?האם כשבחור גדל ונעשה בר מצוה יש טענה ליצר הרע שצריך לשמוע בקולו דיש לו חזקה

?לשמוע בקולו דיש לו חזקה אנו עומדים בפתחו של רגע מכריע, רגע של התעלות שבו ילד הופך לבר מצוה, והנפש כולה רוטטת מרוב התרגשות. זהו הרגע שבו נכנס היצר הטוב אל לב האדם, אור חדש מאיר

האם כשבחור גדל ונעשה בר מצוה יש טענה ליצר הרע שצריך ?לשמוע בקולו דיש לו חזקה אנו עומדים בפתחו של רגע מכריע, רגע של התעלות שבו ילד הופך לבר מצוה, והנפש כולה רוטטת מרוב התרגשות. זהו הרגע שבו נכנס היצר הטוב אל לב האדם, אור חדש מאיר בתוככי נשמתו. אך דווקא ברגע הזה, עולה שאלה נוקבת, שאלה של צדק ושל אמת: הרי במשך שלוש עשרה שנים, היצר הרע שלט בלב האדם ללא מצרים. הוא היה שם לבדו, מיום ,היוולדו, מעצב את רצונותיו ואת נטיותיו. האם כעת, כאשר מגיע היצר הטוב ותובע את חלקו

גם לנשמה מגיע אוכל 556 556 יכול היצר הרע לקום ולטעון לחזקה? האם הוא יכול להצביע על שנות שלטונו ולהכריז כי הוא בעל הבית החוקי, וכי זכותו להישאר ולהשפיע כבעבר? זוהי שאלה המטלטלת את אמות הסיפים של הנפש, שכן היא נוגעת בשאלת הבעלות על הלב האנושי, ובשאלה האם .העבר שלנו אכן מעניק ליצר זכויות קנייניות, או שמא כל שלטונו אינו אלא אחיזת עיניים נבוא עתה אל המקורות הקדושים, אל היסודות המונחים בפרשתנו, אשר מהם יונקת השאלה העמוקה על תוקפו של היצר הרע ועל החזקה שהוא טוען לה בנפשו של האדם עוד בטרם הגיעו לגיל מצוות. אנו פותחים את התורה ומביטים על הפסוק המגדיר את טבעו של האדם, את אותה נקודה שבה מתחיל המאבק הנצחי שבין הטוב לרע, ומתוך מילים אלו ננסה .להבין את השתלשלות האירועים בנפש התורה כותבת: וירח ה' את ריח הניחח ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי .)(בראשית ח, כא משעה שהוא מתנער לצאת ממעי אמו. נראה לבאר כי- פירש: מנעוריו)(בראשית ח, כא רש"י רש"י מלמדנו ששורש היצר אינו התפתחות מאוחרת, אלא נטיעה ראשונית, תכונה המלווה את האדם מרגע הווייתו בעולם, וזהו הפתח הראשון להבנת הטענה של היצר הרע כי הוא .בעל הבית הוותיק בנפש , ביאר: כי יצר לב האדם רע, בעבור המאכל והמשתה והתאוות)(שם רבי אברהם אבן עזרא ומנעוריו יתחיל. נראה להוסיף כי האבן עזרא רואה ביצר הרע כוח המתמקד בחומריות ובתאוות הגוף, וכוח זה, בהיותו קשור לצרכים הבסיסיים ביותר, מתחיל לפעול באדם עוד .קודם שהדעת מתפתחת במלואה, דבר המעניק לו יתרון של זמן ומקום בלב האדם פירש: כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וכל המחשבות שיחשוב האדם בלבבו)(שם הרמב"ן בנערותו ובימי חייו יהיו רעות. נראה להסביר כי הרמב"ן מרחיב את התפיסה ומראה כי היצר אינו רק דחף רגעי, אלא מהלך מחשבתי שלם השולט בנער, והעובדה שזהו המצב הטבעי מאז הנעורים מחזקת את הקושיה היאך בא היצר הטוב ותובע שלטון לאחר שנים .