?איך מותר למכור ספר תורה ולהפקיע עצמו ממצוה דאורייתא בשביל פרו ורבו

?בשביל פרו ורבו אנו פוסעים אל תוך היכל הלימוד בשעת דמדומי ערב, כאשר צללים ארוכים ורכים משתווים על גבי כתלי האבן החמימים, והמיית הרחוב הרחוקה הולכת ונספגת אל תוך שקט מוחלט של

איך מותר למכור ספר תורה ולהפקיע עצמו ממצוה דאורייתא ?בשביל פרו ורבו אנו פוסעים אל תוך היכל הלימוד בשעת דמדומי ערב, כאשר צללים ארוכים ורכים משתווים על גבי כתלי האבן החמימים, והמיית הרחוב הרחוקה הולכת ונספגת אל תוך שקט מוחלט של קודש. בארון העץ העתיק, הנושא ריח עמוק של קלף מיושן ודיו יבש, נח לו ספר התורה, עטוף במעיל קטיפה שמרקמו מזכיר שנים ארוכות של נשיקות ודמעות. מבעד לחלון הפתוח נושבת רוח קלילה, המביאה עמה את ניחוח האדמה הלמידה ואת רשרושם של עלי האילן המרקדים בחוץ באור השמש השוקעת. האדם העומד בלב החדר מביט בידיו שלו, הידיים שזכו לקיים את המצווה הנשגבה החותמת את התורה כולה, מצוות כתיבת ספר תורה, והנה הוא ניצב בפני צומת דרכים מטלטל המרעיד את האוויר סביבו. מן הצד האחד עומדת חובתו המוחלטת כלפי הכתוב, הפיקדון הרוחני שאותו השיג בעמל ובממון, ומן הצד השני פועמת הדחיפות של החיים החיים, השאיפה להקים בית, להביא נשמות חדשות לעולם ולטעת המשכיות. הרעד האופף את נפשו ברגע זה אינו נובע מחשש חומרי, אלא מתהום רוחנית עמוקה שרוחשת בלב. הקורא בסוגיה זו אינו רק מעיין בשורות יבשות, אלא מרגיש את מתח הקודש המתוח כקשת, את הרגע שבו אדם נדרש לכאורה לעקור נטוע, לבטל במו ידיו ובמעשה אקטיבי מצווה דאורייתא חמורה שחלה על גופו, רק כדי לאפשר את צמיחתה של מצווה אחרת. כיצד ייתכן שהתורה עצמה, שכל נתיבותיה שלום וכל דקדוקיה נצחיים, תפתח פתח לאדם להפקיע את עצמו מחותם קדושתה

גם לנשמה מגיע אוכל 600 600 למען מטרה אחרת, ומדוע כאן, ורק כאן, נבקע סכר ההלכה ומאפשר את המעשה המפתיע הזה .מבלי להותיר מענה גלוי לעין בראשית הדרך כדי להבין את עוצמת השאלה ואת שורש ההיתר לשינוי סדרי עדיפויות בין מצוות שבין אדם למקום, עלינו לשוב אל הפסוקים המונחים בתשתיתה של ההלכה. התורה מצווה אותנו בחיוב ,נצחי לקנות ולכתוב ספר תורה, המהווה את הקשר הבלתי אמצעי של היהודי אל דבר השם ומנגד, עומד הציווי הראשון והבסיסי ביותר להקים משפחה ולהעמיד דורות. בבואנו לעיין .במקורות, אנו מחפשים את החיבור שבין הכתב לבין החיים, בין הספר לבין הבית .)(דברים לא, יט ועתה כתבו לכם את השירה הזאת מן התורה הזאת, לפי שאין התורה משתכחת, דכתיב כי לא- ביאר: כתבו לכם)(שם רש"י ,תשכח מפי זרעו. הוא מלמדנו כי מצוות כתיבת ספר התורה אינה רק פעולה טכנית של כתיבה אלא יצירת עוגן נצחי לזיכרון התורה, כדי שלא תשתכח מפי הזרע. בכך מונחת הקושיה במלוא ?עוזה: כיצד ניתן לוותר על העוגן הזה, על הבטחת הנצח של התורה הכתובה, למען צורך אחר תרגם: וכען כתובו לכון ית שירתא הדא. התרגום מדגיש את)(דברים לא, יט תרגום אונקלוס החובה האקטיבית של הכתיבה, המטילה על כל יהודי את האחריות להיות שותף בהעברת .המסורת הלאה, לבל יקטע חוט השלשלת תרגם: וכען כתובו לכון ית שירתא הדא ואלפו יתה לבניכון. הוא מוסיף רובד)(שם תרגום יונתן חשוב – לא רק הכתיבה היא המטרה, אלא הלימוד וההעברה לדור הבא, מה שמרמז כי התכלית של הספר היא בעצם היותו כלי ללימוד, ומכאן אולי הפתח להבנה שיש נסיבות בהן הלימוד .