? כיצד הכילו הקירות המוגבלים את עולם החי האינסופי- נס התיבה

הגשמים ניתכים ארצה, העולם כולו נשטף במערבולות של מים זועמים, והאופק נעלם תחת מסך אפור וכבד. בתוך כל השאון הזה, ניצב מבנה אחד בודד, עשוי עצי גופר, אטום בזפת מבית ומחוץ. זהו המקלט האחרון, התיבה של נח. בתוכה, המולה בלתי נתפסת: שאגת האריות, המיית

כיצד הכילו הקירות המוגבלים את עולם החי האינסופי- נס התיבה הגשמים ניתכים ארצה, העולם כולו נשטף במערבולות של מים זועמים, והאופק נעלם תחת מסך אפור וכבד. בתוך כל השאון הזה, ניצב מבנה אחד בודד, עשוי עצי גופר, אטום בזפת מבית ומחוץ. זהו המקלט האחרון, התיבה של נח. בתוכה, המולה בלתי נתפסת: שאגת האריות, המיית

חנ תשרפ 387 387 היונים, צעדי הענק של הפילים, וזמזום אינסופי של שרצים ורמשים מכל קצוות תבל. הריחות עזים, הערבוב של חיות טמאות וטהורות יחד, הצפיפות שאין לה אח ורע. המחשבה האנושית ,נותרת חסרת אונים אל מול המראה הזה. כיצד ייתכן? כיצד ייתכן שתיבה בעלת מידות קצובות אורך ורוחב וקומה מוגדרים, מכילה בתוכה את כל חיות השדה, את כל עופות השמים, את כל .הרמשים הרבים שאין להם מספר? המבט הטבעי, המבקש למדוד ולחשב, נתקל בחומה בצורה היגיון הברזל של חוקי הטבע זועק לשמים, שואל בפליאה: האם ייתכן שגבולות החומר נפרצו, או שמא יש כאן שפה נסתרת שבה המוגבל עוטף את האינסופי? זוהי התהייה שמלווה אותנו בתוך .הסערה, בין קירות העץ המצופים זפת, אל מול המציאות הבלתי אפשרית שקמה לנגד עינינו , מה אומרת התורה? כאשר אנו מתבוננים בתיאור התיבה בתורה- הקונפליקט בין הטבע לנס אנו פוגשים מציאות שמאתגרת את חוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם. התורה מפרטת .מידות מדויקות, אורך ורוחב וקומה, אך רשימת המלאי שעתידה להיכנס לתוכה נראית דמיונית כיצד ייתכן הדבר? כאן אנו מגלים את המתח בין ההשתדלות- כל המינים, כל החיות, כל העופות .האנושית לבניית כלי לבין ההתערבות האלוקית המשלמת את החסר , ביאר: כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם)(בראשית ו, יט הרמב"ן והרמש הרומש על הארץ רב מאד, גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה, אלא הוא נס, החזיק מועט את המרובה. ביאור דבריו הוא שהתורה מכירה בכך שהדבר חורג מגדר .הטבע, והנס מתגלה ברגע שהכלי המוגבל מכיל את המציאות האינסופית של עולם החי חידש: כי לרבוי המינין שיצטרך להביא בתוכה היתה קטנה עד מאד כי)(פרשת נח הרלב"ג יצטרך להביא שם בהמות ועופות טמאים וטהורים, וחיות קטנות עם גדולות, שנים מכל, ויש חיות גדולות כפילים וראמים, ולפי הטבע חמישים תיבות כיוצא בה היו קטנות מהכיל את המינין האלו כלם אבל היה הענין נס גדול בלי ספק, ומחזיק מועט את המרובה. ביאור דבריו הוא שמתוך התבוננות לוגית במציאות, אי אפשר להכחיש את הנס, שכן אין שום הסבר טבעי שיכול להכיל .