?האם בעלי חיים יכולים להרגיש על בני אדם האם הם צדיקים או לא

אנו ניצבים בפתח התיבה, באותו מרחב מצומצם שבו נאספו כל חי העולמים. דממה אופפת את החלל, אך בתוך הדממה הזו מתרחש פלא. עופות טהורים, יצורים בעלי תנועה חופשית, מוצאים את מקומם לצד נח ובניו, כשהם בוחרים במקום מושבם ליד הקודש. האם

האם בעלי חיים יכולים להרגיש על בני אדם האם הם צדיקים או לא אנו ניצבים בפתח התיבה, באותו מרחב מצומצם שבו נאספו כל חי העולמים. דממה אופפת את החלל, אך בתוך הדממה הזו מתרחש פלא. עופות טהורים, יצורים בעלי תנועה חופשית, מוצאים את מקומם לצד נח ובניו, כשהם בוחרים במקום מושבם ליד הקודש. האם זו בחירה? האם זו משיכה מגנטית של הנשמה אל הנשמה, של הטבע המבקש להתחבר אל צלם האלוקים? השאלה הזו מזמינה אותנו לבחון את המושג של הכרת הצדיק, לא רק על ידי בני אדם, אלא על ידי ברואי עולם, ולגלות שגם בתוך הטבע הפראי פועמת הכרה פנימית שקטה. התיבה הופכת למיקרוקוסמוס, שבו הגבולות בין הטבע המצוי לבין הרוח המצויה מיטשטשים, ואנו נקראים לברר האם חיות ועופות ניחנים בבינה פנימית המזהה .את האדם השלם בבואנו להבין את המעמד המופלא של בעלי החיים בתוך התיבה, עלינו תחילה להפנות את מבטנו אל הפסוקים בפרשתנו, בפרשת נח, המשרטטים את מבנה התיבה ואת סדרי ,השכנת הברואים בתוכה. התורה מצווה את נח לבנות את התיבה בקומה אחת, שתיים ושלוש ודרכו של עולם היא שכל יצור תופס את מקומו הטבעי. בתוך ציווי אלוקי זה, אנו מגלים כי )(ו, טז המקומות אינם סתמיים, אלא ביטוי של היררכיה פנימית ורוחנית. הפסוק בבראשית מלמד: "תחתים שנים ושלשים תעשה". כאן אנו נפגשים עם העובדה שהתיבה היא מציאות שבה הטבע כולו מתכנס תחת כנפי השכינה השרויה על נח הצדיק, והשאלה העולה היא .האם הסמיכות הזו של העופות לנח היא מקרית, או שמא טמון כאן סוד הכרת הטבע בצדיק ביאר את חלוקת הקומות: "תחתים לזבל, אמצעים לבהמה, עליונים)(בראשית ו, טז רש"י לאדם". מדבריו אנו למדים שסדר התיבה היה מכוון ומתוכנן, כאשר האדם ניצב בקומה הוסיף)(במסכת סנהדרין דף קח עמוד ב העליונה, הקרובה ביותר אל הגג ואל השמיים. רש"י ,והעמיק את הבנתנו בסוגיה זו, וכתב: גבי עורב לא כתיב מאתו, מכאן שדירתם עם הצדיקים והיינו דהנאה הוא שדרים אצלם, שמכירים בצדיקים. ביאור הדברים הוא שהסמיכות של העופות והחיות לנח אינה רק סידור טכני של מקום, אלא משיכה פנימית של הטבע אל מי שהוא בבחינת צלם אלוקים, אל מי שהקדושה חופפת על ראשו, ועל כן העופות הטהורים .בוחרים מדעתם ומטבעם הפנימי לשהות במחיצתו הראשונים והמפרשים על התורה מצביעים על כך שהתיבה לא הייתה רק מקלט פיזי, אלא בית של קדושה. כאשר אנו קוראים את הפסוקים, אנו חשים כי האווירה בתיבה הייתה שונה מכל מה שהעולם הכיר. האדם בקומה העליונה משפיע על כל מה שמתחתיו, והעופות, אשר תכונתם היא לעוף ולנדוד, מוצאים מנוח ומקום בתוך המציאות הזו. העובדה שרש"י מדגיש את ההכרה בצדיקים, מלמדת אותנו שהתורה והחכמים אינם רואים בטבע כוח עיוור, אלא כוח המגיב לרוחניות של האדם, וההתכנסות הזו של בעלי החיים סביב נח היא העדות החיה .לכך שהצדיק הוא המרכז של הבריאה, שכל הניצוצות שואפים להתחבר אליו מתוך בירור זה בפרשת השבוע ודברי רש"י, אנו למדים כי אין כאן עניין של מקריות או ,כורח, אלא של בחירה פנימית הטבועה בטבע הבריאה. העופות אינם נמצאים שם במקרה