הופך למרכז, גם אם על חשבון הכתיבה עצמה כתב: לטעם שירתו במקום שירה, כי כל דברי משה היו)(דברים לא, יט רבי אברהם אבן עזרא דברי שירה. הוא מבאר כי התורה נכתבה בלשון המקרבת את הלבבות, ומדגיש כי המטרה היא שכל איש מישראל יחזיק בספר משלו, שכן הבעלות הפרטית על התורה היא יסוד בהתקשרות .של האדם לקדוש ברוך הוא ביאר: שציווה אותם לכתוב ספר תורה לכל אחד ואחד כדי שתהיה מצויה)(דברים לא, יט הרמב"ן עמו ויוכל ללמוד בה תמיד. הוא מעמיק ומסביר כי התכלית היא הנגישות, שיהיה לאדם ספר צמוד אליו, ומתוך כך אנו מבינים את הטענה שהעלנו: אם הספר נועד כדי ללמוד, הרי שכאשר אדם נמצא במצב של חוסר יכולת ללמוד ללא עזרים אחרים, המטרה של הלימוד היא שעומדת .לנגד עיניו ביאר: כי הכתיבה היא פעולה של קיבוע המחשבה והפיכתה)(ספר השורשים, ערך כתב הרד"ק לברת קיימא. הוא מלמדנו כי הספר הוא המקום בו המחשבה הופכת למעשה, וכאשר אנו דנים במכירתו, אנו דנים בשאלה מה קודם למה – הקיבוע של המחשבה בספר, או הקיבוע של החיים .בבניית בית כתב: כי הציווי לכתוב ספר תורה הוא כדי שתהיה התורה מפורסמת בין)(דברים לא, יט הרלב"ג

חנ תשרפ 601 601 בני האדם ולא תעלם. הוא מדגיש את הפן הציבורי, שהתורה צריכה להיות נוכחת וגלויה, דבר .המהדהד גם את החשיבות של הקמת בית יהודי שמתוכו יפיצו את אור התורה לרבים ביאר: כתבו לכם, לכל אחד מישראל. הוא מדגיש את החיוב האישי שחל על כל)(שם החזקוני אדם, מה שמחדד את הקושי להפקיע את המצווה הזו, שהרי היא חלה על כל פרט ופרט, וכיצד .רשאי הוא לומר שלגביו היא נדחית כתב: שתהיה השירה הזאת עדה בם, כדי שלא יאמרו על כל רעה)(דברים לא, יט הספורנו שתבוא שאינה מאת השם. הוא מחדד את התכלית המוסרית – הספר הוא עדות, הוא מזכיר לנו את בריתנו עם השם, ובמובן זה הוא הופך למצפן המלווה את האדם בכל תחנות חייו, ובכלל .זה בבניית ביתו ביאר: שציווה לכתוב ספר תורה דווקא בזמן שיראת השם הולכת)(דברים לא, יט הכלי יקר ופוחתת, כדי שתהיה התורה מונחת לנגד עיניהם להחזירם בתשובה. הוא מדגיש שהתורה היא התרופה לנפילות, וממילא בבואנו להחליט על מכירת הספר, אנו שוקלים האם המצווה של פרו .ורבו, שהיא עצמה בסיס ליראת שמים, אינה שקולה כנגד התרופה הזו .)(בראשית א, כח "בפרשת השבוע נאמר: "ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ביאר: נתן להם כוח בטבעם להפרות ולהרבות, וציווה שיעשו כן. הוא מלמדנו כי)(שם הרמב"ן המצווה הזו היא חלק מהותי מהבריאה, מהטבע האנושי שבו השם נטע את הרצון להמשיך את החיים. כאן ניצב העימות הפנימי – האם ניתן לוותר על מצוות כתיבת ספר תורה, שהיא מצווה התלויה ביכולת הכלכלית ובחפץ מסוים, למען מצווה שהיא עצם קיומו של האדם כבן דמותו .של הבורא, הממשיך את פעולת היצירה בעולם אנו מעמיקים כעת אל בית המדרש של חז"ל, אל המקום שבו נקבעו גדרי ההלכה והתגלו השורשים העמוקים של תעדוף המצוות. כאשר אנו ניגשים לדברי הגמרא, אנו מבקשים לשמוע את קולן של הקדמונים המפלסים את הדרך בין המצווה הכתובה על הקלף לבין המצווה החיה .