כמות עצומה כזו בתוך חלל כה מוגדר כתב: שאפשר שקומת נח היתה גדולה מקומתנו, והאמות)(בראשית ו, טז רבי אברהם אבן עזרא של התיבה שהזכירה התורה היו במדת אמות של נח. ביאור דבריו הוא שמנסה להציע דרך ,שבה ניתן להבין את המידות לא כשינוי של הטבע, אלא כשינוי של נקודת המבט האנושית ובכך הוא מנסה לגשר בין התיאור המקראי לבין ההיתכנות הטבעית בתוך מסגרת החוקים .האנושיים הקדמונים האם הנס מייתר את ההשתדלות? עומדים אנו בפני השאלה המצמררת: אם כל המציאות בתוך התיבה הייתה נס גלוי, אם הקירות היו צריכים להתרחב מעבר לטבע כדי להכיל את כל החיות, לשם מה הציווי המדויק על עצי הגופר? לשם מה המדידות המדוקדקות באורך, ברוחב ובקומה? האין הקדוש ברוך הוא יכול להציל את נח וחיותיו ללא צורך בתיבה כלל, בדרך נס השילוב שבין- טהור? כאן נחשפת נקודה יסודית בדרכי ההנהגה של הקדוש ברוך הוא בעולמו

גם לנשמה מגיע אוכל 388 388 השתדלות אנושית למעשה הנס. שאלת המפתח היא מדוע הנס אינו עומד בפני עצמו, אלא דורש .מאיתנו לטרוח ולהכין את הכלים הטבעיים ביאר: כי דרך התורה לצוות על האדם שיעשה כל יכלתו בדרך הטבע ומה)(פרשת נח הרמב"ן שיחסר הטבע בהן ישלים הנס, ועל דרך זה תמצא בכל הנסים בתורה אם תסתכל בהם, כי אף על פי שהם נסים מפורסמים יש בהם טבע במקצת. ביאור דבריו הוא שהתורה מלמדת אותנו יסוד לחיים: לעולם אין האדם פטור מלעשות את חלקו. הנס אינו בא כדי להחליף את עבודת האדם, אלא כדי להשלים את מה שהכוח האנושי המוגבל אינו יכול להשיג. לכן הציווי לבנות את התיבה במידות מוגדרות היה הכרחי, כדי שנח יגלה את מלוא אחריותו ומרצו, ורק לאחר .שמיצה את השתדלותו, באה ההנהגה העליונה והרחיבה את גבולות הטבע חידש: דלכן היה מקום בתיבה להכיל את כל בעלי החיים כיון שהכניסם)(פרשת נח רבינו בחיי נח בעודם צעירים בשנים וקטנים בגופם, ולכן גם לא היתה לו טירחא כל כך להאכילם כיון שבעלי חיים קטנים מסתפקים במועט. ביאור דבריו הוא שישנם פתרונות טבעיים המצמצמים את הצורך בנס, ועל ידי בחירה נבונה של בעלי חיים צעירים, נח צמצם את הצרכים הגשמיים בתוך התיבה. בכך הוא מדגיש שגם בתוך הנס, אנו מחויבים להפעיל את השכל הישר ולמצוא .דרכים לצמצם את העומס, תוך סמיכה על כך שהשם יברך את המעט כתב: שאפשר שקומת נח היתה גדולה מקומתנו, והאמות של התיבה)(פרשת נח, ו, טז האבן עזרא שהזכירה התורה היו במדת אמות של נח. ביאור דבריו הוא שישנם מפרשים המבקשים למצוא את המקום הטבעי בתוך הסיפור. אם המידות היו ביחס לקומתו של נח, ייתכן שהתיבה הייתה גדולה בהרבה ממה שאנו מדמיינים לפי מידותינו כיום, ובכך הוא מנסה ליישב את הקושי הטכני .