של התרגלות למצב זה ביאר: כי יצר לב האדם רע מנעוריו, שהכוחות הבהמיים הם קודמים לכוחות)(שם הרלב"ג השכליים באדם. נראה להוסיף כי לפי הרלב"ג, יש כאן סדר מובנה במציאות: הבהמיות מקדימה את השכל, ומכאן שהיצר הרע תופס את עמדות המפתח בנפש לפני שהשכל והיצר .הטוב מתחילים לתפקד באופן מלא, וזהו יסוד החזקה המדובר ביאר: מנעוריו, משעה שהוא נער ונולד, דהיינו מיום הולדת אדם. נראה)(שם החזקוני להסביר כי החזקוני מדגיש את המיידיות של העניין, שאין אפילו רגע אחד שבו האדם ריק .מהשפעה, וכל רגע נוסף הוא עוד נדבך בחזקה של היצר הרע , ביאר: כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מפני שבתחילה אין לאדם שכל משלים)(שם ספורנו

חנ תשרפ 557 557 אלא תאוות בלבד. נראה להעמיק כי הספורנו מחדד את חסרון השכל כגורם המאפשר ליצר הרע להשתלט, והמציאות שבה האדם מתחיל ללא כלי עבודה רוחניים מותירה את השטח .פנוי ליצר הרע תרגם: ארי יצר לבא דאנשא רע מטלויחותיה. נראה לבאר כי התרגום שומר)(שם אונקלוס על העקביות שהרע הוא חלק מהבנייה של האדם מראשיתו, וממילא כל התקופה הזו שקדמה .לבר מצוה היא תקופת שלטון המוגדרת בשפת התורה ביאר: ארי יצר לבא דאנשא ביישא מטלויחותיה. נראה להוסיף כי)(שם יונתן בן עוזיאל :התרגום מדגיש את העקביות של המצב הזה, דבר המעמיד את שאלת החזקה בשיא עוצמתה ?אם זהו מצב מוגדר וממושך, מדוע שלא תהיה לו תוקף משפטי של חזקה מלשון התנערות, שהיצר הרע מתנער ומתעורר באדם- ביאר: מנעוריו)(שם הכלי יקר בכל עת. נראה להסביר כי הכלי יקר רואה ביצר כוח פעיל ותוסס שאינו נח לרגע, ואפילו בהיותו קטן, הוא פועל בשיא המרץ, מה שהופך את החזקה שלו לחזקה רצופה ופעילה .שקשה לערער עליה נצלול עתה אל מצולות התלמוד, אל בית המדרש המפכה חיים, שבו רבותינו אינם מניחים לנו לנח את השאלה המנקרת בלב. אנו מחפשים את המקורות המדברים על כניסת היצרים ועל היחס שביניהם, שכן הגמרא היא המשרטטת לנו את מפת הקרב הנפשי המתחולל בכל .אחד מאיתנו, ומתוך דבריהם ננסה להבין אם אכן יש ליצר הרע קניין בלב האדם . ביארו חז"ל: יצר טוב משליט עליו, יצר הרע משליט עליו)(לב ע"ב בגמרא במסכת נדרים נראה להסביר כי הגמרא כאן מגדירה לנו את חילופי השלטון, אך השאלה שעולה מתוך דבריהם היא האם המונח משליט, המצביע על שלטון ושררה, יכול להיתרגם למושגים משפטיים של חזקה, שכן אם היצר הרע שלט יחיד במשך כל שנות הילדות, האם יש לו ?מעמד של מוחזק המונע מהיצר הטוב להיכנס ולקחת את הפיקוד כראוי לו ביום הבר מצווה מובא: יצר הרע לפתח חטאת רובץ. נראה להעמיק כי חז"ל)(צא ע"ב בגמרא במסכת סנהדרין .מציגים את היצר הרע כמי שמחכה בפתח, עומד על המשמר ומוכן תמיד לנצל כל פרצה ,ודוק, אם הוא רובץ בפתח משעה שהאדם מגיח לאוויר העולם, הרי שהוא טוען לזכות אבות לזכות של וותק שאין עליה עוררין, והקושיה שלנו מתחדדת שבעתיים – האם החזקה הזו ?