גם לנשמה מגיע אוכל 450 450 ,אלא מכוח משיכה רוחנית, ובכך אנו פותחים צוהר להבנת הקשר העמוק בין האדם לטבע .שבו הצדיק משפיע על סביבתו מעצם נוכחותו המזוככת ניגשים אנו עתה אל שולחנם של הראשונים והאחרונים, אלו המבקשים לפצח את פשר דברי רש"י ולעמוד על עומק הסוד הטמון בהכרה זו של העופות את הצדיק. הדיון אינו נשאר רק במישור המדרשי, אלא מתפתח לשאלה יסודית: האם מדובר בבינה של ממש הניחנת בבעלי חיים, או שמא במנגנון טבעי המכוון מאת הבורא, המנחה את היצורים אל .מקומם הראוי כתב ושאל, כי היכן מצא רש"י מקור לדבריו)(על מסכת סנהדרין דף קח עמוד ב הגיליון הש"ס שהעופות מכירים בצדיקים. קושיה זו פותחת פתח לחיפוש רחב יותר אחר מקרים דומים .שבהם הטבע מגיב לנוכחותו של אדם גדול ביאר את המקור האפשרי לעניין זה, וכתב כי כאשר)(על מסכת מועד קטן דף כה עמוד ב הערוך נפטרו צדיקים, היו העופות – אפילו הרעים שבהם – באים להספיד ולהשתתף בצער. דבריו מלמדים כי הכרת העופות אינה מוגבלת רק לתקופת חייהם של הצדיקים, אלא היא קיימת גם לאחר פטירתם, עובדה המעידה על כך שמדובר בתכונה עמוקה וטבועה המגיבה למציאות .הרוחנית של הצדיק, שגם עופות שאינם רגילים בקרבתו חשים בצער העולם על אובדנו ביאר והוסיף כי אפילו עופות מכירין בצרי העין, ומכאן)(על מסכת סוטה דף לח עמוד ב רש"י אנו למדים שקיימת רגישות בקרב בעלי החיים למהות האדם העומד מולם. אולם, המהרש"א בא וביאר את העניין בצורה מפוכחת, וחידש כי אין לומר שהעופות)(על חידושי אגדות, סוטה שם בעלי דעת ושכל כשל בני אדם, אלא הקדוש ברוך הוא, המשביע לכל חי רצון, הוא המנהיג את הטבע בדרכו. וביאר כי יש לפרש שדרך הציידים היא להשליך מזון כדי לפתות את העופות, וציידים צרי עין אינם נוהגים להשליך מזון כראוי, לכן העופות נמנעים מלהתקרב אליהם לא בגלל הכרה אינטלקטואלית ברוע ליבם, אלא בגלל המנגנון הטבעי שבו הם מזהים .איפה יש להם מזון ואיפה לא מתוך בירור זה אנו רואים כיצד המפרשים מגשרים בין העולם הרוחני שבו הכל מכיר .טבעי שבו הבורא מנהיג את הבריאה בחכמה-במעלת הצדיק, לבין ההסבר המציאותי המפגש הזה מלמד אותנו שההכרה של העופות בצדיק בתיבה, או במקומות אחרים, אינה מנוגדת לטבע, אלא היא היא הטבע המדויק והמתוקן כפי שרצה הקדוש ברוך הוא, שבו הכל .נמשך אל המקור הטהור ניגשים אנו עתה אל שולחנם של הראשונים, אותם ענקי הרוח המבקשים לגשר בין העולם .הנגלה לעולם הנסתר, ולהבין את המפגש המופלא שבין הטבע הפראי לבין מעלת הצדיק אנו עומדים מול דמויות אלו, המנסות ליישב את הסתירה שבין תפיסתנו את בעלי החיים כחסרי דעת, לבין העדות הברורה שהם נמשכים אל הצדיקים ומכירים במעלתם. אין כאן רק ניתוח של תכונות ביולוגיות, אלא ירידה לעומק סוד הבריאה, המלמדנו כי הטבע עצמו .אינו אדיש, אלא הוא כלי קיבול המגיב לרוחניות השורה בו

חנ תשרפ 451 451 : ביאר את עומק הקשר שבין הצדיק לטבע, וחידש)(גור אריה על בראשית ו, טז המהר"ל מפראג כי אכן יש בטבע החי הכרה מיוחדת, שאינה דעת אנושית רגילה, אלא תחושת מציאות השייכת לצדיקים. בביאורו הוא מלמדנו כי זהו סוד הבריאה, שכל מה שנוצר מושפע מהאדם השלם השוכן בתוכו, ולכן העופות לא בחרו במקרה אלא פשוט נמשכו אל המקום שבו האווירה הייתה טהורה מספיק כדי לאפשר להם את השקט הזה, וזוהי הוכחה למעלת נח .