המתגשמת בבניית בית בישראל אמרו: אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר אין מוכרין ספר תורה)(דף כז ע"א בגמרא במסכת מגילה ביאר: כדי להוליד בנים, שזהו היסוד)(שם ד"ה לישא אשה אלא ללמוד תורה ולישא אשה. רש"י חידשו: דהא)(שם ד"ה ולישא אשה שעליו נבנית המשפחה וההמשכיות של עם ישראל. תוספות דאמר לישא אשה היינו משום דמצוה על פריה ורביה, וכתבו עוד: דאף על גב דאינה מצווה על פריה ורביה מכל מקום לשבתו יצרה הוא דעבידא. הרי לנו יסוד מוסד, שההיתר למכור את הקודש אינו נובע מחסרון כבוד לתורה, אלא מההבנה שהתורה עצמה מכוונת אל החיים ואל .בניית הבית, והנישואין הם אבן הראשה המאפשרת לאדם לקיים את התורה בשלמות אמרו: אמר רבא ואיתימא רב חסדא השרוי בלא אשה שרוי)(דף סב ע"ב בגמרא במסכת יבמות ביאר: דטרוד במחשבותיו ואין דעתו מיושבת)(שם ד"ה שרוי בלא תורה בלא תורה בלא חומה. רש"י ,עליו ללמוד. מכאן אנו למדים שאין כאן סתירה בין לימוד התורה לבין הנישואין, אלא אדרבה הנישואין הם התנאי והסיוע המאפשרים את לימוד התורה, שהרי ללא יישוב הדעת והמסגרת

גם לנשמה מגיע אוכל 602 602 של הבית, האדם נותר טרוד ולא פנוי להעמיק בתורה, ומכאן שהמכירה לנישואין היא בעצם .השקעה בבסיס עליו נבנית התורה אמרו: אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה)(מסכת מגילה פרק ד הלכה א בתלמוד ירושלמי ביאר: שדווקא בדברים אלו התירו חכמים למכור, משום שהם בגדר)(שם ולישא אשה. פני משה חיובי הקיום של היהודי, וכל עוד אדם לא הגיע למימוש מצוות אלו, הרי שהוא עדיין חסר בחובתו הבסיסית. ההסבר העולה מכאן הוא שהתורה עצמה נתנה לנו את הכלים להעדיף את החיים המקיימים את התורה על פני השמירה על הספר עצמו, מתוך הבנה שהספר נועד להוביל .אל החיים ולא למנוע אותם הראשונים, אותם ענקי הרוח שעיניהם היו צופיות למרחקים, התמודדו בדרכם הייחודית עם המתח שבין קיום המצווה הטכנית לבין ערכה הפנימי של התורה. אנו נכנסים אל דבריהם כדי להבין את נקודת המבט שאינה רואה במכירת הספר "ביטול" מצווה, אלא "העברת" המצווה אל .תכליתה הנשגבה, ובכך הם סוללים את הדרך ליישוב קושייתו של בעל המנחת חינוך ביאר: שאין כאן עקירת מצווה, אלא בירור מדרגתה, שכן אין)(מסכת מגילה, דף כז ע"א הריטב"א הספר אלא כלי שנועד להביא את האדם ללמוד ולחיות את התורה. הסבר: הריטב"א מלמד אותנו יסוד עצום – שקדושת הספר אינה מושג מופשט המנותק מהאדם, אלא היא קדושה שיש לה תכלית, והתכלית היא החיים והלימוד. כאשר המכירה מאפשרת את החיים, היא בעצם מגשימה את רצון התורה עצמה, ולא מבטלת אותו, ועל כן אין כאן פגיעה בחיוב, אלא קיום של החיוב .בדרך אחרת חידש: שכל מצוות התורה ניתנו כדי לעשות את האדם ראוי לקרבת)(מסכת נדרים, דף פא ע"א הר"ן השם, וכי כאשר המצווה הופכת להיות מחיצה המונעת את החיים, הרי שהיא אינה ממלאת את ייעודה. הסבר: הר"ן מציע כאן זווית פנימית עמוקה, שלפיה התורה לא ביקשה מאתנו לעבוד את "הספר" כשלעצמו, אלא לבנות עולם שבו דברי התורה הם נר לרגלינו. הוויתור על הספר למען הקמת בית הוא העברה של האור מהכתב אל הלב, וזהו המסלול שהתורה עצמה הורתה .