בתוך המסגרת האנושית כתב עוד: שיתכן שעשה נח ארבע וחמש עליות ויותר בגובה התיבה, ומה)(שם האבן עזרא שכתוב בתורה תחתים שנים ושלישים תעשה, אינו מדוקדק לגמרי אלא שאחז הכתוב דרך קצרה. ביאור דבריו הוא שייתכן שהמבנה היה מורכב ומרובה קומות יותר ממה שמשתמע בפשטות, והתורה נקטה בלשון תמציתית, כדרכה ללמדנו את העיקר ולהותיר לנו את הדמיון .וההבנה שהתיבה תוכננה ביד אמן כדי להכיל את המרובה :נכנסים אנו אל עומק ההנדסה המופלאה ואל הניסיונות האנושיים לפצח את השאלה הטכנית כיצד נכנסו כולם בתיבה? גדולי המפרשים, בדרכם הייחודית, מציעים פתרונות המשלבים ,חוכמה אנושית עם הבנה עמוקה של צורכי החיים והמציאות. הם אינם נרתעים מהקושי המבני אלא מחפשים את ההיגיון הפנימי שיכול ליישב את הנתונים ולמצוא מנוח לשאלה המטרידה .את הדמיון ביאר: דלכן היה מקום בתיבה להכיל את כל בעלי)(פרשת נח רבינו בחיי בפירושו על התורה החיים כיון שהכניסם נח בעודם צעירים בשנים וקטנים בגופם, ולכן גם לא היתה לו טירחא כל כך להאכילם כיון שבעלי חיים קטנים מסתפקים במועט. ביאור דבריו הוא שהפתרון טמון בהבנה מעשית של עולם החי; נח, בחוכמתו, בחר בפרטים הצעירים של המינים, ובכך לא רק

חנ תשרפ 389 389 חסך במקום אלא גם הקל על מלאכת ההזנה והטיפול, מתוך תפיסה שהטבע עצמו מציע נתיבים .של צמצום והתאמה למציאות מוגבלת חידש: שאפשר שקומת נח היתה)(פרשת נח, ו, טז רבי אברהם אבן עזרא בפירושו על התורה גדולה מקומתנו, והאמות של התיבה שהזכירה התורה היו במדת אמות של נח. ביאור דבריו הוא שהפער בין הדמיון שלנו למציאות המקראית נובע מהבדלי מידות וקנה מידה; ייתכן שהתיבה הייתה גדולה באופן משמעותי ממה שאנו משערים לפי מידותינו כיום, מה שמאפשר לכל .הנדרש להיכנס אל תוך מרחב מרווח ומותאם יותר ממה שחשבנו הוסיף וביאר: שיתכן שעשה נח ארבע וחמש עליות ויותר בגובה)(שם רבי אברהם אבן עזרא התיבה, ומה שכתוב בתורה תחתים שנים ושלישים תעשה, אינו מדוקדק לגמרי אלא שאחז ,הכתוב דרך קצרה. ביאור דבריו הוא שהמבנה לא היה חתום בלוח זמנים או במידות נוקשות -אלא אפשר הרחבה קומתית וחלוקה פנימית מורכבת יותר, ובכך התיבה הופכת למבנה רב .מפלסי המנצל את החלל באופן יעיל ומפתיע בעלי הדרש והחריפות הציעו הסבר שנון: ושמעתי תרוץ בדרך צחות דמי היה השכנים של נח, הזבל, וחיות, כשיש שכנים זבל או חיות אי אפשר לבנות, דהם מעכבים את הבניה. ביאור הדברים הוא שבדרך צחות מודגש כי היכולת לבנות ולהרחיב את המבנה תלויה גם בסביבה האנושית והרוחנית שבה נמצאים; כשנח מוקף בשכנים שאינם מאפשרים התפתחות, הקושי .