עומדת לו גם אל מול כניסתו של היצר הטוב ברגע המכריע של גיל שלוש עשרה הובא: הכל נשמעים ליצר הרע. נראה להסביר)(מסכת ברכות פרק ט הלכה ה בתלמוד ירושלמי כי הירושלמי מבטא את הדומיננטיות של היצר הרע בנפש, שלעיתים אנו מרגישים שכל כוחותינו מופנים לציותו. מכאן מובן הקושי של הבחור הצעיר בבר המצווה: הוא מרגיש שהיצר הרע הוא האדון המוכר, בעוד היצר הטוב הוא אורח חדש, ועל פי פשטות ההבנה בדרכי העולם, כשאדם מוחזק בנכס שנים רבות, קשה לאורח החדש להוציא את בעל הבית .המכהן ולהוכיח שהחזקה אינה חוקית

גם לנשמה מגיע אוכל 558 558 נבוא עתה אל שולחנם של הראשונים, המניחים את היסודות לדיון המורכב על כניסת היצרים אל נפש האדם, ודרכם נוכל להעמיק את הבנתנו במאבק הראשוני שבין הנטייה .הטבעית לחומריות לבין האור הגנוז של היצר הטוב המופיע רק לימים , ביארו: כי היצר הרע מתעורר באדם עוד קודם ליצר הטוב)(מסכת סנהדרין צא ע"ב תוספות וזהו הבסיס לכל המהלך שבו האדם מתחיל את חייו בתוך מציאות של נטייה לחומר. נראה להסביר כי על פי דבריהם, השליטה המוקדמת של היצר אינה מקרית אלא סדר נכון של הבריאה, שבה האדם צריך להתמודד עם החומריות לפני שהוא זוכה לכלי השכלי והרוחני של .היצר הטוב, דבר המעמיד אותנו מול המציאות שבה החומר הוא האורח הראשון בבית הנפש כתב: כי היצר הרע הוא הכוח המניע את האדם לעבר התאוות)(שמונה פרקים פרק ו הרמב"ם והחומריות, והוא אכן קודם לכל כוח אחר במערך הנפשי. נראה להוסיף כי הרמב"ם רואה במאבק הזה את תמצית הבחירה האנושית, שכן אם היצר הטוב היה נמצא שם מראשית הדרך, הרי שהאדם היה פועל מתוך דחף פנימי שאינו מאפשר בחירה אמיתית, ואילו העובדה שהיצר הרע מחזיק במפתחות הנפש בתחילה היא המעניקה לבחירה את עוצמתה, וזהו עומק .השאלה על חזקתו של היצר שפועל בתוך המרחב הזה עוד לפני שהשכל נכנס לפעולה ביאר: כי הנפש הבהמית, המזוהה עם יצר)(חובות הלבבות שער יחוד המעשה פרק ה רבנו בחיי הרע, היא השולטת באדם כל ימי ילדותו, ורק כאשר מגיע זמן הדעת היא מפנה מקום ליצר הטוב. נראה להעמיק כי לפי שיטתו, מדובר בתהליך הדרגתי של התפתחות הנפש, והיצר הרע אינו "פולש" אלא הוא הנהג הטבעי של האדם בראשיתו, מה שמחדד את הקושי להגדיר את פעולתו כחזקה משפטית שאינה כדין, שהרי הוא פועל בתוך המסלול הטבעי והמורשה .של הנפש נבוא עתה אל בית מדרשם של האחרונים, המבקשים ליישב את הסתירה שבין חזקת היצר הרע לבין כניסתו של היצר הטוב, ומתוך עומק ההלכה הם מגלים לנו כי אין כאן כל טענת .חזקה בת קיימא, אלא מאבק שבו הצדק והאמת נתונים בידי היצר הטוב , כתב: דהנה יש לדון אי הוי חזקה ליצר הרע)(מערכת י' אות ל"ו החיד"א בספרו מדבר קדמות ומתרץ דאפילו אם נאמר דהוי חזקה, הרי קיימא לן בחו"מ סימן קצ"ב דאין מחזיקין בנכסי .