שסביבתו הפכה להיות מקום המשרה קדושה על כל סובביו ביאר את המניע הפנימי של בעלי החיים, וכתב: כי בעלי)(כד הקמח, ערך ענווה רבנו בחיי החיים ניחנו בחוש מיוחד להרגיש את מידת הענווה והצדקות של האדם, והם נמשכים אל מי שאין בו גאווה, כי הגאווה היא מחיצה המרחיקה את הטבע. הוא מסביר כי הסמיכות של העופות לנח אינה מקרית כלל, אלא היא עדות לכך שנח היה אדם שכולו ענווה, עד שהחיות הרגישו בו כאילו הוא חלק מהן, ללא פחד וללא מורא, וההכרה הזו היא הביטוי המדויק ביותר .לכך שהצדיק הוא מרכז העולם שהכל סובב סביבו ביאר את מציאות התיבה ככלי של השפעה, וחידש: כי המזלות)(על בראשית ו, טז הרמב"ן והטבעים הושפעו מהתיבה, וכל מה שהיה בתוכה פעל בהרמוניה מוחלטת מכוח השפעתו של נח, שהיה כלי קיבול לשכינה. בדבריו הוא מבהיר כי אין כאן הכרה במובן של חכמה שכלית, אלא מציאות שבה העולם כולו מתכוונן לפי מעלתו של הצדיק, וזוהי הרמה הגבוהה ביותר של הכרה, שבה המציאות כולה משתנה ומתאימה את עצמה לטובתו ולמעלתו של .הצדיק השוכן בתוכה מתוך דברים אלו אנו מבינים כי אין סתירה בין הטבע לרוח, שכן הטבע עצמו הוא יציר כפיו של בורא עולם, והוא מגיב לקדושה. הראשונים מלמדים אותנו כי כאשר אדם חי בדרגה של צדיק, הוא הופך להיות המרכז שאליו הכל נמשך, לא מתוך אילוץ חיצוני אלא מתוך משיכה פנימית טבעית אל המקור הטהור. החיות אינן צריכות שכל כדי להכיר בצדיק; הן פשוט חשות את האור השורה עליו, וזהו כוחה של הצדקות – להפוך את העולם כולו למקום .המכיר ביוצרו ניגשים אנו עתה אל בתי המדרש של גדולי האחרונים, אלו אשר לקחו את השאלה המופלאה הזו – האם בעלי החיים ניחנים בבינה, או שמא יד ההשגחה מובילה אותם – ותרגמו אותה לשפת הנפש והאמונה. גדולי הדורות אינם מסתפקים בהסבר טכני של אינסטינקט, אלא מבקשים לגלות את סוד ההתאמה שבין נשמת הצדיק לבין הבריאה כולה, ומלמדים אותנו .כי המציאות אינה מנוכרת לצדקות, אלא נמשכת אליה בעבותות של אהבה ביאר את כוח ההשפעה)(משנה ברורה, הקדמה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן של האדם על סביבתו, וחידש כי ככל שהאדם מזכך את מידותיו, כך הטבע מגיב אליו ביתר טבעיות. הוא מסביר כי הנשמה הגדולה של הצדיק מקרינה חיות ורוגע, ובעלי החיים, אשר חושיהם חדים ופתוחים, חשים ברוגע הזה ומתקרבים אליו, שהרי בטבעם הם מחפשים את .המקום שבו אין בו סכנה או מורא, והצדיק הוא המקום הבטוח ביותר בעולם ביאר את הקשר בין בעלי החיים לבין צלם)(פרשת נח, תרל"א הרה"ק בעל השפת אמת

גם לנשמה מגיע אוכל 452 452 האלוקים שבאדם, וכתב: כי בצלם אלוהים ברא אותו, היינו שהאדם הוא בחינת צלם האלוהים בעולם, וכל שאר הברואים רק משמשים לו למדרגה, ואינם יכולים להזיק לו כלל כי הם יודעים את ערכו העליון. ביאורו הוא שההכרה של העופות אינה צריכה להיות חכמה רציונלית, אלא חוויה של ביטול בפני מי שנושא בתוכו את ניצוץ האלוהות, וכך העופות .בתיבה חשו בנשמתו של נח והתקבצו סביבו, מתוך תחושה פנימית שהם שייכים לשולחנו ביאר את סוד ה"טבע" של בעלי החיים, וחידש: כי)(מכתב מאליהו, חלק א מו"ר הגר"א דסלר אין הבדל מהותי בין הכרת בעלי החיים את הצדיק לבין הידיעה הטבעית של כל יצור את מקומו במערכת הבריאה, שכן הכל מכוון מאת הבורא יתברך. לפי שיטתו, המילה הכרה שמשתמשים בה חז"ל היא דרך להנגיש לנו את העובדה שהבורא הטביע בבעלי החיים משיכה אל הטוב ואל הקדושה, והצדיק המהלך בעולם הוא הביטוי המוחשי ביותר לאותה .