המבני משקף את הקושי החברתי, והרחבת התיבה היא ביטוי לניצחון על העיכובים החיצוניים השכנות כגורם מעכב או מאיץ: ניגשים אנו עתה לבירור העומק של הסביבה- השפעת הסביבה שבה האדם חי. לעיתים אנו תמהים מדוע פרויקטים מסוימים, גם כאלו שנועדו להציל חיים .או לבנות עתיד, נתקלים בחסמים בלתי מוסברים. התשובה אינה תמיד טכנית, אלא רוחנית הסביבה שבה אדם נמצא, האנשים שחיים לצדו והשפעתם עליו, הם המפתח לכל היכולת שלו לפעול ולבנות בעולם. התיבה של נח, מעבר למידותיה הפיזיות, מייצגת את היכולת של האדם .להתנתק מסביבה שלילית ולייצר לעצמו מרחב טהור שבו הברכה יכולה לשכון אמר: אוי לרשע אוי לשכינו, טוב לצדיק טוב לשכינו, ללמדנו)(דף נו, ע"ב אביי במסכת סוכה אם אתה רוצה לבנות אפילו בניה לשבעת ימים תלוי איזה שכנים יש לך אם יש לך טובי עין, אז ,תוכל לבנות ואם לא, לא תוכל לבנות. ביאור הדברים הוא שהשכנות אינה עניין מקרי של מגורים אלא יצירת תהודה רוחנית. האדם מושפע ללא הרף מהאנרגיות הסובבות אותו, ואם שכניו אינם .במדרגה של נתינה ועין טובה, הם עלולים להוות חסם אנרגטי ורוחני שמקשה עליו לצאת לפועל ,נח, שבנה את התיבה בתוך דור של חטאים, נאלץ להתמודד לא רק עם הקושי הפיזי של הבנייה .אלא עם האווירה המורעלת של סביבתו, וזו יצרה עיכוב משמעותי בהתפתחות הפרויקט שלו .התובנה העמוקה העולה מכאן היא שהצלחתנו בעולם החומר תלויה בבחירת המעגל הקרוב .אדם שרוצה להצליח בבנייה של משהו גדול, חייב לבחון את השפעתו של המעגל הסובב אותו ישנן סביבות שסוגרות את האפשרות לבנות, שמשדרות חוסר אמון או קטנות מוחין, וישנן סביבות שפותחות את המרחב ומאפשרות לדברים צמודי גבולות להתרחב ולהכיל את הבלתי

גם לנשמה מגיע אוכל 390 390 יאמן. נח מלמד אותנו שגם בתוך דור מושחת, היכולת למצוא או ליצור סביבה תומכת או .להתנתק מההשפעה השלילית היא קריטית ליכולת להוציא את הנס אל הפועל נכנסים אנו אל רובד נוסף, המבקש להבין את התכנון המוקפד של התיבה. התיבה לא הייתה רק אוסף של לוחות עץ שחווברו יחדיו, אלא שרטוט אלוקי שנועד לאפשר לנס להתלבש בתוך המציאות ולהתקיים בה. גדולי המפרשים עומדים על כך שהציווי המדויק על המידות לא בא ,כדי להגביל את האלוקות, אלא כדי להכין כלי קיבול שהמציאות האנושית תוכל להכיל ולהבין .ובכך לאפשר לנס להתרחש בתוך מסגרת של יציבות וסדר ביאר: כי הקדוש ברוך)(בראשית פרק ו, פסוק יד הגאון רבי יצחק אברבנאל בפירושו על התורה הוא ציווה לנח לעשות תיבה במידות מוגדרות כדי ללמדו שגם בזמן של הצלה מיוחדת, על האדם לעשות את המוטל עליו, ולא לסמוך על הנס בלבד. ביאור דבריו הוא שהתיבה הייתה המבחן האמיתי של נח; אם היה סומך רק על הנס, היה מבטל את ערך העשייה האנושית, אך בזה .