קטן, ואם כן כיון שהיצר הרע החזיק בלב האדם בהיותו קטן, הרי זו חזקה שאין בה ממש ,נראה לבאר כי החיד"א מציב יסוד הלכתי מוצק: חזקה דורשת דעת וסמכות של בר דעת ומאחר שכל זמן היות האדם קטן הוא נחשב כמי שאין לו דעת גמורה להעניק חזקה, ממילא גם אם היצר הרע שלט באותן שנים, אין לכך שום תוקף משפטי ואין הוא יכול לבוא בטענה .של זכות קנויה מול היצר הטוב המופיע ביום הבר מצווה )(אות ס"ב ליישב באופן נוסף: דהנה איתא בפסקי תוספות נדרים)(שם עוד ביאר החיד"א שבאמת היצר הטוב ניתן במעי אמו שיודע כל התורה, ובשעת לידה נכנס בו יצר הרע ואז מגרש את היצר טוב עד שמתפקח ונכנס בו יצר טוב, וכיון שהיצר הרע מחזיק בכח ואינו יושב שם על פי הדין, אין זה חזקה. נראה להעמיק כי החיד"א מגלה לנו סוד נפלא: היצר הרע

חנ תשרפ 559 559 אינו בעל בית לגיטימי, אלא הוא כובש שדחק את היצר הטוב בכוח הזרוע, וכידוע בהלכה שחזקה צריכה להיות בטענת בעלות ובדרכי שלום, וכאשר אדם מחזיק בממון חברו בכוח ובחמס, אין כאן חזקה כלל וכלל, וממילא אין ליצר הרע שום טענה מוסרית או הלכתית .להישאר בתפקידו לאחר בואו של היצר הטוב נראה להוסיף כי מתוך דבריו אנו למדים שכל חיי הילדות אינם אלא הכנה, ואין הם נחשבים כהקניית זכויות ליצר הרע, שכן במקום שבו האדם נועד לעבודת ה', הכוחות הטבעיים אינם קובעים את חוקיות השלטון, אלא המטרה הסופית היא הקובעת, וברגע שהגיע זמן היצר .הטוב, כל אחיזתו של היצר הרע מתפוגגת כלא הייתה נבוא עתה אל שולחנם של גדולי הדורות האחרונים, המאירים את הדרך במאבק הנצחי שבין כוחות הנפש, ומלמדים אותנו כיצד להביט על אותה חזקה לכאורה של היצר הרע .בעיניים מפוקחות, מתוך אמונה ברורה בכוחו של האדם להתחדש ולהתקדש ביאר כי היצר הרע)(הקדמה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בשמירת הלשון ,אינו בעל הבית על האדם, אלא שליח המנוהל על ידי הקדוש ברוך הוא כדי לנסות את האדם וכל מציאותו אינה אלא ככלי עבודה ביד ה' ולא כגורם בעל זכויות קנייניות בנפש. נראה להסביר כי על פי דרכו של הכהן הגדול מאחיו, הטענה לחזקה היא טענת שווא, שכן היצר הרע פועל תחת שליחות, וכאשר מגיע הרגע שבו האדם צריך להיכנס תחת עול המצוות בבר המצווה, השליחות של היצר הרע משתנה, והוא הופך להיות המנוסה ולא השליט, ואין .לו כל זכות לעכב את כניסת היצר הטוב ביאר כי הנער)(חלק ח, יורה דעה סימן יג הראשל"צ מרן רבנו עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר בהגיעו לבר מצווה נכנס לדרגה חדשה של אחריות, והשתלטות היצר הטוב אינה עניין מקרי אלא היא מהות המעבר למצב של בר דעת. נראה להעמיק כי מדבריו עולה שהיצר הטוב אינו אורח המבקש רשות להיכנס, אלא הוא בעל הבית החוקי שנקרא לתפוס את מקומו ,הטבעי, וכל טענה של היצר הרע על חזקה בנכסי קטן אינה אלא ניסיון להטעות את האדם .אך בפועל אין כאן מוחזקות כלל, שכן הקדושה היא הטבע האמיתי של הנשמה ביאר את כוחו של האדם המקבל עליו עול תורה)(פרשת נח מו"ר הגר"א וייס במעדני אשר .