קדושה, ולכן הם נמשכים אליו כפי שהפרח נמשך אל השמש, ללא צורך בחקירה או בטעם מתוך בירור זה של גדולי האחרונים, נחשפת לעינינו תמונה מרהיבה שבה השאלה על בינת העופות מקבלת מענה עמוק: הם אכן מכירים, אך לא כפי שאנו מכירים בשכלנו, אלא כפי שהנשמה חשה את מקור החיים. הצדיק אינו רק בן אנוש, הוא עוגן של יציבות ושל אור בעולם, וכל הנבראים, החל מהעוף הפשוט ועד לבהמה, חשים במקום שבו הם יכולים למצוא .מנוח, ומתקרבים אליו בביטחון גמור נכנסים אנו עתה אל העומק הנפשי והרוחני, אל עולם המחשבה והמוסר שבו המושגים של ,הכרת בעלי החיים את הצדיק הופכים למנוף להתעלות הנשמה. נח, העומד בתוך התיבה אינו רק שומר על הזוגות, אלא הוא מהווה מרכז כובד רוחני שסביבו מתיישרת הבריאה כולה. המחשבה היהודית מלמדת אותנו כי העובדה שבעלי החיים מזהים את הצדיק אינה עניין טכני, אלא היא תזכורת לנו, לבני האדם, כי עלינו לפתח רגישות פנימית דומה לאמת .ולטוב, ובכך להחזיר את העולם אל המקום שבו הכל שואף אל הקודש ביאר את הרגישות הזו וחידש: כי הרגישות של בעלי)(מכתב מאליהו, חלק א מו"ר הגר"א דסלר .החיים לאמת שבצדיק היא מראה לרגישות שאמורה להיות לכל אדם כלפי האמת והקדושה בביאורו הוא מלמד אותנו כי אדם שאינו מרגיש את הקדושה הסובבת אותו, הוא במצב שבו חושי הנפש שלו קהו, ואילו הצדיק, שחושיו טהורים, גורם לכל סביבתו להגיב לאורו. דבריו ,פותחים בפנינו אופק חדש, שכן אם הטבע החי מגיב לצדיק, הרי שאנו, בבחירתנו החופשית .מחויבים להגיע למדרגה שבה הלב שלנו נמשך מאליו לכל דבר של קדושה, ללא כל מחיצות חידש: כי הכרת הצדיק על ידי בעלי החיים)(פחד יצחק, מאמר חנוכה הגאון רבי יצחק הוטנר היא עדות לכך שהצדיק מחזיר את העולם אל מצב של גן עדן, שבו אין מחיצות בין אדם לבין סביבתו. בדבריו הוא מאיר את עינינו לדעת כי השפעת הצדיק אינה מסתכמת בהנהגתו האישית, אלא היא משנה את מציאות העולם והופכת אותה למקום שבו השכינה יכולה -לשכון בטבעיות, וזהו יסוד החיים של האדם, לשאוף למדרגה שבה כל סביבתנו, אף הלא .אנושית, תחוש את האור שאנו מביאים איתנו ביאר את חובת העידון של הנפש, וכתב: כי כאשר אדם)(עלי שור, חלק א מו"ר הגר"ש וולבה

חנ תשרפ 453 453 מגיע למדרגת ענווה אמיתית, הוא הופך להיות מרכז כובד שכל הבריאה נמשכת אליו, כיוון שאין בו גאווה המפרידה ומנתקת. ביאור דבריו הוא שההכרה של בעלי החיים בנח היא ביטוי להסרת המחיצות שבין האדם לבין עולמו, וכשאנו עובדים על המידות שלנו ומרחיקים את הגאווה, אנו הופכים להיות משפיעים בטבעיות על כל מה שסביבנו, וחיים בעולם שבו הכל .שואף אל הטוב והקדושה מתוך דברים עמוקים אלו אנו מבינים כי המפגש של נח עם החיות בתיבה הוא תוכנית עבודה עבורנו. עלינו לשאוף למצב שבו נשמתנו תהיה כה מזוככת, עד שהסביבה שלנו תרגיש בטבעיות את האמת, ונוכל להשפיע על המציאות רק בעצם היותנו נוכחים. המחשבה המוסרית מלמדת אותנו כי בכל פעם שאנו פוגשים אדם גדול, עלינו לבחון האם הלב שלנו נפתח כלפיו, והאם אנו חשים בטוב ובקדושה שהוא מקרין, ובכך אנו בונים את עולמנו הפנימי .