שפעל לפי תוכנית מדויקת, יצר נח את הכלי הראוי להשראת השכינה ולהגנה על בעלי החיים כתב: שהנס של החזקת המרובה במועט)(בראשית פרק ו, פסוק יט המלבי"ם בפירושו על התורה .לא היה רק ביטול של חוקי הטבע, אלא שינוי בהנהגה הטבעית של בעלי החיים בתוך התיבה ביאור דבריו הוא שהעובדה שהחיות הצטופפו ללא אלימות, והצליחו לחיות בתוך המרחב ,המוגבל, מלמדת כי הנס לא שינה רק את החלל הפיזי, אלא את טבעם של היצורים עצמם .שהפכו להיות רגועים ומסתפקים במועט, ובכך התאפשרה השהות המשותפת במקום אחד התובנה המזוקקת מכל אלו היא שהתיבה מייצגת את החיבור שבין מאמץ אנושי כביר לבין סייעתא דשמיא שמרחיבה את הגבולות. לא התיבה כפי שהיא במידותיה הטבעיות הכילה את כולם, אלא התיבה כפי שהיא מקודשת על ידי הבטחת השם, היא זו שהפכה למקום שבו הנס והטבע נפגשים. כשאדם בונה את כליו ביראת שמיים ובדיוק, הוא פותח פתח לכך שמה שנראה .בעיניו קטן ומוגבל, יתרחב ויהיה גדול מספיק להכיל את כל מה שהוא זקוק לו בדרכו אל היעד נכנסים אנו אל מרחב המעשה, אל השאלה כיצד אנו לוקחים את הנס של התיבה ומלבישים אותו על סדר יומנו. החיים של כל אחד ואחד מאיתנו הם כעין תיבה, יש לנו את המשאבים המוגבלים שלנו, את הכוחות המצומצמים, ואת המשימות הגדולות והרבות שעלינו להכיל ,בתוכם. הלקח המעשי הוא שאין האדם נדרש ליצור ניסים, אלא ליצור כלי. הכלי הוא ההשתדלות והתוצאה היא הנס. זוהי עבודה של ביטחון בבורא יתברך, בידיעה שמה שחסר בטבע יושלם .על ידי ההשגחה ביאר: כי על האדם לעשות את)(שער הביטחון, פרק ג רבנו בחיי אבן פקודה בחובות הלבבות ההשתדלות הראויה, אך לא לשים את מבטחו בהשתדלות עצמה אלא בבורא יתברך, שהרי גם בבניית התיבה נח עשה את שלו, אך הנס התרחש בתוכה. ביאור הדברים הוא שהסוד של חיים נכונים הוא האיזון העדין, עשייה מלאה בכל כוחות הגוף והנפש, תוך ידיעה פנימית שההצלחה תלויה ברצון השם, ולא רק בכוחנו. זהו המנוע שמאפשר לאדם לפעול ללא חרדה, בידיעה שהוא .עומד בתוך ברית של הצלה

חנ תשרפ 391 391 כתב: כשם שנח)(פרק א הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בספרו מחנה ישראל עסק בבניית התיבה בנאמנות למרות הקושי והצפיפות, כך עלינו להשתדל בדרכי הטבע במלאכתנו, ולדעת שהצלחתנו אינה נמדדת בכמות הכלים שבידינו, אלא בנאמנותנו למצוות הבורא ובביטחון המלא בו שישלים את החסר. ביאור הדברים הוא שכל אחד מאיתנו בונה תיבה פרטית, בחינוך הילדים, בפרנסה, בלימוד התורה. אל לנו להיבהל אם הכלים נראים קטנים מלהכיל את המשימה, אם נאמין בדרכנו ונפעל ביושר, נראה כיצד הקדוש ברוך הוא פורץ את .