ומצוות, וחידש כי ברגע זה יש לאדם כוח רוחני לסלק את כל המניעות שהיו לו קודם לכן נראה להוסיף כי על פי תפיסתו, אין אנו צריכים להתמודד עם הטענה של חזקת היצר הרע במישור המשפטי בלבד, אלא במישור המהותי, שכן ברגע האדם הופך לבר חיובא, כל כוחות הנפש משתנים, והיצר הרע מאבד את מעמדו לא משום שגירשו אותו, אלא משום שהאדם .עצמו העלה את דרגתו והפך למקום שבו היצר הרע כבר אינו מוצא אחיזה מתוך דברי גדולי הדור אנו למדים שאין אנו צריכים לפחד מהטענות של היצר הרע, שכן הלב שלנו שייך לבורא עולם, וכל השנים שבהן היצר הרע פעל היו רק הכנה, ולא נכסים שניתן להחזיק בהם כנגד רצון ה'. הידיעה הזו היא הנותנת לבחור את הכוח לעמוד איתן ביום הבר מצווה, בידיעה שהוא אינו עושה עוול לאף אחד, אלא פשוט חוזר לבעלותו המקורית .על נפשו

גם לנשמה מגיע אוכל 560 560 ,נבוא עתה אל השדה המעשי, אל המקום שבו תורתנו הקדושה פוגשת את דופק החיים ואנו מבקשים לזקק מתוך עומק הסוגיה הדרכות מעשיות לחיים, לריפוי הנפש ולהנהגה נכונה בעת שאנו בונים את עולמנו האישי. הסוגיה של היעדר חזקה ליצר הרע אינה עומדת רק כזיכרון רחוק או כסוגיה תיאורטית, אלא כמגדלור מאיר לכל אדם המבקש לפרוץ את .’גבולות העבר שלו, להשתחרר מהרגלים מושרשים ולהתחיל דף חדש וטהור בעבודת ה ביאר כי כוחה של התשובה הוא בכך שהיא)(פרק ד רבי משה חיים לוצאטו במסילת ישרים ,עוקרת את עברו של האדם, וכתב כי אין אדם נדון לפי מה שהיה אלא לפי מה שהוא כעת שהרי כוח הבחירה החופשית עומד לאדם בכל רגע ורגע. נראה להסביר כי הנפקא מינה ,המעשית עבורנו היא עצומה: אם היצר הרע אינו מחזיק בחזקה על נפשנו, הרי שכל אדם ,גם אם חטא ופשע שנים רבות, אינו כבול לעברו. האדם יכול להשתחרר מכל רגש שלילי מכל הרגל רע שחשב שדבק בו לנצח, שכן הטענה של היצר הרע שהוא "כבר כאן שנים" היא .טענת שווא, ואין לה כל תוקף הלכתי או רוחני למנוע את השינוי ביאר כי המצווה להוכיח את)(ויקרא יט, יז רבי שמשון רפאל הירש בפירושו על התורה האחר נובעת מכך שהאדם אינו מוגדר על ידי מעשיו, אלא על ידי שאיפותיו, וכל אדם יכול להתרומם מעל הנפילות שלו. נראה להוסיף כי הנפקא מינה המעשית היא בתחום החינוך וההדרכה: הורים ומחנכים העומדים מול נער המתקרב לגיל מצוות, צריכים להביט עליו לא .כמי שסוחב מטען של יצר הרע משנות ילדותו, אלא כמי שניצב בפני התחלה חדשה לגמרי עלינו להאמין בילד, לדעת שהעבר שלו אינו קובע את עתידו, ולעזור לו להבין שברגע הבר .מצווה הוא באמת ובתמים בעל הבית החדש של לבו נראה להוסיף כי הלקח הגדול לכל אחד מאיתנו הוא המודעות ליכולת הבחירה. כשם שאנו למדים שהיצר הרע לא זכה בחזקה בנפשנו, כך עלינו להפסיק להשתמש בתירוץ של "זה הטבע שלי" או "ככה גדלתי". אלו הם דברי הבל. האמת היא שהנפש שלנו טהורה, והיצר הרע הוא רק אורח לא קרוא שנדחף פנימה, וברגע שאנו מחליטים לקחת פיקוד על חיינו, הוא חייב לסגת. זוהי הזמנה לפעולה, להשתחרר מהעבר ולהתחיל לצמוח מתוך אמונה פנימית ביכולתנו להשתנות, שכן אין שום טענת קניין שמחייבת אותנו להישאר במקום שבו היינו .