להיות מקום שראוי להשראת השכינה ניגשים אנו עתה אל שולחן המעשה, אל השעה שבה המושגים המופלאים של הכרת הטבע בצדיק יורדים אל רחובות החיים ופוגשים את המציאות היומיומית שלנו. השאלה האם חיות מכירות בצדיק אינה רק פלפול תיאורטי על עולם התיבה, אלא היא מהווה מראה לנפש האדם, המבקשת להבין כיצד עלינו לפתח את הרגישות שלנו לקדושה. אם הבריאה הדוממת והחיה חשה את האור הבוקע מנשמתו של נח, על אחת כמה וכמה שאנו, שניתנה לנו בינה ודעת, נדרשים לפתח את היכולת לזהות אמת, להרגיש קדושה, ולהפוך את עצמנו למרכז המקרין השפעה חיובית על סביבתנו. בואו ונראה כיצד גדולי הפוסקים והמחשבה מתרגמים את הסוגיה הזו להנהגת החיים, ומלמדים אותנו את החובה המוטלת עלינו כבני .אדם המבקשים להידבק בדרכי הצדיקים ביאר את חובת האדם לזכך את מידותיו כדי)(הלכות שנה ראשונה רבנו יוסף חיים בבן איש חי שיהפוך לכלי קיבול להשפעה, וכתב: כי כאשר אדם עמל על מידותיו ומתרחק מהמידות הרעות, הוא משנה את האווירה סביבו ומושך אליו את הקדושה, עד שגם הבריות והחיות ,חשות בטוב שבו. ביאורו הוא שההלכה למעשה מחייבת אותנו לא להמתין שהסביבה תשתנה אלא להתחיל בתיקון העצמי, שכן אדם שמידותיו מתוקנות הופך להיות מגנט של אור, וכל .מי שבא במגע איתו מרגיש את העידון שבו, ממש כשם שהחיות חשו את נח בתיבה ביאר את הכוח שלנו לפתח רגישות)(מאמר חנוכה הגאון רבי יצחק הוטנר בפחד יצחק ,פנימית לאמת, וחידש: כי ההכרה בטוב אינה רק פעולה שכלית אלא תנועה של הנשמה .וכאשר אדם מתרגל את נפשו להרגיש את ה' בכל פרט, הוא מפתח חושים שאינם טועים בדבריו הוא מלמדנו כי האחריות שלנו היא לתרגל את הלב, לא רק להבין, כדי שנוכל לזהות מנהיג אמת, או צדיק, או אמת אלוקית, מבלי להזדקק לראיות חיצוניות, אלא מתוך הכרה פנימית עמוקה שאינה יכולה להיות מוטעית, כשם שהחיות בתיבה לא היו זקוקות לראיות .כדי לדעת היכן נמצא מקלטם ביאר את האחריות המוטלת עלינו כבני אדם)(חלק א הגר"א דסלר במכתב מאליהו המשפיעים על העולם, וכתב: כי השפעתנו על הסביבה אינה נמדדת במילים אלא בנוכחות

גם לנשמה מגיע אוכל 454 454 שלנו, ובמידת הדבקות שלנו בבורא עולם. לפי שיטתו, ההלכה למעשה היא שכל אדם ,מאיתנו יכול להפוך את סביבתו למקום של קדושה, אם רק יקפיד על יושר ואמת בהנהגתו שכן הטבע כולו מגיב לאדם שחי באמת, וזהו המסר עבורנו – לא לחפש את השפעת הטבע עלינו, אלא להקרין את אור הנשמה שלנו על כל מה שסביבנו ולהפוך את העולם לתיבה .של קדושה מתוך בירור זה אנו למדים שחיינו מונחים על שני קווים מקבילים: ברובד הפנימי אנו שוקדים על זיכוך המידות ופיתוח הרגישות לקדושה, וברובד המעשי אנו פועלים מתוך הבנה שהנוכחות שלנו משפיעה על המציאות. השאלה האם חיות מכירות בצדיק הופכת לשאלה האם אנשים מרגישים את הקדושה שלנו, והתשובה נעוצה בעמלנו הפנימי. ככל שאנו מצליחים להסיר את המחיצות של הגאווה והחומריות, אנו זוכים לראות כיצד גם האנשים והסביבה הקרובה לנו נמשכים אל האור שאנו מפיצים, וכל מגע שלנו עם העולם .הופך להזדמנות להפיץ את השכינה ולבנות עוד נדבך בעולמו של הקב"ה נבוא עתה אל המרחבים הרעיוניים העמוקים, אל ההתבוננות הפנימית בחיבור שבין עולם המושגים של הכרת הטבע בצדיק לבין תפיסת העולם הפנימית שלנו, המגדירה כיצד אנו תופסים את עצמנו מול המציאות ומול כוחות הבריאה. השאלה האם חיות מכירות בצדיק אינה רק בירור בסיפורי המקרא, אלא היא מהווה מראה לנפש האדם, המבקשת להבין האם אנו יצורים המונעים על ידי חוקי טבע חיצוניים, או שאנו בעלי כוח רוחני המשפיע על המציאות כולה. התפיסה הפנימית של אדם השואף למדרגת צדיק, המכיר בכך שכל הבריאה היא גוף אחד שבו הנשמה צריכה להוביל, משנה את כל מערך הכוחות הפועלים עליו, שכן .