גבולות הטבע ומעניק לנו ברכה שאין לה שיעור ביאר: אין אנו צריכים לראות את הטבע)(פרק ב הגאון החזון איש בספרו אמונה וביטחון כמגביל, אלא כזירה שבה מתגלה רצון השם. מי שחי בביטחון יודע שהטבע עצמו הוא נס מתמשך, ושהשם יתברך יכול להרחיב את הכלים המוגבלים של האדם לכל צורך ועניין. ביאור הדברים הוא שמי שחי בראייה כזו, הופך את חייו למסכת של ניסים גלויים. הוא אינו מנסה ,לשלוט במציאות בכוח, אלא מנווט את חייו באמונה, והמציאות עצמה מתיישרת לפי רצונו .כיוון שהוא מחובר למקור הטבע כולו נצלול אל עומק העומקים של סוגיית התיבה, אל המקום שבו גבולות החומר פוגשים את ;האינסוף האלוקי. התיבה אינה רק כלי הצלה פיזי, היא אינה רק קופסת עץ שצפה על פני המים היא תמצית העולם כולו. כאשר נח בנה את התיבה, הוא לא בנה רהיט, הוא בנה את העולם מחדש בתוך חלל מצומצם. השאלה העמוקה ביותר היא כיצד ייתכן שהעולם כולו נכנס לתוך .תיבה, והתשובה טמונה בסוד היחס שבין המוגבל לבין המאפשר ביאר: כי התיבה הייתה בחינת עולם קטן, וכשם שהעולם כולו נברא)(בראשית ו, טו הגור אריה בחכמה, כך התיבה שנבנתה במידות מדויקות שיקפה את היכולת של הבורא לצמצם את האינסוף לתוך המוגבל. ביאור דבריו הוא שהתיבה היא מודל לאופן שבו האלוקות מתלבשת בתוך הטבע; כשם שהעולם נראה מוגבל אך מכיל בתוכו רבדים אינסופיים של חיים וקיום, כך .התיבה הראתה לנו שאין שום גבול לחומר כשהוא מתקדש ומכוון על ידי רצון השם חידש: כי התיבה היא בחינת הלב של האדם, וכשם שהלב יכול להכיל)(פרשת נח השפת אמת בתוכו את כל העולם כולו, את כל הרגשות, את כל השאיפות ואת כל הכאב, כך התיבה לא הייתה ,מוגבלת במידותיה אלא ברוחניותה. ביאור דבריו הוא שהמרחב בתיבה לא היה נמדד באמות אלא ביכולת הפנימית של נח להכיל את הבריאה. ככל שהאדם מתעלה ברוחו, כך הכלים שלו .מתרחבים, והמציאות החיצונית שסביבו מתאימה את עצמה למידת הלב שלו הרעיון העמוק העולה מן הסוגיה הוא שהתיבה היא בית ספר לאמונה. אנו לומדים כאן שהעולם אינו חסום, אלא פתוח לאפשרויות בלתי מוגבלות. כאשר אדם מרגיש צר לו, כשהמציאות נראית דחוקה, כשהאפשרויות נראות חסומות – עליו לדעת שהקושי אינו במידות התיבה, אלא בתודעה. התיבה מזכירה לנו שהקב"ה הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו של הקב"ה, ועל .כן, ברגע שאנו מכניסים את האלוקות לתוך תיבת חיינו, הגבולות נמוגים והמרחב נפתח לרווחה כשאנו מתבוננים בתיבת נח כסמל לנפש האדם, אנו מבינים כי כל אחד מאיתנו בונה תיבה

