמוקה הטמונה בוויתור על חפץ קדוש למען בניין משפחה. כיצד ייתכן שהסרת ספר התורה, שהיא שיא הקדושה, דווקא היא זו שמאפשרת גילוי קדושה נעלה יותר? אנו מביטים אל עומק הסוד, ומגלים כי התורה אינה מטרה לעצמה, אלא היא הדרך והאמצעי לחצוב את רצון השם בתוך המציאות האנושית. כאשר אב מוכר את הספר, הוא אינו מוותר ,על התורה, אלא הוא מבצע המרה מהותית: הוא מעביר את הדיו והקלף אל תוך החיים עצמם אל הדור הבא הנושא את רוח השם בתוכו. זהו תהליך של עיבוי הרוח, שבו הקדושה עוברת .מהספר החיצוני אל הלב הפנימי של בת ישראל, המקימה בית המהווה משכן לבורא עולם ביאר: כי כל דבר שבקדושה הוא כלי המכיל את השפע)(פרק ט"ו 'המהר"ל מפראג בגבורות ה ,האלוקי, אך אין הכלי תכלית לעצמו. ביאור הדברים הוא שהספר תורה הוא בבחינת צורה ואילו החיים של האדם הם בבחינת חומר שצריך ללבוש צורה. כאשר אדם נדרש להכריע בין הכלי לבין מה שהכלי בא לשרת, התורה עצמה מלמדת אותנו שהחיים הם המקום שבו האור האלוקי בא לידי ביטוי של ממש, וכי הבאת נשמה חדשה או בניית בית בישראל היא .הרחבה של גבולות הקדושה בעולם, דבר העולה לאין ערוך על שמירת חפץ חיצוני בלבד

חנ תשרפ 597 597 , חידש: כי עיקר התורה הוא לא מה שכתוב על הקלף)(פרשת ויגש, שנת תרמ"א השפת אמת אלא מה שנכתב בלב האדם. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם נאלץ לוותר על רכושו הרוחני .למען מצווה, הוא מגלה בתוכו כוח פנימי גדול יותר, והוא הופך בעצמו לספר תורה חי השפת אמת מדגיש כי המעבר הזה מהקבוע אל המשתנה, מהכתוב אל החי, הוא הוא תכלית הבריאה – שהתורה לא תישאר בארון, אלא תהפוך להיות המנוע המניע את החיים של בני .הזוג שבונים בית , ביאר: כי כל גילויי הקדושה בעולם)'(חלק ג הרב אברהם יצחק הכהן קוק באורות הקודש בין אם הם חפצים ובין אם הם אנשים, נובעים ממקור אחד של אור אינסוף. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם מקריב משהו יקר לו למען מטרה נעלה יותר של בניין הכלל, הוא עושה פעולה של איחוד עולמות. המכירה של ספר התורה למען נישואי בת אינה פירוד, אלא חיבור – חיבור שבין תורת הכתב לתורת החיים, וככל שהאדם מוכן להשקיע יותר את חייו בבניין .הקדושה האנושית, כך הוא זוכה להתקרב אל השרש העליון שממנו התורה והחיים אחד הם אנו צוללים עמוק פנימה, אל המקום שבו האדם פוגש את עצמו ברגע של אמת, במקום שבו השאלה הטכנית על מכירת הספר הופכת למבחן של אמונה ובירור הנפש. הוויתור על רכוש יקר, על כלי קודש ששימש לתפילה, אינו פעולה של חסרון, אלא פעולה של גילוי כוחות נעלמים בנפש האדם. זהו רגע שבו האדם לומד שכל מה שיש לו אינו אלא פיקדון, וכי הנאמנות האמיתית לבורא אינה נמדדת רק בשמירה על הקיים, אלא ביכולת להקריב את היקר מכל למען מטרה קדושה, כשהוא מבין שבית המקדש הפרטי שלו הוא ליבו, ושהמצווה .הגדולה ביותר היא היכולת לאהוב ולדאוג לזולת מתוך התמסרות גמורה ביאר: כי רצון האדם הוא המנוע המפעיל)(חלק ד, פרק ה 'רבי משה חיים לוצאטו בספרו דרך ה את העולמות, וכשאדם פועל למען מטרות אלוקיות, הוא מעלה את כל ענייני העולם הזה לדרגת קדושה. ביאור הדברים הוא שהאדם אינו פועל כיצור מבודד, אלא כחלק ממערכת אלוקית, וכשהוא מוותר על ספר תורה כדי לחתן בת, הוא מעלה את המעשה האנושי הפשוט של חתונה לדרגת מצווה שאין למעלה ממנה, שכן הוא מבטא את העובדה שהקדושה חיה .בתוך החיים עצמם ולא רק על דפי הקלף חידש: כי הוויתור העצמי הוא המפתח)(חלק א רבי ירוחם ליבוביץ בספרו דעת חכמה ומוסר ,להשגת מדרגות רוחניות גבוהות. ביאור הדברים הוא שהאדם נוטה להיאחז במוכר ובידוע בחפצי קודש שמעניקים לו תחושת ביטחון, אך האמת היא שהביטחון האמיתי נובע מהידיעה שהבורא הוא המנהיג את עולמו. כשאדם מוסר את ספר התורה שלו, הוא בעצם מוסר את תלותו בחפץ וסומך על בוראו שימלא את החלל שנפער, ובכך הוא מפתח בנפשו אמונה .יוקדת ונקייה, שאין בה שום תלות חיצונית, אלא דבקות מוחלטת במי שאמר והיה העולם ביאר: כי הנשמה הישראלית)(ברכות, פרק א רבי אברהם יצחק הכהן קוק בספרו עין איה .בנויה באופן כזה שהיא מחפשת תמיד להתעלות אל עבר הכלל, אל עבר הדאגה לזולת ביאור הדברים הוא שההרגשה של אב כלפי בתו אינה צריכה להצטמצם לדאגה אישית, אלא היא צריכה להפוך לשליחות של בניין האומה, וכשאדם עושה זאת בדרך של הקרבה, הוא