לנו ללכת בו כתב: תמיהני על הפוסקים שמתירין למכור ספר תורה, דהא הויא)(מצווה תרי"ג המנחת חינוך :ביטול מצווה בקום ועשה, וכי מצינו דדחינן מצוות עשה בקום ועשה מפני מצווה אחרת. הסבר בעל המנחת חינוך מציב את הקושי היסודי שמטריד כל לומד – כיצד אנו מעזים "לבטל" מצווה ,אקטיבית. דבריו הם אבן בוחן המאלצת אותנו לחפש את התירוץ הפנימי בתוך גדרי המצווה ולגלות שאולי היא מלכתחילה לא ניתנה אלא על דעת שתימכר במקרה של צורך כה מהותי .בבניית בית בישראל בבואנו אל עולמם של האחרונים, אנו פוגשים את גדולי הדורות המנסים ליישב את הסתירה .העמוקה שבין חומרת המצווה של כתיבת ספר תורה לבין הצורך הדוחק לקיים מצוות אחרות המשא ומתן ההלכתי כאן אינו רק פלפול בעלמא, אלא בירור עומק של ערכים, כיצד אדם נדרש .לאזן בין קדושת החפץ לבין קדושת החיים

חנ תשרפ 603 603 ביאר: כי אכן יש כאן שאלה של הנהגת המצווה, אך בבואנו)(יורה דעה, סימן רע סק"א הפרי מגדים למעשה, הרי שהאדם אינו מבטל מצווה אלא מקיים אותה במדרגה עליונה יותר. הסבר: הפרי מגדים מציע שהתורה העניקה לנו את הסמכות להכריע במצבים של צורך קיומי, ומתוך כך הוא מלמדנו שקדושת הספר נועדה לשרת את האדם ולא לשעבד אותו, וכי קיום מצוות התלויות .בחפץ כפוף תמיד לערך המצווה התלויה בחיים עצמם חידש: כי המצווה דאורייתא של כתיבת ספר תורה אינה נפרדת מהצורך)(סימן קא השאגת אריה ללמוד, ומכיוון שהנישואין הם אלו המאפשרים את לימוד התורה, הרי שאין כאן סתירה בין המצוות, אלא המשכיות של אותה מטרה. הסבר: השאגת אריה מבקש לפתור את הקושיה של המנחת חינוך על ידי ראיית התמונה המלאה; כשאדם מוכר את הספר כדי להינשא, הוא אינו מוותר על התורה, אלא הוא בונה את המסגרת שבה התורה יכולה להשתמר ולהתגדל, וזהו בעצם .קיום של המצווה בדרך המותאמת למציאות חייו ביאר: כי הדיון אינו נסב על השאלה אם מותר לבטל)(שו"ת יורה דעה, סימן רסז החתם סופר מצווה, אלא מהו רצון התורה במצב כזה, והוא קובע כי הקמת משפחה בישראל היא תכלית כל המצוות. הסבר: החתם סופר מעמיד את הדברים בבהירות מופלאה; הוא טוען שההיתר מבוסס על כך שהתורה נתנה לנו את הכלים להעדיף את המצווה המכוננת את הבית, שכן ללא בית, כל .עבודת ה' נותרת תלויה באוויר, והספר הופך להיות חפץ ללא אחיזה בקרקע המציאות כתב: דמה שכתב המנחת חינוך לתמוה הוא נכון מצד)(יורה דעה, סימן רנא הערוך השולחן הלשון, אך מצד התוכן הרי ההלכה הכריעה שכך הוא הדרך הראויה. הסבר: הוא מציע שאין לנו להתווכח עם המציאות ההלכתית שנקבעה על ידי רבותינו, אלא עלינו להבין כי המצווה הוגדרה מראש באופן כזה שתהיה כפופה לצרכי הכלל והפרט בעת מצוקה, וזהו הביטוי המוחשי .ביותר לכך שהתורה היא תורת חיים ולא תורה מנותקת מהאדם גדולי הדורות האחרונים, אותם מאורות עולם אשר זכינו להולך לאורם, התמודדו עם השאלה העצומה הזו של "ביטול מצווה בקום ועשה" מתוך מבט רחב, המבקש לחבר את הקצוות שבין הקודש הכתוב לבין הקודש החי. הם לא רק משיבים על הקושיה הטכנית, אלא מגלים לנו את הסוד הגנוז: שהתורה אינה חפץ הנמצא במקביל לחיים, אלא היא הנשמה המפעמת בתוך החיים עצמם. הם מפרקים את הניגוד המדומה ומראים לנו כיצד המצווה של הקמת בית בישראל ,היא היא הדרך שבה התורה מתגשמת ומתעצמת, וכיצד מכירת הספר אינה החלשת התורה .