גם לנשמה מגיע אוכל 392 392 ,במהלך חייו. התיבה היא הנפש שלנו, הכלי שבו אנו מאחסנים את כל החוויות, את כל הרגשות ואת כל כוחות החיים שניתנו לנו. הנס שקרה לנח בתוך התיבה אינו נחלת העבר בלבד, אלא הוא שיקוף של מה שקורה בתוך כל אדם שמבקש להישמר ולהיבנות. הראשל"צ מרן רבנו עובדיה ביאר: כי אנו מברכים על הטוב והאמת שמצויים)(חלק ו, או"ח סימן לה יוסף בשו"ת יביע אומר בתוך עולמנו, ומכירים בכך שגם כשהעולם נראה כים של סערות, יש לנו מקום מקלט שהוא הלימוד והאמונה. ביאור הדברים הוא שהאדם מוצא את שלוותו הפנימית כאשר הוא מבין כי בתוך סערות החיים יש לו מרחב פנימי מוגן, תיבה של אמונה שבה הוא יכול להכיל את כל .המידות והכוחות שלו, גם כשהם נראים סותרים או רבים מדי להכלה החיבור לאמונה מתבטא בידיעה שאין צורך לפחד מריבוי העניינים בחיים. אדם שלם הוא אדם שיודע לאסוף את כל חלקי אישיותו לתוך כלי אחד של קדושה. הכהן הגדול מאחיו רבי כתב: כי כוח הדיבור והמחשבה של)(חלק א, שער התבונה ישראל מאיר הכהן בספרו שמירת הלשון האדם הוא כתיבה בפני עצמה, ועל האדם לברור מה נכנס לתוך עולמו הפנימי. ביאור הדברים הוא שכמו שנח בחר אילו חיות להכניס לתיבה, כך אנו בוחרים אילו מחשבות ואילו מידות נכנסות ללבנו. כשאנו בונים את התיבה הזו מתוך קדושה, אנו מגלים כי הכלי הפנימי שלנו מתרחב ומתעצם, והוא מסוגל להכיל השפעות אלוקיות שהיו נראות בלתי אפשריות להכלה .אנושית קטנה הנהגת האדם צריכה להיות כזו שתמיד תזכור את הברית הפנימית. אדם המנהיג את חייו מתוך הכרה שיש לו אחריות על תיבת הנפש שלו, הוא אדם שאינו נשבר גם כשהמציאות סביבו .דוחקת. הוא יודע שכל רגע בחיים הוא הזדמנות להוסיף קדושה לתיבה שלו, ולהרחיב את הלב כשאנו פועלים כך, אנו לא רק ניצולים מהסערה, אלא הופכים למנווטים של חיינו, מובילים את עצמנו לחוף מבטחים, בטוחים שמה שנראה בעינינו קטן ודל, יתברך מלמעלה ויהיה למשכן .קבע לשכינה ניגשים אנו אל המרחב המוסרי, אל המצפן הפנימי הנבנה מתוך ההבנה כי התיבה אינה רק סיפור על כלי עץ, אלא הדרכה לדרך חיים של מידה ושל גבול. בעולם שבו אנו חיים, הנטייה הטבעית של האדם היא לחפש תמיד עוד מרחב, עוד משאבים, עוד אפשרויות, מתוך תחושה שרק בתוך רחבות נשיג את מטרותינו. התיבה מלמדת אותנו הפוך: דווקא בתוך המצומצם, בתוך הגדור והמתוחם, נמצאת הברכה הגדולה ביותר. המוסר הפנימי שנבנה כאן הוא היכולת לחיות בתוך מסגרת, להעריך את הקיים, ולדעת שהצלחתנו אינה תלויה בפריצת גבולות חיצוניים אלא .בזיכוך המרחב הפנימי שלנו ביאר: כי אדם)(שמירת הלשון, חלק א, שער התבונה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן .ששומר על גבולותיו הפנימיים, כפי שנח שמר על גבולות התיבה, זוכה להכיל ברכה בתוך חייו ביאור הדברים הוא שכל עוד האדם מתוחם בתוך גדרי המוסר וההלכה, הוא אינו מאבד את כוחותיו לחינם, וכך הכלי הפנימי שלו נשאר פנוי לקלוט השפעות עליונות. כאשר אנו משליטים .סדר בנפשנו, אנו מגלים שאין צורך בכלים עצומים כדי להכיל את האור, אלא בכלים טהורים חידש: כי המידות המדויקות של התיבה מלמדות אותנו)(בשיעוריו על פרשת נח מו"ר הגר"א וייס