הוא אינו נמדד במדדים של שליטה חיצונית, אלא במדדים של דבקות וחיבור למקור ביאר את היחס שבין האדם לטבע)(שער הבחינה רבינו בחיי אבן פקודה בחובות הלבבות :וחידש כי העולם נברא כמערכת שלמה שנועדה לשרת את מי שדבק בבורא. וזה לשונו העולם הזה הוא כספר פתוח, והנבראים בו מבינים בחושם הפנימי מי הוא זה שמקיים את רצון הבורא, ועל כן הם נמשכים אליו כפי שהצמח נמשך אל האור. ההבנה הזו משליכה על תפיסת עולמנו הפנימית: אין אנו מועדים לשום כוח חיצוני שאינו כפוף לרצון ה', ואם נזכה להיות מחוברים לאמת, העולם כולו יכיר בנו וישתף פעולה עם שליחותנו, שכן אין במציאות .מורד אלא כשהאדם עצמו מנתק את הקשר לשורשו ביאר את כוח השפעתו של הצדיק על)(אות ח רבי צדוק הכהן מלובלין בצדקת הצדיק סביבתו וחידש כי הצדיק הוא זה שמגלה את הנקודה האלוקית הטמונה בחומר, ולכן החומר עצמו משתוקק אליו. וזה לשונו: הבריות והחיות אינן מרגישות את הגוף של הצדיק, אלא את הנשמה האלוקית המאירה דרכו, וזהו כוח המשיכה שאין לו הסבר טבעי אלא הוא קשר של שורש. דבריו מלמדים כי תפיסת עולמנו צריכה להיות שהצלחתנו בעולם אינה נמדדת בחיבורים חיצוניים אלא בטהרת הנשמה, שכן ככל שהאדם זך יותר, כך הטבע מגיב אליו .ביתר בהירות, וזו התודעה שבה עלינו לחיות ביאר כי התפיסה הפנימית של אדם)(ענייני נח הנתיבות שלום במאמרי נתיבות שלום

חנ תשרפ 455 455 ,יהודי צריכה להיות שהעולם כולו הוא כלי הממתין לקידושו. וזה לשונו: האדם הוא המרכז וכל מה שסביבו, החל מהדומם וכלה בחי, מחכה לאדם שיופיע ויעניק לו את הקדושה, כי בהיעדר הקדושה העולם מרגיש אבוד. דבריו מאירים לנו כי הכרת בעלי החיים בצדיק היא לא רק עובדה היסטורית, אלא שאיפה של כל הבריאה כולה להידבק בטוב ובקדושה, ואנו צריכים לראות את עצמנו כמי שמחויבים להוביל את העולם למקום הזה על ידי הליכתנו .בדרכי הצדקות מתוך דברים אלו אנו מבינים שההכרה של הטבע בצדיק היא ביטוי לתודעה יהודית מפותחת, שאינה מחפשת את הפיצול בין אדם לעולם אלא את האחדות. זוהי התפיסה הפנימית המעצבת את חיינו: איננו חיים כדי להיאבק בטבע, אלא כדי להעלות אותו ולהחזיר אותו אל האור שבו הוא נברא, מתוך ידיעה שכל צעד של אמת שאנו עושים מהדהד בכל .חדרי הבריאה נבוא עתה אל פנימיות הנפש, אל אותם חדרים חבויים בלב האדם שבהם מתרחשים המאבקים הגדולים ביותר, וננסה להבין כיצד העובדה שבעלי החיים מזהים את הצדיק הופכת להיות מראה שדרכה אנו בוחנים את כל הווייתנו כבני אדם המבקשים לשלוט ברוחנו ולהנהיג את עולמנו מתוך אמונה. המהפכה התודעתית שבה אנו ניצבים כבני אדם, המופקדים על התיבה הפרטית של חיינו, אינה נובעת מחיפוש אחר שליטה טכנית בטבע, אלא מהיכולת להכריע מהו היחס הנכון בין הנשמה לבין החומר. הידיעה שהעופות מכירים בצדיק מלמדת אותנו שהאמת הפנימית שלנו אינה חבויה רק בלבנו, אלא היא מקרינה החוצה ומשפיעה על .כל המציאות הסובבת אותנו, וכשאדם חי באמת, העולם כולו מגיב אליו בהרמוניה ביאר את כוח)(שער התבונה הכהן הגדול מאחיו רבי ישראל מאיר הכהן בשמירת הלשון השפעת הדיבור וההנהגה על סביבת האדם, וכתב: כי כאשר אדם שומר על פיו ועל מעשיו, הוא מטהר את האוויר שסביבו, וכל הנבראים מרגישים ברוח הקדושה השרויה עליו ומתקרבים אליו בביטחה, שכן האמת היא אור שאי אפשר להסתיר אותו. ביאורו הוא שההכרה של בעלי החיים בצדיק היא תוצאה ישירה של הטהרה הפנימית של הצדיק, שמשנה את התדר של .