עד היום נבוא עתה אל המרחבים הרעיוניים העמוקים, אל ההתבוננות הפנימית בחיבור שבין עולם המושגים ההלכתי של חזקה לבין עבודת הנפש המזוקקת. אנו מבקשים להבין מדוע התורה משתמשת בכלים משפטיים של בעלות, כמו חזקה וקניין, כדי להגדיר את יחסי הכוחות בתוך ליבנו פנימה, וכיצד העובדה שחזקה זקוקה לדעת ולשלום משליכה על הדרך שבה .אנו צריכים להתייחס לעברנו ולמטען שצברנו ביאר את מהות הנשמה האלוקית)(נתיב העבודה פרק א המהר"ל מפראג בנתיבות עולם השוכנת בקרבנו וחידש כי נשמת האדם אינה נכס שניתן להחזיק בו, אלא היא חלק אלוה ממעל המחובר בטבעו לבורא יתברך, וכל ניסיון של כוח זר להחזיק בנשמה זו הוא אחיזת עיניים בלבד. נראה להסביר כי המהר"ל פותח לנו צוהר להבנה שהמאבק על הנפש אינו

חנ תשרפ 561 561 מאבק על רכוש, שכן הנפש אינה רכוש אלא מהות; כשם שלא ניתן להחזיק חזקה על דבר שאינו שייך למחזיק בו מעיקרו, כך היצר הרע מנסה לייצר מצג שווא של בעלות, אך בעומק הדברים, הנשמה תמיד נותרת נקייה ומשוחררת, והיא רק מחכה לרגע שבו תתגלה בעלותה .האמיתית לבוראה ביאר כי כל יום הוא התחלה חדשה)(אות קנד רבי צדוק הכהן מלובלין בצידקת הצדיק לגמרי וחידש כי העבר אינו מקבע את האדם, שכן היכולת להתחדש היא כוח אלוקי הניתן לאדם בכל רגע ורגע. נראה להעמיק כי לפי דרכו, מושג החזקה ההלכתי, שנועד לקבע ;בעלות מתוך מציאות קיימת, מתבטל לחלוטין מול כוח התשובה וההתחדשות של הנפש ,בעבודת הנפש אין וותק, אין זיכרון מחייב ואין חזקה המונעת מאיתנו להפוך לאנשים אחרים .שכן הנפש אינה חומר סטטי אלא אור חי ודינמי שאינו כפוף לחוקי המדידה של הזמן נראה להוסיף כי החיבור שבין החזקה לבין עבודת הנפש הוא קריטי להבנת הבחירה החופשית: כאשר אנו טוענים שאין ליצר הרע חזקה עלינו, אנו למעשה מכריזים שאנו מסרבים לראות בעצמנו אובייקט, חפץ שניתן להחזיק בו. זוהי התביעה המוסרית הגבוהה ביותר: לחיות מתוך ידיעה שהבעלות על חיינו היא בלעדית לנו ולקדוש ברוך הוא, וכי כל דקה שעברה אינה קושרת אותנו כעבדים ליצר הרע. הסוגיה של חזקת היצר היא אפוא משל לכל חיינו: האם נמשיך לתת לעבר שלנו להחזיק בנו, או שנשתחרר ונתחיל לחיות באמת את .ההווה, מתוך הבנה שהנשמה שלנו חופשית מכל שעבוד ומכל חזקה של טומאה נבוא עתה אל תוך פנימיות הנפש, אל החדרים החבויים שבהם מתרחשים המאבקים הגדולים ביותר של האדם, וננסה להבין כיצד הכניסה אל עול המצוות היא לא רק מאורע הלכתי, אלא מהפכה תודעתית המערערת את כל סדרי השליטה הקודמים בלב. אנו מחפשים את החיבור שבין הנפש האצילית לבין המציאות היומיומית, ומבקשים לראות את האדם לא .