אלא העצמתה ביאר: כי מאחר)(חלק ח, יורה דעה סימן כב הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר שכל תכלית כתיבת הספר היא הלימוד והעיון בו, כפי שעולה מדברי הראשונים והחינוך, הרי שכל דבר המעמיד את האדם במצב המאפשר לו ללמוד מתוך מנוחת הנפש ויישוב הדעת נחשב כחלק בלתי נפרד מאותו החיוב עצמו. ביאור הדברים הוא שהאדם הדואג לחומת הנישואין המגינה עליו ומסירה מעליו את טרדות הנפש, אינו מפקיע עצמו מן המצווה אלא יוצר את הכלי האמיתי להכלת אור התורה, ועל כן אין כאן ביטול בקום ועשה אלא הכשרת התנאים הבסיסיים

גם לנשמה מגיע אוכל 604 604 ביותר לקיומה של התורה בתוכנו, שהרי הנישואין הם הסיוע הגדול ביותר להשגת הלימוד, וכפי .שאמרו בגמרא ביבמות דף ס"ב ע"ב, שמי ששרוי בלא אישה שרוי בלא תורה חידש: כי המצווה לכתוב ספר תורה אינה)(דברים, סימן כז מו"ר הגר"א וייס בספרו מנחת אשר גזירת מלך המנותקת מתכליתה המעשית, אלא היא האמצעי שנועד להביא את האדם לידי ידיעת התורה וקיומה, וכאשר חז"ל לימדונו במסכת יבמות דף ס"ב ע"ב שהשרוי בלא אישה שרוי בלא תורה, הם גילו לנו שהנישואין הם שלב קודם והכרחי להשגת התורה. ביאור הדברים ,הוא שההפקעה לכאורה של המצווה אינה אלא המרה של חפץ דומם בחיים תוססים של לימוד ,שכן הספר נועד לשרת את הלומד, וכאשר הלומד זקוק לנישואין כדי להגיע לשלמות לימודו הרי שרצון התורה הוא שהחפץ יפנה מקומו למען המהות המשמרת את התורה כולה, ומכאן .שהנישואין והספר הולכים אל מקום אחד ביאר: כי הקושיה של המנחת חינוך)(חלק ה, סימן קנ מו"ר הגרש"ה וואזנר בשו"ת שבט הלוי חזקה מצד הדין היבש, אך היא מתיישבת כאשר מבינים שהתורה עצמה הגדירה את גדרי המצווה, וקבעה שאין היא אלא כלי שרת. ביאור הדברים הוא שכל זמן שהספר מונח בתיקו ואינו משמש את האדם ללימוד, הוא נותר כחפץ קדוש אך חסר השפעה חיה, אך כאשר הוא הופך להיות המנוף להקמת בית, הרי שהקדושה עברה מן הדיו אל הלב, והאדם הופך בעצמו לספר תורה מהלך, וזהו קיום המצווה הגבוה ביותר שניתן להעלות על הדעת, שכן בזה האדם .לא ביטל מצווה, אלא העלה את המצווה למדרגת חיים אנו יורדים כעת אל קרקע המציאות, אל הרגע שבו הלב נדרש להכריע והחלטה נחרצת צריכה להתקבל בתוך ביתו של האדם. המעבר מהעיון התורני אל שולחן ההלכה מחייב אותנו להבין כיצד התובנות הללו, שבהן עסקנו בחיבוטי הדיון, הופכות לכלי עבודה של ממש. השאלה העומדת לפתחנו היא לא רק מתי מותר, אלא כיצד נכון לגשת אל המהלך הזה ביראת שמיים ובשיקול דעת, שכן הנפקא מינה המעשית נוגעת לא רק לכיסו של האדם, אלא לנשמתו ולבית .שהוא עתיד להקים , פסק: אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה ולישא אשה)(שולחן ערוך, או"ח סימן קנ"ג הרמ"א ודוקא כשאין לו שום דרך אחרת להשיג את צרכיו אלו. ביאר: ההלכה מעמידה את האדם בנקודת הכרעה: האם מדובר בדרך היחידה? המכירה אינה היתר גורף למי שחפץ בכסף, אלא היא מוצא אחרון, פתח הצלה עבור מי שכלו כל הקיצין ואין לו כל דרך אחרת להקים בית בישראל או .