הסביבה והופכת את העולם למקום שבו הטוב משתקף בכל פרט ביאר את האחריות המוטלת על האדם כבעל הבית)(בראשית ו, טז רבי שמשון רפאל הירש של הבריאה, וחידש: כי השלטון של האדם על הטבע אינו שלטון של כוח ודיכוי, אלא שלטון של הנהגה מתוך קדושה, וכשהאדם פועל בדרכי ה', הטבע עצמו מושיט לו יד ומשתף איתו פעולה. דבריו מאירים לנו כי היכולת להנהיג את עולמנו ואת סביבתנו תלויה במידת ,התאמתנו לרצון הבורא, וכשנזכה לכך, נראה כיצד גם הכוחות שנדמו לנו כזרים או כמזיקים .מתחילים להגיב אלינו בחיוב ובכבוד, כשם שהעופות בתיבה חשו בנח והתקרבו אליו הגרי"ד סולובייצ'יק בספר איש האמונה ביאר את מדרגת האיש המאמין המקרין אמונה ,על סביבתו, וביאר: כי האדם אינו ניצב לבדו מול הטבע, אלא הוא בעל ברית עם הבורא ופעולותיו המוסריות הן המקשרות את הבריאה אל מקורה. לפי שיטתו, היכולת שלנו לראות בטבע עדות לאמת אינה תלויה במחקר, אלא בדבקות, וכשאדם חי באמונה שלמה, הוא הופך

גם לנשמה מגיע אוכל 456 456 ,להיות המרכז שכל הבריאה שואפת להתכנס אליו, שכן היא מזהה בו את בעל הבית האמיתי .זה שפועל מכוחו של הקדוש ברוך הוא במבט הזה, אנו מבינים שהסיפור על הכרת בעלי החיים בצדיק הוא תמצית של תוכנית העבודה הרוחנית שלנו. השאלה אינה רק מה מותר או אסור בטבע, אלא כיצד אנו מעצבים את דמותנו כך שהעולם כולו יכיר בנו כבני אדם השייכים להשגחה הפרטית של הקדוש ברוך הוא, ושום פגע לא יקרב אלינו כי אנו מוגנים מכוח הדבקות בבורא. ככל שאנו מתרוממים בדעתנו ומכירים בערכנו, כך מתבהרת העובדה שהחיים הם הזדמנות בלתי פוסקת לעלות .ולהתקדש, והסביבה שלנו, בתורה, תגיב אל האור שאנו מפיצים נבוא עתה אל המרחב המוסרי, אל אותה נקודה עדינה שבלב שבה אנו מכריעים כיצד להגיב למציאות הסובבת אותנו. העולם אינו מקום הפקר, אלא יצירה רצופת משמעות שבה אנו ניצבים כשותפים, כבונים, כאלו הנוטעים את תקוותם בתוך נחלת ה', וכל הכרעה מוסרית שלנו היא נדבך בבניית קומתנו הרוחנית. כשאנו בוחנים את העובדה שבעלי החיים מזהים את הצדיק, אנו מבינים כי האחריות המוסרית אינה רק בשמירת הגדרים, אלא בזיכוך המניע .הפנימי ובדאגה לכך שההחלטה לחיות כבני אדם תהיה נקייה, טהורה ומיועדת לשם שמים אנו ניצבים מול המציאות לא כעבדים נרצעים לטבע, אלא כריבונים בנפשנו, היודעים כי כל מבט, כל מילה וכל תנועה שלנו מעצבים את דמות העולם כולו ומטביעים בו את חותם .הקדושה הנצחית ביאר את היסוד העמוק של הקדושה, וכתב: כי יצווה אותנו שנהיה)(ויקרא יט, ב הרמב"ן קדושים, כלומר שהקדושה תהיה בכל מעשינו, עד שלא נהיה כמי שאינם בני דעת, אלא נבחר בכל רגע את דרך ה' שבה נלך. בדבריו הוא מלמדנו כי בניית העולם מתחילה בבניית האדם, וכי היכולת של הצדיק להשפיע על החיות ועל הסביבה טמונה בבחירה המתמדת להתקדש, ובכך הוא הופך להיות בונה עולמות שאין בהם מקום לטבע הפראי, אלא רק .