כקורבן של הרגליו, אלא כריבון המופקד על ממלכתו הפנימית ביאר כי הנשמה הישראלית מחוברת בקשר)(שער א פרק ד רבי חיים מוולוז'ין בנפש החיים עצמותי ובלתי ניתן לניתוק לבורא יתברך, וכל כוחו של היצר אינו אלא ככוח חיצוני המבקש לבלבל את הדעת, וכתב כי הנשמה מצד עצמה אינה שייכת ליצר ואין לו בה שום אחיזה קניינית. נראה להסביר כי על פי דרכו, הטענה על חזקה של היצר הרע היא טענה המבוססת על השקר, שכן המהות האמיתית של האדם, הנשמה, היא טהורה וקדושה ואינה יכולה להיות משועבדת לכוחות החומר, וברגע שהאדם מתעורר לבר מצווה הוא רק מתחבר למי שהוא .תמיד היה באמת ביאר את הכוח של הלב לשוב אל השם, וחידש)(שער א רבינו יונה מגירונדי בשערי תשובה כי האדם מסוגל בכל עת לנתק את כבלי ההרגל ולהתחיל מחדש, וכתב כי הכניעה ליצר הרע היא רק פועל יוצא של היעדר החלטה נחושה, ולא של בעלות על הנפש. נראה להעמיק כי היכולת הזו של הלב היא הוכחה לכך שאין כאן חזקה, שכן אילו היה היצר הרע בעל זכות משפטית על הנפש, לא היה ביד האדם הכוח המיידי לגרש אותו, אלא התהליך היה מורכב . הטוב מנצח מיד- וקשה, ואילו המציאות מוכיחה כי ברגע שהאדם בוחר בטוב

גם לנשמה מגיע אוכל 562 562 ביאר כי כל התורה כולה היא הפיכת הלב מלב של אבן ללב)(פרשת בראשית השפת אמת של בשר, וכתב כי המטרה של המצוות היא להעניק לאדם את השליטה המלאה על איבריו ,ועל מחשבותיו. נראה להוסיף כי האמונה שלנו ביכולת ההנהגה שלנו אינה מבוססת על טבע אלא על העובדה שאנחנו בני חורין, וכאשר אדם מגיע לגיל המצוות, הוא מוכרז כבן חורין לא רק כלפי חוץ, אלא בעיקר כלפי פנים, וזהו הרגע שבו הוא נוטל את המושכות מידי היצר .הרע שביקש לשלוט בו מכוח העבר, ומחזיר אותן אל הנשמה האלוקית שבו נבוא עתה אל המרחב המוסרי, אל אותה נקודה עדינה שבלב שבה אנו מכריעים כיצד להגיב למציאות הסובבת אותנו, ומבקשים לברר את חובתנו כבני אדם שנבראו בצלם אלוקים, בעלי כוח בחירה המופקד על תיקון העולם. אנו מבינים כי העולם אינו מקום הפקר, אלא יצירה רצופת משמעות שבה אנו ניצבים כשותפים, כבונים, כאלו הנוטעים את תקוותם בתוך נחלת ה', וכל הכרעה מוסרית שלנו היא נדבך בבניית קומתנו הרוחנית. כשאנו בוחנים את שאלת החזקה של היצר הרע מול היצר הטוב, אנו מבינים כי האחריות המוסרית אינה רק בשמירת הגדרים, אלא בזיכוך המניע הפנימי ובדאגה לכך שההחלטה מי ישלוט בלב תהיה נקייה, טהורה ומיועדת לשם שמים, שכן המוסר האמיתי הוא היכולת להכריע .לטובת הנשמה גם כשהדחף החומרי צועק אחרת ביאר כי נקודת הבחירה היא המקום שבו)(חלק א רבי אליהו אליעזר דסלר במכתב מאליהו האדם נפגש עם אמת האמת, ושם הוא ניצב בודד מול רצונותיו, וכתב כי האחריות המוסרית של האדם היא להרחיב את גבולות הבחירה הזו בכל רגע. נראה להסביר כי המצפן הפנימי ,שלנו נבנה מתוך ההבנה שאין אנו אנוסים אחר יצרינו, אלא אנו בעלי הבית על הכרעותינו וכל בחירה שבה אנו דוחים את דרישת היצר הרע בטענת חזקה שקרית, אנו בונים קומה .