לעסוק בתורה, ודווקא מתוך הלחץ הזה של "אין ברירה" נוצרת הקדושה של המעשה ביאר: דווקא בדברים שיש בהם קיום המצווה)(שולחן ערוך, או"ח סימן קנ"ג ס"ק י"ג המשנה ברורה עצמה התירו, ולא לצורך הרחבת החיים או מותרות, שכן הספר הוא דבר קדוש שאינו ניתן להמרה בדברים שאינם מביאים לידי קיום מצווה מובהק. ביאר: הוא מגדיר לנו את הגבולות ,הדקים – ההיתר נועד אך ורק למקומות שבהם הנישואין הם אכן מפתח לקיום התורה והמצווה ולא לכל צורך כלכלי, שכן הקרבת ספר התורה היא מסירות נפש, ומסירות נפש אינה נעשית .אלא על דבר שבקדושה המוחלטת כתב: כי על הקהילה מוטלת החובה לסייע לאב בכל)(יורה דעה, סימן רנ"א בעל ערוך השולחן

חנ תשרפ 605 605 האמצעים, ורק אם הקהילה אינה מסוגלת או אם אין בנמצא מקורות אחרים, אז רשאי האדם ,להגיע לצעד המכריע של מכירת ספרו הפרטי. ביאר: המכירה היא ביטוי למסירות נפש של האב המעידה על גודל האחריות שלו כלפי בתו, ולא משהו שיש למהר אליו, אלא דרך של ייאוש המוביל לישועה, מתוך הבנה שהקהילה היא הערבה לכל בית בישראל, אך בעת צרה – האחריות .האישית של האב היא המכריעה אנו מתרוממים כעת מן ההכרעה ההלכתית אל עבר האופק הרעיוני, ומבקשים להבין את המהות העמוקה הטמונה בוויתור על חפץ קדוש למען בניין משפחה. כיצד ייתכן שהסרת ספר התורה, שהיא שיא הקדושה, דווקא היא זו שמאפשרת גילוי קדושה נעלה יותר? אנו מביטים אל עומק הסוד, ומגלים כי התורה אינה מטרה לעצמה, אלא היא הדרך והאמצעי לחצוב את רצון השם בתוך המציאות האנושית. כאשר אב מוכר את הספר, הוא אינו מוותר על התורה, אלא הוא מבצע המרה מהותית: הוא מעביר את הדיו והקלף אל תוך החיים עצמם, אל הדור הבא הנושא את רוח השם בתוכו. זהו תהליך של עיבוי הרוח, שבו הקדושה עוברת מהספר החיצוני אל הלב .הפנימי של בית ישראל, המהווה משכן לבורא עולם ביאר: כי כל דבר שבקדושה הוא כלי המכיל את)(פרק ט"ו 'המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה ,השפע האלוקי, אך אין הכלי תכלית לעצמו. ביאור הדברים הוא שהספר תורה הוא בבחינת צורה ואילו החיים של האדם הם בבחינת חומר שצריך ללבוש צורה. כאשר אדם נדרש להכריע בין הכלי לבין מה שהכלי בא לשרת, התורה עצמה מלמדת אותנו שהחיים הם המקום שבו האור האלוקי בא לידי ביטוי של ממש, וכי בניית בית בישראל היא הרחבה של גבולות הקדושה .בעולם, דבר העולה לאין ערוך על שמירת חפץ חיצוני בלבד , חידש: כי עיקר התורה הוא לא מה שכתוב על הקלף)(שנת תרמ"א השפת אמת בפרשת ויגש אלא מה שנכתב בלב האדם. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם נאלץ לוותר על רכושו הרוחני למען מצווה, הוא מגלה בתוכו כוח פנימי גדול יותר, והוא הופך בעצמו לספר תורה חי. השפת – אמת מדגיש כי המעבר הזה מהקבוע אל המשתנה, מהכתוב אל החי, הוא תכלית הבריאה .שהתורה לא תישאר בארון, אלא תהפוך להיות המנוע המניע את החיים של בני הזוג שבונים בית , ביאר: כי כל גילויי הקדושה בעולם)(חלק ג הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו אורות הקודש בין אם הם חפצים ובין אם הם אנשים, נובעים ממקור אחד של אור אינסוף. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם מקריב משהו יקר לו למען מטרה נעלה יותר של בניין הכלל, הוא עושה פעולה של איחוד עולמות. המכירה של ספר התורה למען נישואין אינה פירוד, אלא חיבור – חיבור שבין ,תורת הכתב לתורת החיים, וככל שהאדם מוכן להשקיע יותר את חייו בבניין הקדושה האנושית .