חנ תשרפ 393 393 שגם במידות החומריות יש קדושה, ואין היתר לפרוץ גדרים בטענה של צורך או רווחה. ביאור הדברים הוא שהמוסר בתיבה הוא היכולת לחיות בתוך מסגרת, להעריך את המוגבל, ולא לחפש ללא הרף את היתר שעלול להוביל לטשטוש הגבולות המוסריים. הענווה מתחילה בכך שאנו .מקבלים את הגבול שהציב לנו בורא עולם, ומתוכו אנו מגדלים את הבניין שלנו כתב: כי התלות בבורא עולם דווקא במצבי דוחק היא היסוד)(ברכת פרץ, פרשת נח הסטייפלר .למידת הביטחון, ומי שזוכה לחוש את עזרת השם בתוך תיבת חייו המצומצמת, לומד ענווה מהי ביאור הדברים הוא שהמצפן הפנימי שלנו מכוון למקום שבו אנו מוותרים על השליטה העצמית המוחלטת לטובת ההישענות על ה' יתברך. התיבה מלמדת אותנו שדווקא כשאנו מרגישים שאין לנו מקום, כשנדמה לנו שהכל צפוף ולחוץ, שם מתגלה האמונה האמיתית, שכן אנו נאלצים .להכיר בכך שהחיים שלנו מוחזקים ביד ה' ולא בידנו אנו יוצאים מהתיבה אל החיים עצמם, נושאים עמנו את הכלים שעיצבנו. התובנה המעשית .ליומיום היא שההשתדלות שלנו אינה עומדת בסתירה לנס, אלא היא המצע שעליו הנס מתלבש כאשר אנו ניגשים לחינוך ילדים, לפרנסה, או לכל בניין אישי בחיים, עלינו לזכור שגם אם נדמה לנו שהכלי שלנו קטן מדי להכיל את כל השאיפות והאתגרים, הקדוש ברוך הוא הוא המרחיב את הכלים. העבודה שלנו היא להביא את הכלים שלנו לידי שלמות, לדייק אותם, לבנות אותם באמונה ובביטחון, והשאר – שייך להנהגה העליונה. החיים המאושרים נבנים מתוך הידיעה שאנו עושים את שלנו בתוך גדרי הטבע, ומתוך כך זוכים לראות כיצד השם יתברך פורץ את .הגבולות ומעניק לנו ברכה שאין לה שיעור :עיקר העניין:עיקר העניין ,הסוד הגדול של תיבת נח הוא שהעולם כולו יכול להיכנס לתוך מקום קטן ומוגבל אם רק יודעים שהגבול אינו מחסום אלא מסגרת של ברכה. הבנת המפרשים מלמדת אותנו שלא הנס ביטל את הטבע, אלא הנס הופיע מתוך ההשתדלות האנושית המדויקת. התיבה אינה זיכרון רחוק, אלא מודל לחיים; היא מלמדת אותנו ,שאדם שבונה את כליו ביראת שמיים, במידות של אמונה ובבחירת סביבה נכונה זוכה להרחיב את נפשו ואת מעשיו עד שיכילו בתוכם את האינסוף. כשאנו זוכרים שהקב"ה הוא המנווט, גם הסערות הגדולות ביותר בחיים הופכות להיות הזדמנות .לבנייה, להצלה ולגילוי שכינה בתוך המציאות המוגבלת שלנו האדם אינו נדרש לברוח מהגבולות אלא למלא אותם באמונה, שכן בתוך הכלי המדויק שהכנת, מחכה לך ברכה שאין לה שיעור. הנס האמיתי בחיים אינו שינוי העולם החיצוני, אלא הפיכת הלב הפנימי לכלי שבו שוכן האור, גם כשהסערה .משתוללת בחוץ

גם לנשמה מגיע אוכל 394 394 !