להנהגה האלוקית השרויה בלבנו , ביאר את חובת האדם המוסרי להשפיע על כל סביבתו)(אורות הקודש, חלק ג הראי"ה קוק וחידש: כי העולם מחכה לאדם שיוציא מן הכוח אל הפועל את צלם האלוקים שלו, וברגע שהאדם מבין את אחריותו, הוא משנה את מציאותו ואת מציאות כל הבריאה. ביאור הדברים הוא שהמוסר שלנו אינו רק עניין פרטי, אלא הוא אור גדול המאיר לכל הבריאה, וכשאנו בוחרים בחיים של אחריות ובחירה, אנו מחנכים את הטבע עצמו לראות בנו אדם, ועל ידי כך אנו בונים עולם מתוקן שבו החסרונות מתמלאים על ידי עבודתנו, כפי שמשתקף בהכרת .בעלי החיים בצדיק , ביאר את כוח הבחירה כבסיס לבניית עולמות)(מכתב מאליהו, חלק א מו"ר הגר"א דסלר וחידש: כי בכל רגע של אדם מישראל, הוא בונה קומה חדשה במציאות, וזהו עומק השותפות שלנו עם הבורא יתברך. הוא מבאר כי האחריות שלנו כבני אדם היא להפסיק להסתכל על עצמנו כחלק מהטבע שנפגע, אלא כמי שמופקדים על התיקון, וכל הכרעה שלנו לטובה היא

חנ תשרפ 457 457 שבירת המחיצות שבין החומר לרוח, ובנייה מחדש של עולם שבו הרוח היא הקובעת את .סדר הדברים, כפי שמתגלה במעמדו של הצדיק שכל הבריאה נוהרת אליו מתוך בירור זה אנו למדים שחיינו מונחים על שני קווים מקבילים: ברובד הפנימי אנו יודעים את מעלתנו, את היותנו אדם השמור תחת השגחת הבורא, ואת העובדה שאנו בונים את העולם במעשינו; וברובד המעשי, אנו פועלים בזהירות, בחוכמה ובאחריות, מתוך ידיעה שהעולם הזה הוא עולם העבודה, והשמירה על החיים והבנייה המוסרית הן השער שדרכו אנו מוציאים אל הפועל את תפקידנו כבוני עולמות. ככל שאנו מקבלים על עצמנו את האחריות ,הזו, אנו זוכים לראות כיצד גם הכוחות שנדמו כהרסניים הופכים להיות מנוע של בנייה .כשהם משועבדים לרצון הנשמתי המבקש להאיר את העולם ולהוביל אותו אל תכליתו התובנה המעשית העולה מן הסוגיה המופלאה הזו נוגעת לכל אחד מאיתנו בתוך שגרת חייו. אנו פוגשים את המציאות בכל יום: בעבודה, במשפחה, ברחוב. השאלה אינה רק מה אנו עושים, אלא מי אנו. כאשר אנו חיים מתוך תודעה של אמת, מתוך חיבור עמוק לבורא, אנו הופכים להיות כנח בתיבתו. הסביבה, גם זו שנראית רחוקה או אפילו עוינת, מגיבה לנשמה שמקרינה טוהר. הבית שלנו יכול להפוך למקדש קטן, מקום שבו בני הבית, ואפילו האתגרים הגדולים ביותר, חשים את השלווה הנסוכה בו. זהו כוחה של הצדקות – לא לחפש את הניצחון .החיצוני, אלא להיות דמות שסביבה המציאות מתיישבת ומוצאת מנוח :עיקר העניין:עיקר העניין המסע שערכנו אינו מסתיים במסקנה הלכתית, אלא בהתעוררות הלב. התיבה של נח היא המשל לחיים של כל אדם. העולם החיצוני יכול להיות סוער, גועש, רווי מבול של קשיים ושינויים, אך בתוך התיבה הפנימית, במקום שבו הנשמה נפגשת עם הבורא, שוררת דממה של אמונה. הבחירה שלנו להיות אנשי אמת, אנשים שאינם נגררים אחרי הנסיבות אלא מובילים את המציאות מתוך יראת שמיים, היא המפתח שפותח את כל הדלתות. אנו למדים כי הטבע אינו גזירת גורל, אלא חומר גלם המחכה לעיצובו של אדם גדול. כל רגע שבו אנו בוחרים לוותר על האגו, להסיר .את הגאווה, ולהקרין יושר וטהרה, אנו בונים עולם. העולם אינו מנוכר, הוא צמא הוא צמא לאדם שיביא לו משמעות, אדם שיגלה לו שהטבע כולו מכיר בבוראו .ונוהר אל מי שנושא את דגלו כאשר האדם הופך את ליבו למשכן עבור השכינה, הטבע כולו מפסיק להיות זירה .של מלחמה והופך למרחב שבו הקדושה זורמת בטבעיות אל תוך כל פרטי חייו הכרה בערך האדם אינה מתחילה בחיצוניות, אלא בזיכוך הפנימי, שהרי ברגע .שנשמתך תהיה טהורה, העולם יכיר בך כנציג האלוקות ויפתח לפניך את כל שעריו

גם לנשמה מגיע אוכל 458 458 ,