כך הוא זוכה להתקרב אל השרש העליון שממנו התורה והחיים אחד הם אנו צוללים עמוק פנימה, אל המקום שבו האדם פוגש את עצמו ברגע של אמת, במקום שבו ,השאלה הטכנית על מכירת הספר הופכת למבחן של אמונה ובירור הנפש. הוויתור על רכוש יקר על כלי קודש ששימש לתפילה, אינו פעולה של חסרון, אלא פעולה של גילוי כוחות נעלמים בנפש האדם. זהו רגע שבו האדם לומד שכל מה שיש לו אינו אלא פיקדון, וכי הנאמנות האמיתית לבורא אינה נמדדת רק בשמירה על הקיים, אלא ביכולת להקריב את היקר מכל למען מטרה

גם לנשמה מגיע אוכל 606 606 קדושה, כשהוא מבין שבית המקדש הפרטי שלו הוא ליבו, ושהמצווה הגדולה ביותר היא היכולת .לאהוב ולדאוג לזולת מתוך התמסרות גמורה ביאר: כי רצון האדם הוא המנוע המפעיל)(חלק ד, פרק ה 'רבי משה חיים לוצאטו בספרו דרך ה את העולמות, וכשאדם פועל למען מטרות אלוקיות, הוא מעלה את כל ענייני העולם הזה לדרגת ,קדושה. ביאור הדברים הוא שהאדם אינו פועל כיצור מבודד, אלא כחלק ממערכת אלוקית וכשהוא מוותר על ספר תורה כדי לחתן בת, הוא מעלה את המעשה האנושי הפשוט של חתונה לדרגת מצווה שאין למעלה ממנה, שכן הוא מבטא את העובדה שהקדושה חיה בתוך החיים .עצמם ולא רק על דפי הקלף חידש: כי הוויתור העצמי הוא המפתח)(חלק א רבי ירוחם ליבוביץ בספרו דעת חכמה ומוסר ,להשגת מדרגות רוחניות גבוהות. ביאור הדברים הוא שהאדם נוטה להיאחז במוכר ובידוע בחפצי קודש שמעניקים לו תחושת ביטחון, אך האמת היא שהביטחון האמיתי נובע מהידיעה שהבורא הוא המנהיג את עולמו. כשאדם מוסר את ספר התורה שלו, הוא בעצם מוסר את תלותו ,בחפץ וסומך על בוראו שימלא את החלל שנפער, ובכך הוא מפתח בנפשו אמונה יוקדת ונקייה .שאין בה שום תלות חיצונית, אלא דבקות מוחלטת במי שאמר והיה העולם ביאר: כי הנשמה הישראלית בנויה)(ברכות, פרק א הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו עין איה באופן כזה שהיא מחפשת תמיד להתעלות אל עבר הכלל, אל עבר הדאגה לזולת. ביאור הדברים הוא שההרגשה של אב כלפי בתו אינה צריכה להצטמצם לדאגה אישית, אלא היא צריכה להפוך לשליחות של בניין האומה, וכשאדם עושה זאת בדרך של הקרבה, הוא מגלה בתוכו את כוח הנצח של העם היהודי. הנפש האנושית נבנית מתוך המעשים הללו, שהם המעידים יותר מכל על כך שהאדם הפנים את תורת ה' והפך אותה לחלק בלתי נפרד מאישיותו, עד שהוא מוכן .לחיות על פיה בכל מחיר אנו ניגשים כעת לברר את המצפן הפנימי, אותו קול דממה דקה השוכן בלבבו של אדם ומכוון אותו להחלטות שאינן נמדדות רק במספרים או בחוקים היבשים, אלא במדד הרגישות והאחריות. אחרי שהבנו את צדדי ההלכה ואת עומק הרעיון, אנו מבקשים לשאול כיצד האדם הופך את כל אלו להנהגה של חיים. המצפן הזה אינו חיצוני, הוא אינו מוכתב על ידי דעה כזו או אחרת, אלא הוא נבנה מתוך ההכרה העמוקה שכל מעשה שלנו הוא חוליה בשרשרת אינסופית של אור, וכי האדם המבקש לחתן את בתו במסירות נפש אינו מחפש היתר, אלא מבקש לגלות .בתוכו את הרצון האלוקי המבקש להיטיב ולהקים עולמות כתב: כי התיקון האמיתי של האדם הוא בהבנה שאין מעשה)(שער ג רבנו יונה בשערי תשובה העומד בפני עצמו, אלא כל פעולה נובעת מחיבור עמוק לכלל ישראל. ביאור הדברים הוא שהאדם השואל האם למכור את ספרו כדי לחתן, ניצב למעשה מול השאלה מהי האהבה האמיתית, והתשובה היא שהאהבה נמדדת בנכונות לצאת מעצמך למען אחרים, גם כשזה כואב .וגם כשזה דורש ויתור על דבר יקר, שכן שם טמון המצפן המכוון אותנו אל תכלית החיים ביאר: כי הביטחון בבורא אינו פוטר את)(שער הביטחון, פרק ד רבנו בחיי בחובות הלבבות