גם לנשמה מגיע אוכל 598 598 ,מגלה בתוכו את כוח הנצח של העם היהודי. הנפש האנושית נבנית מתוך המעשים הללו שהם המעידים יותר מכל על כך שהאדם הפנים את תורת ה' והפך אותה לחלק בלתי נפרד .מאישיותו, עד שהוא מוכן לחיות על פיה בכל מחיר אנו ניגשים כעת לברר את המצפן הפנימי, אותו קול דממה דקה השוכן בלבבו של אדם ומכוון אותו להחלטות שאינן נמדדות רק במספרים או בחוקים היבשים, אלא במדד הרגישות והאחריות. אחרי שהבנו את צדדי ההלכה ואת עומק הרעיון, אנו מבקשים לשאול כיצד האדם הופך את כל אלו להנהגה של חיים. המצפן הזה אינו חיצוני, הוא אינו מוכתב על ידי דעה כזו או אחרת, אלא הוא נבנה מתוך ההכרה העמוקה שכל מעשה שלנו הוא חוליה בשרשרת אינסופית של אור, וכי האדם המבקש לחתן את בתו במסירות נפש אינו מחפש .היתר, אלא מבקש לגלות בתוכו את הרצון האלוקי המבקש להיטיב ולהקים עולמות ביאר: כי התיקון האמיתי של האדם הוא בהבנה שאין מעשה)(שערי תשובה, שער ג רבנו יונה העומד בפני עצמו, אלא כל פעולה נובעת מחיבור עמוק לכלל ישראל. ביאור הדברים הוא שהאדם השואל האם למכור את ספרו כדי לחתן, ניצב למעשה מול השאלה מהי האהבה האמיתית, והתשובה של רבנו יונה היא שהאהבה נמדדת בנכונות לצאת מעצמך למען אחרים, גם כשזה כואב וגם כשזה דורש ויתור על דבר יקר, שכן שם טמון המצפן המכוון .אותנו אל תכלית החיים חידש: כי הביטחון בבורא אינו פוטר את האדם)(חובות הלבבות, שער הביטחון, פרק ד רבנו בחיי ממעשה, אלא נותן לו את הכוח לעשות את הנדרש מתוך רוגע ושלמות. ביאור הדברים הוא שאדם הניגש להכרעה גורלית בתוך ביתו, צריך לדעת שההחלטה למכור את הספר למען המצווה היא ביטוי לביטחון עמוק, שכן הוא מאמין שהתורה אינה נעלמת מביתו עם מכירת הספר, אלא היא עוברת להתגלם בתוך החיים של הילדים שהוא מקים להם בית, וזהו המצפן .המנחה כל איש מאמין – הידיעה שהבורא תומך בכל צעד של חסד והקרבה ביאר: כי עיקר המצוות שבין אדם לחברו הוא לפתח את הרגש)(מצווה רמג ספר החינוך האנושי ולהפוך את הלב להיות רגיש לצרכי הזולת. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם מתבונן על בתו העומדת בפתחו של עולם, הלב שלו הופך להיות המצפן המדויק ביותר, שכן הרגש הטבעי הזה הוא שורש הקדושה, ודרכו הקדוש ברוך הוא מדריך את האדם לפעול נכון. כל החלטה שנבעה מתוך רחמים ואהבה לזולת, אינה צריכה חיזוקים חיצוניים, שכן היא בעצמה .הופכת להיות דרך התורה המופלאה והשלמה מתוך הסוגיה המורכבת והנוגעת ללב שבה עסקנו, אנו למדים כמה יסודות משני חיים לעבודת השם ביום יום. אנו מבינים כי התורה אינה נמדדת בנפח ארון הקודש, אלא ביכולת של האדם להפיח חיים בכל מילה וכל מצווה, וכי החיים עצמם הם הם העדות לקדושת התורה. הוויתור על חפץ קודש אינו התרחקות מן הקודש, אלא דבקות בו, שכן הקדושה העליונה ביותר מתגלה בבניין בית יהודי, בנתינה מאהבה ובמסירות המפנה מקום לדור הבא

חנ תשרפ 599 599 שימשיך את השרשרת. התובנה המרכזית היא שאין התנגשות בין הערכים, אלא ישנו סדר .קדימויות שבו הלב והאדם עומדים בראש, וכל השאר הוא רק אמצעי כדי להגיע אל העיקר :עיקר העניין:עיקר העניין התורה היא הנשמה המפעמת בכל לב, והספר הכתוב אינו אלא לבוש החיצוני המגן על האור הפנימי. כאשר אדם נדרש לוותר על כלי כדי לקיים את המהות, הוא .אינו מאבד דבר, אלא הוא מקדש את המציאות והופך אותה למשכן ראוי לשכינה החלטה כזו, הנעשית מתוך אחריות ויראת שמיים, היא עדות לכך שהתורה כבר אינה צריכה קלף כדי להתקיים, כי היא כבר חקוקה בנפשו של האדם הפועל על פיה. נישואי בת הם לא רק אירוע משפחתי, הם גילוי של ברית עולם, ומי שזוכה לסייע לכך במחיר ויתור על רכושו, הופך את חייו לספר תורה חי, מואר ומשפיע .לכל הדורות היכולת לזהות מתי הלב קודם לקלף היא המבחן העליון של אדם המבקש לחיות באמת. הויתור על החפץ היקר למען האדם היקר מכל, הוא המעשה המקרב אותנו .אל הבורא יותר מכל לימוד תיאורטי