נוספת של עצמאות רוחנית ושל קדושה ביאר כי המוסר האנושי אינו מערכת של חוקים)(חלק ג הראי"ה קוק באורות הקודש חיצוניים, אלא ביטוי של הנשמה הפנימית המתגלה בחיים, וכתב כי המטרה המוסרית של האדם היא להעלות את כל כוחות החיים למדרגת הטוהר. נראה להוסיף כי התביעה המוסרית הגבוהה ביותר היא להבין שהעבר אינו כובל אותנו; המוסר שלנו נמדד ברגע זה ממש, בכוח שאנו מגייסים כדי להשליט את היצר הטוב על חיינו, מתוך הבנה שכל מעשה טוב שלנו הוא .פעולה של שחרור הנפש משעבוד לחומריות ולעבר .נראה להרחיב כי הבנייה המוסרית שלנו מתחילה בהכרה שאנו אדונים לגורלנו הפנימי אל לנו להביט על חיינו כעל רצף של הרגלים שאינם ניתנים לשינוי, אלא כעל מרחב של יצירה מתמדת. כאשר אנו נוהגים בדרך זו, אנו הופכים להיות שותפים למעשה בראשית, לא רק בתיקון עולמנו האישי, אלא בהפיכת העולם כולו למקום שבו האדם בוחר בטוב מתוך ,רצון חופשי, מתוך מודעות לכך שכל פעולה קטנה של התגברות היא ניצחון גדול לאמת .וכל הכרעה מוסרית מוסיפה אור במקום שבו היה חושך מתוך הדיון המעמיק בסוגיית החזקה של היצר הרע בלב האדם, אנו למדים תובנות

חנ תשרפ 563 563 שיכולות להאיר את מסלול חיינו ולהעניק לנו כוח מחודש. המסקנה המעשית המלווה אותנו מהלימוד הזה היא שאין לאדם להתרשם מהעובדה שהוא גדל בתוך הרגלים מסוימים או שפעל בדרך מסוימת לאורך שנות נעוריו. העובדה שהיצר הרע היה בן בית בלבנו אינה ,מעניקה לו זכות של קבע, ואינה קושרת אותנו לעברנו. האדם מצווה לדעת שבכל רגע ובמיוחד ברגעי התעלות כמו גיל המצוות, יש לו את הכוח המשפטי והרוחני לקום ולהכריז על ריבונותו, להוציא את הפולש מנחלתו ולהתחיל לחיות מתוך נשמה טהורה וזכה, ללא .עכבות של תפיסת מקום לא חוקית :עיקר העניין:עיקר העניין עיקר העניין הוא שהתורה, דרך מורכבותה של ההלכה בחושן משפט, משרטטת לנו את המבנה של הנפש האנושית. כשם שאין חזקה בנכסי קטן, כך אין חזקה ליצר הרע בנפש האדם כל עוד הוא לא הגיע לשיא כוחו ודעתו. השנים שקדמו לבר ,המצווה לא היו שנים של אובדן בעלות על הלב, אלא שנים של המתנה, של הכנה שבהן היצר הרע לא היה אלא אורח זמני שתפס מקום לא לו. ברגע שהבחור מגיע לגיל המצוות, הוא לא בא להוציא מיד היצר הרע דבר ששייך לו, אלא בא לתפוס את מקומו הטבעי כבעל הבית החוקי, שכן הנשמה והקדושה הן תמיד היו הבעלים האמיתיים של הלב. היין המשמח לבב אנוש הוא הידיעה הזו – שהאדם תמיד נשאר בן חורין, ושהטוב תמיד קדם לרע, ושכל מה שהיה קודם לכן הוא רק הקדמה .למלכותו של היצר הטוב, הממתין ליום שבו נחליט להיות מי שאנחנו באמת היכולת שלנו להשתחרר מהרגלי העבר אינה דמיון, אלא זכות הלכתית ורוחנית המוטמעת בטבע הנשמה הישראלית. בכל יום מחדש אנו חוזרים לבעלותנו על הלב, מוכיחים ליצר הרע שהחזקה שלו מעולם לא נולדה, ושהקדושה היא הבית .האמיתי בו אנו שוכנים