חנ תשרפ 607 607 האדם ממעשה, אלא נותן לו את הכוח לעשות את הנדרש מתוך רוגע ושלמות. ביאור הדברים הוא שאדם הניגש להכרעה גורלית בתוך ביתו, צריך לדעת שההחלטה למכור את הספר למען המצווה היא ביטוי לביטחון עמוק, שכן הוא מאמין שהתורה אינה נעלמת מביתו עם מכירת הספר, אלא היא עוברת להתגלם בתוך החיים של הילדים שהוא מקים להם בית, וזהו המצפן .המנחה כל איש מאמין – הידיעה שהבורא תומך בכל צעד של חסד והקרבה חידש: כי עיקר המצוות שבין אדם לחברו הוא לפתח את הרגש האנושי)(מצווה רמג ספר החינוך ולהפוך את הלב להיות רגיש לצרכי הזולת. ביאור הדברים הוא שכאשר אדם מתבונן על בתו העומדת בפתחו של עולם, הלב שלו הופך להיות המצפן המדויק ביותר, שכן הרגש הטבעי הזה הוא שורש הקדושה, ודרכו הקדוש ברוך הוא מדריך את האדם לפעול נכון. כל החלטה שנבעה מתוך רחמים ואהבה לזולת, אינה צריכה חיזוקים חיצוניים, שכן היא בעצמה הופכת להיות דרך .התורה המופלאה והשלמה ,מתוך המסע המרתק שעשינו בסוגיה זו, אנו מגלים כי ההלכה אינה מגדל שן מנותק מהחיים אלא היא הנשמה המפעמת בתוך הווייתנו. כשאדם ניצב מול ההכרעה הקשה של ויתור על חפץ קדוש למען קיום מצוות פרו ורבו, הוא אינו מאבד את תורתו, אלא מעניק לה את ביטויה העליון ביותר. התורה נכתבה כדי שתיחיה, לא כדי שתקובע, וההקרבה המביאה עמה הקמת בית נאמן בישראל היא היא הדרך שבה הקדושה מתגלה במלוא עוזה. התובנה שאין כאן סתירה בין המצוות, אלא סדר קדימויות של קדושת החיים, היא המפתחת בנפש את האמונה שהבורא .חפץ בבניית עולמו בתוך בתינו הפרטיים, והוויתור על הדף הוא הכניסה של האור אל תוך הלב ביאר: כי עבודת השם אינה יכולה להיות)(נתיב העבודה, פרק א המהר"ל מפראג בנתיבות עולם ,מנותקת מהאדם הפועל בעולם, שכן תכלית המצווה היא להפוך את האדם עצמו לבעל מדרגה ומכאן שהמעשים הם הכלים שדרכם האדם בונה את עולמו הרוחני, והוויתור על החפץ למען הקמת הבית הוא המעשה המזקק ביותר את נשמת האדם, וכפי שנלמד במסכת מגילה דף כ"ז .ע"א, שהקדושה ניתנת להמרה כאשר המטרה היא העמדת הדורות הבאים בלימוד תורה :עיקר העניין:עיקר העניין כאשר אדם מעדיף את השראת השכינה בבית על פני הדיו שעל הקלף, הוא הופך בעצמו לספר תורה חי. זו אינה רק הלכה המותרת בדיעבד, אלא הנהגה לכתחילה של איש המבין כי תכלית הכל היא לבנות משכן לקדושה בתוך המציאות. הספר נמכר כדי שהתורה תתקיים, וכאשר הבית קם מתוך מסירות נפש שכזו, השכינה שורה בו בעוצמה שאין כמותה, והאב המקריב הופך לשותף ביצירה האלוקית של ,הדורות הבאים. כל ויתור כזה הוא אבן בניין בכותל המערבי של נשמת האומה והוא המעיד שהאדם מבין שאין שלמות גדולה יותר מאשר להפוך את חייו לסיפור .שבו התורה והחיים הופכים לאחד

גם לנשמה מגיע אוכל 608 608 ?